‏הצגת רשומות עם תוויות שלמה המלך. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שלמה המלך. הצג את כל הרשומות

יום שני, 6 במרץ 2017

ציורי תנ"ך/ שלמה המלך- כורת ברית עם חירם מלך צור/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ שלמה המלך כורת ברית עם חירם מלך צור/ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical paintings by- Ahuva Klein

Solomon entered into a covenant with Hiram king of Tyre.



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 27 בפברואר 2017

פרשת תרומה- החוט המקשר בין המשכן למקדש/מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תרומה -  החוט המקשר בין המשכן למקדש.

מאת: אהובה קליין.

ציורים שלי לפרשה וההפטרה:



ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים שמן כתרומה למשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)


[שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ שולחן לחם הפנים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ "וייקחו לי תרומה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים תרומה  אל משה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]\

ציורי תנ"ך/ הכרובים מעל  הארון במשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציור מתוך ההפטרה לפרשת תרומה/שלמה המלך בונה מקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ שלמה המלך כורת ברית עם חירם מלך צור/ציירה: אהובה קליין (c)


פרשה תרומה פותחת בפנינו את נושא המשכן וכליו - המתוארים בחמשת  הפרשיות הבאות לפרטי פרטים ואין זה מקרה שהיא נסמכה לפרשת משפטים.

על כך אומרים חז"ל: כי התרומה הנדרשת מעם ישראל לבניין המקדש - חייבת להינתן מממון שנרכש ביושר וצדק ואילו תרומה שהושגה בדרך של מרמה  או, על ידי ניצול הזולת ונישולו - אינה רצויה לפני הקב"ה.

הפרשה פותחת בעניין ציווי התרומה לבניית המשכן: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.  וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם:  זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת.  וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים.  וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים.  שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים.  אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן.  וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.  כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ".  [שמות כ"ה,א-י]

השאלות הן:

א] מי הם התורמים הרצויים בעיני ה' ?

ב] מטרת המשכן והמקדש –והאם נועד לדורות?

ג] החוט המקשר בין המשכן למקדש - מהו?

תשובות.

התורמים הרצויים בעיני ה'.

התורה מדגישה:  "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי"

חז"ל מוצאים רמז במילה: "לי"- שהיא בגימטרייה –ארבעים- והדבר מרמז  על דברי חז"ל בהפרשת התרומה: "עין יפה - אחד מארבעים" [תרומות ד, ג] והפירוש: נדיב לב- אדם התורם בעין יפה המפריש מיבול  השדה אחד מארבעים [שניים וחצי אחוזים] כתרומה לכהן.

החיד"א מסביר: למילה:  "לי " - ישנה משמעות , כביכול ה' אומר: שייקחו תרומה גם ממנו בנוסף על כך שייקחו מכל איש.." ובמה דברים אמורים? בענני הכבוד, על פי דברי חז"ל: העננים הביאו את אבני השוהם ואבני המילואים זו הייתה תרומת אלוקים לבניית המשכן.



המשכן והמקדש -המטרה.

מעניין כי התורה קוראת לבניין הנועד למשכן האלוקות בשם: "מקדש" וזאת על פי ייעודו בעתיד - במטרה לקדש את עם ישראל.

רש"י מסביר: בית המקדש נועד לבית שממנו תצא קדושה לאומה.

רבינו בחיי ואבן עזרא מבהירים:

זהו בית בו תשכון הקדושה האלוקית.

רשב"ם  והחיזקוני מסבירים: המקדש הוא: "בית מועד"  המתבסס על המילים: "התקדשו למחר" זהו מקום  מועד ומזומן לפגישה בין אלוקים ואדם.    כפי שנאמר: "ונועדתי לבני ישראל"

אור החיים מסיק מכאן: שהקדושה על המקדש חלה מיד לאחר בנייתו. עוד טרם עשו במקום עבודה - הרי מקום של קודש.

ספרי החסידות שמים את  הדגש על המילים: "ושכנתי בתוכם"- לפי זה - המקדש יגרום לאדם לחוש את קרבת אלוקים - על ידי שכל יהודי ירגיש את האלוקות בתוך עצמו.

מעניינים דבריו של שלמה המלך על המקדש באמצעותם מביע את -השתוממותו:  "הנה השמים לא יכלכלוך , אף כי הבית אשר בניתי" [מלכים א', ח']

גם הנביא  ישעיהו מתפלא: "כה אמר ה' השמים והארץ הדום רגליי, אי  זה בית אשר תבנו לי, ואי זה מקום מנוחתי"

לכאורה תמוה כי לאחר מעמד הר סיני - כאשר כל העם כאיש אחד בלב אחד ראו את הקולות- הדבר היה כה מוחשי וקדוש, מופיע הציווי לבנות כביכול מקום מוגבל לקב"ה?

מדרש רבה [שמות ל"ד] מסביר: אתה מוצא כשנתן הקב"ה  את התורה לישראל, אילו בא אליהם בחוזק כוחו לא היו יכולים לעמוד, שנאמר: "אם יוספים אנו לשמוע את קול ה' אלוקינו ומתנו" לכן ה' בא אל עם ישראל לפי כוחם, שנאמר: "קול ה' בכוח" - הכוונה לפי כוחו של כל אחד ואחד מתוך עם ישראל.

קשה לבני אדם לתפוס דברים מופשטים, לכן הקב"ה דיבר בלשונם ומושגיהם והתאים את הערכים להבנתם ותפיסתם .

ספר החינוך  מסביר את הצורך בבניין המשכן ואחר כך המקדש במילים : "הלבבות יוכשרו על ידי הפעולות וברבות הפעולות הטובות ורוב התמדתן, מחשבות הלב מיטהרות ומתלבנות, וה' חפץ בטובתן של בריות" כל ההמחשה של עשיית המקדש גורמת היא עניין של השרשת  דעת  אלוקית בדרכי פעולה והתמדה.

הרמב"ן מסביר: כי מטרת המקדש  לקרב את לב ישראל אל הקב"ה ה' המחזיר אותם למעלת אבותיהם  שזו הייתה גם תכליתה של יציאת מצרים. במילים אחרות, המטרה היא: להשיב את המחוג אחורנית למדרגה שעמדו בה לפני מצרים - כי אז היה קשר ישיר בין האדם לאלוקים, הרי ה' דיבר באופן ישיר עם אברהם, יצחק ויעקב. והמדרגה הזו מושגת עם בניית המשכן ויותר מאוחר עם המקדש.

אברבנאל: רואה בציווי הקמת המקדש: אך ורק פעולה סמלית להחדיר לעם ישראל בתודעה: כי אלוקים  שוכן גם בארץ ולא רק בשמים. ורואה  ומביט בכל אחד ואחד.

על פי הרמב"ם: [יד חזקה הלכות בית הבחירה ה"א ] הקמת המקדש - הוא צו לדורות.  דבריו של הרמב"ם מתבססים על הציווי: "ועשו לי מקדש" הכוונה לדורות ולא לזמן מוגבל.

גם חז"ל  בדעה זו וכן- תעשו לדורות"- נכון שישנם הבדלים בין המקדש והמשכן והדבר גורם לחילוקי דעות בין הפרשנים ,על כך עונה בעל החתם סופר: כי במשכן נאמר: פסוק מפורש המתיר לנביאים לשנות לפי מה שיראה להם ה' בתקופתם. כפי שנאמר: "ככל אשר אני מראה  אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו"- מכאן שהכוונה שגם לדורות יעשו. כפי שה'  יראה לנביאיו.

המנחת חינוך [מצווה צ"ה] טוען: שגם כשעם ישראל נמצאים בארצם תחת כיבוש זר המאשר להם לבנות את המקדש - חל החיוב כמו שהתחיל ר' יהושע בן חנניה לבנות את המקדש ברישיון המלכות. אם כי , דין זה דורש בירור ותשובת  דעת הפוסקים החשובים באותו דור.

המשכן והמקדש-הקשר.

א] בראש וראשונה המשכן ויותר מאוחר המקדש נועד להשכנת השכינה ,דבר זה אומר שלמה המלך לחירם מלך צור והוא מדגיש זאת בדבריו שלוש פעמים: "אתה ידעת את דוד אבי כי לא יכול לבנות בית לשם ה' אלוקיו" ."והנני אומר לבנות בית לשם ה' אלוקי" "כאשר דבר ה' אל דוד ... : "בנך אשר אתן תחתך על כיסאך הוא יבנה הבית לשמי"

ב] בהפטרה מלכים-א, ה נאמר:"וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דיבר- לו ויהי שלום בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם" כאן, המכנה המשותף בין המשכן למקדש הוא החכמה.

ניתן לראות את חכמתו של שלמה בשני נתיבים: האחד: כריתת הברית עם חירם מלך צור- למען קבלת העצים לבניית המקדש ויש בכך חכמה מבחינה מדינית .

הנתיב השני : עצם בניית המקדש מהווה חכמה בפני עצמה. וגם המשכן נבנה בחכמה אלוקית שהרי הוא נעשה על פי צוויי ה' ובידוע שכלי המשכן נעשו על ידי חכמי הלב-  אומנים שהיו בעלי כישרון אלוקי והיו מסוגלים לבצע את כל האומנות המיוחדת שבמשכן ואת כל מלאכתם עשו בצל השכינה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי המשכן נועד למקום השכינה- והוא מקום טהור ,לפי שכל החומרים הובאו על ידי התורמים נדיבי הלב והאבנים היקרות על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו.

המקום נועד לקשר בין ה' לעם ישראל ועל פי רוב המפרשים- המשכן והמקדש  שנבנה מאוחר יותר על ידי שלמה המלך - נובע מתוך מצווה לדורות והקו המקשר בין  המשכן למקדש הוא: מקום השכינה, הקשר בין עם ישראל לבורא, החכמה , הדעת והקדושה.

גם כיום כל עוד לא נבנה עדיין בית המקדש השלישי - חובת עם ישראל לקיים את הציווי: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" והכוונה שכל אדם ואדם יקים מקדש בתוכו - בו תשכון האמונה והקשר התמידי עם ה' באמצעות-תפילה, וקיום המצוות הלכה למעשה כפי שנאמר:

"בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ".  [משלי ג, ו]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שלמה המלך והברית/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שלמה המלך  והברית.

שיר מאת: אהובה קליין ©



שלמה המלך  מימש נבואה

מפי אלוקים  לאביו הובאה

 בניית בית הבחירה

 מקום השראת  השכינה.



ראשית  משכן  קדוש

אותו העם לא ייטוש

עשוי עצי שיטים

מיני  מתכות ובדים.



בהמשך בניית מקדש

 מעלתו אור חדש

מציון  יאיר למרחקים

 אליו עולים  ברגלים.



בזכות מתנת שמים

חכמת  שלמה כמים

כרת ברית שלום

 עם חירם מלך צור.

 הערה: השיר בהשראת פרשת תרומה וההפטרה מלכים-א, ה]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 8 באוגוסט 2015

תכנון הציפיות לקראת הבאות- בעין המקרא/מאמר: מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תכנון הציפיות לקראת הבאות - בעין המקרא.


מאמר: מאת: אהובה קליין.

האדם נמצא במהלך חייו במרוץ של זמן,שבתות, חגים ,מועדים ואירועים משפחתיים, בין לבין הוא נמצא בהכנה לבאות ומתכנן את מהלכיו בהתאם למטרות שהציב לעצמו.

מעניין להתבונן בספר הספרים ולבדוק, כיצד היו ההכנות באירועים שונים באותם ימים והאם תאמו את הציפיות?

הנה כמה דוגמאות:

אברהם אבינו דאג ליצחק בנו לשידוך הגון ,לשם כך ביצע כמה הכנות, ראשית רתם למשימה את אליעזר עבדו והשביע אותו  שלא יביא ליצחק מבנות הכנעני.

ציורי תנ"ך/אליעזר- עבד אברהם-מתפלל להצלחת מציאת שידוך ליצחק/ציירה: אהובה קליין (c)


אליעזר מתכונן לבאות ברמ"ח איבריו , הוא  מתפלל לבורא שיסייע לו במציאת בת הזוג הנכונה ליצחק , לוקח איתו  מבחר  תכשיטים.

התוצאה הסופית תואמת את הציפיות ואכן הוא מגלה את רבקה טובת המראה אשר דואגת גם לגמליו.

לדעת רש"י :שליחות עבד אברהם – הצליחה כל כך שאפילו הייתה  לו קפיצת הדרך  ובאותו יום שנפרד מאברהם הגיע לארם נהריים.

הראייה לכך :אליעזר בעצמו מספר: "ואבוא היום אל העין.."[בראשית כ"ד, מ"ב]

רש"י מוסיף ואומר: כי היו עוד סימנים שהוכיחו שאליעזר מצא את השידוך התואם ליצחק: כל עוד שרה הייתה חיה- היה באוהל נר דולק מערב שבת לערב שבת , הברכה  הייתה שרויה בעיסה וענן השכינה היה קשור לאוהל, אך משנפטרה - כל הסימנים הללו פסקו.

בעת שרבקה הגיעה  לאוהל – שבו כל הסימנים שהיו באוהל בזמן חיי שרה אמו.  זאת הייתה ההוכחה שהשידוך אכן הצליח  מעל המצופה.

אך ישנם מקרים בהם האדם מתכנן תוכנית והכול  "משתבש", או לכאן, או לכאן.

כדוגמת הסיפור על שאול: אביו של שאול, קיש -  ביקש ממנו לחפש את האתונות שאבדו לו, שאול נענה לציווי אביו מתוך מצוות כיבוד אב ואם.

ואכן הלך לחפש את האתונות יחד עם נער נוסף, בדרך שאול מתייאש לאחר שהחיפושים לא העלו דבר, ועוד חשש שמרוב שהזמן התארך ,אביו עשוי לדאוג לו יותר מאשר לאתונות, לכן מציע  לשוב לביתו ,אולם הנער שנלווה אליו מציע : שיפגשו את איש האלוקים, הלוא הוא שמואל הנביא, אך שאול אומר שיש לשלם לנביא עבור נבואתו, ואין בידו דבר , הנער מרגיעו  ומגלה שנמצא בידו רבע שקל כסף.

התוצאה הסופית הייתה: "וייקח שמואל את פך השמן ויצוק על ראשו"

[שמואל- א י, א] יוצא ,אפוא, כי שאול זכה למלוכה- דבר שכלל לא ציפה לו.

ציורי תנ"ך/ שמואל ממליך את שאול למלך/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


מעניין להתבונן ביוכבד אימם של משה, אהרון ומרים.

בעת גזירות פרעה: וביניהם הציווי להשליך את כל היילוד ליאור, היא מחליטה להסתיר את משה הקטן בתיבה  בתוך קני סוף.

ציורי תנ"ך/ יוכבד-אימם של משה,אהרון ומרים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


היא ציפתה שהוא יינצל ממלך אכזרי זה, ובוודאי לא העלתה בדעתה, שבתיה בת פרעה תבוא ותיקחהו ותגדל אותו  ובהמשך ינהיג את ישראל  ויוציאם ממצרים.

ציורי תנ"ך/ שלמה המלך החכם מכל אדם/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ישנם דוגמאות נוספות בתנ"ך ,אולם מכולם למדים אנו כי לא תמיד מהלך העניינים מתגלגל לפי ציפיותינו ותוכניותינו  , כדברי החכם באדם- שלמה המלך: " רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום" [משלי י"ט, כ"א]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 18 בפברואר 2015

ציורי תנ"ך/ שלמה המלך בונה מקדש/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויצו המלך ויסעו אבנים גדולות אבנים יקרות ליסד הבית אבני גזית:ויפסלו בני שלמה ובני חירום והגבלים ויכינו העצים והאבנים לבנות הבית"[מלכים-א,ה]

הטכניקה: שמן על בד.


Biblical painting

By Ahuva klein

king Solomon

commanded to build a tempel

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 17 בפברואר 2015

פרשת תרומה- הקשר להפטרה ולחכמת שלמה המלך- כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תרומה- הקשר להפטרה ולחכמת שלמה המלך –כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין .

 

[המאמר לעילוי נשמת אמי- חיה ז"ל בת בן ציון]

 

בפרשת תרומה ישנו תיאור מלא  של הקמת המשכן וכליו בהתאם לציווי אלוקים.

 בראש הרשימה מככבים:

הזהב, הכסף והנחושת, כפי שהכתוב מתאר:" וזאת  התרומה אשר תיקחו מאתם זהב וכסף ונחושת" כאשר -המטרה היא :

"ועשו לי  מקדש ושכנתי בתוכם"[שמות כ"ה, ח]


ציורי תנ"ך/ "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]







 ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים תרומה עבור המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ הכרובים  על הארון במשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ההפטרה של פרשת תרומה : מלכים-א, ה.

שם מתואר בפרוטרוט בניית בית המקדש בתקופת שלמה המלך:"וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דיבר-לו ויהי שלום בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם...ויצו המלך וייסעו אבנים גדולות אבנים יקרות לייסד הבית אבני גזית: ויפסלו בני שלמה ובני חירום והגבלים ויכינו העצים והאבנים לבנות הבית" ...

השאלות הן:

א] מדוע סוגי המתכות: "זהב, כסף, ונחושת"- מופיעים ראשונים מבין  שאר הדברים שהובאו למשכן?

ב] מדוע   הקב"ה קורא למשכן בשם: מקדש?

ג] מה הקשר בין חוכמת שלמה לבניית המקדש בימיו?

 

זהב, כסף, ונחושת.

חז"ל אומרים: כי  תרומת הזהב, הכסף והנחושת- שבני ישראל נדבו למשכן עליהם הכתוב מרמז רעיון גדול בנושא נתינת הצדקה, שלא העיקר כמות התרומה, אלא כוונתו הטובה של התורם. על זה  נאמר במסכת ברכות: "אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון ליבו לשמים" [ברכות  ה', ע"ב]

גם כאן ניתן ללמוד  כי תרומתו של עני ,אפילו מטבע קטן של נחושת- שווה בערכו לתרומתו של איש עשיר הנותן כמות מרובה של כסף וזהב.

חז"ל מביאים רעיון נוסף: הזהב, הכסף והנחושת- מרמזים על שלושה סוגים של תורמים:

אדם - הרגיל לתת  צדקה בזמן שהוא בריא- תרומתו נחשבת כזהב.

-ראשי תיבות- זה הנותן בריא.

אדם שנותן צדקה בערוב ימיו כשבריאותו רופפת ואינו נמצא במיטבו, חייו בסכנה: תרומתו נחשבת לכסף- ראשי תיבות: כשיש סכנה פודה.

אדם שנפטר וקרובי משפחתו תורמים מכספו את הצדקה-  תרומה זו בבחינת נחושת- לפי שערכה כבר לא רב.

בעל "החת"ם סופר" אומר:

האותיות :"זהב" מרמזות על  ימות השנה בהם נהוג לקרוא  בתורה בציבור בבתי כנסיות.

ז- היום השביעי בשבוע-יום השבת.

ה-יום חמישי בשבוע.

ב- יום השני בשבוע.

האותיות: "כסף"- מרמזות על החגים עליהם אנו מצווים מהתורה:

כ- יום הכיפורים.

ס- חג הסוכות.

פ- חג הפסח.

האותיות: "נחושת" מרמזות לחגים ומועדים שנוהגים בהם לקרוא בתורה בבתי הכנסת:

נ- נרות חנוכה- חג האורים.

ח- חודש- ראש חודש, ראש השנה.

ש- חג השבועות, שמיני עצרת.

ת- תעניות, צומות הנהוגים במהלך השנה.

רבינו בחיי מביא מדרש יפה:

זהב- כנגד מלכות בבל, שכתוב על נבוכדנצאר: "אנת הוא רישא דדהבא" [דניאל ב, ל"ח]

כסף- כנגד מלכות מדי, שכתוב: "ועשרת אלפים כיכר כסף אשקול" [מגילת אסתר ג]

נחושת, כנגד: מלכות יון שהוא פחות  מכולם.

"ועשו לי מקדש.."

רבי יעקב יוסף מפולנאה מפרש: תרי"ג  המצוות ניתנו לנו – הן נחשבות לנצחיות וניתן לקיימן בכל עת, אם כן, נשאלת השאלה, כיצד אפשר לקיים מצוות הקשורות לבית הבחירה על בסיס: "ועשו לי מקדש"?

התשובה לכך על פי חז"ל: כל אדם נחשב עולם ומלואו וידאג לעשות מקדש בליבו -למען  השראת השכינה. וכך ניתן ליישם את דברי ה':" ושכנתי בתוכם"

רבינו בחיי מפרש: המשכן נקרא מקדש- לפי שהוא מקודש למען השראת השכינה. ויתכן להסביר שהוא כדוגמת המקדש למעלה.

רבינו בחיי מביא מדרש: אמר הקב"ה לישראל אתם צֹאני ואני הרועה שלכם ,כפי שנאמר: "ואתנה צאני"[יחזקאל, ל"ד] ועל ה' נאמר: "ואני רועה"[תהלים פ] ה' מבקש ,כביכול, מישראל המשולים לצאן לבנות דיר שהרועה יבוא לשם לרעות אותם.

עם ישראל משולים גם לכרם, שנאמר: "כי כרם ה'  צבאות בית ישראל ואני שומר" [ישעיהו ה] ועוד : "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל"[תהלים קכ"א] לכן ה' מצווה את ישראל שיעשו סוכה והוא יבוא להשגיח עליהם.

בני ישראל- אתם בניי ואני אביכם, שנאמר: "בנים אתם לה' אלוקיכם ואני אביכם"[דברים י"ד] ועוד נאמר:"כי הייתי לישראל  לאב"[ירמיהו ל"א] כבוד הוא לבנים כשהם שוהים אצל אביהם וכבוד הוא לאב כשהוא אצל בניו, כנאמר: "עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם"[משלי י"ז],לכן- בני ישראל תעשו בית לאב שיבוא וישרה בתוככם, כמו שכתוב: "ושכנתי בתוך בני ישראל" [שמות כ"ט]

ועוד רעיון יפה:

במילה: "ושכנתי"- ישנו רמז למספר השנים שבית ראשון ובית שני היו קיימים.

ומסביר בעל הטורים : ושכנ-ת"י =בית מקדש ראשון  שכן  ת"י (410) שנים ואילו בית שני היה קיים ת"כ (420) שנים = ושני-ת"כ (אותיות ושכנתי)

 

רש"י אומר: ביאור הפסוק  ועשו לי מקדש : "ועשו לשמי בית קדושה"- המקדש כולל גם את המשכן.

 

 

שלמה המלך- חוכמתו והמקדש.

"וה' נתן חכמה לשלמה.." ה' העניק לשלמה חכמה כפי שכתוב: "הנה נתתי לך לב חכם ונבון.."[מלכים-א, ג, י"ב]

המלבים אומר: כי השלום ששרר תחילה בין דוד לחירם מלך צור, היה מהסיבה שדוד היה איש מלחמה שכבש ארצות והיה זקוק לעזרתו של חירם. אך השלום  בין שלמה המלך לחירם שהתפתח גם לקשרי מסחר היה כברית אהבה ביניהם.

 

גם הרלב"ג אומר רעיון דומה: חכמתו של שלמה הייתה סיבה לשלום ביניהם.

.

ישנה דעה האומרת: כי חוכמתו של שלמה המלך באה לידי ביטוי בבניית המקדש, כפי שכתוב:".ויבן הבית לה'"[מלכים-א, א-ו] ובהמשך נאמר: "והבית אשר בנה המלך שלמה המלך  שישים  אמה אורכו.."[מלכים-א, ו, ב]

מכאן, שהחכמה קשורה לאופן וסדר בניית המקדש. מפה הקשר הברור לפרשת תרומה -המתארת את בניית המשכן וכליו וכשם שהמשכן שנבנה היה בחכמה כך גם המקדש שזכה שלמה לבנות- היה קשור לחכמתו.

לפי הכתוב בדברי הימים המשלים את הנאמר בספר מלכים, הרי שלמה המלך קיבל מאביו את ההוראות לבניית המקדש:"ויתן דוד לשלמה בנו תבנית האולם ואת בתיו וגנזכיו ועליותיו וחדריו הפנימים ובית הכפורת: ותבנית כל אשר היה ברוח עמו לחצרות.. הכול בכתב מיד ה' עלי השכיל כל מלאכות התבנית"[דברי הימים-א', כ"ח, י"א-י"ט]

דויד המלך תכנן את המקדש ,אבל בפועל שלמה המלך  ינק את השראתו  מתוך חכמתו.

לא החיצוניות של בניית המקדש מעסיקה את ה', אלא התוכן שבו : "אם תלך בחוקותיי ואת משפטי תעשה ושמרת את כל מצוותי ללכת בהם והקימותי את דבריי איתך אשר דיברתי עם דויד אביך: ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזוב את עמי ישראל" [מלכים-א, י"ב-י"ג]

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק, כי המשכן ומאוחר יותר המקדש בתקופתו של שלמה הוא כחוט המקשר ביו ה' לעם ישראל- מקום להשראת השכינה.

ובאין היום משכן ומקדש, הרי אנו מצווים לעשות מעין מקדש בתוכנו- להשרות את השכינה עלינו. ובנוסף- אנו מתפללים מידי יום ביומו על בניית בית המקדש השלישי.

כנאמר: "ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה כאשר דיברת, ובנה אותה בקרוב בימינו בניין עולם, וכיסא דוד מהרה לתוכה תכין .."אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שלמה המלך והמקדש/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שלמה המלך והמקדש / שיר מאת: אהובה קליין ©    


 

ציורי תנ"ך/ שלמה המלך/ציירה: אהובה  קליין.(c)



ציורי תנ"ך/ בית המקדש/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




שלמה המלך הנבון

כרת ברית שלום

קשרי מסחר הגונים

בחלקו ארזים ולבנים.

 

שֹרים, חוצבים וסבלים

בזיעת אפם עמלים

שֹשֹים רצים כאיילים

בית הבחירה מקימים.

 

שם שורה השכינה

כחמה תזרח אמונה

לוויים שרים שירתם

מקהלות, נעימות נגינתם.

 

הכוהנים  מברכים ברכתם

הדורים בלובן לבושם

אלוקים משרה קדושתו

ישראל חוסים בצלו.

הערה : השיר בהשראת  ההפטרה לפרשת תרומה [מלכים-א, ה]



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר