‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת מצורע. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת מצורע. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 9 באפריל 2019

פרשת מצורע- הנזקים הגשמיים והרוחניים של המצורע?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מצורע - הנזקים הגשמיים והרוחניים - של המצורע?

מאת: אהובה קליין

הציורים שלי  לפרשה: 

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ נגע בכותלי הבית/ציירה: אהובה קלייו(c) [שמן על בד]




העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את הנגע בקירות הבית/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הצרוע יושב בדד מאחורי המחנה/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/הכהן ניגש אל  הצרוע מחוץ למחנות/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הבאת הקורבן אל הכהן /ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

 פרשה זו  העוסקת במצורע היא המשך של הפרשה שלפניה - [פרשת תזריע].

כפי שהכתוב מתאר:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע, בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ:  וְהוּבָא, אֶל-הַכֹּהֵן.  וְיָצָא, הַכֹּהֵן, אֶל-מִחוּץ, לַמַּחֲנֶה; וְרָאָה, הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע-הַצָּרַעַת, מִן-הַצָּרוּעַ.  וְצִוָּה, הַכֹּהֵן, וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי-צִפֳּרִים חַיּוֹת, טְהֹרוֹת; וְעֵץ אֶרֶז, וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב. [ויקרא י"ד, א'-ה]

השאלות הן:

א]   במה ייחודה  של מחלת הצרעת?

ב]  מה המיוחד בכהן לאבחן  את הנגע?

תשובות

מחלת הצרעת וייחודה.

כידוע מחלה נוראה זו, הייתה באה על יהודי שלא נזהר בלשונו שהרי כבר אמר שלמה המלך:  "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ".[משלי י"ח, כ"א]

והיא נכללת באותה קטגוריה עם העבירות החמורות ביותר:

עבודה זרה,

גילוי עריות.

שפיכות דמים.

המדבר לשון הרע- מטמא את פיו וגם אם אומר דברי תורה—הם נטמאים ונופלים לתוך כוחות הטומאה.

דוד המלך מזהיר:

"נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע;    וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה.  סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב;    בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ".  [תהלים ל"ד,- י"ט-ט"ו]

מכאן: שאין ערך לעשיית מעשים טובים- אם בו בזמן עוסקים בלשון הרע באופן זה, אין הטוב מגיע למקום המתאים. אך מהרגע שהמצורע חוזר בתשובה ונטהר, רק אז דברי התורה, או המעשים הטובים שעשה בעבר- באים על תיקונם- נזקפים כעת לזכותו.

"אור החיים"  אומר על  בעל – לשון הרע: "מה תקנתו? יעסוק בתורה ויתרפא". המשמעות היא: רק  באותה עת- ביום טהרתו-  לימוד התורה שלו  יכול לגרום לרפואתו.

ב"חובת הלבבות" [לרבינו בחיי] כתוב: בזמן שאדם מדבר לשון הרע על חברו - ניטלות ממנו כל הזכויות שצבר על עשיית המצוות במשך חייו והדבר נזקף לטובת אותו אדם  שהוא מרכל עליו!

בספר החינוך נאמר:

"משרשי המצווה, לקבוע בנפשותינו –כי השגחת ה'  היא פרטית על כל אחד ואחד מבני האדם וכי עיניו [של הקב"ה] פקוחות על כל דרכיהם, כמו שכתוב:  "כִּי עֵינָיו עַל דַּרְכֵי אִישׁ וְכָל צְעָדָיו יִרְאֶה". [איוב ל"ד, כ"א] לכן עלינו לדעת שמחלה זו נגרמה  כתוצאה  מהחטא שחטאנו.

מעניין, כי הנגע בעור ,או בשיער מקבל  גוון לבן, הרי הלבן בדרך כלל מסמל טהרה, כמו שכתוב:

"אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינו -  אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיו"ּ.[ישעיהו א', ח']

וביום הכיפורים הכהן השתמש בלשון של זהורית:    שהיא- רצועת צמר מתמשכת הצבועה בצבע אדום המופק מתולעת .

הכהן היה קושר את לשון הזהורית על קרני השעיר וכולם היו מצפים ומייחלים ללשון הזאת- שתלבין ואז ישמש להם הדבר הוכחה שנמחלו החטאים.

אם כן מדוע הנגע בעור, או בשיער - דווקא לבן?

התשובה לשאלה זו: שגם אם אדם עושה מעשים טובים ומצוות והוא נחשב  בגדר של לבן- קדוש וטהור- והכל עושה בקדושה למען אלוקים, אבל באותו זמן הוא פוגע בזולת כגון: שמדבר דברים רעים על חברו- מכיוון שכך, הרי כל הלובן במעשיו חסרי ערך הם  והוא יקרא: טמא! ["באר הפרשה"- מאת: רבי אברהם אלימלך בידרמן שליט"א]

רבי שמעון בן יוחאי אומר:

"אילו הייתי עומד על הר סיני בשעה שניתנה תורה לישראל, הייתי מבקש לפני ה' שיברא לאדם  שני פיות, אחד שיהא עמל בתורה ואחד שיעשה לו בכל צרכיו, חזר ואמר רשב"י: ומה שיש לאדם פה אחד, אין העולם יכול לעמוד ממלשינות שלו, אילו היו שניים, על אחת כמה וכמה- שאין העולם יכול לעמוד בכך" [ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א]

כוחו  המיוחד של הכהן.

רבי ישראל מאיר מראדין  בעל "החפץ חיים" טוען: כי תמוה הדבר שמצורע אינו ניגש לרופא שיבחין את סוג הנגע.  אלא טהרתו תלויה בכהן !

מתברר כי טהרתו של המצורע  תלויה במוצא פיו של הכהן, כפי שכתוב במסכת נגעים[ג, א]:" הוא [הכהן]  אומר: "טמא" והוא אומר: "טהור" ומה הטעם לכך? על כך אומרים  חז"ל : כי  הנגעים באים על האדם בעבור שחטא בלשונו ברכילות- מסיבה זו גם הריפוי של הצרעת בא מכוח דיבורו של הכהן- וכל זה  מהטעם: של מידה כנגד  מידה.

 נאמר [ערכין ט"ו] כי הצרעת אינה באה על האדם במקרה, אלא  על פי רוב-בעבור עבירת לשון הרע. לכן  ישנו צורך לבוא אל הכהן שהוא העומד לכפרת החוטאים וברגע שהמצורע יתבונן במכפר -היינו בכהן- עשוי להגיע להרהורי תשובה ואף יפשפש במעשיו, אך יש וייסגר פעמים מחוץ למחנה- שמא  הרהר בתשובה, אלא שזו לא הייתה מטרה של עשיית  תשובה שלמה לגמרי.

על דרך משל, ניתן להסביר שאדם חשב להשיב מחצית מכסף שגזל מרעהו ואז אלוקים יחדש לו כמה סימנים ועקב כך - יוסגר בשנית למען ישלים  את תשובתו ויהיה טהור לגמרי.

מסופר על מנהג מעניין של בית הלוי:

היה ברשותו קופסת טבק ובכל עת היה מתבונן על קופסא זו, משנשאל לפשר העניין? הראה לשואלים- שחקוקות אותיות על המכסה: "שמו ,שמנ" , ר"ת   הכוונה למילים: "שומר פיו ולשונו- שומר מצרות נפשו" ,הוא כתב את הסימן הזה- על מנת שיזכור בכל רגע ורגע לנצור את  לשונו.

החפץ חיים כתב [שער הזכירה פ"ו]: שאומנם בימינו כבר לא קיימת מחלת הצרעת- אך במקומה קיימת עניות נוראה.

על פי "אהל יעקב": המצורע הנבדק אצל הכהן, נוכח לדעת כמה משקל יש למילים- שהרי מילה אחת בפי הכהן עשויה להכריע  את גורלו, כי כל עוד הכהן אינו אומר את המילה: "טמא"- הוא איננו טמא ולמרות שהנגע בולט לעין, כל עוד הכהן אינו אומר את המילה: "טהור" הוא  לא נחשב לטהור וזאת שלמראית עין - נרפא הנגע. מעוצמת מילותיו של הכהן ילמד בעל לשון הרע- כמה כוח יש לדיבור והדבר ישפיע עליו לא להגיד מילים  שאינן טובות.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי החיים והמוות בידי הלשון ובחכמה ינהג האדם אם יחשוב היטב- טרם יוציא מילה מפיו.

שבת הגדול.
השבת נקראת: שבת הגדול- מכמה טעמים:

בשבת זו הרב נושא  דרשה על הנס הגדול במצרים- בני ישראל לקחו את קורבן הפסח ללא הפרעה מצד המצרים, למרות  שהמצרים החשיבו את  הצאן לאליל שלהם.

בשבת זו מפטירים בספר תרי עשר- מלאכי: נאמר:

ציורי  תנ"ך/ אליהו הנביא/ ציירה: אהובה קליין (c)

"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם...."

 [מלאכי  ג,- כ"ג- כ"ד]


 ועוד סיבה:  הקרבת קורבן הפסח, הייתה הראשונה שנצטוו  הם נהפכו-ל "גדול" לעם המוחויב לקיים מצוות.השבת מציינת את יום גדילתם של ישראל.

וישנה עוד הבטחה  בהפטרה זו:

העלאת תמונות

 "וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת:  אִם-לֹא אֶפְתַּח לָכֶם, אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה, עַד-בְּלִי-דָי". [מלאכי, ג, י]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ אכילת קורבן הפסח והמצות בחיפזון- טרם היציאה  ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

יש שם הבטחה:

 "וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת:  אִם-לֹא אֶפְתַּח לָכֶם, אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה, עַד-בְּלִי-דָי.."

העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יציאת הכהן אל המצורע/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יציאת הכהן  אל המצורע


 שיר מאת: אהובה קליין ©


  הכהן ממלא  חובתו

  לצרוע בעת בדידותו

  מחיש  תנועתו כאייל

  עַל כָּל צַעַד ושַעַל.



 עטור בגדי כהונה

 מלווה ברוח  השכינה

 מחוץ למחנות פוסע

 דבק באחריותו כסלע.



 לפתע יבחין באיש

חמלה עליו ירגיש

מניח שהתרפא מהנגע

ממתין לחירותו הרגע.



נושא תפילה לאלוקים

מתוך עמקי מעמקים

 לבל יצליח בשליחותו

 וישיב האיש לביתו.


הערה: השיר בהשראת פרשת: מצורע חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 11 באפריל 2016

פרשת מצורע- החוטא בלשון הרע- עובר על חמשת חומשי תורה- האומנם?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מצורע- החוטא בלשון הרע-  עובר על חמשת חומשי תורה-האמנם?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת מצורע פותחת במילים: "וידבר ה' אל משה לאמור: זאת תהיה תורת המצורע  ביום טהרתו והובא אל  הכהן" [ויקרא  י"ד, א]
ציורים לפרשת השבוע:
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ נגע בכותלי הבית/ציירה: אהובה קלייו(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/הכהן בודק את הנגעים באדם/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
 ציורי תנ"ך/ אישה מביאה קורבן ביום השמיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הבאת הקורבן אל הכהן /ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


התורה מזכירה מיני צרעת ונגעים ואת דרכי הטהרה- כשהכהן תופש תפקיד נכבד בכל ענייני הבדיקה וההיטהרות.

בין סוגי הצרעת, התורה מתארת גם את הצרעת בקירות הבית: "וידבר ה' אל משה ואל אהרון לאמור: כי תבואו אל ארץ כנען, אשר  אני נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם" במקרה זה הכהן מצווה: לפנות הבית,  לאחר פינוי הבית הכהן בא לבדוק מקרוב את הנגעים שעל קירות  הבית.

השאלות הן:

א] מאין כי החוטא בלשון הרע על חברו - עובר על כל חמשת חומשי תורה?

ב] מדוע טהרתו של  המצורע תלוי בכהן ולא ברופא?

ג]  מהו הגורם לנגעים בבית?

 תשובות.

החוטא בלשון הרע.

נאמר במדרש ויקרא רבה [ט"ו, ו]  :"חמש "תורות" כתובות במצורע: "זאת תורת נגע צרעת"[ויקרא י"ג, נ"ט]:"זאת תורת אשר בו נגע צרעת"[י"ד, ל"ב]:"זאת התורה לכל נגע הצרעת"[י"ד, נ"ד]:"זאת תורת הצרעת" [י"ד, נ"ז]:והקיף [-וכלל]:"זאת תהיה תורת המצורע"- תורת המוציא שם רע[ הכוונה למספר לשון הרע] ללמדך, שכל האומר לשון הרע עובר על חמישה חומשי  תורה.

חז"ל שואלים: הרי  אפשר היה להסתפק באזכרה אחת של: "תורה" לגבי המצורע וגם אז ניתן היה להסיק- כי העוסק בלשון הרע על חברו- עובר על כל התורה כולה ! אלא שעניין לשון הרע מופיע בכל אחד מחמשה חומשי התורה- בין באופן ברור, בין בדרך הרמז:

א] בחומש בראשית- מסופר על חטאו של הנחש ועונשו, על כך אומרים חז"ל: כי הנחש דיבר לשון הרע על הבורא באומרו: "מן העץ אכל וברא את העולם"

לכן נענש באופן קשה, ארור הוא מכל הבהמה וחיית השדה, על גחונו ילך כל ימי חייו עפר יאכל, אין לו בעיות פרנסה, כי בעיני ה'  תפילתו אינה רצויה ועוד נאמר עליו: "ואיבה אשית בינך ובין האישה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב" [בראשית  ג, ט"ו]

ב] בחומש שמות  ,פרק ג'- מסופר על שני העברים הניצים, שמשה נתקל בהם ולפי החכמים הקדמונים, אנשים  אלה היו דתן ואבירם, שהלשינו על משה על שהרג את המצרי, ומתי נענשו על כך? במחלוקת קורח  ועדתו - באו על עונשם. כפי שהכתוב מתאר: "ויהי ככלותו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם: ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקורח ואת כל הרכוש: וירדו הם וכל אשר להם שאולה ותכס הארץ ויאבדו מתוך הקהל" [במדבר ט"ז. ל"א- ל"ד]

ג] בחומש ויקרא נאמר באופן ברור :"לא  תלך רכיל בעמך" [י"ט, ט"ז]

ד] בחומש במדבר מסופר על מרים שחטאה בלשון הרע על משה ונענשה בצרעת, כנאמר: " והנה מרים מצורעת כשלג" [י"ב, י]

ה] בחומש  דברים: משה מזהיר את בני ישראל: "זכור את אשר עשה ה' אלוקיך למרים, בדרך בצאתכם ממצרים" [דברים כ"ד, ט]

מתוך קריאת הפסוקים בחמשת חומשי התורה- אנו לומדים: שבכל הספרים ישנה אזהרה לעם ישראל באופן מפורש וגם במרומז- לא להיכשל בחטא איסור לשון הרע.

מכאן המסקנה: כי אדם העוסק ברכילות על חברו- כאילו עבר על כל התורה כולה.

טהרת המצורע בידי הכהן.

רבי ישראל מאיר מראדין  בעל "החפץ חיים" טוען: כי תמוה הדבר שמצורע אינו ניגש לרופא שיבחין את סוג הנגע.  אלא טהרתו תלויה בכהן !

מתברר כי טהרתו של המצורע  תלויה במוצא פיו של הכהן, כפי שכתוב במסכת נגעים[ג, א]:" הוא [הכהן]  אומר: "טמא" והוא אומר: "טהור" ומה הטעם לכך? על כך אומרים  חז"ל : כי  הנגעים באים על האדם בעבור שחטא בלשונו ברכילות- מסיבה זו גם הריפוי של הצרעת בא מכוח דיבורו של הכהן- וכל זה  מהטעם: של מידה כנגד  מידה.  

 

 

הטעם לנגעים בבית.    

על פי חז"ל : רוב חטאי האדם הם: לשון הרע, גסות רוח, מדנים, צרות עין ועוד.

העונש בא בשלבים: תחילה נגע בבית, אחר כך בבגד , הדבר בא להזהיר את החוטא כדי שלא יבטח יותר מידי בנכסיו ולא יתנשא על הבריות ,שיתרחק מהרכילות שהיא מזיקה מאד.  חז"ל מדגישים: כי הנגע בבית נובע מצרות עין.

הנצי"ב  בהעמק דבר מסביר: כי כנען הייתה מסמלת את חיי המסחר ולשון הרע היה תמיד מושרש בחיי הסוחרים,  חז"ל אומרים [מסכת ערכין ]שהנגעים באים רק על לשון הרע, לשון הרע שאינה מזיקה, יש לה כפרה על ידי מעילו של הכהן הגדול. לשון הרע שהיא מזיקה – נפוצה רק  אצל תגרנים, אך אינה נפוצה בקרב עובדי אדמה, לכן התורה אומרת בהדגשה: "כי תבואו אל ארץ כנען" ללמדך שנגעי הבתים נפוצים אצל התגרנים שבם - הרחוקים מעבודת האדמה. ויתכן שהתורה רוצה ללמד: להפסיק  לרדוף אחרי מותרות על ידי  תגרנות , אלא לחיות באופן  טבעי עם אדמתו  בדרך של קדושה וטהרה. תפקיד הצרעת להזהיר את האדם על הסיכון המוסרי בכך שהוא מתמסר לנוחיות מוגזמת. כי אז  אבני ביתו הן עדי חמס ויעידו לרעתו לכן הצרעת בבתים- תפקידה לנקות  את העם מגזל , אונאה- כלומר ממעשים שבחוסר תום לב וחוסר צדק, ולהביא את העם  להתרגל לחיות בצניעות - חיים ללא מרמה, לשון הרע וגזל, הימנעות מדרך רעה זו תגרום לעם  להינצל מכל הנגעים..

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד: כי איסור  רכילות ולשון הרע הוא כל כך  מזיק- עד כי  העוסק בעבירה זו -  נאמר עליו : שעבר על כל התורה כולה.

 מי ייתן ונלמד  לשמור על איסור לשון הרע ויפים דבריו של רבי שמעון בן גמליאל: "כל ימי גדלתי בין חכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר