‏הצגת רשומות עם תוויות ראש השנה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ראש השנה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 17 בספטמבר 2020

ראש השנה הוא יום הדין- מדוע?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

ראש השנה הוא יום הדין - מדוע?

 מאמר, מאת: אהובה קליין.


יצירותיי למאמר זה:




תקיעת שופר על רקע ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "אריה שאג- מי.."?/ ציירה: אהובה קליין (c)

אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא; אֲדֹנָי יְהוִה דִּבֶּר, מִי לֹא יִנָּבֵא".[עמוס , ג , ח]



"...כבקרת רועה עדרו, מעביר צאנו תחת שבטו, כן תעביר ותספור ותמנה.."/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בציון- בראש השנה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  אלקנה נותן לחנה- מנה אחת אפיים/ ציירה: אהובה קליין (c)




Biblical painting

"והיה כי הרבתה להתפלל לפני ה' ועלי שומר את פיה" [שמואל-א, א,י"ב]





 ציורי תנ"ך/ חנה מביאה את שמואל לבית ה' לאחר שנגמל/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "תשליך"/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]


ראש השנה הבא עלינו לטובה - מופיע בתאריך : א' תשרי – המקור  במקרא : "ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו, יום תרועה יהיה לכם" [במדבר כ"ט, א]

מקור נוסף: "בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון, זיכרון תרועה" [ויקרא כ"ג, כ"ד]

עם ישראל מתחיל את הכנותיו הרוחניות כבר מתחילת חודש אלול - הנחשב לחודש הרחמים והסליחות  וכך נוהגים קהילות  ספרד  האומרים סליחות  ותוקעים בשופר בשעות הבוקר המוקדמות. ואילו  קהילות אשכנז - אומרים  סליחות  שבוע קודם החג.

השאלות הן:

א] מה רומז לנו האריה ששאג ?

ב] מאין כי ראש השנה – הוא יום הדין?

תשובות.

"אַרְיֵה שָׁאָג.."

דורשי  רשומות  מזכירים את דברי הנביא עמוס: " אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא; אֲדֹנָי יְהוִה דִּבֶּר, מִי לֹא יִנָּבֵא".[עמוס , ג , ח]

ומסבירים: "אריה" =  ר"ת אלול- ראש השנה, יום הכיפורים, הושענא, רבה ,על  כך ראיתי הסבר יפה.

הרב אליהו שלזינגר מסביר בספרו "אלה הדברים על התורה":

כאשר אדם הולך לבקר  אריה בגן חיות - אין הוא ירא מפניו , היות והוא מרגיש מוגן כאשר האריה נמצא בתוך הכלוב. והוא אף שמח לראותו, אך לא כן כאשר יפגוש את האריה ברחובה של עיר - אז יתמלא האיש בפחד וחרדה.

מכאן, כאשר האריה נמצא מאחורי  מחיצה, אין האדם פוחד, אך כאשר  האדם פוגש אותו מחוץ למחיצה - הבהלה היא גדולה!

הנמשל: אנשים יראי שמים וצדיקים חשים פחד גדול  בתקופה של ימי התשובה סמוך לראש השנה - כי אין מחיצה בינם לבין בורא עולם. ואילו אנשים פשוטים - אינם חשים פחד , גם לא בימי הדין - מהטעם – שקיימת מחיצה בינם לבין בוראם.

זו הזדמנות לכולנו לבדוק את עצמנו האם יש מי מאתנו שלא חש יראה בימים אלה לקראת יום הדין - עליו מוטלת עבודת קודש להסיר את המחיצה – בינו לבין בוראו. ולהיות מאלה: "קרוב ה' לכל קוראיו  לכל אשר יקראוהו באמת"

ראש השנה - הוא יום הדין.

כך קבעו חז"ל. אך נשאלת השאלה מדוע ראש השנה הוא יום הדין לכל באי עולם?

על כך הרבה טעמים, אך ישנה סיבה אחת עיקרית שניתן להבין על פיה את כל ענייני ראש השנה כפי שמסביר:  רבינו נסים- הר"ן: על פי הגמרא [מסכת ראש השנה, ט"ז, א]:

ראש השנה נחשב ליום הדין: מהטעם: שאדם הראשון חטא באותו יום וכמו שאדם הראשון עשה תשובה ביום זה ויצא זכאי, כך גם אם אדם חוטא ואחר כך עושה תשובה.- הקב"ה סולח לו על כל עוונותיו.

האריז"ל גילה: שהאדם הראשון חטא באכלו מעץ הדעת - מהפרי האסור לאכילה - לא  מחמת עצמו, אלא מחמת כל הנשמות שהיו בו כפי שמבואר בספר הליקוטים [לפרשת האזינו]

" סיבת חטאו של אדם הראשון - הייתה בסיבת  הנשמות שהיו  כלולים בו מכל מין ומין -  מהם צדיקים, מהם רשעים, מהם גזלנים, מהם גרגרנים, ומצדם נתאווה לאכול מן העץ, א"כ לא היה מצדו כל כך חטא, כי אם בסיבתם, ועם  כל זאת עשה, תשובה כי לולי החטא היה נצחי לעולם, ובחטאו נאמר לו  "כי ביום אכלך מות תמות"

לכן , כאשר  מדובר בחטא האדם הראשון - מדובר בעצם  בכך שאנו בעצמנו שותפים בחטאו - לפי שאנחנו בעצמנו חטאנו - היות  ונשמותינו היו כלולות בו.

הוכחה לכך: שהרי גזירת המוות נגזרה לא רק על האדם הראשון ,אלא על כל הנבראים הבאים אחריו. מטעם זה: חייב כל אחד מישראל לתקן את חלקו בחטא האדם הראשון . מכאן אפשר להבין: שהייסורים הבאים על האדם בשנות חייו - תפקידם למרק את עוונותיו, אלא שכל אדם התחבר לאבר שונה של האדם הראשון, יש שהתחבר לראשו, יש שהתחבר  לפיו,[לפי מאמר חז"ל] ולכן הייסורים שבאים על האדם - הם תלויים לפי גודל חטאו של האדם בחטא אכילת פרי עץ הדעת. כי מי שהיה תלוי  באבר מסוים של האדם הראשון – באופן שנהנה הרבה מאכילת הפרי - חייב כפרה יותר גדולה- בהשוואה לאדם שהיה תלוי באבר שלא נהנה מאכילת עץ הדעת.

לפי מאמר חז"ל: איוב שסבל כל כך הרבה ייסורים בא לפני הקב"ה בשאלות: מדוע  עבר סבל כה רב בחייו? "מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ אָבוֹא עַד תְּכוּנָתוֹ"?  [איוב כ"ג, ג]

ענה לו הקב"ה: וכי יודע אתה באיזה חלק באדם הראשון היית תלוי? בראשו, או במצחו...?מדוע אתה מתווכח? לכן אתה צריך להאמין שאין הקב"ה עושה דין ללא משפט. ובוודאי היית תלוי באדם הראשון בזמן חטאו  בחלק משמעותי מאד בגודל החטא. ולכן כדי לכפר על כך- הבאתי עליך ייסורים קשים כדי למרק אותך מעוונותיך.

לאור  האמור לעיל: ניתן להבין את דברי הר"ן -  שהסיבה שראש השנה הוא יום הדין לכל באי עולם, כי היות ואדם הראשון נברא בראש השנה וגם חטא ביום זה באוכלו מפרי עץ הדעת   - ביום זה גם ה' דן אותו וגזר עליו  מיתה  וגם שיעבוד קשה לפרנסתו כל ימי חייו כפי שאמר הקב"ה :

"בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב". [בראשית ג, י"ט] והיות וכל הנבראים השתתפו בחטא האדם הראשון , לכן בכל שנה ראש השנה הוא יום הדין - לפי שכל אחד ואחד נידון על פי מעשיו - אם הוא חוטא  נגד בורא עולם אז, חס ושלום - נגזר עליו מיתה וגם קשיים בפרנסה ,אלא אם כן - האדם עושה תשובה ומתכן את  דרכיו , הקב"ה סולח לו- כשם שסלח  לאדם הראשון והאריך את חייו- שלא  יפסקו ביום חטאו.

יהי רצון שנתעורר עם שאגת האריה- ונקיים את: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה"

שנזכה, בע"ה  לשנה טובה ומתוקה. אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 3 ביולי 2018

יוֹם תְּרוּעָה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יוֹם תְּרוּעָה

 שיר מאת: אהובה קליין ©

  חודש שביעי ראשון מקודש

  מקרא קודש  שער חדש

 לעם ישראל יום תרועה

 כהרף עין העדה קרואה.



קולות שופר מהדהדים

רקיעי  שמים מרעידים

לב ונשמה  מעוררים

מטף ועד זקן  נחרדים.



החזן עטור צחורים

אוחז שופר איילים

ניצב לעיני המתפללים

לקול התרועה  מאזינים.



פני מלך המלכים  מכבדים

שרביטו באהבה  מקבלים

על עוונותיהם מתחרטים

בכוח ההכנעה לטובה זוכים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת פינחס [חומש  במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 29 בספטמבר 2014

עליה בסולם התשובה והקדושה- אל פסגת השמחה- כיצד?/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עליה בסולם  התשובה והקדושה- אל פסגת  השמחה- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[המאמר לעילוי נשמתה של אמי חיה ז"ל בת בן-ציון]

עם ישראל נמצא בראשית שנה חדשה אשר נפתחה ב:א' בתשרי , והשנה  היא מיוחדת במינה- שנת שמיטה הבאה עלינו לטובה.

בחודש אלול יצאנו לשדה לקבל את מלך מלכי המלכים וזאת עם  הכנות רבות כיאה לקבל פני המלך, אמירת סליחות בבתי הכנסת, בקשת מחילה איש מרעהו טרם יום הדין ,ובראש השנה  המוני בית ישראל גדשו את בתי הכנסת בתפילות ותקיעת שופר,  ומשם ממשיכים לצעוד אל עבר יום הקדוש- יום הכיפורים בו הקב"ה חותם את הדין, זאת לאחר שנכתב כבר בראש השנה.

השאלות הן:

א] מהו רעיון התשובה ומהם עשרת ימי תשובה?

ב] מה מהות יום הכיפורים?

ג] באיזה אופן עלינו להגיע לחג הסוכות?

התשובה לשאלה א]

הרעיון העיקרי של התשובה :שאיפתו של אדם להשתפר, לבצע תיקונים בהתנהגותו המוסרית. ועל פי חז"ל: גם אם האדם חטא ובעקבות זאת צפוי לו עונש, יש ביכולתו לפתוח דף חדש, כפי שנאמר:

שלושה דברים מבטלים את הגזירה הקשה, ואילו הם:

 "תפילה וצדקה ותשובה" [ירושלמי, תענית ב, א]

חז"ל מתעמקים ברעיון התשובה ומסבירים:" שאלו לחוכמה: חוטא מהו עונשו?

אמרה להם: "חטאים תרדוף רעה".

שאלו לנבואה: חוטא מהו עונשו?

אמרה להם: "הנפש החוטאת היא תמות"

שאלו לתורה: חוטא מה עונשו?

אמרה להם: "יביא אשם ויתכפר לו".

שאלו לקב"ה: חוטא מה עונשו?

אמר להם: "יעשה תשובה ויתכפר לו"[ירושלמי מכות ב, ו]

חז"ל מדגישים : כי הקב"ה ברחמיו הרבים -נותן הזדמנות נפלאה לאדם שחטא לתקן את התנהגותו.

על ידי  תיקון זה כאילו האדם נולד מחדש והנפש שלו משתנה לגמרי.

לפי דברי הרמב"ם: "ומהי תשובה ? שיעזוב החוטא חטאו, ויסירו ממחשבתו, ויגמור בליבו שלא יעשהו עוד...וכן יתנחם על העבר.. ויעיד עליו יודע תעלומות, שלא ישוב לחטא זה לעולם.. מדרכי התשובה, להיות השב צועק לפני ה' בבכי  ובתחנונים, ועושה צדקה, כפי כוחו, ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו, ומשנה שמו, כלומר: אני אחר, ואינו אותו האיש, שעשה אותם המעשים.."[הלכות תשובה, פרק ב']

הימים שבין יום א' של ראש- השנה עד יום הכיפורים נקראים: "עשרת ימי תשובה" וגם: "בין כסה לעשור"- כפי שנאמר: "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו"[תהלים פ"א, ד]

השבת טרם יום הכיפורים נקראת: "שבת שובה" לפי שקוראים את ההפטרה :"שובה ישראל עד ה' אלוקיך"[הושע ו] בשבת זו הרב נוהג לשאת דברים  בנושא התשובה בפני הציבור בבית הכנסת.

התשובה לשאלה ב]







ציורי תנ"ך/ יום הכיפורים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

יום הכיפורים- הוא יום קדוש במיוחד- יום בו הקב"ה מכפר על חטאי עם ישראל, כפי שכתוב: "וידבר ה' אל משה לאמור: אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא: מקרא קודש יהיה לכם, ועניתם את נפשותיכם...וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה, כי יום כיפורים הוא לכפר עליכם לפני ה' אלוקיכם" [ויקרא כ"ג, כ"ו, כ"ח]

 כפי שנאמר, ניתן להסיק כי: ישנן שתי מצוות ביום הכיפורים:

א] עינוי הנפש ולפי תורה שבע"פ –הוא יום תענית.

ב] איסור מלאכה ,כדי שלא נהיה עסוקים עם דברים שונים אשר יפריעו לנו לבקש סליחה ומחילה מה'.

 מטרת הצום היא:

א] שאדם ירגיש כמה קשה  להתענות ואז יחשוב גם על העזרה  לזולת, במיוחד-  על העניים הרעבים ללחם.

ב] הצום מסייע בידנו לכפר על החטאים, היות והמזון והמשקה  גורם לנו להיות נמשכים לתאווה ולחטאים.

אנו נוהגים לבקש סליחה איש מרעהו-טרם יום הכיפורים, לפי שאין יום הכיפורים מכפר על עבירות בין אדם לחברו, אלא אם יבקש סליחה ממנו:

"עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחברו- אין יום- הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו"[משנה, יומא, ח']

מצווה גדולה להרבות במזון ומשקה בסעודה מפסקת-טרם הצום.

כדי שביום הצום ירגיש את ההבדל בין עינוי הנפש לתענוג שעבר בסעודה טרם החג.

וגם מהטעם שיחזק את גופו ויוכל לעמוד בצום.

ועוד מפני שבשבת ומועדים, אנו סועדים לשם שמחה, אך ביום הכיפורים אין אנו יכולים לערוך סעודה, לכן אנו חייבים לעשות זאת  בערב החג- לפני כניסת הצום.

יש הנוהגים ללבוש לבן  כדי לסמל את הטוהר וכפרת עוונות, כפי שנאמר: "אם יהיו חטאיכם כשנים, כשלג ילבינו"[ישעיהו א, י"ח]

תפילות היום מסתיימות בתפילת: "נעילה" "שמע ישראל ה' אחד"[שלוש פעמים]

"ה' הוא האלוקים"- שבע פעמים.

ותקיעת שופר-"תקיעה גדולה"

לשנה הבאה בירושלים הבנויה"

עם צאת הצום - זרזים מקדימים למצווה ומתחילים בבניית הסוכה ומקיימים את הפסוק: "ילכו מחיל אל חיל"[תהלים פ"ד, ח]

ומתוך עליה בדרגות התשובה, בקשת המחילה והסליחה, התפילות ותקיעות השופר- עם ישראל נכנס לחג הסוכות- "זמן שמחתנו"

כפי שנאמר: "אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי.. ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעה ימים"

ימי שמחה אלה מעניקים לנו גיל- גם מפיגים את הרעדה שעברנו קודם ב"ימים הנוראים"

בחג הסוכות אנו מקיימים את מצוות הישיבה בסוכה בכל גופנו בדומה למצוות יישוב ארץ ישראל.

במשך שבעה ימים אנו שמחים ומקיימים גם את מצוות "ארבעת המינים"

-אתרוג, לולב, הדס וערבה. ארבעת המינים   המאוגדים יחדיו--  מסמלים את אחדות עם ישראל.

בחג הסוכות נידונים על המים[מסכת ראש השנה א, ב]

 חג הסוכות אלוקים דן וקובע מה תהיה כמות הגשמים במשך השנה- דבר חיוני לחיינו, לפיכך קבעו חכמים להתפלל בחג על המים.

 בימנו אנו מתפללים ב"שמיני עצרת" את תפילת הגשם. אך בתקופת בית המקדש היו נוהגים לשאוב מים ממעיין השילוח, באזור ירושלים ולנסכם על המזבח- כאמצעי לבקשת מים מהקב"ה. דבר זה היה מתבצע בשמחה גדולה, כפי שמציינים חז"ל: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה בימיו" [מסכת סוכה ה, א]

בימנו אנו נוהגים לקיים את השמחה הזו באופן שונה, מתכנסים שרים מפסוקי תהלים ושירים בנושאי המים.

מצוות ניסוך המים היא עלפי התורה שבעל –פה.

היום שלאחר סוכות נקרא: שמחה תורה-בו מסיימים את התורה ומתחילים פרשת: "בראשית"

נוהגים שבע הקפות עם ספרי התורה בליווי שירה ,שמחה וריקודים.

ביום שמחה זה עולים לתורה כל אחד ואחד כולל ילדים קטנים-כדי לסמל את הקשר בין כל יהודי ויהודי לתורה הקדושה.

לאור האמור לעיל: הבה נייחל-יהי רצון שעם ישראל יצא מחוזק מכל החגים, מאוחד כאיש אחד בלב אחד  וימשיך להתעלות  בסולם  הקדושה והשמחה ויתקיים בנו הפסוק: "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" [ישעיהו, י"א,ט]אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 16 בספטמבר 2014

פרשת נצבים-וילך/ מהי המצווה מעל הזמן והמקום?/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת נצבים – וילך/ מהי המצווה שהיא מעל הזמן
 והמקום?

מאמר מאת: אהובה קליין .

לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן-ציון.

פרשה נצבים נקראת בכל שנה- שבת טרם ראש השנה והסיבה לכך היא: חשיבות קיום התורה הלכה ולמעשה  מתוקף  היותה ברית נצחית בין ה' לעם ישראל בחיינו, ונושא התשובה- המרמז על יום הדין הקרב ובא: "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם.."[דברים כ"ט, ט]

חז"ל אומרים רעיון נפלא: כי המילים: "אתם נצבים היום"-בגימטרייה =694 בדיוק כמניין המילים: "לעמוד לסליחות" ואכן הימים הקודמים לראש השנה הם ימי סליחות- לפי מנהג ספרד  החל מראש  חודש אלול, לפי מנהג אשכנז-במשך שבוע ימים טרם יום הדין.

התורה מדגישה: "כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום לא- נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא: לא בשמים היא לאמור מי יעלה –לנו השמימה וייקחה לנו וישמענו אותה ונעשנה: ולא מעבר לים היא לאמור מי יעבור לנו אל- עבר הים וייקחה לנו וישמענו אותה ונעשנה: כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ולבבך לעשותו".[דברים ל, י"א-ט"ו]

ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

השאלות הן:

א] על איזו מצווה התורה מדברת?

ב] היכן מוצאים בתנ"ך דוגמאות לרעיון: קרוב ורחוק ,בנוסף למקור בפרשתנו?

התשובה לשאלה א]

הרמב"ן סובר: כי מדובר  באופן כללי על התורה כולה, אך בדגש על- מצוות התשובה ,גם אם עם ישראל נמצא רחוק בגלות "בקצה השמים" תהיה באפשרותו לשוב אל ה' ומצוותיו כי אין זה רחוק בפועל, אפשרי לקיים את התורה בכל זמן ובכל מקום "שיתוודו את עוונם ואת עוון אבותיהם בפיהם וישובו אל ה', ויקבלו עליהם היום את התורה לדורות. אולם עצם המצווה היא -מצוות תשובה"

ה"כלי יקר" אומר : כי  את המצווה הזאת  ניתן לפרש בשתי דרכים-

1] קיום התורה, דרך התורה כוללת שני כוונים: האחד: לימוד התורה לעומק והבנתה, כפי שנאמר בתהלים: "סוד ה' ליראיו.." [תהלים כ"ה ,ד]

"היא לא נפלאת היא ממך—הכוונה נפלאים מעשה ה' מאומות העולם, אבל לא מעם ישראל, כמו שנאמר: "נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד"[שם קל"ט, ד]

הכוון השני: קיום התורה  הלכה למעשה,

: "כי לא רחוקה"-כמו שה' לא ציווה להביא קורבנות שאינם ברשות עם ישראל, אלא רק מן הבקר והצאן שברשותו, בדומה לכך לא ציווה ה' להביא מצווה ממרחקים ,אלא  קיום המצוות מתוך הדברים המצויים  בתורה עצמה- הקרובה ביותר.

דבר זה מתבטא יפה במשפט: "כי קרוב אליך הדבר בפיך ולבבך לעשותו". הלב משמש למקום העיון והחכמה והפה משמש למקום העשייה ,כי גם אם לא תבוא לידי העם איזו מצווה, הרי ניתן לקיימה בפה, כפי שאמרו חז"ל: "כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריבה.."[ מסכת מנחות קי, ע"א]ובנוסף אם התכוון לקיים מצווה, אבל נאנס ולא היה באפשרותו לקיים בפועל ,מעלה עליו ה' כאילו כן קיים את המצווה[ברכות ו, ע"א]

2]  הדרך השנייה: עשיית התשובה. עם ישראל אינו יכול להגיד כי לא ידע שה'  מקבל את תשובת החוטאים, היות ומתוך לימוד התורה עם ישראל יודע יותר מכל האומות : כי  ישראל והתשובה קדמו לעולם, כפי שכתוב:[מסכת  פסחים  נ"ד, ע"א]

ספורנו ובעל הטורים מפרשים: כי הכוונה לתשובה שהיא נמצאת בהישג יד," לא  נפלאת היא ממך"- שיצטרך נביא להורות אותה לך. לא רחוקה היא שתצטרך לחכמי דור רחוקים, שיורך מה לעשות"- אלא היא זמינה בכל עת ובכל מקום.

רבי שמואל בר רב נחמן מביא משל יפה להמחשת המשפט: "כי קרוב אליך הדבר מאד"

 מעשה בבת מלך שאף אחד לא הכיר אותה. אך היה למלך אהוב אחד שהיה נכנס  אליו כל שעה והייתה הבת עומדת לפניו.

אמר המלך לאהובו: "ראה היאך אני מחבב אותך! שאין ברייה[ייצור נברא, אדם] מכיר את ביתי-וזו עומדת לפניך"

בדומה לכך אמר הקב"ה לעם ישראל: "ראו מה אתם חביבים עלי! שאין ברייה בפלטין שלי[בארמון שלי-בעולם שבראתי] מכיר את התורה ולכם נתתיה, שנאמר: "כי קרוב אליך  הדבר מאד"

רבינו בחיי אומר: כי כל מצוות התורה  נחלקות לשלושה חלקים:

1] מצוות התלויות בדיבור, כגון: לימוד תורה, כפי שנאמר: "ודיברת  בם"

מצוות קידוש  והבדלה, שכתוב בה: "זכור"[שמות כ, ח]ועל כך אמרו חז"ל: "זכרהו על היין בכניסתו וביציאתו"[פסחים ק"ו, ע"א]

2] מצוות התלויות בלב, כגון: האמונה בה'  ומצוות הייחוד ומצוות האהבה לקב"ה.

3] מצוות התלויות במעשה-כגון: ציצית, תפילין מזוזה, לולב, שופר, סוכה, מילה, צדקה.

מצוות אלו נכללות בפסוק: "כי קרוב אליך הדבר מאד, בפיך ובלבבך לעשותו"

רעיון נפלא זה מזכיר את דברי שמעון הצדיק: "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, ועל העבודה ועל גמילות חסדים"[מסכת אבות א,ב]

על התורה-"בפיך"

על העבודה-"בלבבך" [תפילה- עבודה שבלב]

על גמילות חסדים- מצוות מעשיות, כגון: צדקה -כנגד: "לעשותו"

 

התשובה לשאלה ב]

רעיון הקרוב והרחוק נמצא רבות בתנ"ך, הנה כמה דוגמאות:

א] רחוק: "רחוק ה' מרשעים ותפילת צדיקים ישמע"[משלי ט"ו,כ"ט]

ב] קרוב: "והיה כקרבכם אל- המלחמה וניגש הכהן  לדבר אל העם"

ג] קרוב  ורחוק: "..מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בוגדי בגד: נטעתם גם שורשו ילכו גם- עשו פרי ,קרוב  אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם"

ד] קרוב  לעומת רחוק: "טוב שכן קרוב מאח רחוק" [משלי כ"ז, י]

ה] רחוק וקרוב:" שלום, שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו" [ישעיהו נ"ז,י"ט]

ו] קרוב: "כי קרוב יום ה'"[צפניה א,ז]

ז]רחוק:"..וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק"[בראשית  כ"ב,ד]

ח]"קרוב ה' לכל קוראיו.." [תהלים קמ"ה,י"ז]

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להגיע למסקנה כי ניתן לעסוק בתורה ובעיקר בתשובה בכל מקום ובכל זמן.

יהי רצון שיקויים בנו הפסוק: "ובחרת בחיים למען תחייה אתה וזרעך..."

ונזכה בכל הברכות והישועות. אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר