‏הצגת רשומות עם תוויות רחל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות רחל. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 10 בדצמבר 2019

ציורי תנ"ך/ רחל מבשרת לאביה על בוא יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)


Biblical paintings by Ahuva Klein

Rachel tells her  father about Jacob's coming


"וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל, כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא, וְכִי בֶן-רִבְקָה, הוּא; וַתָּרָץ, וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ". 
[בראשית כ"ט,י"ב]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 4 בדצמבר 2019

פרשת ויצא- מדוע זכה יעקב לברכה אצל לבן?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויצא - מדוע זכה יעקב לברכה אצל לבן?

 מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ סולם יעקב [חלומו של יעקב]/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יעקב זוכה לראות את "שער השמים"/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ יעקב  יוצק שמן על המזבח בבית אל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יעקב מגולל את האבן מעל פי הבאר/ ציירה: אהובה קליין(c)


[שמן על בד]

"ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת-צאן  לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את- האבן מעל פי  הבאר..."[בראשית כ"ט,י]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ פגישת יעקב ורחל ליד הבאר ובכיו של יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ רחל מבשרת לאביה על  הגעת יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/  יעקב עובד שבע שנים למען רחל/ ציירה: אהובה קליין (c)


בפרשה זו יעקב פוגש לראשונה בחייו את רחל ליד הבאר, לאחר שהצליח להסיר את האבן מעל המים:

"וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל, כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא, וְכִי בֶן-רִבְקָה, הוּא; וַתָּרָץ, וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ.  וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן אֶת-שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן- אֲחֹתוֹ, וַיָּרָץ לִקְרָאתוֹ וַיְחַבֶּק-לוֹ וַיְנַשֶּׁק-לוֹ, וַיְבִיאֵהוּ, אֶל-בֵּיתוֹ; וַיְסַפֵּר לְלָבָן, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.  וַיֹּאמֶר לוֹ לָבָן, אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה; וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ, חֹדֶשׁ יָמִים.  וַיֹּאמֶר לָבָן, לְיַעֲקֹב, הֲכִי-אָחִי אַתָּה, וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם; הַגִּידָה לִּי, מַה- מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ. וּלְלָבָן, שְׁתֵּי בָנוֹת:  שֵׁם הַגְּדֹלָה לֵאָה, וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל.  וְעֵינֵי לֵאָה, רַכּוֹת; וְרָחֵל, הָייְתָה, יְפַת-תֹּאַר, וִיפַת מַרְאֶה.  וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב, אֶת-רָחֵל; וַיֹּאמֶר, אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּרָחֵל בִּתְּךָ, הַקְּטַנָּה.  וַיֹּאמֶר לָבָן, טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ, מִתִּתִּי אֹתָהּ, לְאִישׁ אַחֵר; שְׁבָה, עִמָּדִי".[בראשית כ"ט, י"ב- ג]

השאלות הן:

א] מדוע בחר יעקב ברחל- האחות הקטנה-דווקא ?

ב] מי היה לבן וכיצד התייחס אל יעקב?

תשובות.

יעקב  בוחר ברחל.

"החיזקוני" סובר: שמועה  יצאה - כי הגדולה מיועדת לאחיו הגדול של יעקב הלוא הוא עשיו ,לכן פחד יעקב לדרוש את האחות הבכורה - לאה , היות וכתוצאה מבחירתו זו ,עשיו  עשוי להתרגז מאד בטענה: שיעקב לא  הסתפק לקנות ממנו את הבכורה ,אלא אף את אשתו לקח!

הגר"א [הגאון אליהו מווילנא] פירש את הפסוק: "שקר החן והבל היופי"  [משלי ל"א, ל]  תוך כדי שאלה: אם חן ויופי – הבל ושקר הם , מדוע משבח הכתוב את רחל שהייתה יפה? אלא שהתשובה היא: היופי- הוא  הבל ושקר כאשר הוא לבד!

אבל  באישה יראת ה'  היא מעלה גדולה!

לכן  ניתן להבין מדוע חפץ יעקב ברחל?

ספורנו סבור: כי יעקב התאהב באישיותה - לא בגלל טעם אחר.

רש"י אומר על המילים: "וְרָחֵל, הָיְיתָה, יְפַת-תֹּאַר, וִיפַת מַרְאֶה".  יפת תואר- הכוונה: צורה הפרצוף - שהיו קווי דמותה מתוקנים ומתוארים בתבנית יפה, רש"י מביא  הוכחה להסבר זה מן הכתוב: "חָרַשׁ עֵצִים, נָטָה קָו, יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד, יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ; וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ.." [ישעיהו מ"ד, י"ג] כמו  האומן העוסק בחיתוך עץ לפסל יסמן עליו את מקום החיתוך , הכוונה לקו המתאר את הצורה הכללית של הפנים.

"וִיפַת מַרְאֶה"- הוא- זיו הקלסתר- כלומר: מאור פנים.

מכאן, שרחל הייתה יפה בצורת פניה וגם האירה פנים.

רש"ר [ הרב שמשון רפאל הירש] מסביר: כאשר יעקב ראה לראשונה את רחל הוא התרגש מאד כי דמות אמו - רבקה נתגלתה לו באישיותה של רחל.

בעל הטורים מבאר : כשראה יעקב לראשונה את הבאר עוד בטרם  רחל הגיעה למקום, נזכר בדברי אמו –רבקה- שאמרה לו: כשם שאני יפת תואר והזדמנתי על הבאר –כן יהיה לך סימן מבנות אחי- אם תראה שהיא כתוארי - היא בת מזלך!

מוסיף ומדגיש בעל הטורים:

כאשר  יעקב ראה לראשונה את רחל - באותו זמן  גולל את האבן מעל הבאר- כוון שראה אותה- שרתה עליו שכינה ורוח הקודש .

 בדומה לכתוב בתהלים: "לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי " [תהלים  ט"ז, ט]

פירוש נוסף: יגל כבודו של יעקב- כאשר יסיר יצר הרע שדומה לאבן [ב"ר, ע, ח]

"אור החיים" מפרש את המילים:  "וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל, כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא, וְכִי בֶן-רִבְקָה, הוּא.":

אמר יעקב לרחל:  כי הוא קרוב אליה משתי בחינות:

א] קירבת הגוף באומרו: שהוא אחי אביה. [בן רבקה –אחות לבן]

ב] קירבת הנפש - באומרו שהוא בן רבקה וידועה רבקה בצדקותה –במעשיה הטובים.

לעניות דעתי, על פי הסבר זה, ניכר שיעקב חפץ ברחל- לכן  הסביר לה שהם קרובים זה לזו.

לבן הארמי.

לבן היה אחיה של רבקה--אימם של יעקב ועשיו.

הכתוב מציין : כי רחל רצה וסיפרה לאביה על בואו של יעקב, שואל רש"י:  הרי נהוג שבמקרה כזה, נוהגת הבת לספר לאימה ולא לאביה?

אלא, מסתבר שאימה נפטרה ולא היה לה למי  לספר, אלא רק לאביה.

האגדה מספרת: כאשר רצה רחל אל לבן- אביה - לספר על בואו של יעקב, אמר בליבו: הן הביא אליעזר אתו כסף וזהב ואבנים יקרות ,אף כי יעקב אהוב על יצחק ורבקה ,מיד רץ לבן אל יעקב והנה ראה שאין לו גמלים ואין עבדים, אמר בליבו: אין זאת, כי  ודאי הביא עמו  זהב וכסף וכל אבן יקרה, כדאי שאחבק אותו  ,סביר להניח - כי האוצרות טמונים בכיסיו, לכן חיבק ומישש את בגדי יעקב, אך התאכזב מאד משגילה שאין  שום דבר, לכן חשב, אולי  הביא יעקב עמו מרגליות יקרות והסתיר אותן  מתחת ללשונו, אם כך אנשקה  לו ואראה  מה בפיו? כאשר לבן נישק את יעקב, התעצב על ליבו, כי לא גילה דבר!

לכן יעקב סיפר ללבן, כי בדרך שדד אותו, אליפז –בנו של  עשיו - באומרו: אבי ציווני להמיתך ולקחת את כל אשר ברשותך, יעקב הציע לאליפז לא לפגוע בו, אלא להסתפק בלקיחת הכסף והזהב שברשותו- כי עני נחשב למת, לכן נשאר חסר כול.

מששמע זאת לבן, אמר ליעקב: אתה בעיניי היום – כעצם שהסירו מעליה את כל הבשר החלטתי לכבדך מאד ועתה שב אצלי בביתי ימים אחדים! ואכן יעקב לא התבטל אצל לבן, אלא עשה כל עבודה, הן בביתו והן בשדהו.

רש"י מסביר:  את דברי לבן ליעקב: "אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה". "אך"- זו מלשון מיעוט- בכך רוצה לבן לומר ליעקב: אכניסך לביתי רק משום שאתה קרוב משפחה שלי. וזאת במיוחד  לאחר שלבן נוכח לדעת שאין לו שום תועלת בעלת ערך  מיעקב, לכן  החליט שרק משום הקרבה המשפחתית ביניהם יטפל בו -יארח אותו זמן קצר- משך חודש ימים. וכך אכן נהג. ואף הכנסת אורחים זו לא הייתה חינמית, אלא בתמורה לכך שיעקב  שימש כרועה צאן.

רבינו בחיי מביא את  הסברו של רבנו שלמה  על דברי יעקב ללבן: "אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּרָחֵל בִּתְּךָ, הַקְּטַנָּה"

יעקב הדגיש את המילים: ב "ְּרָחֵל בִּתְּךָ, הַקְּטַנָּה" לפי שלבן היה בעיני יעקב- בחזקת  רמאי וחשש שמא יביא לו אישה מן השוק ששמה רחל, לכן הוצרך להגיד: "בִּתְּךָ" וחשש שמא יביא לו את לאה, לכן אמר: "הַקְּטַנָּה", למרות שיעקב נזהר שלבן  לא ירמהו, אך למרות זאת, לבן רימהו ונתן לו את לאה.

"אור החיים" סובר: כי רחל הודיעה ליעקב - כי אביה רמאי ולכן יעקב סיפר ללבן את כל  מה שעבר עליו בדרך עם אליפז.

רבי אברהם אלימלך בידרמן מביא את דברי הרד"ק:  למרות שלבן  שאל  את יעקב מהו השכר עבור עבודתו? ענה לו יעקב: 'לא תיתן לי שום דבר קצוב, אלא יהיה  שכרי דרך מקרה וטובת הא-ל כמו שיזמין לי , כלומר, לבן הארמי 'ביקש לעקור את הכול - להרחיק את יעקב  מאמונתו בקב"ה – כדי שלא יחוש שהוא תלוי בה' ולא יאמין כי פרנסתו היא מן השמים. אך יעקב שהיה ירא שמים ובעל אמונה איתנה בבורא עולם, לא  אבה לשמוע לדברי לבן וענה לו: שאינו מעוניין בשכר קבוע, כי באופן זה ,יסמוך ,חלילה רק על משכורתו הקצובה והקבועה וימעט חלילה ביטחונו בה' ,אלא שכרו יהיה ,אך ורק - על פי מה שיגזור עליו אלוקים. כמו בהמשך  ההתרחשות בפרשה, אנו עדים להתעשרותו של יעקב כיצד ילדו הכבשים עקודים,  מטרתו של יעקב הייתה, לשאת עיניו תמיד למרום ולדעת כי הפרנסה משמים בלבד!

לסיכום, לאור האמור לעיל, המסקנה היא: יעקב חפץ ברחל – בתו הקטנה  של לבן,  מכמה טעמים, ואחד מהם: כי ראה את יופייה, אך גם את  היותה נערה- בעלת יראת אלוקים ומאור פנים.

 ובאשר לאביה, הבין – כי לבן הוא איש ערמומי ודבריו אינם נובעים מתוך כוח האמת ונמנע מליפול ברשת  שקריו ויפים דברי ירמיהו הנביא:

"בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוָה וְהָיָה יְהוָה מִבְטַחוֹ".

 לכן אין זה פלא שיעקב  זכה לברכת שמים גם בסביבת לבן הרמאי.

עוד מיצירותיי על הפרשה:

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ רחל משתוקקת לבנים/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ רחל  שמחה בהולדת יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)

 



ציורי תנ"ך/ יעקב קורא לנשותיו לשוב לארץ כנען/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ רחל יושבת על התרפים בכר הגמל/ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

"ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדוני כי לא אוכל לקום מפניך.."
[בראשית ל"א,ל"ה]

[שמן על בד]

"וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו"[בראשית ל"א,ד]


ציורי תנ"ך/ רחל יושבת על התרפים בכר הגמל/ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

"ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדוני כי לא אוכל לקום מפניך.."

ההפטרה:
 הושע י"ב-י"ד:
 קטע מתוך ההפטרה:
 "וַיִּבְרַח יַעֲקֹב, שְׂדֵה אֲרָם; וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל בְּאִשָּׁה, וּבְאִשָּׁה שָׁמָר.   וּבְנָבִיא, הֶעֱלָה יְהוָה אֶת-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם; וּבְנָבִיא, נִשְׁמָר.  הִכְעִיס אֶפְרַיִם, תַּמְרוּרִים; וְדָמָיו, עָלָיו יִטּוֹשׁ, וְחֶרְפָּתוֹ, יָשִׁיב לוֹ אֲדֹנָיו.
 כְּדַבֵּר אֶפְרַיִם רְתֵת, נָשָׂא הוּא בְּיִשְׂרָאֵל; וַיֶּאְשַׁם בַּבַּעַל, וַיָּמֹת.  וְעַתָּה יוֹסִפוּ לַחֲטֹא, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה מִכַּסְפָּם כִּתְבוּנָם עֲצַבִּים, מַעֲשֵׂה חָרָשִׁים, כֻּלֹּה; לָהֶם, הֵם אֹמְרִים, זֹבְחֵי אָדָם, עֲגָלִים יִשָּׁקוּן.   לָכֵן, יִהְיוּ כַּעֲנַן-בֹּקֶר, וְכַטַּל, מַשְׁכִּים הֹלֵךְ; כְּמֹץ יְסֹעֵר מִגֹּרֶן, וּכְעָשָׁן מֵאֲרֻבָּה.   וְאָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; וֵאלֹהִים זוּלָתִי לֹא תֵדָע, וּמוֹשִׁיעַ אַיִן בִּלְתִּי.   אֲנִי יְדַעְתִּיךָ, בַּמִּדְבָּר--בְּאֶרֶץ, תַּלְאֻבוֹת.  כְּמַרְעִיתָם, וַיִּשְׂבָּעוּ--שָׂבְעוּ, וַיָּרָם לִבָּם; עַל-כֵּן, שְׁכֵחוּנִי.   וָאֱהִי לָהֶם, כְּמוֹ-שָׁחַל--כְּנָמֵר, עַל-דֶּרֶךְ אָשׁוּר..... "

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב צופה לבאות/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב צופה לבאות.

שיר מאת: אהובה קליין  ©



בהגיע יעקב לחרן

חש כסלע   איתן

בתום תפילה לאלוקים

מצימאון  הציל העדרים.



אבן הסיר מהבאר

זוכה להכיר את רחל

דמו זורם בעורקיו

כמנגינת כינור  הרהוריו.



כעת צופה לבאות

חפץ את לבן לראות

לדעת הבשורה  בפיו

היאות למשאלתו להקשיב?



מביט ברחל  קורא שפתותיה               

לאביה  לוחשת מילותיה:

אורח נכבד אחי אביה

זה עתה נכנס לחייה.



לבן זוקף ראשו

רוקם תכניות בליבו

שמא נפל בחלקו

אוצר אדיר לכיסו.

הערה: השיר בהשראת פרשת: ויצא [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 20 בנובמבר 2018

ציורי תנ"ך/ בכיו של יעקב אבינו לפני רחל ליד הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings

Jacob weeps before Rachel at the well    


" ..........וַיִּשָּׂא אֶת-קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ"

 בראשית כ"ט, י"א]

ציורי תנ"ך/ יעקב בוכה בפני רחל ליד הבאר/ ציירה: אהובה קליין(c) [ שמן על בד].

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 13 בנובמבר 2018

ליד הבאר/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ליד הבאר.

 שיר מאת: אהובה קליין ©

יעקב  ליד הבאר

להציל עדרים ימהר

כארי  מגלה גבורתו

האבן יגולל בזריזותו.



לפתע רחל מגיחה

פניה  מביעות שמחה

בליווי צאן  אביה

תבחין באהבת חייה.



יעקב ינשק  נערתו

בַּת-לָבָן אֲחִי אִמּוֹ

דמעות ניגרות מעיניו

כמעיין  שוטפות פניו.



ברוח הקודש  חוזה

נתיב אפרתה רואה

רחל מבכה בניה

יֵ֨שׁ שָׂכָ֤ר  למעשיה.

הערה: השיר בהשראת פרשת  ויצא [חומש בראשית.]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 27 בנובמבר 2017

ציורי תנ"ך/ רחל שמחה בהולדת יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת-רָחֵל; וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים, וַיִּפְתַּח אֶת-רַחְמָהּ.  וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי.  וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף, לֵאמֹר:  יֹסֵף יְהוָה לִי, בֵּן אַחֵר".


[בראשית ל,כ"ב- כ"ד]

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ רחל שמחה בהולדת יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

Biblical paintings by Ahuva Klein

-Rachel was happy with the birth of Joseph.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 20 בנובמבר 2017

פרשת ויצא- מה זכר אלוקים לרחל ? / מאמר מאת:אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויצא- מה זכר אלוקים לרחל?



 מאמר מאת: אהובה קליין.



ציורים לפרשה:

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ שמחת רחל בהולדת יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יעקב יוצא מבאר שבע - לחרן-בצווי אמו/

  ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ חלום יעקב- מלאכים עולים ויורדים/ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/יעקב רואה את "שער השמים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי  תנ"ך / יעקב יוצק שמן על המצבה בבית אל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ יעקב מגולל את האבן מפי הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יעקב עובד בעד רחל- שבע שנים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ רחל אומרת ליעקב: "הבה לי בנים..".

ויעקב עונה לה:"...התחת אלוקים אנוכי.."?

ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יעקב קורא לנשותיו לשוב לכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ רחל יושבת על התרפים/ ציירה: אהובה קליין (c)



פרשה זו  מתארת  תקופה של עשרים שנה בחייו של יעקב-  מחוץ לגבולות הארץ היעודה מאחר והוא נאלץ ,בצווי אמו ,לנטוש את ארץ המובטחת –ולשהות מחוץ לגבולותיה.

יש לציין ,כי גם בזמן שהותו של יעקב  בארץ נוכרייה הוא אינו שוכח את ארץ מגוריו  זוכה להינשא לנשותיו- לאה ורחל ולהקים משפחה, רחל שהייתה עקרה- זכתה ללדת את יוסף כפי שהכתוב מתאר:

" וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת-רָחֵל; וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים, וַיִּפְתַּח אֶת-רַחְמָהּ.  וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי.  וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף, לֵאמֹר:  יֹסֵף יְהוָה לִי, בֵּן אַחֵר.  וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת-יוֹסֵף; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אֶל-לָבָן, שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה, אֶל-מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי".

[בראשית ל, כ"א- כ"ב]

 השאלות הן:

א] "וִּיזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת-רָחֵל"- מה בדיוק ה' זכר לרחל?

ב] מה משמעות השם: "יוסף"?

ג] מדוע ביקש יעקב מלבן עם הולדת יוסף:  לעזוב את חרן לטובת הארץ?

 תשובות.

"וִּיזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת-רָחֵל"

רש"י מסביר: הקב"ה זכר את צדקותה של רחל על כך שמסרה את סימניה לאחותה בליל נשואיה כדי שלא תתבייש, לפי שיעקב מסר לרחל סימנים מיוחדים ביניהם והייתה  הסכמה שהיא תזכיר לו אותם בליל נישואיהם- וזאת במטרה שלא יוכל לבן להחליפה באחרת, אך כאשר ראתה רחל שלבן מוסר דווקא את לאה ליעקב, מיד חשבה שמא אחותה תבוא לידי בושה, שהרי היא לא ידעה על סימנים אלה, על כן רחל מסרה את הסימנים ללאה ויעקב שלא ידע על כך- דימה שזו היא רחל.

אלוקים זכר גם  את דאגתה של רחל-שמא תעלה בגורלו של עשיו כי חששה שמא יגרש אותה יעקב -לפי שאין לה בנים ואז עשיו יבוא ויישא אותה לאישה.

ואכן עשיו הרשע כך חשב כאשר הבחין שרחל אינה יולדת בנים וציפה שיעקב יגרשנה והוא יזכה לשאתה לאישה.

על סמך זה חיבר הפייטן פיוט ליום א' של ראש השנה:"

"..הָאַדְמוֹן כְּבָט שֶלֹּא חָלָה,

ָצבָה לְקַחְתָּהּ לוֹ וְנִתְבַּהֲלָה,

וּפִלְּלָה רַבִּים בְּעַד הַתּוֹחֵלָה,

פְּדוֹתָה מִזֵּד וְלֹא חֻלְּלָה..".

ההסבר לחלק זה של הפיוט: "האדמון"- הוא עשיו האדמוני." כְּבָט שֶלֹּא חָלָה"-כשהביט וראה שאין רחל הרה ויולדת רצה מאד וחמד לשאת אותה לאישה, לכן פנה אליה ה' ופתח את רחמה.

אור החיים אומר: גם שאלוקים זכר את רחל עוד הוצרכה להתפלל, כמו שנאמר:

"וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים",אך עם  זאת אור החיים מדגיש: שלמעשה ה' זוכר את חסידיו גם מבלי שיצעקו אליו ולכן תחילה נאמר:

"וִּיזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת-רָחֵל" ורק אחר כך נאמר: "וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים.." לומר:

שעוד לפני שרחל התפללה זכר אותה ה'.

"וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף"

 רחל מקדימה הסבר לניתנת השם: "יוֹסֵף"- "אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי"

רש"י אומר על כך: אין פירוש המילה: "אסיפה"- לשון כינוס, אלא לשון העלמה והכנסה למקום  מסתור.

דרך משל: כאילו הכניס את החרפה למקום מוסתר –שלא תראה, בדומה  למה שנאמר:" אֱסֹף, חֶרְפָּתֵנוּ" שהכוונה: הסתר והעלם את  חרפתנו. [ ישעיהו  ד, א]

"וְעַתָּה, שְׁלַח הָעֵז אֶת-מִקְנְךָ, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר לְךָ, בַּשָּׂדֶה:  כָּל-הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר-יִמָּצֵא בַשָּׂדֶה, וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה--וְיָרַד עֲלֵהֶם הַבָּרָד, וָמֵתוּ".[שמות  ט, י"ט]

כך אמר משה  לפני מכת  הברד-כוונתו הייתה: שכל מי שלא יסתתר בבית- יפגע וימות.

רש"י מסביר את המילה: "חֶרְפָּתִי"- כוונת רחל לומר: שעד כה היא הייתה לחרפה לפי שהכל היו יודעים שהיא עקרה והיו אומרים  שהיות והיא עקרה- לכן אינה ראויה להיות אישה לצדיק ועל כן עתיד יעקב לגרשיה וסופה ליפול לידי עשיו הרשע.

אבל כעת -משנולד יוסף  הוכח שהיא כן ראויה ליעקב ובכך  סילק ה' את  חרפתה.

ובמדרש אגדה  חז"ל מבארים: שדרך העולם הוא: שהבן מכסה על  חרפת אמו, לפי שכל עוד שאין לה בן,  היא  אינה יכולה להאשים אותו בכישלונות שעשתה, אבל משנולד לה בן, היא יכולה  להאשים אותו בכישלונותיה וטעותה.

לדוגמא: כאשר נשבר כלי בבית, היא נשאלת על ידי בעלה: "מי שבר כלי זה"? היא תוכל להאשים את הבן שהוא שבר את הכלי.

או, כשישאל בעלה: "מי אכל תאנים אלה"? היא תענה: "בנך"!

רש"י ממשיך להסביר: את המילים: "וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף, לֵאמֹר:  יֹסֵף יְהוָה לִי, בֵּן אַחֵר".  כאן רחל בקשה רק עוד בן נוסף אחד , כי הייתה יודעת ברוח הקודש שיעקב עתיד להעמיד שנים עשר שבטים ולא יותר. והרי נולדו לו כבר אחד עשר בנים לפיכך הייתה לה משאלה: "יהי רצון שאותו הבן האחרון שהוא עתיד להעמיד ,יהא נולד ממני" -על כן התפללה למען בן אחד שייוולד בעתיד ולא  התפללה למען בנים אחרים.

רבינו בחיי מסביר את בקשת רחל: "אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי"- בדרך הבאה:

במשפט זה של רחל קיימים שתי לשונות:

א] לשון אסיפה.

ב] לשון תוספת.

"באורה על הנגלה בלשון תוספת ועל הנסתר בלשון אסיפה,"

אסף ה' את  חרפתי" -המטרה להסביר: כי יוסף רומז על הליכה בקו האמצעי שהוא מאסף לכל המחנות ומחבר את כל הקצוות מעלה עם מטה, והענפים הנמשכים ממנו והלאה- מסמלים את הנצח ואת ההוד- על כן יצאו מיוסף שני שבטים: מנשה ואפרים.

 הקשר בין הולדת יוסף ובין השיבה לארץ האבות.

רשי  אומר: כי  הכתוב  קישר בין שני הדברים, כאשר נולד יוסף ביקש יעקב לשוב אל ארצו, וזה מהטעם: שעד כה היה ירא יעקב מעשיו שמא יפגע בו- שהרי מפניו ברח, אך משעה שנולד השטן של עשיו- הכוונה- הכוח העומד כנגדו והוא יוסף- הפסיק יעקב לחשוש מפני עשיו כמו שנאמר:

"וְהָיָה בֵית-יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה, וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ, וְדָלְקוּ בָהֶם, וַאֲכָלוּם; וְלֹא-יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו, כִּי יְהוָה דִּבֵּר".[עובדיה א, י"ח]

ההסבר לפסוק זה: שבאחרית הימים בני ישראל יכלו את עשיו ממש כמו אש ולהבה המכלה את הקש הנשרף במהירות.

ולכן כל עוד יוסף לא נולד לא היה ליעקב את  הביטחון בניצחונו על עשיו.

היות ואש ללא להבה אינו שולט מרחוק, אך כאשר נולד יוסף נוספה הלהבה על האש- לכן מעכשיו התחזקה אמונתו של יעקב והוא בטח בה' שהשלים את כוחו של יעקב לשלוט בעשיו ועל כן שאף לשוב למקום מולדתו.

לסיכום, לאור האמור לעיל:

 ניתן להסיק: כי בניגוד לבשר ודם שאינו זוכר כל דבר, אלוקים אינו שוכח דבר, בוחן כליות ולב ותפילות וחסדים הם בעלי עוצמה כה אדירה שיש באמצעותם להגיע  למימוש מטרות בחיים ויפים ומחכימים דברי דוד המלך:

"אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם יְהֹוָה מִבְטַחוֹ וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב".

[תהלים, מ, א]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר