‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת עקב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת עקב. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 1 באוגוסט 2023

פרשת עקב- כיצד להתמודד עם מלחמה רב מערכתית?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת עקב- כיצד להתמודד עם מלחמה רב מערכתית?

 מאמר מאת: אהובה קליין

יצירותיי לפרשה וההפטרה:


ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ "לא תירא מהם"/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ "והיה עקב תשמעון את המשפטים...."/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ הארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ ארץ עיינות ונחלים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ ברכת השפע בארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
" וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי-אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר-אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ".

 [דברים ז, י"ג]



 ציורי תנ"ך/ החיסון הרוחני כנגד  כל חולי [כולל- מגפה]/ ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך/ משה מפסל את הלוחות השניים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "ברוך תהיה"/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ מפרי  הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ "ואספת דגנך.." -יבול הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ "ואספת דגנך.." -יבול הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ קריעת ים סוף/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


 ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "השמר לך פן תשכח את ה' אשר הוציאך..."/ ציירה: אהובה קליין (c)
 

יצירותיי להפטרה: ישעיהו: כ"ט.



ציורי תנ"ך/ יום הגאולה- מלכים משתחווים אפיים/ ציירה: אהובה קליין (c)

"וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ, וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ--אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ, וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ; וְיָדַעַתְּ כִּי-אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-יֵבֹשׁוּ קֹוָי". 

ציור מתוך ההפטרה: [ישעיהו מ"ט, כ"ג]



ציורי תנ"ך/ חזון ישעיהו:"שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו- לך"/ציירה: אהובה קליין (c)

 


ציורי תנ"ך/ הנחמה בציון על פי חזון ישעיהו/ ציירה: אהובה קליין (c)- ציור להפטרת פרשת עקב.


" כי ניחם ה' ציון ניחם חרבותיה ןישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה וקול זמרה"



ציורי תנ"ך/ ציון ככלה/ ציירה: אהובה קליין (c)

"כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי, וּתְקַשְּׁרִים, כַּכַּלָּה".  [ישעיהו מ"ט, י"ח]




ציור מתוך ההפטרה: "שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי, כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ"

ציירה: אהובה קליין (c)[ישעיהו מ"ט, י"ח]


בימים אלה ממש - נשאלת שאלה: כיצד עם ישראל - מסוגל להתמודד במלחמה רב מערכתית ?

ידוע - שהתורה היא: מלשון הוראה - יש בה את התשובות  לכל השאלות - הן מהעבר - הן על ההווה והן על העתיד.

כמו שנאמר במסכת אבות: "בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: הֲפֹךְ בָּהּ וַהֲפֹךְ בַּהּ,דְּכֹלָּא בַּהּ" [מסכת אבות: ה', כ"ב]

כך נאמר בפרשה:  "כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ, רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי; אֵיכָה אוּכַל, לְהוֹרִישָׁם.  לֹא תִירָא, מֵהֶם:  זָכֹר תִּזְכֹּר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפַרְעֹה, וּלְכָל-מִצְרָיִם.  הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ, וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה, אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; כֵּן-יַעֲשֶׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְכָל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר-אַתָּה יָרֵא, מִפְּנֵיהֶם.  וְגַם, אֶת-הַצִּרְעָה, יְשַׁלַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בָּם:  עַד-אֲבֹד, הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים--מִפָּנֶיךָ.  לֹא תַעֲרֹץ, מִפְּנֵיהֶם:  כִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ, אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא.  וְנָשַׁל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת- הַגּוֹיִם הָאֵל, מִפָּנֶיךָ--מְעַט מְעָט:  לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר, פֶּן-תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה.  וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפָנֶיךָ; וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה, עַד הִשָּׁמְדָם.  וְנָתַן מַלְכֵיהֶם, בְּיָדֶךָ, וְהַאֲבַדְתָּ אֶת-שְׁמָם, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם:  לֹא-יִתְיַצֵּב אִישׁ בְּפָנֶיךָ, עַד הִשְׁמִדְךָ אֹתָם". [דברים  ז', י"ז- כ"ה]

השאלות הן:

א] מהם החששות של עם ישראל בימים אלה?

ב] מה יהיה מנת חלקם של האויבים?

תשובות.

חששות בקרב העם מפני מלחמה רב מערכתית.

אומנם החששות המופיעות בפרשה - הן לגבי כיבוש הארץ – טרם כבשו עם ישראל את ארץ ישראל- כלומר לפני הכניסה לארץ המובטחת. - אך כאז כן עתה. האיומים של אויבנו לא פסקו  וכדי ללמוד ולדעת כיצד מתמודדים במצב זה - אנו מוצאים בפרשתנו תשובה לכך :    "כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ, רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי; אֵיכָה אוּכַל, לְהוֹרִישָׁם.  לֹא תִירָא, מֵהֶם:  זָכֹר תִּזְכֹּר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפַרְעֹה, וּלְכָל-מִצְרָיִם.  הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ, וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה, אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; כֵּן-יַעֲשֶׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְכָל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר-אַתָּה יָרֵא, מִפְּנֵיהֶם.... ..."

על פי רש"י: החשש אצל עם ישראל מכמות האויבים, אל תגיד זאת אין לך מה לפחד מהם - יש להיזכר ולהביט בכל הנסים שה' עשה לעם ישראל בעבר - נסים  מעל הטבע - ה' הוציא את עם ישראל ממצרים והביא את עשרת המכות על המצרים..

כך יעשה ה' לכל העמים שעם ישראל  חושש מפניהם!

עתיד ה' להביא על האויבים את הצרעה - מן שרץ - עוף  השולח ארס לתוך עיני האויבים ומסמא אותם - כלומר  גורם להם לעיוורון.

עוד נאמר:

"לֹא תַעֲרֹץ, מִפְּנֵיהֶם:  כִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ, אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא"

על פי דעת מקרא - הכוונה: לא תישבר רוחכם מפני גויים רבים - כי הקב"ה נמצא בתוכנו.

השל"ה הקדוש - [רבי ישעיה הלוי הורוביץ] מסביר: משה  מדריך את העם שלא יסמכו רק על כוחם וגבורתם  - אלא יבטחו בקב"ה ובזכות כך יצליחו לנצח את האויבים גם בעתיד.

אם עם ישראל יגיע להכרה שלמרות שהאויבים רבים   - רק אלוקים יוכל להושיעם - על כך נאמר: "לֹא תִירָא, מֵהֶם" כי ה' תמיד יעמוד לימין עם ישראל ויושיע.

רבי שלום מרדכי שבדרון [המהרש"ם] : אומר רעיון דומה: אם עם ישראל יגיד בכנות: כי אינו יכול להתגבר בדרך הטבע – היינו - לנצח את האויבים, אלא בעזרת ה'. אז: "לֹא תִירָא, מֵהֶם"- כי ה' יכניע  את כל האויבים - כפי שעשה–זאת לפרעה ולמצרים.

אבל, אם חלילה  יחשוב העם שהוא מסוגל להוריש  את הגויים בכוחו ובעוצם ידו - יש סיבה לפחד מהם - כי במצב זה העם סומך על כוח  בשר ודם - ואין זו, אלא "משענת קנה רצוץ" שאין היא יכולה להחזיק מעמד  בשעת מבחן.

נאמר: "לֹא תַעֲרֹץ, מִפְּנֵיהֶם:  כִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ, אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא". 

דעת מקרא מסביר: לא תישבר רוחך מפני הגויים הרבים בדומה למילים: "לֹא תִירָא, מֵהֶם":  היות וה' נמצא בקרבך ולכן, רק את מוראו תיראו ואותו תעריצו!

ב"חובת הלבבות"-  מסופר על חסיד אחד כי בוש ונכלם הוא להתיירא מפני מי בעולם, פרט לאלוקים.

ההסבר: אם אדם מחבב את הזולת ומכבד אותו ומודה לו על דברים טובים שעשה למענו אין הדבר פוגם באהבת ה' וכבוד ה'. אך אין הדבר אמור לגבי יראה,  שאם אדם מתיירא מאדם - בשר ודם - זו הוכחה שיראת ה' אצלו אינה שלמה ותמימה - כי אם האדם מתיירא באמת  מפני אלוקים   -  בוודאי לא יפחד מהיצור של ה'!

לכן נאמר: "לֹא תַעֲרֹץ, מִפְּנֵיהֶם – אין לירא מהעמים - כי ה' הוא גדול ונורא ואם בכל זאת אנחנו נפחד מהעמים המאיימים עלינו יהיה זה פגם במורא שלנו  מפני בורא עולם! [הכתב  והקבלה בשם מהרי"ל מרגליות ז"ל]

גורלם ומנת חלקם של האויבים המאיימים עלינו.

נאמר: "וְנָשַׁל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת- הַגּוֹיִם הָאֵל, מִפָּנֶיךָ--מְעַט מְעָט:  לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר, פֶּן-תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה.  וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפָנֶיךָ; וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה, עַד הִשָּׁמְדָם.  וְנָתַן מַלְכֵיהֶם, בְּיָדֶךָ,..."

נשאלת השאלה: "הלא יכול היה ה' לעשות כך, שלא תוכלנה החיות להזיק?

פעמים רבות קורה שאנחנו מתפללים  למען בקשה מסוימת ואיננו נענים ! תופעה זו נמצאת גם אצל  צדיקים גדולים - שאינם נענים, הדבר קורה - כדי שלא תתבטל הבחירה החופשית אצל האדם שהרי אם כל תפילה של אדם, או צדיק תענה מיד – יהפכו כולם לצדיקים ולא תהיה קיימת הבחירה החופשית!

חז"ל מספרים: "בשעה שעלה משה למרום, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבונו של עולם: מה לילוד אישה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא, אמרו לפניו: חמדה [חמדה- תורה] גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות, קודם שנברא העולם, אתה מבקש לתנה לבשר ודם? מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו... אמר לו הקב"ה- למשה: אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים- אמר להן:

למצרים ירדתם, לפרעה - השתעבדתם – תורה למה תהא לכם? שוב מה כתיב בה: לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני, בין עמים אתם שרויים שעובדים עבודה זרה? שוב מה כתיב בה? זכור את יום השבת לקדשו- כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות ? [לשבות] שוב מה כתיב בזה: לא תישא - משא ומתן יש בינכם  ?... כבד  את אביך ואת אמך - אב ואם יש לכם? לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב - קנאה יש בינכם? יצר הרע יש ביניכם? מיד הודו לו לקב"ה". מכאן לומדים אנו: שאילו לא הייתה כוח בחירה לאדם - היו המלאכים צודקים ומנצחים בדעתם: שאין לתת את התורה לאדם - ילוד אישה. לכן נאמר:  "לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר.." לא תוכל לכלות ללא כל קשיים שהרי אם כן , אז תתבטל הבחירה החופשית - כשיראה העולם שהכול מתנהל שלא כדרך הטבע , ואם לא תהיה בחירה אז ממילא:  " תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה".  חיות הקודש, שרפים ואופנים שבשמים- ירבו ויתגברו בטענתם - כי אין לתת את התורה לבשר ודם.

שוב לא יהיה  מקום  לתירוץ שיש יצר הרע לאדם..  [ מתוך אור- צדיקים בשם המגיד מקוזניץ]

לסיכום לאור האמור לעיל: ניתן להסיק : כאשר עם ישראל חש סכנה קיומית במצב שרבים הגויים הבאים להילחם נגדו, יבטח בה' ,יביט אל העבר - לאור כל הנסים שה' הוציאם ממצרים והציל אותם מכל מיני אויבים - ולא יבטח בכוחו ובעוצם ידו , אז יהיה ראוי  העם  להבטחה: "יְהוָה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן" [שמות י"ד, י"ד] 


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 17 באוגוסט 2022

פרשת עקב- מה טמון בכוח האמונה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת עקב- מה טמון בכוח האמונה?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

 יצירותיי לפרשה ולהפטרה:




 ציורי תנ"ך/ משה מפסל את הלוחות השניים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "והיה עקב תשמעון את המשפטים...."/ ציירה: אהובה קליין(c)



 ציורי תנ"ך/ "ואספת דגנך.." -יבול הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך/ החיסון הרוחני כנגד  כל חולי [כולל- מגפה]/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "השמר לך פן תשכח את ה' אשר הוציאך..."/ ציירה: אהובה קליין (c) 






ציורי תנ"ך/ קריעת ים סוף/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



 ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ הארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ ארץ עיינות ונחלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ "ארץ נתנה יבולה"/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ "ברוך תהיה"/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ מפרי  הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)



BiblicaL paintings by Ahuva Klein- The blessed

Land

" וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי-אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר-אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ".

 


ציורי תנ"ך/ יום הגאולה- מלכים משתחווים אפיים/ ציירה: אהובה קליין (c)

"וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ, וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ--אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ, וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ; וְיָדַעַתְּ כִּי-אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-יֵבֹשׁוּ קֹוָי". 

ציור מתוך ההפטרה: [ישעיהו מ"ט, כ"ג]


ציורי תנ"ך/ חזון ישעיהו:"שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו- לך"/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הנחמה בציון על פי חזון ישעיהו/ ציירה: אהובה קליין (c)- ציור להפטרת פרשת עקב.


" כי ניחם ה' ציון ניחם חרבותיה ןישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה וקול זמרה"


ציורי תנ"ך/ ציון ככלה/ ציירה: אהובה קליין (c)

"כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי, וּתְקַשְּׁרִים, כַּכַּלָּה".  [ישעיהו מ"ט, י"ח]


ציור מתוך ההפטרה: "שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי, כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ"

ציירה: אהובה קליין (c)[ישעיהו מ"ט, י"ח]

בפרשתנו מגלה התורה - מה נדרש מעם ישראל לעשות? ומדוע אין  ישראל צריכים לפחד מהגויים?

הפרשה מתחילה בפסוקים הבאים:

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ.  וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי-אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר-אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ". [דברים ז', י"ב- י"ד]

"כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ, רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי; אֵיכָה אוּכַל, לְהוֹרִישָׁם.  לֹא תִירָא, מֵהֶם:  זָכֹר תִּזְכֹּר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפַרְעֹה, וּלְכָל-מִצְרָיִם.  הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ, וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה, אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; כֵּן-יַעֲשֶׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְכָל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר-אַתָּה יָרֵא, מִפְּנֵיהֶם.  וְגַם, אֶת-הַצִּרְעָה, יְשַׁלַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בָּם:  עַד-אֲבֹד, הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים--מִפָּנֶיךָ.  לֹא תַעֲרֹץ, מִפְּנֵיהֶם:  כִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ, אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא.  וְנָשַׁל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת -הַגּוֹיִם הָאֵל, מִפָּנֶיךָ--מְעַט מְעָט:  לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר, פֶּן-תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה.  ּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפָנֶיךָ; וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה, עַד הִשָּׁמְדָם.  וְנָתַן מַלְכֵיהֶם, בְּיָדֶךָ, וְהַאֲבַדְתָּ אֶת-שְׁמָם, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם:  לֹא -יִתְיַצֵּב אִישׁ בְּפָנֶיךָ, עַד הִשְׁמִדְךָ אֹתָם. [דברים ז, י"ז- כ"ה]

בהפטרה אומר ישעיהו הנביא : "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן, עֲזָבַנִי יְהוָה; וַאדֹנָי, שְׁכֵחָנִי.  הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ, מֵרַחֵם בֶּן-בִּטְנָהּ; גַּם-אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה, וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ. הֵן עַל-כַּפַּיִם, חַקֹּתִיךְ; חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי, תָּמִיד.  מִהֲרוּ, בָּנָיִךְ; מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ.  שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי, כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ; חַי-אָנִי נְאֻם-יְהוָה, כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי, וּתְקַשְּׁרִים, כַּכַּלָּה.  כִּי חָרְבֹתַיִךְ וְשֹׁמְמֹתַיִךְ, וְאֶרֶץ הֲרִסֻתֵךְ:  כִּי עַתָּה תֵּצְרִי מִיּוֹשֵׁב, וְרָחֲקוּ מְבַלְּעָיִךְ.  עוֹד יֹאמְרוּ בְאָזְנַיִךְ, בְּנֵי שִׁכֻּלָיִךְ:  צַר-לִי הַמָּקוֹם, גְּשָׁה-לִּי וְאֵשֵׁבָה.  וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ, מִי יָלַד-לִי אֶת-אֵלֶּה?וַאֲנִי שְׁכוּלָה, וְגַלְמוּדָה; גֹּלָה וְסוּרָה, וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל--הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי, אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם".  [ישעיהו מ"ט, י"ד- כ"ב]

השאלות הן:

א] מה המשמעות של: "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם.."?

ב] מדוע אין לפחד מהאויבים?

ג] מהו החוט המקשר- להפטרה בספר ישעיהו?

תשובות.

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם.."?

"נתיבות שלום" שואל: מדוע  יש גם לשמור על המצוות ואין די בציווי "וַעֲשִׂיתֶם.."? ומדוע התורה כותבת את השכר? הרי יהודי מחובתו לקיים את המצוות - שלא על מנת  לקבל פרס, כמו כן צריכים להבין מדוע התורה מציינת  רק את השכר הגשמי - כמו המטר ואינה מציינת את השכר הרוחני כלל ?

הוא מביא תשובה [על פי ספר "מים חיים" של רבי מיכל מזלוטשוב ]: היהודי צריך לקיים את מצוות התורה - כדי לעשות נחת רוח לה' . אך לא יעשה זאת לצורך עצמו וגם לא למען שכרו בעולם הבא - במטרה ליהנות מזיו השכינה ולכן  נאמר גם -."וּשְׁמַרְתֶּם"  - כלומר: יש לשמור על קיום המצווה בלי פניות כלפי עצמו –ואם יעשה רק לצורך טובתו שלו-  כך המצווה שמקיים - אין בה שלימות. לכן אין עשיית המצווה צריכה להיעשות ,אלא בתנאי שהוא שומרה  עבור ה' בלבד-ורק כך תהיה בזה שלמות!

מהטעם הזה  בהמשך נאמר: "וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד..." ואין בפסוק זה כוונת מתן שכר עבור המצוות ,אלא סימן ואות שהיהודי קיים את המצווה באופן מושלם בלי שום פניה עצמית ועל ידי זה מיושב מדוע נאמר בתורה רק ייעודים גשמיים ולא שכר רוחני .לכן נכתב השכר הגשמי בעולם הזה- כדי שזה ישמש לאדם סימן אם אכן- הוא מקיים את המצוות בשלמות!

הרי את מתן השכר בעולם הבא  ואת  ההנאה מזיו השכינה - אין אדם בשר ודם יכול לראות בעיניו.

הכוזרי מציין [מאמר ב, נ"ב] שהיהודי ישמח בכך שמקיים את המצווה באהבה מתוך גודל האהבה  לה'  ועל דרך זה ניתן להסביר את המילים:

"אִם- בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת -מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם". [ויקרא  כ"ו, ג]

גם כאן הכוונה:  לקיים את המצוות למען ה' ולהישמר מפניות אישיות. כתוצאה מכך יתקיימו גם הברכות שה' מבטיח. ואין זה בגדר שכר - אלא בגדר מציאות זהו גם הרעיון  בחלק  מקריאת שמע - המופיע בפרשה: "וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל- מִצְוֺתַי,"

הרמב"ן טוען: אם יקיימו: "וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם, וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם". הכוונה: לקיים את המצוות מתוך אהבה שלמה אל ה' -  אז יזכו לכל הנסים שה' מבטיח.

משל יפה [מתוך ספר משלי יעקב/ רבינו יעקב דובנא] מעשה בזקן שהיה לו בן יחיד - קטן והיות והבין שלא נותר לו זמן רב לחיות  . מה עשה?

מינה אפוטרופוס עבור בנו - כדי לגדלו ולשומרו וכאשר גדל הילד - נתן  האפוטרופוס לנער זה לעבוד בחנותו, יום אחד נודע לנער על הכסף השמור עבורו מאת אביו – פנה אל אדונו וביקש שייתן לו את הכסף וכך יוכל לדאוג ולפרנס את עצמו.

ענה לו האיש: אני יכול לתת לך את הסכום השמור לך - אך אני ממליץ להמשיך לסעוד ולעבוד אצלי ואילו את הכסף תשמור, שמא תבזבז ולא יישאר לך מאומה וכספך יהיה אצלי עד וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן."

הנמשל: אבותינו הקדושים הפקידו את זכותם כדי שישמר למען בניהם בהמשך הדורות ואם ה' יעניק את את כל זכויות אבותינו –  בבת אחת - יש חשש שינצלו הדורות הבאים עד תום את כל  הזכויות טרם עת.

רבותינו במדרש לפרשה זו הסבירו: את המילה: "ושמר":

"אמר רבי שמואל בר נחמן: כל מה שישראל אוכלים בעולם הזה מכוח ברכות שברכם בלעם  הרשע, אבל ברכות שברכו אותם האבות  , משמרם לעתיד לבוא."

כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ, רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי; אֵיכָה אוּכַל, לְהוֹרִישָׁם.

כאשר מתעורר פחד בתוך עם ישראל מתוך איומי האויבים - נאמר: "לֹא תִירָא"

רש"י מסביר: כפשוטו, אין מה לפחד מכל האויבים משום שהם רבים- כי אלוקים משגיח עלינו.

השל"ה הקדוש [רבי ישעיהו הלוי הורביץ] מסביר: עם ישראל לא יסמוך רק על כוחו וגבורתו - אלא יבטח בה' ובזכות זאת  תהיה הצלחה לעם ישראל בכל המלחמות בעתיד.

רבי שלום מרדכי שבדרון [המהרש"ס] סובר: עם ישראל יכיר בזה, שבדרך הטבע אינו יכול להוריש את הגויים, אלא בעזרת הקב"ה בלבד וזאת יש לדעת על סמך הנסים שקרו לעם ישראל בעבר- כמו שנאמר: "זָכֹר תִּזְכֹּר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפַרְעֹה, וּלְכָל-מִצְרָיִם". 

על סמך זכירת כל הנסים שה' עשה בעבר, אבל כל עוד עם ישראל סבור שיוכל לרשת את הגויים  בכוחות עצמו , יש  לו סיבה  טובה להתיירא. כי אם אין סומכים על ה', אלא על כוח בשר ודם אין זה, אלא מִשְׁעֶנֶת קָנֶה רָצוּץ! משענת שלא  תחזיק מעמד!

הקשר להפטרה בספר ישעיהו

נאמר: " וַתֹּאמֶר צִיּוֹן, עֲזָבַנִי יְהוָה; וַאדֹנָי, שְׁכֵחָנִי.  הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ, מֵרַחֵם בֶּן-בִּטְנָהּ; גַּם - אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה",

דעת מקרא מסביר: ציון חוששת שה' נטש אותה  ולא יבוא שנית  לשכון בתוכה  וה' חלילה הסיח את דעתו מעם ישראל.

ציון היא: ירושלים, כנסת ישראל וארץ ישראל, ציון משולה לאישה שבעלה נטש אותה.

התשובה לחשש זה:

"הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ, מֵרַחֵם בֶּן-בִּטְנָהּ; גַּם-אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה, וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ".

האם יתכן שאישה תישכח את תינוקה? זוהי שאלה רטורית. הרי הדבר הוא נגד טיבעה של האם שעלולה לשכוח את בנה.

הנמשל: כך גם ציון - היא חביבה על ה' כתינוק  על אמו , כך מובן שה' אינו שוכח את עם ישראל.

והנה בזמן הגאולה ישובו כל הבנים  מהגלות  אל ציון ומה שיקרה בפועל:  "מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ" הכוונה למושלים בארץ ישראל מטעם המלכות שגרמה לחורבן - כל אלה שהזיקו וגרמו להרס ירושלים - יצאו ממנה כאשר יראו את הבנים שבים מהגלות אליה. לא רק הם יצאו, אלא כל הגויים שהתיישבו בארץ וגם כל השודדים וההורסים שפגעו בה.

אז ציון תישא עיניה ותראה את כולם מתקבצים אליה ותשתומם מאד ותשאל:  "מִי יָלַד-לִי אֶת-אֵלֶּה, וַאֲנִי שְׁכוּלָה, וְגַלְמוּדָה; גֹּלָה וְסוּרָה, וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל--הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי, אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם"? 

כמובן שאלוקים בכבודו ובעצמו עתיד להביא את הגאולה לעם ישראל.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד- הן מהפרשה והן מההפטרה - מדברי ישעיהו הנביא: כמה חשובה האמונה של עם ישראל באלוקים  - בהיות עם ישראל - העם הנבחר וגם ארץ ישראל ניתנת לו  על ידי הבטחת ה' עוד מימי אברהם - אבי האומה ולכל הבאים אחריו, ארץ ישראל היא ארץ מיוחדת:

"אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". [דברים  י"א, י"ב]

וכדי לזכות בה לנצח - עם ישראל חייב להידבק בה' מתוך אהבה  וכשם שה' אינו שוכח לעולם את בניו - כך בניו מצווים לא לשכוח את כל הנסים שנעשו לו מאז יציאת מצרים, מתן תורה וכל המופתים במדבר! ויהי רצון שנזכה במהרה לגאולה המיוחלת - כדברי בנביא ישעיהו:

"שְׂאִי - סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי, כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ - לָךְ; חַי - אָנִי נְאֻם - יְהוָה",


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר