‏הצגת רשומות עם תוויות ציון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ציון. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 24 באפריל 2018

פרשת אמור- מה גנוז בשבת קודש/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אמור- מה גנוז בשבת קודש?

מאת: אהובה קליין.





הציורים שלי לפרשה:

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הדלקת נרות שבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ נרות שבת וברקע ירושלים/ ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ נרות שבת ונרות ציון/ ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ספירת העומר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עם ישראל מביאים עומר למקדש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]










ציורי תנ"ך/ תענית ביום הכיפורים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ חג סוכות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ חג הסוכות/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ אכילת מצות טרם יצאה ממצרים/ ציירה: אהובה קליין(c





ציורי תנ"ך/ הבאת  הקורבן לפני הכוהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



פרשת אמור פותחת בענייני קדושה, ראשית  בדינים הקשורים לכוהנים ומשם ישנו מעבר לנושא החגים.




ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בראש  השנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ חג האסיף[חג הסוכות] ציירה: אהובה קליין  (c) [שמן על בד.




ציורי תנ"ך/ הבאת העומר לכוהן/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) ]שמן על בד]

אחד הנושאים בפרשתנו, שמירת השבת:  "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, מוֹעֲדֵי יְהוָה, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ--אֵלֶּה הֵם, מוֹעֲדָי.  שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ, כָּל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ:  שַׁבָּת הִוא לַיהוָה, בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם".

[ויקרא כ"ג, א- ד]

השאלות הן:

א] במה חשובה השבת ?

ב] הדלקת נרות שבת - לשם מה?

תשובות.

חשיבות השבת

על פי הכתוב בתורתנו -שמירת השבת- היא אות בין עם ישראל לאלוקים- לדורות כפי שנאמר:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אַךְ אֶת-שַׁבְּתֹתַי, תִּשְׁמֹרוּ:  כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, לְדֹרֹתֵיכֶם--לָדַעַת, כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם.  וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַשַּׁבָּת, כִּי קֹדֶשׁ הִוא, לָכֶם; מְחַלְלֶיהָ, מוֹת יוּמָת--כִּי כָּל-הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ.  שֵׁשֶׁת יָמִים, יֵעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ, לַיהוָה; כָּל-הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, מוֹת יוּמָת. וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת-הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם, בְּרִית עוֹלָם.  בֵּינִי, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אוֹת הִוא, לְעֹלָם:  כִּי-שֵׁשֶׁת יָמִים, עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ". [שמות  ל"א, י"ב- י"ז]


ה"חפץ חיים"- מסביר מסר זה על פי משל: למה הדבר דומה?- לאדם שהוא בעל חנות ועל הדלת ישנו שלט המתאר את סוג העסק, כגון: חיט, שען  וכ"ו.  כל עוד השלט קיים, כל הסביבה יודעת על מקום ועל טיבו של המקום, אך ברגע שהשלט הוסר מהדלת, מבינים כולם, כי האיש עזב את  העסק.

הנמשל: השבת היא האות, או השלט של היהודי המעיד עליו כי הוא קשור לתורה הקדושה, אך ברגע שהוא "מסיר" את השלט - המשמעות היא: שיום השבת נהיה אצלו כיום חול רגיל בשבוע - והוא מנותק למעשה מהתורה.

ידוע, כי מצוות שמירת השבת- היא אחת מעשרת הדיברות כמו שהתורה מתארת: "זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ.  שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ.  וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:  לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.  כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת—וַיְקַדְּשֵׁהוּ".

ספר החינוך , מבהיר את הציווי:" משורשי מצוה זו, שנהיה פנויים מעסקנו לכבוד היום -כדי לקבוע בנפשותינו אמונת חידוש העולם- שהיא חבל שמושכת כל יסודי דת ונזכור  ביום אחד בכל שבוע ושבוע, שהעולם נברא בשישה ימים..."   היות וכאשר כל יהודי ישבות ביום השביעי  ויהיו אנשים  שישאלו: "על מה ולמה מנוחה זאת?, ויהיה המענה:  "כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם.."   יתחזק כל אחד באמונה אמיתית.." מכאן, שיהודי המקפיד בשמירת שבת מעיד על עצמו: שהוא מאמין בה'- כבורא עולם ומנהיגו.

ראוי   לציין :למרות שהעובדה שה' הוא בורא עולם ומנהיגו  ועיקרון זה  הינו בסיס לכל המצוות ,מעניין שהתורה  נותנת לכך דגש במצוות שמירת השבת דווקא.

ישנם טעמים נוספים לשמירת השבת:  "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ.  וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:  לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ.  וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה; עַל-כֵּן, צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַעֲשׂוֹת, אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת". [דברים ה, י"ב- ט"ו]

מכאן: שיום השביעי תכליתו לשמש יום מנוחה לאדם בן חורין, לעבדים וגם לבעלי חיים. על פי הכתוב, כל יצור זקוק ליום מנוחה, את זאת לומדים אנו  "מדוגמתו האישית" של אלוקים כפי שנאמר: "..וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.."

בנוסף עלינו לזכור את נס יציאת מצרים :  עצם זכירת יציאת  מצרים מהווה סמל לאמונה  והשגחת ה' על ישראל.

רש"ר [רבי  שמשון רפאל הירש] סובר: כי עצם שמירת השבת - היא הזמנה לקדושה - הקב"ה בעצמו קדוש - לפי שנאמר: "וְלֹא תְחַלְּלוּ, אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי" [ויקרא  כ"ב, ל"ב]

ישנו דבר משותף לישראל ולשבת – ששניהם נקראים: "קֹדֶשׁ"  נאמר: "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לה' " [ירמיהו ב, ג]

 ועל השבת נאמר: "וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַשַּׁבָּת, כִּי קֹדֶשׁ הִוא, לָכֶם"

המהר"ל מבהיר: לכל דבר גשמי יש שישה צדדים: צפון, דרום, מזרח, מערב, מעלה ומטה.

המספר שבע: מסמל את המציאות שמעל העולם הגשמי -הוא מבטא את הממד הרוחני של החומר- זה התוכן הפנימי של העולם שבלעדיו אין קיום.

 ללא ממד זה - דומה העולם לגוף אדם ללא נשמה, על כן החומר נברא במשך שישה ימים ואילו היום השביעי  תפקידו לשלב את הרוחניות בחומר.

הדלקת נרות שבת.

על פי הרמב"ם [הלכות שבת פ"ה, ה]

"אחד אנשים ואחד נשים חייב להיות בבתיהם נר דלוק בשבת... שזה בכלל "עונג שבת" . נרות השבת מסמלים את קבלת השבת בבית.

חז"ל מסבירים: שנרות שבת הם בבחינת "עונג שבת"

א.    נרות שבת- משום  "שלום בית" בתלמוד [מסכת  שבת ל"ד] מביא את הפסוק: "וידעת כי שלום אהלך.."?

ב.     רבינו חננאל מסביר את המשמעות: "ואין שלום, אלא באור, שנאמר: "וירא אלוקים את האור כי טוב" כאשר אין אור בבית בשבת – הדבר יכול לגרום למריבות, אדם  עלול להיתקל בחפץ, שובר אותו או נפגע בעצמו - האור מונע מצבים לא נעימים.

ג.      נגד הכופרים בתורה שבעל פה [הצדוקים ויותר מאוחר הקראים] הטוענים שאסור ליהנות  מאש דלוקה בשבת גם אם הודלקה טרם כניסת שבת ,לכן הם נוהגים לאכול בחשכה במשך השבת ולאכול מאכלים קרים במשך כל השבת.

הרמב"ם סבור: כי הנשים מצוות  יותר מהגברים להדליק את הנרות- כי לאחר שהאישה הכינה את הבית לכבוד שבת ,היא גם זו שמדליקה את הנרות.

חכמים סוברים: "לפי שהאדם הוא נרו של הקב"ה שנאמר: "נר ה' נשמת אדם" [משלי כ, כ"ז] באה חוה וכיבתה אותו [היא הביאה את המוות לעולם על ידי אוכלה את הפרי מעץ הדעת]תינתן לה מצוות הנר, כדי שיתכפר לה על הנר שכבתה" [תנחומא  נח, א]

מצווה זו מסמלת את האישה כעקרת הבית אשר מעצבת את דמותה של השבת ושל כל משפחתה.



נאמר בילקוט שמעוני[במדבר, ח]: "וכבוד השבת נרותיה הן כבודה, "אם שמרתם נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון" שנאמר "והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות ואיני מצריך לכם לראות באורה של חמה ,אלא בכבודי אני מאיר לכם שנאמר לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנוגה הירח לא יאיר לך והיה לך ה' לאור עולם, האומות עתידים להיות מהלכים לאורכם ,שנאמר והלכו גוים לאורך..."

לסיכום, לאור האמור לעיל:  השבת  נוצרת בתוכה ברכה רבה -לפי שהיא  משמשת אות בין עם ישראל לקב"ה ומרמזת על האור העתיד להתגלות בגאולה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 29 במאי 2017

חזון אחרית הימים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חזון אחרית הימים

שיר מאת: אהובה קליין©

עת שחר פוקחת עיניה

ציון מנערת בגדיה

עטורה  זיו שכינה

 פניה  כאור הלבנה.



שאון משק כנפיים

שיירת אדם בירושלים

מארבע רוחות שמים

הידד נושאים כפיים.



חזון אחרית הימים

 קורם עור וגידים

בית מקדש מפואר

מתנוסס בראש ההר.



כעיר שחוברה יחדיו

צל השכינה חיש שב

הכול מרננים ומהללים

שירי תודה לאלוקים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 4 באוגוסט 2015

ציורי תנ"ך/ הנחמה בציון על פי חזון ישעיהו/ ציירה: אהובה קליין (c)- ציור להפטרת פרשת עקב.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
" כי ניחם ה' ציון ניחם חרבותיה ןישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה וקול זמרה"
[ישעיהו נ"א, ג]

הטכניקה: שמן על בד

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת עקב- מהו הסיכון בשכחת הבורא/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת עקב- מהו הסיכון הטמון בשכחת הבורא?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת עקב היא אחת מפרשיות התורה המדריכות את עם ישראל את הדרך  הטובה שילכו בה ושתזכה אותם בברכות ובכל טוב . ומנגד האסון הטמון בשכחת הבורא:


ציורי תנ"ך/ "ברוך תהיה מכל העמים.."/ציירה: אהובה קליין(c)

 [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/  מפרי הארץ /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ יבול הארץ/ ציירה אהובה קליין(c)

[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ /"ואספת דגנך.."/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורים המתארים: חלק מהניסים הגדולים שה' עשה לעם ישראל:














ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ קריעת ים סוף/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ משה מפסל את הלוחות השניים,/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על ]




"כי תאמר בלבבך רבים הגויים האלה ממני איכה אוכל להורישם? לא תירא מהם זכור תזכור את אשר עשה ה' אלוקיך לפרעה ולכל מצרים: המסות הגדולות אשר- ראו עינך והאותות והמופתים והיד החזקה והזרוע הנטויה אשר הוציאך ה' אלוקיך כן יעשה ה' אלוקיך לכל העמים אשר אתה ירא מפניהם.." [דברים ז, י"ז]

בהמשך ישנו דגש על חשיבות שמירת המצוות: "כל המצווה אשר אנוכי מצווך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע לאבותיכם: וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלוקיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענותך לנסותך לדעת את אשר בלבבך התשמור מצוותיו אם לא...כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל  מוצא פי ה' יחיה האדם." [שם ה', ח, א-ד]

השאלות הן :

א] מה טמון בזכירת ה'  לאורך כל הדרך בחיי האדם?

ב] מהו האמצעי המעניק לנו את היכולת לרשת את ארץ ישראל ולחיות בה?

ג] מה הקשר בין תוכן ההפטרה לפרשת עקב?

 

תשובות.

הכוח הטמון בזכירת אלוקים ופעולותיו.

על פי פשוטו של מקרא, ניתן להבין, כי עם ישראל אינו  צריך לחשוש מהאויבים הרבים סביבו- המאיימים על חייו לאורך כל הדרך -מהטעם שהקב"ה משגיח על עמו.

השל"ה הקדוש-[רבי ישעיה הלוי הורביץ ]  מסביר: כי על עם ישראל  מוטל  לא לסמוך  על כוחו בלבד, אלא להאמין  בה'  ולבטוח רק בו וזה המפתח להצלחת העם  להתגבר במלחמות נגד האויבים תמיד, על כן, אין לחשוש ממספר הגדול של האויבים, שהרי ה'  יעמוד לימינם של בניו וישגיח עליהם.

רבי שלום מרדכי שבדרון  [המהרש"ם] מסביר: כאשר עם ישראל יאמר בלבבו: שאומנם בדרך הטבע לא ניתן לנצח את הגויים- אלא בעזרת הקב"ה, אז לא תהיה סיבה לפחד מהם, כי ה' ילחם בהם כשם שנלחם במצרים ובני ישראל יצאו באותות ומופתים מעבדות לחירות. הבעיה קיימת רק כאשר עם ישראל חושב כי יוכל לנצח את אויביו בכוחו ובעוצם ידו, אז  יש סיבה  להתיירא מהגויים ההישענות על  כוח בשר ודם זוהי: "משענת קנה רצוץ" שאין יכולים לעמוד בה בשעת מבחן.

ולעניות דעתי, שכחת כל הניסים שהקב"ה עשה לעם ישראל, הן במצרים והן במדבר על ידי שלא עזבם אפילו לרגע אחד, אלא דאג להם לבגד ,מזון ומים ללא הרף, הבגדים היו גדלים איתם, ענני כבוד ה' היו מעל ראשיהם -המשמעות שכבוד ה' היה בתוכם כך נדחו כל המזיקים, כי אין להם מקום במחיצת השכינה  ובני ישראל לא ניזוקו  בבגדיהם וברגליהם[דברי רש"י]- בשכחה זו יש כפיות טובה כלפי הבורא, ואילו זכירת כל הניסים שהקב"ה עשה עמנו לאורך כל הדרך- יש בה הכרת הטוב.

את נושא הכרת הטוב למדנו כבר אצל משה, כאשר במכת הדם לא הלך להכות  את היאור- מפני  שידע כי היאור הגן עליו בהיותו מוסתר שם בין קני הסוף- בעודו בתיבה ולכן אהרון  הלך להכות את היאור, מכאן שאם יש הכרת הטוב כלפי הדומם-במקרה זה היאור, בוודאי שעם נבון חייב להכיר בכל הטוב של ה' בעבר, הווה ועתיד.

המפתח לירושת הארץ.







ציורי תנ"ך/ ארץ טובה ארץ נחלי מים עיינות ותהומות"[ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]


עניין שמירת המצוות יש  בו כוח רוחני עמוק.

רש"י  מביא שני פירושים:

א]  לפי הפשט, הכוונה לשמירת כל מצווה שנצטווינו עליה, כפי שנאמר:" והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם". [שמות כ"ד, י"ב]

ב] מאחר ולרש"י קשה המילה: "היום" בציווי שמירת המצוות, שהרי ה' לא ציווה את עם ישראל  לקיים את כל המצוות ביום אחד, לכן רש"י מביא מדרש אגדה:

המצווה - מצווה אחת בשלמותה- לקיים את כל  המצווה- כלומר התחלת את המצווה עליך גם לסיים אותה. שאינה נקראת מצווה עד לסיומה. ההוכחה: שנאמר: "ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם"- והלא משה לבדו התעסק בהעלאת עצמות יוסף, אך היות ולא הספיק  לגמור מצווה זו ,אלא ישראל גמרו מצווה זו- לכן מצוות העלאת עצמות יוסף  נקראת על שמם של ישראל.

ספורנו אומר: על ידי קיום המצוות זוכים באורך ימים,"רביתם"- ריבוי  הבנים, "ובאתם וירשתם"- שתשיגו עושר  וכבוד בירושת הארץ..

רבינו בחיי מפרש: "כל המצווה אשר אנוכי מצווך היום" התורה כתבה את עניין קיום המצוות ליד איסור עבודה זרה- מכאן שכל המשקץ ומנתץ עבודה זרה - כאילו קיים את כל מצוות התורה.

ורז"ל אומרים: כי כל הכופר בעבודה זרה- כאילו מודה בכל התורה כולה ואילו כל המודה בעבודה זרה- נחשב לכופר בכל התורה כולה.

ה"כלי יקר" אומר : כי  בנוגע למה שנאמר לגבי עם ישראל:" למען נסותך לדעת את אשר בלבבך.."

לנסותך- מלשון הרמת נס כמו שנאמר: "נסה עלינו אור פניך"[תהלים ד, ז] כאילו הלב של העם הונח על נס גבוה- על עמוד גבוה, ומסביב  עיניים רבות צופות בו וכך כל דבר יוודע לגויים מה מתרחש בליבו של עם ישראל- האם  ישמור את מצוות התורה, או לא. שהרי אם יעמוד בקיום המצוות -אזי יצליח ויתגבר על כל העמים , במצב זה  יתלוננו וישאלו גויי הארץ : מדוע גם הם לא זכו להצלחה שהרי גם הם יוצאי ירך אברהם ,תגובת  ה' תהיה:כי  עם ישראל הוא היחיד אשר עמד בניסיונות והלך אחרי ה' בארץ לא זרועה.

ואם חס ושלום עם ישראל יחטאו ולא יקיימו את המצוות, אז ישאלו הגויים, כאשר יראו שעם ישראל נענשים  במיני מחלות: מדוע ה'  הביא על עם ישראל צרות? ה' יענה להם: כי העונש בא עליהם היות ולא היו שלמים עם ה', וזו הכוונה לנסות את עם ישראל, בדומה לניסיונות  שה' הביא על אברהם אבינו.

מטרת הניסיון להוכיח לכל העמים את אשר בלבבו של העם, האם ילך בדרך הישר, או לא.

על כן על ידי קיום המצוות – עם ישראל יזכה בארץ ישראל.

הקשר בין ההפטרה בישעיהו לפרשת עקב.









ציורי תנ"ך/ חזון ישעיהו:"שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו- לך"/ציירה: אהובה קליין (c)

נאמנות ה' לעם ישראל- העם הנבחר- לעולם  אינה נשכחת, והנביא ישעיהו אומר, כי בעוד שעם ישראל נדמה לו כי ה' שכח אותו, הרי חשש זה לא יתכן, והוא שואל: האם יתכן שאישה יכולה לשכוח את בנה שהיה ברחמה? בדומה לכך גם ה' אינו שוכח את עם ישראל.

בפרשת עקב ישנה אזהרה לעם ישראל לא לשכוח את מעשי ה' ונסיו  במצרים ובמדבר. ואילו כאן בהפטרה מוכח ה' כי גם הוא אינו שוכח את עמו  ומבטיח לעמו גאולה.

גם ברגעים קשים של ייאוש, יש לדעת כי הקב"ה צופה על עם ישראל ועל ארץ ישראל והיא כאילו מונחת על כף ידו ובבוא העת תגיע הגאולה ,ועם ישראל יזכה לישועה גדולה וכל  מקומות השממה יהפכו  לשטחים  פורחים מלאי שמחה וששון.

גם בהפטרה זו בדומה לקודמתה, [בפרשת ואתחנן]דמות האישה מופיעה להמחיש את הגאולה בדברי הנביא:"התשכח אישה עולה מרחם-בן בטנה גם אלה תשכחנה ואנוכי לא אשכח"- כשם שהאישה אינה שוכחת את בנה כך אלוקים אינו שוכח את בניו לנצח.

יהי רצון שנזכה בע"ה לגאולה בקרוב בימינו. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר