‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת שבוע. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת שבוע. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 22 בדצמבר 2015

ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מבקשים מחילה ממנו/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד] - ציור לפרשת ויחי.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וילכו  גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים"ויאמר אליהם יוסף אל- תיראו כי התחת אלוקים אני:ואתם חשבתם עלי רעה אלוהים חשבה לטובה למען עשה כיום הזה להחיות עם- רב"
[בראשית נ,כ]
הטכניקה: שמן על בד.
Biblical paintings By Ahuva Kiein.
The brothers ask for pity from Joseph after Jacob died
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 9 בנובמבר 2015

פרשת תולדות- מה סודו של יצחק להצלחתו בארץ המובטחת?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תולדות- מה סודו של יצחק להצלחתו בארץ המובטחת?

מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורים לפרשת השבוע:

ציורי תנ"ך/ רבקה אוחזת ביעקב ועשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יעקב איש תם יושב אוהלים ועשיו איש ציד:ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ רבקה צופה אל עבר עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ רבקה מצווה על יעקב לברוח אל  חרן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/יצחק עורך משתה לאבימלך ולפיכול שר  צבאו/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



פרשה זו מעמידה במרכז את יצחק ומתארת את תולדותיו: "ואלה תולדות יצחק בן אברהם ,אברהם הוליד את יצחק.."[בראשית כ"ה, י"ט]

ניסיון הרעב בארץ- העובר על יצחק בדומה לאביו אברהם, הוא מתכונן  לרדת למצרים, אך לפני כן הוא הולך לגרר אל אבימלך מלך פלישתים, אלא שאלוקים מצווה עליו לא לעזוב את גבולות הארץ:

"וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה שכון בארץ אשר אומר אליך"[שם  כ"ו, ב] יצחק מקיים את ציווי ה' ונשאר בגרר.  אך בהמשך אבימלך מגרש את יצחק : "..לך מעמנו כי - עצמת ממנו מאד"

השאלות הן:

א] מדוע הכתוב מדגיש כי אברהם הוליד את יצחק?

ב] אלוקים אוסר על יצחק לעזוב את הארץ, מדוע?

ג]  מהי הסיבה ליחס הרע של הפלישתים  כלפי יצחק?

התשובות.

הדגשת הכתוב: "אברהם הוליד את יצחק"

על פי רש"י: שני פירושים:

א]לפי הפשט: לאחר שה' קרא לאברם -אברהם רק אז הוא הוליד את יצחק בנו.

ב] לפי הדרש:  היות וליצני הדור היו אומרים ששרה נתעברה מאבימלך ,שהרי  שנים רבות קודם לכן הייתה נשואה לאברהם ולא נתעברה, על כן הקב"ה דאג שיצחק יהיה דומה בקלסתר פניו לאביו - אברהם.

כמה מחכמי ישראל מתפלאים על כך, מדוע נקראים אותם אנשים הלועגים לשרה - ליצנים, הרי הם נחשבים לרשעים?

 אלא התשובה לכך היא: שאותם ליצנים  כוונתם הייתה: שעל ידי שאברהם התפלל על אבימלך ונשותיו שנענשו ולא הביאו ילדים לעולם - פקד  ה' את אברהם בהולדת יצחק, כפי שנאמר במסכת בבא קמא [צ"ב, ע"א]: "כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה  תחילה"

בעצם אנשים אלה אמרו דברים נכונים ,אלא באופן לא ברור אשר משתמע לשתי פנים, כך שהמאזין למילותיהם: "מאבימלך נתעברה שרה" יחשוב במשמעות זולה וגסה ,לכן אנשים אלה מכונים בפי חכמנו: "ליצני הדור" מכאן לומדים שאדם חייב להקפיד לדבר באופן ברור וטהור, "מוות וחיים ביד הלשון" [משלי י"ח, כ"א]

אלוקים אוסר על יצחק לעזוב את הארץ.

רש"י מפרש: יצחק רצה לרדת בזמן הרעב למצרים בדומה לאביו אברהם, אמר לו הקב"ה: "אל תרד מצרימה"  מהטעם שיצחק נחשב לעולה תמימה משעת העקדה ולכן אין ראוי שיעזוב את הארץ המובטחת. כשם שעולה היוצאת מחוץ לעזרה נפסלת ואסורה, כך נאסר על יצחק לצאת את גבולות ארץ ישראל.

אור החיים מפרש: "נתכוון לומר סתם לקבל עליו אמרי קדוש אל המקום אשר יאמר אליו הגם שיהיה הפך רצונו, וליטול שכר על הדבר כי רצה הקב"ה לזכות ידידיו"- מכאן שהקב"ה רצה לתת ליצחק שכר וזכות על כך שישב בארץ הקודש כפי שציווה את אברהם אביו:" לך- לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" [שם י"ב, א]

ספורנו מסביר: כי הקב"ה התכוון לומר ליצחק -שלמרות הרעב בארץ ה' יהיה עמו ויברכהו ולא יחסר לו מרעה לצאנו. ויברך אותו בממון ובמקנה וזאת מהסיבה: שה' נשבע כבר לאברהם אביו- לתת לו ולזרעו את הארץ הזאת ולפיכך בהיותו גר במקום יהיה נשיא אלוקים בתוכם ויקנה בה חזקה להוריש לזרעו.

יחסם של הפלישתים אל יצחק.

כאשר יצחק משתקע בגרר הרי  כל הבארות אשר חפרו עבדי אביו  בימי אברהם , הפלישתים  סותמים אותם וממלאים בעפר.

רש"י מסביר : כי לפי שמסופר בהמשך הפרשה על יצחק  שחפר את הבארות מחדש:" וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו.." לפיכך  הקדים הכתוב לתאר - שאת הבארות האלה סתמו הפלישתים אחרי מותו של אברהם - בטענה כי הבארות הללו משמשים תקלה ומכשול מפני מחנות  החיילים - שיבואו להילחם נגדם והבארות יספקו להם מים.

רוב  הפרשנים מסבירים : כי הגורם לסכסוך בן יצחק לפלישתים  ואבימלך בראשם -  השנאה לישראל, שנאה זו מופיעה מצד האויבים לאורך כל הדורות  כלפי האומה  היהודית ונמשכת עד ימינו.

התורה מסבירה  את סתימת הבארות מתוך קנאת הפלישתים ביצחק כפי שכתוב: "ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי- גדל מאד: ויהי לו מקנה- צאן בקר ועבודה רבה ויקנאו אותו פלישתים"

אותו אבימלך שבזמנו כרת ברית עם אברהם אבינו: והתחייב לא לשקר לו, לנכדו  ולנינו ,אינו עומד בדיבורו ומעביר את הקנאה אל יצחק, והשנאה אצלו עד כדי כך גדולה  שהוא מגרש את יצחק ואומר: "לך מעמנו כי עצמת ממנו" .

למרות שיצחק עובר למקום אחר שנאה זו אינה מרפה ממנו והולכת בעקבותיו. וגם שם מתקוטטים אתו  בעניין הבארות שהוא חופר , אבל אבימלך ברוב צביעותו בא אליו בהצעה חדשה של כריתת ברית ביניהם ,יצחק מגיב באומרו: "מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי" ?

תשובתו של אבימלך  מזכירה את האויבים שלנו היום: הוא אומר ליצחק: "עשינו עמך רק טוב, ונשלחך בשלום" הוא כאילו עושה לו טובה בכך שלא זרק אותו לשואה ,אלא איפשר לו לעזוב את ארצו אחרי שלקחו לו את האדמה והבארות., על כך ישנו מדרש יפה:

 בראשית רבה [ס"ד]: משל  לארי שנתקע לו עצם בגרונו ,מיד הכריז: מי שיצליח להוציא את העצם מגרונו- יבוא על שכרו. מיד הופיע עוף בעל צוואר ארוך וחרטום מאורך במיוחד, והצליח להוציא את העצם מגרונו של ארי זה. תבע העוף את שכרו ,ענה לו האריה: לא די לך שחרטומך שהיה בגרוני לא ניזוק ויצאת  בשלום ולא בלעתיו, אתה עוד מעז לבקש על כך שכר?

הנמשל על פי חז"ל: אבימלך טען בפני יצחק: היית בארצי ואני שלחתי אותך ריקם ,אבל יצאת בריא ושלם, לא קרה לך דבר. על כך אתה חייב לגמול  לי טובה.

מכאן שכל מה שקרה ליצחק הוא תבנית הסכסוך בשרשרת ההיסטוריה של העם היהודי עד היום ממש.

זוהי בעיה אנטישמית.

"אוצר חיים" מסביר:  כי ניתן ללמוד מתגובתו של יצחק לגבי העתיד של ישראל. על יצחק נאמר:"ויעתק  משם", הפתרון  לאנטישמיות:

 לעם ישראל יש ארץ אחת, וזוהי ארץ ישראל ולכן עליו לגור רק שם ולתמיד.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד כי כל  שנאת הפלישתים נבעה מתוך קנאה בהצלחתו של  יצחק, יצחק שציית לצוויי  ה'-  הצליח  לעלות ולהתעלות  וזה היה סוד הצלחתו, וכאשר הפלישתים באו לכרות אתו ברית ,הם  נתנו טעם לצעד זה: "ראו ראינו כי היה ה' עימך.."למרבה הצער, אותה שנאה קיימת עד ימינו ועל מנת להתגבר עליה עלינו לציית לתורה הקדושה- ולמלאה ככתבה ולשונה וליישב את ארץ ישראל לאורכה ולרוחבה. וכשם שיצחק הצליח בעזרת  הבורא, כך עם ישראל  בע"ה יזכה להגיע למנוחה והנחלה לעד- בארץ המובטחת. אמן !
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 3 בנובמבר 2015

פרשת חיי שרה- מדוע הטיל אברהם את מלאכת השדכן על אליעזר?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת חיי שרה -
 מדוע הטיל אברהם את מלאכת השדכן על אליעזר ?

מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורים מתוך הפרשה:



ציורי תנ"ך/ אברהם רוכש את מערת המכפלה מעפרון/ ציירה:
אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"וישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר דיבר באוזני בני - חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר"[בראשית  כ"ד, ט"ו]






ציורי תנ"ך/ אליעזר מתפלל להצלחת שליחותו למציאת אישה ליצחק/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
"ויאמר ה' אלוקי אדוני אברהם הקרה- נא לפני היום ועשה- חסד עם אדוני אברהם..."[בראשית כ"ד,י"ב]










ציורי תנ"ך/ אליעזר צופה בשואבות/ ציירה: אהובה קליין (c) 
[שמן על בד]
"הנה אנוכי ניצב על- עין המים ובנות אנשי העיר יוצאות לשאוב מים"
[בראשית  כ"ד, י"ג]





ציורי תנ"ך/ יצחק  יוצא לשוח בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)
 [שמן על בד]
"ויצא יצחק לשוח בשדה" [בראשית כ"ד,ס"ג]


ציורי תנ"ך/ רבקה מגיעה ומבחינה ביצחק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
""ותישא רבקה את עיניה ותרא את- יצחק.."[בראשית כ"ד,ס"ד]




ציורי תנ"ך/ רבקה מגיעה אל בית יצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)
 [שמן על בד]


הפרשה פותחת בתיאור  מותה של שרה ואופן קבורתה ,אך מיד לאחר שאברהם מסיים להתאבל עליה ,הוא חש אחריות עמוקה לדאוג להמשך קיום הדורות ועל כן הוא פונה לאליעזר עבדו למצוא ולהביא אישה לבנו יצחק:

"ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר- לו שים- נא ידך תחת ירכי: ואשביעך בה' אלוקי השמים ואלוקי הארץ אשר לא- תיקח אישה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו: כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אישה לבני יצחק". [בראשית  כ"ד, ב- ה]

השאלות הן:

א] מדוע אברהם הטיל על אליעזר דווקא, להיות שדכן  עבור יצחק?

ב] מה הייתה מהות הבקשה?

תשובות.

אליעזר- עבד אברהם-שדכן.

נשאלת השאלה מדוע אברהם סמך כל כך על אליעזר עבדו, עד כדי כך שהטיל עליו משימה כה כבדת אחריות וגם מכובדת  לחפש אישה מתאימה ליצחק?

ה "כלי יקר" מביא שתי  סיבות:

א] כאן הודיע לנו הכתוב: מדוע בכלל היה זקוק אברהם לשליח? והתשובה: כי לאברהם לא היה כבר כוח ללכת בעצמו לחפש שידוך לבנו, שנאמר: "ואברהם זקן בא בימים .." כמו כן, את יצחק הוא לא היה מעוניין לשלוח, שמא אברהם עלול למות ומי ישים ידיו על עיניו ?

ב] אברהם בחר דווקא באליעזר עבדו לבצע את מלאכת השדכנות, לפי שסמך על נאמנותו וידע גם שאליעזר לא ייקח שוחד, וודאי לא יביא אישה שאינה הגונה עבור יצחק.   אברהם נוכח להכיר את עבדו היטב, לפי שהוא היה מושל ביתו והיה ישר מאד, לא לקח לעצמו  מהכסף שהיה ברשות אברהם והממון  לא שלט עליו , על כן בוודאי לא יפעל למען תאוות ממון, אלא  מתוך יושר ונאמנות לבעליו.

בקשתו של אברהם מאליעזר.

רבינו בחיי מסביר: כוונת אברהם הייתה: להזהיר את אליעזר עבדו בשבועה -שלא ייקח אישה לבנו מבנות כנען שהוא זרע מקולל-כי אישה שהיא מוכנה לפורענות תטה את  בעלה לצידה, דוגמת חוה שהשפיעה לרעה על האדם וגרמה לו לחטוא.

ועוד דוגמא משלמה המלך: שנשא נשים נוכריות - עמוניות מואביות ,צידוניות ובנות חת, ועל כך נאמר: "נשיו  היטו את לבבו" [מלכים- א, י"א] ולכן נקבע המנהג לקרוא פרשה זו לחתן ביום חתונתו- במטרה להזכיר לעם ישראל כי יש להיזהר בנישואין לבל ייקח אדם  אישה  למטרת נישואין-מטעמי יופי בלבד, כמו שנאמר: "שקר  החן והבל היופי" [משלי ל"א]

ולא ייקח אישה מטעמי ממון, "כי הממון עשה יעשה לו כנפיים כנשר יעוף השמים"

ולא ייקח אדם אישה לשם שררת הקרובים ובני משפחות, שיתרגל להיעזר בהם ויוכל להשתרר. היות והוא מועד לכישלון

בשלושת הכוונות הנ"ל.

אבל על מנת להצליח בחיי נישואין- כוונתו צריכה להיות לשם שמים וינסה להידבק במשפחה טובה והגונה . היות והבנים  ,בדרך כלל, נמשכים בטבעם אחרי משפחת האם, בדומה לטעם היין שטעמו נמשך אחרי הכלי שהיה מאוכסן בתוכו.

ישנה גם אזהרה לאדם שרצוי לישא אישה מקרובי משפחתו ולומדים  זאת מאברהם באומרו: "כי אל ארצי ואל מולדתי תלך  ולקחת אישה לבני יצחק," בדומה לעמרם, שנאמר עליו: "וילך איש מבית לוי וייקח את בת לוי"[שמות כ]

רבינו בחיי מדגיש: אם אדם יקפיד לקחת אישה  במדרגתו, רב הסיכוי כי השידוך יעלה יפה והזוג יחיה בשלום לאורך ימים והשלום מתרבה בעולם. אבל אם ייקח אישה  מתחת למדרגתו  ישנו חשש שיתייחס אליה בגסות וזה לא יסתדר, אם ייקח אישה במדרגה גבוהה ממנו- ישנו חשש שהיא תתגאה עליו וחייהם יעברו במריבה לאורך כל הדרך.

רז"ל אומרים : כי כאשר המשפחות מתאימות באותו מעמד –הוא משל  ל: "ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל" . ואילו כאשר משפחה אחת אינה הגונה והשנייה כן , התוצאה- המשל : "ענבי הגפן בענבי הסנה דבר  כעור ואינו מתקבל".

מכאן שטוב יעשה האדם אם יישא אישה לשם שמים והטובים ילכו עם הטובים,  וכך ישרור שלום ביניהם, כמו שכתוב: "היטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם" [תהלים קכ"ה]

בנוגע להמשך דברי אברהם לאליעזר: "פן תשיב את בני שמה"- על כך  אומר רבינו בחיי: כי אברהם לא היה מעוניין שיצחק יצא מחוץ לגבולות ארץ ישראל הקדושה – היות והיה עולה תמימה [בעקדת יצחק] ואין קודש נעשה  חול.

לפי דברי ה:"כלי יקר"- אברהם השביע את אליעזר עבדו- במילה, מהטעם :אדם שעבר ברית מילה נמצא גדור מעריות ולכן אסר עליו להביא אישה ליצחק מבנות הכנעני כי הזימה – היא ירושה אצלם מחם אבי כנען ואין ראוי שמשפחה מבורכת תשדך ותדבק אל משפחה של ארורים.

ובנוגע לשבועה  שאמר אברהם לעבדו:" ואשביעך בה' אלוקי השמים ואלוקי הארץ", לפי שאמרו רז"ל: "גדולה מילה שאלמלא היא , לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר: "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי [מסכת נדרים ל"א, ע"ב]

ספורנו מפרש: כי כוונת אברהם במילים: "אלוקי השמים ואלוקי הארץ" הייתה:  שאם אליעזר לא יקיים את בקשתו ויבגוד בו  - הדבר יפרע ממנו בעולם הזה וגם בעולם הבא.

אור החיים אומר רעיון מעניין: אברהם הרגיש צורך להשביע את אליעזר לא להביא אישה  ליצחק מבנות הכנעני  , מפני שאליעזר חשב שהגם שכנען  ארור, הרי יצא מזה אם יתחתן עם יצחק , לפי שנאמר לאברהם : "והיה ברכה"- הכוונה שכל  משפחה שאברהם יהיה כלול בתוכה- היא מבורכת ונאמר גם: "ונברכו בך כל משפחות הארץ .."  לכן הדגיש אברהם  שהקללה על כנען עדיין נשארה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי אכן אליעזר היה האדם הנכון והמתאים ביותר - לבצע את משימת הקודש- להביא שידוך הוגן לבנו ליצחק.

אליעזר ציית לבקשת אברהם,  כפי שכתוב: "וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדוניו וישבע לו על – הדבר הזה" [שם כ"ד, ט]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 13 באוקטובר 2015

פרשת נח- מי היו נח ובניו- ובמה שליחותם?/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת נח- מי היו נח ובניו- ובמה שליחותם?

מאמר: מאת: אהובה קליין.

פרשת נח קרויה על שמו - לפי שהיה  צדיק בדורו ונבחר על ידי האלוקים להמשיך את קיום המין האנושי - בזמן שנגזרה הגזרה להביא מבול על העולם.





ציורי תנ"ך/ נח בונה  תיבה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)









ציורי תנ"ך/ נח והיונה עם  עלה הזית/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין  על היצירה(c)







ציורי תנ"ך/ נח נוטע כרם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)









ציורי תנ"ך/ נח משתכר/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)







ציורי תנ"ך/קשת בענן/ ציירה:אהובה קליין (c) [שמן על בד]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

כאשר לנח מלאו חמש מאות שנה , ילדה לו אשתו נעמה שלושה בנים: שם, חם ויפת – כפי שהכתוב מתאר זאת: "אלה תולדות נח , נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך נח : ויולד נח שלושה בנים: את שם את חם ואת יפת": [בראשית ו, ט- י]

השאלות הן:

א] מי היה נח ובמה ייחודו?

ב] מה אפיין את שלושת בני נח: שם, חם ויפת?

תשובות.

נח.

נח מוזכר לראשונה בסוף פרשת בראשית: "ויחי למך שתיים ושמונים שנה ומאת שנה ויולד בן: ויקרא את שמו נח לאמור: זה ינחמנו ממעשנו ומעיצבון ידינו מן- האדמה אשר אררה ה'"

רש"י מאיר את תשומת ליבנו:  כי לא נאמר "ויולד את נח", אלא נאמר: "ויולד בן" מכאן ניתן ללמוד: בן- מלשון בניין – לפי שממנו -  מנח נבנה העולם.

משמעות השם נח על פי רש"י:

א] נח מלשון "הנחה"-הכוונה: "יניח ממנו עיצבון ידינו, לפי שמבריאת העולם עד בואו של נח לא היו להם כלי מחרישה לעבוד את האדמה, והנה כאשר נח הופיע ,הוא  הכין להם את כלי העבודה וכך הקל על העיצבון  שהיה להם בעבודת האדמה.

ב] עד הופעת נח האדמה הייתה  מצמיחה קוץ ודרדר- מתוקף הקללה שחלה על האדם בגלל חטאו , אבל בימי נח- נחה האדמה מקללה זו.

רש"י  שואל גם : מדוע נח הוליד את בניו  בגיל יחסית מבוגר- חמש  מאות שנה? וזאת בהשוואה לדורות קודמים שזכו  להולדת בנים כבר בגיל מאה?

הטעם הוא: הקב"ה אמר: הרי המבול עתיד לבוא על העולם ולהשמיד את הרשעים, אם כן מה יעלה בגורלם של בני נח? אם רשעים הם ימותו במבול ויהיה רע  לאביהם הצדיק, אם יהיו צדיקים יהיה מצב שנח יצטרך להקים הרבה תיבות- עבורו ועבור כל בניו- לכן עיכב ה' את ריבויו של נח ומיעט גם את מספר  בניו. והוליד את בניו בהיותו בן חמש מאות שנה.

מעניין כי בפסוק האחרון של פרשת בראשית, נאמר:  "ונח מצא חן בעיני ה' " [שם ו, ח]

 הרמב"ן מפרש: נח מצא חן בעיני ה' - לפי שכל מעשיו היו נעימים ונאים, כמו שנאמר על יוסף : "וייתן חינו בעיני שר בית הסוהר" [ בראשית ל"ט, כ"א] או, "ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה" [מגילת אסתר  כ, ט"ו] בעוד ששאר בני דורו של נח – מעשיהם גרמו לעצב בעיני ה' ,הרי נח  לעומתם מצא חן בעיני ה' והסיבה לכך, כי היה איש צדיק תמים.

רבינו בחיי מסביר: כי נח מצא  חן בעיני  ה' , מכאן ניתן להבין את העונש של הרשעים שנמחו במי המבול, ומנגד שכרו של נח הצדיק שניצל מהכליה.

על כך אמר שלמה המלך:" נבחר שם מעושר רב, מכסף ומזהב חן טוב" [משלי כ"ב]

רבינו בחיי  מוסיף ואומר:  הכתוב מציין  בנח שלוש מעלות שהן בניגוד לבני דורו :

א] היה צדיק במעשיו ,לא איש חמס כבני דורו, שעליהם נאמר: "ותימלא הארץ חמס"

ב] נח היה תמים- כלומר שלם בכל מידותיו. בהמה שאין בה מום נקראת בלשון הכתוב: תמימה כמו שנאמר על פרה אדומה: "פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום" [במדבר י"ט] והמום  אצל האדם: היא המידה המגונה. ולנוח לא הייתה שום מידה  מגונה.                  

ג]  "את האלוקים התהלך נח" , מידת ההתהלכות נמצאה רק אצל יחידי הדור.

בני נח = שם, חם ויפת.

חם- רש"י מדגיש : כי למרות שהכתוב עדיין לא תיאר את תולדות בני נח, מודגש כי: חם הוא אבי כנען והסיבה לכך: לפי שכאשר  השתכר נח באוהלו  והיה ללא כסות, חם ראה זאת ויצא לספר על כך לאחיו, כאשר נח התעורר משיכרונו קילל את כנען – בנו של חם:"...ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו.." [בראשית  ט, כ"א.]

רש"י מביא עוד סברה של רבותינו האומרים: כי כנען היה הראשון שראה את נח באוהלו ורץ וסיפר על כך לאביו וגרם לכך שיבוא לאוהל ויראה זאת במו עינו, לפיכך הוזכר שמו וגם קיבל קללה מנח.

בנוגע לראיה: "וירא חם אבי כנען את ערוות אביו ויגד לשני אחיו" [שם ט, כ"ב] על כך נחלקו חכמים:

יש אומרים: כי הזיק לנח עד כדי כך שלא יוכל להוליד בנים בהמשך.

ויש הסוברים :שמלבד  זאת עשה באביו מעשה תועבה [מסכת סנהדרין ע] [ב" ר]

שם ויפת.

שם הוזכר הראשון למרות שלא היה הבכור, אלא יפת היה הגדול והיה ראוי יפת שיוזכר  לפני אחיו?

על שאלה זו עונה רש"י בשני פירושים:

א] שם היה צדיק ועלה על אחיו עם מידותיו הטובות.

ב] הוא נולד מהול.

בזמן שנח  השתכר, מסופר כי שם ויפת לקחו את השמלה הלכו אחורנית וכיסו את אביהם- כפי שהתורה מתארת זאת:   "וייקח שם ויפת את- השמלה וישימו על- שכם שניהם וילכו אחורנית ויכסו את ערוות אביהם ופניהם אחורנית וערוות אביהם לא ראו" [שם ט, כ"ג]

למרות ששניהם השתתפו במשימה זו  הרי כתוב בלשון יחיד: "ויקח" במקום: "וייקחו"- בלשון רבים. מכאן רש"י מסיק: כי היה הבדל מהותי בהתנהגות בין  שם ויפת, שם התאמץ יותר מאחיו יפת, ועיקר המצווה נעשתה על ידו ויפת רק עזר לו.

היות ושם התאמץ יותר בכך שנהג כבוד באביו לכן  זכו[בני ישראל היוצאים מזרעו] לכיסוי של כבוד- טלית של ציצית, ויפת שגם הוא לקח חלק במצווה – זכה לקבורת בניו שהוא כיסוי של כבוד לאדם לאחר מותו, כפי שנאמר:" אתן לגוג מקום שם קבר"[יחזקאל ל"ט י"א] זוהי נבואה על  מלך מגוג שיעלה למלחמה בישראל  וחייליו יפלו על הרי ישראל ויזכו לקבורה שם. ומגוג –  הוא שייך לבני יפת- כפי שהכתוב מציין: "בני  יפת גומר, ומגוג ומדי ויון ותובל.... " [שם י, ב]

חם- שביזה את אביו, נענש מידה כנגד מידה: כפי שנאמר על זרעו:" כן ינהג מלך אשור את שבויי מצרים ואת גלות כוש נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת..." [ישעיהו ב, ד]

ההסבר לכך: כאשר כוש ומצרים יפלו בידי מלך אשור כשבויי מלחמה, יובילם כשהם ערומים ויחפים בביזיון גדול וכוש ומצרים שייכים לבני חם.

ושואל רש"י מדוע נח קילל את חם בעבדות בנו כנען? התשובה לכך היא: מידה כנגד מידה, חם שגרם לאביו שלא יוכל להביא עוד  בן רביעי אשר  בעתיד יעזור לו לעת זקנתו ובלית ברירה נוצר מצב  שהאחים הגדולים-שם ויפת- נאלצו לשרת אותו, על כך נענש  כנען הנכד -וישמש את זרעם של שם ויפת.

 ומדוע חם סירס את נח? לפי שאמר בליבו: הרי  האדם הראשון היו לו שני בנים טרם נולד שת  , קין הרג את הבל בגלל ירושת העולם ואילו נח אבינו יש לו כבר שלושה בנים והוא מעוניין בבן רביעי?

לעומת זאת ,נח בירך את שם על ידי שבירך את ה'  שבעתיד  עם ישראל שהם  מזרע  שם –יזכו  להתנחל בארץ כנען ועליהם  תשרה השכינה.

יפת קיבל ברכה שה' ירחיב את גבולו, אך לא יזכה להשראת השכינה באוהלו, לפי שכורש מלך פרס שהיה מבני יפת בנה את בית המקדש השני והשכינה לא שרתה שם במלואה, אלא השכינה שרתה רק בבית המקדש הראשון שנבנה על ידי שלמה המלך- שהיה מבני שם.

רבינו בחיי אומר: כי שם זכה למעשה לשתי ברכות:

א]ברכת השראת השכינה.

ב] ברכת התורה- דבר מיוחד שלא זכתה בכך שום אומה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד מהפרשה: כי   על נח ובניו הוטלו שליחויות חשובות:

נח שימש  דוגמא אישית לדורו ומילא את שליחותו נאמנה- על ידי שבנה את התיבה במשך שנים רבות והיה מזהיר את דור המבול שיחזרו בתשובה.

שם, נחשב  לצדיק בעל מעלות טובות ,לפי שזכה שממנו יצא אבי האומה- הלוא הוא אברהם אבינו.

יפת זכה לך- שצאצאיו בנו את בית המקדש השני [הכוונה לכורש]

חם- מייצג את כוש ומצרים.

 מתברר שלכל אדם יש ייעוד בעולם הזה ועליו למלא את שליחותו נאמנה  בהתאם  לציווי: "קדושים תהיו"

הבה נייחל שעם ישראל ימלא את ייעודו כראוי וישמש אור לגויים כדברי הנביא ישעיהו:

"והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך" [ישעיהו ס, ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 16 בספטמבר 2015

פרשת וילך- לאן הלך משה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וילך- לאן הלך משה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת במילים: "וילך משה וידבר את--- הדברים האלה אל- כל ישראל: ויאמר אליהם בן—מאה ועשרים שנה אנוכי היום לא- אוכל עוד לצאת ולבוא וה' אמר אלי לא תעבור את הירדן הזה.."[דברים ל"א, א-ג]

השאלות הן:

א] לאן הלך משה?

ב] מה הייתה כוונתו במילים: "לא אוכל עוד לצאת ולבוא"?

ג]מהי משמעות :" שבת שובה"?

תשובות:

הליכתו של משה.

על פי אבן עזרא: משה הלך להיפרד מעם ישראל- ניגש לכל שבט ועודד אותם שאומנם הוא הולך למות, אך  אל להם לפחד וחיזק את ליבם בדבריו ליהושע ולכן התורה מזכירה בהמשך את דבר משה ליהושע:

"ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל- ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את- העם הזה אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותם  לתת להם ואתה תנחילנה אותם" [שם ל"א, ז]

ספורנו אומר רעיון דומה: משה הולך לנחם את עם ישראל בדבר מיתתו הקרובה על מנת שיקבלו בשמחה את הברית שה' כרת איתם.

ויש מפרשים האומרים: שגם בימיו האחרונים של משה, עדיין היה בשיא כוחו כפי שנאמר: "לא--- כהתה עינו ולא נס לחה" [שם ל"ד, ז]

חז"ל נותנים הסבר מעניין לכך שמשה הלך אל בני ישראל ולא הם הלכו אליו?

לא במקרה נהגו בדרך זו השבטים, הם ידעו שהתורה עתידה  להקיף תרי"ג [613] מצוות וכבר ניתנו להם 611 מצוות והיה  צורך להשלים עוד שתי מצוות נוספות:

א] מצוות הקהל [שם ל"א, י-ג]

ב] "כתבו לכם את השירה..." [שם י"ט]

באותה שעה בני ישראל החליטו לא לגשת אל משה -כדי למנוע ממנו להורות את שתי המצוות הנותרות ,במחשבה כי כך יעלה בידם לעכב את יום מותו של משה- מנהיגם האהוב.

אך משה שהרגיש בכך, מיהר אל עם ישראל במטרה לא לעכב את מועד כניסתם לארץ המובטחת.

רבינו בחיי מסביר: משה הולך אל בני ישראל כדי להודיעם: "..בן מאה ועשרים שנה אנוכי, זה היה ביום הולדתו, היינו ז' אדר, יתכן לומר שהיו ימיו מאה ועשרים שנה - כנגד ק"כ יום שעבר בהר, ארבעים יום ראשונים לקבל את הלוחות, ארבעים יום שניים- להתפלל על עוון העגל וארבעים יום שלשיים - לקבל לוחות  בפעם שנייה.

וזה הטעם שמשה אמר: "אנוכי" ולא אמר: "אני" ועל כך דרשו רז"ל: היום מלאו ימיי ושנותיי, היום נולדתי והיום אמות.

אי יכולתו של משה לבוא וללכת.

רש"י שואל: האם יתכן שתש כוחו של משה? הרי נאמר בהמשך: שלא כהתה עינו ולא נס לחה?

על כך מביא רש"י שני פירושים:

א] כוונת משה הייתה: לא אוכל- איני רשאי, לפי שניטלה ממני הרשות והועברה ליהושע.

ב]"לצאת ולבוא"- הכוונה לדברי תורה, מלמד שנסתמו ממנו מסורות ומעיינות חכמה.

על פי אבן עזרא: "לצאת ולבוא"- הכוונה לצאת ולבוא במלחמה, והטעם:, כי אין אני יכול להילחם וגם אם לא אמות ,אין לכם צורך בעזרה שלי מכיוון  שה' ישמיד את הגויים.

רבי יעקב יוסף מפולנאה מעיר: בדרך כלל טיבם של צדיקים לעלות ממדרגה למדרגה בחוכמתם וכוונת הכתוב היא : כי ביום מותו של משה  ,עלייתו פסקה ואין באפשרותו להמשיך לעלות  עוד. לכן אמר לבני ישראל: "לא אוכל  לעלות הלאה ומכאן שיום מותי  קרב והסתיימה מנהיגותי.

רבינו בחיי  מפרש בדומה לדברי אבן עזרא: כי כוונת משה הייתה: לא אוכל לבוא ולצאת לעוד מלחמה.

בהמשך רבינו בחיי מביא את דברי הרמב"ן: כי כוונת משה הייתה לנחם את עם ישראל בכך שהוא עומד למות למרות שהוא היה במיטבו ורצה לחזק את ליבם -יהושע- משרתו ומלא את מקומו מעתה.



ציורי תנ"ך/משה ויהושע/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בר]




ציורי תנ"ך/ ה' נראה בעמוד הענן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"וירא ה' באוהל בעמוד ענן ויעמוד הענן על פתח  האוהל"[דברים ל"א,ט"ו]


"שבת שובה".

 השבת בין ראש השנה ליום הכיפורים נקראת בפי עם ישראל:

"שבת שובה"- על שום ההפטרה המתחילה במילים: "שובה ישראל עד ה' אלוקיך, כי כשלת בעוונך" [הושע י"ד, ב] בניגוד להפטרות אחרות הקשורות לתוכן הפרשיות, הרי הפטרה זו אין בה משהו משותף לפרשת וילך.

הקשר הוא לתאריך המיוחד: השבת שבתוך עשרת ימי תשובה- לכן השבת מכונה בפי רבים גם: "שבת שובה"

שבת זאת מתאפיינת בהכנה הנפשית של עם ישראל לקראת היום הקדוש-  יום הכיפורים. במרבית בתי הכנסת הרבנים נושאים דרשות בנושאי מוסר ותורה לקראת יום גדול זה.

הרמב"ם פסק בהלכות תשובה, פרק ב': "אף על- פי שהתשובה והצעקה[התפילה לה'] יפה לעולם[טובה  ומקובלת במשך כל השנה] בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה  ביותר ומתקבלת מיד, שנאמר:[ישעיהו נ"ה ד]"דרשו ה' בהימצאו" [בזמן שה' נמצא בקרבת עם ישראל הוא מצפה מאתנו שנעשה תשובה]

ה"שפת אמת" אומר: שכל יהודי חייב להתחזק בתורה ובקיום מצוות במיוחד ב"שבת שובה", שהיא הראשונה בשנה כפי שכתוב במסכת שבת [קי"ח, ע"ב]: "אלמלא שמרו ישראל שבת ראשונה- לא שלטה בהם אומה ולשון"

לפי דברי הקדמונים בראש השנה נעשה  סדר חדש לכל השנה ואם נקפיד שהשבת הראשונה שתהיה כראוי- כל השנה תהיה מתוקנת.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי גם כאשר  מנהיג דגול דוגמת משה הולך לעולמו,  מיד הקב"ה דואג לעם ישראל שכניסתו לארץ תהיה  בידי מנהיג בעל שיעור קומה כיהושע.

יהי רצון שיתקיים בנו הפסוק: "כי ה' אלוקיך הוא ההולך עמך לא ירפך ולא יעזבך" כפי שנאמר בפרשה.[שם ל"א ,ו]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר