‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת כי תבוא. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת כי תבוא. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 4 בספטמבר 2018

ציורי תנ"ך/ "מראשית כל פרי"- ביכורים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

Biblical paintings

 First fruits from the  tree

" וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ.   וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא;"
 [דברים כ"ו, א-ב]

ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 28 באוגוסט 2018

פרשת כי תבוא-'ביכורים- "מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי"-מדוע ?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תבוא- ביכורים- "מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי"-מדוע ?

 מאמר  מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לפרשה:

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ ביכורים- משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ עליה לרגל לירושלים בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הגשת הביכורים לכהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ "ברוך תהיה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הברכה על הר גריזים/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)




העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בכניסה לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך, ברכת פריה ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ניצחון עם ישראל על אויביו, בחסדי ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ אורה של ירושלים על פי דברי ישעיהו הנביא[בהפטרה]/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/חזון ישעיהו-"שפעת גמלים" וגם צאן בציון /ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]





ציורי תנ"ך/"והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך"[ישעיהו ס]
ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

 הפרשה פותחת במצוות  הבאת  ביכורים ובתיאור  אופן הכנת המצווה:

"וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ.  וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא; וְהָלַכְתָּ, אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם".

 [דברים כ"ו, א-ג]

השאלות הן:

 א] ממתי  התחייבו ישראל להביא ביכורים לבית המקדש?

 ב]  מה החשיבות בהבאת ביכורים מראשית הפירות – דווקא?

 תשובות.



מצוות  הבאת ביכורים.

על פי דברי הספרי: ישנה הוראה לעם ישראל להביא ביכורים לבית המקדש  -

 ובשכרה יכנסו לארץ.

 המלבי"ם מסביר:  לא התחייבו ישראל להביא ביכורים ,אלא לאחר שהתיישבו כבר בארצם- "לאחר ירושה וישיבה" ועצם העניין שעם ישראל קיבלו עליהם כבר מעכשיו לקיים את מצוות הבאת הביכורים לכשיכנסו לארץ המובטחת – הדבר היווה זכות בידם- להיכנס לתוך ארץ הקודש.

 על פי דעת מקרא: "וְהָיָה, כִּי"-הכוונה כי כבר נהיה כמו שכתוב:

"וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַיהוָה הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אֹיְבָיו".[שמואל-ב, ז', א']

 כלומר- לאחר שעם ישראל המליכו עליהם מלך- כמו שנאמר במסכת סנהדרין:

"תניא: רבי יוסי אומר: שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זכרו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה. ואיני יודע איזה מהן תחילה, כשהוא אומר "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ, מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק", הווי אומר: להעמיד להם מלך תחילה, ואין 'כסא' אלא מלך, שנאמר (דהי"א כ"ט, כג) "וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ".

רש"י מסביר על סמך הגמרא [קדושין ל"ז]  שישנן שתי מצוות בלבד שעם ישראל התחייבו בהן רק אחרי כיבוש ארץ ישראל וחלוקתה והן: מצוות הבאת ביכורים והמלכת מלך עליהם. וההוכחה לכך שבשתי מצוות אלה נאמר:

"כִּי-תָבֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ; וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי". [דברים י"ז, י"ד]

 בעל העקדה טוען: שלאחר שעם ישראל יכנסו לתוך הארץ המובטחת ויהיו יושבים בה כבר ימים רבים ,קיים החשש שהם יזקפו את כל הצלחת  פירות ארץ ישראל לזכותם וכוחם הבלעדי- בבחינת- כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, שמא ישכחו  את הדברים הנפלאים והניסים שעשה עימם ה' , לכן בכך שהתחייבו לקחת ביכורים  לאחר שהשתקעו בארץ - הדבר יזכיר להם- כי לה'  הארץ ומלואה והוא אשר העניק לנו את מתנת ארץ ישראל והוא אשר משפיע על כל הצלחת העם.

 בעל הטורים מפרש את המילה: "וְלָקַחְתָּ"- בגימטריא- "בשבעה מינין"

 רבינו בחיי אומר בדומה לדברי רש"י: מצוות ביכורים חלה על עם ישראל לאחר שירשו את הארץ והתיישבו בה- היינו- לאחר כיבוש וחילוק הנחלות.

     " וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה "  

על פי דברי רש"י:  נאמר: "וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית ..." ולא  כל ראשית- אין כל הפירות חייבים במצוות ביכורים- אלא- שבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל,

 כגון זית- זית משובח- דבש- תמרים משובחים.

 וכיצד מבצע היהודי את המצווה- הלכה למעשה? על כך מתארת לנו המשנה:

"כיצד מפרישין הביכורים? יורד אדם בתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר, רימון שביכר, קושרו בגמי ואומר: הרי אלו ביכורים.

ורבי שמעון אומר: אף על פי כן חוזר וקורא אותם ביכורים מאחר שיתלשו מן הקרקע".

 [מסכת ביכורים פרק ג, א]

 דעת מקרא מבהיר: כמו שנאמר: "רֵאשִׁית, בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ, תָּבִיא, בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ " [שמות כ"ג, י"ט] הכוונה לפירות משבעת המינים- מובחרים.

 וכאשר עם ישראל כבר  מיושבים בארצם ,עליהם לזכור שפירות אלה הם מתנה מה' ויניחו את הפירות בטנא כפי שמסביר אונקלוס: לשם כבוד- כמו שמובילים שי למלך- אל בית המקדש ששם נמצא ארון הברית- ושם שורה השכינה.

וראיתי בספר: "מטה שמעון" הסבר דומה לדברי רש"י- שמביאים  ביכורים אך ורק משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל,  כמו שנאמר:

"אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ".[דברים ח, ח]

 ובהמשך מספר מקרה מעניין:

 על פי מסכת תענית: "פעם אחת גזרה מלכות על ישראל שלא יביאו עצים למערכה,ושלא יביאו ביכורים לירושלים, והושיב שומרים על הדרכים כדרך שהושיב יורבעם בן נבט- שלא יעלו ישראל לרגל, מה עשו עשרין של אותו הדור ויראו חטא? הביאו כלי ביכורים וחיפום בקציעות [כלומר- כיסו את הביכורים בתאנים יבשות] ונטלום ועלי על כתיפהן [הכוונה- מכתש] וכיון שהגיעו אצל השומרים, אמרו להם השומרים: להיכן אתם הולכים? אמרו להם: לעשות שני עיגולי דבלה במכתשת שעל כתיפנו, כיון שעברו מהן, עיטרום בסלים והביאום לירושלים" עולי הרגל כאשר ראו שהשומרים בדרכים –כוונתם להערים עליהם מכשולים במצוות הבאת ביכורים- הסבירו להם: שהם  לוקחים איתם מכתש ,שני עיגולים של תאנים מיובשות וכך הצליחו לעבור את הביקורת של שומרים אלה.

 רש"ר מוסיף ואומר: נאמר:

"וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ"

 כשם שהמילה: "מראשית" מורה על מבחר מפירות הארץ, הרי המילה: מארצך

מורה: יש להביא מפירות שבעת המינים הצומחים בחבלי הארץ המתאימים  ביותר לגידול פירות אלה.

בעל הטורים מסביר: כל "ראשית – מיועדת לה' כמו שנאמר:

"ֹקודֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה, רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה" [ירמיהו ב, ג]

 רבינו בחיי אומר: מכאן ניתן ללמוד: שכל מצווה וכל דבר שנועד לאלוקים- צריך שיהיה מן המובחר כמו  שהתורה מתארת את הבל הצדיק - שהביא קורבן מן המובחר כפי שמתואר:

"וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ, וּמֵחֶלְבֵהֶן" [בראשית, ד, ד]

 "שפת אמת" מסביר רעיון יפה: אומנם כיום אין מקיימים מצוות ביכורים, אלא ישנה תפילה לה', ואותה צריכים לתת ראשית בכל יום כמו הביכורים, שהרי הקב"ה מחדש בכל יום מעשה בראשית וכל יום יש להסתכל על  הבריאה בצורה מחודשת, למרות שכלפי חוץ קיימת קליפה המסתירה את ההתחדשות הזו כמו שנאמר:: "אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" [דברי שלמה המלך, קהלת ,א, י"ט] האדם חייב למצוא בכל יום מחדש את התגלות האור וכך כל אדם צריך לזכור את הראשית שלו מחדש- את שורשיו ואת כל מה שעשה ה' למען עם ישראל  כאשר הוציאם ממצרים.

 באופן זה יגלה את  האור- ואין אור אלא שמחה.

 לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק- כי מצוות ביכורים נועדה להזכיר לעובד האדמה: כי כל ההצלחה בפירות שגידל- היא הודות לה'  ואין אדם רשאי לזקוף זאת להצלחתו הבלעדית ומתוך כך ילמד לראות  את ההתחדשות בחיי היום- יום- להתחבר אל בוראו ולהתמקד באור הגנוז במעשה הבריאה ויזכה לשמחה.-

ויפים דברי דוד המלך:

"עִבְדוּ אֶת יְהוָה בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה." [תהלים, ק, ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי

 שיר מאת: אהובה קליין ©



הוא התנחל בארץ אבות

בזיעת אפו עמל רבות

התגבר על  מהמורות

כארי עמד בניסיונות.



משהבשילו  הפירות

אורו עיניו מהמראות

הביט בשבעת המינים

התפעלותו הרקיעה שחקים.



 מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי ייקח

 ימלא הטנא וישמח

 יחיש צעדיו למקדש

  להודות לה' על החדש.

 הערה: השיר בהשראת פרשת כי תבוא [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 11 בספטמבר 2017

ציורי תנ"ך/ ניצחון ישראל על אויביו/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך, ניצחון עם ישראל על ה

Biblical paintings

The blessing of war- the enemy flees to seven 

ways

 "יִתֵּן יְהוָה אֶת- אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ, נִגָּפִים לְפָנֶיךָ:  בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ, וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ".

[ דברים כ"ח, ז]אויב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 4 בספטמבר 2017

פרשת כי תבוא- מנוסת האויב בשבעה דרכים-מדוע?/מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תבוא - מנוסת האויב בשבעה דרכים, מדוע?

ציורים שלי לפרשה:


העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך, ניצחון עם ישראל על האויב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/הברכה על הר גריזים/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]







ציורי תנ"ך/  "ברוך  תהיה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל בפתח ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל נכנסים לארץ הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c)

[מן על בד]



 ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים למקדש/ ציירה: אהובה  קליין(c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ העליה לרגל לירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "וברוך אתה בשדה"/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ברכת פרייה ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ "ברוך טנאך.."/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ רוזנים ומלכים מגיעים לציון ביום הישועה/ ציירה: אהובה קליין (c)

 [שמן על בד]

[מתוך ההפטרה לפרשה בישעיהו]



Biblical painting by: Ahuva klein

They all come to jerusalem and see a great  light



פרשה זו נקראת תמיד בחודש אלול- שהוא החודש האחרון לחודשי השנה - על כך ניתן למצוא רמז במאמר במסכת מגילה [ל"א, ע"ב]

"עזרא הסופר תיקן להם לישראל- שיהיו קוראים קללות שבמשנה תורה  [צ"ח קללות שבפרשת כי תבוא] טרם ראש השנה, במטרה שתכלה השנה וקללותיה"

הרעיון הטמון בזה הוא: שאם חלילה נגזרו על ישראל גזירות  קשות מן השמים יהא קיומן אך ורק על ידי קריאת פרשת הקללות שבחומש דברים  - בבחינת: "ונשלמה פרים שפתינו" [הושע י"ד, ג]

באופן זה יקוים בנו דברי הפייטן: "תכלה שנה וקללותיה- תחל שנה וברכותיה"

לאחר אזכרת הקללות, התורה פותחת בנושא הברכות: "וְהָיָה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--וּנְתָנְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עֶלְיוֹן, עַל, כָּל-גּוֹיֵי הָאָרֶץ.  וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגֻךָ:  כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  בָּרוּךְ אַתָּה, בָּעִיר; וּבָרוּךְ אַתָּה, בַּשָּׂדֶה.  בָּרוּךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ, וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ--שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ.  בָּרוּךְ טַנְאֲךָ, וּמִשְׁאַרְתֶּךָ.  בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ; וּבָרוּךְ אַתָּה, בְּצֵאתֶךָ.  יִתֵּן יְהוָה אֶת-אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ, נִגָּפִים לְפָנֶיךָ:  בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ, וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ...." [דברים  כ"ח, א-ח]

השאלות הן:

א] באיזה אופן יגיעו אלינו הברכות?

ב] כיצד ננצח את אויבינו הקמים עלינו?

תשובות.

אופן הגעת הברכות.

בפסוק: נאמר: "וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגֻךָ"- יש כאן כפל לשון: "וּבָאוּ עָלֶיךָ"- "וְהִשִּׂיגֻךָ"

אבן עזרא מבהיר: כי הברכות  מעצמן:" וְהִשִּׂיגֻךָ"- יגיעו אליך ללא מאמץ.

ספורנו אומר רעיון דומה: למרות שלא  תשתדל להשיג את הברכות- הן  תבואנה אליך ומוסיף, בתנאי שתעשה תורתך קבע ומלאכתך עראי- לפיכך תזכה שהברכות ישיגוך בלי השתדלות.

הצדיק רבי יששכר דוב מבלז טוען: כי ישנה הבטחה לישראל שהברכות יניבו תוצאות טובות - מתוך השפע האלוקי וגם אם האדם יברך מהברכות  מחוסר  מחשבה, או שכל טוב, הברכות ישיגוהו כפי שהתורה מבטיחה.

רבי משה חיים מסאדילקוב- [נכדו של הבעל שם טוב] כותב בספרו: "דגל מחנה אפרים"- קורה שאדם אינו יודע בדיוק מה טוב לו ויכול להיווצר מצב שהוא דווקא מנסה לברוח מהטוב מתוך שיקול דעת מוטעה בחושבו שהוא בורח מהרע. התורה מבטיחה: כי גם אם האדם יברח מהברכות, מתוך שיקול דעת מוטעה - הברכות ישיגוהו על כורחו.

לזה גם התכוון דוד המלך באומרו : "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי" [תהלים כ"ג, ו] גם כשאיני יודע מהו  "טוב וחסד" עבורי ויברח מהם בטעות , הם ירדפוני.

"בעל  נתיבות המשפט" מצטט את דברי חז"ל  במסכת קידושין [ל"ט,ע"ב]  "שכר מצווה בהאי עלמא ליכא"- הכוונה ששכר המצווה אינו משולם לאדם בעולם הזה, מכאן המסקנה שהשפע שה' ממטיר על מקיימי המצוות- נועד לאפשר להם לקיים מצוות נוספות- מתוך רוגע ללא קשיים מיותרים.

בעל החפץ חיים- מסביר: באמתחתו של ה' ישנן ברכות רבות, אך הברכה החשובה  ביותר היא: "כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" ומאושר האיש שזוכה בברכה זו -  שכן הוא  זוכה ממילא גם לשאר הברכות.

הרב יצחק ניסנבוים אומר על המשפט: "כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ".  – זוהי אחת מהברכות לישראל, היות שבדרך כלל כאשר לאדם טוב הוא עלול לשכוח את ה'  כפי שנאמר: "וישמן ישורון ויבעט" [ [דברים ל"ב, ט"ו]

לכן כאן מבטיחה התורה: שגם במצב שעם ישראל יחוש את כל ברכת ה'- הוא  ימשיך לדבוק בה' ולקיים את המצוות בימים הטובים כמו בימים הקשים.

הרש"ר-הירש מוסיף: כי ברכות ההצלחה והפריחה- באות מאליהן- בלי שתבקש אותן. הן משיגות אותך ואינך משיגן - וברכות אלה רודפות אחריך מהטעם שאתה רוצה לעבוד את ה'.

ניצחון האויבים.

נאמר: "יִתֵּן יְהוָה אֶת-אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ, נִגָּפִים לְפָנֶיךָ:  בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ, וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ...."

רבי יוסף שאול נתנזון [רבה של  לבוב] כותב בספרו: "דברי שאול" -בדרך כלל כאשר יוצאים למלחמה, אין מרכזים את כל החיילים במקום אחד, אלא מפזרים אותם . באופן זה לא יצליח האויב להפתיע את הצבא משום צד, כי אם ינסה יותקף מנגד.

כאן התורה מבטיחה שהנס הגדול יהיה: שהאויבים יבואו מכיוון אחד וכך יהיה ניתן להביס אותם במכה אחת ובזמן שינוסו לכל עבר –עם ישראל בקלות יוכל להכותם מכל הצדדים ולנצחם.

הרש"ר- הירש מסביר: עם ישראל לא יזדקק לשום עזרה של מדינה אחרת, אלא האמצעי היחיד לנצח את האויב הוא - לשמוע בקול ה'.

כי הכל מאת הקב"ה- כל השפע שהוא מבטיח.

 רש"י מסביר:" וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ...." זוהי ברכה לעם ישראל- כי כך  דרכם של הנבהלים- המתפזרים לכל עבר.

ומשמעות: "שבעה"- רבים ביותר- כמו: "וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד"

[ויקרא כ"ו, כ"ו]

ה"כלי יקר" טוען: מיד כאשר  האויבים יראו שעם ישראל מוצלחים וברוכים בבואם וצאתם- הדבר יגרום אצלם קנאה ויצאו נגד עם ישראל במלחמה- במטרה לגרשם מהארץ הטובה ולכן נאמר:

"בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ, וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ...."

המעיין בנאמר בחומש ויקרא בפסוק: "וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.  וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד"- [ויקרא, כ"ו, ה-ו]

ישאל עצמו: כיצד ניתן ליישב את הסתירה בין הנאמר שם לבין המשפט כאן בפרשה: בנושא המלחמה: "בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ, וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ...."

 הרי אם התורה מבטיחה: שעם ישראל ישב לבטח בארצו, מדוע מדובר  בתוך הברכות על מלחמה?

הרש"ר- הירש אומר על הנאמר: "וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם".   הכוונה לשלום פנימי של עם ישראל בתוך ארצו.

ודעת מקרא מסביר: כי הכוונה לביטחון כלכלי של העם בארצו  ושה' בירך את לחמם שיהיה בשפע.

"אבי עזר": מתמקד במספר שבע: שהוא חשבון שבעת הימים בשבוע- השנה השבעית- כשנת שמיטה שבע שנות שמיטה- הן יובל. בכינור של המקדש היו שבעה מיתרים.

לסיכום, לאור האמור לעיל : ניתן להסיק כי המפתח להצלחה והשגת הברכות תלוי באמונה ובטחון בקב"ה- ומילוי מצוות התורה- הלכה למעשה כמו שנאמר:

"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ".

[דברים י ,י"ב] מי ייתן ונזכה למלא את רצון ה' והברכות ישיגו אותנו ובמקרה והאויב ינסה להילחם בנו ולגרשנו מארצנו המובטחת, הדבר לא יעלה בידו וינוס  בשבעה דרכים כשהוא מבולבל ומבוהל ונזכה לישועת ה' –

לעניות דעתי, המספר שבע מזכיר  גם את המנורה בעלת שבעת הקנים שזכה זכריה הנביא לראות ולא הבין את המשמעות, אלא רק לאחר שהמלאך הסביר לו ואמר לו:

"לֹא בְחַיִל, וְלֹא בְכֹחַ--כִּי אִם-בְּרוּחִי, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת".[זכריה ד, ו]רעיון זה היה מכוון למלך זרובבל [ממלכי יהודה -אחד ממנהיגי שיבת ציון שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, אשר בנה את בית המקדש השני בשנת 516 לפנה"ס].

אך בהחלט הרעיון משקף גם  את עם ישראל היושב בארצו , כאשר הולך בדרך ה' – ומשמש אור לגויים כאור המנורה עם שבעת הקנים [שהיא  סמל המדינה] זוכה ברוח ה' ובסייעתא דשמיא להביס את אויביו.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר