‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת ראה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת ראה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 24 באוגוסט 2022

פרשת ראה - ראיה – יראה - והקשר לחודש אלול./ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ראה  - ראיה – יראה - והקשר לחודש אלול.

מאת: אהובה קליין.


יצירותיי  לפרשה וההפטרה:



ציורי תנ"ך/ הר גריזים- הר הברכה/ ציירה: אהובה קליין .(c)

- Biblical paintings

BY Ahuva Klein



Mount Gerizim and Mount Eival



"וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל-הַר גְּרִזִים, וְאֶת-הַקְּלָלָה עַל-הַר עֵיבָל.  הֲלֹא-הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה--מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה".

[דברים  י"א, כ"ט]


ציורי תנ"ך / הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ "ראה  
אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם.."/ ציירה: אהובה קליין (c) 


 


ציורי תנ"ך/ עם ישראל שולט על   הגויים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  ומשלת בגויים רבים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ חציית  מעבר הירדן בדרך לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


 ציורי תנ"ך איבוד עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ עונשה של עיר נידחת/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הבאת קורבנות לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מצוות השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/  ספירת העומר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ "ושמחת בחגך"- מצוות ניסוך המים בבית המקדש /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ איש תחת גפנו  ותאנתו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שילוח העבד העברי ואשתו -לחופשי- ונתינת מתנות/ ציירה: אהובה קליין(c)



:
ציורי תנ"ך תקיעת שופר בציון/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ "אריה שאג- מי.."?/ ציירה: אהובה קליין (c)

אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא; אֲדֹנָי יְהוִה דִּבֶּר, מִי לֹא יִנָּבֵא".[עמוס , ג , ח]





הפרשה מתחילה במילים:  

"רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--

הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה.  אֶת-הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל- מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם.  וְהַקְּלָלָה, אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם:  לָלֶכֶת, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם.  וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל-הַר גְּרִזִים, וְאֶת-הַקְּלָלָה עַל-הַר עֵיבָל.  הֲלֹא-הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה--מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה.  לא כִּי אַתֶּם, עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם; וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ. וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל- הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם"  [דברים י"א, כ"ו -  ל"ב]

השאלות הן:

א] מהי חשיבות הראיה ומה הקשר לר"ח אלול?

ב] "וָהיָה, כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ" - מה           המסר ?

תשובות.

משמעות הראיה.

מתברר כי יש קשר עוצמתי בין הראיה לחכמה - הראיה היא חכמה והחכמה היא ראיה.

אצל הקב"ה - הראיה היא ראיית אמת וחכמה אמתית כפי שכתוב: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת" [דברים ד', ל"ה]

כאן הקב"ה – שהוא מקור האור האין סוף פונה לכל יחיד ורומז לו: תחשוב היכן אתה נמצא . תחשוב על מעשיך - האם אתה בדרך הנכונה ? האם הצבת  לעצמך מטרה בחיים - שאליה אתה שואף להגיע ?

יש בדברים אלה רמז גם לחודש אלול שהרי – בשבת הקרובה ויום ראשון שאחריו - חל השנה ר"ח אלול וארבעים יום טרם יום כיפור  בהחלט זמן מתאים ביותר לראות ולבדוק את עצמנו - האם אנחנו  בצד הנכון?

הרי  נאמר: "...אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה" – לא כעונש ,אלא כבחירה, נאמר שלוש פעמים את המילה:ַיּוֹם". 

א] "לִפְנֵיכֶם — הַיּוֹם"

ב] "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם"

ג] "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם": 

כל אדם רואה - לפי השכלתו ודעותיו. מסתבר - כשם שהקב"ה מסתכל ומתבונן בכל אחד ואחד- שהרי נאמר: "אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט"? [תהלים צ"ד, ט'] - כך מעוניין שיכירו בגדולתו שהוא ה' כמו שנאמר :"וְרָאוּ, כָּל-בָּשָׂר, כִּי אֲנִי יְהוָה" [יחזקאל כ"א, ד]

והרי בניגוד לראיית בני אדם- ראייתו של ה' היא בלתי מוגבלת ואין מישהו שיכול להסתתר מפניו כמו  שאומר ירמיהו הנביא:

"אִם- יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא- אֶרְאֶנּוּ? נְאֻם-יְהוָה:  הֲלוֹא אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, נְאֻם-יְהוָה". [ירמיהו  כ"ג, כ"ה]

[על פי "ספר התמצית"/ מאיר ינאי]

ה"נתיבות שלום" מביא הסבר מאד מעניין[ בשם האר"י הקדוש]:  כל אדם שונה מרעהו וצריך שיראה מה השליחות שה' הטיל עליו -  שבעבורה - ירדה נשמתו לעולם הזה,  וכיצד יבדוק מה שליחותו? על ידי שיבחין מה הם התנאים והכישורים שה' העניק לו שרק באמצעותם יוכל לממש את שליחותו בפועל - לתקן תחום מסוים בעולם הזה- ואת אותו תיקון אף אחד לא יוכל לבצע- היות ולכל אדם אחר העניק ה' תנאים מתאימים לשליחותו ואם האדם מגלה- מה שליחותו האמתית בעולם זה ואף יממש אותה בפועל- אזי הוא זוכה לברכה בשליחותו המיוחדת לכך.

אך אם אינו מגלה - מהי שליחותו  שבעבורה ירד לעולם הזה- הרי זו קללה.

 ואם האדם פועל בשליחותו הייחודית במסירות נפש, זו ההוכחה שהוא מקיים את שליחותו שנועדה לו בלבד לתקן בתחום המיוחד שלו - את העולם.

זוהי הברכה שאליה זוכה, אך אם אינו מגלה מהי שליחותו שנועדה רק לו - זוהי  קללה.

הגאון מוילנא – מסביר: כי  בתחילה ה' פונה לכל אדם בלשון יחיד: "רְאֵה", אך מסיים בלשון רבים: "לִפְנֵיכֶם"

הרב בן ציון מוצפי מסביר את דברי הגאון מווילנא: הכוונה ל"תופעת העדר" ישנם אנשים שפועלים  מתוך השפעת האנשים שבסביבתם וכאשר נשאלים: מדוע הם נוהגים כך? תשובתם: "כולם עושים כך"

כגוון:  כולם לובשים כך, או כולם אוכלים מזון  מסוים. לכן התורה פונה אל כל יחיד: "רְאֵה" - תשקול מחדש אם ראוי שתנהג בדרך הזו, שמא הדבר סותר את ההלכה! עליך ללכת רק עם האמת!

"קדושת הלוי" מסביר: על היהודי לראות ולהתבונן בגדולת הבורא ויבין שאפילו המלאכים עושים באימה את מלאכתם וידוע שאדם העובד את ה'- הוא מכונה בשם: שופר - מלשון: שפרו את מעשיכם, תקעו- מלשון: "וַתֵּ֙קַע֙ כַּף־ יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּהֵאָֽבְק֖וֹ עִמּֽוֹ"-נאמר  כאשר יעקב נאבק עם שרו של עשיו  [בראשית ל"ב, כ"ו]

עבודת ה' אצל היהודי צריכה להיות תקועה  תמיד בלב היא צריכה להיות חדשה כמו  כאילו  לא התחיל לעבוד את בוראו קודם לכן וזה מתבטא במילים:

"שִׁירוּ לַיהוָה, שִׁיר חָדָשׁ.." [תהלים צ"ו, א]

על פי כל נושא הראיה וההתבוננות של היהודי על עבודתו ושליחותו בעולם הזה  מאד ראוי להתעורר כדי לראות נכון - לקראת בוא חודש אלול, בע"ה ,בקרוב.

מעלת ארץ ישראל.- מצוות ישוב ארץ ישראל.

נאמר: "וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל- הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם"

עוד נאמר: "וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם, וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם" [להן י"ב ,כ"ט]

בספרי נאמר: מהכלל שנאמר:" וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם, וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם"

הכוונה: תירש את נחלות הגויים בכנען ותשב בעריהם ובבתיהם - הייתי חושב שאינך רשאי להוסיף על הבניין של הכנענים בארץ - תלמוד לומר, "וישַׁבְתֶּם -בָּהּ"  כל מקום שיהודי מעוניין לבנות - שיבנה!

מעשה ברבי אליעזר בן שמוע ואבי יוחנן הסנדלר- שהיו הולכים לנציבים שבבל אצל ר' יהודה בן בתירא ללמוד אתו תורה .הגיעו לצידון וזכרו את ארץ ישראל זקפו את עיניהם ובכו וזלגו מעיניהם דמעות ומרוב צער שהצטערו שיצאו מתחום ארץ ישראל קרען בגדיהם וקראו את הפסוקים: "וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם, וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם"

מיד שבו חזרה לארץ ישראל - שהיא שקולה כנגד כל המצוות שבתורה.

המילים האלה: "שקולה מצוות ארץ ישראל נגד כל המצוות שבתורה" מהווים את היסוד להגדרה של מצוות כיבוש ארץ ישראל.

הרמב"ן טוען: כי זוהי מצוות עשה שישבו בארץ וירשו אותה בכל הדורות והנסיבות.

הר"ן בסוף מסכת כתובות מביא בשם  הראב"ד: שאף נשים חייבות במצוות ישוב ארץ ישראל ואפילו  עבדים כנענים יכולים לכוף את רבם להעלותם לארץ ישראל וכך פסקו בעניין העלייה שאר הפוסקים.

הרב  חיים לייב שמואלביץ מסביר בספרו: "שיחות מוסר" את ציווי ה' לעם ישראל:

"פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם, וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל-כָּל-שְׁכֵנָיו, בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב, וּבְחוֹף הַיָּם--אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת.  רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, אֶת-הָאָרֶץ; בֹּאוּ, וּרְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם, וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם". [דברים א, ז-ט]

 נהר פרת אינו מארץ ישראל, אך היות ונזכר יחד עם ארץ ישראל חשיבותו גדלה ולכן הכתוב  קראו בשם: " הַנָּהָר הַגָּדֹל "

מכאן ניתן ללמוד: קל וחומר על ארץ ישראל שהיא גורמת חשיבות לכל מי שנמצא בה.  שהוא זוכה לעליה רוחנית גבוהה - כשהוא מצוי בה.

כמו שנאמר: "וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב" [בראשית ב, י"ב]

"אין תורה כתורת ארץ ישראל [מדרש רבה] אותם אנשים הלומדים בארץ ישראל – תורתם מעולה יותר והמסר מתבטא גם בפסוק:

"כִּ֤י מִצִּיּוֹן֙ תֵּצֵ֣א תוֹרָ֔ה וּדְבַר ־יְהֹוָ֖ה מִירוּשָׁלָֽ͏ִם"׃[  ישעיהו ב', ג]

כמו כן, נאמר: שאין הנבואה נגלית, אלא בארץ ישראל לכן יונה הנביא ברח לתרשיש - כדי שהנבואה לא תשרה עליו.

יש להתפלא שאנו הגרים בארץ ישראל אין אנו מרגישים כפי שהיה צפוי מהשפעתה עלינו ,עניין זה לומדים אנו מדברי חז"ל [דברים  רבה,  פ"ב: ח]: "אמר משה רבינו לפניו: ריבונו של עולם- עצמותיו של יוסף נכנסו לארץ ישראל ואני אינני נכנס? אמר לו הקב"ה: מי שהודה בארצו נקבר בארצו, ומי שלא הודה בארצו- לא נקבר בארצו. יוסף הודה בארצו מניין? גבירתו אומרת: "ראו הביא לנו איש עברי" [בראשית ל"ט, י "ד] ולא כפר אלא אמר:

"כִּי-גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי, מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים" [בראשית מ, ט"ו] אתה שלא הודית בארצך, אין אתה נקבר בארצך כיצד? בנות יתרו אומרות:" וַתֹּאמַרְןָ--אִישׁ מִצְרִי, הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים"; והוא שומע ושותק.."

ברגע שבנות יתרו אמרו לאביהן: "איש מצרי" הייתה  הכחשה על יהדות משה, והוא הרי שמע ושתק! ולא מצאנו על כך שום תביעה עליו, אך יתכן שהוא חשש להודות ביהדותו 'אך משום שלא הודה בארץ בשתיקה - לכן נענש ולא זכה להיקבר  בארץ ישראל.  בעבור זה לא הועילו לו כל  הבקשות שהיו לו אל ה',

כי "מי שלא הודה בארצו - לא נקבר בארצו" מכאן נלמד את  ערכה הרוחני של ארץ ישראל שעשויה להשפיע עלינו לטובה –כמו שכתוב:

"אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".[דברים י"א, י"ב]מכאן נלמד על  החשיבות להודות על ארצנו הקדושה ורק על ידי זה- נזכה לספוג מהשפעתה המיוחדת.

הרמב"ן סובר שמי שקונה חלק באדמת ארץ ישראל – הוא כקניית  חלק לעולם הבא.

 יעקב  אבינו קנה חלקת אדמה בשכם: "וַיִּקֶן אֶת-חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה-שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם--בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה".מכאן: מי שיש לו חלק בארץ ישראל- נחשב  כחלק  לעולם הבא.

בנות צלופחד ראויות לשבח בזכות  שבקשו ממשה: "תְּנָה-לָּנוּ אֲחֻזָּה, בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ".[במדבר כ"ז, ד]

על הנשים לא נגזרה גזירת המרגלים לא להיכנס לארץ - לפי שהן היו מחבבות את ארץ ישראל. הן בקשו  חלק בה.

לסיכום לאור האמור לעיל, המילים: "ראה" , ראיה, יראה, אלול וארץ ישראל-   הן כאגודה אחת ויש בהן  הרבה מן המשותף: אופן  הראיה  של האדם- נובעת מתוך  החכמה  והראיה-גורמת ליראת שמים- וכל אדם על פי חכמתו ורמתו, ארץ ישראל שונה מכל הארצות- היות וה' רואה ומביט בה  באופן מיוחד כפי שנאמר:

"אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".[דברים י"א, י"ב]

וההוכחה שהחכמה נובעת מתוך היראה מתבטאת בדברי דוד המלך:

"רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד" [תהלים קי"א ]

כן מדברי שלמה המלך:"תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה". [משלי ט', י'] וטוב יעשה כל יהודי שהחל מחודש אלול יחזק את ראייתו ואת יראת השמים שבו - יתקן את דרכיו

"וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם" [דברים ד', ד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 4 באוגוסט 2021

פרשת ראה- הדרך לחיים טובים ופירותיה- בעתיד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ראה - הדרך לחיים טובים ופירותיה –בעתיד?

 מאת: אהובה קליין.


יצירותיי לפרשה ולהפטרה:


ציורי תנ"ך/ נחמת ציון- התגשמות ברית דוד/ ציירה: אהובה קליין (c)

[מתוך ההפטרה-ישעיהו נד-נ"ה]


ציורי תנ"הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הר גריזים- הר הברכה/ ציירה: אהובה קליין .(c)

- Biblical paintings

BY Ahuva Klein



Mount Gerizim and Mount Eival



"וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל-הַר גְּרִזִים, וְאֶת-הַקְּלָלָה עַל-הַר עֵיבָל.  הֲלֹא-הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה--מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה".

[דברים  י"א, כ"ט]


ציורי תנ"ך/ עם ישראל שולט על   הגויים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  ומשלת בגויים רבים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ חציית  מעבר הירדן בדרך לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



 ציורי תנ"ך איבוד עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ עונשה של עיר נידחת/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הבאת קורבנות לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מצוות השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/  ספירת העומר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ "ושמחת בחגך"- מצוות ניסוך המים בבית המקדש /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ איש תחת גפנו  ותאנתו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שילוח לחופשי את העבד העברי ואישתו וניתנת מתנות/ ציירה: אהובה קליין(c)

הפרשה פותחת בפסוקים: "רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה.  אֶת-הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל -מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם.  וְהַקְּלָלָה, אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל- מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם:  לָלֶכֶת, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם.  וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל-הַר גְּרִזִים, וְאֶת-הַקְּלָלָה עַל-הַר עֵיבָל.  הֲלֹא-הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה--מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה.  לא כִּי אַתֶּם, עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם; וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ.  וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל- הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם".[דברים י"א, כ"ו-ל"ב]

השאלות הן:

א] מה הקשר בין הראיה - לכוח הבחירה?

ב] מהו הקו המשותף בין פרשת ראה- להפטרה בספר ישעיהו?

תשובות.

כוח הבחירה אצל היהודי והגמול.

הפרשה פותחת בנושא הברכה והקללה,

רש"י מסביר: הברכה – ניתנת בהר גריזים ואילו הקללה בהר עיבל. הברכה - ניתנת אם ישמעו בקול ה' ואילו הקללה - אם לא ישמעו בקול ה'.

אומר רש"י לגבי עובד עבודה זרה : הוא נחשב שסר מכל הדרך  אשר הצטוו בני ישראל ומכאן [על פי הספרי נ"ד] אמרו חז"ל : המודה בעבודה זרה - נחשב ככופר בכל התורה כולה.

דעת מקרא שם דגש על המילה: "רְאֵה"  והפירוש: לשון זירוז - שייתן אדם דעתו ויתבונן - ראיית אדם בשר ודם משמשת גם להבנת השכל וכך גם העין- משמשת להבנת השכל , הכוונה לאיבר הראייה שבאדם.

ר' אברהם אבן-עזרא מסביר : נאמר :"ראה" בלשון יחיד - התורה פונה אל כל יחיד.

תיקון הכלל תלוי בתיקונו של הפרט - התורה פונה אל כל אחד בנפרד ואומרת לו: אם הנך שואף לחיות בתוך חברה טובה- צא תחילה ותקן את עצמך! יש בכך דוגמא אישית לסביבה.

יש מפרשים באופן הפוך - ישנה כאן קריאה תחילה לכל העם—בלשון "ראה" ואחר כך אמר: "לִפְנֵיכֶם" כי בתוך העם יש אנשים רבים. [רבי יוסף אבן כספי]

הסבר יפה ראיתי:- הראיה היא חכמה – והחכמה - היא ראייה - ראיית האמת וחכמת האמת - נובעים מהקב"ה, כפי שכתוב: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ"  [דברים ד, ל"ה] הקב"ה- שממנו נובע האור האין סופי - פונה אל כל יחיד ויחיד: ראה היכן אתה נמצא בעולם,  תביט על חייך ותכליתם.

לעומת אלוקים - ראייתו של האדם מוגבלת , כל אחד רואה לפי דרגתו, רמתו, השכלתו וידיעותיו.

הקב"ה צופה בנו ומשגיח אחר מעשינו ורוצה שגם אנחנו נראה - כדברי הנביא יחזקאל : "וְרָאוּ, כָּל-בָּשָׂר, כִּי אֲנִי יְהוָה" [יחזקאל  כ"א, ד]

אין האדם יכול להתחמק מראיית ה' את מעשיו- כמו שנאמר: "אִם -יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא- אֶרְאֶנּוּ, נְאֻם-יְהוָה:  הֲלוֹא אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, נְאֻם-יְהוָה". [ירמיהו כ"ג, כ"ד.]

פרשת ראה - סמוכה לחודש אלול - הידוע כחודש הרחמים והסליחות. חודש שכל אדם יראה ויבדוק את  מאזן חייו. [מתוך ספר התמצית/ מאיר ינאי]

הספורנו טוען: כי התורה מזהירה אותנו: יש רק שתי דרכים: ברכה, או קללה אין דרך אמצעית פושרת. אנחנו שונים מהגויים, אצלם יש מצב של חצי וחצי- כי נשמותיהם באות מתוך הטומאה. מצד אחד יכול האיש לעשות מעשים טובים ומנגד לבצע פשעים נוראים. על עם ישראל מוטלת הבחירה ולדבוק בדרך הטובה - דרך התורה כפי שאמר אליהו הנביא:

"וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל-כָּל-הָעָם, וַיֹּאמֶר עַד-מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל-שְׁתֵּי הַסְּעִיפִּים--אִם-יְהוָה הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם-הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו"  [מלכים א, י"ח כ"א]

לכן, מתוך הראייה הנכונה של האדם- יגיע לידי בחירה נכונה ויזכה רק לטוב.

מדרש חז"ל: משל  לאדם שיושב בפרשת דרכים והוא מבחין בשני שבילים:   השביל האחד- תחילתו מישור וסופו מכוסה בקוצים.

השביל השני: תחילתו קוצים וסופו מישור והיה אותו איש מודיע להולכי הרגל:  שביל זה: תחילתו מישור- כמה פסיעות, אך המשכו קוצים - אך השביל השני מתחיל בשטח של קוצים במשך כמה פסיעות ,אך המשכו וסיומו בדרך חלקה וישרה.

הנמשל: משה אמר לבני ישראל: אתם רואים את הרשעים מצליחים במשך זמן קצר – הצלחתם בעולם הזה, אבל סופם להידחות באחרונה, לפי שנאמר:

"כִּי לֹא תִהְיֶה אַחֲרִית לָרָע נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ". [משלי כ"ד, כ]

לעומתם, אתם רואים את הצדיקים - בעולם הזה הם מצטערים - יש להם הרבה  צער - בשניים ושלושה ימים - אך סופם לאחרונה לשמוח לפי שנאמר:  "וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ": [דברים ח', ט"ז]

הגאון רבי אליהו מווילנא עונה על השאלה: מדוע פונה משה לכל עם ישראל בלשון יחיד: "רְאֵה"?

תשובתו: משה רבינו בא ללמד כל יחיד מתוך עם ישראל: מוסר השכל חשוב בחיים, שלא יאמר היחיד: היות ורוב האנשים הולכים בדרך מסוימת אלך גם אני בדרכם - בעצימת עיניים ואין אני זקוק לבדוק את טיבה של אותה דרך מהטעם הזה – התורה פונה לכל יהודי: "רְאֵה!" אתה צריך לבדוק בעצמך אם הדרך שרבים הולכים בא - היא טובה ורצויה? או שהיא שלילית? ועל פי תוצאות הבדיקה תבחר בדרך שאתה חפץ ללכת בה.

לכן  הראיה הנכונה מביאה לידי יראה - את ה'.

הקשר בין הפרשה להפטרה.

[ההפטרה- ישעיהו נ"ד, י"א- נ"ה- י']

ההפטרה מתחילה במילים: "עֲנִיָּה סֹעֲרָה, לֹא נֻחָמָה; הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ, אֲבָנַיִךְ, וִיסַדְתִּיךְ, בַּסַּפִּירִים. וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח; וְכָל-גְּבוּלֵךְ, לְאַבְנֵי-חֵפֶץ. וְכָל-בָּנַיִךְ, לִמּוּדֵי יְהוָה; וְרַב, שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.  בִּצְדָקָה, תִּכּוֹנָנִי; רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק, כִּי-לֹא תִירָאִי, וּמִמְּחִתָּה, כִּי לֹא-תִקְרַב אֵלָיִךְ...........

הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם, וַאֲשֶׁר אֵין-לוֹ כָּסֶף; לְכוּ שִׁבְרוּ, וֶאֱכֹלוּ, וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא-כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר, יַיִן וְחָלָב לָמָּה תִשְׁקְלוּ-כֶסֶף בְּלוֹא -לֶחֶם, וִיגִיעֲכֶם בְּלוֹא לְשָׂבְעָה; שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ אֵלַי וְאִכְלוּ-טוֹב, וְתִתְעַנַּג בַּדֶּשֶׁן נַפְשְׁכֶם. 

 הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים.  הֵן עֵד לְאוּמִּים, נְתַתִּיו; נָגִיד וּמְצַוֵּה, לְאֻמִּים.  הֵן גּוֹי לֹא-תֵדַע תִּקְרָא, וְגוֹי לֹא-יְדָעוּךָ אֵלֶיךָ יָרוּצוּ--לְמַעַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ".

בהפטרה מתוארת ציון כענייה סוערה- הנמצאת במצב של ייאוש ואינה מוצאת נחמה - אך הנביא מנחם את ציון: הנה יבואו ימים טובים - היא תהיה בנויה מאבנים יקרות – ברוב פאר  ובניה ילמדו תורה:

בהפטרה מודגשת הדרך בה בחרה ציון:

"וְכָל-בָּנַיִךְ, לִמּוּדֵי יְהוָה; וְרַב, שְׁלוֹם בָּנָיִךְ".

"הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם",- מפרשים רבים מסבירים את הצימאון למים - כמשל לצימאון  לדברי תורה.

ירושלים תהיה עיר של שלום וגם אם האויבים ינסו להרע לה: כלי המלחמה שלהם לא  יצליחו לפגוע בישראל:

כדברי הנביא: "כָּל-כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ, לֹא יִצְלָח"

לאור המצב האידאלי: שעם ישראל יתחזק באמונה בה' , ה' מבטיח  לעם ישראל על חידוש הברית שכרת ה' בעבר עם דוד המלך. והנביא מתאר מצב אידאלי

יש כאן הדגשה בכוח הבחירה - והדרך הנכונה אשר בוחרים בה - גורמת לתוצאות טובות ומבורכות.

הדבר המרכזי המקושר לפרשה: כדי להגיע לאמונה בה' דרושה  ראיה וגם שמיעה.

לשמוע את דבר ה' ולהסיק מסקנות נכונות מתוך ראייה שכלית - לא רק  לכיוון ההווה והעבר - אלא גם אל העתיד והעתיד צומח מהדרך הנכונה בה אנו בוחרים.

דוגמת רבי עקיבא: שבשעה שהחכמים בכו למראה גודל החורבן - רבי עקיבא צחק באומרו: כי לאחר קיום נבואת החורבן יזכו גם   לחזות בנבואת הגאולה מתגשמת!

לכן כדי להגיע לעתיד טוב ומבורך - דרושה ראייה למרחוק ואמונה חזקה לשמוע את דברי ה' ובכוח זה פעלו גם אבותינו - אברהם ושרה במשך כל חייהם - בהפצת שם ה' בעולם ובכוח אמונה זה - עתידים הדורות בעתיד להמשיך ולצפות בגאולה גם בימים  הקשים לישראל.

לכן נאמר בהפטרה:

"שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ אֵלַי וְאִכְלוּ-טוֹב, וְתִתְעַנַּג בַּדֶּשֶׁן נַפְשְׁכֶם. 

הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים". 

הברית  שנכרתה לדוד - תחול על כל השומעים לדבר ה' .

לסיכום , לאור האמור לעיל - הקב"ה  מאפשר לכל יהודי לבחור את הדרך בה יחפוץ ללכת, אך בטרם יבחר את הנתיב בה ירצה ללכת ,עליו ללמוד  מראש את התוצאות של הדרך אותה בחר.

משום כך עליו להצטייד בחוש הראיה וחוש השמיעה - לשמוע את דבר ה'

דברי הנביא ישעיהו  באים לנחם את עם ישראל- בתקופה הקשה ומנבא להם: כי לאור בחירתם ללכת   בדרך ה' - יזכו לימים טובים –ימי שלום - אליה ינהרו הגויים-לחזות בפאר ירושלים.

 ויפים דברי שלמה המלך : "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם."

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר