‏הצגת רשומות עם תוויות שמן המשחה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שמן המשחה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 22 במרץ 2016

ציורי תנ"ך/ משה לוקח את שמן המשחה אל המשכן/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] [ציור לפרשת צו]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויקח משה את- שמן המשחה וימשח את- המשכן ואת כל אשר בו ויקדש אותם"
[שמות ח,י]

 הטכניקה: שמן על בד.



העלאת תמונות

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 21 במרץ 2016

פרשת צו- במה מועילה הזריזות לאדם?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת צו - במה מועילה הזריזות לאדם?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

 פרשה זו מפרטת את שמות הקורבנות שהוזכרו בפרשת ויקרא, אך בסוף הפרשה התורה מתארת לנו בפרטי פרטים את הטקס המיוחד בו משה מקיים את  ציווי ה' - הקדשת אהרון ובניו לעבודת הקודש - במשכן.

כפי שהכתוב  מתאר: "וידבר ה' אל משה לאמור: קח את אהרון ואת בניו אתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה ואת פר החטאת ואת שני האלים ואת סל המצות: ואת כל- העדה הקהל אל פתח אוהל מועד: ויעש משה כאשר ציווה ה' אותו ותיקהל העדה אל פתח אוהל מועד" [ויקרא, ח, א- ה]

ובהמשך התורה  גם מתארת את משה לוקח את שמן המשחה אתו: "ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן ואת כל אשר בו ויקדש אותם: ויז ממנו על- המזבח שבע פעמים.. ויצוק משמן המשחה על ראש אהרון וימשח אותו לקדשו.."[שם ח, י- י"ב]
ציורים מתוך הפרשה:

 ציורי תנ"ך/ קורבן עולה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכוהנים עורכים את העצים על המזבח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ סעודת קורבן שלמים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול וחושן המשפט/ ציירה: אהובה קליין (c)

 
ציורי תנ"ך/ רחיצת הכוהנים במים/ציירה: אהובה קליין [שמן על בד] (c)

ציורי תנ"ך/ משב חוגר את האבנט לכוהנים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אהרון ובניו סומכים ידיהם על האיל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכוהנים סועדים בפתח אוהל מועד/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

השאלות הן:


 א] מה הקשר בין זריזות לציוויי המצוות?

ב]  הקהלת העם בזמן הכתרת הכוהנים מול פתח אוהל מועד, מדוע?

ג]  מה היה תפקידו של שמן המשחה שלקח אתו משה אל המשכן?

 תשובות.

 הקשר בין זריזות לציוויים.

 רש"י אומר: כי המילה :"צו"- משמעותה- לשון זירוז ,מיד ולדורות ורבי שמעון אומר : במקום שיש חסרון כיס - שם יש צורך בלשון זירוז.

אלא שבימינו כאשר אין בית מקדש - אזי על ידי התעסקות בלימוד תורת הקורבנות - נחשב כאילו  הוקרבו  הקורבנות ממש, כפי שנאמר בגמרא: "מאי  דכתיב זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם, כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת.." [מסכת מנחות  קי, א]

ראיתי הסבר יפה של הרב אליהו שלזינגר בספרו :"אלה הדברים": אחרי חורבן הבית שאין באפשרותנו להקריב קורבנות, יש לנו שני תחומים:

א] השרשת האמונה בה' והתרחקות  מעבודה זרה.

ב] עצם לימוד תורת הקורבנות נחשב ללומד כאילו עלה בידו להקריב את הקורבן. והרי  תפקיד הכוהנים היה להורות לישראל, כפי שכתוב: "יורו משפטיך ליעקב.." [דברים ל"ג, י] ועוד נאמר: "כי  שפתי כהן ישמרו דעת.."[מלאכי ב, ז], יוצא ,אפוא - שעל ידי כך שהכוהנים ילמדו את העם  דעת ותורה - הם יגרמו לכך שעם ישראל לא יחטא וילך בדרך הישר וכתוצאה מכך הם לא יצטרכו להביא קורבנות, הדבר עשוי  לפגוע בכוהנים מבחינה כלכלית- היות ולא יהיה להם מהקורבנות רווח, דבר זה עלול להשפיע עליהם –שיסרבו לעסוק בתפקידם- היינו  - הוראת התורה. לכך התכוון רבי שמעון להגיד: כי  משמעות המילה: "צו" לשון זירוז מיד ולדורות במקום שיש בו חסרון כיס, וזאת מהטעם שמקור מחייתם של  הכוהנים הוא מהקורבנות- שהם מוקרבים ככפרה על חטאים- לכן ישנו  את הציווי לכוהנים, למרות חשש זה-  להמשיך  להורות את דברי התורה - זוהי ההלכה.

הצורך להקהיל את העם.

 ה' מצווה למשה להקהיל את העם מול אהל מועד בזמן הטקס המיועד להכתרת הכוהנים. רבינו בחיי מסביר: כי עצם עניין התקהלות כל העם- מעשה נס היה. "וזה אחד מן המקומות שהחזיק המעט את המרובה"

מצב דומה  התרחש במעשה  מי המריבה, שנאמר: "וייקהלו משה ואהרון את הקהל אל פני הסלע"[במדבר כ,י'] ונאמר במדרש: כאשר ה'  ציווה את משה להקהיל את העם, אמר משה אל ה': כיצד אני יכול לאסוף שישים ריבוא אנשים ושישים ריבוא בחורים- כיצד באפשרותי לאוספם אל מול פתח אוהל מועד? ענה לו הקב"ה: על זה אתה  מתפלא? הרי השמים בשבילי הם כדוק- [ככיסוי], שאני  מתחתי אותם מסוף העולם ועד סופו, כפי שנאמר: "הנוטה כדוק שמים וימתחם כאוהל לשבת"[ישעיהו מ] וגם במעמד הר סיני  נגלה הקב"ה לעיני עשרים ושניים אלף מרכבות של מלאכי השרת. כפי שכתוב: "רכב אלוקים ריבותיים  אלפי שנאן,.." [תהלים ס"ז] ובהר סיני התרחש נס: שהקב"ה  היה אומר להר להתרחב כדי לקבל את בני האמונים [מקבלי התורה] וכאשר בני ישראל עברו את הירדן- נכנסו כל בני ישראל בין שני בדי הארון ,שנאמר: "ויאמר יהושע אל בני ישראל גשו הנה ושמעו את דברי ה' אלוקיכם"  [יהושע ג] וגם לעתיד לבוא כל הדורות שיצאו מהאדם הראשון עד תחיית המתים יהיה להם מקום, לפי שעתיד ה' להרחיב את ירושלים, כפי שנאמר: "הרחיבי מקום אוהלך ויריעות משכנותיך" [ישעיהו נ"ד]   ועוד נאמר:" ורחבה ונסכה למעלה  מעלה"  [יחזקאל מ"א]

אור החיים מסביר: יתכן שכאשר עם ישראל ראו איך משה מכתיר את אהרון ובניו  לכוהנים התקהלו בעצמם לראות את הדבר. או שקרה כאן נס שהמקום  החזיקם על פי המדרש.

תפקיד שמן המשחה.

שמן המשחה היה מיועד לסוך בו את המשכן וכליו – כדי להקדישם לעבודת הקודש ,   שמן זה נעשה על ידי משה בכבודו ובעצמו, לאחר שנצטווה על כך, כפי שנאמר : " וידבר ה' אל משה לאמור: ואתה קח- לך בשמים ראש מר- דרור חמש מאות וקינמן - בשם מחציתו חמישים ומאתיים וקנה בושם חמישים ומאתיים: וקידה חמש מאות בשקל הקודש ושמן זית הין: ועשית אותו שמן משחת קודש רוקח מרקחת מעשה רוקח שמן משחת קודש יהיה: ומשחת בו את - אוהל מועד ואת ארון העדות.." [שמות ל, כ"ב-ל"ד]

הכלי יקר מדגיש : כל מצוה שראויה שתתייחס אל משה נאמר בה: "ואתה" וכך נאמר גם בשמן המשחה - שהרי משה עשוי למשוח בו את המשכן וכליו, אהרון ובניו, כל הכוהנים הגדולים ומלכים .ואמרו  שהשמן שמשה עשה הוא  קיים לנצח  כנאמר במסכת הוריות [דף י"א, ע"ב] הוכחה שכתוב: "שמן משחת קודש יהיה זה לי לדורותיכם" וכל זה רמז למה שנאמר [דברים ל"ג, כ"א]  "וירא ראשית לו" שהרי דרשו על משה שהיה  ראשית והתחלה לכל הנביאים, כוהנים ומלכים וכל מיני שררה הואצל ממשה, כפי שאמרו רז"ל: "אין הקב"ה משרה את שכינתו, כי אם על גיבור ,חכם ,עשיר ועניו וכל מי שבא אחריו קיבלו את האצילות ממשה וצריכים היו  להידמות לתכונותיו- כי הוא  היה בישורון מלך ובשמים היה ראש לכל הבשמים- כי עליו נאמר: "ראשית.." וממנו יושפע נר השררה ונר הנבואה, כפי שנאמר בתהלים [קל"ב, י"ז]: "ערכתי נר למשיחי"   ולכן  משקל הבשמים היה חמש מאות ומחציתו מאתיים וחמישים כנגד פעמיים שני הנרות שיצאו ממנו.

וממקור זה יודלק כל נר שהוא נצחי-כי פני משה כחמה המאירה את העולם לנצח באופן קבוע לכן אמר לו ה': אם אתה רוצה ששמן משחה זה יהיה לעד- אז אתה בעצמך תעשה אותו ולא על ידי שליח, כי בך קיימת הסגולה שכול מה שבא ממך - הוא נשאר תמיד- ממש  כמו השמש, ולכן  ניתן ליחס גם את התורה שהיא נצחית כחמה ממש - למשה . לעומת משה- פני יהושע כלבנה מפני שהוא הנחיל לעם ישראל את הארץ, ומתנה זו אינה קבועה- היא ניתנת לשינויים כמו הלבנה שמשנה  את צורתה, ועל כן נאמר: "שמן משחת קודש יהיה זה לי לדורותיכם" מכאן למדו  רבותינו שהשמן בשלמותו קיים לעתיד לבוא והמילה: זה" בגימטרייה- 12- שהם היו  12 לוגים [שמות ל, ל"א]

אך עם כל זה התורה מזהירה: "על בשר אדם לא ייסך ובמתכונתו לא תעשו כמוהו קודש הוא קודש יהיה לכם: איש אשר ירקח כמוהו ואשר ייתן ממנו על  זר ונכרת מעמיו"  כלומר אסור מן השמן הזה לסוך על אדם סתם כך, ואין לעשות שמן אחר. 

 לאור האמור לעיל , ניתן להסיק כי, כשיש חסרון כיס - יש  "צו"  שהוא לשון זירוז.

ואכן נראה שמשה  קיים את כל הציוויים  שנצטווה בנאמנות ובזריזות ובכך שימש דוגמא אישית לכוהנים ולכל עם ישראל ,מכאן נלמד כמה מועילה  מידת הזריזות אצל האדם- הן מבחינה גשמית  והן מבחינה רוחנית, ויפים הם דברי רבי יהודה בן תימא האומר: "הווי עז כנמר וקל כנשר וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים" [מסכת אבות ה, כ]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר