‏הצגת רשומות עם תוויות צרעת. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות צרעת. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 8 ביוני 2022

פרשת בהעלותך- מדוע צעק משה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת בהעלותך- מדוע צעק משה?

 

 מאמר  מאת: אהובה קליין.

יצירותיי  לפרשה.


ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ ציירה:  אהובה  קליין (c)




ציורי תנ"ך/ השליח מבשר למשה: כי אלדד ומידד נשארו במחנה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ המתאוננים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ המתאוננים/עונשם ותפילת משה.(c)/ ציירה: אהובה קליין.




ציורי תנ"ך/ הסמיכה על ראש הלוויים- לשם הקדשתם  לעבודת הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הלווים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/  צעקת משה אל ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ עונשה של  מרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי  תנ"ך/ בני ישראל ממתינים למרים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ פסח שני במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ עמוד הענן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical painting

God goes  before them  on a pillar of cloud



ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורח תנ"ך/ השימוש בחצוצרות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה מבקש מיתרו להישאר במדבר עם בני ישראל-

אך הוא מסרב/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת בהעלותך - מדוע צעק משה?

מאת: אהובה קליין

אחד הנושאים בפרשתנו:  נגע הצרעת - בה לקתה מרים - אחות משה ואהרון כפי שהכתוב מתאר:

"וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה, עַל- אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח:  כִּי -אִשָּׁה כֻשִׁית, לָקָח.  וַיֹּאמְרוּ, הֲרַק אַךְ-בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר יְהוָה--הֲלֹא, גַּם-בָּנוּ דִבֵּר; וַיִּשְׁמַע, יְהוָה.  וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹד--מִכֹּל, הָאָדָם, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.  וַיֹּאמֶר יְהוָה פִּתְאֹם, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-מִרְיָם, צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם, אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד; וַיֵּצְאוּ, שְׁלָשְׁתָּם.  וַיֵּרֶד יְהוָה בְּעַמּוּד עָנָן, וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל; וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם, וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם.  וַיֹּאמֶר, שִׁמְעוּ-נָא דְבָרָי; אִם-יִהְיֶה, נְבִיאֲכֶם--יְהוָה בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע, בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר-בּוֹ.  לֹא-כֵן, עַבְדִּי מֹשֶׁה:  בְּכָל-בֵּיתִי, נֶאֱמָן הוּא.  פֶּה אֶל-פֶּה אֲדַבֶּר-בּוֹ, וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת, וּתְמֻנַת יְהוָה, יַבִּיט; וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם, לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה.  וַיִּחַר- אַף יְהוָה בָּם, וַיֵּלַךְ.  וְהֶעָנָן, סָר מֵעַל הָאֹהֶל, וְהִנֵּה מִרְיָם, מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג; וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל-מִרְיָם, וְהִנֵּה מְצֹרָעַת.  יא וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן, אֶל-מֹשֶׁה:  בִּי אֲדֹנִי--אַל-נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ.  אַל-נָא תְהִי, כַּמֵּת, אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ, וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ.  וַיִּצְעַק מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה לֵאמֹר:  אֵל, נָא רְפָא נָא לָהּ. 

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ--הֲלֹא תִכָּלֵם, שִׁבְעַת יָמִים; תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְאַחַר, תֵּאָסֵף.  וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, שִׁבְעַת יָמִים; וְהָעָם לֹא נָסַע, עַד- הֵאָסֵף מִרְיָם". [במדבר  י"ב, א- ט"ז]

השאלות הן:

א] במה חטאה מרים?

ב] מה הייתה  תשובת ה' ועונשה?

ג] כיצד התפלל משה לרפואתה?

תשובות.

חטאה של מרים.

נאמר בתורה : "לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ, לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ:  אֲנִי, יְהוָה".  [ויקרא י"ט, ט"ז]

אדם המדבר לשון הרע על זולתו - דומה לרוכל המוכר את סחורתו בשוק, או מפיץ את סחורתו בבתים - בדומה לכך אדם העוסק ברכילות - הולך ממקום למקום מלקט שמועות רעות ומפיץ זאת בקרב החברה - בכך הוא גורם נזק עצום לזולת.

 

על עוון זה ישנה אזהרה בתורה: "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע-הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד, וְלַעֲשׂוֹת:  כְּכֹל אֲשֶׁר-יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִם--תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת.  זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם". [דברים , כ"ד, ח-ט]

מכאן הסיקו חז"ל: כי עבור רכילות נענשים בנגע הצרעת.

עוד נאמר: "ולפני  עיוור לא תיתן מכשול"[ויקרא י"ט, י"ד]

הכוונה לאדם שמכשיל את חבריו במכשול רוחני וכך אותו חוטא בדיבור לשון הרע  בנוסף  לחטאו -  גורם לשומע לחטוא.

עוד נאמר:

"הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם".[דברים  ח', י"א]

זוהי אזהרה לבעלי גאווה ולגסי רוח, אשר נוהגים ללעוג לזולת, אנשים אלה מחשיבים עצמם למושלמים ומחפשים את החסרונות אצל האחרים . חכמים קובעים [במסכת סוטה ה].חטא הגאווה כה חזק שהוא נחשב לעבודה זרה ומי שחטא בעוון כבד זה - אינו זוכה לקום בתחיית המתים.

אם כן נשאלת השאלה  כיצד חטאה מרים בלשונה?

נאמר: "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה, עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח:  כִּי-אִשָּׁה כֻשִׁית, לָקָח". 

רש"י מסביר: כי עצם המילה: "ותדבר"- מרמז לנו על לשון קשה והוא מבסס את דבריו על מדרש בספרי - המביא דוגמאות לכך  ממקורות אחרים במקרא, כגון : "דיבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות" [בראשית מ"ב, ל]   או: "וידבר העם באלוקים ובמשה" [להלן כ"א, ה]

כוונת מרים הייתה להגיד : כי משה גירש את אשתו - ציפורה ומאין ידעה את הדבר ? רבי נתן אומר: כי מרים הייתה ליד  ציפורה כאשר נאמר למשה שאלדד ומידד מתנבאים במחנה וכאשר שמעה זאת  ציפורה אמרה:  אוי לנשותיהם של אלו אם הם נזקקים לנבואה - הרי הם חיים בנפרד מנשותיהם ממש - באופן שמשה פרש ממני.

כאשר שמעה זאת מרים - היא סיפרה זאת לאהרון וכאן לומדים קל וחומר: למרות שמרים לא התכוונה לגנות את משה נענשה, קל וחומר לאדם שמדבר בגנות זולתו.

רש"ר מביא את דברי הספרי  המוסר לנו את דברי חז"ל:

"שמרים ואהרון גינו את משה משום ש"פרש מן האישה" וזו עובדה שרק עתה נודעה להם, כאשר אותה  הנבואה נחה על שבעים  הזקנים - הם ראו בפרישה זו –עוול שנעשה לאישה, משום שהיו סבורים שנבואת משה אינה מחייבת אותו לפרוש מהאישה, שכן הם עצמם והאבות לפניהם נמצאו ראויים לשמוע את דברי ה' ללא שיוטלו עליהם סייגים בחיי נישואיהם.

אולם נעלם מעיניהם ההבדל בין דרגת משה לדרגתם שלהם, ולא היו  ידועות להם ההוראות שניתנו לאחר מתן תורה. לעם נאמר:

"לֵךְ, אֱמֹר לָהֶם:  שׁוּבוּ לָכֶם, לְאָהֳלֵיכֶם". [דברים ה, כ"ו] ובכך הותר לחזור לחיי  משפחה ויחסי אישות, בעוד שמשה נצטווה להישאר בפרישות שכן נאמר לו: "וְאַתָּה, פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי, וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ"  [שם  ה, כ"ז]

מה הכוונה- "אישה כושית"?

רש"י מסביר: יש לך אישה שהיא  נאה - אך אינה נאה במעשיה ויש לך אישה שהיא נאה במעשיה ולא ביופייה - אבל מרים הייתה נאה בכל - גם ביופייה החיצוני וגם במעשיה.

"אישה כושית" -על שם  יופייה נקראה  ציפורה - אשת משה: "אישה כושית" – בדומה לאדם שקורא לבנו הנאה: "כושי"- כדי שלא תשלוט בו עין הרע ומרים אמרה- כי משה גירש אותה.

עונשה של מרים ותפילת משה.

 תגובת ה' הייתה:

"וַיֹּאמֶר, שִׁמְעוּ-נָא דְבָרָי; אִם-יִהְיֶה, נְבִיאֲכֶם--יְהוָה בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע, בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר-בּוֹ.  לֹא-כֵן, עַבְדִּי מֹשֶׁה:  בְּכָל-בֵּיתִי, נֶאֱמָן הוּא.  פֶּה אֶל-פֶּה אֲדַבֶּר-בּוֹ, וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת, וּתְמֻנַת יְהוָה, יַבִּיט; וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם, לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה". 

רש"ר סבור : במילים אלה רצה ה' להסביר ולהדגיש: כי לעומת נביאים אחרים- ה' נראה להם בחלום - הרי משה זוכה  להתגלות ישירה , פי ה' מדבר אל פי משה! לא במראה ולא בחלום!

עונשה של מרים : נגע הצרעת - לבן כשלג וכאשר אהרון התקרב אל מרים ובדק את הצרעת הוא הבחין שזה אחד מסוגי הצרעת המוזכרים בתורה - המציינים את האדם שלקה בו - כמי שה' כועס עליו.

תפילת משה:

"וַיִּצְעַק מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה לֵאמֹר:  אֵל, נָא רְפָא נָא לָהּ". 

רש"י מסביר: באה התורה ללמדנו: דרך ארץ, השואל דבר מחברו צריך להגיד שניים, או שלושה  דברי תחנונים ורק אחרי זה יבקש את בקשותיו.

ומוסיף ואומר: מפני מה לא האריך משה בתפילה? זאת כדי שלא יאמרו בני ישראל: כשאחותו של משה נמצאת בצרה משה מרבה עליה בתפילה ,לכן רצה משה לקבל תשובת ה' האם תפילתו התקבלה.

דעת מקרא מבאר: זוהי תפילה הכוללת חמש מילים וכל מילה –היא בת הברה אחת בלבד.

אונקלוס מתייחס למילה: "נָא"- המופיע פעמיים בתפילת משה,

הראשונה : מלשון בקשה.

והשנייה: מלשון :עתה.

רבינו בחיי מסביר את אופן תפילת משה על מרים אחותו:

משה הצטער מאד על אחותו  והתפלל עליה  והתפילה הייתה באמירה מוחלטת ולא במחשבה,

וזה על פי רז"ל: שאומרים: "המתפלל, צריך שיחתוך בשפתיו - וטעם החיתוך- כדי שיצטיירו האותיות ברוח פיו של אדם - בקול, רוח ודיבור, ותעלה התפילה מצוירת ברוח לפניו יתלה"

ממשיך רבינו בחיי לבאר: אתה אלוקים - שהכוח בידך שלח רפואה – עתה – לה למרים ויש בתפילה זו - דין כלול ברחמים.

ספורנו סבור: משה פונה אל ה' ומבקש:" בבקשה אני שואל שתרפא עכשיו את מרים ולא נצטרך לביישה – להוציאה מחוץ למחנה.

ה' אמר למשה אחר תפילתו על  מרים.

"וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ--הֲלֹא תִכָּלֵם, שִׁבְעַת יָמִים; תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְאַחַר, תֵּאָסֵף". 

אמרו חז"ל: במידה שאדם מודד, בה מודדים לו, מרים המתינה למשה הקטן בהיותו בתיבה מוסתר ביאור - לפיכך המתינו לה בני ישראל במדבר - עד שנרפאה מן הצרעת.

לסיכום, לאור האמור לעיל: מרים שלא התכוונה לפגוע בציפורה אשת משה ודיברה עליה שלא מתוך כוונה רעה, אלוקים הקפיד עליה והעניש אותה בצרעת, משה הצטער מאד על אחותו והסתפק בתפילה קצרה ,אך בעלת עוצמה - באופן של צעקה - אל ה'- וזאת בשקול דעת וחכמה - תפילתו התקבלה בשמים ומרים אומנם נענשה , אך הייתה במחנה בסגר של שבעה ימים בלבד- העם המתין לה  מתוך כבוד והערכה.

מעתה נזכור את מילות שלמה המלך: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ"  [משלי כ"א, כ"ג]

 יצירותיי להפטרה:

ההפטרה זכריה. פרק ב.




ציורי תנ"ך/ "רוני ושמחי בת ציון"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ חזון סמל המדינה בעיני זכריה הנביא/ ציירה: אהובה קליין (c)


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 10 ביוני 2020

ציורי תנ"ך/ בני ישראל ממתינים למרים עד סוף שהותה מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- The people of Israel waiting       

for Miriam


"וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, שִׁבְעַת יָמִים; וְהָעָם לֹא נָסַע, עַד-הֵאָסֵף מִרְיָם."
 [במדבר י"ב, ט"ו]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 9 באפריל 2018

צרעת בבגדים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

צרעת בבגדים/ שייר מאת: אהובה קליין ©

לפתע חשכו עיניו

חשש מצרעת בבגדיו

כתמים אדומים וירוקים

לובן הבגד  מכתימים.



 ליבו נושא רגליו

מחיש כאייל צעדיו

בעצת  הכהן לשאול

מנפשו להסיר העול.



 בנשמתו חש אשמה

 שמא ברעהו פגע

ממצוות התורה סטה

 בחטא הגאווה חטא.



  דעת הכהן מקבל

למעיין בגדיו מטלטל

 תחילה  ישפשף ויכבס

בשנית  יטבילו  ויטהר.

 הערה: השיר בהשראת פרשת : תזריע –מצורע [חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 19 ביוני 2016

ציורי תנ"ך/ מרים מחוץ למחנה/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ותיסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים.."
 [במדבר י"ב,ט"ו]

 הטכניקה: שמן על בד

* כל הזכויות שמורות לי על  היצירה(c)


העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 14 ביוני 2016

מרים -חטאה ועונשה/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מרים- חטאה ועונשה.

 שיר מאת: אהובה קליין©

 

מנהיגה ברמ"ח איבריה

מרובת חסדים במעשיה


שמרה  למשה אמונים

 מתקופת רכותו בשנים.

 

שותפה לגאולת מצרים

זכויותיה  כמרחבי שמים

 בתוף  ומחול חוללה

שירת מרים נקראה.

 

דאגותיה לאחיה המנהיג

כנהר אותה יציף

רגע חטאה בלשונה

על כך בצרעת שילמה.

 הערה:

 השיר בהשראת פרשת בהעלותך[חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 11 באפריל 2016

פרשת מצורע- החוטא בלשון הרע- עובר על חמשת חומשי תורה- האומנם?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מצורע- החוטא בלשון הרע-  עובר על חמשת חומשי תורה-האמנם?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת מצורע פותחת במילים: "וידבר ה' אל משה לאמור: זאת תהיה תורת המצורע  ביום טהרתו והובא אל  הכהן" [ויקרא  י"ד, א]
ציורים לפרשת השבוע:
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ נגע בכותלי הבית/ציירה: אהובה קלייו(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/הכהן בודק את הנגעים באדם/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
 ציורי תנ"ך/ אישה מביאה קורבן ביום השמיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הבאת הקורבן אל הכהן /ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


התורה מזכירה מיני צרעת ונגעים ואת דרכי הטהרה- כשהכהן תופש תפקיד נכבד בכל ענייני הבדיקה וההיטהרות.

בין סוגי הצרעת, התורה מתארת גם את הצרעת בקירות הבית: "וידבר ה' אל משה ואל אהרון לאמור: כי תבואו אל ארץ כנען, אשר  אני נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם" במקרה זה הכהן מצווה: לפנות הבית,  לאחר פינוי הבית הכהן בא לבדוק מקרוב את הנגעים שעל קירות  הבית.

השאלות הן:

א] מאין כי החוטא בלשון הרע על חברו - עובר על כל חמשת חומשי תורה?

ב] מדוע טהרתו של  המצורע תלוי בכהן ולא ברופא?

ג]  מהו הגורם לנגעים בבית?

 תשובות.

החוטא בלשון הרע.

נאמר במדרש ויקרא רבה [ט"ו, ו]  :"חמש "תורות" כתובות במצורע: "זאת תורת נגע צרעת"[ויקרא י"ג, נ"ט]:"זאת תורת אשר בו נגע צרעת"[י"ד, ל"ב]:"זאת התורה לכל נגע הצרעת"[י"ד, נ"ד]:"זאת תורת הצרעת" [י"ד, נ"ז]:והקיף [-וכלל]:"זאת תהיה תורת המצורע"- תורת המוציא שם רע[ הכוונה למספר לשון הרע] ללמדך, שכל האומר לשון הרע עובר על חמישה חומשי  תורה.

חז"ל שואלים: הרי  אפשר היה להסתפק באזכרה אחת של: "תורה" לגבי המצורע וגם אז ניתן היה להסיק- כי העוסק בלשון הרע על חברו- עובר על כל התורה כולה ! אלא שעניין לשון הרע מופיע בכל אחד מחמשה חומשי התורה- בין באופן ברור, בין בדרך הרמז:

א] בחומש בראשית- מסופר על חטאו של הנחש ועונשו, על כך אומרים חז"ל: כי הנחש דיבר לשון הרע על הבורא באומרו: "מן העץ אכל וברא את העולם"

לכן נענש באופן קשה, ארור הוא מכל הבהמה וחיית השדה, על גחונו ילך כל ימי חייו עפר יאכל, אין לו בעיות פרנסה, כי בעיני ה'  תפילתו אינה רצויה ועוד נאמר עליו: "ואיבה אשית בינך ובין האישה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב" [בראשית  ג, ט"ו]

ב] בחומש שמות  ,פרק ג'- מסופר על שני העברים הניצים, שמשה נתקל בהם ולפי החכמים הקדמונים, אנשים  אלה היו דתן ואבירם, שהלשינו על משה על שהרג את המצרי, ומתי נענשו על כך? במחלוקת קורח  ועדתו - באו על עונשם. כפי שהכתוב מתאר: "ויהי ככלותו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם: ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקורח ואת כל הרכוש: וירדו הם וכל אשר להם שאולה ותכס הארץ ויאבדו מתוך הקהל" [במדבר ט"ז. ל"א- ל"ד]

ג] בחומש ויקרא נאמר באופן ברור :"לא  תלך רכיל בעמך" [י"ט, ט"ז]

ד] בחומש במדבר מסופר על מרים שחטאה בלשון הרע על משה ונענשה בצרעת, כנאמר: " והנה מרים מצורעת כשלג" [י"ב, י]

ה] בחומש  דברים: משה מזהיר את בני ישראל: "זכור את אשר עשה ה' אלוקיך למרים, בדרך בצאתכם ממצרים" [דברים כ"ד, ט]

מתוך קריאת הפסוקים בחמשת חומשי התורה- אנו לומדים: שבכל הספרים ישנה אזהרה לעם ישראל באופן מפורש וגם במרומז- לא להיכשל בחטא איסור לשון הרע.

מכאן המסקנה: כי אדם העוסק ברכילות על חברו- כאילו עבר על כל התורה כולה.

טהרת המצורע בידי הכהן.

רבי ישראל מאיר מראדין  בעל "החפץ חיים" טוען: כי תמוה הדבר שמצורע אינו ניגש לרופא שיבחין את סוג הנגע.  אלא טהרתו תלויה בכהן !

מתברר כי טהרתו של המצורע  תלויה במוצא פיו של הכהן, כפי שכתוב במסכת נגעים[ג, א]:" הוא [הכהן]  אומר: "טמא" והוא אומר: "טהור" ומה הטעם לכך? על כך אומרים  חז"ל : כי  הנגעים באים על האדם בעבור שחטא בלשונו ברכילות- מסיבה זו גם הריפוי של הצרעת בא מכוח דיבורו של הכהן- וכל זה  מהטעם: של מידה כנגד  מידה.  

 

 

הטעם לנגעים בבית.    

על פי חז"ל : רוב חטאי האדם הם: לשון הרע, גסות רוח, מדנים, צרות עין ועוד.

העונש בא בשלבים: תחילה נגע בבית, אחר כך בבגד , הדבר בא להזהיר את החוטא כדי שלא יבטח יותר מידי בנכסיו ולא יתנשא על הבריות ,שיתרחק מהרכילות שהיא מזיקה מאד.  חז"ל מדגישים: כי הנגע בבית נובע מצרות עין.

הנצי"ב  בהעמק דבר מסביר: כי כנען הייתה מסמלת את חיי המסחר ולשון הרע היה תמיד מושרש בחיי הסוחרים,  חז"ל אומרים [מסכת ערכין ]שהנגעים באים רק על לשון הרע, לשון הרע שאינה מזיקה, יש לה כפרה על ידי מעילו של הכהן הגדול. לשון הרע שהיא מזיקה – נפוצה רק  אצל תגרנים, אך אינה נפוצה בקרב עובדי אדמה, לכן התורה אומרת בהדגשה: "כי תבואו אל ארץ כנען" ללמדך שנגעי הבתים נפוצים אצל התגרנים שבם - הרחוקים מעבודת האדמה. ויתכן שהתורה רוצה ללמד: להפסיק  לרדוף אחרי מותרות על ידי  תגרנות , אלא לחיות באופן  טבעי עם אדמתו  בדרך של קדושה וטהרה. תפקיד הצרעת להזהיר את האדם על הסיכון המוסרי בכך שהוא מתמסר לנוחיות מוגזמת. כי אז  אבני ביתו הן עדי חמס ויעידו לרעתו לכן הצרעת בבתים- תפקידה לנקות  את העם מגזל , אונאה- כלומר ממעשים שבחוסר תום לב וחוסר צדק, ולהביא את העם  להתרגל לחיות בצניעות - חיים ללא מרמה, לשון הרע וגזל, הימנעות מדרך רעה זו תגרום לעם  להינצל מכל הנגעים..

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד: כי איסור  רכילות ולשון הרע הוא כל כך  מזיק- עד כי  העוסק בעבירה זו -  נאמר עליו : שעבר על כל התורה כולה.

 מי ייתן ונלמד  לשמור על איסור לשון הרע ויפים דבריו של רבי שמעון בן גמליאל: "כל ימי גדלתי בין חכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר