‏הצגת רשומות עם תוויות קדושה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קדושה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 29 באפריל 2020

קדושים תהיו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קדושים תהיו.


 שיר מאת: אהובה קליין ©

בכור ברזל נוצרים

בשערי טומאה עבדים

באופן פלאי מתרבים

על כנפי נשרים נגאלים.



מאז עידן ועידנים

ברית כרת עימם אלוקים:

משה קיבל תורה מסיני

לעם ישראל  העניק שי.



הצטוו להיות קדושים

כשמן זית  מתעלים

בכך מהעמים נבדלים

דבש וחלב יונקים.



 נעשה ונשמע אמרו

 גם מלאכי עליון שמעו

 מעתה בני מלכים

לברית נצחית מחויבים.

הערה: השיר בהשראת: פרשת : אחרי מות- קדושים [חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 26 בפברואר 2019

פרשת ויקהל- האם השבת והפרנסה ילכו יחדיו? מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויקהל -   האם השבת והפרנסה ילכו יחדיו?

מאת: אהובה קליין .

הציורים שלי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ משה מקהיל את העם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ ערב שבת- תפילת אשת החיל/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי  תנ"ך/ שבת קודש/ ציירה: אהובה קליין (c)
העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הדלקת נרות שבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ נרות שבת וברקע ירושלים/ ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ נרות שבת ונרות ציון/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים תרומות עבור המשכן וכליו/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הנשים טוות  צמר למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ נשות חכמות הלב מביאות את החוטים למשה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



Biblical painting
By Ahuva Klein
Bezalel is creating instruments for the  altar

ציורי תנ"ך/ בצלאל יוצר את כלי המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ תרומת היתר של עם ישראל- למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משה מלביש את  בני אהרון  /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ רחיצת הכוהנים טרם הכניסה למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


פרשה  זו  בראשיתה - פותחת  דווקא , בציווי שמירת שבת- אחד מעשרת הדיברות – וזאת למרות שבהמשך ישנו  תיאור מפורט של המשכן  וכליו. וכך נאמר: "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה, לַעֲשֹׂת אֹתָם.  שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, לַיהוָה; כָּל-הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה, יוּמָת.  לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת".  [שמות ל"ה, א- ד]

השאלות הן:

א] מדוע פתחה הפרשה –דווקא, במצוות השבת?

ב] מה גנוז בשבת הקדושה?

תשובות.

מצוות שמירת השבת.

רש"י מבהיר: משה הקהיל את העם  ממחרת יום  הכיפורים כשירד מהר סיני.   העם נאסף  לא על ידי ידיו של משה, אלא על פי הציווי שלו- אחרים אספו את העם לשמוע את דברי משה במעמד הקהל.

רש"י שואל : מדוע  בפרשה על מלאכת המשכן – תחילה  מופיע הציווי  על שמירת השבת? ותשובתו היא: כי אין  מלאכת המשכן  דוחה את השבת.

"אור החיים" שואל  מה כוונת הציווי במילים- "אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר- צִוָּה יְהוָה, לַעֲשֹׂת אֹתָם"?

והוא מסביר על פי דברי המדרש: "אמר הקב"ה למשה, הקהל קהילות ודרוש ברבים כדי שילמדו לדורות הבאים להיקהל בכל שבת. כמו שאני עשיתי שהקהלתי ואספתי אתכם ,דרוש בפניהם בדברי  תורה, ככתוב: "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל-"-דברים אלה ציוה ה' לעשות מידי שבת בשבתו -שהרב ומנהיג העם יקהיל את עדתו בשבת וידרוש לפניהם בדברי  תורה.

ה"חפץ חיים" אומר:  נאמר: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ". [משלי ג', ו]   מכאן שבכל עסקיו, יכוון האדם שרוצה להשתכר , כדי שיוכל לעבוד את ה' ואז יחשבו כל עסקיו למצוות ויקבל שכר עבורם ,אך כל  זה תלוי בכך שבשבת  בשעות הפנאי שלו, במקום לעסוק בדברים בטלים – הוא מזדרז  לגשת ללמוד תורה, אבל אם בשעות הפנאי  בשבת הוא עוסק בדברים  בטלים, התוצאה  תהיה, שמלבד שהוא יפסיד שעות אלו הוא יפסיד גם את כל השעות שעסק במשך השבוע ולמה הדבר דומה? לאדם שבנה  בניין  גדול, השקיע בכך  סכומי עתק וכל זה במטרה להשכיר את הדירות למטרות רווח, אך לאחר שסיים לבנות את הדירות, השתבשה דעתו ,נעל את כל הדירות  על מנעול ובריח, התוצאה: שהפסיד סכומי כסף גדולים לחינם והנמשל: אם האדם בעת שהוא בטל ממלאכתו בשבת- רץ ללמוד תורה יש תועלת רבה גם לכל פעולותיו במהלך כל השבוע וה' ינהג אתו בחסד ויעניק לו שכר  עליהם. ,אך לא כן, אם בזמנו הפנוי בשבת יעסוק בענייני הבלים ,על ידי כך מוכיח שכל פעולותיו  עד כה לא היו למען ה' וכל עמלו הוא לשווא.

 ערכה של שמירת השבת.

 נאמר: "שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן"

חז"ל מלמדים אותנו: שמזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה - עד ראש השנה  ולכן עם כל ההשתדלות שיעשה- הוא ישיג רק את מה שנקצב לו בלבד ואין זה נכון שיחשוב שהכול תלוי בהשתדלות והמאמצים המרובים שהוא משקיע במשך ימות השבוע ואם יתאמץ יתר על המידה -  הישגיו יהיו רבים יותר, מחשבה זו – היא בגדר טעות. יש אנשים שמחללים את השבת ואת יו"ט ונדמה להם שכך מוסיפים עושר, אך האמת שלא רק שאינם מתעשרים ,אלא בסופו של דבר הם סופגים נזקים בלתי צפויים,

לכן לא כתוב:" תַּעֲשֶׂה  מְלָאכָה",   " אלא כתוב: "תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה"

המשמעות היא: שהמלאכה נעשית מאליה ,הפרנסה  באה מאליה ולכן האדם יכול לנוח בשבת ללא טרדות פרנסה- כי השבת היא מקור הברכה.

נאמר: "לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת".

ה"חתם סופר" כתב: "על ידי השבת מתברכים ששת ימי המעשה, אך צריך להחזיק את הברכה, ולא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה, אלא השלום ולכן כל מגמתו של השטן לחרחר ריב בשבת - ביום שדווקא הברכה מצויה, כדי שלא ימצא כלי מוכן לקבל ברכה ועל ידי זה יתקלקלו כל ימי המעשה"

 לכן "לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ"- פה נכלל גם אש הכעס והמחלוקת,  מטעם זה - יש להיזהר לא לבער את אש המחלוקת דווקא בשבת -כדי שהברכה תמצא גם בימות החול.

הגר"א אומר על המילים:"... אֵלֶּה, הַדְּבָרִים"- "אלו שלושים ותשע מלאכות שנאמרו למשה בסיני"

הגר"א מוסיף ואומר: בשבת  ויום טוב אין לדבר על דברים שאינם דחופים  מאד, אך גם בדברים דחופים יש לקצר בדבריהם - מהטעם שקדושת השבת גדולה מאד  ובקושי הותר לומר שלום בשבת - יש לכבד את השבת מאד ואין לצמצם בהוצאות המזון, כי כל מזונותיו של אדם קצובים לו - חוץ מההוצאות שמוציא  לצרכי שבת!

על פי שמות רבה: השבת שקולה כנגד כל המצוות שבתורה, אמר ה' לעם ישראל: אם תזכו לשמור את השבת אני מחשיב לכם: כאילו  קיימתם את  כל המצוות שבתורה.

בעל ה"חפץ חיים" מסביר מדרש זה, על הכתוב:"  "אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם" [שמות ל"א, י"ג]- כי על כך דרשו חז"ל: [בהזכרת שבת [י- ע"ב] "אמר לו הקב"ה למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי [באוצרותיי] ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל: לך ותודיעם ועתה צאו וראו: אם הכלה מחזירה  לחתן את המתנות ששיגר לה,,,,,  ודאי  שהדבר מוכיח ששוב אינה חפצה בו, והשידוך שנקשר ביניהם מתבטל במהרה.

הנמשל הוא: שמירת השבת, אם עם ישראל, חלילה אינם שומרים את השבת על פי ציווי ה' - הדבר נראה כמחזירים את התורה - המתנה היקרה ביותר שאלוקים העניק לעמו וכך כאילו   מכריז העם שאינו חפץ בקשר מיוחד  שהוא קיים  -תקופה מאד ארוכה בין עם ישראל לה'.

נאמר: "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם".נאמר: "לדרתם" ללא האות ו' לכן-אפשר לקרוא: "דירתם"   מלשון  דירה, לכן  כאשר היהודי מקבל את השבת באופן מכובד: "שלחן ערוך, נר דלוק, מיטה מוצעת" השכינה אומרת: שהיא תדור עם משפחה זו, אך אם אין  מורגש בבית שהשבת הגיעה, השכינה  אומרת: "אין זו דירה של ישראל" [ ילקוט ראובני]

ראיתי בספר  "נתיבות שלום" שאלה: כיצד יכולים עם ישראל לשוב ולשמור שבת אחר חטא העגל שנחשב לעבודה זרה? התשובה לכך:

"וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", למעשה ליחיד קשה לשנות את הדרך, אבל כאשר עם ישראל מתאחד כאיש אחד בלב אחד- מסוגל להגיע למדרגה הזו.

לשבת יש עוצמה רוחנית כה גדולה - שהיהודי יוכל להיטהר ולהתקדש  בכל המצבים.

הגאון רבי אהרון מרישא [בספרו- "הדרש והעיון"] טוען שבכל מקום שהתורה אומרת: "שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה",- לומדים: שהעבודה ביתר ימי השבוע- היא ציווי! כמו שנאמר במסכת אבות: "אֱהוֹב אֶת הַמְּלָאכָה.." [מסכת אבות, א', י']

התורה רוצה להבהיר לנו: כי במשך השבוע אדם לא  ילך בטל ולא ישב בחיבוק ידיים!

 כמו שאומר  דוד המלך: "יגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ". [תהלים, קכ"ח, ב]

הקב"ה הבטיח לעם ישראל בהיותם במדבר: "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם" [שמות ט"ז, ד] אבל בתנאי: "וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ" [שם, ט"ז, ד]

רש"ר סבור: כי על ידי כל הפעולות בשבת - שהן  פעילויות יצרניות – היינו- מעשים הגורמים לשינוי בחפץ, היצירה מוכיחה את שלטון האדם על כל דבר חומרי. לכן הימנעות בשבת מכוח זה, מוכיחה: את גילוי ההכנעה של היהודי בפני הקב"ה ,רק הוא האחד והיחיד שאליו היהודי משועבד וכפוף אליו- עבד גרידא.

גם אדם שצד חיות בשבת, או אוסף פירות בשבת מן הקרקע, למרות שלא נוצר שינוי בפירות , או בחיות ,הדבר גורם שינוי מהמצב החופשי והטבעי -  אל עניין שליטת האדם על הדבר- וזוהי מהות המלאכה - האסורה בשבת.

לסיכום,  לאור האמור  לעיל, ניתן להסיק – כי השבת היא מקור הברכה והקדושה- ברית נצחית בין עם ישראל לה', ואם כל העם יכבדוה – יזכו ליהנות מפרנסה טובה ומשמחה  במשך כל  ימות החול!
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 28 במאי 2018

ציורי תנ"ך/ משה מקדש את המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings


 Moshe and the Mishkan on the day of its establishment


"וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת-הַמִּשְׁכָּן, וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו, וְאֶת-הַמִּזְבֵּחַ, וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו; וַיִּמְשָׁחֵם, וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם".


 [במדבר ז, א]





ציורי תנ"ך/ משה מקדש את המשכן בשמן המשחה/ציירה: אהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 24 באפריל 2018

פרשת אמור- מה גנוז בשבת קודש/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אמור- מה גנוז בשבת קודש?

מאת: אהובה קליין.





הציורים שלי לפרשה:

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הדלקת נרות שבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ נרות שבת וברקע ירושלים/ ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ נרות שבת ונרות ציון/ ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ספירת העומר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עם ישראל מביאים עומר למקדש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]










ציורי תנ"ך/ תענית ביום הכיפורים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ חג סוכות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ חג הסוכות/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ אכילת מצות טרם יצאה ממצרים/ ציירה: אהובה קליין(c





ציורי תנ"ך/ הבאת  הקורבן לפני הכוהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



פרשת אמור פותחת בענייני קדושה, ראשית  בדינים הקשורים לכוהנים ומשם ישנו מעבר לנושא החגים.




ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בראש  השנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ חג האסיף[חג הסוכות] ציירה: אהובה קליין  (c) [שמן על בד.




ציורי תנ"ך/ הבאת העומר לכוהן/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) ]שמן על בד]

אחד הנושאים בפרשתנו, שמירת השבת:  "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, מוֹעֲדֵי יְהוָה, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ--אֵלֶּה הֵם, מוֹעֲדָי.  שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ, כָּל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ:  שַׁבָּת הִוא לַיהוָה, בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם".

[ויקרא כ"ג, א- ד]

השאלות הן:

א] במה חשובה השבת ?

ב] הדלקת נרות שבת - לשם מה?

תשובות.

חשיבות השבת

על פי הכתוב בתורתנו -שמירת השבת- היא אות בין עם ישראל לאלוקים- לדורות כפי שנאמר:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אַךְ אֶת-שַׁבְּתֹתַי, תִּשְׁמֹרוּ:  כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, לְדֹרֹתֵיכֶם--לָדַעַת, כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם.  וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַשַּׁבָּת, כִּי קֹדֶשׁ הִוא, לָכֶם; מְחַלְלֶיהָ, מוֹת יוּמָת--כִּי כָּל-הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ.  שֵׁשֶׁת יָמִים, יֵעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ, לַיהוָה; כָּל-הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, מוֹת יוּמָת. וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת-הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם, בְּרִית עוֹלָם.  בֵּינִי, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אוֹת הִוא, לְעֹלָם:  כִּי-שֵׁשֶׁת יָמִים, עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ". [שמות  ל"א, י"ב- י"ז]


ה"חפץ חיים"- מסביר מסר זה על פי משל: למה הדבר דומה?- לאדם שהוא בעל חנות ועל הדלת ישנו שלט המתאר את סוג העסק, כגון: חיט, שען  וכ"ו.  כל עוד השלט קיים, כל הסביבה יודעת על מקום ועל טיבו של המקום, אך ברגע שהשלט הוסר מהדלת, מבינים כולם, כי האיש עזב את  העסק.

הנמשל: השבת היא האות, או השלט של היהודי המעיד עליו כי הוא קשור לתורה הקדושה, אך ברגע שהוא "מסיר" את השלט - המשמעות היא: שיום השבת נהיה אצלו כיום חול רגיל בשבוע - והוא מנותק למעשה מהתורה.

ידוע, כי מצוות שמירת השבת- היא אחת מעשרת הדיברות כמו שהתורה מתארת: "זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ.  שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ.  וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:  לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.  כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת—וַיְקַדְּשֵׁהוּ".

ספר החינוך , מבהיר את הציווי:" משורשי מצוה זו, שנהיה פנויים מעסקנו לכבוד היום -כדי לקבוע בנפשותינו אמונת חידוש העולם- שהיא חבל שמושכת כל יסודי דת ונזכור  ביום אחד בכל שבוע ושבוע, שהעולם נברא בשישה ימים..."   היות וכאשר כל יהודי ישבות ביום השביעי  ויהיו אנשים  שישאלו: "על מה ולמה מנוחה זאת?, ויהיה המענה:  "כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם.."   יתחזק כל אחד באמונה אמיתית.." מכאן, שיהודי המקפיד בשמירת שבת מעיד על עצמו: שהוא מאמין בה'- כבורא עולם ומנהיגו.

ראוי   לציין :למרות שהעובדה שה' הוא בורא עולם ומנהיגו  ועיקרון זה  הינו בסיס לכל המצוות ,מעניין שהתורה  נותנת לכך דגש במצוות שמירת השבת דווקא.

ישנם טעמים נוספים לשמירת השבת:  "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ.  וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:  לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ.  וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה; עַל-כֵּן, צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַעֲשׂוֹת, אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת". [דברים ה, י"ב- ט"ו]

מכאן: שיום השביעי תכליתו לשמש יום מנוחה לאדם בן חורין, לעבדים וגם לבעלי חיים. על פי הכתוב, כל יצור זקוק ליום מנוחה, את זאת לומדים אנו  "מדוגמתו האישית" של אלוקים כפי שנאמר: "..וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.."

בנוסף עלינו לזכור את נס יציאת מצרים :  עצם זכירת יציאת  מצרים מהווה סמל לאמונה  והשגחת ה' על ישראל.

רש"ר [רבי  שמשון רפאל הירש] סובר: כי עצם שמירת השבת - היא הזמנה לקדושה - הקב"ה בעצמו קדוש - לפי שנאמר: "וְלֹא תְחַלְּלוּ, אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי" [ויקרא  כ"ב, ל"ב]

ישנו דבר משותף לישראל ולשבת – ששניהם נקראים: "קֹדֶשׁ"  נאמר: "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לה' " [ירמיהו ב, ג]

 ועל השבת נאמר: "וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַשַּׁבָּת, כִּי קֹדֶשׁ הִוא, לָכֶם"

המהר"ל מבהיר: לכל דבר גשמי יש שישה צדדים: צפון, דרום, מזרח, מערב, מעלה ומטה.

המספר שבע: מסמל את המציאות שמעל העולם הגשמי -הוא מבטא את הממד הרוחני של החומר- זה התוכן הפנימי של העולם שבלעדיו אין קיום.

 ללא ממד זה - דומה העולם לגוף אדם ללא נשמה, על כן החומר נברא במשך שישה ימים ואילו היום השביעי  תפקידו לשלב את הרוחניות בחומר.

הדלקת נרות שבת.

על פי הרמב"ם [הלכות שבת פ"ה, ה]

"אחד אנשים ואחד נשים חייב להיות בבתיהם נר דלוק בשבת... שזה בכלל "עונג שבת" . נרות השבת מסמלים את קבלת השבת בבית.

חז"ל מסבירים: שנרות שבת הם בבחינת "עונג שבת"

א.    נרות שבת- משום  "שלום בית" בתלמוד [מסכת  שבת ל"ד] מביא את הפסוק: "וידעת כי שלום אהלך.."?

ב.     רבינו חננאל מסביר את המשמעות: "ואין שלום, אלא באור, שנאמר: "וירא אלוקים את האור כי טוב" כאשר אין אור בבית בשבת – הדבר יכול לגרום למריבות, אדם  עלול להיתקל בחפץ, שובר אותו או נפגע בעצמו - האור מונע מצבים לא נעימים.

ג.      נגד הכופרים בתורה שבעל פה [הצדוקים ויותר מאוחר הקראים] הטוענים שאסור ליהנות  מאש דלוקה בשבת גם אם הודלקה טרם כניסת שבת ,לכן הם נוהגים לאכול בחשכה במשך השבת ולאכול מאכלים קרים במשך כל השבת.

הרמב"ם סבור: כי הנשים מצוות  יותר מהגברים להדליק את הנרות- כי לאחר שהאישה הכינה את הבית לכבוד שבת ,היא גם זו שמדליקה את הנרות.

חכמים סוברים: "לפי שהאדם הוא נרו של הקב"ה שנאמר: "נר ה' נשמת אדם" [משלי כ, כ"ז] באה חוה וכיבתה אותו [היא הביאה את המוות לעולם על ידי אוכלה את הפרי מעץ הדעת]תינתן לה מצוות הנר, כדי שיתכפר לה על הנר שכבתה" [תנחומא  נח, א]

מצווה זו מסמלת את האישה כעקרת הבית אשר מעצבת את דמותה של השבת ושל כל משפחתה.



נאמר בילקוט שמעוני[במדבר, ח]: "וכבוד השבת נרותיה הן כבודה, "אם שמרתם נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון" שנאמר "והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות ואיני מצריך לכם לראות באורה של חמה ,אלא בכבודי אני מאיר לכם שנאמר לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנוגה הירח לא יאיר לך והיה לך ה' לאור עולם, האומות עתידים להיות מהלכים לאורכם ,שנאמר והלכו גוים לאורך..."

לסיכום, לאור האמור לעיל:  השבת  נוצרת בתוכה ברכה רבה -לפי שהיא  משמשת אות בין עם ישראל לקב"ה ומרמזת על האור העתיד להתגלות בגאולה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר