‏הצגת רשומות עם תוויות ציפורה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ציפורה. הצג את כל הרשומות

יום שני, 31 בדצמבר 2018

ציורי תנ"ך/ משה ,ציפורה ובניו- בדרך למצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה,ציפורה ובניו בדרך למצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)[ שמן על בד]


Biblical paintings

Moshe, Zipporah and his sons on their way to Egypt

"וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-אִשְׁתּוֹ וְאֶת-בָּנָיו, וַיַּרְכִּבֵם עַל-הַחֲמֹר, וַיָּשָׁב, אַרְצָה מִצְרָיִם; וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-מַטֵּה הָאֱלֹהִים, בְּיָדוֹ."

 [שמות ד, כ]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 29 בינואר 2018

פרשת יתרו- מה רומזים שמות בני משה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת יתרו - מה רומזים שמות בני משה ?

מאת: אהובה קליין.


הציורים שלי לפרשה:


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יתרו  משיב את ציפורה ובניה אל משה/ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יתרו מכיר בגדולת ה'/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה מתרה בעם למען לא  יעלו להר סיני /ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ יתרו משיב את ציפורה ובניה למשה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ משה שופט את העם במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ ההכנות למתן תורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ משה יורד עם הלוחות מהר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


פרשה זו הנקראת על שם יתרו - מספרת לנו  כיצד מחליט יתרו להשיב את  ציפורה ובניה אל משה  בתום הנס הגדול – קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.

"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ:  כִּי-הוֹצִיא יְהוָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם.  וַיִּקַּח, יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, אֶת-צִפֹּרָה, אֵשֶׁת מֹשֶׁה--אַחַר, שִׁלּוּחֶיהָ.  וְאֵת, שְׁנֵי בָנֶיהָ:  אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד, גֵּרְשֹׁם--כִּי אָמַר, גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה. וְשֵׁם הָאֶחָד, אֱלִיעֶזֶר--כִּי-אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי, וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה.  וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ--אֶל-מֹשֶׁה:  אֶל-הַמִּדְבָּר, אֲשֶׁר-הוּא חֹנֶה שָׁם--הַר הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר, אֶל-מֹשֶׁה, אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ, בָּא אֵלֶיךָ; וְאִשְׁתְּךָ--וּשְׁנֵי בָנֶיהָ, עִמָּהּ. [שמות י"ח, א-ז]

 השאלות הן:

 א] מדוע ציפורה ובניה שהו בבית יתרו?

 ב] מי היו בניו של משה?

תשובות.

ציפורה ובניה שוהים בבית יתרו.

רש"י מסביר: כאשר אמר ה' למשה : לשוב למצרים, לקח משה את אשתו -ציפורה ובניו אתו , יצא אהרון אחיו לקראתו ושאל : מי  אלה? ענה לו משה: כי זו אשתו שנשא במדיין ואלה שני בניו, שאל אותו אהרון: להיכן  אתה  לוקח אותם? ענה לו משה: כי הוא לוקח אותם למצרים, ענה לו אהרון וכי  לא די בצערם של בני ישראל השוהים במצרים היש להוסיף עליהם גם אותם ? הציע לו: שייקח את אשתו והבנים לבית אביה. לכן משה השיב אותם אל יתרו חותנו.

רש"י מבסס את דבריו על מכילתא: "--- בשעה שאמר הקב"ה למשה: לך הוצא את עמי בני ישראל ממצרים שנאמר: "ואתה אשלחך אל פרעה" באותה שעה נטל אשתו ושני  בניו והיה מוליכם למצרים, שנאמר: "וייקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור וישב ארצה מצרים"

באותה שעה נאמר לאהרון [שם  כ"ז]:" לך  לקראת משה", יצא לקראת משה חיבקו ונשקו, אמר לו אהרן למשה היכן היית כל השנים הללו? אמר לו : במדיין אמר לו: מה טף ונשים אלו אמך? אמר לו: אשתי ובניי, אמר לו: ולאן אתה מוליכם? אמר לו: למצרים, אמר לו: על הראשונים אנו מצטערים ועכשיו נצטער גם  באלו? באותה שעה אמר  לציפורה: לכי לבית אביך, ובאותה שעה הלכה לבית אביה ונטלה שני בניה, לכך נאמר: אחרי שילוחיה"

רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] מסביר: היות ומשה הבין שיש לו תפקיד חשוב למלא את שליחותו  באופן אחראי - להנהיג את בני ישראל ולסייע להוציאם מעבדות מצרים - רצה להתמסר לשליחות זו באופן מוחלט - שילח משה, זה מכבר- את אשתו ושני בניו אל יתרו חזרה. ואין דבר זה פגע ביחסים ביניהם, יתרו נותר: "חתן משה" וציפורה נותרה: "אשת משה"

בני  משה.

רבינו בחיי מפרש את המשפט: "אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד, גֵּרְשֹׁם--כִּי אָמַר, גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה. וְשֵׁם הָאֶחָד, אֱלִיעֶזֶר--כִּי-אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי, וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה".   מן הראוי היה להגיד: ושם השני אֱלִיעֶזֶר? על כך כמה פירושים:

א] על דרך הפשט: זה מיוחד לאמו  וזה מיוחד לאמו, גֵּרְשֹׁם—שהיה בכור היה מיוחד לאמו ואליעזר היה מיוחד לאמו, לפי שמלה את ערלתו והצילה את משה ממוות, כפי שכתוב:

"וַיְהִי בַדֶּרֶךְ, בַּמָּלוֹן; וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְהוָה, וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ.  וַתִּיקַּח צִפֹּרָה צֹר, וַתִּיכְרֹת אֶת-עָרְלַת בְּנָהּ, וַתַּגע, לְרַגְלָיו; וַתֹּאמֶר, כִּי חֲתַן-דָּמִים אַתָּה לִי. וַיִּרֶף, מִמֶּנּוּ; אָז, אָמְרָה, חֲתַן דָּמִים, לַמּוּלֹת".[שמות  ד', כ"ד-כ"ז]

אליעזר היה מיוחד למשה- כי קרא לו בשם זה- כדי להביע תודה לה' - שהיה בעזרו והצילו מרצון פרעה להורגו במצרים.

ב] יתכן לפרש: שאצל אליעזר נאמר: "אחד"- כי  כוח הריבוי הוא מכוח האחדות- לפי שעתיד ה' להשפיע כוח הריבוי אצל אֱלִיעֶזֶר- שהיה רחביה כפי שנאמר: "וַיִּהְיוּ בְנֵי-אֱלִיעֶזֶר, רְחַבְיָה הָרֹאשׁ; וְלֹא-הָיָה לֶאֱלִיעֶזֶר בָּנִים אֲחֵרִים, וּבְנֵי רְחַבְיָה רָבוּ לְמָעְלָה".[דברי הימים-א'-כ"ג, י"ז] ועל זה דרשו רז"ל: "למעלה"- המשמעות= למעלה משישים ריבוא- לכן הזכיר בו לשון אחד- כדי להורות: על הריבוי שנבע מכוח אחד!

ג] על דרך המדרש: "וְשֵׁם הָאֶחָד, אֱלִיעֶזֶר"- "אמר ר' יוסי ב"ר חנינא: בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה עוסק בפרשת "פרה אדומה" והיה אומר הלכה משמו של רבי אֱלִיעֶזֶר- עגלה ערופה בת שנתה ופרה אדומה בת שתי שנים,

אמר לפניו :ריבונו של עולם כל העליונים והתחתונים שלך ואתה אומר הלכה משמו בשר ודם ? אמר לו: עתיד צדיק אחד לעמוד בעולמי ואליעזר שמו ועתיד לעסוק בפרה אדומה תחילה ואומר עגלה בת שנתה, פרה בת שתי שנים, אמר לפניו: ריבונו של עולם, יהי רצון מלפניך שיהיה מחלציי. אמר לו: חייך שהוא מחלציך, שנאמר: ושם האחד אֱלִיעֶזֶר  ושם אותו המיוחד" אֱלִיעֶזֶר"  .     

לגבי המילים: "וְאִשְׁתְּךָ--וּשְׁנֵי בָנֶיהָ, עִמָּהּ".

רבינו בחיי טוען: היה ראוי להגיד: ושני בניך כשם שאמר: "חותנך ואשתך" ,אלא, שדרך הכתוב ליחס  את הבנים לאישה, כמו שכתוב: "אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה".[בראשית  מ"ו, ט"ו] ואת הבנות מייחסים  לאב: כמו שנאמר: "וְאֵת, דִּינָה בִתּוֹ":[בראשית מ"ו, ט"ו]

רש"ר מציין: על פי שמות  בניו של משה ניתן להבחין, שמשה לא הסתיר את עברו ואף לא את קרבתו  לבני ישראל - המשועבדים  במצרים.

אליעזר נולד זמן קצר לפני שיבת משה למצרים ,לכן ניתן  להבין כי רק לבן הקטן  יכול היה משה לתת את  השם: אליעזר, שכן - כל עוד היה עליו לחיות בגלות מצרים –חרב פרעה הייתה תלויה מעל ראשו.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי משה השאיר את אשתו ובניו אצל- יתרו  בתקופה בה היה עסוק  בשליחותו  במצרים - הן כדי שלא יסבלו בעבדות זו והן  מהטעם- שרצה להתמקד בשליחותו המיוחדת  ולהצליח. ומעניין במיוחד  ששמות בניו גרשום ואליעזר- רומזים על עברו של משה  ועל הסייעתא  דשמיא  שזכה בהצלתו  מפני פרעה שרצה להורגו.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר