‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת נשא. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת נשא. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 26 במאי 2020

חג השבועות- ייחודו ובמה קשור לפרשת נשא?/ מאמר מאת: אהובה קליין. ציורים/ מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
חג השבועות- ייחודו  ובמה קשור לפרשת נשא?
 מאמר מאת: אהובה קליין .


חג שבועות חל בתאריך: ו' בסיוון  והמקור לכך הוא: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ:  מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ, בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.  וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ--מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ, אֲשֶׁר תִּתֵּן:  כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ--





ציורי תנ"ך/  רות ובועז בשדה/ציירה: אהובה קלייו(c).

בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ, שָׁם.  וְזָכַרְתָּ, כִּי-עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ, אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה". [דברים  ט"ז, ט- י"ג]

[כלומר מתחילת עונת הקציר ממחרת יום ראשון של חג הפסח] תחל  לספור שבעה  שבועות ועשית חג שבועות לה' אלוקיך"

[דברים ט"ז, ח- י]

 השאלות הן:

 א] במה ייחודו של החג ומהן שמותיו?

ב]  מה הקשר בין חג השבועות לפרשת נשוא?

 תשובות.

 ייחודו של חג  השבועות ושמותיו.


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "ועשית חג שבועות לה' אלוקיך"/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/"ועשית חג שבועות לה' אלוקיך"/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]

א] חג שבועות: התורה איננה מציינת את התאריך המדויק  של החג - כפי  שהיא נוהגת לעשות כן בציון יתר החגים, וזאת מהסיבה: כי חג פסח וחג שבועות קשורים זה בזה – לפי שחג הפסח מציין את גאולתנו ממצרים ומיום שני של חג הפסח אנו  סופרים שבע שבתות עד חג  שבועות - כפי שהתורה מציינת: [ויקרא  כ"ג] "וספרתם לכם ממחרת השבת... שבע שבתות"

וכך מסביר ספר החינוך: " משרשי המצווה, על  צד הפשט, לפי  שכל עיקרן של ישראל אינו, אלא התורה... והיא העיקר והסיבה שנגאלו ישראל ויצאו -ממצרים"  וכמו שאדם מצפה  למשהו טוב ומשמח - סופר את הימים לקראת האירוע החשוב- כך ישראל סופרים את הימים כדי להגיע ליום המיוחל והאהוב כדי לחגוג אותו בשמחה.

ב] חג מתן תורה: בחג השבועות הקב"ה כרת ברית עם ישראל ונתן להם את התורה, מעמד מיוחד במינו - בו עם ישראל ראה את הקולות וחזה בכבודו  ובעצמו מראה גדול ונורא- כפי שהכתוב  מציין:

"וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת- הַקּוֹלֹת וְאֶת- הַלַּפִּידִם, וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר, וְאֶת-הָהָר, עָשֵׁן; וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק". במעמד  נשגב זה – עם ישראל מתבקש להיות עם קדוש - כפי שהכתוב  מתאר:

"וּמֹשֶׁה עָלָה, אֶל- הָאֱלֹהִים; וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה, מִן-הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי.  וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ.  וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ":[ שמות  י"ט, ג-י]

במילים אלו - מוכח: כי אלוקים הוציא את עם ישראל ממצרים מעבדות- לחירות- במטרה: להעלות את עם ישראל לרמה  גבוהה בהשוואה ליתר העמים -  אלוקים  כורת עם -עם ישראל- שהם בניו , ברית- והם מקבלים על עצמם לקיים את התורה  ככתבה ולשונה - זוהי ברית נצחית - העוברת מדור לדור כפי שנאמר:

"לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים--כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.  וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת.  כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם". [דברים כ"ט, י"ב- י"ד]

קיום הברית של  קבלת התורה -   על ידי עם ישראל יגרום לו להיות מבורך לאורך כל הדרך ומנגד-  הפרת הברית, חלילה- תגרום  לאי שקט וחוסר יציבות בעם ישראל בכל ההיבטים.



ציורי תנ"ך/ ההכנות למעמד הר סיני[כיבוס הבגדים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ ציירה: אהובה קליין (c)

ג] חג הביכורים: חג שבועות הוא אחד משלושת הרגלים ,לפיכך – היו עולים לרגל לבית המקדש  בחג זה ומביאים ביכורים- כהודאה לקב"ה על כל הטוב שגומל לנו , יש בכך הכרה- כי אין האיכר זוקף את כל התוצרת בשדהו על  עמלו- כפי שהתורה  מזהירה:  "וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה". [דברים ח],י"ז]

ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c) 
[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/אישה נושאת  סל ביכורים על ראשה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ הבאת ביכורים לבית המקדש/ צייערה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הגשת הביכורים לכהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ד] חג הקציר: כפי שנאמר: "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ, אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה"; [שמות כ"ג, ט"ז] וכן נאמר:

"וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" [שם ל"ד, כ"ב]

העלאת תמונות
ציור למגילת רות/ ערפה נפרדת מנעמי ורות/ ציירה: אהובה קליין (c




  ציור  למגילת רות/ רות ונעמי/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ רות בשדה שיבולים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ חג הקציר/ ציערה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך/"וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים"

ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ראשית הקציר בארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c ...
ציורי  תנ"ך/  חג הקציר/ ציירה: אהובה קליין (c)

 אחת הסיבות שקוראים את  מגילת רות בשבועות- כי אף היא נחשבת  כמגילת הקציר.

 לפי שהיא  מתרחשת בעונת הקציר כמו שכתוב שם:

"וַתָּשָׁב נָעֳמִי, וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּיה כַלָּתָהּ עִמָּהּ, הַשָּׁבָה, מִשְּׂדֵי מוֹאָב; וְהֵמָּה, בָּאוּ בֵּית לֶחֶם, בִּתְחִלַּת, קְצִיר שְׂעֹרִים".[מגילת רות, א', כ"ד] בהמשך  יורדת לשדה ללקט שיבולים- כפי שהמגילה  מתארת:

"וַתִּדְבַּק בְּנַעֲרוֹת בֹּעַז, לְלַקֵּט--עַד-כְּלוֹת קְצִיר-הַשְּׂעֹרִים, וּקְצִיר הַחִטִּים; וַתֵּשֶׁב, אֶת-חֲמוֹתָהּ".

[שם, ב', כ"ג]

ה] עצרת: המקור לכך נמצא במשנה [תורה שבעל פה] מסכת ראש השנה  פ"א מ"ב: "בארבע פרקים העולם נידון... ובעצרת על פירות האילן"

כלומר זהו יום מיוחד שבו נידונים פירות האילן, ומכאן השם עצרת.

הקשר לפרשת נשא:



ציורי  תנ"ך/ ברכת הכוהנים את העם/ ציירה: אהובה קליין (c)

א] לרוב, פרשת "נשא" נקראת בשבת אחר חג השבועות, מעניין,  היא  הגדולה ב- נ"ד פרשיות התורה. היא  כוללת:176 פסוקים- שמונה פעמים כמספר האותיות הא"ב – בדומה לכך ניתן למצוא גם בספר תהלים- מזמור ק"ט- הוא הארוך בק"ן המזמורים שבספר. הוא כולל:176 ומפליא הדבר שגם בתורה שבע"פ: מסכת בבא בתרא היא הגדולה במסכתות הש"ס שבתלמוד הבבלי- ומספר הדפים בה הם:176

 חז"ל מסבירים: אין זה מקרה: כי  דווקא פרשת "נשא" הארוכה במיוחד  נקראת: אחרי  חג השבועות, עם ישראל ראה את האורות  והברקים וההתרגשות במתן תורה הייתה  עוצמתית עד כי  השתוקקו במידה רבה להשביע את נפשם  -בעוד ועוד דברי תורה ואחת ההוכחות לכך: אורכה המיוחד של פרשת נשא.

ב] בחג מתן תורה עם ישראל קיבל את התורה כאיש אחד בלב אחד- כלומר כולם היו מאוחדים.

כפי שכתוב: "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" [שמות י"ט, ב].

 גם בפרשת נשא- ישנו דגש על האחדות  בנושא - ברכת הכוהנים:

מתחיל  בלשון רבים וממשיך בלשון יחיד: "כה  תברכו את בני ישראל אמור להם: יברכך....."

 [ במדבר ו, כ"ג]- מכאן, אם עם ישראל מתאחדים כאיש אחד בלב אחד, רק אז תחול עליהם הברכה.

 לכן במעמד הר סיני נכתב בלשון יחיד: "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל"- לפי שחנו כאיש אחד בלב אחד.

 חז"ל אמרו [סוף מסכת עוקצין] לא מצא הקב"ה- כלי  מחזיק ברכה לישראל, אלא שלום, שנאמר:

"יְהוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם".[תהלים כ"ט, א]

 מכאן שעם ישראל חייב לקיים את מצוות:"... וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהוָה". [ויקרא י"ט, י"ח]

ובאופן זה, כאשר עם ישראל מאוחדים מתוך אהבה איש לרעהו , למה הדבר דומה? למצב בו המשקה מוכנס אל חבית וחבית זו מורכבת מלוחות רבים של עצים הדבוקים ומחוברים זה לזה וכך המשקה נשמר בתוכו, לא כך יהיה כאשר ישנם סדקים בחבית- כי אז המשקה יישפך החוצה ,לכן הכלי המחזיק את הברכה לישראל- הוא השלום,

 משום כך נאמר לכהנים להגיד בלשון יחיד:

"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.."במצב זה הברכה תשרה בתוך עם ישראל ולא תצא החוצה.[על פי ספר " מטה שמעון"]

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד על החשיבות המיוחדת  של חג זה –זמן  שבו עם ישראל  מתאחד סביב התורה- והעת היא עונת   הקציר – השדה מבורך ונותן יבולים לעם ישראל. ובזמן המקדש היו עולים לרגל להודות לה' על כל היבולים בירושלים- ומביאים ביכורים.

בעת הזאת, עם ישראל מגיע לידי הכרה: כי עליו להיות עם סגולה ולשמש אור לגויים לאורך כל הדורות.

 בתנאים אלה  הוא ראוי גם להתברך בברכת הכהנים- ברכה המופיעה בפרשת נשא. יהי רצון שנזכה להגדיל תורה ולהאדיר ולהתברך בברכת הכוהנים במהלך כל השנה:

"יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ.יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.ישָּא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם,.
 עוד מיצירותיי לפרשת נשא:


ציורי תנ"ך/ הנזיר /ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הנזיר מגיש קורבן לכוהן/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ משה מקדש את המשכן ביום הקמתו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  קורבנות הנשיאים ביום  חנוכת המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 22 במאי 2018

פרשת נשא- מדוע נקרא המשכן על שם משה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת נשא - מדוע נקרא המשכן על שם משה?

מאת: אהובה קליין 



הציורים שלי לפרשה:

העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה מקדש את המשכן ביום הקמתו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הנזיר /ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ מתנות הנשיאים ביום הקמת  המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ ברכת הכוהנים/ ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ שילוח הטמאים אל מחוץ למחנה/  ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/הנזיר מביא קורבן לכהן/ ציירה: אהובה קליין [שמן על בד(c)


פרשת נשא - היא הגדולה מבין פרשיות התורה ומונה-176 פסוקים - שמונה פעמים כמספר האותיות - א' ב'. ומעניין –כי בספר תהלים אנו מוצאים במזמור  קי"ט- הארוך ביותר בספר תהלים - 176 פסוקים.

מדהים ,שגם בתורה שבעל- פה, מסכת בבא בתרא- שהיא המסכת הגדולה במסכתות הש"ס שבתלמוד הבבלי- ישנם : 176 דפים.

חז"ל טוענים: שאין זה מקרה שפרשת נשא כה  ארוכה, הטעם הוא: שברוב השנים, פרשה זו נקראת  מיד לאחר  חג השבועות, חז"ל לימדו אותנו לחבב את התורה - כאילו –בכל יום ניתנה לנו , כמו שכתוב:  "בכל יום  תהיה בעינך כחדשה" [מסכת  ברכות ט', ע"ב] אך ניתן להבין כי סמוך למעמד הר סיני השתוקקו בני ישראל להשביע נפשם בה במידה רבה במיוחד ושאיפה זו של עם ישראל- באה  לידי ביטוי- באורך המיוחד של פרשה  זו.

אחד הנושאים בפרשה: יום סיום הקמת המשכן- כפי שהכתוב  מציין:  "וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת-הַמִּשְׁכָּן, וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו, וְאֶת-הַמִּזְבֵּחַ, וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו; וַיִּמְשָׁחֵם, וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם".

השאלות הן:

א]  מה המשמעות: "וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת-הַמִּשְׁכָּן"?

ב]  כיצד נתקדש המשכן?

תשובות.

"בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת-הַמִּשְׁכָּן"

על פי פירוש רש"י: ישנו דגש על המילה:" כַּלּוֹת"- והמשמעות: יום הקמת המשכן- היו ישראל ככלה הנכנסת אל חופתה.

שואל רש"י- מדוע תלה הכתוב את הקמת המשכן במשה?- הרי  התורה מספרת לנו  כי חכמי הלב: בצלאל בן- אורי ואהליאב בן אחיסמך בנו את המשכן וכליו, אלא לפי שמשה נהג במסירות נפש יתרה לגבי  בדיקת כל פרט ופרט במשכן - כדי שיהיו הדברים  תואמים את צווי ה' אל משה בהר סיני- להורות לבעלי המלאכה , בדומה לכך אנו מוצאים אצל דוד המלך שגם הוא מסר את נפשו על בניין המקדש – כפי שנאמר: "זְכוֹר-יְהוָה לְדָוִד--    אֵת, כָּל-עֻנּוֹתוֹ.  אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַיהוָה"; [תהלים קל"ב, א- ב]

לכן בית המקדש נקרא על שמו וההוכחה לכך: נאמר: "עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד"  [מלכים א, י"ב, ט"ו]

מלמד, שבמשך כל שבעת ימי המילואים היה משה מעמיד את המשכן ומפרקו ואילו ביום השלמת הקמת המשכן - הוא העמיד את המשכן ולא  פרקו.

אותו יום שהושלם המשכן- היה ר"ח ניסן.

רבינו בחיי: מבהיר  רעיון  דומה לדברי רש"י: על פי דבריו: נאמר : "נֹצֵר תְּאֵנָה, יֹאכַל פִּרְיָהּ;    וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד". [משלי   כ"ז, י"ח]- מכאן, שאין הקב"ה מקפח שכר לכל בריה- כלומר כל דבר שאדם יגע עליו במסירות נפש- הקב"ה נותן לו שכרו , שהרי בפועל שלמה המלך  הקים את המקדש, אבל היות ודוד נתן נפשו עליו- לכן המקדש  נקרא על  שמו של דוד המלך, לפי שנאמר: "מִזְמוֹר:  שִׁיר-חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד".[תהלים ל, א] ולא צוין כאן שמו של שלמה.

לפיכך- היות ומשה מסר את נפשו למען הקמת המשכן- נקרא המשכן על שמו.

רבינו בחיי מביא עוד פירוש מעניין: אומנם הקמת המשכן נרשמה  על שמו של משה, אך למעשה המשכן הוקם מעצמו בידי שמים כפי שנשמר: "וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית--בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ:  הוּקַם, הַמִּשְׁכָּן". [שמות מ, י"ז]

במדרש  נאמר: "להקים את המשכן זהו שאמר הכתוב: מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל".[במדבר כ"ד, ה]

אם אוהלך, למה משכנותיך? ואם משכנותך למה אוהלך? אלא אהלך  אלו האוהלים, משכנותיך-אל תקרא  משכנותך , אלא משכונותיך, אמר לו הקב"ה למשה: שיעשו לו משכן, שאם יחטאו יהא מתמשכן על ידיהם, תדע לך שהוא כן, [שזה אכן קרה]שכיון שחטאו, מה כתוב?

"שָׁמַע אֱלֹהִים, וַיִּתְעַבָּר;    וַיִּמְאַס מְאֹד, בְּיִשְׂרָאֵל- וַיִּטֹּשׁ, מִשְׁכַּן שִׁלוֹ"!  [ תהלים ע"ח, נ"ט]  זה המשכן שלא נעשה, אלא שאם חטאו יהא מתמשכן על ידיהם"

פירוש נוסף של רבינו בחיי: מדרש: אמר רבי סימון בזמן שה' ציווה לישראל על הקמת  המשכן -רמז למלאכי השרת שגם הם יקימו  משכן , לכן בזמן שהוקם משכן למטה על האדמה- הוקם משכן גם למעלה ומהו אותו משכן למעלה?- זהו משכן של הנער בשם מטטרון שהוא מקריב  את נפשות הצדיקים כדי לכפר על עם ישראל בתקופת גלותם-  וההוכחה לכך, שכתוב: "מָכוֹן  לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ, יְהוָה"; [שמות  ט"ו, י"ז] [פסוק- מתוך שירת הים]

האופן בו נתקדש המשכן.

נאמר: וַיִּמְשָׁחֵם, וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם".

רש"ר [הרב  שמשון רפאל הירש] מסביר: "מגיד שלא קידש אחד מהם עד שנמשחו כולם" כלומר, הפעולה של: "וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו", הושלם רק כאשר משה עשה את הפעולות הבאות:

"וַיִּמְשָׁחֵם, וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם"

.רק כאשר התקדש כל המשכן נתקדשו כליו הנפרדים. שהמקדש באופן כללי מהווה רעיון אחד מאוחד ורעיון מקיף זה מעניק - לכל פרט ופרט את משמעותו הקדושה. כי כל פרט ופרט הוא  אינו שלם וחד צדדי, הקדושה של כל חלק וחלק תלויה בכך שאותו חלק יושלם על ידי שאר החלקים, באותו אופן אמור על הכלל שלא יוכל לפעול  במידה ויחסר לו אפילו פרט פחות חשוב בתוכו.  לכן המקדש מבטא את רצון ה': "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם". [שמות כ"ה, ח]

למה הדבר  דומה?  למשפט - אם חסרה בו מילה ,או, אות הוא איננו שלם. לעומת זאת , אין שום משמעות לאות, או להברה  בודדת, כך גם המקדש הוא שלם - רק כאשר מורכב מכל החלקים הקדושים – הכלל זקוק לכל חלק וחלק ומנגד כל חלק בודד  זקוק לכלל.

"המשכן וכל כליו" מסמלים את התפקיד" .ו"המזבח וכל כליו" [החצר]- מסמלים את הדרך למלא את התפקיד הזה.

הרמב"ן טוען: שמשה קידש את המשכן וכליו על ידי שמן המשחה-  זה התרחש לאחר שבעת ימי המילואים- ביום הקמת המשכן.

לסיכום, לאור האמור לעיל: המשכן נקרא על שמו של משה, למרות שהוא נעשה על ידי - אומני המשכן, אלא שמשה  נטל את האחריות המלאה על כתפיו  מתוך מסירות  נפש - לעמוד על כך שכל פרט ופרט במשכן יעשה על  פי צווי ה' באופן מדוקדק, לכן אין זה פלא שהמשכן נקרא, דווקא על שמו.

יהי רצון שעם ישראל  יהיו קדושים- כאיש אחד בלב אחד ואז ממילא נהיה ראויים להבטחה: "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם".
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר