‏הצגת רשומות עם תוויות שכינה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שכינה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 5 במרץ 2019

הענן מעל המשכן/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הענן מעל המשכן

 שיר מאת: אהובה קליין ©


נושאים עיניהם לענן

עת יעלה על משכן

אות קדושה במרומים

בידי שרביט אלוקים.



את  בניו אינו נוטש

רק  אמונה מבקש

בתוך חולות  וסלעים

ישראל  נשמתם מטהרים.



מסירים דאגה מליבם

בוטחים באביהם המרומם

על כנפי נשרים נושאם

מגלויות וייסורים גואלם.




פניהם לארץ המובטחת

אהבתם כשושנה פורחת

גם אם יאכלו מרורים

עטופים בחמלה וחסדים.

הערה: השיר בהשראת: פרשת פקודי [חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 19 בפברואר 2018

ציורי תנ"ך /"ועשו לי מקדש"/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings

And they made me a  temple  


ציורי תנ"ך/ "ועשו לי מקדש.."ציירה: אהובה קליין (c)


 "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.  כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ". 
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 12 בפברואר 2018

פרשת תרומה- הקמת המשכן- לשם מה?/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תרומה - הקמת המשכן - לשם מה?

מאת: אהובה קליין.


"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"


ציורים מתוך פרשת תרומה:

ציורי תנ"ך/"ועשו לי מקדש../ ציירה: אהובה קליין(c)
העלאת תמונות

העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ "וייקחו לי תרומה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים תרומה  אל משה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים שמן כתרומה למשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכרובים מעל  הארון במשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שולחן לחם הפנים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציור מתוך ההפטרה לפרשת תרומה/שלמה המלך בונה מקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

 [שמן על בד]



העלאת תמונות




ציורי תנ"ך/ שלמה המלך כורת ברית עם חירם מלך צור/ציירה: אהובה קליין (c)


פרשה זו פותחת בנושא המשכן וכליו והתורה מייחדת על כך חמש פרשיות: פרשתנו מתארת את ציווי התרומה והמטרה:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.  וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם:  זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת.  וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים.  שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים.  אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן.  וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.  כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ". [שמות כ"ה, א-י]

השאלות הן:

א] מדוע התורה האריכה רבות בנושא הקמת המשכן?

ב] "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"- מהי מטרת המקדש?

תשובות.

נושא המשכן  מפורט בתורה באריכות.

רבי חיים ליב שמואלביץ בספרו - "שיחות מוסר- שערי חיים" מסביר: כי התורה מפרטת את כל חלקי המשכן לפרטי פרטים - פרשיות שלמות מתארות את הציווי של ה' לבנותו ופרשיות שלמות מתארות את אופן העשייה בפועל. הוא מסתמך על דברי חז"ל [רש"י, בראשית כ"ד, מ"ב]:

"יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים, שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה, והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה" , מכאן שכוונת חז"ל היא: שב" שיחתן של עבדי אבות" - יש יותר תורה מ "תורתן של בנים", ואם באות אחת התורה מלמדת אותנו כמה גופי הלכות - הרי בכל אות ואות בשיחתן  של עבדי אבות - התורה מלמדת גופי הלכות רבים - בהלכות דעות, מידות ודרך ארץ, וא"כ בבניין המשכן שהתורה כל כך מאריכה בפרטים- ודאי שקיים קל וחומר- ישנם תילי תילים של הלכות ודינים- כאלה שגלויים לעיננו וגם כאלה שהם מוסתרים מעיננו.

ועל עניין זה מסבירים חז"ל  [שמו"ר פ' ל"ג, ד]:"אתה מוצא שכל מה שברא אלוקים למעלה- ברא למטה, למעלה זבול וערפל ושרפים וכרובים ואופנים, והיכל קדשו וכו', וכנגדן ברא למטה במשכן" ואמרו [שם א]:"אמר הקב"ה לישראל, מכרתי לכם תורתי, כביכול נמכרתי עמה וכו'- הכוונה : ה' נתן את התורה לעם ישראל ולכן אינו יכול להתנתק ממנה ,אבל גם לומר להם שלא יטלוה - אינו יכול, אלא  מבקש מהם: בכל מקום שאתם הולכים , בית אחד עשו לי כדי שאדור בתוכו, שנאמר:" וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם" והיות והמשכן הוא כביכול מקום מושבו ,לכן ניתן להבין שהוא נבנה  כמקדש  בעליונים ולכן ניתן ללמוד מכל הפרטים ודקדוקי המשכן – על מה שנמצא למעלה ואין להתפלא על הפירוט הארוך של כל תיאור המשכן, אם כי ישנם  בענייני המשכן גם  סודות ורזים שאינם גלויים לנו.

וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.

רבי יעקב יוסף מפולנאה מבהיר: תרי"ג המצוות שנתנו לנו מהתורה הן נצחיות שניתן לקיימן בכל עת ובכל שעה.

אם כן ,"וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם".  השאלה המתעוררת, היא: כיצד ניתן בימנו לבנות מקדש על יסוד הציווי: "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"?

אלא, שהקדמונים- חכמי הלב כוונתם הייתה: שהאדם הוא :"עולם קטן" ולכן כל אדם יעשה לו  מקדש בליבו- מקום להשראת השכינה ובאופן זה- כאשר  השכינה תשרה בליבו של האדם יקוים המשך הפסוק:" וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם". 

הספורנו מסביר את המשפט:" וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם":  כוונת ה'- שהוא ישכון בקרב עם ישראל-ויקבל את תפילתם ועבודתם- באותו אופן שה' מראה שכינתו מעל הכפורת למשה בין שני הכרובים שעל  הארון במשכן וכל כליו - והכרובים האלה- הם השרפים העומדים מעל הכפורת של ארון הברית והם נראים –בדרך כלל במראה הנבואה-לנביאים ומצויים בקודש הקודשים  בשני מחברות   מחוברים בקרסים כדי להיות מיועדים –לעבודת הבורא.

כך ראוי שיהיו בישראל כל הקדושים מחוברים אל ההמון כדי להבין ולהורות-את התורה והרי התורה נמצאת בקודש הקודשים , בתוך הארון המצופה מבפנים ומבחוץ בזהב - והנמשל הוא: כמו שאומרים חז"ל: "כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם" , על הארון  הכפורת כולה זהב –"מורה על צלם אלוקים שאינו מחובר עמו כלל - והכרובים- "פניהם איש אל אחיו" הם גורמים להתחבר אל האלוקים על ידי שמסמלים את פעולת המצאת המושכל וקבלתו, וזה כאשר המבט הוא אל התורה כמו שכתוב: "אל הכפורת יהיו פני הכרובים" ופורשים "כנפיים למעלה" כמו שאומר שלמה המלך:   " אֹרַח חַיִּים, לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל " [משלי ט"ו, כ"ד]-כלומר - החכם שואף תמיד לעלות ולהתעלות כלפי מעלה בדומה לכנפי השרפים שהם מכוונות כלפי מעלה.

לכן, על מנת שאלוקים ישכון בתוך בני ישראל- הם צריכים להתחבר לאלוקים דרך התורה הקדושה לעלות ולהתעלות. כך אלוקים יביט עליהם ויקבל את תפילתם.

הרמב"ן מסביר: כי מטרת המקדש  לקרב את לב ישראל אל הקב"ה המחזיר אותם למעלת אבותיהם  שזו הייתה גם תכליתה של יציאת מצרים. במילים אחרות, המטרה היא: להשיב את המחוג אחורנית למדרגה שעמדו בה לפני מצרים - כי אז היה קשר ישיר בין האדם לאלוקים, הרי ה' דיבר באופן ישיר עם אברהם, יצחק ויעקב. והמדרגה הזו מושגת עם בניית המשכן ויותר מאוחר עם המקדש.

רש"ר אומר: שה' אינו משרה את שכינתו עלינו בגלל הקמת המקדש, אלא רק על ידי שעם ישראל יקדש את כל חייו הלאומים והפרטיים  באמצעות -קיום המצוות ובזה תלויה השכנת השכינה על עם ישראל.

ה"מקדש" מסמל את  הקדשת חיינו בכל המישורים בהיותנו מקיימים את תורת ה'  ו"משכן" מציין את השראת השכינה המובטחת  המתגלית בפריחת חיינו בכלל ובפרט תחת שמירת ה' וברכתו.

"שפת אמת" משיב לשאלת  בני ישראל :כיצד יכולים ישראל לעשות משכן לה' ? זאת באמצעות שכל אחד מביא מנדבת ליבו  למשכן וכך ע"י התחברות הנדבות  של היחידים למשכן -  כלל  ישראל זוכים להשכנת השכינה!

חז"ל על פי תנחומא, סוברים: הצו של הקמת המשכן ניתן אחרי מעשה העגל - במטרה להראות לאומות העולם כי  התכפר לישראל חטא העגל  ומטרת הבטחת ה': ו"ְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"- היא : כדי להוכיח לעמים את חיבת ה' לעמו באופן בולט לעיני כולם - על פי דעה זו – אין המקדש מהווה מטרה חינוכית לבני ישראל, אלא  סמל כלפי העולם - להוכיח  את הקשר האלוקי אל עמו ושכינתו בקרבם.

לסיכום, לאור האמור לעיל, מטרת בניית המשכן היא - כדי שעם ישראל יהיו מחוברים לאלוקים באמצעות קיום המצוות והתפילה -בדומה לכרובים הנושאים כנפיהם כלפי מעלה אל ה' וכן להוכיח לאומות העולם- כי ה' שוכן תמיד בקרבם- כדברי דוד  המלך: "כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹוב"!
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 13 במרץ 2017

משה ואוהל מועד/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה ואוהל מועד.

שיר מאת: אהובה קליין ©



 עת  יצא משה לאוהל מועד

 איש, איש ליד אוהלו עומד

 מנער ועד זקן מכבדים

 את מנהיגם- איש האלוקים.



כאיש אחד  מאירים פנים

 בכבוד מלכים בו מביטים

עד  הגעתו לאוהל מועד

 שם ה' עימו מתוועד.



 ממרומים ירד עמוד ענן

בצל האיש הדגול והעניו

 כל העם במחזה מביטים

 וכלפי השכינה  כולם משתחווים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת: כי תישא [חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 12 בדצמבר 2016

ציורי תנ"ך/ יעקב מבחין ב:"שער השמים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויירא ויאמר מה- נורא המקום הזה אין זה כי אם- בית אלוקים וזה שער השמים"

[בראשית כ"ח, י"ז]

 הטכניקה: צבעי שמן על בד.



העלאת תמונות

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 7 ביוני 2016

פרשת נשוא- מדוע נאמרה פרשת הטמאים- דווקא ביום הקמת המשכן?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת נשא- מדוע נאמרה פרשת הטמאים- דווקא ביום הקמת המשכן?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו צמודה בדרך כלל  לחג השבועות – היא ארוכה במיוחד וכוללת : 176 פסוקים המתארים: נושאים רבים ומגוונים.
ציורים  לפרשת נשוא:

ציורי תנ"ך הנזיר/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ חנוכת המשכן-קורבנות הנשיאים ועגלות הצב/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ ברכת כוהנים- הכהנים מברכים את העם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ שילוח הטמאים מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הנזיר מביא קורבן לכהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 אחד הנושאים בפרשה הוא: שילוח הטמאים אל מחוץ המחנה:

"וידבר ה' אל משה לאמור: צו את--- בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש: מזכר עד—נקבה תשלחו אל- מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את  מחניהם אשר אנוכי שוכן בתוכם: ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר  דיבר ה' אל משה כן עשו בני ישראל":[במדבר ה, א-ה]

השאלות הן:

 א] מה הקשר בין שם הפרשה: "נשא"- לבין שילוח הטמאים?

 ב] מה ניתן ללמוד על שילוח הטמאים?

 ג] מדוע התורה מדגישה:  "ויעשו כן בני ישראל" ובפעם השנייה: "כן עשו בני ישראל" ?

תשובות.

הקשר בין: "נשא"- לבין  נושא הטומאה.

הפרשה פותחת במילים: "...נשא את ראש" יש כאן רעיון ומסר נפלא אל האדם: הראש רומז על - המוח ועל כן האדם צריך ללמוד בחייו כי עליו  להשליט את המוח על הרגש,  ואל ילך  לפי ראות עיניו ותחושותיו הפיזיות המסוגלות לבלבלו -כי יש ורגליו עלולות  להובילו לדרכים עקלקלות והתוצאות מרות וקשות. הוא עלול לחטוא חטאים ,לרדת לשפל המדרגה .מדובר במצב שהרגליים מובילות את הגוף למקומות פסולים.

כגון :אדם נתקל בקבוצת חברים העוסקים ברכילות ומבלי להרגיש גם הוא משתלב בחטא הרכילות , לבסוף חלה אצלו הדרדרות רוחנית,  התוצאה: נענש בצרעת מגיע לשפל המדרגה- נעשה טמא  – מאיגרא רמא  לבירא  עמיקתא וסופו שישלח מחוץ למחנה.

אך מנגד, זקיפות הקומה אצל האדם זה משהו רוחני, כמו שנאמר: "שאו  מרום עינכם וראו מי ברא אלה" [ישעיהו מ, כ"ו]  כאשר עם ישראל נושא ראש ומשליט    את השכל על הרגש- אזי מובטחת לו התרוממות ועוצמה.

בתהלים נאמר: "שאו שערים ראשיכם ,הינשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד" [תהלים כ"ד, ז]

 שילוח הטמאים.

רש"י- ע"פ חז"ל [פסחים ס"ז, ע"א] בזמן חניית בני ישראל במדבר היו שלושה מחנות:

מחנה שכינה- לפנים מן יריעות חצר המשכן.

מחנה הלוויים- מסביב למשכן.

מחנה ישראל -מסביב למחנה הלוויים בכל  הכיוונים.

 אדם שהיה צרוע ונטמא נשלח מחוץ לכל המחנות.

לעומתו- הזב היה מותר לו לשהות בתוך מחנה ישראל ,אך לא במחנה שכינה ולא במחנה לוויה.

ואילו הטמא לנפש-כולל מי שנטמא  לשרץ- אינו יכול לשהות במחנה שכינה בלבד אך יכול להיות במחנה לווייה  ומחנה ישראל.

נשאלת השאלה: מדוע נושא הטמאים הוזכר דווקא ביום הקמת המשכן- לאחר מפקד השבטים - החל באחד באייר וקביעת אופן חניית שבטי ישראל במדבר?

חז"ל מסבירים: כי רק אחרי שנקבע אופן חנייתם של שבטי ישראל היה מן הראוי לכתוב על שילוח הטמאים- מהסוגים השונים אל מחוץ למחנה, כי לפני כן לא היה תחום בין מחנה למשנהו  אי לכך -לא היה ניתן לשלח את הטמאים קודם לכן.

 ה"כלי יקר" מביא את דעת בעל המדרש: ומביא  טעם- מדוע עניין הטמאים הוזכר כאן,  לאחר שהמשכן  היה מסודר וסביבו כל המחנות- והקב"ה  הישרה את שכינתו בתוכם בא והזהירם שלא יגרמו ,חלילה לסילוק השכינה- על ידי שלושה ראשי עבירות  העשויים לגרום לחורבן והם :

כל צרוע- זו עבודה זרה, כל זב- זה גילוי עריות. וכל טמא לנפש- זו שפיכות דמים.

עבירות אלו גרמו להרס וחורבן ורז"ל אמרו [במדבר רבה ז, ד] שכאשר חלו בצרעת על עבירה זו- נחרב בית ראשון ושני למרות שלא עבדו בפועל- עבודה זרה בתקופת בית שני, הרי חטאו בשנאת חינם ולשון הרע שהוא כנגד עבודה זרה, בהקשר לכך רז"ל מזכירים את הפסוק: "ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו" [תהלים י"ב, ה] לפי שהעוסק בלשון הרע נחשב לכופר בעיקר,  ולכן המצורע נשלח מחוץ לשלושת המחנות כדי להרחיק שמץ של עבודה זרה משלושתם. והטעם השני הוא: היות והמצורע גרם להפריד בין איש לרעהו על ידי שעסק ברכילות- הוכרח להרחיקו מחוץ לשלושת המחנות- על מנת שיחוש את בדידותו.

אדם זב- מזוהה עם חוטא בעריות ,הוא משולח ממחנה שכינה ולויה – כי כל מקום קדוש אינו סובל דבר ערווה ,לעומת מחנה ישראל שאין בה הרבה קדושה. וכל טמא לנפש - חייב להישלח מחוץ למחנה השכינה כדי שלא יפגום בכבוד השכינה.

היות ושלושת הגורמים הללו: גרמו לסילוק השכינה ולחורבן המקדש על כן התורה ציוותה להרחיקם מן המחנה למען לא יטמאו את מחניהם-  כי המקום שהם שוהים בו - הקב"ה מסלק את השכינה משם.

ועוד סיבה להרחקת הטמאים:

דוד המלך קרא ליצר הרע: טמא [מסכת סוכה נ"ב, ע"א] לפי שהכשילו בשלושת העבירות הנ"ל: גילוי עריות בבת שבע, שפיכות דמים- באוריה החיתי, עבודה זרה, כמו  שלמדו [מסכת סנהדרין ק"ז, ע"א] – מן הפסוק:" ויהי דוד בא עד  הראש" [שמואל-ב, ט"ו, ל"ב] - ביקש לעבוד עבודה זרה.. וגם בעבודה זרה ישנה טומאה.

לכן היה צורך להרחיק את שלושת סוגי הטמאים-שהם שלושה ראשי עבירות - הגורמים לסילוק השכינה.

"ויעשו כן בני ישראל" מצוין פעמיים.

חז"ל אומרים: כי הטעם לכך שהכתוב מדגיש פעמים: "ויעשו כן בני ישראל" ללמד שאף הטמאים עצמם לא עיכבו.

בעל ה"תורה תמימה"[רבי ברוך אפשטיין ]מסביר: שני ציוויים ניתנו כאן, האחד לבית- דין על מנת שישלחו את הטמאים - אל מחוץ למחנה וציווי שני לטמאים עצמם שיסכימו לציית לציווי ולא יסרבו , לכן הכתוב רוצה להדגיש כי הטמאים כיבדו את הציווי של היציאה מחוץ למחנות ועשו זאת ללא כפייה.

ה"חיזקוני" אומר רעיון דומה: המילים: "ויעשו כן בני ישראל" מתייחס אל המשלחים. שלא ריחמו על קרוביהם ושילחו אותם מחוץ למחנה. ולגבי הציון בשנית שבני ישראל עשו את הציווי, הכוונה שאף הטמאים עצמם שיתפו פעולה וקיבלו עליהם את הדין -"כאשר דיבר ה' אל משה"

ה"כתב סופר" מסביר: ששילוח הטמאים- לא נבע מתוך שיקולי דעת של טובת הכלל,  היינו ,מתוך אמצעי זהירות של טובת הכלל- שהרי רצוי להרחיק את החולים המסכנים את שלום העם, אלא הדבר נעשה – על מנת לקיים את מצוות אלוקים.

לסיכום, ניתן ללמוד: כי כל נושא הטמאים נאמר ביום הקמת המשכן לפי שברגע שהוקם המשכן וכל השבטים על דגליהם שכנו במקום המיועד להם, אז שרתה השכינה במשכן, אך היה צורך לסלק את כל הטמאים - היות והשכינה אינה סובלת טומאה ועבירות מהטעם שהדבר מסוגל להבריח את השכינה מהמשכן.

 יהי רצון ועם ישראל יתרחק מכל העבירות וידבק במצוות – ובא לציון גואל.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 29 במרץ 2016

אהרון מברך/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אהרון הכהן מברך
/ שיר מאת אהובה קליין©

 בראש חודש ניסן

 הוקם ,הושלם המשכן

אורה ושמחה  מסביב

ראשית עונת האביב.

 

השמים  התהדרו בעננים

יצאו במחולות משחקים

מהם ניבטת השכינה

אל עם חדור אמונה.

 

 אהרון הכהן נחפז

נחרץ כנמר עז

יברך את כל העם

בקול נישא ורם.

 

עטור בגדי כהונה

לכבוד ותפארת העבודה

בעל חסד וענווה

ברמ"ח  אבריו אהבה.

 

כאיש אחד מתאספים

לברכה הכול נכספים

על פניהם שביעות רצון

הבעת תודה לכהן גדול .

הערה: השיר בהשראת פרשת שמיני [חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 7 במרץ 2016

פרשת פקודי- מה הקשר בין המשכן למעמד הר סיני?/ מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת פקודי- מה הקשר בין המשכן למעמד הר סיני?

 מאמר מאת: אהובה קליין

הפרשה  פותחת במילים: "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הלויים  בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.."
ציורים  מתוך הפרשה:

ציורי תנ"ך/ אומני המשכן- בצלאל ואהליאב- בעת מלאכתם/ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ הכהן וחושן המשפט/ציירה: אהובה קליין(c)

 ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ ציעירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ מזבח הזהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ שלחן  לחם הפנים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ רחיצת הכוהנים טרם הכניסה למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ משה מלביש את  בני אהרון  /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


פרשה זו –היא האחרונה בחומש שמות, מסיימת את תיאור המשכן וכליו –כל מלאכת המשכן מתפרסת על גבי  חמש  פרשיות- לפרטי  פרטים: תרומה, תצווה, כי תישא, וייקהל  פקודי.

 מעניין במיוחד ,כי משה אינו מורשה לגשת אל המשכן בכל  עת, אלא רק  כאשר הענן מתרומם מעל המשכן- ומעבר לכך, גם בני ישראל יכולים  להמשיך במסע- אך ורק כאשר הענן עולה מעל המשכן- כפי שהכתוב מתאר פרט חשוב זה:

"ויכס הענן את אוהל מועד, וכבוד ה' מלא את המשכן: לא יכול משה לבוא אל- אוהל מועד, כי שכן עליו הענן, וכבוד ה' מלא את- המשכן: ובהעלות הענן מעל המשכן ייסעו בני ישראל בכל מסעיהם: ואם לא יעלה הענן ולא ייסעו עד יום העלותו: כי ענן ה' על- המשכן יומם, ואש תהיה לילה בו, לעיני כל- בית ישראל בכל מסעיהם"[ שמות מ, ל"ד- ל"ח]

 השאלות הן:

א]   אילו רמזים  גנוזים במשכן- ומדוע נקרא בשם: "משכן העדות"?

ב] מה הקשר בין המשכן להר סיני?

ג] מדוע משה אינו יכול לגשת למשכן בכל עת שיחפוץ?

 תשובות

 הרמזים במשכן.

על כך שהמשכן נקרא: "משכן העדות": ישנן כמה דעות של פרשנים:

 רש"י מסביר: "משכן העדות" - תפקידו לכפר על  חטא העגל ,הוא משמש  עדות לישראל  כי ה' ויתר להם על חטא העגל והשרה את שכינתו עליהם.

הרמב"ן אומר: "המשכן משכן העדות" היות ויריעות שש מושזר- הן שייקראו משכן" במצווה[בפרשת תרומה] ובמעשה[ בפרשת הקהל], אך "משכן העדות" כולל את הבית בכללו- שהוא משכן  המיועד ללוחות העדות.

 הגאון רבי מאיר שמחה מדווינסק בספרו: "משך חכמה" מדבר בהרחבה על רעיונו של הרמב"ן.

בפרשת תרומה נאמר: "ואל הארון תיתן את העדות אשר אתן אליך [שמות כ"ה, כ"א] - הכוונה ללוחות הברית – בהם  עשרת הדיברות.

 חז"ל אומרים: קדושת המשכן הייתה קיימת רק כאשר הארון היה בתוכו, כפי שנאמר בתוספתא זבחים: "אוהל מועד נטוי  כדרכו ואין הארון נתון שם- הרי זה במה גדולה" מכאן שכל עיקרו של המשכן  מורה על השראת השכינה , ורק בעקבות  הארון והלוחות שבתוכו. לכן המשכן נקרא בשם: "משכן העדות"

המלבי"ם  מציין בנקודה זו:  המשכן שימש עד  נאמן שמלאכת המשכן וכליו נעשו באופן טהור עם חשבון מדוקדק ולא היה שימוש לרעה בכספים שנתרמו -על ידי  עם ישראל וההוכחה לכך: שאם חס ושלום הייתה נעשית בגנבה, השכינה ודאי לא הייתה שוכנת שם. והראיה שנאמר: "אני ה'... שונא גזל בעולם"[ישעיהו ס"א, ח]

רבי אברהם  סבע מפרש בספרו: "צרור המור" את המילים: "אלה פקודי המשכן משכן העדות, אשר פוקד על פי משה" [שם ל"ח, כ"א] המשכן מופיע בפסוק פעמיים- הדבר מרמז על חורבן בית ראשון  ובית שני והמשמעות של המשפט: "אשר פוקד בידי משה"- ישראל חטאו בכך שלא  התעסקו די בתורה וגם אם התעסקו בה, הרי לא כיבדוה  די הצורך, ובמה מתבטא הדבר? יש הנוהגים לאחר זמן הוצאת ספר תורה בימי שני וחמישי- מיד אחרי זה חוטאים בלשון הרע ויש הנוהגים לדבר בזמן קריאת התורה ויש המסרבים לעלות לתורה בשבת ומעדיפים לעלות באמצע השבוע. וזוהי הכוונה לכך שהמשכן  מופיע  פעמיים בפסוק שבעבור חטא העם נתמשכן  פעמיים, אך לעתיד לבוא ה' עתיד "לפקוד נווהו ולהחזיר עטרתו ליושנה", וזו הכוונה במילים: "אשר  פוקד"- הפירוש- לשון פקודת ישועה ורחמים-"על פי משה"

 הקשר בין הר סיני למשכן.

רבינו בחיי מביא רעיון יפה :הרי נאמר בפרשת פקודי :"ויכס הענן את אוהל מועד"[ שם  מ, ל"ד]

 ואילו בזמן מעמד הר סיני נאמר:"ויכס הענן את ההר" [שמות כ"ד, ט"ו]  וכאן נאמר עוד:" וכבוד ה' מלא את המשכן" היות ובתוך המשכן כבוד ה' שרה,  כי מקומו בתוך הענן אשר היה בתוך המשכן, וההוכחה לכך שבמעמד הר סיני נאמר: "ומשה ניגש אל הערפל אשר שם האלוקים"[שם כ, י"ח]  וכאן בפרשה הכתוב מדגיש כי: משה אינו יכול לגשת אל המשכן בזמן שהענן מעל המשכן.

ומצב זה שרוי כאשר אין משה נקרא על ידי  אלוקים, אבל על ידי שה' קורא לו לבוא הוא יכול לבוא לשם. והמשמעות של הקריאה הזו היא:" שתהיה לו אות שכבר נשתלם שפע אור הכבוד מן המשכן זולתי מן  הכרובים-  ועם זה היה משה רשאי להיכנס פנימה אל תוך המשכן. וכך גם במעמד הר סיני[שמות  כ"ד] שנאמר: ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן כתוב שם "ויבוא משה בתוך הענן".

 וממשיך רבינו בחיי להסביר: "וזהו שהוצרך לכתוב –"ויקרא אל משה"- בסמוך כי הכול דבק ומחובר אע"פ שהספרים נפרדים הכל קשר אחד איש באחיהו ידובקו, יתלכדו ולא יתפרדו"במילים אחרות ישנו קשר הדוק בין מעמד הר סיני לענן מעל המשכן.

 משמעות הענן המרחף מעל המשכן.

נאמר: "ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד, כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן"[שם  מ, ל"ח]

 רבי לוי מסביר  רעיון יפה  על עוצמת השכינה בעזרת משל :" למה היה אוהל מועד דומה? למערה שהיא סמוכה לים, געש הים והציף את המערה- המערה נתמלאה  מים, והים לא חסר כלום, כך אוהל מועד נתמלא מזיו השכינה  והעולם לא חסר כלום מן השכינה"

 רבי אליעזר רמי שואל ומקשה: "הרי נאמר: "ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד, כי שכן עליו הענן" ומנגד במעמד הר סיני  כתוב [שמות כ"ד, י"ח]:" ויבוא משה בתוך הענן" מכאן שהקב"ה היה תופס את משה והביאו בענן.

ה"כלי יקר"  מפרש: כבוד ה' אינו ענן, אלא האש והאור-  הם כבוד ה' ולמה כבוד ה' היה בתוך ענן, מפני שללא הענן לא ניתן היה להביט בו  ,הרי האדם אינו יכול להביט באור השמש , קל וחומר שאינו יכול להביט באור החזק של השכינה לכן אורו הקדוש של ה' תמיד היה נראה בתוך ענן, אבל משהוקם המשכן נבדלו זה מזה- אור האלוקים חדר למשכן היות ושם קדושתו ואילו הענן  נשאר בחוץ כפי שנאמר בפרשת משפטים"[שמות כ"ד, ט"ז]:"וישכון כבוד ה' על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים, הכוונה שהענן היה  תפקידו לכסות את כבוד ה' כדי שיהיה ניתן לראות את כבוד ה' ,כמו שנאמר:

"ומראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר לעיני כל ישראל", רק באופן זה היה ניתן לראות את כבוד ה'.

 ועל כן מתי משה  אינו יכול היה לבוא למשכן?  כאשר כבוד  ה' שכן במשכן במצב זה הענן היה נפרד מכבוד ה'  ורחף מעל המשכן  כי אילו כבוד ה' היה מתערבב עם הענן היה ביכולתו של משה לבוא אל אוהל מועד,  כמו שנוצר המצב במעמד הר סיני שם נאמר: "ויבוא משה בתוך ענן" כי שם הענן היה מכסה את כבוד ה' וכך התאפשר למשה לגשת בתוך הענן, אבל כאן באוהל מועד כאשר הענן היה נפרד בחוץ, אבל בתוך המשכן היה כבוד ה' לא יכול היה משה להיכנס לאוהל מועד.

לאור האמור לעיל, לומדים אנו כי המשכן מרמז גם על מעמד הר סיני  באמצעות אותו ענן המכסה את כבוד ה'  שהיה במעמד הר סיני וגם מעל המשכן ריחף הענן באופן דומה ורק כאשר הוא עטף את השכינה  ניתן היה להתבונן בו.

יש מפרשים האומרים: כי למרות חורבן בית ראשון ושני השכינה היא נצחית.

ואינה עוזבת את עם ישראל לעולם .

 ומדרש יפה  מספר: שאמר הקב"ה: בעולם הזה הייתה  שכינתי בינכם ולעינכם [ולא בתוככם ממש] אבל לעתיד לבוא השכינה אינה זזה מעם ישראל וההוכחה לכך, שנאמר: "ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזוב את עמי  ישראל"

[מלכים-א ו, י"ג]



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר