‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת ניצבים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת ניצבים. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 12 בספטמבר 2018

ציורי תנ"ך/ קיבוץ גלויות/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

Biblical paintings

God never abandons the people of Israel

"וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה.  אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ.  ה וֶהֱבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ";

[דברים ל,ד-ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 4 בספטמבר 2018

פרשת ניצבים- מאין כי אלוקים אינו נוטש בניו גם בגלות?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ניצבים - מאין כי אלוקים אינו נוטש בניו גם בגלות?

מאת: אהובה קליין.

 הציורים שלי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ משה מקהיל את העם ביום הברית.ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ "כי קרוב אליך הדבר מאד.."/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ אלוקים משיב את  בניו ממרחקים לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "ובחרת בחיים " / ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הגאולה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ארץ מבורכת בפירות/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ ברכת פרייה ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/  ברכה ביבול השדה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ ברכה בפרי הארץ/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/  תקיעת שופר בירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)




העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ " עברו, עברו  בשערים"]ישעיהו ס"א]



ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר ביום הגאולה/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/  על פי נבואת ישעיהו [ס"א]ירושלים ככלה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



אחד הנושאים בפרשה: קץ הגלות של עם ישראל והשיבה אל ארץ אבות  וכך התורה מתארת את חזרת ישראל לארצו.

"וְשַׁבְתָּ עַד-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם:  אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.  וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה.  אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ.  וֶהֱבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ........ כִּי יָשׁוּב יְהוָה, לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב, כַּאֲשֶׁר-שָׂשׂ, עַל-אֲבֹתֶיךָ.  כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו, הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה:  כִּי תָשׁוּב אֶל-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.  {ס}  כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא.  לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא:  לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה.  וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא:  לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה.  כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד:  בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ".  [דברים ל", ב' - ט"ו]

 השאלות הן:

א]  מאין  ההוכחה - כי אלוקים אינו  נוטש בניו לעד?

ב]  קרוב ורחוק - אצל אלוקים ואצל בניו - כיצד?



אלוקים אינו נוטש בניו.

נאמר בפרשתנו:  "וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה"

על כך  רש"י מביא שני פירושים:

א] היה צריך להיות כתוב: "והשיב את שבותך" אך נאמר: "ושב ה' אלוקיך את שבותך" ,מכאן למדו רבותינו [ מסכת מגילה] שהשכינה כביכול מלווה את עם ישראל גם בגלות וכאשר הם נגאלים ושבים לארצם גם השכינה  שבה עימם.

ב] היות והגאולה נעשית  בשלבים ולאט, לאט- גלות אחר גלות, כאילו הקב"ה מעביר את בניו, אחד, אחד-מהגלות לארץ, כפי שנאמר: "ואתם  תלקטו לאחד אחד בני ישראל" [ישעיהו כ"ז]

 "בְּשׁוּב יְהוָה, אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן--    הָיִינוּ, כְּחֹלְמִים". [ תהלים קכ"ו]

 הסבר על פסוק זה:  על פי  בבלי, מסכת תענית [כ"ג, א]

חוני המעגל  התפלא על  דברי הגולים  באומרם :"היינו כחולמים" - איך אפשר לישון במשך כל שבעים השנים של גלות בבל? עד שהוא עצמו נרדם לשבעים שנה...

מצודות מסביר:

"בשוב" - לעתיד, כאשר ישיב ה' מן הגלות את השבויים מבני ציון, יאמרו אז הנה כל הצרות שעברו הרי הם כאילו חלמנו חלום, ר"ל לרוב הטובה שיהיה להם אז ידמה להם שלא היו הצרות באמת כ"א בחלום ראו כאלו מצרים להם.  הגדיל ה'  - ר"ל הגדולות האלה הם מה' ולא באו במקרה"

במילים אחרות: כאשר ה' ישיב את הגולים לארץ המובטחת הם יסתכלו על כל העבר שלהם-על כל הצרות שעברו  בגלות - כדבר שחלמו ,כי מרוב הטוב שה' ירעיף עליהם כעת- בשובם  ארצה-  ירגישו לגבי הצרות בעבר כחלום ואילו לגבי  שובם-יפקחו עיניהם לראות- כי הכול מאת אלוקים ואין זה מקרה!

"כִּי שָׁב יְהוָה אֶת-גְּאוֹן יַעֲקֹב, כִּגְאוֹן יִשְׂרָאֵל" [נחום ,ב, ג]

תרגום יהונתן מסביר: ה' ישיב את ישראל מן השביה והגלות וימלא  עליו רחמי אהבה.

ועל כך אמר הנביא ירמיהו: "כִּי-אשוב (אָשִׁיב) אֶת-שְׁבוּתָם, וְרִחַמְתִּים" . [ירמיהו  ל"ג, כ"ו]

ובדומה לכך אמר הנביא יחזקאל:

"לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, עַתָּה אָשִׁיב אֶת-שבית (שְׁבוּת) יַעֲקֹב, וְרִחַמְתִּי כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל; וְקִנֵּאתִי, לְשֵׁם קָדְשִׁי". [יחזקאל  ל"ט, כ"ה]

יש אומרים על המילה: "שבות"- משורש "שוב" והכוונה שה' ישיב את עמו לקדמותו.

כמו שנאמר: "וַיהוָה, שָׁב אֶת-שבית (שְׁבוּת) אִיּוֹב, בְּהִתְפַּלְלוֹ, בְּעַד רֵעֵהוּ..."

[איוב  מ"ב ,י]

דעת מקרא מסביר את המילים:

"וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים"

לשון-"וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ"- זהו כפל  לשון של המילה: "וְשָׁב " והכוונה: ששיבת השבות  על ידי ה' – תהיה במסגרת קיבוץ ישראל שהיו נפוצים בארצות הגויים. ועל כך אומר  ירמיהו הנביא:

"וְנִמְצֵאתִי לָכֶם, נְאֻם-יְהוָה, וְשַׁבְתִּי אֶת-שביתכם (שְׁבוּתְכֶם) וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל-הַגּוֹיִם וּמִכָּל-הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם, נְאֻם-יְהוָה; וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם". [ירמיהו כ"ט, י"ד]

 בעל  הטורים סבור: לגבי הזמן, אימתי ה' ישיב את עמו לארצו? אם עם ישראל ישוב בתשובה שלימה- אז מיד הוא נגאל!

 קרוב ורחוק אצל אלוקים ואצל עמו.

נאמר:  " אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ.  וֶהֱבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ".

דעת מקרא מסביר: הכוונה אפילו: "אִם-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם-יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ".[ ישעיהו, א, י"ח]

פתגם זה מבטא: שלמרות שהחטאים של עם ישראל יהיו כה כבדים, הרי ברגע שיחזרו למוטב  - אלוקים מיד  יהפוך את עוונותיהם האדומים- ללבנים כשלג.

לעניות דעתי, יש כאן מידה כנגד מידה: אם  עם ישראל חוזר בתשובה- אלוקים ילבין את חטאיהם – הכוונה:  שאם התרחקו מה' -על ידי עוונות - ברגע  שהם   נכונים לתקן את דרכם - ומתקרבים אל ה' - גם ה' מקרב אותם  על ידי שהופך את הזדונות לזכויות.

וכך מקרב אותם אליו הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית- לפי שמביא אותם ארצה.

על פי תרגום יונתן - אלוקים יקבץ את עמו - גם ממקומות רחוקים על ידי  אליהו הכהן הגדול. ומשם יקרב אותם על ידי המשיח.

נאמר: "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא.  לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא": 

רש"י  מבהיר: כי התורה אינה נמצאת בשמים  שאילו הייתה בשמים היה צריך לעלות אחריה וללמדה.

דעת מקרא  סבור שאין קיום התורה – תלוי בהשגות נסתרות. היא לא מעבר הים שקשה להגיע אליה.

 כדי לקיים את התורה ככתבה ולשונה – אין צורך בפתרונות רחוקים.

 התורה היא בהישג יד תמיד  בבית מדרשכם היא קרובה מאד.

רבינו בחיי מתמקד במילים: "כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד:  בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ"

התורה מזכירה  במשפט זה: שלושה דברים: פה, לב ומעשה. כל המצוות כלולות בשלושתם.

יש מצוות שתלויות בפה ויש  שתלויות בלב ויש התלויות במעשה, על כך אומרים רז"ל: "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה ,על העבודה ועל גמילות חסדים"

דעת בעל הטורים:

"כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ"- "תִשְׁמַע, בְּקוֹל"= בגימטריא- זה בקול דברי חכמים.

רש"ר מסביר: כי הידע והמעשים שהתורה מדברת עליהם- הם אינם בתחום על טבעי ושמימי-  כל הגלויים ניתנו לנו במעמד הר סיני ושום דבר לא נותר בשמים. ולא מעבר לים אלא , הנושא והתוכן של התורה הזאת קרובים מאד אליך יותר מכל דבר אחר שגם אתה עצמך הנושא, חייך עלי אדמות הם התוכן, כדי להבין את שניהם עליך רק להתעמק בעצמיותך הפנימית.."  את היתר ניתן ללמוד מהדרכת המסורת שבעל פה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק, כי אלוקים אינו נוטש בניו  גם בהיותם בגלות, ברגע שהם שבים אל בורא עולם - שהרי התורה – לא רחוקה מהם והיא תמיד בהישג ידם, אז אלוקים משיבם אל ארץ ישראל-מכל הגלויות.

כדברי דוד המלך: "כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹוב". [תהלים צ"ד, י"ד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 5 באוקטובר 2016

בחירתו של אדם/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בחירתו של אדם/ שיר מאת: אהובה קליין©

לחופש נולד האדם

לתוך אוויר העולם

כוח בחירה בידו

לאן  יוביל שרביטו.

 

 נעמד בצומת דרכים

 לפתע  שרשרת סלעים

 מים חיים בוקעים

כדבש ונופת צופים.

 

זכים טהורים  כרקיע

איכותם הצמא יפתיע

לא על הלחם לבדו

ישביע  אנוש  נפשו.

 

ומלאה הארץ דעה

כמים לים מכסים

חזון אחרית הימים

קורם עור וגידים.

הערה: השיר בהשראת פרשת ניצבים [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 26 בספטמבר 2016

פרשת: ניצבים: "ובחרת בחיים"- מה המשמעות?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ניצבים- מהי המשמעות: "ובחרת בחיים"?

 מאמר מאת: אהובה קליין .


ציורים לפרשה:





ציורי תנ"ך/ משה מקהיל את העם ביום הברית.ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ "כי קרוב אליך הדבר מאד.."/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "ובחרת בחיים " / ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הגאולה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ברכת פרייה ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/  ברכה ביבול השדה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ ברכה בפרי הארץ/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציור מתוך ההפטרה[ישעיהו ס"א]-  ישועת ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ " עברו, עברו  בשערים"]ישעיהו ס"א]

ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר ביום הגאולה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/  על פי נבואת ישעיהו [ס"א]ירושלים ככלה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]






פרשת  ניצבים  פותחת בכך שמשה אוסף את כל עם ישראל  - כאיש אחד בלב אחד ביום מותו- [כדברי רש"]זהו  יום ברית בין הקב"ה  לבין  כל העם והדורות אחריו.

 לקראת  סוף הפרשה נאמר: "ראה נתתי לפניך היום את- החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע: אשר אנוכי מצווך היום לאהבה את ה' אלוקיך ללכת בדרכיו ולשמור מצוותיו וחוקיו ומשפטיו וחיית ורבית וברכך ה' אלוקיך בארץ אשר אתה בה שמה לרשתה":

 [דברים    ל', ט"ו - י"ז] ובהמשך נאמר: "העידותי בכם היום את—השמים ואת הארץ החיים והמוות נתתי  לפניך הברכה-

 והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך:

לאהבה את ה' אלוקיך לשמוע בקולו ולדבקה—בו כי הוא חייך ואורך ימיך לשבת על—האדמה אשר נשבע ה' לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם"

 [ שם ל, י"ט - כ]

 

 השאלות הן:

א] מה המשמעות: "ובחרת בחיים"?

ב] מה הטעם לקחת ,דווקא: את השמים ואת הארץ- כעדים?

תשובות.

"ובחרת בחיים"

בתחילה התורה אומרת שישנה אפשרות לאדם- בחירה בין הרע ובין הטוב-והכוונה בחירה חופשית, אך בהמשך נאמר: "ובחרת בחיים" האם אין כאן סתירה בין הדברים?

רש"י  עונה על כך: אם האדם בוחר בטוב- הרי לו חיים, ואם עושה רע התוצאה: מוות, כלומר יש לו בחירה חופשית במה לבחור.

אם כן מה משמעות הציווי : "ובחרת בחיים"?

על פי רש"י: התורה  אומרת לעם ישראל מהו החלק הנכון שיבחרו מבין שני החלקים-[המוות, או  החיים] והוא- החיים- ומה משמעות החלק הזה? הדבקות והאהבה אל ה' - המופיע בהמשך הפסוק ולמה הדבר דומה?  לאותו אדם הלוקח את בנו לנחלתו ומגלה לו מהו החלק היפה במקום ועל כך נאמר: "ה' מנת  חלקי וכוסי אתה תומך גורלי"- המשמעות :הנחת ידי על גורל הטוב - את זה קח לך.

[תהלים  ט"ז, ה]

ובספרי [נ"ג] ישנו משל נוסף להמחשת הציווי: "ובחרת בחיים " נאמר:" ר' יהושע בן קרחה אומר: משל  למלך שעשה  סעודה, והזמין את כל האורחים, והיה אוהבו מסב עמהם והיה דומה ליטול מנה יפה ולא היה בו דעה, כיון שראה שאין בו דעה, אחז את ידו והניחה על המנה היפה, וכן הוא אומר: "ה' מנת חלקי אתה תומך גורלי"[תהלים ט"ז ,ה]

במילים אחרות- ר' יהושע מספר משל שלפיו - המלך ערך סעודה ובין האורחים שהזמין - מתוכם היה גם אוהבו יושב איתם ליד השולחן ,אך לא הבין מהי המנה הטובה שעליו לבחור? ראה זאת המלך והניח את ידו על המנה היפה כדברי דוד המלך: "ה' מנת חלקי...."

 מכאן ניתן להבין כדברי רבינו בחיי: "שהרשות נתונה לו לאדם והבחירה בידו לעשות טוב, או רע, שאם לא כן לא היה מקום לתורה והיה העונש והשכר בטל. וטעם את החיים ואת הטוב בקיום התורה, ואת המוות ואת הרע אם לא יקימוה"

על פי פירוש: "בכורי אביב"-  ישנם אנשים החיים על מנת לאכול ,או אוכלים על מנת לחיות- אך רוב חייהם הם גשמיים ואין להם מטרה אמיתית שאותה רוצים להגשים, על כן התורה אומרת  לחיות גם חיים רוחניים  יפים  עם מטרה נעלה שאליה  ניתן להגיע בעבודה יום יומית – רק  חיים כאלה  יש בהם טעם.

ידוע גם כי התורה  נמשלה למים:

א.  מה המים נצחיים וחיים לעולם כך גם תורה- היא נצחית.

ב. מה מים מן השמים, כך התורה מן השמים.

ג. מה המים מטהרים הגוף, כך תורה מטהרת הגוף.

ד] בישעיהו [ נ"ה 1-13 ] נאמר: הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" ואין מים, אלא  תורה.

ה]  ובישעיהו [י"א, ט ]: לגבי אחרית הימים נאמר :

לֹא־ יָרֵ֥עוּ וְלֹֽא־ יַשְׁחִ֖יתוּ בְּכׇל ־ה֣ר  קׇדְשִׁ֑י  כִּֽי־ מָלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת־ ה' כמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים"׃

השמים והארץ משמשים עדים.

רבינו בחיי מסביר: כי הטעם לכך שהשמים והארץ משמשים עדים לדרכיהם של עם ישראל היא : היותם נצחיים.

בעוד שכל הדורות חולפים- הם קיימים.

בהמשך הוא מביא מדרש:

ה' אמר לעם ישראל להתבונן בשמים ולשאול את עצמם :שמא השמים שינו את מידתם, או שמא השמש שכחה אי פעם לעלות במזרח? כמו שנאמר: "וזרח השמש ובא השמש" [קהלת א]

 שמא  זרעתם חיטים ולא צמחה כלל? או, שזרעתם  חיטים והיא העלתה –שעורים? הרי השמים והארץ פועלים וממלאים את ייעודם   שלא על מנת לקבל שכר .

השמים והארץ, אם זוכים- אין הם מקבלים שכר ואם  חוטאים אינם נענשים. ובכל מצב אין הם משנים את מידתם, קל וחומר שאתם החוטאים- נענשים  וכאשר מקיימים את המצוות מקבלים שכר.

 לכן יש לבחור בחיים.

 לסיכום לאור האמור לעיל:

לאדם ניתנת בחירה חופשית באיזו דרך לבחור- ברע והמשמעות- מוות, או לבחור בטוב- והמשמעות היא חיים.

אך הקב"ה מנחה את האדם מה כדאי לו לבחור והבחירה הנכונה היא: "ובחרת בחיים" כמו שנאמר:

"לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל-הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם--כִּי עַל-כָּל-מוֹצָא פִי-ה' יִחְיֶה הָאָדָם (דברים ח, ג] האדם – בהיותו גוף ונשמה- נצרך גם לצרכים גשמיים : מזון שתייה וכו'.אך גם לדברים רוחניים :תפילה, לימוד תורה וקיום מצוות הלכה ולמעשה.

יהי רצון שנדע להשכיל לבחור בחיים. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 8 בספטמבר 2015

ציורי תנ"ך/ עם ישראל שבים לארצם בגאולה/ ציירה: אהובה קליין(c) [ציור לפרשת ניצבים]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ושב ה' אלוקיך את---שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה/ אלוקיך שמה:אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך"
[דברים ל, ג-ד]



















ציורי תנ"ך/ קיבוץ גלויות- השיבה לירושלים בזמן הגאולה/ ציירה: אהובה -קליין(c)
הטכניקה: שמן על בד.


Biblical paintings
By Ahuva Klein


Jews returned to Jerusalem from all countries
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר