‏הצגת רשומות עם תוויות קנאה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קנאה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 8 בדצמבר 2020

פרשת וישב- יוסף מושלך לבור- האחים סועדים- הכיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וישב - יוסף מושלך לבור-האחים סועדים-הכיצד?

 מאת: אהובה קליין

היצירות שלי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ יוסף נזרק לבור ואחיו סועדים/ ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך/ יעקב  יושב בארץ מגורי אביו/ ציירה: אהובה קליין (c)






רי תנ"ך/ יוסף רועה   צאן/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ יעקב שולח את יוסף אל אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c) 





ציורי תנ"ך/ יוסף מחפש את אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מבחינים בו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ חלום האלומות המשתחוות ליוסף/ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/יוסף חולם שצבא השמים משחווה לו/ ציירה: אהובה קליין(c)


[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ השלכת יוסף לבור על ידי  אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף נמכר לישמעאלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ חלומו של שר האופים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ חלומו של שר המשקים/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ יוסף איש מצליח במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשה זו , מתארת את  שאיפת יעקב – להגיע  למנוחה ושלווה - כדברי רש"י: "ביקש יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף.."

הכול החל מאהבתו של יעקב את יוסף כפי שהכתוב מתאר: "וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו--כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים.  וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם". [בראשית ל"ז, ג- ה]

יוסף מספר את חלומותיו והדבר מגביר את שנאת האחים אליו - הנובעת בעיקרה מקנאה : הם חוששים שהוא ימלוך עליהם:

"וַיֹּאמְרוּ לוֹ, אֶחָיו, הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ, אִם-מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ; וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ, עַל-חֲלֹמֹתָיו וְעַל-דְּבָרָיו.." [שם ל"ז, ח]\

השנאה מתגברת ומתעצמת: "וַיְקַנְאוּ-בוֹ, אֶחָיו; וְאָבִיו, שָׁמַר אֶת-הַדָּבָר". [שם  ל"ז, י"א]

למרות הכול, יעקב שולח את  יוסף לדרוש בשלום אחיו:

"וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף, הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם--לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנֵּנִי.  וַיֹּאמֶר לוֹ, לֶךְ-נָא רְאֵה אֶת-שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת-שְׁלוֹם הַצֹּאן, וַהֲשִׁבֵנִי, דָּבָר; וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן, וַיָּבֹא שְׁכֶמָה." [שם ל"ז, י"ד]

 ברגע שאחיו מבחינים בהגעתו אליהם  הם  עוברים ממילים למעשים:

"וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ, וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת, וְאָמַרְנוּ, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ; וְנִרְאֶה, מַה-יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו.  וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן, וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם; וַיֹּאמֶר, לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן, אַל-תִּשְׁפְּכוּ-דָם--הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל-הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר, וְיָד אַל-תִּשְׁלְחוּ-בוֹ:  לְמַעַן, הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם, לַהֲשִׁיבוֹ, אֶל-אָבִיו.  וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר-בָּא יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו; וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת-יוֹסֵף אֶת-כֻּתָּנְתּוֹ, אֶת-כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו.  וַיִּקָּחֻהוּ--וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ, הַבֹּרָה; וְהַבּוֹר רֵק, אֵין בּוֹ מָיִם.  וַיֵּשְׁבוּ, לֶאֱכָל-לֶחֶם, וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ, וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד; וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים, נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט--הוֹלְכִים, לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה".[שם ל"ז, י"ט- כ"ו] 

השאלות הן:

א] מדוע שלח יעקב את יוסף אל אחיו ביודעו את שנאתם אליהם?

ב] כיצד פרשו אחי יוסף את הגעתו אליהם?

ג] "וַיֵּשְׁבוּ, לֶאֱכָל-לֶחֶם" האם האחים היו אדישים לאחיהם יוסף?

 

תשובות

 

יעקב שולח את יוסף אל אחיו.

רש"י מסביר- כי התשובה  לשליחת יוסף אל  אחיו - טמונה במילים: "וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן",

הרי חברון הוזכרה כאשר המרגלים עלו לרגל את הארץ כפי שנאמר:

"וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב, וַיָּבֹא עַד-חֶבְרוֹן" [במדבר י"ג, כ"ב] מעלה גדולה יש לאותו צדיק הקבור בחברון- לקיים מה שנאמר לאברהם בברית בין הביתרים:

"יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה". כלומר – המטרה של שליחת יוסף אל אחיו - כדי שתתקיים ההבטחה לאברהם שעתידים בני ישראל לרדת לגלות מצרים.

פרשנים רבים טוענים:

הכל מתנהל על ידי תכנית אלוקית. יש כאן יסוד מוצק שהוא נכון לכל מהלך חיי האדם והוא:

"רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָקוּם". [משלי  י"ט, כ"א]

 על כן ניתן להבין את יחסו של יעקב- המפלה לטובה את יוסף לעומת יתר האחים ואת שליחתו אל  אחיו-  לדרוש בשלומם וכל הפרטים בהמשך גורמים לגלות מצרים.

אברבנאל מבהיר: כי בכל מה שמסופר בתורה,-לא קיימת האשמה כלפי שום גורם הממלא ,רק ,תפקיד מוכתב באירועים ,הכל בשליטת ההשגחה העליונה אשר מניעה את גלגל ההיסטוריה במקראות התורה מרוממת ומשבחת  את יוסף - בהיותו נער זריז ונבון התורה אף מפארת אותו בצדקותו, שהביא דיבה על אחיו לאביו, כדי להרחיקם מכל חטא. גם אין אשמה בשבטים לפי שחשבו כי יוסף ויעקב רוצים לדחותם- כמו אברהם שדחה את ישמעאל ויצחק את עשיו.

 הרב דרסלר בספרו" מכתב מאליהו"  מסביר: יוסף היה מאד צדיק ומהדין לא היה צריך להיכשל בדרכו, אך מהשמים סילקו את השמירה ממנו, כדי שהדברים יתגלגלו כפי שהתגלגלו.

לפיכך ספרי קבלה  מסבירים: את המשפט: "והוא נער" במובן של חשיבות, ככרוב בכיסא הכבוד, ואילו בפשט, גרמה נערותו- למריבות ולסבל.

לכן שתי הבחינות הן אמת- האחת היא הבחינה האמיתית לפי נפשיותו והשנייה: היא הבחינה ההכרחית לפי עצת ה'-אשר רק היא תקום!

רש"ר מסביר את הציווי של יעקב ליוסף ללכת   אל אחיו  - לראות את שלום אחיו ואת שלום הצאן, היות והרגיש בפירוד שנוצר  בין יוסף לאחיו. ולא היה חפץ שהפירוד הזה ילך  ויעמיק. יחד עם זה, יעקב מוכן להעמיד במבחן את רגשותיו של יוסף ביחס אל אחיו., לפיכך אינו מטיל עליו תפקיד מיוחד,

 האופן בו אחי יוסף מפרשים את הגעתו אליהם.

בתחילת הפרשה כאשר יוסף מספר לאחים  את חלומותיו הם  עונים לו:

".... הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ, אִם-מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ; וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ, עַל- חֲלֹמֹתָיו וְעַל-דְּבָרָיו.." [שם ל"ז, ח]

רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] מסביר: האחים חשו צודקים בדבריהם- כאילו  יוסף חפץ למלוך עליהם באחד הימים, או מעוניין לשלוט עליהם כבר עתה, ממש. אין  מקום לרעיונות מסוג זה אפילו בחלום. וכך שינאתם גברה אליו, לא רק בשל נושא החלום- אלא גם מחמת עזות המצח שבדבריו- לספר להם את תוכן חלומותיו.

הם ראו בו איום עליהם- כאילו רוצה למלוך עליהם!

"וַיִּרְאוּ אֹתוֹ, מֵרָחֹק; וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם, וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ"[שם  ל"ז, י"ח]

"וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ, וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת, וְאָמַרְנוּ, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ; וְנִרְאֶה, מַה-יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו". [שם ל"ז, כ]

 רש"י מסביר: "אמר רבי יצחק מקרא זה אומר דרשני" כלומר: האחים אומרים:

"וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ,.." אבל רוח הקודש אומרת: "וְנִרְאֶה, מַה-יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו".

 נראה דברי מי יתקיימו, או שלכם .או שלי!

 .הגר"א מסביר: כי כוונת האחים הייתה: "כי המלוכה צריכה להיות ברצוננו, וזה ודאי אינו. כי אנחנו שונאים אותך,   ואיך נסכים עליך ברצוננו למנותך מלך עלינו בשלמא על אחרים יוכל להיות שתמלוך עליהם, אבל לא עלינו. "אם משול"

,רוצה לומר, אילו ראית בחלום שתהיה מושל בנו, זה יוכל להיות אשר תמשול אפילו בנו לאחר זמן, לנקום ממנו, אבל מלך אי אפשר, ומאחר שזאת ראית שתהיה מלך, הוא שקר, כן מה שראית שתהיה מושל, גם זאת הוא שקר.."!

- הכוונה: שאין זה רצונם של האחים- כי  יוסף ימשול עליהם וכל שאיפתו למלוך עליהם- היא דבר שאינן יכול להתרחש במציאות הקרובה!

רש"ר מסביר: כאשר אחי יוסף הבחינו בו- קרב אליהם, הם ראו בו סכנה- כאדם המסכן את התנהלות ענייניהם החשובים ביותר- עד כי חייבים לפתור את הבעיה – חייבים "להמיתו", הם היו סבורים כי יש להם את הזכות להורגו- במטרה להגן על עצמם.

 ולגבי חלומותיו הם חשבו: כי בדרך ש"בעל כנפיים" כנפיו העומדות לרשותו- הם למטרת תנועה ובעל  מזימות, כדברי שלמה המלך"

"כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת-הַקּוֹל, "וּבַעַל הכנפים "(כְּנָפַיִם) יַגֵּיד דָּבָר."[קהלת,י,כ]

כך  יוסף הוא אחד שיש לו תכניות - כדי להוציא לפועל את מטרותיו- וכך הוא "בעל חלומות"- חלומותיו משמשים כלי לכוונותיו- הוא הבעלים של חלומותיו!

"וַיֵּשְׁבוּ, לֶאֱכָל-לֶחֶם"

האגדה מספרת: ראובן ראה כי כעסם של האחים כה גדול, לכן הציע להם להשליכו לאחד הבורות ,הם שמעו לעצתו ועברו ליד בור שמלא בחציו גזרי עצים, אך לא השליכו אותו לתוכו, ובהמשך עברו ליד בור של עקרבים ונחשים ולשם השליכוהו, יוסף מאד פחד והיה צועק בקול רם, לכן ה' הסתיר את הנחשים והעקרבים בפינות הבור, באופן שלא היו עוד גלויים לעין.

כעת האחים התיישבו לסעוד ולאוזניהם הגיע שוועת יוסף:"חנוני אחיי  והוציאוני מן הבור הזה אשר שמתם אותי בו! הלוא בני יעקב אתם ואני עצמכם ובשרכם ואיך לא תחוסו עליי? ואם חטאתי לכם, הלוא בני אברהם, יצחק, ויעקב אתם אשר לימדוכם לרחם על יתום ולהאכיל את הרעב ולהשקות את הצמא ולהלביש את הערום! ואם לא למעני תעשו, ועשיתם עמדי חסד בעבור יעקב אבינו! וימררו תחנוני יוסף אותם וילכו וירחיקו מן הבור, לבלתי שמוע את קול תחנוניו: ויהי כאשר הרחיקו מן המקום ההוא ולא נשמע עוד קול צעקתו, ויאמרו איש אל רעהו: כאשר נכלה לאכול והלכנו אליו והרגנוהו! ויאכלו וישתו ויאמרו לברך את ה...."

 על פי תיאור דברי האגדה- האחים מצטיירים לא רק אדישים לתחנוני יוסף- אלא גם אכזרים מאד!

רש"ר סבור: כי למרות שהאחים ישבו וערכו סעודה בזמן שיוסף בתוך הבור- הם הרגישו חוסר מנוחה ואף נקיפת מצפון במילים:"וישאו עיניהם..." ביטוי זה מרמז על חיפוש מכוון ולא על ראייה מקרית. הם היו חסרי מנוח וכל הזמן העיפו מבט אל הבור. ואז לפתע גילו את אורחת הישמעאלים מתקרבת. וזה השקיט את מצפונם. הם  ראו אף בכך אות משמים - כי עצת יהודה הייתה טובה, ורצו מאד למכור את יוסף לישמעאלים.

אברבנאל סובר: כי כאן התורה מדגישה את אכזריות אחי יוסף שיושבים בשעה כזו במנוחה ואוכלים לחם-  אחר ההתנקשות בנפש אחיהם- יוסף.

 ספורנו מבאר: כי עצם ישיבתם זו וסעודתם בזמן שיוסף בבור: מוכיח: כי האחים היו משוכנעים בצידקת מעשיהם- עד כי לא נמנעו מלסעוד באותו זמן., לא כן,  סיפור מעשה פילגש בגבעה- אחרי שהרגו ישראל אחיהם משבט בנימין חשו לפחות ייסורי מצפון על מעשיהם ולא אכלו כמו שנאמר:

"וַיָּבֹא הָעָם בֵּית אֵל וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הָעֶרֶב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַיִּשְׂאוּ קוֹלָם וַיִּבְכּוּ בְּכִי גָדוֹל"[ שופטים כ"א, ב] אך השבטים לא חשו נקיפות מצפון- אחרי מעשיהם ודנו את יוסף כרודף שכל אשר יהרגהו- יזכה.

 לסיכום, לאור הנאמר לעיל: ניתן להסיק כי כל רצף האירועים המתארים בפרטי פרטים כיצד יוסף הושלך לבור על ידי אחיו-הוא מהלך אלוקי שמטרתו להגשים את הבטחת ה' לאברהם- כי בני ישראל עתידים לרדת  לגלות מצרים.

  אך מנגד לא-ניתן להתעלם מאכזריותם של אחי יוסף כלפיו- הנובעת מתור קנאה.

ועליהם ראוי לאמור: הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם"

[מסכת אבות  ד, כ"א]



ציור לחנוכה/ חנוכיית חנה ושבעת בניה/ ציירה: אהובה קליין (c)


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 3 בדצמבר 2018

ציורי תנ"ך / ייוסף מושלך לבור/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings

The brothers throw Yosef into the pit

" וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר-בָּא יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו; וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת-יוֹסֵף אֶת-כֻּתָּנְתּוֹ, אֶת-כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלָיו.   וַיִּקָּחֻהוּ--וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ, הַבֹּרָה; וְהַבּוֹר רֵק, אֵין בּוֹ מָיִם".    

 [בראשית  ל"ז, כ"ג- כ"ד]
ציורי תנ"ך/  אחי יוסף משליכים אותו לבור/ ציירה: אהובה קליין 
(c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 9 בנובמבר 2015

ציורי תנ"ך/ קנאת הפלישתים ביצחק/ ציירה: אהובה קליין(c) [ציור לפרשת תולדות]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי- גדל מאד:ויהי לו מקנה- צאן ומקנה בקר ועבודה רב ה ויקנאו אותו פלישתים"
[בראשית כ"ו,י"ג]

הטכניקה: צבעי שמן על בד


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

Biblical paintings
By Ahuva Klein
The Philistines watching Isaac and jealous of his success
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תולדות- מה סודו של יצחק להצלחתו בארץ המובטחת?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תולדות- מה סודו של יצחק להצלחתו בארץ המובטחת?

מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורים לפרשת השבוע:

ציורי תנ"ך/ רבקה אוחזת ביעקב ועשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יעקב איש תם יושב אוהלים ועשיו איש ציד:ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ רבקה צופה אל עבר עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ רבקה מצווה על יעקב לברוח אל  חרן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/יצחק עורך משתה לאבימלך ולפיכול שר  צבאו/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



פרשה זו מעמידה במרכז את יצחק ומתארת את תולדותיו: "ואלה תולדות יצחק בן אברהם ,אברהם הוליד את יצחק.."[בראשית כ"ה, י"ט]

ניסיון הרעב בארץ- העובר על יצחק בדומה לאביו אברהם, הוא מתכונן  לרדת למצרים, אך לפני כן הוא הולך לגרר אל אבימלך מלך פלישתים, אלא שאלוקים מצווה עליו לא לעזוב את גבולות הארץ:

"וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה שכון בארץ אשר אומר אליך"[שם  כ"ו, ב] יצחק מקיים את ציווי ה' ונשאר בגרר.  אך בהמשך אבימלך מגרש את יצחק : "..לך מעמנו כי - עצמת ממנו מאד"

השאלות הן:

א] מדוע הכתוב מדגיש כי אברהם הוליד את יצחק?

ב] אלוקים אוסר על יצחק לעזוב את הארץ, מדוע?

ג]  מהי הסיבה ליחס הרע של הפלישתים  כלפי יצחק?

התשובות.

הדגשת הכתוב: "אברהם הוליד את יצחק"

על פי רש"י: שני פירושים:

א]לפי הפשט: לאחר שה' קרא לאברם -אברהם רק אז הוא הוליד את יצחק בנו.

ב] לפי הדרש:  היות וליצני הדור היו אומרים ששרה נתעברה מאבימלך ,שהרי  שנים רבות קודם לכן הייתה נשואה לאברהם ולא נתעברה, על כן הקב"ה דאג שיצחק יהיה דומה בקלסתר פניו לאביו - אברהם.

כמה מחכמי ישראל מתפלאים על כך, מדוע נקראים אותם אנשים הלועגים לשרה - ליצנים, הרי הם נחשבים לרשעים?

 אלא התשובה לכך היא: שאותם ליצנים  כוונתם הייתה: שעל ידי שאברהם התפלל על אבימלך ונשותיו שנענשו ולא הביאו ילדים לעולם - פקד  ה' את אברהם בהולדת יצחק, כפי שנאמר במסכת בבא קמא [צ"ב, ע"א]: "כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה  תחילה"

בעצם אנשים אלה אמרו דברים נכונים ,אלא באופן לא ברור אשר משתמע לשתי פנים, כך שהמאזין למילותיהם: "מאבימלך נתעברה שרה" יחשוב במשמעות זולה וגסה ,לכן אנשים אלה מכונים בפי חכמנו: "ליצני הדור" מכאן לומדים שאדם חייב להקפיד לדבר באופן ברור וטהור, "מוות וחיים ביד הלשון" [משלי י"ח, כ"א]

אלוקים אוסר על יצחק לעזוב את הארץ.

רש"י מפרש: יצחק רצה לרדת בזמן הרעב למצרים בדומה לאביו אברהם, אמר לו הקב"ה: "אל תרד מצרימה"  מהטעם שיצחק נחשב לעולה תמימה משעת העקדה ולכן אין ראוי שיעזוב את הארץ המובטחת. כשם שעולה היוצאת מחוץ לעזרה נפסלת ואסורה, כך נאסר על יצחק לצאת את גבולות ארץ ישראל.

אור החיים מפרש: "נתכוון לומר סתם לקבל עליו אמרי קדוש אל המקום אשר יאמר אליו הגם שיהיה הפך רצונו, וליטול שכר על הדבר כי רצה הקב"ה לזכות ידידיו"- מכאן שהקב"ה רצה לתת ליצחק שכר וזכות על כך שישב בארץ הקודש כפי שציווה את אברהם אביו:" לך- לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" [שם י"ב, א]

ספורנו מסביר: כי הקב"ה התכוון לומר ליצחק -שלמרות הרעב בארץ ה' יהיה עמו ויברכהו ולא יחסר לו מרעה לצאנו. ויברך אותו בממון ובמקנה וזאת מהסיבה: שה' נשבע כבר לאברהם אביו- לתת לו ולזרעו את הארץ הזאת ולפיכך בהיותו גר במקום יהיה נשיא אלוקים בתוכם ויקנה בה חזקה להוריש לזרעו.

יחסם של הפלישתים אל יצחק.

כאשר יצחק משתקע בגרר הרי  כל הבארות אשר חפרו עבדי אביו  בימי אברהם , הפלישתים  סותמים אותם וממלאים בעפר.

רש"י מסביר : כי לפי שמסופר בהמשך הפרשה על יצחק  שחפר את הבארות מחדש:" וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו.." לפיכך  הקדים הכתוב לתאר - שאת הבארות האלה סתמו הפלישתים אחרי מותו של אברהם - בטענה כי הבארות הללו משמשים תקלה ומכשול מפני מחנות  החיילים - שיבואו להילחם נגדם והבארות יספקו להם מים.

רוב  הפרשנים מסבירים : כי הגורם לסכסוך בן יצחק לפלישתים  ואבימלך בראשם -  השנאה לישראל, שנאה זו מופיעה מצד האויבים לאורך כל הדורות  כלפי האומה  היהודית ונמשכת עד ימינו.

התורה מסבירה  את סתימת הבארות מתוך קנאת הפלישתים ביצחק כפי שכתוב: "ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי- גדל מאד: ויהי לו מקנה- צאן בקר ועבודה רבה ויקנאו אותו פלישתים"

אותו אבימלך שבזמנו כרת ברית עם אברהם אבינו: והתחייב לא לשקר לו, לנכדו  ולנינו ,אינו עומד בדיבורו ומעביר את הקנאה אל יצחק, והשנאה אצלו עד כדי כך גדולה  שהוא מגרש את יצחק ואומר: "לך מעמנו כי עצמת ממנו" .

למרות שיצחק עובר למקום אחר שנאה זו אינה מרפה ממנו והולכת בעקבותיו. וגם שם מתקוטטים אתו  בעניין הבארות שהוא חופר , אבל אבימלך ברוב צביעותו בא אליו בהצעה חדשה של כריתת ברית ביניהם ,יצחק מגיב באומרו: "מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי" ?

תשובתו של אבימלך  מזכירה את האויבים שלנו היום: הוא אומר ליצחק: "עשינו עמך רק טוב, ונשלחך בשלום" הוא כאילו עושה לו טובה בכך שלא זרק אותו לשואה ,אלא איפשר לו לעזוב את ארצו אחרי שלקחו לו את האדמה והבארות., על כך ישנו מדרש יפה:

 בראשית רבה [ס"ד]: משל  לארי שנתקע לו עצם בגרונו ,מיד הכריז: מי שיצליח להוציא את העצם מגרונו- יבוא על שכרו. מיד הופיע עוף בעל צוואר ארוך וחרטום מאורך במיוחד, והצליח להוציא את העצם מגרונו של ארי זה. תבע העוף את שכרו ,ענה לו האריה: לא די לך שחרטומך שהיה בגרוני לא ניזוק ויצאת  בשלום ולא בלעתיו, אתה עוד מעז לבקש על כך שכר?

הנמשל על פי חז"ל: אבימלך טען בפני יצחק: היית בארצי ואני שלחתי אותך ריקם ,אבל יצאת בריא ושלם, לא קרה לך דבר. על כך אתה חייב לגמול  לי טובה.

מכאן שכל מה שקרה ליצחק הוא תבנית הסכסוך בשרשרת ההיסטוריה של העם היהודי עד היום ממש.

זוהי בעיה אנטישמית.

"אוצר חיים" מסביר:  כי ניתן ללמוד מתגובתו של יצחק לגבי העתיד של ישראל. על יצחק נאמר:"ויעתק  משם", הפתרון  לאנטישמיות:

 לעם ישראל יש ארץ אחת, וזוהי ארץ ישראל ולכן עליו לגור רק שם ולתמיד.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד כי כל  שנאת הפלישתים נבעה מתוך קנאה בהצלחתו של  יצחק, יצחק שציית לצוויי  ה'-  הצליח  לעלות ולהתעלות  וזה היה סוד הצלחתו, וכאשר הפלישתים באו לכרות אתו ברית ,הם  נתנו טעם לצעד זה: "ראו ראינו כי היה ה' עימך.."למרבה הצער, אותה שנאה קיימת עד ימינו ועל מנת להתגבר עליה עלינו לציית לתורה הקדושה- ולמלאה ככתבה ולשונה וליישב את ארץ ישראל לאורכה ולרוחבה. וכשם שיצחק הצליח בעזרת  הבורא, כך עם ישראל  בע"ה יזכה להגיע למנוחה והנחלה לעד- בארץ המובטחת. אמן !
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר