‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת תולדות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת תולדות. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 13 בנובמבר 2018

ציורי תנ"ך/ יעקב מגיש לעשיו נזיד עדשים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings

Jacob gives Esau a stew of lentils


"וַיָּזֶד יַעֲקֹב, נָזִיד; וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן-הַשָּׂדֶה, וְהוּא עָיֵף.   וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב, הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה--כִּי עָיֵף, אָנֹכִי; עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ, אֱדוֹם."
[בראשית כ"ה, כ"ט- ל ] ציירה: אהובה קליין (c)
העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 6 בנובמבר 2018

פרשת תולדות-מכירת הבכורה והשפעתה לדורות/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תולדות - מכירת הבכורה והשפעתה לדורות.

מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לפרשה:

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ רבקה הולכת לבית המדרש/ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ רבקה אוחזת ביעקב ועשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יעקב איש תם יושב אוהלים ועשיו איש ציד:ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עשיו איש  ציד/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יעקב מגיש נזיד עדשים לעשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ רבקה צופה אל עבר עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ רבקה מצווה על יעקב לברוח אל  חרן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יצחק זוכה להצלחה בגרר/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/יצחק עורך משתה לאבימלך ולפיכול שר  צבאו/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

בפרשתנו אנו  מתבשרים על הולדת שני האחים – עשיו ויעקב- ונחשפים אנו להכרת התנהגותם והשוני המהותי ביניהם וכן להתנהגותם ומעשיהם- כפי שהכתוב מתאר:

"וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו.  וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב; וְיִצְחָק בֶּן-שִׁשִּׁים שָׁנָה, בְּלֶדֶת אֹתָם.  וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים.  וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב.  וַיָּזֶד יַעֲקֹב, נָזִיד; וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן-הַשָּׂדֶה, וְהוּא עָיֵף.  וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב, הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה--כִּי עָיֵף, אָנֹכִי; עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ, אֱדוֹם.  וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב:  מִכְרָה כַיּוֹם אֶת-בְּכֹרָתְךָ, לִי.  וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת; וְלָמָּה-זֶּה לִי, בְּכֹרָה.  וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם, וַיִּשָּׁבַע, לוֹ; וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ, לְיַעֲקֹב.  וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו, לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם וַיֵּלַךְ; וַיִּבֶז עֵשָׂו, אֶת-הַבְּכֹרָה"  [בראשית כ"ה- ל"ד]



השאלות הן:

א] במה נבדלו שני האחים- יעקב ועשיו?

ב] כיצד התייחס עשיו לבכורה?



תשובות.

יעקב  ועשיו - השוני ביניהם.

על עשיו נאמר: "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו"

רש"י מסביר: על פי הכתוב המתאר את עשיו-" אדמוני" הדבר בא ללמדנו שיהיה שופך דמים.- עשיו היה גם שעיר- כלומר כל גופו היה מכוסה שיער.- כבגד של צמר מלא שיער.

רש"י מתייחס למילים: "וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו"-  על עשיו נאמר בלשון רבים: "ויקראו שמו.."  זאת בניגוד ליעקב שעליו נאמר: בלשון יחיד: "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב" -כי כולם  קבעו את שמו עשיו – מלשון: "עשיה" לפי שהיה נראה עשוי וגמור בשערו הרב שלא  כדרכו של תינוק.

רש"י אומר על יעקב- כי ה' קרא לו בשם זה, לפי שכתוב בלשון יחיד: "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב" ואין התורה מזכירה מי קרא לו בשם זה.

אמר הקב"ה: אתם קראתם לבן הבכור שלכם בשם: עשיו, אף אני אקרא לבני בכורי שם והוא יעקב הנקרא בכור, כמו שנאמר:

"בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל".[שמות ד, כ"ב]

דרך אחרת לפרש את המילים: "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב" [ויקרא- בלשון יחיד] אביו הוא זה שקרא לו בשם יעקב- על שום שאחז בעקב עשיו בעת הלידה וכך   דרכו של עולם שהאב נותן שם לבנו.

עוד כשעשיו ויעקב היו קטנים, כבר נפרדו דרכיהם - עשיו לרשעו ויעקב לתמימותו ,אך כל עוד שהיו קטנים לא היו ניכרים במעשיהם ולא היה איש עוקב אחריהם, אבל כשהם הגיעו לגיל  שלוש עשרה שנה, אז כולם הבחינו בשוני הרב ביניהם, יעקב הולך לבתי מדרשות ואילו עשיו הולך לעסוק בעבודה זרה.

"וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה"- הכוונה שהיה יודע  לצוד ולרמות את אביו בפיו , היה נוהג  לשאול אותו שאלות- על מנת  להצטייר בפניו כצדיק, כגון: כיצד מעשרים את המלח? ואת התבן? בעוד שדברים  אלה אינם צריכים מעשר.- מהטעם הזה, יצחק התפתה להאמין שעשיו צדיק.

רבינו בחיי מבהיר :שעשיו היה צייד משני צדדים, היה צד חיות ועופות בשדה, ומנגד היה צד את אביו בדרך של עורמה וכך מזמן הנאות  בעיני אביו.

עשיו מכונה בשם "אִישׁ שָׂדֶה"- והכוונה שהיה אדם בטלן נוהג להתהלך בשדות וצד חיות ועופות בקשתו - להנאתו בדומה לאנשים בטלים.

יעקב לעומתו היה: "אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים". אינו בקי בשקרים וברמאיות- אלא פיו וליבו שווים,  היינו-דובר אמת תמיד, לכן היה נקרא " אִישׁ תָּם,"

ֹ"יושֵׁב אֹהָלִים"- היה יושב בשני אוהלים- של שם ועבר ולומד תורה.

רבינו בחיי מציין: על דרך הקבלה:  יעקב-יושב אוהלים [בלשון רבים]- אוהל של מעלה ואוהל של מטה, שידוע היה שצורת יעקב חקוקה הייתה למעלה בכיסא הכבוד.

הכתוב מציין שיצחק אהב את עשיו - כי סבור היה שהוא צדיק על פי שאלותיו ואילו רבקה אהבה את יעקב.

רש"ר [הרב  שמשון רפאל הירש] מסביר את יחס ההורים לילדיהם:

יצחק  נחשב ל:"עולה תמימה"- הוא ישב  סמוך לבאר לחי ראי- ברוגע ובבדידות הוא העדיף חיים  אלה על פני חיי רעש והמולה של החברה האנושית ,לכן יתכן שאופיו של עשיו כאדם בעל אנרגיות חזקות ועוצמה יותר משלו - גרם לו  לראות בו כאדם - העשוי לשמש עמוד התווך של הבית.

לעומתו ,רבקה אהבה את יעקב - לפי שראתה בו דמות שלמה אשר  משדרת חיים  שמעולם לא פגשה  בבית משפחתה.



הנה רעיון מעניין:

ה"ישמח משה"   שואל: מדוע יש להאשים את עשיו על רשעותו? הרי עוד בהיותו ברחם אמו, כאשר היא עברה - ליד בתי עבודה זרה, היה מפרכס לצאת למקום זה, היינו שעצם יצירתו הייתה ברע?

ההסבר  לשאלה זו: אכן עשיו נולד ב"טבע רע", מכף רגל ועד  ראש לא היה  לו מתום ,לעומתו יעקב נולד בקדושה עילאית, אך מכיוון שהם היו תאומים היה בהם עירוב- מעט זה בזה ,מטעם זה אחז יעקב בעקבו של עשיו הרשע- כדי לרמז כי נדבק בו  גם מרשעותו של עשיו ומנגד נדבק גם בעשיו מעט ממעלותיו הקדושות של יעקב וזו הייתה  כל עבודתם בעולם הזה, יעקב נדרש להסיר לגמרי את זוהמת עשיו  מעליו ולעומתו- עשיו היה צריך להגדיל את  חלקו של יעקב אשר בו - ולהתעלות.  ה' קרא  לו בשם יעקב- על שם אחיזתו בעקב עשיו- כי זה מבטא את עיקר  החשיבות בעבודת ההתגברות על הרוע- היות וזה תפקידו של האדם והוא גורם כך נחת רוח לבוראו.

יחסו של עשיו לבכורה.

התורה מתארת לנו את  הרגע של ויתור הבכורה מצד עשיו  כאשר נענה לבקשת יעקב:

אותו יום עשיו חוזר עייף מהשדה, כפי שמתואר  בפסוק: "וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן-הַשָּׂדֶה, וְהוּא עָיֵף". 

רש"י מסביר את פשר עייפות זו: אותו יום עשיו הרג נפש בשדה והכוונה שהוא התעייף  ברציחה , על הסבר זה יש הוכחה במקרא:

"אוֹי-נָא לִי, כִּי- עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹורְגִים" [ירמיהו ד, ל"א] הכוונה לציון שהיא -מקוננת ויגעה נפשה  באומרה-בעבור אלה ההורגים אותנו.

עשיו רעב ומבקש מיעקב שבישל נזיד עדשים אדומות לאכול- ומדוע בישל?, כי באותו היום נפטר אברהם - כדי שלא יראה את עשיו נכדו יוצא לדרך רעה. כי  בזמן זה בדיוק התפקר עשיו לגמרי ועבר על רציחה וחטאים קשים אחרים. ואם אברהם היה רואה זאת הרי אין זו "שיבה טובה" כפי שהתורה מציינת שהוא מת בשיבה  טובה. לכן ה' קיצר את שנות חיי אברהם.

ביום  הראשון של ה"שבעה" אינו אוכל משלו. ומדוע  יעקב בישל ,דווקא, עדשים?

כי העדשים  דומות בצורתן לגלגל- כי האבלות- היא גלגל חוזר בחיים. כעת  עשיו מבקש מיעקב  שייתן לו לאכול מזה ובלשונו הוא מתבטא:

"הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה--כִּי עָיֵף.."[ שם  כ"ה, ל]

עשיו מתכוון לאכול בגסות כדרך הבהמה , יפתח את פיו ויעקב ישפוך לתוכו כמות מרובה מהתבשיל.- לשון הלעטה- הוא לשון האכלה לבהמה - [מסכת שבת קנ"ה] "אין אוכסין [ אין תוחבים אוכל רב לתוך הגרון בכוח] את הגמל בשבת אבל מלעיטין אותו"

יעקב חפץ לקנות את  הבכורה - מעשיו, היות שעבודת הקורבנות תלויה בה. אמר בליבו: אין רשע זה  ראוי  שיקריב קורבנות לה'.

מנגד ,עשיו מזלזל בבכורה וטוען: "הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת; וְלָמָּה-זֶּה לִי, בְּכֹרָה".  התכוון לומר שעבודת הבכורה היא נודדת שהרי  עבודת הקורבנות לא תהיה כל הזמן אצל הבכורות- בשל חטא העגל ואחרי זה- עבודת הקורבנות עברה לשבט לוי.- עשיו ביזה את עבודות הקרבת הקורבנות לה' ואמר: "הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת; וְלָמָּה-זֶּה לִי, בְּכֹרָה".  כאן הכתוב מעיד על רשעו הרב של עשיו - כי על ידי זה שהיה מוכן למכור את  הבכורה  ליעקב, הוא ביזה את עבודת ה'.

בנוסף הוא לקח נשים מבנות חת וזו הייתה "מורת רוח ליצחק ורבקה"

לעומתו, יעקב שומע בקול הוריו- לא לקחת אישה מבנות הארץ ובסופו של דבר, יעקב נושא אישה  מבנות משפחתו - בדומה לאביו יצחק .אחרי נשואיו של יעקב גם עשיו לוקח מבנות  ישמעאל . יצחק לא ידע על  מכירת הבכורה. ועל פי  חז"ל גם לא ידע על הידרדרותו הרוחנית של עשיו.

רש"ר מדגיש: כי יעקב לא הכריח את עשיו למכור לו את הבכורה, ההוכחה: שהוא נתן את התבשיל טרם המכירה ,הוא לא ניצל את רעבון עשיו כדי שימכור לו את הבכורה ולכן נאמר: "נתן" ולא נאמר: "מכר"- כמו שכתוב:

"וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו, לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים"

יש להניח שביום מותו  של אברהם, יעקב שאל את עצמו: איך היו פני הדברים אם ישמעאל היה יורש את מקום אברהם, הרי עשיו הנכד המיועד לרשת את מקומו-עלול במקום לרשת את דרכו הרוחנית והמוסרית של אברהם לשוטט בשדות וכולו עסוק בצייד .

לסיכום, כל השוני של שני האחים והתנהגותם ומכירת הבכורה ליעקב- נותנת את אותותיה לדורות- גם בימינו , כשם שעמדו אז- זה כנגד זה שני האחים –כך לאורך דורות יעקב ימכור את קנייניו הגשמיים לעשיו - אם רק יסכים  לאפשר לו לקיים את שליחותו הרוחנית והמוסרית.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מכירת הבכורה ליעקב/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מכירת הבכורה ליעקב.



שיר מאת: אהובה קליין ©



עשיו שב לאוהלו

יגע מותש בנשמתו

איש ציד בפיו ובידיו

שופך דמים מרבה כזב.



 בכיסאו יושב ושוקע

 רעבונו שואף להשביע

 ריח  נזיד העדשים

באפו כקטורת בשמים.



מבקש שילעיטוהו כבהמה

אכילה גסה ומבישה,

 מה לו ולבכורה?

מתעב עבודה טהורה.



מהרהר בהנאת הרגע

הרוע אצלו בטבע

על הבכורה  חיש יוותר

לנזיד העדשים מיד יתמכר.

הערה: השיר בהשראת פרשת: תולדות [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 31 ביולי 2018

הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)



הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב


טרם יברך יצחק

בניו -יעקב ועשיו

ימשש זה הקטן

יזהה קול ענוותן.



הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב

וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו

חיש יברך הצעיר

במילות ברכה יאיר.



בבוא בנו הבכור

יכעס  יגביר הקול

יחפוץ להרוג  התמים

 עליו ידו להרים.



מאז ועד  ימינו

השנאה  טופחת על פנינו

אך עת נגביר קולנו

עשיו ירא מפנינו.



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יצחק בימיו האחרונים- טרם מברך את בניו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 20 בנובמבר 2017

ציורי תנ"ך/ עשיו יוצא לצוד בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings

 Eisav goes to the field to hunt 


"וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה"

[בראשית כ"ה, כ"ז]




ציורי תנ"ך/ עשיו יוצא לצוד בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 13 בנובמבר 2017

פרשת תולדות- עשיו שונא ליעקב- האומנם?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תולדות-  עשיו שונא ליעקב-  האומנם?

מאמר  מאת: אהובה קליין.


הציורים שלי לפרשה:


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עשיו איש  ציד/ ציירה: אהובה קליין(c)



העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ רבקה הולכת לבית המדרש/ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ רבקה אוחזת ביעקב ועשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יעקב איש תם יושב אוהלים ועשיו איש ציד:ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ רבקה צופה אל עבר עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ רבקה מצווה על יעקב לברוח אל  חרן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יצחק זוכה להצלחה בגרר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/יצחק עורך משתה לאבימלך ולפיכול שר  צבאו/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]




פרשתנו  מספרת על ראשיתם של שני לאומים - יעקב ועשיו ומתארת בפנינו את ההבדל  המהותי בין שני האחים –  באופן קו מחשבתם, דרכם והתנהגותם הלכה למעשה - דבר שנותן את אותותיו גם בימינו וזאת למרות ששניהם אחים  תאומים מבטן ולידה, לאימא רבת חסדים וטובת לב.
וכך התורה מתארת  זאת : " וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.  וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם-כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי; וַתֵּלֶךְ, לִדְרֹשׁ אֶת-יְהוָה.  וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר.  וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ, לָלֶדֶת; וְהִנֵּה תוֹמִם, בְּבִטְנָהּ.  כה וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו.  וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב; וְיִצְחָק בֶּן-שִׁשִּׁים שָׁנָה, בְּלֶדֶת אֹתָם.  כז וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים.  וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב. [בראשית כ"ה, כ"א-כ"ח]
השאלות הן :
א] מה המשמעות של התרוצצות הבנים בקרבה של רבקה?
ב] מה ההבדל המהותי בין יעקב לעשיו?
ג] מדוע אהב יצחק את עשיו?
תשובות :
"וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ"
רש"י מסביר: על כורחך המקרא הזה אומר דרשני- כלומר הכתוב  עצמו  אומר: דרוש והעמק בי, ואין הכתוב ממש מסביר מהי  התרוצצות זו, אך  מתאר: כי על דבר זה-התלוננה רבקה-לפי שהיא הרגישה שזו התרוצצות משונה- לא כדרך הנשים ההרות.
ולכן חז"ל מסבירים:
א] זוהי לשון ריצה , כאשר רבקה הייתה עוברת ליד בית מדרש של שם ועבר היה רוצה יעקב לצאת ומתנועע ודוחק במעיה, אולם כשהייתה עוברת סמוך לפתח של עובדי אלילים היה עשיו מתנועע ורוצה לצאת לשם.
ב] " וַיִּתְרֹצְצוּ .."- מלשון-"ריצוץ"- שהיו הבנים כבר  אז מתרוצצים נלחמים זה בזה, היו מתווכחים ביניהם בנחלת שני העולמות-העולם הזה והעולם הבא -לפי שכל אחד  שאף  לרשת  את העולם הזה וגם את העולם הבא.
מטעם זה הלכה רבקה לבית  המדרש של שם ועבר- מקום שדורשים  את ה'- רצתה לדעת מה יהיה בסופה כאשר תלד?
רבקה קיבלה תשובה : "שְנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ"
לא נכתב: "גויים", אלא "גיים" וזה לשון גאון וגדולה. לרמוז ששני גדולי עולם יצאו בעתיד משני גויים אלה והם: אנטונינוס מלך אדום שהוא מזרע עשיו ורבי יהודה הנשיא שהוא מזרע ישראל - שחיו באותה תקופה ועליהם נאמר: שלא פסק  משולחנם לא צנון ולא חזרת לא בקיץ ולא בחורף ,הכוונה שהיו שניהם עשירים והיו נכבדים והיו מרבים לערוך סעודות לקהל שלהם והצנון והחזרת- שהם סוגי ירקות – היו דרך קבע מצויים על שולחנם. אפילו שלא  בעונתם כאשר מחירם יקר, דבר המעיד על עשירותם.
ממשיך ואומר רש"י: כי שני לאומים - הם  שתי מלכויות וכבר בהיותם במעי אימם הם נפרדים בדרכיהם: כאשר האחד הולך לרשעו, השני הולך לתמימותו וצדקתו. הם לעולם לא יהיו שווים בגדולתם, כאשר האחד קם, מנגד השני נופל.
רבי יחזקאל מקוזמיר [מגדולי האדמורים של המאה הי"ט] מבהיר:  שכבר אמרו חז"ל במדרש ספרי ובבראשית רבה: "בידוע שעשיו שונא ליעקב" מתברר שעשיו הרשע היה מוכן לוותר על עבודה זרה שכל כך אהב לעסוק בה -ובלבד שלא ייתן ליעקב להגיע אל פתחי בתי המדרש וזה עוד בהיות השניים ברחם אימם!!
יעקב ועשיו- ההבדלים ביניהם.
רבינו בחיי מפרש :עשיו נולד שעיר: כולו שיער כאדרת לכן הוא נקרא: "שעיר" שגם השיער שלו נחשב חלק מהכוח שלו.
במדרש נאמר: שהכוח שלו - יש לו שיער כנגד ליבו ובזמן שתתרחש הגאולה שיער זה ינשור בתקיעת השופר, כמו שנאמר: "וַאדֹנָי יְהוִה בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן".[זכריה ט.]
יעקב ועשיו למרות שהיו אחים ונולדו באותו זמן - הם היו שני הפכים ושונים במידותיהם, בעוד שעשיו היה נמשך אחרי תענוגי הגוף - יעקב היה נמשך אחר הרוחניות- "אחר עצת הנפש"- כפי שמכנה זאת רבינו בחיי.
עשיו – איש יודע ציד- זה מוכיח כי אומנתו של עשיו מקצוע של אדם בטל הרודף אחר תאוות העולם. איש שדה - כאילו נאמר: איש האדמה ומכאן שמו הנוסף: "אדום" הנגזר מהמילה: אדום ומן האדמה-הכוונה שהיה אדם חומרי -גשמי.
מכאן ניתן להבין: כי אדם המשתדל בעיקר במאכל ובמשתה ומשתעשע  בצייד המבטא- תענוגי הגוף בעולם הזה - אין זה פלא שהוא מוכן לבזות את עבודת ה'-  ויראתו- ואלו נחשבים בעיניו: טפלים – מנגד תענוגי הגוף הם העיקר אצלו.
במידה רעה זו התאפיין עשיו, כמו שנאמר: "וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה".
וידועים דבריו :
"וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי וַיֹּאמַר הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה"[בראשית כ"ז, ל"ו]ואם הוא טועם נופת וצוף בתענוגים זה עניין  זמני, לעתיד לבוא: הוא יצטער- כמו  שהכתוב מתאר  את  תגובתו של עשיו, כאשר התברר  לו שיעקב הקדים אותו בברכה  ,היינו, הביא לפניו את המאכל לאביו.
"כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו, אֶת-דִּבְרֵי אָבִיו, וַיִּצְעַק צְעָקָה, גְּדֹלָה וּמָרָה עַד-מְאֹד" [בראשית  כ"ז, ל"ד]
 על רדיפה אחר התענוגים, אומר: שלמה המלך:  "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה, שִׂפְתֵי זָרָה;    וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ.  וְאַחֲרִיתָהּ, מָרָה כַלַּעֲנָה"[משלי  ה, ג-ד]
רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] מסביר: על עשיו נאמר "אַדְמוֹנִי" אומנם נאמר גם על  דוד המלך  שהיה אדמוני:" וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי, עִם-יְפֵה עֵינַיִים וְטוֹב רֹאִי"[שמואל –א, ט"ז, י"ב]  והפירוש= אדום לחיים- סימן לבריאות טובה ושופעת ,עשיו היה שעיר- וזה מרמז על עודף אנרגיות וכוח חיים המספקים להתפתחות השיער, דבר שקורה בגיל מאוחר יותר, אך עודף  האנרגיות היה כה רב שהתוצאה הייתה: שכל גופו של עשיו היה מכוסה שיער רב - לכן נקרא:"עשיו"- משורש- "עשה"- שפירושו איש עשוי במלואו ומפותח מכל הבחינות.
לעומת דרכו של עשיו- יעקב- הולך בדרך הפוכה- הוא איש  תם- יושב אוהלים.
מוסיף ואומר רבינו בחיי:" מה שרצה עשיו לקנות- רצה יעקב למכור- והוא  רדיפת התאוות ובקשת  תענוגי העולם שהמשילם לנזיד עדשים, לפי שטוב העולם ושלוותו וכבודו- אינו אלא כעדשה שהיא עגולה" ומכאן שיעקב רצה למכור-להחליף חיי שעה בחיי העולם והיא עבודת ה' שהייתה בבכורות"
פרשה זו רומזת לנו כי הגיהינום מתוכנן לכת של עשיו -ואילו גן עדן  מזומן ליעקב ובניו והכוונה לדרשתם של רז"ל: כאשר באו שני האחים לקבל את הברכות מאביהם: יצחק עם יעקב- נכנס גן עדן -ועם עשיו נכנס גיהינום.
ועוד דבר מעניין לגבי שמות האחים: שמו של עשיו לא השתנה לעולם, אבל שמו של יעקב השתנה לשם: "ישראל" בכך  נכנס בשמו שם הוויה- מה שאין כן אצל עשיו!
יעקב היה איש  תם – יושב אוהלים.
המילה:"תם" מרמזת על כך-  שהוא היה בעל מידת אמת.
לכינוי:" יושב  אוהלים"-שני פירושים:
א] על דרך  הפשט: יעקב היה לומד בבית מדרש של שם ועבר.
ב] על דרך הקבלה- יושב אוהלים-אוהל של מטה ואוהל של מעלה.
"וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו"
רבינו בחיי מסביר: כי יצחק לא אהב את עשיו בשל בכורתו, אלא  היות והיה מהנה אותו בציד.
עשיו היה  צייד משני צדדים מצד אחד – צד חיות ומנגד היה  נוהג לצוד את דעת אביו בעורמה.
ורז"ל מציינים: כי עשיו היה מספר לאביו :כי היה בבית המדרש ולמד שהמלח חייב במעשר ויצחק היה מאמין לו ורוח הקודש הייתה צועקת לא להאמין לו-!כי שבע תועבות בליבו, ועוד דרשו : כי היה צד ומאכיל את אביו ובכך נותן  שוחד כדי שאביו יעניק לו את הברכה.
על כך נאמר: "השוחד  יעוור עיני צדיקים"
רש"ר מבהיר: כי יצחק היה עולה תמימה הוא התרחק מהמולת העולם והעדיף לשבת בבדידות ושקט -סמוך לבאר לחי רואי - ועל כן דווקא טבעו הנועז והנמרץ של עשיו מצא חן בעיני יצחק הוא ראה בו כוח ועוצמה לשמש עמוד התווך של הבית- לעומת זאת רבקה ראתה ביעקב את השלמות המייצגת אורח חיים שונה ממה שהכירה בביתה.
אבל ההורים צריכים להיזהר לא לפעול אך ורק  לפי רגשותיהם ,דבר זה פוגם בגישה החינוכית הנכונה.
לסיכום, לאור האמור לעיל -  נראה כי השוני בין המידות המאפיינות את שני האחים מוכיח: כי ישנו הבדל תהומי בין השניים ועל כן לא יפלא , איפוא, האמרה: "כי עשיו שונא ליעקב"- כה נכונה ,גם  בימינו רואים את התנהגותם של רוב אומות העולם כלפי ישראל.
מי ייתן  ודברי הנבואה יתקיימו במהרה:
וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי יְהוָה דִּבֵּר". [עובדיה א'      , י"ח]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר