‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת ראה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת ראה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 12 באוגוסט 2020

פרשת ראה- כיצד נזכה להגיע לשלום המיוחל? מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ראה - כיצד נזכה להגיע לשלום המיוחל ?

מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה :



העלאת תמונות

  

- Biblical paintings

BY Ahuva Klein



Mount Gerizim and Mount Eival



"וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל-הַר גְּרִזִים, וְאֶת-הַקְּלָלָה עַל-הַר עֵיבָל.  הֲלֹא-הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה--מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה".
[דברים  י"א, כ"ט]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הר גריזים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/עם ישראל כארי/ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עם ישראל שולט על   הגויים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ ניפוץ עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עם ישראל שולט על  הגויים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  עונשה שח עיר נידחת/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הבאת קורבנות לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ מצוות השמיטה בשנה השביעית/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ ספירת העומר/  ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ "ושמחת בחגך" שמחת בית השואבה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שילוח עבד  עברי לחופשי- בשנת היובל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


פרשה זו פותחת בברכה והקללה, הברכות תבואנה על עם ישראל – אם יקיימו את  מצוות התורה ואילו הקללות באות, חלילה, אם לא יקיימו את התורה ומצוותיה:

"רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה".

כך הכתוב מתאר את התנאי להשגת הברכות: "...כִּי-בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ, יְהוָה, בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן-לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ -

רַק אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.  וכִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ; וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים, וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט, וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים, וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ".  [דברים ט"ו, ה-ז]

השאלות הן:

א] מדוע התורה פותחת בלשון יחיד "ראה" וממשיכה בלשון רבים?

ב] "...כִּי-בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ" , מהי הברכה?

ג]  כיצד יגיע  עם ישראל למשול בגויים?

תשובות

ראה

נאמר: "רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה".

[דברים, י"א, כ"ו]

חז"ל שואלים: מדוע הקב"ה פונה בלשון יחיד אל כל העם: "ראה.."? ובהמשך נאמר בלשון רבים: "אנוכי נותן לפניכם...את הברכה אשר תשמעו.." [דברים  י"א, כ"ו- כ"ח]

הגאון רבי אליהו מווילנא משיב: משה מלמד כל אחד באופן נפרד מסר חשוב לחיים: שלא יאמר היחיד אני הולך בדרך מסוימת-מפני שכולם הולכים  בדרך זו. ועל כן איני בודק אם הדרך הזו ראויה.

לכן ישנה פניה בלשון יחיד: "ראה"- אתה היחיד  עליך לבדוק אם אכן הדרך הזו ראויה. ועל פי המסקנה - תבחר את הדרך  הנכונה בחייך.

אבן עזרא מפרש: כי הטעם  לפניה בלשון יחיד-"ראה"- היא שתיקון העולם תלוי בתיקונו של היחיד.

התורה פונה לכל אחד באופן נפרד ומביאה אותו לידי הבנה- שאם הוא מעוניין  לחיות בחברה  מתוקנת- תחילה עליו לתקן את עצמו.

רש"ר [רבי שמשון רפאל הירש] מסביר: ה' אומר: אני פונה אל עם ישראל ואומר: על יסוד כל הדברים שראיתם בעבר והובאו לתודעתכם בסקירה על עברכם - על סמך זה אתם  מבינים שכל אחד- עתידו בידו לברכה, או  חלילה - לקללה, וזאת על פי מה שכתוב בתורה.

"...כִּי-בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ"

דעת מקרא מסביר: ה' יברך את עם ישראל  בכך שאלוקים יעזור לו להתגבר  על אויביו כפי שנאמר :"כִּי אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, בְּקֹלוֹ, וְעָשִׂיתָ, כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר--וְאָיַבְתִּי, אֶת-אֹיְבֶיךָ, וְצַרְתִּי, אֶת-צֹרְרֶיךָ". [שמות כ"ג, כ"ב] ובהמשך ה' מבטיח:

"וַעֲבַדְתֶּם, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ " [שם פסוק כ"ה]

כאן בפרשתנו נאמר:

"בָּרוּךְ תִּהְיֶה, מִכָּל-הָעַמִּים.." [דברים ז, י"ד]

על המילים: "וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים"- מסביר דעת מקרא: מלשון = עבוט- פרושו: משכון- שעם ישראל יהיה במצב כה טוב -  כתוצאה משמירת המצוות - שהוא ילווה לגויים הלוואות - תמורת משכון שיקבל מידם- אבל עם ישראל עצמו לא   יזדקק ללוות מהגויים תמורת משכון שהרי נאמר לפניכן: "אֶפֶס, כִּי לֹא יִהְיֶה-בְּךָ אֶבְיוֹן" [פסוק ד'] במצב בו עם ישראל מקיים הלכה למעשה את המצוות – מצבו הכלכלי יהיה יציב וטוב ולא יזדקק להלוואות מהגויים.

עם ישראל מושל  על הגויים.

נאמר בפרשתנו: "וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים, וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ".

הנביא ישעיהו  מנבא בהפטרה לפרשה: "כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְהוָה וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְהוָה".[ישעיהו נ"ד, י"ז]

רבים הפסוקים בתנ"ך  על נושא: השלום הנה  כמה מהם: "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם."[ ויקרא כ"ו, ו]

"יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.[ במדבר ו, כ"ו]

"וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם." [ישעיהו ל"ב, י"ז]

"וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים וּבִמְנוּחֹת שַׁאֲנַנּוֹת." [ישעיהו ל"ב, י"ח]

"כִּי כֹה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם וּכְנַחַל שׁוֹטֵף כְּבוֹד גּוֹיִם וִינַקְתֶּם עַל צַד תִּנָּשֵׂאוּ וְעַל בִּרְכַּיִם תְּשָׁעֳשָׁעוּ."[ ישעיהו ט"ו, י"ב]

"וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה הַנְּבִאִים אֹמְרִים לָהֶם לֹא תִרְאוּ חֶרֶב וְרָעָב לֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי שְׁלוֹם אֱמֶת אֶתֵּן לָכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה." [ירמיהו י"ד, י"ג]

"וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם וּנְתַתִּים וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם וְנָתַתִּי אֶת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם."[יחזקאל ל"ז, כ"ו]

"גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת."[חגי, ב', ט]

"סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ." [תהלים ל"ד, ט"ו]

"וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם."[תהלים ל"ז, י"א]

כאשר עם ישראל מקיים את המצוות והחוקים עליהם נצטווה בהר סיני- קיימת מידה כנגד מידה . כפי שנאמר במסכת סוטה: "בַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ".

כפי שהפרשה פותחת  בעניין הברכה והקללה, האדם רשאי לבחור כאוות נפשו את דרכו -  בין ברכה ובין קללה, הברכה תינתן לפרט ולכלל כאשר ילכו בדרך הישר:

"רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה.  אֶת-הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל-מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם. וְהַקְּלָלָה, אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם.."

לעניות דעתי: על מנת להגיע  לחיים שקטים ושלווים בארץ ,הרי בנוסף לקיום החוקים והמשפטים הכתובים בתורה  אשר כאיש אחד בלב אחד: התחייבנו לקבלם –בהיותנו לרגלי הר סיני במילים  " ..כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".

עלינו להתרחק מהמחלוקת ומשנאת החינם ולהרבות שלום בין איש לרעהו, אז נזכה להגיע לשלום המיוחל- בין עם ישראל לגויים.

לסיכום, לאור האמור לעיל, כל יחיד ויחיד בישראל יש בכוחו להגדיל את אור השלום והגאולה- על ידי מעשיו הטובים- כי עם ישראל  הוא כגוף אחד וכל פרט ופרט הוא חלק מישראל ואם נבחר בברכה- ונקיים את המצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו- נזכה  לימים טובים ולבוא הגאולה – כפי שמנבא  הנביא ישעיהו:

"וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה". [ישעיהו ב, ד]


 [א1]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משל ונמשל / שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

משל ונמשל

שיר מאת: אהובה קליין ©

זהו משל ונמשל

על איש מבולבל

בתוך עם נבחר

אז, היום ומחר.

 

לא שבע מתאוותיו

ייסורים דבקו בעצמותיו

עצבות  לבשה פניו

מחה דמעות עיניו.

 

ויהי ביום מהימים

סר להתייעץ בידידים

איך ייצא מהמבוך

יזכה לטוב  אין סוף !

 

שבע מעצות אחיתופל

לא נגאל מאופל

רץ לספר הספרים

לתדהמתו גילה מסרים:

 

להימנע מדרך חתחתים

להתרחק מפירות באושים

להלך בדרך ישרים

ליהנות מטעם החיים.

 

הנמשל ברור ונבון

לא עוד חלום

עם ,  החפץ חיים

ידבק בציוויי אלוקים.

 

יקיים חוקים ומשפטים

ימשול כארי על גויים

דבש וחלב על לשונו

בכל יום יודה לבוראו.

 הערה: השיר בהשראת פרשת: ראה [חומש דברים]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 3 בספטמבר 2019

ציורי תנ"ך/ מקום המקדש והבאת הקורבנות / ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblica paintings by Ahuva Klein- Temple place

"כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם, לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ, שָׁם--לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ, וּבָאתָ שָּׁמָּה". 
 [דברים י"ב, ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 28 באוגוסט 2019

פרשת ראה- מדוע לא הוזכר מקום המקדש באופן ברור?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ראה- מדוע לא הוזכר  מקום המקדש באופן ברור?


מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי  לפרשה:


ציורי תנ"ך/ הבאת קורבנות למקום המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "שאלו שלום ירושלים"/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ עליה לרגל לירושלים בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עליה לרגל למקום המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/הברכה על הר גריזים/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ השלום בארץ/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/  ברכת השלום- "וגר זאב עם כבש"/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך /עונשה של עיר נידחת/ ציירה: אהובה  קליין(c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הבאת קורבנות לבית המקדש/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ שילוח עבד  עברי לחופשי- בשנת היובל/ ציירה: אהובה קליין (c)
 [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ השדה - שטח הפקר בשנת שמיטה- מיועד לאביונים  ולאחר מכן גם לחיית השדה/ציירה:



אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/מצוות השמיטה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ ספירת העומר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/"ושמחת בחגך"/ציירה:אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
חג הפסח/ קערת ליל הסדר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ חציית  מעבר הירדן בדרך לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין(c)
העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ עם ישראל שולט ועליון על כל האויבים/ ציירה:  אהובה קליין

(c) [שמן על בד]

עם כניסת עם ישראל לארץ ישראל ישנו ציווי לאבד כל עבודה זרה – של הגויים  בתוך גבולותיה   וישנה אזהרה לעסוק בעבודת ה'– אך ורק  בבית המקדש:

"אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת, בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ:  כָּל-הַיָּמִים--אֲשֶׁר-אַתֶּם חַיִּים, עַל-הָאֲדָמָה.  אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת-כָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ-שָׁם הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם--אֶת-אֱלֹהֵיהֶם:  עַל-הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל-הַגְּבָעוֹת, וְתַחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן.   וְנִתַּצְתֶּם אֶת-מִזְבְּחֹתָם, וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת-מַצֵּבֹתָם, וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ, וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן; וְאִבַּדְתֶּם אֶת-שְׁמָם, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא לֹא-תַעֲשׂוּן כֵּן, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם, לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ, שָׁם--לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ, וּבָאתָ שָּׁמָּה.  וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה, עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם, וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם, וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם; וְנִדְרֵיכֶם, וְנִדְבֹתֵיכֶם, וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם, וְצֹאנְכֶם. וַאֲכַלְתֶּם-שָׁם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם, אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם--אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  לֹא תַעֲשׂוּן--כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה, הַיּוֹם:  אִישׁ, כָּל-הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו."  [דברים י"ב, א- ט]

השאלות הן:

א] מהו המקום הבלעדי- בו יעסקו ישראל בעבודת ה'?

ב] מדוע לא הוזכר המקום  באופן  גלוי וברור?

תשובות.

מקום המקדש.

בית המקדש נבנה בירושלים במקום הימצאות הר הבית היום ,מהסיבה. כי שם- בהר המוריה התנסה אברהם אבינו בעקדת יצחק, מקום של מסירות נפש, הניסיון הקשה ביותר מתוך עשרה במספר שעמד בהם בהצלחה. כאשר הלך אברהם לעקוד את יצחק, נאמר: "וירא את המקום". [בראשית כ"ב, ד] הפלא הוא: כיצד הבחין אברהם במקום?

עונה על כך רש"י: אברהם ראה ענן קשור אל ההר ההוא ואינו מסתלק, לפיכך ידע כי שם מקום השכינה.

כמו כן, שם שרתה על אברהם רוח הנבואה כפי שאמר לנעריו: "שבו –לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשובה אליכם"[שם כ"ב, ה]  לא אמר:"אשובה" לפי שנתנבא שישובו שניהם בריאים ושלמים.[לפי רש"י]

רבינו בחיי מביא מדרש מעניין: יצחק ראה דמות אריה על גבי המזבח .זה רמוז במילים: "פחד יצחק" וגם במילים: "בהר ה' יראה"[שם כ"ב, י"ג]כי נראה לו דמות אריה בהר ה'.

לפי רש"י: "בהר ה' יראה" שעתיד ה' להשרות שכינתו במקום זה-ששם יקבל את הקרבנות והתפילות מאת עם ישראל.

דעת מקרא מדגיש: שהתורה מזכירה בפרשה זו כמה פעמים את מקום בית הבחירה- הכתוב שילש את המילה : "שָׁם"- כדי להורות שעבודת ה' תהיה אך ורק בבית הבחירה, בכך עם ישראל שונים מהגויים- לפי שאצלם כל יחיד בוחר מקום כאוות  נפשו ועובד שם את אלוהיו.

ואילו לגבי ישראל- אלוקים בוחר להם את המקום המיוחד לעבודת הבורא.   מחשש  שעבודה הרוחנית ברגע שהיא פזורה בכל מיני מקומות- יכולה לגרום לעבודה של ריבוי אלוהות.

מסיבה זו, הייתה דאגת יהושע וישראל מן המזבח שבנו להם בני ראובן  במזרח הירדן. [יהושע כ"ב,- ט-כ'] וכשסטו ישראל מהדרך, חטאו בריבוי אלוהות- הוכיח אותם הנביא  ירמיהו:

"וְאַיֵּה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לָּךְ--יָקוּמוּ, אִם-יוֹשִׁיעוּךָ בְּעֵת רָעָתֶךָ:  כִּי מִסְפַּר עָרֶיךָ, הָיוּ אֱלֹהֶיךָ יְהוּדָה". [ירמיהו, כ', כ"ח]

כמו כן נאמר: "לְמַעַן עַבְדִּי דָוִד, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי בָהּ, מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל". [מלכים א', י"א, ל"ב]

בתהלים נאמר: "כִּי-בָחַר יְהוָה בְּצִיּוֹן;    אִוָּהּ, לְמוֹשָׁב לוֹ". [תהלים קל"ב, י"ג]

נאמר כאן: "לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ, שָׁם—" לקרוא את שמו עליו, כמו: "וַיָּשֶׂם אֶת-שְׁמוֹ, אֲבִימֶלֶךְ".[שופטים ח', ל"א]

והמקום הזה נקרא: "בית ה'  " כמו שנאמר :

"כִּי-שִׁמְךָ נִקְרָא עַל-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי".[ מלכים א, ח', מ"ג] והכוונה: שה' ישרה את שכינתו בבית המקדש- לשם מצווים בני ישראל – לדרוש את ה'.

 היות וה' ציווה את ההליכה לבית המקדש בלשון דרישה וביאה- על כן כאשר עמוס הנביא בא להוכיח את ישראל למנוע מהם לפקוד את העגלים בבית אל- גם הוא פנה אליהם בלשון  של דרישה וביאה: "כִּי כֹה אָמַר יְהוָה, לְבֵית יִשְׂרָאֵל:  דִּרְשׁוּנִי, וִחְיוּ.  וְאַל-תִּדְרְשׁוּ, בֵּית-אֵל, וְהַגִּלְגָּל לֹא תָבֹאוּ" [ עמוס ה, ד'-ה]

מקום המקדש ברמז.

שואלים המפרשים: מדוע אין משה  מציין באופן ברור את  מקום המקדש? בארץ המיועדת שבה יעסקו בני ישראל בעבודת ה'?

הרמב"ם בספר :"מורה נבוכים" [חלק ג, פרק מ"ג] כותב :"אין ספק אצלי, שהמקום אשר ייחדו אברהם אבינו בנבואה- הוא הר המוריה, היה ידוע למשה רבנו ואשר לא התבאר בתורה ולא נזכר בפירוש, אלא ברמז באמרו: "אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם",יש לי בזה שלושה טעמים:

האחד- שלא יחזיקו בו [במקום המקדש] האומות וילחמו עליו מלחמה חזקה.

השני-שלא יפסידוהו [יקלקלו אותו] האומות וישחיתוהו בכל יכולתם.

השלישי- והוא החזק בהם [הסיבה העיקרית] שלא יבקש כל שבט שיפול המקום הזה בנחלתו הוא וימשול עליו.

רבי משה סופר- בעל  "חת"ם סופר" מעיר: אם עם ישראל יקיימו את הציווי: "שָׁם--לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ", הקב"ה ינחה אותם  בשלום לארץ האבות ויקוים בם: "וּבָאתָ שָּׁמָּה".

דברים אלה מכוונים כלפי היהודים השאננים היושבים מעבר לים ומסתפקים באמירה נאה, שמאד רוצים לעלות לארץ ישראל, אך אילו היו מתאמצים באמת לעלות לארץ הקודש, היו בהחלט זוכים ועולים ובאים שמה.

מוסיף ואומר החת"ם סופר":  אנו מבקשים: "רענו זוננו פרנסנו וכלכלנו" ואחר כך מבקשים מה': "ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו" ורודפים אחר הפרנסה –כדי להשיגה ,לו היינו נוהגים להתאמץ באופן דומה לגבי שאיפותינו למען בניית המקדש - היה רצוי שלפחות נקדיש את מחצית מאמצינו למען בניית בית הבחירה.

רש"י סובר: כי בית המקדש יבנה בחלקו של שבט בנימין ועל כך שוב רומז משה בברכתו לשבט בנימין לפני מותו: "לְבִנְיָמִן אָמַר--יְדִיד יְהוָה, יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו; חֹפֵף עָלָיו כָּל-הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן". [דברים ל"ג, י"ב]

אך השאלה היא:

הרי נאמר:"כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם" מכאן שכל השבטים היו שותפים בקרקע, שנבנה עליו בית המקדש-

 מדוע, בנימין זוכה שבחלקו יבנה המקדש?

רש"י עונה על כך: כאשר  דוד המלך רכש את הגורן מארוונה היבוסי [לבית- המקדש] גבה זהב [לקנות את הגורן] מכל השבטים, ומכול מקום, הגורן היה בחלקו של שבט בנימין. תשובה  זו מבוססת על דברי הגמרא [מסכת זבחים [קט"ז, ע"ב] במקום אחד נאמר:

"וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן, בַּמָּקוֹם, שִׁקְלֵי זָהָב, מִשְׁקָל שֵׁשׁ מֵאוֹת" [דברי הימים-א, כ"א, כ"ה]

 במקום נוסף כתוב:

"וַיִּקֶן דָּוִד אֶת- הַגֹּרֶן וְאֶת-הַבָּקָר, בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים" [שמואל- ב, כ"ד, כ"ד]

 כיצד ניתן לישב את הסתירה בין שני מקורות אלה?

התשובה: גובה מכל שבט ושבט חמישים ₪ שהם סך הכול-  שש מאות מכל י"ב השבטים.

"כלי יקר" מסביר: "ואומר אני שיש סוד בדבר כי אפילו לאברהם לא גילה מיד, ואמר: "על אחד ההרים אשר אומר  אליך  וקרא שמו "ה' יראה"- כי הוא יתברך הרואה ואין אתו יודע מה, וקרוב לשמוע שלכך לא גילנו- שלא ינהגו בזיון בשילה, נוב  וגבעון.- כשידעו  בבירור שלא זו הנחלה  והמנוחה.

במילים אחרות, היות ועד לפני בניית המקדש- היו באופן זמני-מרכזים רוחניים לעם ישראל בשילה,, נוב, וגבעון.

בכל מקומות אלה-  הקב"ה  חפץ היה שיכבדו את המקום ולא יבזו את הקדושה שם.

לסיכום, לאור האמור לעיל, אלוקים ציווה על עם ישראל לבוא ולהקריב קורבנות- רק בבית המקדש ,כי רק שם שורה השכינה, אך אין  הכתוב מתאר במפורש-  היכן המקום , כדי שידעו עם ישראל ,שהם בניגוד לאומות העולם, אינם יכולים לעבוד את ה' בכל מקום אשר יחפצו, אלא  עליהם להיות כפופים אך ורק-לציווי ה'- לבוא  למקום אשר הקב"ה יבחר.

 מי ייתן ויבנה בית המקדש במהרה, אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר