‏הצגת רשומות עם תוויות צדק. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות צדק. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 16 באוגוסט 2023

שׁוֹפְטִים בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר./ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

שׁוֹפְטִים בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר.

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

דִּבְרֵי אֱלוֹקִים חַיִּים

שׁוֹפְטִים בְּכָל הַשְּׁעָרִים

שׁוֹפֵט יְרֵא שָׁמַיִם

שׁוֹפֵעַ חָכְמָה כַּמַּיִם.

 

צֶדֶק , צֶדֶק יִרְדֹּוף

דָּבֵק בְּדִין וָחֹוק

מְחֻבָּר  לְתוֹרָה וְיִרְאָה

נוֹהֵג זְהִירוּת יְתֵרָה.

 

מִדְּבַר שֶׁקֶר יִרְחַק

בָּאֱמֶת בִּלְבַד יִדְבַּק

אֶת הַמִּשְׁפָּט לֹא יַטֶּה

מֵהַכָּרַת פָּנִים יִסְטֶה.

 

אִישׁ מָתוּן בַּדִּין

מַקְשִׁיב וּמַאֲזִין

לְבַעֲלֵי הַדִּינִים

מִתְעַמֵּק בַּמִּלִּים.

 

טֶרֶם יַחֲרֹץ גּוֹרָלוֹת

נוֹשֵׂא לֶאֱלֹוקִים תְּפִלּוֹת

שֶׁלֹּא יִפְגַּע בִּירֻושַּׁת הַמּוֹלֶדֶת

אֶלָּא פְּסַק דִּינוֹ יָבִיא תּוֹעֶלֶת.

הערה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים [חֻמַּשׁ דְּבָרִים]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 25 בספטמבר 2017

ציורי תנ"ך/ דרכי אלוקים / ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings

All the ways of God are  justice


" כִּי שֵׁם יְהוָה, אֶקְרָא:  הָבוּ גֹדֶל, לֵאלֹהֵינוּ.  
 הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ,    כִּי כָל-דְּרָכָיו מִשְׁפָּט:  
אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל,    צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא". 
[מתוך שירת "האזינו" -דברים ל"ב, ג-ה]
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ דרכי אלוקים/ ציירה: אהובה קליין [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 18 בספטמבר 2017

פרשת האזינו- "כל דרכיו משפט"/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת האזינו -"כי כל דרכיו משפט" - כיצד?



מאת: אהובה קליין.


הציורים שלי לפרשה:




ציורי תנ"ך/ "האזינו השמים ואדברה.."/ ציירה: אהובה קליין.(c)




העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ " כל דרכיו משפט"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "שאל אביך ויגדך"/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ",,,תיזל כטל אמרתי.."/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "כנשר  יעיר קינו" /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "שאל ....זקנך ויאמרו לך:"/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]



פרשת האזינו פותחת  בצורת שירה ,במילים:

"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה;  וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי

יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי,  תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי, 

כִּשְׂעִירִם עֲלֵי-דֶשֶׁא,  וְכִרְבִיבִים עֲלֵי-עֵשֶׂב. 

כִּי שֵׁם יְהוָה, אֶקְרָא:  הָבוּ גֹדֶל, לֵאלֹהֵינוּ. 

הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ,  כִּי כָל-דְּרָכָיו מִשְׁפָּט: 

אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל,  צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. .."   [דברים ל"ב, א-ה]


משה  קורא לשמים ולארץ להעיד- היות  והם נצחיים   וזאת בניגוד לחייו שלו כמנהיג בשר דם ,שאינו חי לעד, בכוחם של  עדים  אלה-להעניק שכר אם עם ישראל ילכו בדרך התורה - הגפן  תיתן פריה, הארץ תיתן יבולה והשמים יתנו טל ומטר ,אך חלילה אם עם ישראל לא  יקיימו את התורה- הם צפויים להיענש על ידי השמים - שלא יהיה מטר והאדמה לא תיתן את יבולה והסוף: "ואבדתם מהרה.." על ידי אומות העולם.[על פי רש"י]

השאלות הן:

א] מה משמעות המילים : "כִּי שֵׁם יְהוָה, אֶקְרָא" ?

ב] כיצִּד ה' נוהג עם ברואיו?

תשובות.

ִּי שֵׁם יְהוָה, אֶקְרָא"

על פי רש"י, המילה :"כי" משמש בלשון: "אשר" כמו שכתוב: "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל...." [ויקרא י"ט, כ"ג]  כשאקרא שם ה'- אתם הבו גודל לאלוקינו וברכו את שמו,

חז"ל מסבירים את הביטוי:  "שם ה' ": וביארו: שהכוונה להזכרת השם המפורש היות וכל ברכה במקדש הייתה נאמרת באמצעות השם המפורש - הרי השומעים במקדש היו עונים יחדיו: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

דוגמא לכך ניתן לראות בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים": "וכך היה אומר אנא השם וכו' והן עונין אחריו בשכמל"ו" [מסכת יומא ל"ה] ובהמשך: [שם ל"ז]: "תניא רבי אומר: "כי שם ה' אקרא הבו גודל  לאל-הינו' אמר להם משה: בשעה שאני מזכיר שמו של הקב"ה- אתם: הבו גודל.."

אבן עזרא מסביר: " הָבוּ גֹדֶל, לֵאלֹהֵינוּ".   יש כאן חזרה אל השמים והארץ, כמו שנאמר:" הַשָּׁמַיִם, מְסַפְּרִים כְּבוֹד-אֵל; וּמַעֲשֵׂה יָדָיו, מַגִּיד הָרָקִיעַ". [תהלים י"ט]

או כמו שכתוב: "יְהַלְלוּהוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ יַמִּים"- דהיינו :השמים משבחים לה'.

על פי דעת מקרא שני פירושים:

א] "יהללוהו שמים וארץ" ותירגם שם יהונתן: מלאכי השמים ויושבי הארץ ישבחו את ה'.

ב] הדברים מכוונים אל עם ישראל.

גם רבינו בחיי מסביר: כי המילים מכוונות, או אל השמים והארץ המוכיחים את גדולת ה', או הכוונה אל עם ישראל שיודו לה' על נפלאותיו וחסדיו שעשה עמהם.

רש"ר הירש  מבהיר: "כִּי שֵׁם יְהוָה, אֶקְרָא"- יש כאן התמסרות והכנעה לה'-      "הָבוּ גֹדֶל, לֵאלֹהֵינוּ". באופן זה גם התורה כולה- היא הכרזת שם ה'- התגלות ה' בעולם, באנושות, בישראל ובחיי עם ישראל ובמיוחד העולה לתורה כדי לקרוא בפני הציבור, תחילה עליו להכריז שהיא תורתו- היינו תורת ה' שניתנה לנו.  בכך גורם גם לציבור להגיע להכנעה: "ברכו את ה' המבורך"

דרכו של ה'- עם ברואיו.

נאמר: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ,  כִּי כָל-דְּרָכָיו מִשְׁפָּט": 

לדעתו של רש"י: למרות שאלוקים הוא חזק והדבר מתבטא במילה:" הַצּוּר"-הרי "כָל-דְּרָכָיו מִשְׁפָּט"- כאשר הוא מעניש את הרשעים הביצוע נעשה בדין,- במידה ולא מתוך נקמה. וזאת מהטעם כי " תָּמִים פָּעֳלוֹ"  -אין פגם במעשיו, והמילה: "כי"- פירושה: משום כך, ולכן משום שפועלו תמים- לכן כל דרכיו משפט.

 הוא: "אֵל אֱמוּנָה"- הוא משלם לצדיקים צדקתם לעולם הבא ואע"פ שמאחר את שכרם בסופן עושה זאת.

"אין עוול" אף לרשעים נוהג לשלם שכרם בעולם הזה.

רש"י מבסס את דבריו על הספרי: "כשם שמשלם לצדיק גמור שכר מצווה שעשה בעולם הזה- בעולם הבא, כך משלם לרשע גמור, שכר מצווה קלה שעשה בעולם הזה - בעולם הזה"

רבינו בחיי אומר על המילים:" הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ"

על דרך הפשט הקב"ה נקרא: צור- מלשון תוקף כפי שכתוב: "שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק, מְבַקְשֵׁי יְהוָה; הַבִּיטוּ אֶל-צוּר חֻצַּבְתֶּם" [ישעיהו נ"א, א] ובכוונה: כשם שהצור תקיף-חזק והוא יסוד הארץ, כן הקב"ה הוא יסוד העולם וכעת שמשה פונה לעדים הנצחיים, היינו- לשמים ולארץ- הוא  שאלוקים הוא צור ותקיף ואין עוד מלבדו , אך עם כל העוצמה שלו ,הוא תמים אינו בא בחוזק עם הברואים, אלא פועל  מתוך תמימות וענווה וכך גם דוד המלך שיבח את ה': "הָאֵל, תָּמִים דַּרְכּוֹ" [שמואל-ב, כ"ב, ל"א] יש לציין כי הקב"ה ,למרות תקיפותו- הוא מרבה לסלוח כפי שנאמר:"  שַׁדַּי לֹא- מְצָאנֻהוּ, שַׂגִּיא - כֹחַ" [איוב ל"ז, כ"ג]

ורז"ל דרשו :כי בכל מקום שאנו מוצאים את גבורתו של הקב"ה- אנו מוצאים את ענוותנותו ורעיון זה מופיע בתורה, ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים. והמיוחד אצל הקב"ה שהוא פועל מתוך הכוח והעוצמה שלו ואינו זקוק להיעזר בכוחות אחרים, לעומת זאת שופט  בשר ודם - תלוי בכוח שמעליו  וגם עם הוא תלוי במישהו מעליו - הרי  את הכוח כולם מקבלים ממלך המלכים לכן תמים פועלו- כי הכול נעשה אצלו בשלמות.

רש"ר הירש מסביר: המילה: "צור" כולל רעיון כפול-"התקיף" ו"צייר"- היוצר וצר צורה, הרי המשמעות הידועה של המילה: "צור" היא במובן של סלע המסמל חוזק, אך הפועל הנגזר משורש "צור" מבטא  שני סוגים של הפעלת כוח.

משמעות: "צור" כפועל- בדרך כלל לשים מצור על עיר לגרום לכך שהיא תהיה במיצר - כלומר לסגור עליה סביב כמו שכתוב: "כי תיצור אל עיר" [דברים כ, י"ט]

המשמעות השנייה של הפועל: "צור"- ליצור צורה כמו שנאמר: "ויצר אותו בחרט" [שמות ל"ב, ד] כל  צורה ויצירה- כוללת הגבלה קבועה ואיתנה של החומר בתוך קווי התיחום של התכלית הרצויה. לכן המילה: "צור" מבטא: יציבות בלתי משתנה וקשיות הגוברת על כל חומר שונה. על פי ספר תהלים [מ"ט, ט"ו] :"וְצוּרָם, לְבַלּוֹת שְׁאוֹל" הכוונה לחלק הנצחי נשל האדם שאינו נרקב.

 ה'  הוא צור- המקור המוחלט של כל הוויה .

"כל דרכיו משפט": כל דרכי ה' הם בגדר משפט מוציאות לפועל את המשפט וממשות את  החלטת ה', בתהלים נאמר: "צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו"[תהלים קמ"ה, י"ז] כל הברואים- הם יצירי חסדו. כל קיומו של הנברא בגדר מתנת חינם, הוא אל אמונה שניתן לבטוח בו. כי אינו נוטש את בריותיו, אין ה' פועל רק בהתאם לצדק האובייקטיבי, אלא הוא עושה רק את מה שטוב לאדם שאליו נוגע משפטו, אין הקב"ה פועל מתוך עוול- מתוך אלימות עם ברואיו.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי הקב"ה שופט בצדק הוא מקור כל הכוח בעולם וגם כאשר שופט את ברואיו - אומנם פועל בעוצמה עליונה, מתוך צדק וחסד לטובת הנברא. שום שופט בשר ודם לא ישווה לו.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משפט אלוקי/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משפט אלוקי.

שיר מאת: אהובה קליין ©



השמים והארץ מהללים

דרכי משפט אלוקים

צדק ויושר  אורחותיו

נטולי דופי  פעולותיו.



לו הכוח והעוצמה

ממנו שואבים  חכמה

בוחן כליות ולב

מרמה ושקר מתעב.



 אינו טועה לעולם

 לא  כבשר ודם,

 צור תמים פועלו

אומן יוצר יצירתו.



אליו הכול מביטים

מעמקי לב מתפללים

גורלם  יחרוץ לטובה

בדין ,אמת וענווה.



הערה: השיר בהשראת: פרשת האזינו [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 22 באוגוסט 2017

שופט בדורו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שופט בדורו / שיר מאת: אהובה קליין©



אדם חסר מנוחה

בשל בעיה סבוכה

במבוך נפשו כלואה

מגשש כסומא באפלה.



זקוק לרחמי שמים

חיש עולה לירושלים

בפני שופט נשוא פנים

ניצב נרגש חסר אונים.



מביע בפניו דבר פליאה

השופט מאזין לכל מילה

על פי התורה יפסוק

צדק, צדק ירדוף.

 הערה: השיר בהשראת פרשת שופטים[חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 5 בספטמבר 2016

פרשת שופטים- הקשר בין משפט צדק לירושת הארץ! כיצד?/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שופטים- הקשר בין משפט צדק לירושת הארץ!

 מאמר מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בנושא חשוב של  משפט צדק כפי שהכתוב  מתאר: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל- שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטך ושפטו את העם משפט צדק: לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תיקח שוחד כי  השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים: צדק, צדק  תרדוף למען תחיה וירשת את—הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך" [דברים ט"ז, כ]
ציורים מתוך הפרשה:


ציורי תנ"ך/ משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/  משפט בשער העיר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכהן מברך את עם ישראל טרם יציאה למלחמה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול/ ציירה: אהובה קליין (שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ שלמה המלך/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ המלך אינו מרבה סוסים/ ציירה: אהובה קליין(c [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ דוד המלך וברקע ירושלים/ ציירה אהובה קליין(c]

השאלות הן:

א] מדוע נסמכה פרשת שופטים לנושא הרגלים בסוף פרשת ראה?

ב] מהי הדרך להגיע למשפט צדק?

ג] מה  הקשר בין משפט צדק לירושת הארץ ?

 תשובות.

הקשר בין פרשת שופטים לנושא הרגלים.

רבינו בחיי מסביר: נסמכה פרשת שופטים לפרשת הרגלים מהטעם: כי למרות שעם ישראל היו נוהגים לעלות לבית המקדש בירושלים בשלושת הרגלים והיו נפגשים שם עם הכוהנים, הלוויים ומורי התורה והיה באפשרותם לשאול אותם  על דרך קיום המצוות באופן נכון, למרות זאת, התורה חייבה להעמיד שופטים ושוטרים בכל שערי הערים - היות והשופטים הם חכמים ובקיאים בענייני הדת והמצוות ובהתאם לכך פוסקים את הדין ואילו השוטרים דואגים שפסק הדין יצא לפועל -  הלכה למעשה ,כי יש  בידם את  כל  אמצעי הענישה המקובלים.

 הדרך  לקיים משפט צדק.

ה"כלי יקר" מפרש: כי על השופט להיות  מושלם בכל המעלות- במילים אחרות- "קשוט  עצמך  תחילה" ואם השופט ידאג ליושרו המושלם יוכל גם לשפוט בצדק את העם.

בדומה לרעיון זה אומר רבי  יעקב יוסף מפולנאה: בראש וראשונה על השופט לשפוט ולבדוק את עצמו ורק אחרי זה - הוא רשאי לבדוק את הזולת. בנוסף  השופט חייב להיזהר שלא יהיו  לו שתי מידות של משפט, מצד אחד- כלפי עצמו הוא מקל, אך מנגד כלפי אחרים הוא מחמיר, אלא במידה שהשופט מודד לעצמו ינהג כך כלפי האחרים.

רבי שמחה בונים מפשיסחה אומר : פירוש הקרוב מאד לקודמיו: "שופטים ושוטרים תיתן לך" כאשר השופט מתרכז במעשיו בקביעות - אזי הוא מגיע לדרגה כזו שהוא רואה את חסרונותיו ומנגד את המעלות והיתרונות אצל הזולת. ובאופן זה הוא ישפוט את העם - "משפט  צדק"  אך אם השופט נוהג במהופך, היינו, מחסרונותיו  הוא מתעלם ושם דגש על חסרונות האחרים, כך הוא מעוות את הדין ואינו פועל בצדק!  יש  להיזהר לא להטות משפט ועל עניין איסור לקיחת שוחד  בפרשת משפטים  [שמות כ"ג, ח] מסביר רש"י:  על סמך הספרי : "ושוחד לא תיקח" אפילו לשפוט אמת ,ובוודאי שאסור  לשופט להשתמש בשוחד על מנת לפסוק לטובת אותו אדם ששילם לו.

רבי אלעזר מגרמיזה, בעל "הרוקח" [שהיה מחכמי אשכנז בתקופת המאה הי"ג] היה מפרש את האותיות: "שחד" במובן "חשד" וממילה זו יש ללמוד : כי על השופט להתרחק מעניין השוחד ובנוסף על כך לחיות חיי צניעות כדי שהציבור לא יחשוד בו על כך שלוקח שוחד. ועל כך מתאים להגיד את דברי חז"ל: "הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו" [מסכת חולין מ"ד, ע"ב ]

בנוגע למילים: "צדק, צדק תרדוף"

על פי פשוטו של מקרא: ניתן להבין כי על השופט מוטל התפקיד לרדוף אחר הצדק עד להשגתו ולכן המילה :"צדק" מופיעה פעמיים.

 אבן עזרא מביא שני פירושים:

א] במילים :"צדק, צדק תרדוף" הכתוב פונה דווקא אל בעלי הריב הבאים להתדיין בפני השופט והם חייבים לכוון  אחר הצדק ,בין אם הדבר כרוך ברווח, או הפסד.

ב] הפניה  במילים הנ"ל  אל השופט עצמו, עליו להיות ברדיפה מתמדת על מנת להשיג את הצדק פעם אחר פעם כל ימי  חייו.

רבי שמחה בונים מפשיסחה אומר על הכפילות: "צדק, צדק תרדוף"- מכאן יש לרדוף אחר הצדק בדרך של צדק ויושר היות ועל מנת להשיג מטרה קדושה- יש לפעול בדרכים קדושות וטהורות.

על נושא זה נאמר במסכת סנהדרין [ל"ב, ע"ב] בפני הדיין ,או השופט ישנן שתי דרכים לשפוט בצדק והן:

א] על ידי הכרעת הדין לטובת אחד מבעלי הדין.

ב] על ידי עשיית פשרה בין שני הצדדים – הבאים להתדיין בפני השופט. על השופט מוטלת האחריות באיזו דרך לבחור כדי להשיג את מירב הצדק בפסק הדין.

רבינו בחיי מסביר: ראוי שכל אחד מישראל יהיה חייב לרדוף אחר הצדק בשני מישורים: על ידי דיבור ועל ידי מעשה.

כפי שנאמר: "שארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב" [צפניה ג]

רבינו בחיי מביא  את מדרש ויקרא רבה: בנושא המשפט ישנן שישה לאוין: לכן מסופר שהיו שש מעלות לכיסאו של שלמה המלך כפי שכתוב [ בדברי הימים –ב, ט]"ושש מעלות לכיסא, והכרוז היה עומד לפני כיסאו של שלמה, כיון שהיה עולה במעלה ראשונה היה הכרוז אומר: לא  תטה משפט, שניה: היה הכרוז אומר לא תכיר פנים, שלישית : היה הכרוז אומר: לא תיקח שוחד, רביעית היה הכרוז אומר: לא תיטע, חמישית היה אומר :ולא תקים, שישית: לא תזבח"

ומדוע היה צורך להעמיד שופטים בכל פתח של עיר? על כך ישנה תשובה יפה,

רבי שלמה קלוגר מסביר:  באופן זה השופטים יהיו מתונים בדין ולשפוט בצדק, היות ולא יווצר לחץ של משפטים והדבר מונע חיפזון אצל הדיין ,או השופט דבר שמסוגל לפגוע במשפט צדק.

 הקשר בין משפט צדק לירושת הארץ.

רבינו בחיי אומר: כי עשיית משפט צדק היא למען שני יסודות:

א] למען העולם הבא - תחיה בצדק עליון שהוא האור הגדול הגנוז לצדיקים.

ב] למען הצדק בעולם הזה -  תירש את ארץ ישראל, על כך אמר שלמה המלך: "רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד"- על ידי רדיפה אחר מידת הדין שיש בה   חסד , ה' ישיג צדק עליון שהוא העולם הבא  וצדק תחתון בארץ ישראל.

לסיכום, לאור האמור לעיל  ניתן להסיק :כי הצדק הוא  יסוד חשוב בחיי העם  ועל כן יש לרדוף אחריו בהתמדה- רק בתנאי זה ישנו קיום לעם ישראל בארצנו הקדושה . ויהי רצון שתפילתנו  תתקבל במהרה: "השיבה שופטינו בראשונה.." אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)












*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 1 בפברואר 2016

פרשת משפטים- מהו המסר לדיינים בפרשה?/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)


פרשת משפטים- מהו המסר לדיינים בפרשה?


 מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו פותחת בפסוק: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם...." ומכילה  מערכת רחבה של חוקים ומשפטים בעיקר בין אדם לחברו.
ציורים מתוך הפרשה:

ציורי תנ"ך/ העבד העברי יוצא  לחופשי/ציירה:אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אמה עבריה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עזרה לחמור שונאך הרובץ  תחת משאו/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ שנת השמיטה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הדאגה לעני בשנת השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ המלאך ההולך לפני בני ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

"כי ילך מלאכי לפניך.."[שמות כ"ג,כ"ג]

ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



על הפסוק : "ואלה המשפטים" היה אומר רבי שמחה בונים מפשיסחה: התורה רוצה ללמדנו על ידי פסוק זה: "דרך ארץ קדמה לתורה" [ויקרא רבה ט', ג]   אחד הנושאים  המוזכרים  בפרשה – הוא:  שמירה על חפצים של הזולת, כפי שהכתוב  מתאר:
 "כִּי- ייִתֵּן אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ - כֵלִים, לִשְׁמֹר, וְגֻנַּב, מִבֵּית הָאִישׁ--אִם-יִמָּצֵא הַגַּנָּב, יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם אִם-לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב, וְנִקְרַב בַּעַל-הַבַּיִת אֶל- הָאֱלֹוקים:  אִם-לֹא שָׁלַח יָדוֹ, בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ" [שמות כ"ב, ו-ח]

השאלות

א] מהו המסר לדיינים בפרשה ?

ב] מיהו שומר חינם ובמה ייחודו?

התשובות

המסר לדיינים

"בעל הטורים" מפרש את המילה: "המשפטים" בדרך של ראשי תיבות: - הדיין מצווה לעשות פשרה, טרם יעשה משפט, כפי שנאמר במסכת סנהדרין [ו, ע"ב] מצווה לפשר בין הצדדים היריבים במשפט, שנאמר: "אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם"[זכריה ח, ט"ז] והלוא במקום שיש משפט אין שלום, ובמקום שאין שלום יש משפט ? אלא איזהו משפט שיש בו שלום? הווי אומר: זה ביצוע  [היינו עשיית פשרה בדין]

רש"' אומר: "ואלה המשפטים" הכוונה :לפניהם ולא לפני עובדי עבודה זרה. וגם אם ידעת בדין אחד שדנים אותו כדיני ישראל- אין להביא אותו בערכאות שלהם.

ומדוע נסמכה פרשת משפטים לפרשת מזבח? [ הכוונה לפסוקים בסוף פרשת יתרו: "מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו..."[שם, כ, כ"א], התשובה לכך - שתשים את הסנהדרין אצל המזבח כמו שנאמר: "לשכת הגזית-שם הייתה סנהדרין גדולה יושבת"[משנה מדות פ"ה, מ"ד] לפי שהמזבח היה מטיל שלום בין  ישראל לאביהם שבשמים, וגם הסנהדרין תפקידם היה  לעשות משפט, המטיל שלום בין איש לחברו. [ג" א]

ועוד אומר רש"י: המילה: "אלה"  המשמעות - לפסול  את הראשונים  והמילה: "ואלה"- מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני אף כאן המשפטים מסיני. כלומר: "אלה"- פוסל את הראשונים, כגון:" אלה  תולדות יעקב"- פסל לאלופי עשיו, לעומתם: "ואלה"- מוסיף על הראשונים-  כגון: "ואלה שמות בני ישראל" [שמות א, א]מוסיף על הראשונים: "ומי היו אלה שכתב למעלה, בני ראובן ובני שמעון".  לפי זה המילה: "ואלה"- בא להוסיף על עשרת הדברות שבפרשת יתרו מה הראשונים מסיני אף הדינים כאן מסיני.

רבי יעקב בן אשר-"בעל הטורים" מגלה בכל מילה שלפנינו מסר לדיינים:

"ואלה"- ראשי  תיבות- וחייב אדם לחקור הדין  - כלומר שהדיין מצווה להרבות בחקירה של העדים על מנת להגיע לאמת.

 "המשפטים"—הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה  משפט- כפי שנאמר לעיל:

"אשר"- ראשי תיבות: אם שניהם רוצים - כלומר אם שני בעלי הדין מוכנים ללכת לקראת פשרה.

"תשים"- ראשי תיבות- תשמע שניהם יחד מדברים.[היות וחל איסור על הדיין לשמוע בעל דין אחד שלא בפני חברו.

"לפניהם"-ראשי תיבות-לא לפני נדיב יהדר- כלומר, חל איסור על הדיין לכבד במיוחד פני איש גדול ומכובד שבא  לפניו.

חז"ל מוסיפים: כי לא במקרה- הפרשה פתחה דווקא בדיני עבד עברי- הדבר בא ללמד את הדיינים להיזהר כדי שלא יזלזלו במשפטו של העבד העברי ולא יעכבו  את דינו - על מנת לטפל בדיני תורה ודינים אחרים, מתוך חשיבה שהאנשים המכובדים חשובים יותר מעבד- שפל רוח ונדכה.

 

שומר חינם וייחודו.

 רבינו בחיי מסביר: כי חז"ל דרשו: ישנם ארבעה סוגים של שומרים:

א] שומר חינם.

ב] שומר שכר.

ג] שואל.

ד] שוכר.

  בפסוק הנ"ל -התורה מתכוונת לשומר חינם, בדרך כלל כל אדם מוכן לשמור חינם פיקדון של כסף, או כלים, משום שאין בזה טרחה. לעומת זאת כאשר התורה מדברת על שומר בהמות-  הדבר לא בחינם, אלא בשכר, לפי שאין זה מקובל שאדם ישמור על בהמות חינם . בגלל הטרחה הכלולה בטיפול בהם ,המשמעות של שומר חינם כדברי רבינו בחיי: "שומר חינם פטור על הכול - גנבה , אבדה ואין צריך לומר באונסין [כגון שהכלי נשבר] משום שהוא עושה חסד עם בעל הממון ,או הכלים כשמסכים לשמור חינם לעומתו : השואל- חייב על גנבה ואבדה ואפילו באונסין .

רש"י מסביר על פי מכילתא: במקרה ואצל השומר חינם נגנב חפץ, או כלי ששמר עליו, הדיינים מקבלים את טענת השומר, שהפיקדון נגנב ממנו, בתנאי שהוא נשבע שלא הוא גנב את הכלי.

אך אם ימצא שהוא משקר בשבועתו והעדים מעידים עליו שהוא בעצמו גנב, הדיינים מרשיעים אותו והוא נאלץ לשלם על הגנבה בכפל. כפי שהתורה אומרת בהמשך ועל פי הסבר חז"ל :הטעם הוא: כי בנוסף לגניבה הוא נשבע לשקר.

רבינו בחיי מוסיף ואומר: אסור לשומר חינם להשתמש בכלים שנתנו לו לשמור כי השימוש בכלים נקרא :"מלאכה" ולפי דברי חז"ל במסכת בבא  מציעא בסוף פרק המפקיד –נאמר: שאם השומר השתמש בכלים- חייב לשלם.

לסיכום, לאור האמור לעיל:

ניתן ללמוד- כי התורה שהיא מלשון הוראה-  מלמדת את הדיינים יסודות חשובים כיצד להגיע לעולם טוב יותר- עולם שמתנהל על פי צדק ומשפט למען חברה בריאה בגופה ונפשה.

ויהי רצון שעם ישראל- בכלל ובפרט ישמש אור לגויים בהליכה בדרך המשפט והצדק וילך  בדרכו של אלוקים – המסמל את הדרך הישרה, כפי שנאמר: "צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת" [ תהלים קי"ט, קמ"ב]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר