‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת מקץ. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת מקץ. הצג את כל הרשומות

יום שני, 11 בדצמבר 2017

יוסף מתעלה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יוסף מתעלה

שיר מאת: אהובה קליין©



מקץ שנתיים ימים

נסים  פלאי פלאים

יוסף בן הזקונים

נקרא מבית האסורים.



ויחלף שמלותיו

כאייל יחיש צעדיו

אל פרעה ועבדיו

ישמע יאזין חלומותיו.



פתרון אחד לחלומות

פיו מפיק מרגליות

ה'   צילו  על יד ימינו

מעתה תעלה גדולתו.



יושב  בכרכרת מלכים

הכול לפניו כורעים

רביד זהב עוטר צוואר

מעתה על פיו יישק דבר.

 הערה: השיר בהשראת פרשת  מקץ[חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 26 בדצמבר 2016

פרשת מקץ- מהו המפתח לעליית יוסף לפסגת ההצלחה?/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מקץ.  מהו המפתח לעליית יוסף לפסגת ההצלחה?

 מאמר מאת: אהובה קליין.
 הציורים שלי  לפרשה:


ציורי תנ"ך/ יוסף פותר את חלומות פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ חלום השיבולים של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ חלום הפרות של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ פרעה נסער בעקבות חלומותיו, ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יוסף מקים משפחה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ האחים נדהמים לגילוי גביע בנימין/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ האחים יורדים למצרים ולוקחים מזמרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



פרשת מקץ , מהו המפתח לעליית יוסף לפסגת ההצלחה?

מאת: אהובה קליין.



פרשה זו מתארת  את המתרחש במצרים מהרגע שיוסף מובא לפני פרעה ומצליח לפתור לו את חלומותיו באופן מדהים!

וכך הכתוב מתאר את תגובת פרעה לפתרונות המחכימים שהציע יוסף:

וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי, כָּל-עֲבָדָיו.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-עֲבָדָיו:  הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹקים בּוֹ.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹקים אוֹתְךָ אֶת-כָּל-זֹאת, אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ.  אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף:  רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ.  וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ; וְנָתוֹן אֹתוֹ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אֲנִי פַרְעֹה; וּבִלְעָדֶיךָ, לֹא-יָרִים אִישׁ אֶת-יָדוֹ וְאֶת-רַגְלוֹ--בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף, צָפְנַת פַּעְנֵחַ, וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה; וַיֵּצֵא יוֹסֵף, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.[בראשית מ"א,ל"ז-מ"ו]

השאלות הן :

א] כיצד מצטייר יוסף בעיני פרעה וכיצד זוכה להתעלות?

ב] לאילו כינויים זוכה יוסף במצרים?

ג] מי הייתה אסנת בת - פוטי פרע?

תשובות :

יוסף בעיני פרעה.

כדי להבין  את תגובתו של פרעה כלפי יוסף ,נתבונן תחילה כיצד ניסו החרטומים לפתור את חלומותיו:

על פי רש"י: חרטומי מצרים  ניסו לפתור את חלומות פרעה והעלו פתרונות שונים, אך לא השביעו את רצונו .

ולפי בראשית- רבה: הם הציעו פתרון כגון: שבע בנות פרעה מוליד ושבע בנות הוא קובר- פתרון זה לא היה מקובל עליו כלל.

בעקבות עצת שר המשקים לפרעה: פרעה קורא ליוסף: וניתן  לראות לראשונה את נקודת המפנה אצל יוסף  בטרם נושא את דבריו לפני מלך מצרים.

כפי שהכתוב מתאר: "ויריצוהו מן- הבור ויגלח ויחלף שמלותיו ויבוא אל פרעה"

יוסף יוצא מבית האסורים  - הנקרא: "בור" הוא מסתפר – מפני כבוד המלכות [בראשית רבה]  לכן מבחינה חיצונית ,כבר מעמדו של יוסף משתנה לטובה, רק לאחר שיוסף מדגיש לפרעה: "בלעדיי אלוקים יענה את שלום פרעה"- פה חל המפנה המשמעותי בעלייתו של יוסף לגדולה, ללמדך: שרק כאשר האדם בוטח בבורא עולם- הוא זוכה לסייעתא דשמיא ולא כאשר הוא מתגאה בהישגיו- כאילו רכש אותם בכוחו ובעוצם ידו.

ומנקודה זו , הוא זוכה לפתור - את החלומות לפרעה: הוא מדגיש כי שני החלומות - מסמלים דבר אחד:

"ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלוקים עושה הגיד לפרעה:.....הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים: וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכילה הרעב את הארץ" [בראשית מ"א, כ"ה-ל"א]

כאשר יוסף מציע לפרעה למנות איש חכם ונבון על מצרים שיהיה אחראי לכלכל את מצרים באופן שהמזון יהיה בהישג יד לאורך כל הדרך- למרות הרעב שצפוי לאחר שנות השובע, תגובתו הראשונה של פרעה:

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-עֲבָדָיו:  "הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אלוקים בּוֹ"  !

פרעה אינו מסתפק בהצהרות מילוליות בלבד, אלא עובר לשלב של מעשים:

"וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל- צַוָּארוֹ.  וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ; וְנָתוֹן אֹתוֹ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם". 

מעתה יוסף עומד בראש הנהגת מצרים ואילו פרעה- רק בדרגת כבוד יתעלה מעליו. שרק לו יקראו בשם מלך.

יוסף מתקדם לתפקיד רם מעלה כדוגמת הנאמר :"ולתתך עליון על כל הגויים" [דברים כ"ו, י"ט] הכוונה- כאשר עם ישראל הולך בדרך ה' הוא נעשה גדול וחשוב מעל כל העמים.[ לפי דעת רש"י]

מסירת הטבעת על ידי פרעה ליוסף – מסמלת  את עלייתו לדרגה השנייה בחשיבותה אחר המלך.

הבגדים - בגדי שש שניתנו ליוסף - הם בגדים בעלי חשיבות במצרים.

הרביד שניתן לו - שרשרת עשויה- טבעות, טבעות- לכן נקרא כך- לפי שכל דבר העשוי חלקים, חלקים ותלויים זה בזה- נקראים כך, כמו שמצאנו במקרא: "מרבדים רבדתי  ערשי" [ משלי ז, ט"ז]

יוסף זוכה לכבוד מלכות : וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ", זוהי מרכבה השנייה של המלך שנוסעת לצד מרכבת המלך.  



כינויי יוסף .

מעתה הכתוב מציין על התעלות נוספת של יוסף: "וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ"

על פי רש"י: כתרגומו באונקלוס: "דין אבא למלכא"-  הפירוש: זהו אב ביתו של המלך- אשר ממונה על צרכי בית- המלכות.

המילה: "אברך" מורכבת משתיים: אב-רך "רך" בלשון ארמית פרושו- מלך.

בלשון הגמרא בפרק "השותפין" [מסכת בבא בתרא ד] - "לא  ריכא ולא בר ריכא" הכוונה -  לא מלך ולא בן מלך וזו הכוונה לפירושו של אונקלוס-אב ביתו של המלך.

רבינו בחיי מביא כמה הסברים:

א] "אברך"- "משפטו הברך-אותיות אהו"י מתחלפות".

ב] רבינו בחיי מביא גם את דעת רז"ל: אברך- אב בחכמה ,רך בשנים, כמו שכתוב  אצל דוד המלך: "ואנוכי היום רך ומשוח מלך"[שמואל-ב, ג] ויש כאן שתי מילים: אב, רך. כמו: "פרחח- פרי- חוח". "עבטיט- עב- טיט"

ג] "אברך"- מלשון :אב ואדון, - לפי שבתחילה היה עבד ועלה למלכות.

הרב  שמשון רפאל הירש מפרש: "אברך"-"אני מצווה שכולם יכרעו ברך"-זו המשמעות שהוא משנה למלך.

פרעה קרא ליוסף:  בשם :"צפְנַת פַּעְנֵחַ"-

משמעות שם זה  לפי רש"י: מפרש צפונות, מגלה נסתרות. ואין למילה: "פענח" דוגמה דומה במקרא.

הרמב"ן מבהיר: "אמר ר' אברהם אם היא מילה מצרית לא ידענו פרושה. ואם מתורגמת לא ידענו שם יוסף"

ועל דעת הראשונים- הכוונה: מפענח נעלמים.

יתכן שפרעה קרא לו בשם נכבד - כמו שנהוג בלשון ארצו לאחר ששאל אותו על כך. או שפרעה היה יודע את שפת ארץ כנען הקרובה אליו -  ופירוש הכינוי הזה: מגלה  את הצפון. כדוגמת בת פרעה שקראה למשה בלשון עמו: "מן המים משיתיהו" [ שמות ב, י]

לפי  הרב שמשון רפאל הירש: משמעות הכינוי: "צפנת פענח" – אדם ששמורים אצלו דברים צפונים.- מי שבידו ישנו המפתח לדברים הצפונים- לסודות הכמוסים ביותר.

אסנת בת פוטי פרע

כתוב בפרשה:" וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה"

אסנת הייתה בתו של  פוטי פרע- שהוא פוטיפר שר הטבחים של פרעה ונקרא בשם זה :"פוטיפרע" מלשון: "פריעה" על שם שנסתרס - נעשה סריס מאליו [הכוונה לאדם בעל מום שנלקח ממנו דרך טבעו של הזכר] ועונש זה בא עליו, לפי שחמד את יוסף למשכב זכר. [על פי מסכת סוטה י"ג]

הרב רפאל הירש אומר: כי חלק  מהכנסת  יוסף לתפקידו החדש היה  גם נישואיו ורק אחרי שנשא אישה אז מונה לתפקידו החדש ,היות ובמצרים בתקופת שלטונו של פרעה- אדם שלא היה נשוי היה נחשב לחצי  בן אדם ואילו תפקידו של יוסף  דרש היותו אדם שלם.

מעתה יוסף המתפקד כמשנה למלך- בהיותו נשוי ובעל משפחה יכול לשמש דוגמא אישית בתור אדם המסתפק במועט ,לכך היה  דרוש שיהיה נשוי.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי למרות שעל יוסף  עברו ייסורים מרגע השלכתו לבור על ידי אחיו ועד  ירידתו למצרים וגם בזמן שהותו שם בבית האסורים- הוא  לא נטש את אמונתו ובטחונו בקב"ה והאמין שהכול  לטובה וכבר בפרשה הקודמת- "וישב"-  הכתוב מציין :

"וַיְהִי ה' אֶת-יוֹסֵף, וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ"[בראשית ל"ט, ב]על כך אומר רש"י: כי שם השם היה שגור בפי יוסף בכל עת.

ומכאן שהמפתח לעלייתו והצלחתו נבעו מהאמונה בבורא עולם ודבקותו בו.

על יוסף ניתן להגיד: "מבירא עמיקתא לאיגרא רמא"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יוסף מצליח במצרים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יוסף מצליח במצרים / שיר מאת: אהובה  קליין ©

ויהי מקץ שנתיים

נפתחו שערי שמים

יוסף  מגיח   ממעמקים

מתעצם מתעלה לגבהים.



לפרעה מפענח חלומות

גילוי צפונות ונסתרות

בדרכי אביו מתמיד

באלוקים  יבטח תמיד.



עולה בסולם ההצלחה

 במצרים מקים משפחה

זוכה לצבור בר

על פיו יישק דבר.

 הערה: השיר בהשראת: פרשת מקץ [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 8 בדצמבר 2015

ציורי תנ"ך/ פרעה נסער בתום חלומותיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [ציור לפרשת מקץ]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויהי בבוקר ותיפעם רוחו וישלח ויקרא את- כל חרטומי מצרים ואת כל - חכמיה ויספר פרעה להם את - חלומו ואין פותר אותם לפרעה"


[בראשית מ"א,ח]

הטכניקה: שמן על בד.





*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 7 בדצמבר 2015

פרשת מקץ- מדוע זכה יוסף לגדולה במצרים?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מקץ- מדוע זכה יוסף לגדולה במצרים?

מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורים מתוך הפרשה:

ציורי תנ"ך/ חלומו הראשון של פרעה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי  תנ"ך/ חלומו השני של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ יוסף פותר חלומות לפרעה/ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ מציאת גביע בנימין/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יעקב מצווה את בניו לקחת מזימרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין
(c) [שמן על בד]

בפרשה מתוארים חלומותיו של פרעה ,החיפוש אחר פתרונם, התייעצות עם החרטומים ובסופו של דבר מציאת האדם הנכון לפיענוח החלומות.

הלוא הוא יוסף אשר עולה לגדולה בפרשה.

וכך התורה מתארת  את התנהגות פרעה בתום שני חלומותיו: "ויהי בבוקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים ואת כל חכמיה ויספר להם את חלומו ואין פותר אותם לפרעה" [בראשית  מ"א, ה]

בהמשך שר המשקים מציע את יוסף המסוגל לפתור את החלומות: "ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתור לנו את חלומותינו איש כחלומו פתר.."  [שם  מ"א, י"ב]

השאלות הן:

א] כיצד מתייחסת התורה אל פרעה?

ב] מה הייתה תגובתו של פרעה בתום שני חלומותיו?

ג] במה הייתה גדולתו של יוסף?

תשובות.

יחס הכתובים לפרעה.

רבינו בחיי מציין: כי התורה אינה מכנה את פרעה בשם: מלך, אלא רק בשמו הפרטי: פרעה.  הטעם הוא: היות ופרעה חלם על היאור והחלום  מרמז על תחילת מפלתו, ויש גם רמז שבסופו של דבר ילקה במים - בעת יציאת מצרים.  רק במקרה אחד פרעה מוזכר בשם: פרעה מלך מצרים - כאשר  הכתוב מזכיר  את הופעת יוסף  בפניו במטרה לפתור את חלומותיו:  "ויוסף בן שלושים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבור בכל- ארץ מצרים" [שם  מ"א, מ"ו]

והטעם לכך הוא: כי מעלת יוסף - היא סיבת מלכותו של פרעה, שהרי כל ארץ מצרים הייתה יכולה ללכת לאבדון לולא עצתו החכמה של יוסף.

רבינו בחיי מוסיף ואומר: כי הקב"ה  בכוונה הביא חלומות אלו על פרעה במטרה להפעים את רוחו ולסכל את עצת חרטומיו וחכמיו – וכל זה כדי לגרום ליוסף לעלות ולהתעלות למעלה גבוהה.  האדמו"ר רבי אהרון מקרלין אמר לחסידיו: שישנו הבדל מהותי בין יעקב לבין פרעה, אצל יעקב נאמר: "וייקץ יעקב משנתו ויאמר:.."[שם כ"ח, ט"ז]  זו דרכם של צדיקים, מיד כאשר מתעוררים מקיימים: "ויאמר"- מתפללים, מברכים ולומדים תורה. ואילו  פרעה בתום חלומו הראשון התהפך על צדו והמשיך לישון ולחלום.

תגובתו של פרעה בתום חלומותיו.

רש"י מסביר: פרעה היה מאד לא שקט כאשר התעורר בתום שני חלומותיו – נפשו הייתה מקשקשת כפעמונים. אצל פרעה נאמר: "ותפעם" ואילו אצל נבוכדנצר שגם הוא חלם חלום והוצרך לפותרו, עליו נאמר: "ותתפעם רוחו".                                                                                                                                

רבינו בחיי שואל: יש לתמוה, כיצד יתכן הדבר שהחרטומים לא הצליחו לפתור את חלומו של פרעה שהרי תוכן שני החלומות מוכיחים על שבע שני שובע ושבע שני רעב, הפרות הן סימן לחרישה כפי שכתוב: "ורב  תבואות בכוח שור", והשיבולים מרמזות על קצירה.

מסתבר שהקב"ה סיכל את עצתם של חכמי פרעה והשיב את חכמתם לאחור, כפי שכתוב: "משיב חכמים אחור ודעתם יסכל" [ישעיהו מ"ד] הקב"ה מנע מהם את היכולת לפתור את חלומות פרעה- על מנת לאפשר ליוסף להתעלות בגדולתו. הוכחה לכך בדברי הנביא: "אך אווילים שרי צוען חכמי יועצי פרעה עצה נבערה". [ישעיהו י"ט]

ועוד נאמר: "ביקש לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל" [משלי י"ד]  וההסבר: "ביקש לץ חכמה ואין"- זה חכמי פרעה  "ודעת לנבון נקל"- זה יוסף. מכאן, נראה לי, לעניות דעתי, כי מכך  שהחרטומים לא הצליחו לפתור את החלום -  הדבר גרם לפרעה להיות נסער.

ולפי "ספרי דרוש": חלקו הראשון של החלום- על הפרות  רמז- בעתיד על מחסור  בשר לאכילה.  דבר זה לא הדאיג את פרעה במיוחד שהרי באין בשר יאכל לחם לשובע. אבל חלקו השני של החלום על השיבולים- מרמז כי בעתיד לא יהיה לחם. דבר זה גרם לפרעה להיות מאד מודאג ולכן נאמר: "ותפעם רוחו".

הרמב"ן מפרש: פרעה חשב שיחלום עוד חלום - בפעם השלישית וכאשר ראה שלא חלם פעם נוספת נפעם רוחו, ומדוע נאמר: "וייקץ פרעה" ? לפי שכתוב בספר השינה: שאם חולמים חלום, לאחר חלום ראשון בעניין אחר - איננו מתקיים, לכן התעורר וחשב עד הבוקר אולי  יראה חלומו בפעם שלישית, אבל בסופו של דבר  פרעה הבין שלשני חלומותיו ישנו פתרון אחד, לפי שנאמר: "וייקץ פרעה והנה חלום" וכאשר יוסף הובא לפניו אמר לו: "..חלום חלמתי ופותר אין אותו" [שם מ"א, ט"ו] והכתוב מדגיש: "..ואין פותר אותם לפרעה"- מכאן ניתן להבין מדוע פרעה היה נתון בדאגה.

גדולתו של יוסף

גדולתו של יוסף נבעה מתוך הכרתו שהכול מאת ה' ולכן אמר לפרעה: "..בלעדיי אלוקים יענה  את שלום פרעה" [שם מ"א, ט"ז]

רש"י אומר על כך: כי כוונת יוסף הייתה: החכמה לפתרון החלומות לא באה  מכוחותיו ,אלא מי שפותר- הוא הקב"ה בכבודו ובעצמו והוא הנותן בפי יוסף את התשובה לפתור את החלום באופן שיהיה לרצונו ולטובתו של פרעה. התוצאה הייתה תגובתו של פרעה: "..אין – נבון וחכם כמוך"!  ומיד  מינה אותו לאחראי על כלכלת מצרים, כפי  שאמר לו: "אתה תהיה על ביתי ועל- פיך יישק  כל עמי רק הכיסא אגדל ממך"[שם מ"א, ל"ט- מ]

על פי רש"י כוונת  פרעה הייתה: שיוסף יעמוד בראש הנהגת מצרים ורק בדרגת הכבוד – פרעה  יהיה גדול ממנו ורק לו יקראו בשם: "מלך" משמעות הכיסא כאן- היא לא כיסא  סתם, אלא מלוכה. כמו שנאמר: "ויגדל כסאו מכיסא אדוני המלך"[מלכים-א, א, ל"ז]

בהמשך פרעה מעניק ליוסף  את טבעתו ועל כך אומר רש"י: כי המשמעות היא ,להיות  שני בגדולה לצד המלך, הדרגה  השנייה בחשיבותה אחר המלך. הבגדים שהעניק לו: "בגדי שש אלו בגדי פשתן- הנחשבים לבגדים חשובים במצרים. הרביד שפרעה העניק ליוסף- זוהי שרשרת המורכבת מטבעות, טבעות. ולכן נקרא בשם זה, כי כל דבר שרצוף חלקים, החוזרים זה אחר זה- נקרא בשם רביד.

כמו שכתוב במשלי: "מרבדים רבדתי ערשי". [משלי ז, ט"ז] והמשמעות: סידרתי חלקי מיטתי זה אצל זה.  ובדומה לכך נאמר בלשון המשנה: "מוקף רובדין אבן" [מידות פ"א, מ"ח]הכוונה: שורות, שורות, של אבנים זו אצל זו. ועוד דוגמא בלשון המשנה: "על הרובד [הרביעי] שבעזרה" [מסכת יומא, מ"ג] ושם הכוונה  לקרקע עם רצף אבנים, זה אחר זה.

יוסף זכה גם למרכבת משנה - שהיא המרכבה השנייה אחר מרכבתו של המלך שמכבודה לנסוע לצד מרכבת המלך.  מעתה  נקרא  יוסף  בשם: "אברך" הכוונה- שהוא שימש אב ביתו של המלך הממונה על  כל הדברים הנחוצים לבית המלך.

והמילה :"אברך" מורכבת משתי מילים: אב - רך- בלשון ארמית המשמעות: מלך ובלשון   הגמרא [בבא- בתרא ד] - לא מלך ולא בן מלך. כפי שאונקלוס תירגם- יוסף היה אב ביתו של פרעה.

ובדברי האגדה: דרש רבי יהודה כי יוסף המכונה בשם אברך מפני שהוא אב גדול ומופלג בחכמה אך צעיר בשנים. לעומתו , רבי יוסי סובר : אברך- מלשון ברכיים- לפי של מי שהיה נכנס אל יוסף היה כורע על ברכיו לפניו. היות והיה לו תפקיד חשוב להיות הממונה על ענייני מצרים.

לסיכום, לאור האמור לעיל  ניתן להסיק: כי בניגוד  לפרעה שתמיד היה מחשיב את עצמו כמלך  בעל גאווה, הרי  יוסף היה עניו וצנוע והכיר בגדולת ה'. וכאשר הובא לפני פרעה הדגיש לפניו כי  כל הפתרון הוא מאת ה'. התוצאה הייתה: כי פרעה הכיר בחכמתו ונתן לו תפקיד מכובד.

גדולתו של יוסף הייתה בכך : שהבין שאין הדברים נובעים מ "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" אלא הכול מאת ה' יתברך, לכן  זכה לעלות לגדולה במצרים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרעה נסער/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרעה נסער/ שיר מאת: אהובה קליין©


פרעה מלך מצרים

חולם ברצף פעמיים

תר אחר פתרונות

מעיין בספרי חלומות.

 

כולו נסער כפעמונים

לוח ליבו זעזועים

חסר מנוח בנפשו

נואש מחשיבתו וחכמתו.

 

 בצר לו  יזמן החרטומים

 הידועים בחכמתם ונבונים

אך לא הואילו פתרונם

 כעצת אחיתופל כישלונם.

 

 כהרף עין לפתע

איש עברי בעל ידע

יפתור התעלומה ללא יגע

ביד  אלוקים פתרון ברגע.

הערה: השיר בהשראת פרשת מקץ[חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר