‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת לך- לך. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת לך- לך. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 12 בנובמבר 2019

ציורי תנ"ך/ אברהם אבינו מפיץ אמונה בה' בנגב/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein-  Abraham '

spreads faith in God in the  desert


"וַיִּסַּע אַבְרָם, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה". 
 [בראשית י"ב, ט]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 15 באוקטובר 2018

פרשת לך-לך/ מי הייתה הגר וכיצד הפכה לשפחה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת לך- לך- מי הייתה הגר, כיצד הפכה לשפחה?

 מאמר מאת: אהובה קליין .

הציורים שלי לפרשה:

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו עולים לכנען בציווי ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך, הציווי לאברהם: "לך- לך....."/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות
 ציורי תנ"ך/ אברהם ושרה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ פרעה משיב את שרה לאברהם במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
 [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו  שבים ממצרים  לארץ /ציירה: אהובה קליין (c)
 [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אברהם מיישב את הסכסוך בין רועי אברהם לרועי לוט/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ לוט משקיף על סדום/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/מלכי-צדק מוציא לחם ויין לאברהם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הבטחת הבנים  לאברהם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הגר וישמעאל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ " והיית לאב המון גויים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הגר, אברהם ושרה/ ציירה: אהובה קליין (c)



שרה - אשת אברהם - הייתה עקרה במשך עשר שנים, לכן לקחה את הגר המצרית - בתום  תקופה זו ונתנה אותה לאברהם לאישה כפי שהכתוב מתאר את  השתלשלות העניינים:


"וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם, לֹא יָלְדָה לוֹ; וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית, וּשְׁמָהּ הָגָר.  וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל-אַבְרָם, הִנֵּה-נָא עֲצָרַנִי יְהוָה מִלֶּדֶת--בֹּא-נָא אֶל-שִׁפְחָתִי, אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה; וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, לְקוֹל שָׂרָי.  וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת-אַבְרָם, אֶת-הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ, מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים, לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ, לוֹ לְאִשָּׁה.  וַיָּבֹא אֶל-הָגָר, וַתַּהַר; וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה, וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ.  וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל-אַבְרָם, חֲמָסִי עָלֶיךָ--אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ, וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ; יִשְׁפֹּט יְהוָה, בֵּינִי וּבֵינֶיךָ.  וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-שָׂרַי, הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ--עֲשִׂי-לָהּ, הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ; וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי, וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ".[בראשית ט"ז, א-ז]


השאלות הן:


א] מי הייתה הגר ? מדוע החליטה שרה לקחתה?

ב] מה גרם למתיחות בין שרה להגר?

תשובות.

הגר ומטרת לקיחתה לבית אברהם ושרה.

רש"י מסביר:

הגר הייתה בת פרעה מלך מצרים והפכה לשפחה לשרה- הכיצד?                      על כך תשובה מעניינת : כשראה פרעה את הנסים שנעשו לשרה כשנלקחה לבית פרעה כפי שהכתוב מתאר:  "וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה, וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל-פַּרְעֹה; וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה, בֵּית פַּרְעֹה.  וּלְאַבְרָם הֵיטִיב, בַּעֲבוּרָהּ; וַיְהִי-לוֹ צֹאן-וּבָקָר, וַחֲמֹרִים, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת, וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים. וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת-פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים, וְאֶת-בֵּיתוֹ, עַל-דְּבַר שָׂרַי, אֵשֶׁת אַבְרָם.  וַיִּקְרָא פַרְעֹה, לְאַבְרָם, וַיֹּאמֶר, מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי"

פרעה החליט: שמוטב שתהיה בתו  שפחה בביתם של אברהם ושרה, מאשר גבירה ואישה מכובדת בבית אחר.

שרה החליטה לקחת את הגר כדי לתתה לאשה לאברהם - וחשבה בליבה  שבזכות שהיא תכניס את צרתה לבית זה -[כי שתי נשים הנשואות לאיש אחד  קרויות "צרות"- זו לזו]. אולי יוולדו  לה בנים ממנה.

נקט הכתוב : "אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה";– לשון בניין, התורה באה ללמד על  דרך משל: מי שאין לו בנים- אינו בנוי, אלא הרוס.

בהמשך נאמר: שאברהם שמע "לְקוֹל שָׂרָי" –הכוונה  ששמע לקול רוח הקודש שבה.

רש"י מדייק במילה: "לְקוֹל" – כי אם היה  כתוב: "בקול"- הכוונה לשמוע בקולה- אלא הכוונה : אברהם שמע לקול רוח הקודש שבה.

שרה לקחה את הגר בדברים - כי כל מקום  שכתוב: "לקיחה" אין המשמעות לקיחה בידיים כמו שלוקחים מטלטלים, אלא הכוונה: לקחת במילים.

שרה לקחה את הגר בדברי ריצוי, שאמרה לה: אשרייך  שזכית להדבק בגוף כה קדוש.[ב"ר]

הרמב"ן מדגיש את הכבוד הדדי בין שרה לאברהם.

על המילים: "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, לְקוֹל שָׂרָי" מסביר הרמב"ן: יש בכך רמז שאברהם מתאווה היה מאד לבנים , אך לא עשה דבר ללא רשותה של שרי ולא התכוון שהוא יבנה מהגר ויהיה לו ילד ממנה. אלא שכל כוונתו הייתה לבצע את רצון שרה - כדי שיהיה לה נחת רוח בבני שפחתה ,או תהיה לה זכות לבן משל עצמה  בעקבות החלטתה - כמו שאומרים חז"ל.

מוסיף  הרמב"ן  הסבר על המילים: "וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת-אַבְרָם, אֶת-הָגָר הַמִּצְרִית"  מכאן שאברהם לא מיהר לדבר , אלא עד שלקחה שרה את הגר ונתנה בחיקו.

זה בא לרמוז: ששרה לא התייאשה מאברהם ולא התרחקה ממנו. אך רצתה שגם הגר תהיה  אישה נשואה לאברהם.

מכאן ניתן לראות עד כמה נהגה לכבד את אברהם.

רש"ר  מתייחס למילותיה של שרה: "אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה"; דרך בן שנולד ההורים ממשיכים לבנות את בניין האנושות והאומה, הם  גם  משפיעים מאישיותם וסגולותיהם המיוחדות על הבניין, "בית אברהם" ,למעשה, כולל את כל הדורות בהמשך והדורות הבאים מביאים לידי ביטוי גם את סגולותיו הייחודיות של אבי האומה, "בית ישראל" במשך כל הדורות מבטא את כל השאיפות שהונחלו על ידי  האבות.

המתיחות בין הגר לשרה.

רש"י מסביר: לאחר שהרתה הגר - היא התחילה לזלזל בשרה , כיוון שחשבה שאין פנימיותה  שווה לחיצוניותה - שכלפי חוץ היא מראה את עצמה  כאלו צדיקה, אך האמת היא: שהיא איננה צדקת וההוכחה לכך היא: שלא זכתה להרות לאברהם במשך כל השנים שהייתה נשואה לו ואילו - היא- הגר נתעברה מיד.

שרה מאשימה כעת את אברהם באומרה: "חֲמָסִי עָלֶיךָ--אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ, וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ";

הכוונה : שהחמס- העוול הזה - שהגר גורמת לשרה על ידי הזלזול שנוהגת כלפיה - בכך אשם ,כביכול, אברהם - מפני שמראש היה יכול למנוע זאת.           כיצד ?  בזמן שאברהם התפלל אל  הקב"ה ובקש ממנו  בנים, הוא התפלל רק על עצמו ,לכן ה' קיבל את תפילתו בלבד- שיזכה בבנים, כמו כן שרה מאשימה את אברהם בכך שהיה יכול למחות בהגר ולא  מחה.

מיד : וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-שָׂרַי, הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ--עֲשִׂי-לָהּ, הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ; וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי, וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ".[בראשית ט"ז, א-ז]

הרמב"ן סבור: שעל ידי ששרה הייתה מענה את הגר גם אברהם אבינו חטא, בכך שלא מנע זאת ממנה.

לפיכך ה' שמע את עניה ונתן לה בן  שיהיה פרא אדם - לענות את זרע  אברהם ושרה - בכל מיני סוגים של עינויים.

הרמב"ן רואה בגורל הקשה שפקד את ישראל, במשך הדורות אחר כך כעונש משמים -  בעקבות כישלונם המוסרי של אברהם ושרה שלא התעלו ביחסיהם עם הגר - לרמה מכובדת ההולמת צדיקים ברמתם  ועל זה אמרו חז"ל:  "הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה"

רש"ר גם סבור: שהגר זלזלה  בשרה ולא כיבדה אותה. במיוחד לאחר שהרתה היא החשיבה את עצמה נעלה משרה ובכך אברהם אשם שהרי שרה בעצמה נתנה את הגר לאברהם  ואם כעת פחת ערכה של שרה בעיני הגר- הרי  הדבר נובע מהתנהגות אברהם.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי  הגר הייתה בתו של פרעה , שרה לקחה אותה בתום עשר שנים  לעקרותה, לפי שחפצה הייתה שתזכה לבנים בזכות כך.

אך , לאחר שהתעברה הגר , החלה מזלזלת בגבירתה והדבר  גרם למתחים בבית והפר את  איזון השלווה בין אברהם לשרה, לפיכך שרה החלה מענה אותה.

בכך, בעצם היה כישלון מוסרי של שרה ואברהם- הנותן את אותותיו גם כיום.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 23 באוקטובר 2017

פרשת לך- לך- בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)



 פרשת לך - לך  בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו.

מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לפרשה:


העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו עולים לכנען/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ "לך-לך" ציווי ה'  לאברהם/ ציירה: אהובה  קליין (c)


ציורי תנ"ך/ פרעה משיב את שרה לאברהם במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו  שבים ממצרים  לארץ /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/מלכי-צדק מוציא לחם ויין לאברהם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הבטחת הבנים  לאברהם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הגר וישמעאל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ "אב המון גויים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד





ציורי תנ"ך/ אברהם מיישב את הסכסוך בין רועי אברהם לרועי לוט/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)



ציורי תנ"ך/ לוט משקיף על  סדום/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות\

 ציורי תנ"ך/ אברהם ושרה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


פרשה זו פותחת במילים: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.  וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה.  וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.  וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה, וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, לוֹט; וְאַבְרָם, בֶּן-חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה, בְּצֵאתוֹ, מֵחָרָן.  וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו, וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן". 

 השאלות הן:

א] מדוע אין הכתוב מתאר  את עברו של אברהם?

ב] מה הכוונה: "וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן" ?

 תשובות

עברו של אברהם

הדרך בה הגיע אברהם לגלות את אלוקים אינה מתוארת במקרא, אלא רק במדרשים-אשר מתארים: כיצד התווכח אברהם עם בני דורו וכיצד הושלך לכבשן האש למען קדושת האמונה בקב"ה. למרות זאת הוא עמד בניסיון והיה  נוהג לפרסם את המציאות האלוקית במסירות נפש.

מדרכו זו התפעלו אומות העולם ופרסמו זאת בספרים.

ספר המורה חלק ג, פרק כ"ט, מצטט את ויכוחיו של אברהם עם  בעלי אמונה אחרים ואת הסבל  שעבר בשל מאבקו למען הפצת האמונה באל אחד - עוד לפני שאלוקים התגלה אליו.

הרמב"ם  בספר ה"יד החזקה" הלכות עבודה זרה - מתאר את התפתחות הרוחניות עד שמגיע אברהם אבינו : ש"השיג דרך האמת והבין קו הצדק מתכונתו הנכונה, וידע שיש אלוקים אחד והוא מנהיג הגלגל, והוא ברא הכול, ואין בכל הנמצא אלוקים חוץ ממנו, וידע שכל העולם טועה ודבר שגרם להם לטעות, זה שעובדים את הכוכבים והצורות עד שאבדה האמת מדעתם"

מוזכר רק ברמז בספר ישעיהו [כ"ט]:"אשר פדה את אברהם" דבר המוכיח כי אברהם אכן היה בסכנה גדולה לחייו מצד מתנגדיו  באור כשדים בשל השקפתו האמונית , אך בסייעתא דשמיא- ניצול מידם.

אין התורה מזכירה  מעשה מיוחד שעשה אברהם ,טרם אמר לו ה' לצאת מבית אביו וללכת אל הארץ אשר ה' יראה לו.

הרמב"ן שואל: מה הסיבה שאלוקים פונה אל אברהם ומבקש  ממנו  לעזוב את  ארצו ומולדתו ולהיות נבחר אלוקים ואוהבו? וזאת ללא  ניתנת טעם להיבחרו כאיש צדיק תמים, או עובד ה', זהו מצב יוצא דופן,  שהרי  תמיד התורה מקדימה את תולדותיו ומעשיו של הצדיק.

אלא, התורה  סמכה על דברים שהתפרסמו ,ידוע שאנשי אור כשדים הציקו לו רבות בשל אמונתו באלוקים, לכן ברח מפניהם במטרה להגיע אל ארץ כנען, אך התעכב בחרן, לכן ה' ציווה עליו ללכת לכנען, דבר שהיה בכוונתו של אברהם לעשות.

ובכנען אברהם אמור לקרב את הרחוקים באמונה באל אחד. מטעם זה נועדה הברכה שה' בירך את אברהם ששם יגדל שמו ויתברכו בו הגויים. דבר הפוך למה שעוללו לו אנשי אור כשדים שהשליכוהו לכבשן האש בשל אמונתו בה'.

ממשיך ואומר הרמב"ן: "אבל התורה לא רצתה להאריך  בדעות עובדי עבודה זרה ולפרש העניין, שהיה בינו ובין  הכשדים באמונה, כאשר קצרה בעניין אנוש וסברתם, בעבודה זרה שחידשו"

גם בספר המורה חלק ג' פרק כ"ט אומר רעיון דומה על ההתרחשות באור כשדים: "כאשר חלק על דעת בני אדם כולם, שהיו מקללים ומבזים אותו התועים ההם, וכאשר סבל הכל בעבור ה', וכן הדין לעשות לכבודו, נאמר לו: "ואברכה מברכיך ומקללך אאור"- כלומר בעקבות מה שקרה לאברהם בעברו בעתיד, רוב העולם יסכימו להגדילו ולהתברך בו ולא יסכלו את דרכו.

על פי המדרש מסופר: "אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת, אמר תאמר שהבירה הזו בלי מנהיג? הציץ עליו בעל הבירה ואמר אני בעל העולם"

הנמשל: על פי מדרש זה, אותו אדם שראה שהעיר  נשרפת באש חשב שאין מנהיג באותו מקום, פתאום הופיע המנהיג ואמר שהוא בעל המקום  וכוונתו הייתה שהוא יודע שהעיר עולה באש  כי זה באחריותו, אברהם אבינו היה עובר ממקום למקום לשמוע כל מיני דעות ומתוך חקירה זו  גילה מיהו בעל הבירה אשר האיר לו את הדרך דרכה הגיע בכוחות עצמו.

במילים אחרות, הוא גילה את אלוקים השולט על העולם.

אור החיים, שואל: מדוע ה' מדבר עם אברהם לפני שהתגלה אליו במראה הנבואה?

ותשובתו:

א] לא היה צורך שה'  יתגלה אליו קודם הציווי שילך לכנען, לפי שאברהם כבר גילה את הקב"ה בכוחות עצמו.

ב] הקב"ה לא רצה להתגלות אליו קודם שיעמיד אותו בניסיונות ויראה אם הוא אכן מקיים את הציוויים.

היות ואברהם הופיע אחרי עשרה דורות שקלקלו, לכן ה' רצה לבחון אם אכן אברהם ראוי להתגלות אלוקית יותר מהדורות הקודמים.

בעל הטורים  מביא רעיון יפה: עשרה  ניסיונות שהתנסה בהם אברהם- הם כנגד עשרה מאמרות – בהם נברא העולם, כדי לתת שכר טוב לצדיקים. [מסכת אבות משנה ג הסמוך ל"ה]

" וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן"

רש"י מפרש בשתי דרכים:

א] אברהם ושרה לוקחים איתם לכנען את כל האנשים והנשים שהם גיירו אותם תחת כנפי השכינה, לפי ששרה הייתה מגיירת את הנשים ואברהם מגייר את האנשים. לכן מעלה עליהם הכתוב:" אֲשֶׁר-עָשׂוּ בחרן".

ב] על פי  הפשט: אלו היו עבדים ושפחות שהם קנו - מלשון קניין.

רש"ר הירש מסביר: רעיון דומה, אלה היו בני ביתו שקישרו עצמם אל אברהם גם מבחינה רוחנית, כדוגמא לכך משמש: אליעזר- עבד אברהם שהיה גר צדק אמיתי. לאברהם היה כוח השפעה חזק מאד ואלה שנלוו אליו ספגו השפעה זו והתחברו אליו.

גם לוט הושפע מאברהם, אלא שקשר זה לא היה רצוף,

רבינו בחיי מוסיף ואומר: שגם יצחק היה הולך בדרכו של אברהם אביו ומגייר אנשים כפי שכתוב: "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן".

והכוונה "מְגוּיירֵי אָבִיו —" הדבר בא ללמדנו: שיצחק היה מגייר את האומות.

יעקב גם הלך בדרך אבותיו  כפי שהכתוב מציין  זאת:   "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-בֵּיתוֹ, וְאֶל כָּל-אֲשֶׁר עִמּוֹ:  הָסִירוּ אֶת- אֱלֹהֵי הַנֵּכָר, אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם"[בראשית ל"ה ,ב']

מכאן המסקנה שכל האבות- הלכו לבטל את העבודה הזרה ומנגד עסקו בפרסום האמונה  באל יחיד- הקב"ה .

על פי מדרש חז"ל:

"אם מתכנסים הם כל האומות לברוא יתוש אחד, אין יכולים לזרוק בו נשמה- ואתה אומר: "וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ..", אלא אלו הגרים שגיירו, ללמדך שכל מי שמקרב את הגוי- כאילו בראו".

אמר רבי חוניא: אברהם היה מגייר את האנשים ושרה- את הנשים"

 לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד על חכמתו  ופעולותיו של אברהם- למען  פרסום  האמונה בקב"ה שהוא השולט היחידי על כל העולם!

ואין התורה מתארת את עברו של אברהם, אך  אלוקים הבוחן כליות ולב- יודע היטב את מאבקו של אברהם למען הפצת ההכרה -באל אחד ורצונו לעלות לכנען-  ולא היה מן הכבוד  לתאר את עניין המלחמה בעבודה זרה כדברי הרמב"ן.

לכן יפים דברי חז"ל:

אמר רבה בר רב הונא אמר רב הונא, ואמרי לה אמר רב הונא ארבי אליעזר: מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים, בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו. מן התורה, דכתיב (במדבר כ"ב, י"ב): "לא תלך עמהם", וכתיב (במדבר כב, כ): "קום לך אתם". מן הנביאים דכתיב (ישעיהו מח, יז): "אני ה' אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך (זו) תלך". מן הכתובים דכתיב (משלי ג, לד): "אם ללצים הוא יליץ, ולענוים יתן חן".

מכאן שאלוקים סייע לאברהם ללכת בדרך בה חפץ מאד להגיע..

יהי רצון שנזכה ללכת בדרכי אבותינו אברהם יצחק ויעקב.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 7 בנובמבר 2016

פרשת לך- לך, האם ירידת אברהם למצרים הייתה עבירה?/ מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת לך לך, האם  ירידת אברהם למצרים הייתה עבירה?

מאת: אהובה  קליין


ציורים לפרשה:
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הציווי לאברהם:" לך- לך..."/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות\

 ציורי תנ"ך/ אברהם ושרה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ פרעה משיב את שרה לאברהם במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו שבים ממצרים לכנען/ ציירה: אהובה קליין

(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ " והיית לאב המון גויים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ הבטחת הבנים לאברהם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מלכי-צדק מוציא לחם ומים/ ציירה: אהובה קליין (c)



בפרשה זו  הכתוב מתחיל לתאר את ניסיונותיו של אברהם אבינו , אחד מהם  היה: הירידה למצרים בעקבות הרעב בכנען, כפי שהכתוב מתאר: "ויהי רעב בארץ וירד אברהם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב  בארץ: ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי  אשתו הנה- נא ידעתי כי אישה יפת מראה את: והיה כי  יראו  אותך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אותי ואותך יחיו : אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך וחייתה נפשי בגללך": [בראשית י"ב,י-י"ד]

שאלות

א] מדוע רק במצרים אברהם מבחין ביופייה של שרה ?

ב] האם אברהם חטא בירידתו למצרים וביחסו לשרה?

תשובות

אברהם מבחין ביופייה של שרה.

רש"י מביא כמה הסברים:

 א] מדרש אגדה על פי חז"ל: עד שאברהם לא הגיע למצרים הוא לא שם לב ליופייה של שרה - וזאת מתוך צניעות ששררה ביניהם, אלא שעכשיו הבחין ביופייה - כפי שמבואר [תנחומא ה'] ראה אותה משתקפת במי הנהר. ולכן אמר לה: "הנה – נא ידעתי כי אישה יפת מראה את"

ב]  בטבעו של עולם - על ידי טורח הדרך מראהו של האדם מתבזה והיגיעה וטלטולי  הדרך  ניכרים על פניו, אך שרה  נשארה יפה ,  למרות  ההליכה והטרחה המרובה , לכן אמר לה אברהם כי  כעת יודע שהיא באמת יפה.

ג] פשוטו של מקרא: אמר אברהם לשרה: כעת הגיע השעה שיש לדאוג ליופייך כי אומנם ידעתי שאת יפה, אך כעת פה במצרים אנו באים בקרב אנשים  מכוערים והם לא הורגלו לראות אישה יפה ועל כן  זו  העת שעלינו לדאוג שלא יקרה לנו משהו רע.

רבינו  בחיי מביא גם את פירוש רש"י: כי למרות טורח הדרך - שרה נשארת ביופייה, אך הוא מוסיף את דעת רז"ל: שאברהם לא התבונן בשרה מעולם עד אותה שעה. כי אברהם בענוותנותו הגדולה – היה כורת ברית לעיניו, כפי שאמר איוב:"ברית כרתי לעיניי", הצדיקים כורתים ברית עם איבריהם שלא יגרמו להם להינזק -  בדומה לכך שאדם כורת ברית עם אויביו למען לא יזיקו לו.

 האם אברהם חטא?.

 רבינו בחיי  מביא את דעת הרמב"ן- שאכן אברהם חטא בשוגג : כאשר אמר לשרה: "אמרי נא אחותי את" ובעקבות זאת באה גלות  מצרים, ועצם העניין שאברהם הביא את שרה  הצדיקה במכשול של עוון וכל זה מהחשש שאם ידעו שהיא אשתו יהרגוהו ,הרי כאן הוא נכשל בביטחונו בה' שהרי היה צריך לבטוח בקב"ה שיציל אותו ואת אשתו והחטא הנוסף שחטא- שהוא ירד למצרים בעקבות הרעב בארץ- וזאת למרות שהקב"ה שלח אותו לארץ כנען !

אברהם היה צריך לבטוח בה' שיציל אותו מהמוות כתוצאה מהרעב. בעקבות עוון זה  נגזר על זרעו - גלות מצרים כי במקום החטא שם מתרחש גם העונש.

על   פי דעת רז"ל: גלות מצרים היא תוצאה של דברי אברהם לה': "במה אדע כי אירשנה" שנאמר במדרש – שהוא אמר: "במה אדע"? וה' אמר לו: "ידוע תדע", כאן ה' החשיב את דברי אברהם לחטא , וכתוצאה מכך נענשו ישראל בגלות מצרים .

הרב שמשון רפאל הירש :אינו רואה את מעשיו של אברהם בגדר חטא,

 א, אברהם עוזב את ארץ כנען בזמן הרעב ויורד מצרימה, מפני שאינו סומך על הנס , אלא עושה השתדלות כדי לספק את מזונו.

ב, בנוגע לכך שסיכן את אשתו במקום כמצרים ,אי אפשר היה להתחמק מסכנה זו ,עובדה שאברהם חזר על כך שנית כאשר ירד לארץ פלישתים וגם יצחק בנו נקט באותם אמצעים כאשר נקלע למצב של רעב ,כפי שהכתוב מתאר :"ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך – פלישתים גררה" [בראשית כ"ו, א] וכל זה קרה למרות שאברהם היה יכול לבטוח בה' שיספק את מזונותיו בארץ כפי שהוריד מן לעם ישראל במדבר.

הרי אברהם שהוא בבחינת בשר ודם לא היה לו מישהו ששימש לו דוגמא כיצד לנהוג במקרים כאלה והכל למד מתוך ניסיונות באופן עצמאי . לכן לאברהם הייתה  הזכות להגיד: "אין סומכין על הנס"

בנוגע לעניין שרה, הרי במצרים באותה תקופה הייתה אווירה של פריצות ואישה פנויה הייתה  בטוחה יותר מאשר אישה נשואה, היות ואם  ואישה  הייתה נשואה- היה קיים חשש שיהרגו את בעלה ואותה ייקחו, בעוד שאישה פנויה המלווה על ידי אחיה- כדי להשיג אותה - היו צריכים לנהל משא ומתן עם האח ובינתיים מרוויחים זמן ובמקביל יכולה להופיע  הישועה.

אם כן , זו הברירה היחידה  שעמדה לאברהם והוא נהג כשורה, מצד אחד אמנם האמין בה' , אך מנגד הבין שיש לעשות השתדלות כדי להציל חיים.

לסיכום, לאור האמור לעיל, אברהם הועמד בניסיון הרעב בכנען , בנוגע לפתרון העניין – ישנם הסוברים –כדוגמת הרמב"ן ורבינו בחיי- שהוא חטא בשני דברים  ראשית, מעצם ירידתו למצרים ובכך אמונתו בה'  נפגמה – ולא הבין כי שלוחי מצווה אינם ניזוקים ובעקבות זאת הוא גרם לגלות מצרים כי במקום שנעשה החטא שם מתבצע גם העונש.

שנית , הוא סיכן את שרה אשתו במקום שאין יראת שמים.

מנגד רבי שמשון רפאל הירש סובר: כי  אברהם נקט בדרך נכונה בהיותו מאמין באלוקים . אך מנגד הבין כי עליו לעשות השתדלות ולא לסמוך על ניסים בלבד ואין לראות במעשי אברהם חטא.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר