‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת נח. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת נח. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 21 באוקטובר 2020

נח והבטחת ה'/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

נח והבטחת ה'

 שיר מאת אהובה קליין ©

עם תום המבול

ארץ חרבה  ללא  יבול

כובשת פניה  נכלמת

בצערה להתנחם ממאנת.

 

 התיבה ניצבת באפלה

 תמו ימי שליחותה.

 עתה נח ואנשיו יראים

 שמא  לשווא עמלים.

 

עננים נישאים בשמים

רוח נעה בעצלתיים

לפתע בוקעת אורה

מילות שבועה וברכה.

 

לא עוד קללת האדמה

תמה אף קללת החיה

שוב תשוב האנושות

לימי פריחה והתחדשות.

 הערה: השיר בהשראת פרשת: נח. [חומש בראשית]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 5 בנובמבר 2019

ציורי תנ"ך/ נח מקלל את נכדו- כנען/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

Biblical paintings by Ahuva Klein- Noah curses Canaan

 "וַיֹּאמֶר, אָרוּר כְּנָעַן:  עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו"
 [בראשית  ט, כ"ה]
ציורי תנ"ך/  נח  מקלל את כנען/ ציירה: אהובה  קליין  (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 30 באוקטובר 2019

פרשת נח- כיצד הגיע נח באחריתו לקללת זרעו?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת נח - כיצד הגיע נח באחריתו לקללת זרעו?

מאת: אהובה קליין .

היצירות שלי לפרשה:

העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך/ נח מצא חן בעיניע ה' / ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ נח בונה  תיבה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)


ציורי תנ"ך/ נח והיונה עם  עלה הזית/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין  על היצירה(c)

העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך/ נח ושלושת בניו- שם, חם ויפת/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ התיבה והמבול/  ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/קשת בענן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)





ציורי תנ"ך/ נח נוטע כרם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)



ציורי תנ"ך/ נח משתכר/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)


העלאת תמונות

     "וַיֹּאמֶר,   אָרוּר כְּנָעַן:  עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו".

* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה (c)

פרשה  זו המתארת את המבול פותחת בתיאור שבחים על נח: "אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַ--נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו:  אֶת- הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ". [בראשית ו, ט]

אך בתום המבול , הכתוב מתאר את הידרדרותו של נח  למעמקים  והכל החל מרגע נטיעתו את הכרם וכך הכתוב מתאר את נח הצדיק בתהליך ירידתו המוסרית:

"וַיִּהְיוּ בְנֵי-נֹחַ, הַיֹּצְאִים מִן- הַתֵּבָה--שֵׁם, וְחָם וָיָפֶת; וְחָם, הוּא אֲבִי כְנָעַן.  שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה, בְּנֵי-נֹחַ; וּמֵאֵלֶּה, נָפְצָה כָל-הָאָרֶץ. וַיָּחֶל נֹחַ, אִישׁ הָאֲדָמָה; וַיִּטַּע, כָּרֶם.  וַיֵּשְׁתְּ מִן-הַיַּיִן, וַיִּשְׁכָּר; וַיִּתְגַּל, בְּתוֹךְ אָהֳלֹה.  וַיַּרְא, חָם אֲבִי כְנַעַן, אֵת, עֶרְוַת אָבִיו; וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי-אֶחָיו, בַּחוּץ.  וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת-הַשִּׂמְלָה, וַיָּשִׂימוּ עַל-שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם, וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית, וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם; וּפְנֵיהֶם, אֲחֹרַנִּית, וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם, לֹא רָאוּ.  וַיִּיקֶץ נֹחַ, מִיֵּינוֹ; וַיֵּדַע, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן.  וַיֹּאמֶר, אָרוּר כְּנָעַן:  עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו. וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי שֵׁם; וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ.  יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת, וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי- שֵׁם; וִיהִי כְנַעַן, עֶבֶד לָמוֹ". [בראשית ט, י"ח-כ"ח]

השאלות הן:

א] מה משמעות נטיעת הכרם על ידי נח?

ב] מדוע קילל נח את כנען?

תשובות.

משמעות נטיעת הכרם על ידי נח.

רש"י: מסביר תחילה ,כיצד השיג נח את שתילי הגפן לצורך נטיעת הכרם. טרם בוא המבול-הוא לקח אתו לתיבה ענפי גפנים ששימשו ייחורים ע"מ לנטוע כרם לאחר המבול.

לעניות דעתי, נח חיפש לעצמו לאחר המבול הנאה ותענוגות וחשב שימצא זאת באמצעות שתיית היין, הרי ידוע כי: "יין ישמח לבב אנוש":[תהלים]

לכן נטע דווקא כרם בתחילה.

ממשיך רש"י בדבריו ומבהיר: הידרדרותו של נח החלה כבר בנטיעת הכרם, שהרי על ידי פעולה זו-עשה עצמו נח-חולין, כלומר: חילל את מעלתו - כי  מן הראוי היה שיעסוק בנטיעה של עצי פרי אחרים שאין בהם חשש להגיע לתקלה של שיכרות.

רבינו בחיי אומר: נח - עד נטיעת הכרם נחשב לקדוש בהיותו דור עשירי מאברהם. אך ברגע שנטע את הכרם, ירד מקדושתו לדרגת חולין וזה: מלשון-"ויחל"

האגדה מספרת: כאשר הלך נח לטעת כרם, הגיע השטן ושאלו: מה הוא נוטע? ענה לו נח: "כרם אני נוטע! וישאל השטן את נח לאמור: מה משפט הכרם ומה חפצך בו?

ויען נח ויאמר: ידוע תדע כי פריו גם הלח וגם היבש טובים מאד  למאכל ואף גם זאת באוותי אוציא - מהפרי יין המשמח לבבות, ואמר השטן: אמצא נא חן בעינך ונתתי לעזר אותך במטעי כרמך, ואמר נח: טוב! עשה כאשר דיברת.

וימהר השטן ויביא טלה וארי וחזיר וישחטם וישקה  עם דמם את המקום אשר נטע נח את כרמו, והשטן עשה את הדבר הזה בעבור הראות לנוח כי לא טוב שתות יין רב. כי  אם שתות האדם רק כוס אחד"

הנמשל: אם אדם שתה כוס אחד- יהיה שקט כטלה, אם שתה שתי כוסות- נעשה גיבור כארי.

אך אם ימשיך לשתות וישתכר יהיה דומה לחזיר המתגולל ברפש וטיט, לאחר שהשטן סיים את  "עזרתו" לנח הלך מהמקום. והנה כאשר בשלו הגפנים, נח שתה עוד ועוד עד שהשתכר והגיע למצב של בוז.

וכאן באה התורה ללמדנו: שהיין יכול לגרום לצרות רבות, ואכן היין החטיא את הצדיק התמים , אשר זכה להציל את העולם ובסופו  של דבר גרם שזרעו יהיה מקולל.

נח  מקלל את כנען.

רש"י שואל: ומהי קללה זו?: יש מרבותינו הסוברים כי כנען-בנו של חם - ראה ראשון את נח בשכרותו ,הלך לספר זאת לאביו במקום שיכסה את נח בקלונו, מסיבה זו קולל כנען.

ומה הייתה הקללה?:כאשר נח התעורר משיכרונו אמר: "..ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו"[בראשית ט, כ"ה]

רבינו בחיי אומר: כי נח היה צריך לקלל את בנו –חם - שהיה אחראי על התנהגותו כלפי אביו ומדוע קילל דווקא את נכדו: "ארור כנען..."?

התשובה היא: שני טעמים:

א] לדעת הרד"ק: אי אפשר היה לקלל את חם מפני שהקב"ה בירך אותו בעבר.  שנאמר:" ויברך אלוקים את נח ואת בניו" ואין זה מן הראוי לקלל את מי שה' בירך תחילה!

ב] אם היה מקלל את חם ,היה מזיק אך ורק לגופו ואינו מזיק לזרעו, ולכן רצה לקלל את כנען שהיה בן  בכור של חם שאם יוליד  כל זרעו יהיה במסגרת הקללה.

ההוכחה שכנען היה בכורו של חם- על סמך הכתוב: "וַיַּרְא, חָם אֲבִי כְנַעַן"  ודאי בעת הזאת עדיין לא היה להם זרע אחר, אלא את כנען לבדו.

הרב משה עמיאל  שואל: אם מעשהו של נח היה פסול בכך שהשתכר בתוך האוהל, מדוע הוא לא נענש על כך?

התשובה: המספר לשון הרע על אחרים יותר גרוע ומגונה מהחוטא עצמו ,לכן  קולל כנען - בנו של חם בעניין לשון הרע שהפיץ כלפי אבי המשפחה שנתפס בקלקלתו.

ניתן לראות כי נח אשר שתה יין לשוכרה ירד מגדולתו כהרף עין ובמו ידיו הרס את כל אשר בנה במשך חייו בתחילתו.

רבינו בחיי מסביר את משמעות הקללה שנאמרה לכנען:

"אָרוּר כְּנָעַן:  עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו"

על דרך הפשט: נח קילל את כנען- מידה כנגד מידה,  הוא ביזה את סבו כאשר הסתכל בערוותו, ולא די שלא כיסה אותו, אלא הוא סיפר על כך בחוץ ולעג  לנח. וידוע הדבר כי העבד הוא נבזה, ולכן קללו בעבדות למשך כל ימי חייו שיהיה נבזה כנגד שביזה את סבו.

אך  שם, ויפת אשר כיסו את אביהם בבגד- דרך כבוד- אלוקים העניק להם מידה- כנגד מידה, ישראל קיבלו את התורה- הם  מבני שם, זכו למצוות ציצית, ואילו גוג ומגוג שמשתייכים לבני יפת עתידים לימות המשיח שיזכו לקבורה שיהיו נקברים ומכוסים וההוכחה לכך שגוג ומגוג הם אכן מבני יפת:  על כך בנבואת הנביא יחזקאל:

"וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא אֶתֵּן לְגוֹג מְקוֹם שָׁם קֶבֶר בְּיִשְׂרָאֵל  גֵּי הָעֹבְרִים קִדְמַת הַיָּם וְחֹסֶמֶת הִיא אֶת הָעֹבְרִים וְקָבְרוּ שָׁם אֶת גּוֹג וְאֶת כָּל הֲמוֹנֹה וְקָרְאוּ גֵּיא הֲמוֹן גּוֹג".  [יחזקאל ל"ט, י"א]

מכאן ניתן להוכיח: כאשר שניים עושים מצווה אחת  יחדיו והאחד  מבין השניים מקדים  ומתאמץ יותר מהשני- זוכה לשכר גדול יותר מחברו. כפי שנאמר: "וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת-הַשִּׂמְלָה":

לא נאמר: "ויקחו" מכאן : ששֵׁם התאמץ לקיים את המצווה יותר- לכן זכה לשכר מצוות ציצית שהוא שכר גדול יותר משכר קבורה. בדומה  לכך נאמר במסכת סוטה פרק: "אילו נאמרין" יוסף שקידש שם שמים בצנעה  ה' הוסיף לו אות משמו: שנאמר בתהלים: " עֵדוּת, בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ.." [תהלים פ"א, ו'] ואילו יהודה  שקידש שם שמים בגלוי נקרא כולו על שמו של הקב"ה.

ספורנו גם מוסיף פירוש  על משמעות הקללה לכנען על ידי נח: כיוון שהיה קטן במעלה ובזוי מכולם כפי שנאמר: "וְעֶבֶד אֱוִיל, לַחֲכַם-לֵב". [משלי י"א, כ"ט] לכן בחטאו הוסיף שיהיה: "עֶבֶד עֲבָדִים",

רש"ר סבור:" אם הדור החדש מתבונן בתאווה דוגמת חם שהתבונן בהשפלתו של נח אביו- אם הדור רואה רק את חולשותיהם האנושיות של הוריו ולועג למסורת  הרוחנית והבנים מנתקים בבוז  את הקשר עם דור האבות - סביר להניח שגם עתידם יהיה ויישאר בגדר חלום -באותו  אופן שהם לעגו על דרכי אבותיהם -באופן זה  יענשו מידה כנגד מידה וצאצאיהם ילגלגו גם עליהם. לכן, "חם" הוא לעולם אבי "כנען"! כיוון שמודגש כמה פעמים שכנען עתיד להיות עבד- מכאן שישנו קשר עמוק בין אופיו של כנען לבין גורלו שעתיד להיות עבד- כנען הוא "ארור" מחמת אופיו הטבעי שהרי העתיד שמור רק לישרים טהורי הלב ולא לפראים הגסים, וכך גם היחסים בין בני אדם ובין האומות ,רק אלה היודעים לשלוט על עצמם יוכלו לשמור על חירותם, כי תאווה ללא גבולות גורמת לעבדות ,והכובש את יצרו לא  ייפול ברשת שוחד ומיני פיתויים.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק  כי אדם לאורך כל  חייו - עליו  להתמיד להיות עקבי ואל  יסור מדרך הישר- כי המעבר- מֵאִיגָרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא- יכול להתרחש, חלילה, כהרף עין, דוגמת נח בסוף ימיו והקללה על כנען מוכיחה עד איזה רמה מוסרית, חלילה אדם עשוי להגיע כאשר  הוא חסר יראת שמים  ועל כן  קולל  כנען בן חם לעבד עבדים.

עוד מיצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ דור הפלגה ובניית  מגדל  בבל/ ציירה: אהובה קליין (c

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך
עונשם של דור הפלגה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ההפטרה:

ישעיהו פרק נד

 רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא-חָלָה, כִּי-רַבִּים בְּנֵי-שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר יְהוָה.  הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ--אַל-תַּחְשֹׂכִי; הַאֲרִיכִי, מֵיתָרַיִךְ, וִיתֵדֹתַיִךְ, חַזֵּקִי.   כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ.  אַל-תִּירְאִי כִּי-לֹא תֵבוֹשִׁי, וְאַל-תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי:  כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי, וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי-עוֹד.   כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ, יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ; וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, אֱלֹהֵי כָל-הָאָרֶץ יִקָּרֵא.  כִּי-כְאִשָּׁה עֲזוּבָה וַעֲצוּבַת רוּחַ, קְרָאָךְ יְהוָה; וְאֵשֶׁת נְעוּרִים כִּי תִמָּאֵס, אָמַר אֱלֹהָיִךְ.  ז בְּרֶגַע קָטֹן, עֲזַבְתִּיךְ; וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים, אֲקַבְּצֵךְ...".

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "רני עקרה"/ ציירה: אהובה קליין (c)



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 15 באוקטובר 2018

ציורי תנ"ך/ ונח מצא חן בעיני ה' :

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings

God loved Noah


"וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה". 
 [בראשית ו, ח ]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 8 באוקטובר 2018

פרשת נח- במה- נח מצא חן- בעיני ה' ?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת נח - במה נח מצא חן - בעיני ה' ?

מאת: אהובה קליין.

 הציורים שלי לפרשה:



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ נח מוצא חן בעיני ה'/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ נח בונה  תיבה וליצני הדור לועגים/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ המבול  ותיבת נח/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ נח והיונה עם עלה הזית/ ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ נח נוטע כרם/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ נח שותה יין ומשתכר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/קשת בענן/ ציירה:אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/  נח ושלושת בניו/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ אנשי דור הפלגה בונים מגדל וראשו בשמים/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עונשם של אנשי דור הפלגה/ ציירה: אהובה קליין (c)


פרשה זו- היא המשך לסיומה של פרשת בראשית, שם נאמר: "וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה". [בראשית ו, ח]

כאן הכתוב ממשיך:

"אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַ--נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו:  אֶת- הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ".  [בראשית ו, ט]

השאלות הן:

א] מדוע נח מצא חן בעיני ה' ?

ב] מה המשמעות:" אֶת- הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ". ?

תשובות.

נח מצא חן בעיני ה'

רבינו בחיי מסביר :

"וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה".

הרשעים היו ראויים להימחות ונח הצדיק היה ראוי להינצל - כי מצא חן בעיני ה' וכאן מובן למי העונש, הרשעים נענשים במי המבול ואילו השכר של נח הוא  שהוא מצא חן בעיני ה' וגם  עתיד להינצל מהמבול. ועל כך אמר שלמה המלך:  "נִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב".  [משלי כ"ב ,א]

על פסוק  זה אומר הרלב"ג: השם הטוב –של האדם, מועיל יותר לאדם מאשר הכסף והזהב שברשותו, כי אדם שהוא צדיק ומתחשב בזולת- הוא גם אהוב על סביבתו ובתקופות קשות יוכל  ליהנות מהמחסה שלהם ,יותר מאשר יוכל לחסות בכספו וזהבו.

עוד נאמר: "טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב" [קהלת ז, א]

על כך  אומר : אבן עזרא:

העני יודע ששמו הטוב –  היינו - מעשיו הטובים שבאמצעותם רוכש את שמו הטוב- יש בו יותר כבוד משמן טוב ויש לו יותר תענוג ויום המוות טוב יותר לאדם - שיש לו שם טוב מיום היוולדו- כי ביום היוולדו האדם אינו יודע מראש אם יהיה טוב ,או רע. אך במותו מתגלה שמו הטוב היות ובעולם הבא -יזכה לשכר טוב ולמנוחה ולא יראה עמל - אך אין המצב כך ביום היוולדו של האדם- כי האדם לעמל יולד. ויש מפרשים האומרים: שטוב יעשה אדם שכל יום  ויום יחשוב על יום המוות מאשר על יום היוולדו - כי זה דבר מועיל ותורם לדרכיו.

על פי ספר "אוצר אגדות התורה" [- ליקט: ישראל יעקב קלפהולץ ]:  באו המלאכים, ושאלו את ה': "במה מצא חן -נח  בעינך?" השיב להם מה ההבדל בין נח לבין קודמיו:

כשהוליד שת- את אנוש- בנו ובקש ממנו שיאכיל את  אביו, השיב לו:  שהוא מוכן להאכילו, אבל כאשר בקשו ממנו להאכיל גם את סבו- את אדם, השיב להם: "מה לי ולו?" "די לי באבי, לא אוכל לדאוג  גם לסבי "וכך גם הבאים אחריו- לא הסכימו להאכיל את הסבא, אלא את אביהם בלבד. כשנח  הופיע בעולם ובקשו ממנו להאכיל את סבו השיב להם:

"היכן כל קרוביי וגואליי וכל אבות אבותיהם, כי חפץ אני להאכיל ולכלכל את כולם ולשרתם כל ימיהם"

כאשר המלאכים שמעו על כך- הם הבינו מדוע נח מצא חן בעיני ה' ואמרו: "אין כנח צדיק תמים, עושה צדקה וחסד, יהי רצון שצדקתו תצילו ממוות"

רש"ר [ הרב שמשון רפאל הירש] מסביר את משמעות המילים: "וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה"- מציאת החן אינה משהו  מקרי, מילים אלה נאמרות על מי שה' חנן אותו בעוצמות ותכונות מיוחדות - למען מימוש מטרות נעלות ומיוחדות, כך היה אצל משה רבינו וכך נאמר גם על עם ישראל:

"כֹּה אָמַר יְהוָה מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב..." [ירמיהו  ל"א, א]

וכך נאמר על נח- שבעוד כל הדור השחית את דרכו ונענש בכליה,  נח היה נראה ראוי בעיני ה' להציל את  כל הגרעין הטוב ולהעביר הלאה את העתיד.

אם אדם ראוי שה' יחונן אותו- זוהי  ההוכחה שהוא מוצא חן בעיניי ה', מציאת החן מושגת על ידי עמל ויגיעה, לכן המילה: "מצא" הכוונה למעלות רוחניות, כגון: חכמה, דעת שהם מושגים על ידי  עמל ויגיעה.

המחשבה היא קשה: שלאחר אלף וחמש מאות שנות היסטוריה אנושית –עומדים נח ומשפחתו לבדם וה' בונה את העולם בהתבססות- על איש  אחד.

הרב שמואלביץ בספרו:" שיחות מוסר"  מצטט את דברי חז"ל: "אפילו נח  שנשתייר מהן לא היה כדאי, אלא שמצא חן בעיני ה'  "

ומעובדה זו אנו למדים כאן את גודל המעלה של מציאת חן בעיני ה' , שהרי אם נח לא היה מוצא חן בעיני ה' היה נאבד  עם כל  דור המבול ולא הייתה מועילה זכות אבות וזכות עם ישראל וזכות הגואל- שעתידים לצאת ממנו ולא בזכותם ניצל, אלא רק היות ומצא  חן בעיני ה'.

 וכך היה אצל משה רבינו, לפי שנאמר:

"וְעַתָּה אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת-דְּרָכֶךָ, וְאֵדָעֲךָ, לְמַעַן אֶמְצָא-חֵן בְּעֵינֶיךָ" [שמות ל"ג,י"ג]

העניין של "מציאת חן"- היא המשמעות: שהאדם זוכה לקרבתו וחסדו של ה' למעלה מן הראוי לו, "חן"- היא האהבה שאותו אדם זוכה מאת ה' כלפיו.

דרך השגת  החן היא אחד הדברים הנעלמים- ועל כך אמר שלמה המלך: "..וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים, חֵן.." [קהלת  ט, י"א]  מצד החכמה לבד אין דרך להשיג את החן, אך על פי הכתובים ישנם שני יסודות  שבאמצעותם ניתן להשיג את מציאת החן בעיני אלוקים:

א] ענווה – שנאמר:" וְלַעֲנָוִים, יִתֶּן- חֵן". [משלי  ג, ל"ד]

ב] תורה-  "אַיֶּלֶת אֲהָבִים,    וְיַעֲלַת-חֵן" [משלי ה', י"ט]

שני  יסודות אלה- יש בכוחם להציל את האדם מן הסכנה- הענווה מצילה את האדם כי בעלי הענווה – זוכים לקבל חן מה'. וכיוון שאדם זוכה למציאת חן בעיני ה'- הוא ניצל מכל רע וגם אם חטא וראוי להיענש הרי החן מגן עליו כמו שאמרוְ חז"ל:[ מסכת ברכות ז, א]

"וְחַנֹּתִי אֶת-אֲשֶׁר אָחֹן, וְרִחַמְתִּי אֶת-אֲשֶׁר אֲרַחֵם" [שמות ל"ג, י"ט]

בנוגע לתורה- העוסקים בתורה נדבק אצלם חן וכך מובטח שהתורה מגינה עליהם מכל רע, כך מסביר רש"י [גמרא  כתובות, ט"ז, ב] ולומדים את הרעיון מקל וחומר: שאם יש  בלימוד התורה לעלות חן על לומדיה ברור שיש ביכולתה להגן  מפני סכנות, החן  - ששורה על לומדי התורה הוא מציל ומגן וכך ניצל נח מימי המבול על ידי שמצא חן בעיני ה'- למרות שלא היה ראוי וכדאי להינצל.

"אֶת-הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ- המשמעות:

רבינו  בחיי מסביר את המשמעות של הליכת הצדיק: ומצטט את דברי שלמה המלך:  "מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק, אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו." [משלי כ, ז]

אין האדם צדיק, אלא ילך בדרך עבודת ה' באופן תמים ויקיים מצוות וחסדים -במטרה  לירא את ה' מתוך אהבה ולא  יעשה זאת מתוך מטרה להתפאר ולהתגדל במעשיו .

אלא יקיים את המצוות לא  מתוך גאווה, אלא באופן של ענווה וצנעה.  אדם כזה נקרא: "איש אמונים"

הוא אינו מכריז בקולי קולות את המצוות שקיים, אלא עושה הכול בצנעה.   

רבינו בחיי מוסיף ואומר: הכתוב הזכיר שלוש מעלות של שבח לנח:

א] היה צדיק במעשיו- לא איש חמס כבני דורו.

ב] היה תמים- שהיה שלם בכל מידותיו- לא היה בו מום- לא הייתה בו מידה מגונה. על כך נאמר: "אַשְׁרֵי תְמִימֵי-דָרֶךְ" [תהלים קי"ט]- -שהיו תמימי  המידות- וזה ההפך מבני דורו.

ג]" אֶת- הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ"-  ידוע כי את מידת ההתהלכות מצאו רק  ביחידי   הדור.

רש"ר מבהיר: נח התהלך יחד עם אלוקים כי נח דבק באלוקים וויתר על חברתם של בני אדם בדורו -שהיו לועגים לו וכך נעשה ראוי להיקרא בשם "נח" ובדרך זו הנחיל לאנושות- שהייתה חסרת תקווה- עתיד חדש.

על פי "ילקוט דרוש": הכוונה שנח לא היה נוהג להוכיח את בני דורו על חטאיהם לכן נחשב "צדיק תמים בדורותיו" היה נחשב בעיני כולם- צדיק וחביב מפני שהיה מתבודד עם האלוקים בלבד.

על פי "קשת אהרון": נח עלה ממדרגה למדרגה, ממעלת צדיק נתעלה למדרגת תמים עד שהגיע למדרגה- בה התהלך  את האלוקים.

ה"כלי יקר" מסביר: כי המשמעות  של:" אֶת- הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ"- שלא פנה לעבודת אלילים. למעשה- לא השתתף בעבירות של בני דורו: גילוי עריות ,גזל ועבודה זרה.

הספורנו  מבאר: שנח  הלך בדרכיו להיטיב לזולת  והיה מוכיח את בני דורו על חטאיהם.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי נח מצא חן בעיני ה'- את מציאת החן הזאת- השיג  באמצעות עמל ויגיעה והיה צדיק בדורותיו ,את האלוקים התהלך ולא חטא כבני דורו- בזכות מציאת החן והדרך בה הלך- הוא ובני ביתו  היו ראויים להינצל מן המבול ולהמשיך את האנושות לעתיד חדש.

מי ייתן ועם ישראל ימצא חן בעיני ה' תמיד ויהיה ראוי להגנה מפני איומי האויבים סביב, כפי שנאמר:

"כֹּה אָמַר יְהוָה מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב..." [ירמיהו  ל"א, א]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר