‏הצגת רשומות עם תוויות שופט. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שופט. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 29 באוגוסט 2017

ציורי תנ"ך/ המלך כשופט בדורו/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ המלך כשופט/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


      

Biblical paintings

The judge in his generation

 by Ahuva Klein

" כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע--דִּבְרֵי רִיבֹת, בִּשְׁעָרֶיךָ:  וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ.   וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְאֶל-הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ, אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט. וְעָשִׂיתָ, עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה; וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ.   עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ--תַּעֲשֶׂה:  לֹא תָסוּר, מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יַגִּידוּ לְךָ--יָמִין וּשְׂמֹאל ".

[דברים י"ז, ח-- י"א]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 21 באוגוסט 2017

שופט בדורו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שופט בדורו / שיר מאת: אהובה קליין©



אדם חסר מנוחה

בשל בעיה סבוכה

במבוך נפשו כלואה

מגשש כסומא באפלה.



זקוק לרחמי שמים

חיש עולה לירושלים

בפני שופט נשוא פנים

ניצב נרגש חסר אונים.



מביע בפניו דבר פליאה

השופט מאזין לכל מילה

על פי התורה יפסוק

צדק, צדק ירדוף.

 הערה: השיר בהשראת פרשת שופטים[חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 4 בספטמבר 2016

פרשת שופטים- הקשר בין משפט צדק לירושת הארץ! כיצד?/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שופטים- הקשר בין משפט צדק לירושת הארץ!

 מאמר מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בנושא חשוב של  משפט צדק כפי שהכתוב  מתאר: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל- שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטך ושפטו את העם משפט צדק: לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תיקח שוחד כי  השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים: צדק, צדק  תרדוף למען תחיה וירשת את—הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך" [דברים ט"ז, כ]
ציורים מתוך הפרשה:


ציורי תנ"ך/ משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/  משפט בשער העיר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכהן מברך את עם ישראל טרם יציאה למלחמה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול/ ציירה: אהובה קליין (שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ שלמה המלך/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ המלך אינו מרבה סוסים/ ציירה: אהובה קליין(c [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ דוד המלך וברקע ירושלים/ ציירה אהובה קליין(c]

השאלות הן:

א] מדוע נסמכה פרשת שופטים לנושא הרגלים בסוף פרשת ראה?

ב] מהי הדרך להגיע למשפט צדק?

ג] מה  הקשר בין משפט צדק לירושת הארץ ?

 תשובות.

הקשר בין פרשת שופטים לנושא הרגלים.

רבינו בחיי מסביר: נסמכה פרשת שופטים לפרשת הרגלים מהטעם: כי למרות שעם ישראל היו נוהגים לעלות לבית המקדש בירושלים בשלושת הרגלים והיו נפגשים שם עם הכוהנים, הלוויים ומורי התורה והיה באפשרותם לשאול אותם  על דרך קיום המצוות באופן נכון, למרות זאת, התורה חייבה להעמיד שופטים ושוטרים בכל שערי הערים - היות והשופטים הם חכמים ובקיאים בענייני הדת והמצוות ובהתאם לכך פוסקים את הדין ואילו השוטרים דואגים שפסק הדין יצא לפועל -  הלכה למעשה ,כי יש  בידם את  כל  אמצעי הענישה המקובלים.

 הדרך  לקיים משפט צדק.

ה"כלי יקר" מפרש: כי על השופט להיות  מושלם בכל המעלות- במילים אחרות- "קשוט  עצמך  תחילה" ואם השופט ידאג ליושרו המושלם יוכל גם לשפוט בצדק את העם.

בדומה לרעיון זה אומר רבי  יעקב יוסף מפולנאה: בראש וראשונה על השופט לשפוט ולבדוק את עצמו ורק אחרי זה - הוא רשאי לבדוק את הזולת. בנוסף  השופט חייב להיזהר שלא יהיו  לו שתי מידות של משפט, מצד אחד- כלפי עצמו הוא מקל, אך מנגד כלפי אחרים הוא מחמיר, אלא במידה שהשופט מודד לעצמו ינהג כך כלפי האחרים.

רבי שמחה בונים מפשיסחה אומר : פירוש הקרוב מאד לקודמיו: "שופטים ושוטרים תיתן לך" כאשר השופט מתרכז במעשיו בקביעות - אזי הוא מגיע לדרגה כזו שהוא רואה את חסרונותיו ומנגד את המעלות והיתרונות אצל הזולת. ובאופן זה הוא ישפוט את העם - "משפט  צדק"  אך אם השופט נוהג במהופך, היינו, מחסרונותיו  הוא מתעלם ושם דגש על חסרונות האחרים, כך הוא מעוות את הדין ואינו פועל בצדק!  יש  להיזהר לא להטות משפט ועל עניין איסור לקיחת שוחד  בפרשת משפטים  [שמות כ"ג, ח] מסביר רש"י:  על סמך הספרי : "ושוחד לא תיקח" אפילו לשפוט אמת ,ובוודאי שאסור  לשופט להשתמש בשוחד על מנת לפסוק לטובת אותו אדם ששילם לו.

רבי אלעזר מגרמיזה, בעל "הרוקח" [שהיה מחכמי אשכנז בתקופת המאה הי"ג] היה מפרש את האותיות: "שחד" במובן "חשד" וממילה זו יש ללמוד : כי על השופט להתרחק מעניין השוחד ובנוסף על כך לחיות חיי צניעות כדי שהציבור לא יחשוד בו על כך שלוקח שוחד. ועל כך מתאים להגיד את דברי חז"ל: "הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו" [מסכת חולין מ"ד, ע"ב ]

בנוגע למילים: "צדק, צדק תרדוף"

על פי פשוטו של מקרא: ניתן להבין כי על השופט מוטל התפקיד לרדוף אחר הצדק עד להשגתו ולכן המילה :"צדק" מופיעה פעמיים.

 אבן עזרא מביא שני פירושים:

א] במילים :"צדק, צדק תרדוף" הכתוב פונה דווקא אל בעלי הריב הבאים להתדיין בפני השופט והם חייבים לכוון  אחר הצדק ,בין אם הדבר כרוך ברווח, או הפסד.

ב] הפניה  במילים הנ"ל  אל השופט עצמו, עליו להיות ברדיפה מתמדת על מנת להשיג את הצדק פעם אחר פעם כל ימי  חייו.

רבי שמחה בונים מפשיסחה אומר על הכפילות: "צדק, צדק תרדוף"- מכאן יש לרדוף אחר הצדק בדרך של צדק ויושר היות ועל מנת להשיג מטרה קדושה- יש לפעול בדרכים קדושות וטהורות.

על נושא זה נאמר במסכת סנהדרין [ל"ב, ע"ב] בפני הדיין ,או השופט ישנן שתי דרכים לשפוט בצדק והן:

א] על ידי הכרעת הדין לטובת אחד מבעלי הדין.

ב] על ידי עשיית פשרה בין שני הצדדים – הבאים להתדיין בפני השופט. על השופט מוטלת האחריות באיזו דרך לבחור כדי להשיג את מירב הצדק בפסק הדין.

רבינו בחיי מסביר: ראוי שכל אחד מישראל יהיה חייב לרדוף אחר הצדק בשני מישורים: על ידי דיבור ועל ידי מעשה.

כפי שנאמר: "שארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב" [צפניה ג]

רבינו בחיי מביא  את מדרש ויקרא רבה: בנושא המשפט ישנן שישה לאוין: לכן מסופר שהיו שש מעלות לכיסאו של שלמה המלך כפי שכתוב [ בדברי הימים –ב, ט]"ושש מעלות לכיסא, והכרוז היה עומד לפני כיסאו של שלמה, כיון שהיה עולה במעלה ראשונה היה הכרוז אומר: לא  תטה משפט, שניה: היה הכרוז אומר לא תכיר פנים, שלישית : היה הכרוז אומר: לא תיקח שוחד, רביעית היה הכרוז אומר: לא תיטע, חמישית היה אומר :ולא תקים, שישית: לא תזבח"

ומדוע היה צורך להעמיד שופטים בכל פתח של עיר? על כך ישנה תשובה יפה,

רבי שלמה קלוגר מסביר:  באופן זה השופטים יהיו מתונים בדין ולשפוט בצדק, היות ולא יווצר לחץ של משפטים והדבר מונע חיפזון אצל הדיין ,או השופט דבר שמסוגל לפגוע במשפט צדק.

 הקשר בין משפט צדק לירושת הארץ.

רבינו בחיי אומר: כי עשיית משפט צדק היא למען שני יסודות:

א] למען העולם הבא - תחיה בצדק עליון שהוא האור הגדול הגנוז לצדיקים.

ב] למען הצדק בעולם הזה -  תירש את ארץ ישראל, על כך אמר שלמה המלך: "רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד"- על ידי רדיפה אחר מידת הדין שיש בה   חסד , ה' ישיג צדק עליון שהוא העולם הבא  וצדק תחתון בארץ ישראל.

לסיכום, לאור האמור לעיל  ניתן להסיק :כי הצדק הוא  יסוד חשוב בחיי העם  ועל כן יש לרדוף אחריו בהתמדה- רק בתנאי זה ישנו קיום לעם ישראל בארצנו הקדושה . ויהי רצון שתפילתנו  תתקבל במהרה: "השיבה שופטינו בראשונה.." אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 3 בפברואר 2015

ציורי תנ"ך/ משה שופט את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

" ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם ויעמוד העם על משה מן הבוקר עד הערב"

[שמות י"ח,י"ג]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical painting

(c)By Ahuva Klein

Moses Judge the people

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 2 בפברואר 2015

פרשת יתרו - משה יושב על כס המשפט- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)




פרשת יתרו- משה יושב על כס המשפט - כיצד?


מאמר מאת: אהובה קליין.


[המאמר לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן ציון]

פרשה זו פותחת בתיאור איחוד משפחתו של משה,עם בואו של יתרו- חותן משה המשיב את ציפורה ובניה למשה. יתרו מצטיין בהכרת הטוב ומודה לה' על הצלת עם ישראל מיד פרעה ומצרים.

ציורי תנ"ך/ יתרו משיב את ציפורה ובניה למשה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


בהמשך הפרשה , התורה מתארת את משה  גם כשופט  את עם ישראל :


"ויהי ממחרת   וישב משה לשפוט את העם ויעמוד העם על משה מן-- הבוקר עד---הערב :וירא חותן משה את כל אשר- הוא עושה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עושה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל- העם ניצב עליך מן בוקר עד—ערב: ויאמר משה לחותנו כי- - - יבוא אלי העם לדרוש אלוקים: כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חוקי האלוקים ואת—תורותיו: ויאמר חותן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עושה: נבול תיבול גם אתה גם העם הזה כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשוהו לבדך..."

יתרו מציע עצה למשה כדי להקל עליו את מלאכת השיפוט: "והזהרת אתהם  את - - החוקים ואת התורות והודעת  להם את  הדרך ילכו בה ואת את המעשה אשר יעשון: ואתה תחזה מכל -העם אנשי- חיל יראי אלוקים אנשי אמת שונאי  בצע ושמת עליהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות: ושפטו את העם בכל—עת." [שמות י"ח ,י"ג-כ"ב]

השאלות הן:

א] באיזה אופן שפט משה את עם ישראל?

ב] מה הייתה עצתו של יתרו למשה?

ג]  מה בין שמואל למשה?

התשובות :

משה שופט את עם ישראל.

רש"י סובר: כי לטענת יתרו ניתן להבין שמשה היה יושב בעת מלאכת השיפוט על כיסא , בעוד שהעם הבא לפניו היה עומד על רגליו.ולגבי משך זמן השפיטה: משה לא היה שופט במשך כל היום, אלא בשעות מסוימות ובזמן הנותר היה מלמד תורה, רש"י מבסס את דבריו על פי מכילתא: "וכי מן הבוקר עד הערב היה משה דן את ישראל? והלוא אין הדיינין דנין אלא עד זמן הסעודה [היא השעה השישית] ומה תלמוד לומר: "מן הבוקר עד הערב"? אלא מלמד שכל מי שמוציא דין אמת לאמיתו, מעלה עליו הכתוב כאילו היה שותף עם הקב"ה במעשה בראשית. כתיב הכא: "מן הבוקר עד הערב" ובמעשה בראשית כתיב [בראשית  א, ה] "ויהי ערב ויהי בוקר.." כלומר, משה היה שופט רק כמה שעות במשך היום, אך התורה רוצה ללמדנו כי כל  דיין שדן דין אמת, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף למעשה בראשית של הקב"ה.

ה"כלי יקר" אומר: כדברי רש"י - באמת משה לא היה שופט את העם במשך כל היום, אלא רק שש שעות, אך לאחר שפסק את הדין העם לא היה מקבל זאת ברוח טובה והיו נשארים לריב אתו עד  הערב, יתרו בדק האם יש לעם סיבה מוצדקת לריב עם משה, אבל  לא מצא איזה דופי במעשיו, לפיכך שאל אותו מה הוא עושה במשך כל היום עם העם? ומדוע הוא ממשיך , משה לא ענה לו. יתרו הסיק כי: אותם אנשים שיצאו מחויבים בדין היו מריבים עם משה.

לכן שאל יתרו: מדוע משה פועל לבדו? שהרי  אם היו לצדו עוד קבוצת דיינים לא היו יודעים האשמים מי בדיוק פסק להם את החיוב בדין וממילא  היו מתקשים לדעת  למי לכוון את כעסם.

לגבי עמידת העם, אומר ה"כלי יקר": כאן מתעוררות שתי שאלות:

א] התורה מקדימה את "העמידה" למילה "עם" ואילו יתרו הקדים את "העם" אל לשון "ניצב"

ב]  מדוע יתרו השתמש במילה: "ניצב" ואילו התורה השתמשה במילה: "ויעמוד"?

ונראה לבאר: כאשר נאמר שהם עומדים, הכוונה  למצב טרם הכרעת הדין, כמו  שכתוב: "ועמדו שני האנשים אשר להם הריב" [דברים י"ט, י"ז] אך כאשר נאמר שהם ניצבים, הכוונה – לאחר מתן פסק הדין, כאשר התוצאה אינה מוצאת חן בעיניהם והם מתחילים לכעוס ולריב עם השופט, כמו שנאמר:"טרחכם ומשאכם וריבכם"[דברים א, י"ב]

ועוד מוסיף ה"כלי יקר" שבכל מקום שהתורה מזכירה את ישראל בלשון "עם", זהו שם כינוי לרשעים כמו שנאמר: "ויהי העם כמתאוננים"-על כך אמר רש"י כי אותם מתאוננים-רשעים היו.[במדבר י"א א]

נאמר: "..וכשיהיו בעלי דינים עומדים לפניך יהיו בעינך כרשעים וכשנפטרים מלפניך יהיו בעינך כזכאין, לכשקבלו עליהם את הדין" [מסכת אבות  א, ח]  לאחר שהאדם קיבל את הדין יש להעריך שעשה כבר תשובה.  לכן כאן כשהתורה מתארת בתחילת הדין קודם ההכרעה במשפט : "ויעמוד העם" שהרי יתכן שלא היו רשעים, אבל העמידה שלהם בדין גרמה שיהיו דומים כרשעים, לכן התורה הקדימה את לשון העמידה למילה עם. אך כוונת יתרו לציין כי לאחר הכרעת הדין  אם היו מקבלים את התוצאה- היו נחשבים לצדיקים ,אבל כיון שקראו תגר על הדיין לכן כינה אותם רשעים.

עצת יתרו.

יתרו מציע: "ואתה תחזה"- אנשי חיל יראי ה', אנשי אמת ,שונאי בצע  ויש לשים על העם-שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות- שישפטו את העם בכל עת .את הדברים הקטנים ישפטו בעצמם ואילו את העניינים הקשים יותר יביאו לפני משה.

רש"י שואל: מדוע לא נאמר: "ואתה תבחר" ,אלא נאמר: "אתה תחזה" ? תשובתו מסתמכת על דעת מכילתא: משה היה צריך להיעזר ברוח הקודש כדי לבחור, ככתוב : "כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב" [שמואל א, ט"ז, ז]לכן היה צורך להשתמש במילה: "תחזה" שמשמעותה-לשון נבואה מלשון מחזה וחזון, בבחירה זו משה חייב להיעזר בכוח הנבואה.

אנשי חיל- הם העשירים בעלי הממון, "חיל"- לשון עושר כפי שנאמר: "עשה לי את החיל הזה"[דברים ח, י"ז]

אנשי אמת. גם כאן רש"י מבסס את הסברו על  מכילתא: "אלו בעלי אבטחה...כגון ר' חנינא בן דוסא וחבריו" [פ"ב] הכוונה לאנשים שמבטיחים וכדאי לסמוך על דבריהם ועל ידי כך יתקבלו דבריהם.

שונאי בצע: דברי מכילתא: "אלו שהם שונאים לקבל ממון בדין, דברי יהושע, ר' אלעזר המודעי  אומר...אלו ששונאים ממון עצמם, ואם ממון עצמם שונאין קל וחומר ממון אחרים"

רש"י אומר: שהכוונה לשונאי בצע, עד כמה חייב הדיין להתרחק מהגזל? שאם תובעים מהם כסף בדין, הם מוותרים ומשלמים לפני בואם לדין, שמא יחויבו.

שרי אלפים: דברי רש"י - "הם היו  שש מאות  שרים לשש מאות אלף, שרי מאות-ששת אלפים היו.

שרי חמישים-י"ב אלף, שרי עשרות- שישים אלף"

בסופו של דבר נשאלת השאלה: האם משה אכן פעל על פי עצת יתרו? הרי נאמר:  שהוא בחר "אנשי חיל" בלבד?

ניתן ליישב קושי זה  על פי  דברי  בן- זומא: "איזהו עשיר? השמח בחלקו, שנאמר "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" [תהלים קכ"ח] מכאן שמשה מינה אנשים השמחים בחלקם והרי אותו אדם השמח בחלקו- הדבר נובע מיראתו את ה' איש אמת ושונא בצע .מכאן שכאשר משה בחר: "אנשי חיל" הם היו בעלי כל המידות הטובות הדרושות לשופט בישראל כפי שהציע יתרו למשה.

משה ושמואל.

על פי מדרש חז"ל: על משה נאמר: כי במהלך המשפט- כאשר היה דן את האנשים היה יושב על כיסאו: "וישב משה לשפוט את העם" ואילו הם היו עומדים לפניו.

לעומת זאת ,אצל שמואל  מסופר: כי על מנת לשפוט את האנשים היה טורח והולך ממקום למקום כדי שלא  יצטערו לבוא אליו כפי שנאמר: "וסבב בית אל והגלגל.." [שמואל א, ז, ט"ז] לפיכך אמר הקב"ה: אני בא עם האדם בדין וצדקה- כלומר אני נוהג מידה כנגד מידה. משה שהיה רגיל לשבת על כס המשפט כשהעם עומדים לפניו, יבוא אליי לאוהל  מועד לשמוע את הדיבור שלי, אך לעומת זאת, שמואל שהיה  מטריח את עצמו  בעיירות לדון את העם- אני  הולך בעצמי לדבר אתו  וזאת על מנת לקיים: "פלס ומאוזני משפט לה' "[משלי ט"ז, י"א]

לאור האמור לעיל:

 ניתן ללמוד מהפרשה על גדולתו של משה כאיש אשכולות, הוא לא רק הנהיג את העם ,אלא היה  בעל רוח קודש, כך הצליח לבחור  את שרי האלפים והמאות .." הוא חזה אותם ברוח  הנבואה וכל זאת על אף הביקורת בדברי חז"ל  על משה: שהיה יושב בעת המשפט ואינו טורח כשמואל לנוע ממקום למקום.

אם כן, נשאלת השאלה האם אדם כמשה הידוע משכמו ומעלה, היה זקוק לעצת יתרו?

על כך עונה אברבנאל: משה עשה את כל מה שדרש ממנו אלוקים, אם כי, למראית עין קיבל את עצותיו של יתרו ואף הודה לו עליהן וזאת הייתה עוד אחת ממעלותיו של משה: הכרת הטוב לזולת. ולכן התורה גם קראה לפרשה על שמו של יתרו. וברור שהקב"ה ומשה לא נזקקו לעצות יתרו למען מוסד שיפוטי בעם ישראל.

לפי דעת אברבנאל: יתרו הוסיף רק פרשה בתורה אך לא עצה וחוכמה למשה ,שהרי הכול נמסר למשה בהר סיני. וקריאת הפרשה על שמו: היא הנצחת עצתו למשה ורצונו הטוב למען משה וישראל.

משה פעל על פי הוראות אלוקים הכול למען משפט צדק ואמת.

יהי רצון והצדק והאמת  יהיו   נחלת  ארצנו תמיד  כדברי זכריה הנביא :"אלה הדברים אשר תעשו דברו אמת איש את רעהו אמת ומשפט שלום שפטו בשערכם"[זכריה ה, ט"ז]

ציורי תנ"ך/ההכנות  למתן תורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ משה והלוחות/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/  ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה כשופט/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה כשופט/ שיר מאת: אהובה קליין ©


בלב מדבר וחולות

יושב איש אשכולות

משה שופט העם

נטול טינה וזעם.

 

מקשיב לפי הניצבים

חודר לכל הפרטים

סבלנותו מרקיעה  שחקים

בכל רמ"ח איברים.

 

שוקל פוסק בצדק

ללא  רבב וסדק

מנגד יטענו האשמים

על עוול עתיר ממדים.

 

משה אינו נשבר

מפגין עוצמה כהר

ייגש אליו חותנו

בפניו יעלה עצתו.

 

משה  מוקיר טובה

פועל על פי תורה

יתרו יקבל תשורה

על שמו  תיקרא פרשה.

הערה: השיר בהשראת פרשת יתרו[חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר