‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת מקץ. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת מקץ. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 17 בדצמבר 2020

פרשת מקץ- כל עכבה לטובה סופה ברכה- האמנם?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת מקץ -כל עכבה לטובה  סופה ברכה - האמנם?

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה זו:



ציורי תנ"ך/ חלום הפרות של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) 



ציורי תנ"ך/ חלום השיבולים של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ פרעה נסער בעקבות חלומותיו, ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ שר המשקים מציע את עזרת יוסף. ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יוסף פותר חלומות לפרעה/ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יוסף מקים משפחה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)










ציורי תנ"ך/  פרעה מעניק ליוסף רביד זהב/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף זוכה למרכבת משנה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ יעקב מצווה את בניו לקחת מזימרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין
(c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מציאת גביע בנימין/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוסף צובר בר במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


פרשת מקץ  נקראת  בדרך כלל בשבת חנוכה - הפרשה מתחילה בחלומו  של פרעה מלך מצרים - הנסער מאד מחלומותיו:

"וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַייִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם,,,,,,, בַבֹּקֶר, וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ, וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת-כָּל- חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, וְאֶת-כָּל-חֲכָמֶיהָ; וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת-חֲלֹמוֹ, וְאֵין-פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה.  וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים, אֶת-פַּרְעֹה לֵאמֹר:  אֶת-חֲטָאַי, אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם.  פַּרְעֹה, קָצַף עַל-עֲבָדָיו; וַיִּיתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר, בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים--אֹתִי, וְאֵת שַׂר הָאֹפִים וַנַּחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד, אֲנִי וָהוּא:  אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ, חָלָמְנוּ.  וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים, וַנְּסַפֶּר-לוֹ, וַיִּפְתָּר- לָנוּ אֶת- חֲלֹמֹתֵינוּ:  אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ, פָּתָר.  וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר-לָנוּ, כֵּן הָיָה:  אֹתִי הֵשִׁיב עַל-כַּנִּי, וְאֹתוֹ תָלָה.  וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת-יוֹסֵף, וַיְרִיצֻהוּ מִן-הַבּוֹר" [בראשית  מ"א, א- י"ג]

השאלות הן:

א] מה הקשר בין חלומות פרעה לציון הזמן: "מקץ שנתיים ימים"

ב] כיצד שר המשקים שכנע את פרעה- כי יוסף מסוגל  לפתור חלומות?

תשובות

הקשר בין חלומות פרעה לזמן: "מִקֵּץ שְׁנָתַיִם"

רש"י מסביר: "קץ" משמעו – לבסוף - בסוף שנתיים ימים וזהו המשך למה שנאמר בפרשת :"וישב" יוסף בקש משר המשקים ,לאחר שפתר את חלומו:  "כִּי אִם-זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ-נָּא עִמָּדִי, חָסֶד; וְהִזְכַּרְתַּנִי, אֶל-פַּרְעֹה, וְהוֹצֵאתַנִי, מִן-הַבַּיִת הַזֶּה.  כִּי-גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי, מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים; וְגַם-פֹּה לֹא-עָשִׂיתִי מְאוּמָה, כִּי-שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר". [בראשית  מ, י"ד- ט"ו]

היות ויוסף בטח בשר המשקים - לכן נשאר בבית האסורים שנתיים נוספות ובתום תקופת השנתיים, פרעה חלם את החלומות.

ראיתי הסבר יפה של בעל ה"לב שמחה" [מתוך גיליון הפרשה של הרב אברהם אלימלך בידרמן]

למרות שעניין העיכוב של שנתיים ,אולי כלפי חוץ נראה עניין רע, לגבי יוסף ששר המשקים שכח להזכירו - לפני פרעה - כדי להוציאו מבית האסורים, הרי יכול היה יוסף לייסר עצמו ולחשוב: מה עשיתי ומדוע השתדלתי השתדלות יתרה, וכעת אני משלם על כך מחיר יקר.. לא כן הדבר ! שהרי הכול מתוכנן על ידי אלוקים ודווקא מעיכוב זה - יצא טוב שהרי אם היה יוסף משתחרר מבית האסורים מיד באותה שעה ,היה משתחרר לחירות  ובזה היה מסתיים כל  העניין. אך מכיוון שנשאר שנתיים נוספות במקום ,לכן הקב"ה מסובב כל הסיבות ויוסף הוזכר לפני פרעה, בדיוק, כאשר חיפש פותר לחלומותיו וכתוצאה מכך לא רק יצא יוסף לחירות, אלא זכה לגדולה - להתמנות - ל "משנה למלך". לכן רווח גדול היה לו בכל העיכוב הזה - של שנתיים. בבית האסורים. מכאן ניתן ללמוד שפעמים הקב"ה מסובב דבר שנראה בעיני אדם בשר ודם כדבר רע, אבל התוצאה הסופית תהיה טובה – כמו אצל יוסף שבסך הכול הרוויח בגדול מעיכוב זה.

מכאן שהכול בהשגחת הבורא ולא מקרה!

האגדה  מספרת: "ויהי ככלות  שתים עשרה שנה לשבת יוסף בבית הסוהר ויאמר ה': נמחו פשעי יוסף! ועתה הבה אזכרה לו את  החסד הגדול אשר עשה בצאת אביו מבית לבן, כי בראותו את עשיו הולך וקרב וארבע מאות איש עמו- ויעמוד על ראשי אצבעות רגליו ויכס [כיסה] בגופו את רחל אמו מעיני עשיו באומרו: תהי יד עשיו בי ואל תהיה באמי! לכן יגדל עתה יוסף וגבה מאד ותבוא הגדולה והכבוד אשר יהיו לו וישכיחו ממנו - את כל עינוייו"

 

בעלי המדרש  סוברים: [בראשית, רבה, פרשת פ"ט] :"זמן נתן ליוסף ,כמה שנים יעשה באפלה- בבית האסורים"

על כך אמר  איוב: "קֵץ, שָׂם לַחֹשֶׁךְ" [איוב, כ"ח, ג] אך נשאלת השאלה: מדוע  שנתיים דווקא? כנראה שזמן קצוב זה  - מחושב על ידי הקב"ה המכיר את סיבת הדבר.

אך בעלי המדרש מציינים דבר  נוסף: "בגלל המילים  זכרתני והזכרתני  נוספו לו שנתיים" - כל מילה מיותרת - הוסיפה ליוסף שנה ושתי מילים  מיותרות - שנתיים!

"בעל תוספת ברכה" נותן הסבר מעניין: שיעור הזכירה אצל האדם הוא: שנה, כפי שכתוב במסכת ברכות נ"ח: "אין המת משתכח מהלב אלא לאחר שנים עשרה חודש" -יוסף הזכיר פעמיים זכירתו: "זכרתני וכו' והזכרתני" והיות ושיעור של זכירה - שווה שנה, לכן משהכפיל את זכירתו -  נגזרו עליו שנתיים נוספות בבית האסורים - מידה כנגד  מידה.

"בית הלוי" סובר: יוסף היה כה מופלג בביטחון בה' שלעולם לא  חפץ בשום השתדלות של בשר ודם, כי אם שם מבטחו בקב"ה, לפיכך הוא עצמו ראה  את הדבר כחטא – לגבי ההשתדלות אצל בשר ודם ונענש על כך בשנתיים נוספות, אך  בהיותו כה צדיק שהיה "גבר אשר שם ה' מבטחו" מדרגת הביטחון שלו הייתה כה גבוהה- עד שכל השתדלות קלה אצל בשר ודם נחשבה לו לחטא ועל כן נענש!

בעקבות עצת שר המשקים לפרעה: פרעה קורא ליוסף: וניתן  לראות לראשונה את נקודת המפנה אצל יוסף  בטרם נושא את דבריו לפני מלך מצרים.

כפי שהכתוב מתאר: "ויריצוהו מן- הבור ויגלח ויחלף שמלותיו ויבוא אל פרעה"

יוסף יוצא מבית האסורים  - הנקרא: "בור" הוא מסתפר – מפני כבוד המלכות [בראשית רבה]  לכן מבחינה חיצונית ,כבר מעמדו של יוסף משתנה לטובה, רק לאחר שיוסף מדגיש לפרעה: "בלעדיי אלוקים יענה את שלום פרעה"- פה חל המפנה המשמעותי בעלייתו של יוסף לגדולה, ללמדך: שרק כאשר האדם בוטח בבורא עולם - הוא זוכה לסייעתא דשמיא ולא כאשר הוא מתגאה בהישגיו  כאילו רכש אותם בכוחו ובעוצם ידו.

שר המשקים משכנע את פרעה להבאת יוסף.

רש"י מסביר: כאשר ראה פרעה, כי דעת החרטומים בהיותם מנסים לפתור את חלומותיו - לא נראית לו כגון: שהיו אומרים: שבע בנות אתה מוליד, שבע בנות אתה קובר, הייתה לפרעה מורת רוח בפתרונותיהם.

כאשר מופיע שר המשקים לפני פרעה, הוא אינו מספר את החלום שחלם, אלא רק את פתרונו כפי שפתר לו יוסף, מוסיף רש"י ואומר: כי שר המשקים זלזל ביוסף בהיותו אומר לפרעה:

"וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים.." וכאן מסתמך רש"י על דברי  ב"ר.

מכאן מסיק רש"י: כי ארורים הרשעים שאין טובתם שלמה! לפי ששר המשקים מזכיר את יוסף בלשון של ביזיון - כאילו יוסף הוא נער שוטה ובכלל אינו ראוי לגדולה  והוא עברי - שאפילו את שפתנו אינו מכיר והוא עבד!

ומדוע הדגיש את היותו עבד? לפי שכתוב  בארכיון של פרעה - על נימוסי מצרים: שאין עבד מולך ולא לובש בגדים מכובדים של שרים.

חז"ל מדייקים במילה: "נַעַר"-בגימטריא- שוטה - כאן רצה שר המשקים לבזות את פרעה, שהרי יוסף היה באותה שנה בן שלושים [פסוק מ"ו] ואילו הוא קורא לו בשם : "נער" מכאן ששר המשקים התכוון שיוסף הוא "נער" במובן השכלי עדיין לא התבגר – והוא בחזקת שוטה.

מדוע מדגיש את היותו "עברי" כי רצה להגיד שיוסף אינו מכיר במעמד העליון של השפה המצרית  וזאת למרות היותו במצרים שלוש עשרה שנה [בן 17 היה כאשר נמכר]  למרות זאת לא התאקלם בתרבות המצרית ונשאר עברי והרי כאשר יבוא אחר כך יוסף לפני פרעה, פרעה יגלה ששר המשקים שיקר.

יש השואלים: כיצד שר המשקים לא חשש  לומר על יוסף שאינו מכיר את  הלשון המצרית? נראה שהכוונה שיוסף אינו מכיר במעמדה העליון של השפה המצרית!

כמו כן , מצאנו במקום אחר שרש"י משתמש במילה: "מכיר" במשמעות זאת של הכרה בעליונות:

"בַּזִּקִּים יַעֲבֹרוּ; וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲווּ אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ, אַךְ בָּךְ אֵל" [ ישעיהו מ"ה, י"ד]- הוא מפרש כאן: על שבויי אומות העולם, שהביא סנחריב לירושלים בימי חזקיהו ולאחר מפלתו עמד חזקיהו ופטר את כל השבויים ונתגיירו והכירו מלכות שמים- והיו מודים שאין אל אחר מלבד אלוקים!

 גם בנוגע לאופן  פתרון החלום על ידי יוסף- שר המשקים מזלזל ביוסף ואומר:  "אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ, פָּתָר".  ולא אמר: "איש את חלומו פתר" והמשמעות לפי שר המשקים: כי הפתרון אומנם היה דומה וקרוב לחלום.

 האגדה מתארת את מחשבותיו של שר המשקים, טרם יגלה לפרעה: על יכולת יוסף לפתור את חלומותיו:

"וירא שר המשקים את פרעה הולך קודרנית [עצוב]  אמר בליבו" אם לא ייפתר חלום פרעה, ומה בצרת נפשו וקם מלך חדש, מי יודע האיטב [האם אהיה טוב] בעיני המלך החדש לשים אותי לשר המשקים? על כן, אין טוב לי, כי אם אגלה את אוזנו לאמור: יש איש היודע חלום לפתור אותו, ויבוא שר המשקים אל פרעה ואמר: יחי אדוני המלך לעולם ומושל בכול! אתה קצפת עלי ועל שר האופים ותתננו בבית הסוהר ונחלום שנינו ונתעצב על לבנו מאד. ושם בבית הסוהר היה אתנו נער נקלה [שפל] אחד מילדי העברים השונאים את בני עם ניכר, עבד מכור בעשרים שקל כסף ונגד לו את חלומותינו ויפתור לנו, ויהי כאשר פתר לנו ,כן היה, לא נפל מכל דבריו ארצה [לא היה דבר אשר לא התקיים] ועתה יסלח לי המלך את חטאי אשר חטאתי, כי התאפקתי עד היום ולא הזכרתי את הנער אל המלך המתעצב על לבו. –ושלח וקרא לעברי ההוא ופתר לו את  חלומות המלך ושבה נפש אדוני המלך  למנוחתה"!

לסיכום, ניתן להסיק: כי כל התרחשויות  וכל הפרטים המתוארים בפרשה על גלגוליו של יוסף למצרים ויציאתו מבית האסורים – כולל העיכוב של שנתיים !   בעת  שפרעה היה נרגש מחלומותיו ושר המשקים  הציע את יוסף כפותר חלומות - היו בתכנון אלוקי מדויק למען קיום הבטחת ה' לאברהם:

יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה." [בראשית ט"ו, י"ג]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 24 בדצמבר 2019

יוסף זוכה לתהילה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יוסף זוכה לתהילה

שיר מאת: אהובה קליין ©

ויהי  מקץ שנתיים ימים

נפתחו שערי ישועות ונסים

פרעה חולם חלום

ליבו  מפעם כפעמון.



חסר שקט ושלווה

חרטומיו הזעיק בבהלה

אך העלו חרס בידיהם

ללעג וקלס היו דבריהם.



לפתע הגיח שר המשקים

רוח  המלך רצה להשקיט

הזכיר יוסף   עבד העברי

פרעה  ציווה אותו להביא! 



יוסף הופיע כזרקור

חשכה הפך לאור

בסיוע אלוקי חלומות פתר

כהרף עין הכעס שבר.



 פרעה נבוך ונפעם

 מזה האיש הנבון וחכם

 העניק לו כבוד ותהילה

יוסף הודה לה' בתפילה.

 הערה: השיר בהשראת פרשת  מקץ [ חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 11 בדצמבר 2018

ציורי תנ"ך/ איסוף בר במצרים -על פי עצת יוסף/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ איסוף בר במצרים לעיני יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical paintings

                                        

Collecting grain in Egypt

 

"וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם, הַרְבֵּה מְאֹד--עַד כִּי-חָדַל לִסְפֹּר, כִּי-אֵין מִסְפָּר"

 [בראשית מ"א, מ"ט]. 


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 3 בדצמבר 2018

פרשת מקץ- סוף מעשה במחשבה תחילה/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

       פרשת מקץ - סוף מעשה במחשבה  תחילה.

מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לפרשה:
העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ פרעה נסער בעקבות חלומותיו, ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יוסף פותר  חלומות לפרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ איסוף תבואה במצרים בעצת יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c) העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ חלום הפרות של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ חלום השיבולים של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יוסף מקים משפחה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c

ציורי תנ"ך/ האחים נדהמים לגילוי גביע בנימין/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ האחים יורדים למצרים ולוקחים מזמרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יוסף יושב במרכבת המשנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


 בפרשה זו:

יוסף פותר נכונה את שני חלומות פרעה ומציע: עצה נבונה  כיצד  ליישם את  הפתרון בפועל על מנת לשמור על יציבות הכלכלה במצרים.

וכך נאמר בלשון הכתוב:

"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-פַּרְעֹה, חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא:  אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה, הִגִּיד לְפַרְעֹה.  כו שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת, שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה, וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת, שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה:  חֲלוֹם, אֶחָד הוּא.  וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן, שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה, וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת, שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים--יִהְיוּ, שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב. הוּא הַדָּבָר, אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה, הֶרְאָה אֶת-פַּרְעֹה.  הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים, בָּאוֹת--שָׂבָע גָּדוֹל, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב, אַחֲרֵיהֶן, וְנִשְׁכַּח כָּל-הַשָּׂבָע, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְכִלָּה הָרָעָב, אֶת-הָאָרֶץ.  וְלֹא-יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ, מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי-כֵן:  כִּי-כָבֵד הוּא, מְאֹד.  וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל-פַּרְעֹה, פַּעֲמָיִם--כִּי-נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים, וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ.  וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה, אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם; וִישִׁיתֵהוּ, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  יַעֲשֶׂה פַרְעֹה, וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל-הָאָרֶץ; וְחִמֵּשׁ אֶת-אֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע.  וְיִקְבְּצוּ, אֶת-כָּל-אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת, הַבָּאֹת, הָאֵלֶּה; וְיִצְבְּרוּ-בָר תַּחַת יַד-פַּרְעֹה, אֹכֶל בֶּעָרִים--וְשָׁמָרוּ.  וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן, לָאָרֶץ, לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב, אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְלֹא-תִכָּרֵת הָאָרֶץ, בָּרָעָב".[בראשית  מ"א, כ"ה- ל"ו]

השאלות הן:

א] כיצד פתר יוסף את החלום ומה הציע לפרעה?

ב] מה החליט פרעה?

תשובות.

פתרון החלומות והצעת יוסף.

על פי המפרשים - יש בחלום לפעמים  מראה נבואי ומה שחרטומי מצרים לא הצליחו לפענח את הנקודה הנבואית בחלומות פרעה - יוסף הצליח - כי הייתה לו סייעתא דשמיא - עזרת האלוקים יוסף מדגיש לפרעה :"בלעדי אלוקים יענה את שלום פרעה"

יוסף מדגיש כי הפתרון הוא מאת אלוקים  ולאחר שפרעה מתאר בפניו את שני חלומותיו :

חלום א: על שפת היאור רועות פרות יפות מראה ואחר כך באות פרות רזות מאד ובולעות את הפרות טובות המראה.

חלום ב: שבע שיבולים רזות  בולעות שבע שיבולים  יפות מאד.

הפתרון על פי יוסף – פתרון אחד: שבע הפרות הטובות  ושבעת השיבולים  היפות - מסמלות שבע שנים טובות – שבע שנים של שובע במצרים.

ואילו שבע הפרות הכחושות ושבע השיבולים  הצנומות ושדופות הקדים - מסמלות  את שבע  השנים הקשות - שנות רעב שתבואנה אחר כך.

עצתו של יוסף היא:  "וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה, אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם; וִישִׁיתֵהוּ, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם"

ובנוסף:על פרעה למנות  פקידים על ארץ מצרים ובמשך שבע השנים הטובות לאסוף  ולאגור  תבואה בכמות  רבה  כדי  שבשבע שנות הרעב  אחר כך  לא יחסר מזון במצרים.

מעניין לעיין בדעת המפרשים- כיצד מסבירים את יכולת יוסף לפתור בצורה כה מדויקת את החלומות:

הרמב"ן מסביר: ארץ מצרים יונקת את מימיה מהיאור, היאור הוא המקור לשובע ולרעב ,פרעה ראה בחלומו  פרות יפות מראה עולות מן היאור, הן סמלו את החרישה , השיבולים הטובות  סמלו את קציר התבואה - על פי מראות אלה יוסף הסיק שמדובר בשבע  שנות שובע ,אך כשראה פרות רעות מראה והיאור עלה רק מעט - זה סימל בשבילו כי לא יהיה חריש והשיבולים  הדקות שדופות הקדים סימלו: כי תבוא רוח קדים ותשרוף את התבואה ולא יהיה קציר, השובע  יהיה במצרים ואילו הרעב יהיה בכל הארצות.

מהמילה  "ותעמודנה"  הסיק הרמב"ן: כי לא יהיה הפסק בין שנות השובע לשנות הרעב.

ישנם מפרשים המסבירים שפרעה אינו  מדייק בתיאור החלום, אלא  מתאר במעט שינויים.

 ה"כלי יקר"- מתייחס לשנויים בתיאור החלום על ידי  פרעה ופותר זאת על פי הסברו: היות ופרעה דימה את   היאור לאלוה  הוא לא סיפר  כי הוא   עומד על היאור וזאת על מנת לתת כבוד לאלוהיו. ולכן גם לא סיפר כי הפרות רעות המראה עלו "מן היאור" היות ולא רצה לייחס דבר רע  לאלוהיו. כי היה סבור  שהיאור הוא מקור  הטוב בלבד. ואין יוצא ממנו משהו רע. ויתכן שחשב שיש אל אחר המביא רעה.

מהטעם הזה, פרעה לא הזכיר  בדבריו: "ותעמודנה הפרות הטובות  על יד הפרות הרעות"  כי אז היו חושבים  כאילו הייתה התמודדות ביניהן והרע  גבר על  הטוב, וניצח את אלוהיו,  לכן פרעה שינה ואמר: "ותבאנה אל קרבן" כאילו הפרות נכנסו לתוכן בעצמן מתוך רצונן הטוב.

אברבנאל לעומתו טוען: כי אין ערך לשינויים באופן מהותי כפי שפרעה מספר את חלומותיו ליוסף ,אלא פרעה פשוט קיצר לפי צורך העניין את התיאור.

החלטת פרעה.

פרעה מתפעל מהפתרון וממנה את יוסף  להיות משנה למלך-שידאג לכלכלת מצרים.

רש"י מסביר: שואל פרעה: אם נלך ונתאמץ לחפש אדם חכם ונבון כיוסף האם נצליח למצוא אדם  חכם בדרגתו?! באומרו ליוסף: "אין נבון וחכם כמוך"! אין אלו דברי שבח בלבד, אלא להדגיש: מאחר ולא ניתן למצוא איש כה ערכי  כיוסף, פרעה מחליט: "אתה תהיה על ביתי ועל פיך יישק דבר"  [בראשית  מ"א, ל"ט]

יוסף מועלה לדרגת ניהול בדומה למעמדו של אליעזר עבד אברהם: שנאמר- "ובן משק ביתי" [שם ט"ו, ב] יוסף  יעמוד בראש הנהגת מצרים ורק בדרגת הכבוד- פרעה יהיה גדול ממנו והכל יקראו לעברו: מלך.

בעל כתב סופר: מסביר בדומה לרש"י: פרעה מתפעל מעצת יוסף באומרו האם יתכן למצוא עוד אדם כזה שהשילוב בו כה פלאי - מצד אחד - איש מעשים ומצד שני יש בו רוח אלוקים! דבר זה משכנע את פרעה למנות את יוסף לתפקיד כה בכיר במצרים.

רבינו בחיי מצדיק את בחירת יוסף לניהול כלכלת מצרים: "ואמר נבון, שידע לנהל את עם ארץ מצרים בלחם לפי הטף בידו  ולתת להם לחם כדי חיותם למכור המותר לארצות ,לאסוף ממון לפרעה, ואמר חכם: שידע לקיים התבואה שלא תירקב שיערב בכל מין דבר המקיים אותו בטבעו,

ויוסף אמר כן בעבור שיבחר בו המלך, כי החכם עינו בראשו, כן פירש הרמב"ן"

כוונת רבינו בחיי: יוסף הוא אדם חכם ומחושב היטב ולכן עליו אפשר לסמוך שינהל את כלכלת מצרים באחריות מרבית ומחושבת.

רש"ר מבהיר: כי תחילה  פרעה מפקיד את יוסף על ביתו ורק אחר כך על הרבים.

בדרך כלל "חכמה" קודמת ל"בינה"

אך יוסף בדבריו אל פרעה מחליף את המילים ואומר: "ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על - ארץ מצרים" [שם , מ"א, ל"ג]

כוונתו: דרוש כאן אדם מיוחד שיקדים רפואה למכה ,לכן תחילה עליו להיות נבון ואחר כך את המסקנה שהסיק מתוך הבינה- יבצע אותה בחכמה- מתוך הערכה  נכונה של התנאים המעשיים. ומתאימים גם דברי חז"ל:" אם אין  דעת אין בינה ואם אין בינה אין דעת" [מסכת אבות ,ג, י"ז]

מוסיף הרש"ר:המילה:"חכם"- היא קרובה ל: "אגם" והמשמעות: שהחכם קולט כל מה שלפניו, החכם האמתי- הוא מי שלומד את המהות והתכלית, החכמה העליונה ביותר: זוהי חכמת התורה.

לכן חכם זה ישמש מנהל, יגביל את צריכת המזון בשנים ההן ,עליו לדאוג להטיל מס חומש על הציבור ,את המס הזה יטיל  פרעה בכבודו ובעצמו, האפוטרופוס פטור מכל תפקיד שעלול לעורר את שנאתם אליו - את כל מלאכת הפקידות- יבצעו הפקידים.

לסיכום, לאור האמור לעיל, אין פלא,  אפוא, שפרעה ממנה את יוסף למשנה למלך -  בהיותו חכם ונבון  ומחושב ,ורק עליו ניתן לסמוך שינהל את כלכלת מצרים בנאמנות  ויושר ,הבחירה הייתה נכונה!

הכתוב מוכיח זאת במילים:

"וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם, הַרְבֵּה מְאֹד--עַד כִּי-חָדַל לִסְפֹּר, כִּי-אֵין מִסְפָּר"!

            ראוי יוסף לאימרה: "סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחְשָׁבָה תְּחִלָּה "

            [כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה, מְחֻשָּׁב וּמְתֻכְנָן מֵראשׁ, אֵין מִקְרִיּוּת]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר