‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת שופטים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת שופטים. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 25 באוגוסט 2020

ציורי תנ"ך/ "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/"תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ"

ציירה: אהובה קליין©

 

Biblical paintings by Ahuva Klein

Be innocent with God ©

 All rights reserved©

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 19 באוגוסט 2020

להיות תמים עם אלוקים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

להיות תמים עם אלוקים

שיר מאת: אהובה קליין ©

בתום שנות נדודים

טרם לארץ נכנסים

עם נבחר אלוקים

מתועבות הגויים  מוזהרים.

 

להימנע מחיבור ליידעונים

להתרחק מכשפים וקוסמים

לבטוח נאמנה באלוקים

 להיות  עמו תמים.

 

זוהי ארץ הבחירה

עיני ה' תמיד בה

מראשית עד אחרית השנה

לעם נבחר עתיר אמונה.

 

בנים אנחנו לאלוקים

בנתיבי אבות הולכים

בשורשים תמיד דבקים

מאבינו בשמים מתייראים.

הערה: השיר בהשראת: פרשת שופטים [חומש דברים]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 11 בספטמבר 2019

ציורי תנ"ך/ המלך אוחז בתורה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- The King is holding the Torah


 "וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ--וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת",
[דברים י"ז, י"ח]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 3 בספטמבר 2019

פרשת שופטים- מדוע הצטווה המלך לשני ספרי תורה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שופטים- מדוע הצטווה המלך לשני ספרי תורה?

 מאמר מאת: אהובה קליין .
 היצירות שלי לפרשה:




ציורי  תנ"ך/ המלך וספר התורה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מלך נבחר אלוקים/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ האיסור למלך להרבות בסוסים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שלמה המלך- החכם באדם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ דוד המלך על רקע ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)










העלאת תמונות




ציורי תנ"ך/ משפט  צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ משפט צדק בשער העיר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ דבורה השופטת מתחת לעץ התומר/ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ נביא אמת/ ציירה: אהובה קליין (c)








ציורי תנ"ך/  הכהן הגדול/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול מברך את עם ישראל- טרם יציאתם למלחמה/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ מצור על האויב/ ציירה: אהובה קליין (c)שמן על בד]

בפרשה זו - הכתוב  מתאר  את רצון העם להמליך עליו מלך - בזמן הכניסה לארץ ישראל ומצווה על המלך ציוויים חשובים:

"כִּי-תָבֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ; וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי.  שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ:  מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ--לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-אָחִיךָ הוּא.  רַק, לֹא-יַרְבֶּה-לּוֹ סוּסִים, וְלֹא-יָשִׁיב אֶת-הָעָם מִצְרַיְמָה, לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס; וַיהוָה, אָמַר לָכֶם, לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה, עוֹד. וְלֹא יַרְבֶּה-לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ; וְכֶסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה-לּוֹ מְאֹד.  וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ--וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת, עַל-סֵפֶר, מִלִּפְנֵי, הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.  וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל-יְמֵי חַיָּיו--לְמַעַן יִלְמַד, לְיִרְאָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהָיו, לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לַעֲשֹׂתָם.  לְבִלְתִּי רוּם-לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן-הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול--לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל-מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל".  [דברים י"ז, י"ד -י"ח, א]

השאלות הן:

א] ישיבת עם ישראל בארצו והמלכת מלך- הקשר?

ב] מדוע מצווה המלך - לכתוב שני ספרי תורה?

תשובות.

עם ישראל והמלך.

חז"ל בספרי לומדים מכפל הלשון: "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" ,כאשר המלך נפטר חייבים למנות תחתיו מלך אחר- זוהי אחת ממצוות עשה שחלה על עם ישראל- בזמן ישיבתם בארץ- הקודש  כפי שכתוב [מסכת סנהדרין, כ, ע"ב]: "שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ:

להעמיד [למנות] להם מלך,

להכרית זרעו של עמלק [דברים כ"ה, י"ט]

לבנות להם בית בחירה[בית מקדש]

הגאון רבי מאיר שמחה מדווינסק מעיר על כך: דברי מדרש אלה המופעים בספרי- באים ללמדנו: יסוד חשוב בבחירת מלך בישראל, אין המלך רשאי למנות את בנו  תחתיו, אלא בחירת המלך החדש תלויה בכל עם ישראל, לכן בחירת המלך נקבעה כמצוות עשה על כל יהודי היושב בארץ ישראל.

במסכת קידושין [ל"ב, ע"ב] לומדים חז"ל: "מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול" שנאמר: . " שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ", הכוונה שתהיה אימתו על העם אשר בחרו בו.

רבי צבי פסח פראנק [רבה של ירושלים] מסביר: היות והעם בחר  במלך, ישנה נטייה  ברבות הימים לזלזל בו ולחשוב: היות ואנחנו המלכנו אותו , איננו  חייבים לקבל את מרותו ,לכן מדגישים חז"ל: "שתהא אימתו עליך" גם אם אתם בחרתם בו ,תכבדו אותו  כראוי למלך מישראל!

רבינו בחיי אומר: כתוב בספר היצירה: חייבים למנות מלך בישראל ובתנאי שתהיה כוונתם של ישראל- לשם שמים- לכוונת מצווה ואת זאת לומדים מהמילים: "שׂוֹם תָּשִׂים.." הרי היה יכול הכתוב לציין: "תמנה מלך" אבל  יש כאן לשון – סם, ובכך  רומז לנו הכתוב: כי המלך הוא סם חיים – "כי הוא כלול מן הכול" "והכל  לפי הכוונה ששואלים אותו"

בנוסף  רבינו בחיי אומר על המילים: "אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ": , מכאן: שהמלכות  ושאר המעלות  ניתנות לאדם  מאת אלוקים והבחירה היא ממנו.

בנוגע למילים: "מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" על כך דרשו רז"ל אביו ואמו  חייבים להיות מישראל. מכאן יש ללמוד: שכל מי שלא-"מִקֶּרֶב אַחֶיךָ"- אינו ישראל והוא נקרא: נוכרי.

רש"ר סבור:[ על פי ספרי] ה' יבחר במלך על ידי נביא והוא יקבל זכויות של מלך והעם  יכניע  עצמו אליו. התורה נותנת אפשרות  שנייה :שהמלך לא ייבחר באופן ישיר על ידי ה' באמצעות נביא ,אלא יתמנה על ידי בחירה חופשית של האומה, או נציגיה.

המלך וספרי התורה.

 רש"י  מבהיר: המלך  מצווה לשני ספרי תורה.

אם כן, נשאלת השאלה: מדוע היה זקוק המלך לשני ספרי תורה?

התשובה לכך: ככל שאדם גדול יותר,  כך צריך הוא יותר ויותר לקבל   עליו את עול התורה- במטרה להכניע את עצמו, הוא חייב לקבל על עצמו משנה עול- תורה. מטעם זה בזמן שהיה מתפלל לה', היה חייב לכפוף את קומתו- משום שהיה חייב להשקיע עמל רב- על מנת  להגיע לידי הכנעה. [על פי ילקוט דוד]

 משך חכמה מאיר את עיננו    בהתבוננות המילים "וְקָרָא בוֹ כָּל-יְמֵי חַיָּיו"—ושואל:  היה ראוי שיהיה כתוב: "וקרא  בה"? אלא שהדין הוא: "שדברים  שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה" ולכן יש כאן רמז בכתובים "והייתה עמו" הכוונה לתורה אבל כתוב: "וְקָרָא בוֹ"-  כי המלך חייב לקרוא בספר התורה  בעצמו ולא יאמר את הדברים בעל פה.

חת"ם סופר מסביר: לאורך כל הדרך-  המלך יחפש פתרונות לכל מיני בעיות שמתעוררות בזמן מלכותו - כי דעת התורה  חייבת להכריע בכל ענייני הממלכה הדורשים תשובות. ועל כך אמרו חז"ל: כשהיה דוד המלך עומד להכריז מלחמה   נמלך תחילה עם הסנהדרין. [מסכת ברכות  ג']

על פי המפרשים: עוד סיבה טובה למלך שיהיה מחובר לתורה הקדושה: למרות שהמלך חייב להיות תקיף לגבי העם, "שתהא אימתו עליך"- כל זה תקף רק בחוץ, אבל בתוך עצמו יתרחק ממידת הגאווה אל  תחדור הגאווה המלכותית לתוך חדרי ליבו.

על פי הספרי- סובר מפרש ספרדי: בנוגע לכבודו האישי של המלך, אל ירום לבבו מאחיו ואל יגלה תקיפות רבה.

אך בקדושה ויראת שמים- עליו כן לגלות גבהות לב ותקיפות ולא לוותר כפי שנאמר: "ויגבה ליבו בדרכי ה' "

"נתיבות שלום" אומר רעיון יפה: המלך זקוק לשני ספרי תורה ויקרא בהם כל ימי חייו ,כדי שילמד ליראה את ה'.

 לעניין שני ספרי התורה: אחת שהיא מונחת בבית גנזיו ואחת שצמודה אליו תמיד- כאן מרומזים שתי דרכי הנהגה:

א] כשהמלך בינו לבין עצמו .

וכאן מרומז- כאשר המלך נמצא לבדו ,ידע כי מעליו ישנו מלך מלכי המלכים- הצופה במעשיו בכל רגע. כפי שנאמר:

"אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יְהוָה הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם יְהוָה". [ירמיהו כ"ג, כ"ד] זהו הספר בבית גנזיו. כשהוא לבדו, בביתו ידע כי ה' משקיף עליו בכל רגע.

ב] ספר התורה הצמוד אליו בצאתו ובואו לפני אנשים. מכאן ילמד את כל סדר הליכותיו של תלמיד  חכם- כיצד יתנהג בזמן שאוכל ושותה  ובזמן שמדבר וכן ביתר הדברים הגשמיים- הכול מתוך אמונה ויקפיד  שיתקדש שם שמים על ידו.

בספר "תפארת שלמה" כתוב: אם רואה אדם, שבאו עליו ייסורים- מיד יפשפש במעשיו ואם לא גילה  עבירה שעבר, יתלה את הדבר בבטול תורה - היות וביטול  תורה הוא חטא. ואז כוח התורה מגלה לו את חטאו.

בעוד שיצר הרע מסמא את עיניו לחשוב שהוא נוהג נכון, מנגד כוח התורה מגלה לו את הידיעה  כי חטא.

בנוסף התורה שהוא קורא בה מגלה לו את  טעויותיו ומעשים  שלא נהג בהם  כהוגן.

לסיכום, לאור האמור לעיל, בחירת המלך בארץ ישראל - היא אחת ממצוות עשה שהצטוו בני ישראל – עם כניסתם לארץ הקודש.

המלך חייב  להיות אדם מישראל וברשותו יהיו שני ספרי תורה - אחד  הולך אתו לכל מקום והשני בבית גנזיו, וכך התורה תאיר את עיניו לאורך כל  הדרך הן כשהוא לבדו והן כאשר הוא  בא במגע עם העם.

 כמילות תפילת "אהבה רבה ":

וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתורָתֶךָ. וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ.     וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, 

ההפטרה:

 ישעיהו נ"א- נ"ב.


קטע  מתוך ההפטרה:

ציורי תנ"ך/"רַגְלֵי מְבַשֵּׂר, מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב
" / ציירה: אהובה קליין (c)


"אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא, מְנַחֶמְכֶם; מִי-אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת, וּמִבֶּן-אָדָם חָצִיר יִנָּתֵן.  וַתִּשְׁכַּח יְהוָה עֹשֶׂךָ, נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל-הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק, כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית; וְאַיֵּה, חֲמַת הַמֵּצִיק.  מִהַר צֹעֶה, לְהִפָּתֵחַ; וְלֹא-יָמוּת לַשַּׁחַת, וְלֹא יֶחְסַר לַחְמוֹ. וְאָנֹכִי, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, רֹגַע הַיָּם, וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו; יְהוָה צְבָאוֹת, שְׁמוֹ.  וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ, וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ; לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ, וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי-אָתָּה.  הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי, קוּמִי יְרוּשָׁלִַם, אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד יְהוָה, אֶת-כּוֹס חֲמָתוֹ; אֶת-קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה, שָׁתִית--מָצִית...
 מַה-נָּאווּ עַל-הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר, מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב--מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה; אֹמֵר לְצִיּוֹן, מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ.   קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל, יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ:  כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ, בְּשׁוּב יְהוָה צִיּוֹן.  פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו, חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם:  כִּי-נִחַם יְהוָה עַמּוֹ, גָּאַל יְרוּשָׁלִָם.   חָשַׂף יְהוָה אֶת-זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ, לְעֵינֵי כָּל-הַגּוֹיִם; וְרָאוּ, כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ, אֵת, יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ.."

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 27 באוגוסט 2018

ציורי תנ"ך/ אכילת גפן בכרם רעך/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings

Eating grapes in your friend's vineyard 


 "כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ, וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ; וְאֶל-כֶּלְיְךָ, לֹא תִתֵּן."
 [דברים, כ"ג, כ"ה]

ציורי תנ"ך/  אכילת גפן בכרם רעך/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 14 באוגוסט 2018

פרשת שופטים, אימתי יש להטיל מצור על עיר- וכיצד?/ מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שופטים, אימתי יש להטיל מצור על עיר-וכיצד?

מאת: אהובה קליין.

הציורים  שלי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ משפט - צדק- אלוקי/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משפט צדק בשער העיר/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ דבורה השופטת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ המלך וספר התורה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ האיסור למלך להרבות בסוסים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שלמה המלך- החכם באדם/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ דוד המלך על רקע ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שלמה המלך מביט בפריחת האביב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ המלך כשופט/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/  הכהן הגדול/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול מברך את עם ישראל- טרם יציאתם למלחמה/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ מצור על האויב/ ציירה: אהובה קליין (c)שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ נביא אמת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


אחד הנושאים שבפרשה: אימתי  לשים  מצור על עיר  וכיצד לנהוג  בעת המצור   עם עץ השדה?

וכך התורה מתארת את המצב: "כִּי-תִקְרַב אֶל-עִיר, לְהִילָּחֵם עָלֶיהָ--וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ, לְשָׁלוֹם.  וְהָיָה אִם-שָׁלוֹם תַּעַנְךָ, וּפָתְחָה לָךְ:  וְהָיָה כָּל-הָעָם הַנִּמְצָא-בָהּ, יִהְיוּ לְךָ לָמַס--וַעֲבָדוּךָ.  וְאִם-לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ, וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה--וְצַרְתָּ, עָלֶיהָ" [דברים כ, י- י"ג]

בהמשך הכתוב מתאר: "כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִילָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן--כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת:  כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר.  רַק עֵץ אֲשֶׁר-תֵּדַע, כִּי-לֹא-עֵץ מַאֲכָל הוּא--אֹתוֹ תַשְׁחִית, וְכָרָתָּ; וּבָנִיתָ מָצוֹר, עַל-הָעִיר אֲשֶׁר-הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה--עַד רִדְתָּהּ". [כ, י"ט –כ]

השאלות הן:

א] במה התורה מזהירה את עם ישראל?

ב] כיצד לנהוג כלפי עץ  השדה- בעת המצור?

תשובות

כוח השלום.

רש"י  מסביר: אם  אותה עיר  שעם ישראל מתקרב אליה, איננה חפצה בשלום, יש לצור עליה מצור - מהטעם: שאם היא איננה חפצה בשלום, סופה להילחם בך אם תניח אותה ותלך, כלומר תוותר. במצב זה יש לצור עליה ואף להרעיבה ,להצמיאה  ולהמיתה מיתת תחלואים.

רבינו בחיי מביא את דברי רש"י: מדובר במצב של  מלחמת רשות.   תחילה פותחים בשלום עם האויב – כדי לנסות להימנע ממלחמה, אבל במלחמת מצווה של שבעה העמים אין  פותחים  בשלום.

מדגיש רבינו בחיי: בכל מקרה פותחים תחילה בשלום- בין אם זו מלחמת רשות ובין אם זו מלחמת מצווה- אין הדבר אמור לגבי עמון, ומואב לפי שנאמר:

"לֹא-תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם, וְטֹבָתָם, כָּל-יָמֶיךָ, לְעוֹלָם".[דברים כ"ג, ז]

אך אם הם בעצמם ביקשו שלום , מקבלים את בקשתם.

פרשה זו מהווה אזהרה לעם ישראל שלא יתחילו להילחם עם שום אומה ,אלא אם כן קודם קוראים לה לשלום! זה אמור לגבי מלחמת רשות וכן לגבי מלחמת מצווה של שבעת העמים ,אם העמים מקבלים על עצמם את שבע מצוות בני נח וגם את מס המלך- אז אין  הורגים מהם נשמה. שנאמר:

"וְהָיָה֙ אִם ־שָׁל֣וֹם תַּֽעַנְךָ֔ וּפָתְחָ֖ה לָ֑ךְ וְהָיָ֞ה כׇּל ־הָעָ֣ם הַנִּמְצָא ־בָ֗הּ יִהְי֥וּ לְךָ֛ לָמַ֖ס וַעֲבָדֽוּךָ"׃ [דברים, כ, י"א]

הכוונה: שהם יסכימו לעבוד את המלך בגופם ובממונם, כגון: בניית חומות וחיזוק מצודות ובניין ארמון המלך, כמו שנאמר:

"וְזֶה דְבַר-הַמַּס אֲשֶׁר-הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת אֶת-בֵּית יְהוָה וְאֶת-בֵּיתוֹ וְאֶת-הַמִּלּוֹא, וְאֵת, חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם; וְאֶת-חָצֹר וְאֶת-מְגִדּוֹ, וְאֶת-גָּזֶר".  [מלכים א, ט, ט"ו]

רש"י מסתמך על ספרי האומר: "דבר אחר: "כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר...": מגיד שתובע שלום שניים שלושה ימים עד שלא נלחם בה, וכן הוא אומר:

"וַיֵּשֶׁב דָּוִד בְּצִקְלָג, יָמִים שְׁנָיִם".[שמואל-ב, א, א]

מתוך דברי הכתוב בפרשתנו אנו לומדים שני מסרים:

א] שזמן המצור היה לפחות שלושה ימים.

ב] לפני הטלת המצור יש לתבוע שלום במשך שניים ,או שלושה ימים.

במלחמת רשות זו - המטרה להחריב את העיר ,אך אילו היה מדובר במלחמת מצווה נגד שבעת  העמים- עליהם נאמר: "לא תחיה כל נשמה"! כפי שהכתוב  מתאר:

"רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה".  [דברים, כ, ט"ז]

רש"ר מסביר: המצור על העיר נועד "לתפשה ולא לשבותה" [על פי ספרי] המטרה צריכה להיות ,אך ורק להכניע את העיר- ולא להפוך את התושבים לעבדים כשבויי מלחמה.

התייחסות אל עץ השדה.

הרמב"ן מבהיר: אסור להשחית עץ פרי כלל – כפי שהתורה מציינת: "כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת:  "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה"

זה כמו: "כי נפש הוא חובל"

אבל על פי דעת רבותינו: מותר  לכרות עץ מאכל –כדי לבנות מצור, ולא אמרה התורה: רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל  וגו' ,אלא להקדים ולהגיד: שאילן סרק קודם, הכוונה: שהתורה  הזהירה לא  להשחית את העץ ולכרות אותו דרך השחתה.

רבינו בחיי  מוסיף על דברי הרמב"ן ואומר:  "אין לך  להוציא כוח בזה לכרות עץ השדה, אלא תשמור מהשחית אותו ומהזיקו ותיקח ממנו התועלת, זהו כי ממנו תאכל, ואם אתה משחיתו נמצאת מזיק ומפסיד התועלת".

במילים אחרות: אין להשחית עץ הנותן פירות- לפי שממנו יש לאדם תועלת.

 ודרשו רז"ל: אם תראה תלמיד חכם והגון- ממנו תאכל ואותו לא תכרות.,,,   כלומר  עץ השדה הוא משל לתלמיד חכם- שאותו יש לכבד וללמוד ממנו.

דעת מקרא סבור:  הכתוב מתכוון לאסור  כריתת עצים הגדלים סביב העיר- לפי  שהצרים על העיר רגילים להשחית את  המקום שהם חונים שם,  לכן אסרה התורה להשחית את העצים ולקצץ את ענפיהם, אבל  אין האיסור הזה חל על המלחמה במואב – לפי  שהם היו אויבי ישראל- כפי שמתאר דוד המלך: "אָמְרוּ--לְכוּ, וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי;    וְלֹא-יִזָּכֵר שֵׁם-יִשְׂרָאֵל עוֹד ..... אָהֳלֵי אֱדוֹם, וְיִשְׁמְעֵאלִים;    מוֹאָב וְהַגְרִים". [תהלים פ"ג, ה- י"ז]

אלישע הנביא אמר על מלחמת מואב- למלך ישראל:

"וְהִכִּיתֶם כָּל-עִיר מִבְצָר, וְכָל-עִיר מִבְחוֹר, וְכָל-עֵץ טוֹב תַּפִּילוּ, וְכָל-מַעְיְנֵי-מַיִם תִּסְתֹּמוּ; וְכֹל הַחֶלְקָה הַטּוֹבָה, תַּכְאִבוּ בָּאֲבָנִים". [מלכים ב',,ג, י"ט]

אונקלוס אומר: אסור להרים ברזל על עץ הפרי כי ממנו אוכלים וממנו באה הפרנסה- כי לאחר שתכבוש את העיר – עץ הפרי יספק לך מחיה.

דבר אחר: באה התורה ללמדנו מידות טובות- מידת החמלה - שנהיה מרחמים על דבר שנהנינו ממנו – כמו שאמרו בתלמוד:  "בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן"

יונתן תירגם- שהעץ שונה מן האדם- לפי שאינו יכול להסתתר בעת מלחמה .

העץ שמותר להשחיתו: הוא עץ שעדיין צעיר ואינו נותן פירות, ואתה  יודע שהוא  אינו עץ פרי וגם שיגדל לא ייתן פירות- הוא אילן סרק, מותר לקצוץ ענפים ממנו – ואפילו לגדעו כליל.

התורה אוסרת לכרות עץ מאכל , אפילו בעת הטלת מצור על מקום בזמן מלחמה.

בדומה לכך מצאנו  למען  מטרה קדושה- כי ציוותה התורה לקחת "עצי שטים" ולא עצי פרי ועל כך נאמר בשמות רבה: "ועשית את הקרשים למשכן עצי שיטים עומדים" וכאן לימד  ה' אותנו דרך ארץ- התנהגות נאותה,

ה' שהכול שייך לו ,כאשר  ציווה להקים  משכן לימד, אותנו:  שאם אדם ירצה להקים בית מעץ  פרי, אמור לו: מה מלך המלכים שהכול שלו כאשר ציווה לבנות משכן - ביקש לבנות את המשכן  רק מעצים שלא נותנים פירות, אתם לצרכים הפרטיים שלכם על אחת כמה וכמה.

על פי הרמב"ם: התורה אוסרת להשחית עצי פרי בכל מקום ובכל זמן ולא רק בזמן מצור הקודם למלחמה.

כך כותב הרמב"ם :"אין קוצצים אילני   מאכל ולא במצור בלבד, אלא בכל מקום  כל הקוצץ אילן מאכל דרך השחתה- לוקה [נענש] ולא  האילנות בלבד, אלא, כל המשבר כלים וקורע בגדים, והורס בניין [הראוי למגורים], סותם מעיין ומאבד מאכלים הראויים לאכילה דרך השחתה- עובר ב: לא תשחית.

לסיכום, לאור האמור לעיל: על פי התורה- יש תמיד להעדיף את השלום עם האויבים, אך אם האויב מסרב לשלום -יש לצור עליו מצור ולהיזהר לא לפגוע בעצי הפרי- שהם מספקים מזון לאדם : "בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן"!
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר