‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת תרומה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת תרומה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 3 במרץ 2020

ציורי תנ"ך/ אומני המשכן: בצלאל ואהליאב- עוסקים במלאכת המשכן / ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

Biblical paintings by Ahuva Klein-

The artists Ahliab and Bezalel are busy building the Mishkan


 "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.  כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ". [שמות כ"א, ח-ט]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 25 בפברואר 2020

פרשת תרומה- תכלית המשכן והעוסקים בהקמתו/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תרומה-תכלית המשכן והעוסקים בהקמתו.

 מאמר מאת: אהובה קליין. 


היצירות שלי  לפרשה:

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הקמת המשכן בידי בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך / ציירה: אהובה קליין (c)



"דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל--איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי:"
[שמות  כ"ה,ב]


ציורי תנ"ך/ "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים תרומה  אל משה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים שמן כתרומה למשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) 
[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ תרומת האבנים למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכרובים מעל  הארון במשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שולחן לחם הפנים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציור מתוך ההפטרה לפרשת תרומה/שלמה המלך בונה מקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)



 [שמן על בד] [מתוך ההפטרה]



ציורי  תנ"ך/ שלמה המלך כורת ברית עם חירם מלך צור/ ציירה: אהובה קליין (c)

[מתוך ההפטרה]




נאמר בפרשה זו: "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.  כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ". [שמות כ"א, ח-ט]

 השאלות הן:

א] לשם מה נועד המשכן?

ב] במה ייחודם של אומני המשכן?

תשובות.

תפקיד המשכן.

האגדה מספרת: משה רבינו הלך אל בצלאל בן אורי בן חור ואמר לו: ה' ציווני לעשות משכן, שאל בצלאל את משה: מה  חפץ לה' במשכן?

ענה לו משה: אלוקים מתכנן לשכן את קדושתו בו וילמד שם את בני ישראל – את התורה הקדושה. שאל בצלאל את משה: היכן נניח את התורה?

ענה לו משה: כאשר  נסיים לבנות את המשכן  נעשה ארון המיועד לתורה. ענה בצלאל: אל נא תקל התורה הקדושה בעיננו! קודם נבנה את הארון ואחר כך  נעשה את המשכן.

בהמשך מסופר: בצלאל בנה את המזבח, את השולחן ואת הארון ועשה לכולם זרי זהב. אחר כך אמר: את זר הזהב לא ייקחו בלתי אם כוהנים - והיה להם כתר כהונה: וזר השולחן ייקחו המלכים אשר ימלכו בישראל והוא ישמש להם כתר מלכות: אולם לזר הארון אשר תהיה בו התורה-אין אדונים. מי האיש החפץ בכתר תורה יבוא נא הלום וייקחהו!

כל מלאכת המשכן נעשתה  בדרך ישרה, ללא ניצול לרעה של התרומות שהביאו בני ישראל למשה ועל כך האגדה מספרת:

"ויהי כאשר כלו לעשות המשכן, ויאמר משה אל בני ישראל: הנה נתתם למלאכת המשכן כסף וזהב ותכלת וארגמן.. על כן אמרתי: האספו נא כולכם וחישבתי [אעשה עמכם חשבון],ויבואו בני ישראל וישבו לפניו ויחשבו אתו [עשו חישובים] ויראו בני ישראל והנה חסר ממשקל הכסף :אלף ושבע מאות וחמישה ושבעים שקל, ויאמרו אל משה: ואיה השקלים הרבים האלה? ויצר למשה מאד [התעצב משה] ויאמר אל לבו: אויה לי, עתה יוסיף העם לדבר בי לאמור: לקחתי את כסף התרומה ואשים אותו בכליי, ויאר ה' את עיני משה ויתבונן היטב אל כל מלאכת המשכן, וירא את הווים העשויים לעמודים [עמודי המשכן] ויאמר: הן לקחו השקלים הרבים האלה למעשה הווים: ועתה מנו [ספרו] את העמודים ווויהם וראיתם כי לא החסרתי מהשקלים גם אחד. וישקלו בני ישראל את הווים ויספרום, ויראו כי נעשה הכול באמונה"

כתוצאה ממסקנה הזו - בני ישראל כיבדו את משה על יושרו.

על פי המדרש:

"אמר הקב"ה לישראל, נתתי לכם את התורה, לפרוש  הימנה איני יכול, לומר לכם אל תטלוה, איני יכול, אלא בכל מקום שאתם הולכים - בית אחד עשו לי שאדור בתוכו שנאמר:

"וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.." [מ"ר]

על פי מדרש זה: אם הקב"ה  מעיד על עצמו - שאינו יכול לפרוש ממנה, מן הראוי שאנחנו  נתייחס באופן דומה לתורה - דוגמת אדם חכם שיושב ולומד את התורה הקדושה - הוא עושה זאת מתוך דחף ידיעת האמת - שהיא תורת ה', אך זה לא יכול להיות ללא הפסק - אלא רק אצל יחידי סגולה - שיראתם קודמת לחכמתם - יהיו מתמידים בכל רגע בתורה. למרות זאת, מן הראוי שגם אנחנו נשאף להגיע לדרגה נעלה זו ולא נפריד בין הנותן - לתורתו. וכל הזמן נתרכז בדבקות  התורה – שהיא  רצון ה' כפי שהיה נוהג הרמב"ם להגיד: בחיבורו –        " היד החזקה " [ספר שכתב] בתחילת דבריו: "ציוונו ה' יתברך..." כלומר הדבר מחייב אותנו לא להפריד בין הקב"ה- לתורה : עלינו לראות נגד עינינו את התורה כרצון ה'. [דברי  רבי אברהם יצחק בלוך מטלז]

[ע"פ ספר  "משולחן גבוה" - על פרשיות התורה]

על פי הגאון  מוילנא: כל האותיות היו כלולות במשכן ממש כמו בתורה הקדושה    שהיא  מתחילה באות : ב'- היינו – בראשית וכלולים בה כל כ"ב האותיות העבריות כך גם   בית המקדש  פותח באות ב' וכלולים בו כל כ"ב האותיות:

בבית המקדש היו ג' טורי גזית  וטור כרותות ארזים ומהם נעשה הבית הרי לנו- א,ב,ג, שהם: ארזים, בית גזית. דביר, היכל,ו' צורת הוו המפרידה בין היכל לדביר, זהב- מצופה זהב, חלונות, ט'- האולם כמו האות ט', יציע, כבש למזבח השיפוע המוביל למזבח, כרובים, כפורת, כיור, כותרות לעמודים, לולים. מזוזות, מזבחות, מנורה, נרות, סיפים, עורות, עליות, עמודים, פתחים, צלעות, קורות,  רהיטים, שולחן, תאים- הוא קרקע הבית – התחתית הוא נווה הקודש – שהוא הדירה בתוכה- והוא חלל הבית - נווה לשכינה.

לפי הרמב"ם: [יד החזקה הלכות בית הבחירה ה"א] המצווה הזו:  "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ" –צו לדורות: לבנות את בית הבחירה.

ייחודם של אומני המשכן.

לגבי אומני המשכן הכתוב מציין: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רְאוּ קָרָא יְהוָה בְּשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה.  וַיְמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָה.  וְלַחְשֹׁב, מַחֲשָׁבֹת--לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף, וּבַנְּחֹשֶׁת.  וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת, וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ; לַעֲשׂוֹת, בְּכָל-מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת.  וּלְהוֹרֹת, נָתַן בְּלִבּוֹ:  הוּא, וְאָהֳלִיאָב בֶּן-אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה-דָן.  מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת-לֵב, לַעֲשׂוֹת כָּל-מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב, וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ, וְאֹרֵג; עֹשֵׂי, כָּל-מְלָאכָה, וְחֹשְׁבֵי, מַחֲשָׁבֹת".[שמות ל"ה, ל- ל"ה]

רבי חיים מוולוזי'ן מסביר:

בשלושה דברים נבראו כל העולמות: חכמה, תבונה, דעת.

 כפי שכתוב: "יְהוָה--בְּחָכְמָה יָסַד-אָרֶץ;    כּוֹנֵן שָׁמַיִם, בִּתְבוּנָה.

  בְּדַעְתּוֹ, תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ"; [משלי  ג, י"ט]

מאחר שהמשכן וכליו וגם המקדש –נעשו גם הם בתבנית ובצלם כל העולמות העליונים לכן גם את בצלאל מילא ה' – ברוח אלוקים, חכמה ,תבונה ודעת.

לכן אומרים חז"ל [מסכת  ברכות, נ"ה, א]:"יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ"- היות ובניית המשכן היא מעין בריאת העולם.

הרידב"ז  סובר: אומני המשכן וכליו - בצלאל בן אורי  ואהליאב בן אחיסמך לא היו רק בעלי דעת, חכמה ותבונה,- היו יכולים להשתמש בכישרונותיהם לא רק  בסוג אחד של מלאכה- אלא בכולם- הייתה להם הבנה במחשבה- כיצד להוציא את האומנות  מהכוח אל הפועל. לכן הם נקראו גם חכמי לב.

החת"ם סופר מסביר : כי הייתה  לבצלאל גם את הסגולה להורות את אומנותו לאחרים.  אין הדבר מובן מאליו שהרי ישנם אנשים מוכשרים בעלי ידע רב בחכמה ובינה ,אך אין להם את הכישרון ללמד אחרים.

אור החיים טוען רעיון דומה:  הייתה לו ברכה מיוחדת להוציא את החכמה מהלב לפועל, מלבד הכישרון  יש צורך גם בנדיבות.

ישנם חכמים שיש להם ידע רב ,אך אין הם מסוגלים לרדת אל העם ולהסביר את הרעיונות בשפתם. נאמר על קהלת: "יותר שהיה קהלת חכם עוד  לימד דעת את העם"  יש כאן דברי שבח על   כישרונו של קהלת - ללמד ולהעביר הלאה את מה שהוא  למד בעצמו - לעם.

הרמב"ן התפעל מאד מאישיותו של בצלאל שנחשב לכליל השלמות ואמר עליו : "פלא זאת שראוי להתפעל עליו"

 ה"חפץ חיים" סובר:  כי מכוחם של אומני המשכן ניתן להבין: יסוד גדול בעבודת ה'- שאם אדם נושא ליבו למשימה קדושה בתחום התורני  ומנסה להגיע למטרה נעלה רבה יותר מכפי כוחו, הוא  זוכה לסיוע אלוקי –היינו את הכוח החסר לו להשלמת מעשיו ועליו להכיר בזאת- שהוא זוכה לחכמה בליבו מאת בורא עולם והיא  אך רק ממנו.

רבי אברהם מנחם רפא בפירושו: "מנחה בלולה" מסביר: יש אדם שיודע לחשוב  מחשבות, הכוונה היא - שמתכנן שרטוטים ומגיש אותם לאנשי  מעשה שיודעים להוציאם  לפועל , אולם אינם יודעים לתכנן ולשרטט.

מנגד- בצלאל היה מסוגל לחשוב  מחשבות ולתרגם זאת  למלאכה  בפועל  כמו שנאמר: "לעשות  בזהב ובכסף ובנחושת".

על פי ספרי החסידות: "ולחשוב  מחשבות"- הכוונה  שבצלאל  היה יודע את מחשבתו של כל אחד מהתורמים והיה  מתאים את התרומות לפי  הכוונות שלהם ומחשבותיהם, מי שהיה חושב  בעת מסירת התרומה- מחשבה טהורה- בצלאל הקדיש זאת לארון, ותרומה במחשבה צדדית - הקדיש לאדנים וכך הלאה.

 לסיכום, לאור הנאמר לעיל:

 צו הקמת המשכן הוא לדורות - למען הקמת בית הבחירה בעתיד והעוסקים במלאכת המשכן- היו: בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחסימך- שהצטיינו בדעת, חכמה, תבונה וחכמת הלב ותרגום כישרונותיהם בפועל- הלכה  למעשה.

 יהי רצון שנזכה במהרה לגאולה שלמה והקמת  בית המקדש השלישי.

ודברי הנביא ישעיהו  ירקמו עור  וגידים בימנו:

"וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים". [ישעיהו נ"ו, ז]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הקמת המשכן/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הקמת המשכן.

 שיר מאת: אהובה קליין ©

עם ישראל נדבן

תרומה מרימים למשכן

למען קדושת השכינה

נושאים ליבם אמונה.



אומנים עתירי כישרונות

בצלאל ואהליאב כאריות

בחכמתם יתרגמו מחשבות

הלכה למעשה מלאכות.



נחפזים לעבודתם כאיילים   

בידם עצים אוחזים  

קלים  ברוחם   כנשרים

בסייעתא דשמיא נעזרים.


 הערה: השיר בהשראת פרשת תרומה [חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 5 בפברואר 2019

תרומת האבנים למשכן/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תרומת האבנים למשכן

 שיר מאת: אהובה קליין ©



נשיא ישראל מכובד

לבוש בֶּגֶד שְׂרָד

צועד בשבילי עפר

לאורך סלעי מדבר.



אוחז קערת אבנים

יקרות מפז ופנינים

אבני שוהם ומילואים

תפארת קדושה לכוהנים.



שמחתו מרקיעה שחקים

מעליו חוּפָּת עננים

אותו ברַכּוּת מלווים

בליבו מתנגנים ניגונים.



במוחו מחשבות נשגבות

על  ייעודן של  נדבות

בהן  זוכים הכוהנים

חושן הָאוּרִים והַתֻּמִּים.


הערה: השיר בהשראת  פרשת תרומה[ חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 12 בפברואר 2018

פרשת תרומה- הקמת המשכן- לשם מה?/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תרומה - הקמת המשכן - לשם מה?

מאת: אהובה קליין.


"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"


ציורים מתוך פרשת תרומה:

ציורי תנ"ך/"ועשו לי מקדש../ ציירה: אהובה קליין(c)
העלאת תמונות

העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ "וייקחו לי תרומה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים תרומה  אל משה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים שמן כתרומה למשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכרובים מעל  הארון במשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שולחן לחם הפנים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציור מתוך ההפטרה לפרשת תרומה/שלמה המלך בונה מקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

 [שמן על בד]



העלאת תמונות




ציורי תנ"ך/ שלמה המלך כורת ברית עם חירם מלך צור/ציירה: אהובה קליין (c)


פרשה זו פותחת בנושא המשכן וכליו והתורה מייחדת על כך חמש פרשיות: פרשתנו מתארת את ציווי התרומה והמטרה:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.  וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם:  זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת.  וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים.  שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים.  אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן.  וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.  כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ". [שמות כ"ה, א-י]

השאלות הן:

א] מדוע התורה האריכה רבות בנושא הקמת המשכן?

ב] "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"- מהי מטרת המקדש?

תשובות.

נושא המשכן  מפורט בתורה באריכות.

רבי חיים ליב שמואלביץ בספרו - "שיחות מוסר- שערי חיים" מסביר: כי התורה מפרטת את כל חלקי המשכן לפרטי פרטים - פרשיות שלמות מתארות את הציווי של ה' לבנותו ופרשיות שלמות מתארות את אופן העשייה בפועל. הוא מסתמך על דברי חז"ל [רש"י, בראשית כ"ד, מ"ב]:

"יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים, שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה, והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה" , מכאן שכוונת חז"ל היא: שב" שיחתן של עבדי אבות" - יש יותר תורה מ "תורתן של בנים", ואם באות אחת התורה מלמדת אותנו כמה גופי הלכות - הרי בכל אות ואות בשיחתן  של עבדי אבות - התורה מלמדת גופי הלכות רבים - בהלכות דעות, מידות ודרך ארץ, וא"כ בבניין המשכן שהתורה כל כך מאריכה בפרטים- ודאי שקיים קל וחומר- ישנם תילי תילים של הלכות ודינים- כאלה שגלויים לעיננו וגם כאלה שהם מוסתרים מעיננו.

ועל עניין זה מסבירים חז"ל  [שמו"ר פ' ל"ג, ד]:"אתה מוצא שכל מה שברא אלוקים למעלה- ברא למטה, למעלה זבול וערפל ושרפים וכרובים ואופנים, והיכל קדשו וכו', וכנגדן ברא למטה במשכן" ואמרו [שם א]:"אמר הקב"ה לישראל, מכרתי לכם תורתי, כביכול נמכרתי עמה וכו'- הכוונה : ה' נתן את התורה לעם ישראל ולכן אינו יכול להתנתק ממנה ,אבל גם לומר להם שלא יטלוה - אינו יכול, אלא  מבקש מהם: בכל מקום שאתם הולכים , בית אחד עשו לי כדי שאדור בתוכו, שנאמר:" וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם" והיות והמשכן הוא כביכול מקום מושבו ,לכן ניתן להבין שהוא נבנה  כמקדש  בעליונים ולכן ניתן ללמוד מכל הפרטים ודקדוקי המשכן – על מה שנמצא למעלה ואין להתפלא על הפירוט הארוך של כל תיאור המשכן, אם כי ישנם  בענייני המשכן גם  סודות ורזים שאינם גלויים לנו.

וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.

רבי יעקב יוסף מפולנאה מבהיר: תרי"ג המצוות שנתנו לנו מהתורה הן נצחיות שניתן לקיימן בכל עת ובכל שעה.

אם כן ,"וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם".  השאלה המתעוררת, היא: כיצד ניתן בימנו לבנות מקדש על יסוד הציווי: "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"?

אלא, שהקדמונים- חכמי הלב כוונתם הייתה: שהאדם הוא :"עולם קטן" ולכן כל אדם יעשה לו  מקדש בליבו- מקום להשראת השכינה ובאופן זה- כאשר  השכינה תשרה בליבו של האדם יקוים המשך הפסוק:" וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם". 

הספורנו מסביר את המשפט:" וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם":  כוונת ה'- שהוא ישכון בקרב עם ישראל-ויקבל את תפילתם ועבודתם- באותו אופן שה' מראה שכינתו מעל הכפורת למשה בין שני הכרובים שעל  הארון במשכן וכל כליו - והכרובים האלה- הם השרפים העומדים מעל הכפורת של ארון הברית והם נראים –בדרך כלל במראה הנבואה-לנביאים ומצויים בקודש הקודשים  בשני מחברות   מחוברים בקרסים כדי להיות מיועדים –לעבודת הבורא.

כך ראוי שיהיו בישראל כל הקדושים מחוברים אל ההמון כדי להבין ולהורות-את התורה והרי התורה נמצאת בקודש הקודשים , בתוך הארון המצופה מבפנים ומבחוץ בזהב - והנמשל הוא: כמו שאומרים חז"ל: "כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם" , על הארון  הכפורת כולה זהב –"מורה על צלם אלוקים שאינו מחובר עמו כלל - והכרובים- "פניהם איש אל אחיו" הם גורמים להתחבר אל האלוקים על ידי שמסמלים את פעולת המצאת המושכל וקבלתו, וזה כאשר המבט הוא אל התורה כמו שכתוב: "אל הכפורת יהיו פני הכרובים" ופורשים "כנפיים למעלה" כמו שאומר שלמה המלך:   " אֹרַח חַיִּים, לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל " [משלי ט"ו, כ"ד]-כלומר - החכם שואף תמיד לעלות ולהתעלות כלפי מעלה בדומה לכנפי השרפים שהם מכוונות כלפי מעלה.

לכן, על מנת שאלוקים ישכון בתוך בני ישראל- הם צריכים להתחבר לאלוקים דרך התורה הקדושה לעלות ולהתעלות. כך אלוקים יביט עליהם ויקבל את תפילתם.

הרמב"ן מסביר: כי מטרת המקדש  לקרב את לב ישראל אל הקב"ה המחזיר אותם למעלת אבותיהם  שזו הייתה גם תכליתה של יציאת מצרים. במילים אחרות, המטרה היא: להשיב את המחוג אחורנית למדרגה שעמדו בה לפני מצרים - כי אז היה קשר ישיר בין האדם לאלוקים, הרי ה' דיבר באופן ישיר עם אברהם, יצחק ויעקב. והמדרגה הזו מושגת עם בניית המשכן ויותר מאוחר עם המקדש.

רש"ר אומר: שה' אינו משרה את שכינתו עלינו בגלל הקמת המקדש, אלא רק על ידי שעם ישראל יקדש את כל חייו הלאומים והפרטיים  באמצעות -קיום המצוות ובזה תלויה השכנת השכינה על עם ישראל.

ה"מקדש" מסמל את  הקדשת חיינו בכל המישורים בהיותנו מקיימים את תורת ה'  ו"משכן" מציין את השראת השכינה המובטחת  המתגלית בפריחת חיינו בכלל ובפרט תחת שמירת ה' וברכתו.

"שפת אמת" משיב לשאלת  בני ישראל :כיצד יכולים ישראל לעשות משכן לה' ? זאת באמצעות שכל אחד מביא מנדבת ליבו  למשכן וכך ע"י התחברות הנדבות  של היחידים למשכן -  כלל  ישראל זוכים להשכנת השכינה!

חז"ל על פי תנחומא, סוברים: הצו של הקמת המשכן ניתן אחרי מעשה העגל - במטרה להראות לאומות העולם כי  התכפר לישראל חטא העגל  ומטרת הבטחת ה': ו"ְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"- היא : כדי להוכיח לעמים את חיבת ה' לעמו באופן בולט לעיני כולם - על פי דעה זו – אין המקדש מהווה מטרה חינוכית לבני ישראל, אלא  סמל כלפי העולם - להוכיח  את הקשר האלוקי אל עמו ושכינתו בקרבם.

לסיכום, לאור האמור לעיל, מטרת בניית המשכן היא - כדי שעם ישראל יהיו מחוברים לאלוקים באמצעות קיום המצוות והתפילה -בדומה לכרובים הנושאים כנפיהם כלפי מעלה אל ה' וכן להוכיח לאומות העולם- כי ה' שוכן תמיד בקרבם- כדברי דוד  המלך: "כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹוב"!
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר