‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת חיי שרה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת חיי שרה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 26 בנובמבר 2019

ציורי תנ"ך/ אליעזר ורבקה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- Rebecca and

   Eliezer 

"וַתֹּאמֶר, שְׁתֵה אֲדֹנִי; וַתְּמַהֵר, וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל-יָדָהּ--וַתַּשְׁקֵהוּ.  יט וַתְּכַל, לְהַשְׁקֹתוֹ; וַתֹּאמֶר, גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב",


[בראשית כ"ד,י"ח- י"ט]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 19 בנובמבר 2019

פרשת חיי שרה - כיצד ידע אליעזר ששליחותו עלתה יפה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת חיי שרה- כיצד ידע אליעזר  ששליחותו עלתה יפה?

מאמר מאת אהובה קליין.

היצירות שלי לפרשה:






ציורי תנ"ך/ אברהם מבקש לרכוש קבר לשרה במערת המכפלה/
ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ אברהם רוכש את מערת המכפלה מעפרון/ ציירה:

אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"וישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר דיבר באוזני בני - חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר"[בראשית  כ"ד, ט"ו]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ אברהם משביע את אליעזר לא לקחת אישה ליצחק מבנות הכנעני/

 ציירה: אהובה קליין  (c)




ציורי תנ"ך/ אליעזר הולך לחרן לחפש אישה ליצחק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ אליעזר- עבד אברהם מתפלל להצלחת שליחותו/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ אליעזר צופה בנערות השואבות מים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי  תנ"ך/ רבקה מגישה לאליעזר מים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ תשובת רבקה לאליעזר- עבד אברהם:"אלך" /ציירה אהובה קליין(c)



  ציורי תנ"ך/  יצחק  יוצא לשוח בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ רבקה מגיעה לביתו של יצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)



פרשה זו מתארת את שליחותו  המוצלחת של – אליעזר  עבד אברהם הזוכה לסייעתא דשמיא במציאת זיווג ליצחק בנו של אברהם:

"וַתֹּאמֶר, שְׁתֵה אֲדֹנִי; וַתְּמַהֵר, וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל-יָדָהּ--וַתַּשְׁקֵהוּ.  וַתְּכַל, לְהַשְׁקֹתוֹ; וַתֹּאמֶר, גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב, עַד אִם-כִּלּוּ, לִשְׁתֹּת.  וַתְּמַהֵר, וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל-הַשֹּׁקֶת, וַתָּרָץ עוֹד אֶל-הַבְּאֵר, לִשְׁאֹב; וַתִּשְׁאַב, לְכָל-גְּמַלָּיו.  וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה, לָהּ; מַחֲרִישׁ--לָדַעַת הַהִצְלִיחַ יְהוָה דַּרְכּוֹ, אִם-לֹא.  וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת, וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב, בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ--וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל-יָדֶיהָ, עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם.  וַיֹּאמֶר בַּת-מִי אַתְּ, הַגִּידִי נָא לִי; הֲיֵשׁ בֵּית-אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ, לָלִין.  כד וַתֹּאמֶר אֵלָיו, בַּת-בְּתוּאֵל אָנֹכִי--בֶּן-מִלְכָּה, אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר. וַתֹּאמֶר אֵלָיו, גַּם-תֶּבֶן גַּם-מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ--גַּם-מָקוֹם, לָלוּן.  וַיִּקֹּד הָאִישׁ, וַיִּשְׁתַּחוּ לַיהוָה.  וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, אֲשֶׁר לֹא-עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ, מֵעִם אֲדֹנִי; אָנֹכִי, בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי יְהוָה, בֵּית, אֲחֵי אֲדֹנִי"

[ בראשית  כ"ד, י"ח- כ"ה]

השאלות הן:

א] מדוע אליעזר- לאורך כל הפרשה  מכונה בשם "עבד" ולא בשמו הפרטי?

ב] כיצד היה בטוח אליעזר- כי רבקה- היא הנערה המיועדת ליצחק?

תשובות.

עבד אברהם.

את התשובה ניתן להבין על ידי המעשה הבא: מעשה בשני תלמידי ישיבה שלמדו בישיבת "מיר" שבליטא, בתקופת לימודיהם בישיבה חלו במחלה קשה, הרופאים במקום לא מצאו מזור למחלתם, לפיכך הלכו הבחורים להתייעץ עם  המשגיח: רבי ירוחם, והוא שלחם אל אחד מגדולי הדור לשאלו כיצד ינהגו, אך בדרך הוטל עליהם  לגשת אל "החפץ חיים" הגר בראדין - כדי שיתברכו על ידי  צדיק  זה בברכה ואכן הם שמעו לעצת רבם ,תחילה הגיעו לראדין לקבל ברכה מה "חפץ חיים" ,אך בני ביתו הזהירו אותם שהרב , מרוב זקנותו המופלגת ,עלול להירדם  תוך כדי שהותם בחדרו, אכן הרב נרדם לכמה שעות ומתח רב עבר עליהם מחשש שעלולים להפסיד את הרכבת אל  הרב אשר  חייבים לקבל ממנו עצה לבעייתם, אולם בסופו של דבר ה"חפץ חיים" התעורר והם זכו לברכתו ואחר כך נסעו לאותו רב   אליו נשלחו - על ידי רבם בישיבה. הרב החכם הציע להם להתאשפז בבית החולים המקומי, אבל הזהיר אותם שבמידה ויזדקקו לניתוח- יסכימו שרק הרופא שנקב  בשמו- ינתח אותם בלבד!

שני הבחורים הגיעו לבית החולים, אך התברר כי הרופא שעליו המליץ גדול הדור אינו נמצא במקום. לכן הציעו להם לגשת לרופא אחר שלא הומלץ להם עליו.

אחד הבחורים  לא המתין  לרופא המיוחל וניגש לרופא שהיה באותו זמן שם ונותח , אך כעבור שלושה ימים, נפטר ואילו חברו המתין בסבלנות  לרופא המומלץ על ידי רבו,  נותח וכעבור זמן -שב לאיתנו והבריא ממחלתו.

ההבדל בין שני הבחורים היה: שהאחד ציית לרבו והשני לא!      מכאן ,כאשר מצייתים לרב ,אזי צדיק גוזר וה' מקיים! ואילו כאשר הציות אינו מוחלט  אין ערובה להצלחה.

הנמשל: אליעזר ציית לדברי אברהם ולתנאיו  כדי  להביא בת זוג ליצחק  , הוא ביטל את כל עצמותו - את האני שלו והוא נרתם להיות "עבד" לאברהם בנאמנות יתרה וכל  מעשיו נבעו מתוך  כוחו של אברהם - שהטיל עליו שליחות קדושה זו ולכן  הצליח!

משום כך קוראת לו התורה עבד אברהם ואילו שמו לא הוזכר לאורך כל שליחותו בפרשה .[ על פי ספר "ללמדך" מאת: הרב  מרדכי פרוינדליך זצ"ל]

אליעזר  הצליח בשליחות הזיווג ליצחק.

האגדה מספרת: ה' ציווה לשני מלאכים תפקידים: לראשון אמר: שילווה את אליעזר- עבד אברהם בדרכו וישמרהו .

לשני ציווה: שיזמן את רבקה  לפני אליעזר ברגע שיגיע על עין המים, המלאכים מיהרו חיש למלא את ציווי ה' וכאשר  יצא אליעזר לדרכו- שלח ה' ברקים ונגוהות וזיקים  -להאיר לו את הדרך והוא משתאה על כל המראות האלה וכאשר ניצב על עין המים אשר בחרן, הוא משתומם ושואל: כיצד עברתי דרך כה ארוכה ,אך ורק, במשך יום אחד? מיד הבין כי קיבל  סיוע אלוקי ואז החל מתפלל אל ה' שיעזור לו במציאת  נערה ישרה, אוהבת לעשות מעשה חסדים. מיד הופיע המלאך  והוציא אותה מביתה ללכת לעין המים , היא לקחה את כדה על שכמה והלכה למקור המים והנה המים עולים לקראתה אליעזר הבחין בכך וחשב: הבה אתבונן בנערה זו ובמעשיה ואדע מדוע המים עלו לקראתה?  ראה שהיא ניגשת אל ילד בוכה ושואלת לסיבת בכיו והוא עונה לה: כי נפצע ברגלו מאבן, מיד  רבקה טיפלה בו ושטפה לו את רגלו הפצועה ואף חבשה את פציעתו עם מטפחתה והייתה מרגיעה אותו ומציעה לו שישוב לאמו ובמהרה יתרפא. וכאשר  התרחקה רבקה מהמקום, פגשה באישה עיוורת שביקשה  שתלווה אותה לביתה ואכן רבקה  עשתה זאת במסירות רבה. כשחזרה התיישבה על סלע  לנוח ,לפתע הבחינה באליעזר והציעה לו לשבת ,מיד הלכה להביא לו מים  והוא הבין שרק נערה בעלת לב רחום כזה- ראויה ליצחק. לאחר שביקש ממנה מים נתנה לו לשתות מכדה ודאגה גם לגמליו ובעקבות זאת, העניק לה אליעזר תכשיטים - נזם ושני צמידים. היא  הציעה לו מספוא לגמלים וגם  מקום ללון, אז הבין אליעזר שזו הנערה המיועדת ליצחק והודה לאלוקים על כך.

רש"י מסביר: התכשיטים שהוענקו לרבקה על ידי אליעזר- היו  בהם סמלים רוחניים.

נאמר: "וייקח האיש נזם זהב בקע משקלו..." בקע= רמז למחצית השקל שעתידים בני ישראל לתרום עבור בית המקדש.

"שני  צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם" [בראשית, כ"ד, כ"ב]רמז לשני לוחות הברית.

עשרה= עשרת הדברות.

ומדוע רצה בעצם אליעזר  לרמוז על מחצית השקל?

התשובה לכך- לפי שרבקה סימלה את עמוד החסד והעולם הזה  עומד על שלושה דברים:

"על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים"

שני הצמידים המסמלים את לוחות הברית - כוללים שני  סוגי מצוות:

א] מצוות בין אדם למקום.

ב]: מצוות שבין אדם לחברו.

 מסתבר: כי מדרגתו של אדם בעניינים בן אדם למקום - מעידה גם על יחסו בין אדם לחברו, שהרי אם הוא ירא שמים, יכבד גם את רעהו. שכן שני  יסודות אלו קשורים זה בזה!

 הגאון  מווילנה  אומר רעיון מעניין על אליעזר: שלושה סוגי מושלים הוזכרו במשלי [ו, ז]

"לֵךְ-אֶל-נְמָלָה עָצֵל;    רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. אֲשֶׁר אֵין-לָהּ קָצִין--    שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל".

קצין: מלמד תורה  ברבים  ומורה הוראה בישראל.

שוטר: תפקידו לכפות את קיום הדין באופן מעשי.

מושל- ממונה על מידות ,שלא יהיו גזל וחמס בעיר- שלושת התפקידים האלה היו כלולים אצל עבד אברהם.

לפי שנאמר:

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל-עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל, בְּכָל-אֲשֶׁר-לוֹ": [בראשית כ"ב, ב]

עבדו- שוטר.

זקן ביתו- קצין בחכמה.

המושל בכל אשר לו- משגיח על הכול. וזהו שאמר אברהם:  "וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר".[שם בראשית ט"ו, ב]  "מֶשֶׁק"- ראשי תיבות- מושל, שוטר, קצין.- שהיו כלולים באליעזר. [ביאור הגר"א למשלי]

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק, כי אליעזר – עבד אברהם אשר  היה  מסור לאדונו - וגם אדם בעל מידות חשובות  וחכמה , הבין כי על פי כל הניסים  והאירועים שהתרחשו במהלך שליחותו, תפילתו  התקבלה  במרומים וזכה למצוא בסייעתא דשמיא את הנערה - בעלת החסדים רבקה  המיועדת ליצחק.

ההפטרה:
 מלכים- א, פרק א:
הנה קטע  מההפטרה:


" וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַיְכַסֻּהוּ, בַּבְּגָדִים, וְלֹא יִחַם, לוֹ.   וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו, יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה, וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּתְהִי-לוֹ סֹכֶנֶת; וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ, וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ.  וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה, בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל; וַיִּמְצְאוּ, אֶת-אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית, וַיָּבִאוּ אֹתָהּ, לַמֶּלֶךְ.   וְהַנַּעֲרָה, יָפָה עַד-מְאֹד; וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת וַתְּשָׁרְתֵהוּ, וְהַמֶּלֶךְ לֹא יְדָעָהּ.   וַאֲדֹנִיָּה בֶן-חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר, אֲנִי אֶמְלֹךְ; וַיַּעַשׂ לוֹ, רֶכֶב וּפָרָשִׁים, וַחֲמִשִּׁים אִישׁ, רָצִים לְפָנָיו.   וְלֹא-עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר, מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ; וְגַם-הוּא טוֹב-תֹּאַר מְאֹד, וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם.  וַיִּהְיוּ דְבָרָיו--עִם יוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה, וְעִם אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן; וַיַּעְזְרוּ, אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה.  וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וּבְנָיָהוּ בֶן-יְהוֹיָדָע וְנָתָן הַנָּבִיא, וְשִׁמְעִי וְרֵעִי, וְהַגִּבּוֹרִים, אֲשֶׁר לְדָוִד--לֹא הָיוּ, עִם-אֲדֹנִיָּהוּ.   וַיִּזְבַּח אֲדֹנִיָּהוּ, צֹאן וּבָקָר וּמְרִיא, עִם אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת, אֲשֶׁר-אֵצֶל עֵין רֹגֵל; וַיִּקְרָא, אֶת-כָּל-אֶחָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וּלְכָל-אַנְשֵׁי יְהוּדָה, עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ.   וְאֶת-נָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ וְאֶת-הַגִּבּוֹרִים, וְאֶת-שְׁלֹמֹה אָחִיו--לֹא קָרָא.  וַיֹּאמֶר נָתָן, אֶל-בַּת-שֶׁבַע אֵם-שְׁלֹמֹה לֵאמֹר, הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ, כִּי מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ בֶן-חַגִּית; וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד, לֹא יָדָע.   וְעַתָּה, לְכִי אִיעָצֵךְ נָא עֵצָה:  וּמַלְּטִי, אֶת-נַפְשֵׁךְ, וְאֶת-נֶפֶשׁ בְּנֵךְ, שְׁלֹמֹה". 


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אליעזר ורבקה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 אליעזר  ורבקה.

שיר מאת: אהובה קליין ©



אליעזר  משנס מותניים

אל חרן נושא רגליים

חפץ למלא רצון אדונו

למצוא אישה ליצחק בנו.



 חיש  התקצרה דרכו

 מלאך   מלווהו לצדו

 שעת בין הערביים

 הגיע לארם  נהריים.



 עתה מתבונן   בשואבות

  לבאר פוסעות כאיילות,

 מתפלל מתחנן לאלוקים

 למען נערה רבת חסדים.



לפתע עלמה טובת מראה

נועם הליכותיה מיד מזהה

מכדה  אותו  חיש תשקה

את צימאונו   וגמליו תרווה.


הערה: השיר בהשראת: פרשת חיי שרה  [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 6 בנובמבר 2018

ציורי תנ"ך/ אליעזר הולך לחרן/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings

Eiezer goes to Charan to look for a wife for Isaac

"וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, וַיֵּלֶךְ, וְכָל-טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ; וַיָּקָם, וַיֵּלֶךְ אֶל-אֲרַם נַהֲרַיִם--אֶל-עִיר נָחוֹר". 

[בראשית כ"ד, י']


ציורי תנ"ך/ אליעזר הולך לחרן לחפש אישה ליצחק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 30 באוקטובר 2018

פרשת חיי שרה- מי היה אליעזר ומה הייתה שליחותו?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 פרשת חיי שרה - מי היה אליעזר ומה הייתה שליחותו?

מאמר מאת: אהובה קליין.

 הציורים שלי לפרשת השבוע:



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ לשאול את פי הנערה/ ציירה: אהובה קליין (c)




העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ אברהם מנהל משא ומתן עם עפרון/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ אברהם רוכש את מערת המכפלה בכסף מלא/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ אליעזר נשבע לאברהם שלא ייקח ליצחק אישה מבנות הכנעני/


ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/  אליעזר יוצא לחרן/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ אליעזר- עבד אברהם מתפלל להצלחת שליחותו/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ אליעזר צופה בנערות השואבות מים/ ציירה: אהובה קליין (c)
 [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אליעזר ורבקה על הגמל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אליעזר יוצא לשוח בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ רבקה מגיעה לביתו של יצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)
בפרשה  זו אנו זוכים להכיר את השדכן הראשון במקרא, הלוא הוא: אליעזר עבד אברהם  אשר מקיים את שליחותו  במסירות  נפש וזאת לאחר שנשבע לאברהם להביא ליצחק אישה מחרן,הוא מתכונן ויוצא לדרך:

"וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, וַיֵּלֶךְ, וְכָל-טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ; וַיָּקָם, וַיֵּלֶךְ אֶל-אֲרַם נַהֲרַיִם--אֶל-עִיר נָחוֹר".  [בראשית  כ"ד, י]

אליעזר  מבין שהוא חייב את עזרת אלוקים למשימה קדושה זו ולכן  הוא מתפלל אל ה': "וַיֹּאמַר--יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, הַקְרֵה-נָא לְפָנַי הַיּוֹם; וַעֲשֵׂה-חֶסֶד, עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם.  הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב, עַל-עֵין הַמָּיִם; וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר, יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם.  יד וְהָיָה הַנַּעֲרָ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי-נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְאָמְרָה שְׁתֵה, וְגַם-גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה--אֹתָהּ הֹכַחְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק, וּבָהּ אֵדַע, כִּי-עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם-אֲדֹנִי". [בראשית, י"ב-ט"ו]

השאלות הן:

א] מי היה אליעזר ומה  מוצאו?

ב] באיזה אופן יצא אליעזר לדרך?

ג] מה ביקש אליעזר מאלוקים?

תשובות.

אליעזר- עבד אברהם.

אליעזר היה עבד אברהם , במקור  הוא בא מדמשק  כפי שנאמר: "וּבֶן-מֶשֶׁק בֵּיתִי, הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר".[בראשית ט"ו, ב]

 הוא היה מבני כנען, נח קילל את כנען להיות עבד: "וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו: וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ: יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ"  [בראשית ט, כה- כז].

יש הסוברים: כי אליעזר ניקנה בשוק בתור עבד.

אליעזר  נחשב לצדיק גדול. כך  נאמר במדרש: "'הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ' - שהיה שליט ביצרו כמותו" [בראשית רבה פרשה נט. ] היה מסוגל לשלוט על יצרו בדומה לאברהם – אדונו, זו  מדרגה נעלה מאד ועל כך הוא ראוי לשבח.

חז"ל אומרים: [במסכת כלה רבתי פרק ג: ]- "שבעה נכנסו בחייהם לגן עדן,…  אחד מהם - אליעזר עבד אברהם".

בפרקי דרבי אליעזר, נאמר שאברהם  קיבל את אליעזר במתנה מנמרוד לאחר שניצל מאור כשדים, ולאחר שטרח למצוא כלה ליצחק, אברהם שחררו .

אליעזר יוצא לשליחותו.

על  אופן שליחותו של אליעזר- רבו דעות הפרשנים.

רש"י  מתייחס לכינוי:" מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו"

מתברר שגמלים אלו היו שונים משאר גמלים, לפי שפיהם היה חסום – מפני חשש גזל , וזאת כדי להבטיח שלא ילכו  לרעות בשדות אחרים ולאכול , לא כן  לגבי גמלים אחרים שבעליהם  לא הקפידו לחסום את פיהם.

ומה לקח אתו אליעזר ?

"וְכָל-טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ"

על כך נחלקו הפרשנים , להלן כמה פירושים?

על פי רש"י: אברהם  כתב שטר מתנה עבור יצחק-  וזאת במטרה שמשפחת הנערה ימהרו לשלוח  אותה בהקדם  ליצחק כדי להינשא לו. זו הכוונה  שנתן  לו כל טוב אדוניו.

אליעזר הולך לארם נהריים משום שארץ ארם הייתה בין שני  נהרות.

רבינו בחיי אומר על המילים: "וְכָל-טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ"-  הכתוב מעיד על דרך הפשט- על מעלת העבד ואמונתו ויגיד כי כל עושרו ונכסיו של אברהם היו ברשותו. במילים אחרות, אברהם בטח בו והוא נחשב  בעיניו איש אמוניו,     שניתן לסמוך עליו.

ה"כלי יקר" מסביר:

היות וכתוב: "וְכָל-טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ", אבל לא מפורט- מה היה בידו של אליעזר – עבד אברהם- נראה שהכוונה למתנות  שלקח  אליעזר – בשביל הנערה, היינו נזם זהב, בקע - משקלו ושני צמידים- עשרה  זהב משקלם ולמה נאמר על זה:  "וְכָל-טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ"-  לפי  שאברהם התכוון לעשות בכך סימן, דוגמת עשרה זהב משקלם של הצמידים- הרומזים לעשרת הדיברות בשני לוחות הברית. ואין טוב  אלא  תורה-  וזוהי הכוונה  לטובה האמתית.

רש"ר מתייחס לגמלים שאליעזר לקח אתו  הם לא היו טעונים- לפי שנועדו מראש לשמש כמרכב לכלה ולנערותיה בדרך חזרה. הגמלים היו אציליים הדבר התבטא  באוכף וברתמה שלהם, אליעזר בעצמו עשה דרך רגלית ,את זאת לומדים מהמילה: "וַיֵּלֶךְ", את המתנות הוא נשא בידו.

מתוך  הכתוב בספר קהלת: לומדים: כי עבדים לא היו רוכבים, אלא הולכים על הקרקע:  " וְשָׂרִים הֹלְכִים כַּעֲבָדִים, עַל-הָאָרֶץ". [קהלת י, ז]- ההליכה שלהם- הייתה סימן היכר שהם עבדים גם כאשר אליעזר חזר בחזרה- צעד  ברגליו והנהיג את הגמל עליו רכבה רבקה. מכאן  שהנשים לא נחשבו לרוכבות מנוסות והיו זקוקות למישהו שינהיג את הגמלים.

אליעזר משדר  צניעות,

אליעזר אינו מופיע  כסוחר עמיד-  עם גמלים הטעונים משא כבד, אלא הוא מופיע כעבד שמוליך את גמלי אדוניו  ומטענו בידו.

 רק באופן זה ,ניתן  למדוד את מידותיה של הנערה באופן אמתי- כיצד תתייחס לעבד שהלך דרך ארוכה ומגיע עייף ,ההתנהגות יכולה להשתנות כאשר מדובר  בשר עשיר.

הרמב"ן גם כן מתייחס למילים :"וְכָל-טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ" ומביא כמה הסברים, ביניהם מביא פירוש שאחרים מפרשים: שהעבד לאחר שבועתו לאברהם שימלא את בקשתו, מיד הלך בעצמו ולקח עשרה גמלים של אברהם, היות וכל טוב אדוניו היה בידו הוא  פקיד ונגיד, היינו- שלט על הכול והיה רשאי לקחת כל אשר ירצה, כפי שנאמר:

"וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל-עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל, בְּכָל-אֲשֶׁר-לוֹ" [כ"ד, ב] וההסבר שנראה נכון לרמב"ן כמו שמסופר על  חזאל  [חזאל-  מלך ארם דמשק ] 

"וַיָּבֹא אֱלִישָׁע דַּמֶּשֶׂק, וּבֶן-הֲדַד מֶלֶךְ-אֲרָם חֹלֶה; וַיֻּגַּד-לוֹ לֵאמֹר, בָּא אִישׁ הָאֱלֹהִים עַד-הֵנָּה.  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-חֲזָהאֵל, קַח בְּיָדְךָ מִנְחָה, וְלֵךְ, לִקְרַאת אִישׁ הָאֱלֹהִים; וְדָרַשְׁתָּ אֶת-יְהוָה מֵאוֹתוֹ לֵאמֹר, הַאֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה.  וַיֵּלֶךְ חֲזָאֵל, לִקְרָאתוֹ, וַיִּקַּח מִנְחָה בְיָדוֹ וְכָל-טוּב דַּמֶּשֶׂק, מַשָּׂא אַרְבָּעִים גָּמָל" [מלכים ב', ח-ט]

גם כאן, אליעזר  לוקח כל טוב אדוניו וזה כולל : עשרה גמלים וכל טוב- כלל את הדברים המעולים- פירות ומגדנות מכל הנמצא  בבית אדוניו.

ה"חיזקוני" מסביר: מדוע לקח העבד דווקא עשרה גמלים ? ועל כך הוא עונה: המטרה הייתה להרכיב עליהם עשרה אנשים לברך ברכת אירוסין ונישואין.

הגמלים היו מובחרים שגדלו בבית אדוניו. ולקח גם כלי כסף וכלי זהב ומגדנות.

תפילתו של עבד אברהם.

על פי פירושו של רש"י: אליעזר מבקש מה'  כי  על ידי מעשיה הטובים של הנערה- ניתן יהיה להבחין שהיא אכן ראויה ליצחק.

שתהיה גומלת חסדים ועל ידי תכונה חשובה זו, תהיה ראויה להיכנס לביתו של אברהם והמילה: "הֹכַחְתָּ"- אתה ה' תוכיח באופן ברור סימנים אלה. תפילה זו נאמרה באופן של תחינה - מתוך רצון העבד לדעת שאכן היא אשת חסדים. ואם זה יקרה- פעולתו של ה' בנידון תוכיח שעשה עם  אברהם חסד וכי זוהי בת זוגו של יצחק.

ראיתי הסבר יפה בספר:" מטה שמעון"- המסתמך על הגמרא:  [מסכת תענית ד, א]

"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: אליעזר- עבד אברהם אע"פ ששאל לא כהוגן השיבוהו כהוגן שאמר: "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי  נא כדך, יכול אפילו חיגרת, אפילו סומא? ונזדמנה לו רבקה"

וההסבר הוא: שאין סומכים על הנס וכאשר מתפללים על  דבר מסוים חייבים לפרט מהו הדבר  המדויק שאתו האדם מבקש מבוראו. והראיה לכך: המקרה של יפתח הגלעדי [שלא פירט  את מי יקדיש לה' בדיוק]שאמר:

"וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַיהוָה, וַיֹּאמַר:  אִם-נָתוֹן תִּתֵּן אֶת-בְּנֵי עַמּוֹן, בְּיָדִי.  לא וְהָיָה הַיּוֹצֵא, אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי, בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם, מִבְּנֵי עַמּוֹן--וְהָיָה, לַיהוָה, וְהַעֲלִיתִיהוּ, עֹלָה".  [שופטים י"א, ל- ל"א]

על פי הזוהר הקדוש: חובה  להתפלל  באופן מדויק על הבקשה  מה' , כמו שמצאנו במקרא תפילה עם בקשה ברורה מה': אצל יעקב אבינו כאשר נודע לו- כי עשיו הולך לקראתו עם ארבע מאות איש: מיד התחנן אל ה' בתפילה ובקשה:

"הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים".

 לסיכום, לאור האמור לעיל:  אליעזר  אשר  בא מדמשק והיה בן כנען, היה עבדו הנאמן של אברהם ,נאמן על משק ביתו ומילא שליחות קדושה: כשדכן הצליח בסיוע הקב"ה להביא ליצחק את רבקה הצדיקה שהמשיכה את דרכה  של שרה ויפים דברי קהלת [א, ד]

"וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, וּבָא הַשָּׁמֶשׁ"- והמשמעות: עד שלא שקעה שמשה של שרה זרח שמשה של רבקה ! בכל דור ה' משגיח על עם ישראל ומביא לו מנהיג  חדש לפני הסתלקותו של המנהיג הקודם.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר