‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת חוקת. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת חוקת. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 1 ביולי 2020

ציורי תנ"ך/ כל עדת בני ישראל מגיעים להר ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

 Biblical paintings by Ahuva Klein-  The jewish 

                                                             

community at the foot of the mountain

 "וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה, הֹר הָהָר"

 [במדבר  כ', כ"ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 24 ביוני 2020

פרשת חוקת- הר ההר- המקום בו אהרון נקבר/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)




פרשת חוקת, הֹר הָהָר-המקום בו אהרון - נקבר.
מאת: אהובה קליין.

מיצירותיי לפרשה:




ציורי תנ"ך/ פרה אדומה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



 ציורי תנ"ך/ בני ישראל תובעים מים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)








ציורי תנ"ך/ משה מכה על הסלע/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/  מים ג בשפע לכולם/  ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות




ציורי תנ"ך/ מלך אדום מסרב לתת רשות לעבור דרך ארצו/ציירה: אהובה קליין (c)





העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ כל עדת ישראל מגיעים להר ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ משה, אלעזר ואהרון עולים אל הור ההר/ ציירה: אהובה קליין (c) 
[שמן על בד]




 ציורי תנ"ך/ מכת הנחשים במדבר/ ציירה: אהובה קליין  (c)





ציורי תנ"ך/ משה ונחש הנחושת/ ציירה אהובה קליין(c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ בני ישראל חוצים את נחל ארנון/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד



ציורי ת נ"ך/ שירת הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
פרשה זו גדושת אירועים : פרה אדומה ודיני הטהרה, מות מרים,  צימאון העם במדבר, תלונות העם, מי המריבה, שירת הבאר, מלחמת ישראל נגד סיחון - מלך האמורי וחייליו. הניצחון  על עוג מלך הבשן ותלונת העם  על עצם הוצאתם ממצרים - אל המדבר,
הגעת עם ישראל להר ההר, ומות אהרון שם.
כך התורה מתארת את בואם של העדה למקום קבורתו של אהרון הכהן: "וַיִּסְעוּ, מִקָּדֵשׁ; וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה, הֹר הָהָר.  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, בְּהֹר הָהָר, עַל-גְּבוּל אֶרֶץ-אֱדוֹם, לֵאמֹר.  יֵאָסֵף אַהֲרֹן, אֶל-עַמָּיו, כִּי לֹא יָבֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל--עַל אֲשֶׁר-מְרִיתֶם אֶת-פִּי, לְמֵי מְרִיבָה". [במדבר כ, כ"ב-כ"ה]
השאלות הן:
א] מה  היה טיבו של הֹר הָהָר- ומי הגיע לשם?
ב] מדוע לא זכה אהרון להיכנס לארץ ישראל?
תשובות
הֹר הָהָר והבאים אליו.
על פי רש"י:
אל הֹר הָהָר- הגיעו כל  עדת ישראל אשר ראויים היו להיכנס לתוך ארץ ישראל - לפי שאותו הדור שחטא בחטא המרגלים כבר מתו   ולגבי הֹר הָהָר- היה זה הר ועל גביו עוד הר- כתפוח קטן על תפוח גדול.
אע"פ שהענן היה מהלך לפני בני ישראל  והיה משפיל את ההר הגבוה ומגביה את ההר הנמוך  ועושה אותם שווים ,פרט לשלושה הרים: הר סיני- לתורה , הֹר הָהָר- לקבורת אהרון והר נבו- לקבורת משה.
כפי שמסביר תנחומא -  הענן שהיה הולך לפני בני ישראל היה משפיל את ההר הגבוה ומגביה את ההר השפל- והיה בכך משום נס גלוי ,שלא היו צריכים להתאמץ  בני ישראל- כל פעם לעלות ולרדת מההר.  אף על פי- שהענן היה מיישר להם את המדבר כמישור, למרות זאת, היה משאיר תמיד מקום גבוה  יותר-  עבור המשכן שיחנה שם. וכך  נשארו שלושה  הרים:
הר סיני- נועד לשכינה ולקבלת התורה.
הר נבו - לקבורת משה
הֹר הָהָר- לקבורת אהרון.
רבינו בחיי סבור: נאמר :"כל העדה"- לפי שאדום יצאו לקראתם כדי להילחם בהם וכאן הכתוב רוצה להודיע: שלא  היה חסר  מהם איש כאשר באו מארץ אדום להֹר הָהָר.
דעת מקרא מבאר: כי היו שני מקומות שידועים בשם:
"הֹר הָהָר" האחד נזכר כאן בפרשה- ההר בו נקבר אהרון הכהן,
 והשני מוזכר בציון גבולות הארץ:
"וְזֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל צָפוֹן:  מִן-הַיָּם, הַגָּדֹל, תְּתָאוּ לָכֶם, הֹר הָהָר.  מֵהֹר הָהָר, תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת"; [במדבר ל"ד, ח]
רש"ר [ הרב שמשון רפאל הירש] מבהיר: "כָּל-הָעֵדָה" :  נושא זה המופיע בפסוק לפני מות אהרון- בא ללמד: שלמרות שאהרון נפטר במדבר, לא בא מותו כתוצאה  מהגזרה הכללית שמנעה מדור המדבר להיכנס ארצה, שהרי שהגיעו ישראל - להר ההר- כבר גזרה זו התבטלה, לכן אהרון מת רק בגלל חטא מי המריבה.
אהרון לא זכה להיכנס לארץ.
חז"ל מתפלאים, מדוע לא זכה אהרון להיכנס לארץ ישראל הרי נאמר במפורש שמשה היכה על הסלע - ולא נאמר כך על אהרון?
על כך תשובתם : לא במקרה התורה מתארת את הכאת הסלע פעמיים על ידי משה:
"וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ, וַיַּךְ אֶת-הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ--פַּעֲמָיִם; וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים, וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם.[במדבר כ, י"א]
דווקא בפסוק זה טמון חטאו של אהרון בעניין הכאת הסלע, ולמה?
שאילו היה משה מכה על הסלע רק פעם אחת לא הייתה  סיבה להאשים גם את אהרון בדבר- שבוודאי  הופתע מן המעשה שלא התאים לדברי אלוקים  במילים:
"וְדִבַּרְתֶּם אֶל-הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם" [שם, כ' ,ח]
אך ברגע שמשה הרים את המטה להכות שנית בסלע, היה יכול אהרון לעצור אותו מהכאה זו, היות ולא עצר אהרון את משה בפעולה השנייה של ההכאה על הסלע- לכן נענש- בכך נעשה שותף לאחיו משה- בחטא מי המריבה ולכן נגזר על שניהם למות במדבר בשנת הארבעים ליציאתם  ממצרים.
ה"שפת אמת" –המבסס דבריו על רש"י- מביא פירוש מעניין לסיבת מותו של אהרון במדבר: לפי שישראל התחברו לעשיו הרשע ובכך גרמו  שיחסר להם אהרון. ועל כך היה אומר: רבי בונם מפשיסחה: "משפטי ה' אמת  צדקו יחדיו" מלך בשר ודם שמעניש אדם חוטא, אינו  צודק בדינו ,אלא כלפי הנדון החוטא בלבד, אבל לא כלפי קרוביו וידידיו של הנידון, אשר פסק הדין גורם להם צער- חינם בלתי  צודק, שכן במה אשמו הם! ואילו ה' יתברך בהענישו אדם חוטא, הרי גם צערם של הקרובים אינו לחינם, כי אם מגיע להם בעד חטאים אשר חטאו" כך הדין גם לגבי אהרון הכהן ,התורה מסבירה:
"יֵאָסֵ֤ף אַהֲרֹן֙ אֶל־עַמָּ֔יו כִּ֣י לֹ֤א יָבֹא֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַ֛ל אֲשֶׁר־מְרִיתֶ֥ם אֶת־פִּ֖י לְמֵ֥י מְרִיבָֽה"׃ [במדבר ,כ', כד].
אך רש"י מפרש את צערם של עם  ישראל- על מות אהרון שהיה מאד חביב עליהם ,לפי שהיה  אהרון צדיק וזה משום "שנתחברו כאן להתקרב לעשיו הרשע"
רש"י מסביר: ביום שנפטר אהרון כל עם ישראל בכו- גברים ונשים, לפי שהיה  ידוע כאוהב שלום ורודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו ועל כך אומר הלל:
"... הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה": [מסכת אבות א, י"ב]
"משך חכמה" [רבי מאיר שימחה מדווינסק] טוען: שבמשך כל ארבעים שנות הנדודים של עם ישראל במדבר, לא היה מצב- של רוצח נפש בשגגה שהוצרך לגלות למחנה לוויה- שאילו כן היו גולים כאלה בתקופה זו- היו זוכים לשוב לבתיהם במות הכהן הגדול [אהרון הכהן] כפי שמתואר בפרשת:  "מסעי":
"כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב, עַד-מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל; וְאַחֲרֵי מוֹת, הַכֹּהֵן הַגָּדֹל--יָשׁוּב הָרֹצֵחַ, אֶל-אֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ".
ולכן   במות אהרון היה עשוי להיות להם יום שמחה ולא יום בכי ומספד.
לסיכום, לאור האמור  לעיל, ניתן להסיק כי למרות שלמראית עין  לא נראה אהרון חוטא במי מריבה- הרי אלוקים נוהג  ומדקדק עמו כחוט השערה ,היות ולא עצר את משה בזמן הכאתו על הסלע במי המריבה בשנית.  לכן נענש ולא זכה  לעלות לארץ ישראל- אלא נקבר בהֹר הָהָר,
לפי שהקב"ה  מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה (יבמות קכ"א /ב)

ההפטרה


שופטים פרק יא

 וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי, הָיָה גִּבּוֹר חַיִל, וְהוּא, בֶּן-אִשָּׁה זוֹנָה; וַיּוֹלֶד גִּלְעָד, אֶת-יִפְתָּח.  ב וַתֵּלֶד אֵשֶׁת-גִּלְעָד לוֹ, בָּנִים; וַיִּגְדְּלוּ בְנֵי-הָאִשָּׁה וַיְגָרְשׁוּ אֶת-יִפְתָּח, וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא-תִנְחַל בְּבֵית-אָבִינוּ--כִּי בֶּן-אִשָּׁה אַחֶרֶת, אָתָּה.  ג וַיִּבְרַח יִפְתָּח מִפְּנֵי אֶחָיו, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב; וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל-יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים, וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ.  {פ}
ד וַיְהִי, מִיָּמִים; וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי-עַמּוֹן, עִם-יִשְׂרָאֵל.  ה וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר-נִלְחֲמוּ בְנֵי-עַמּוֹן עִם-יִשְׂרָאֵל; וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי גִלְעָד, לָקַחַת אֶת-יִפְתָּח מֵאֶרֶץ טוֹב.  ו וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח--לְכָה, וְהָיִיתָה לָּנוּ לְקָצִין; וְנִלָּחֲמָה, בִּבְנֵי עַמּוֹן.  ז וַיֹּאמֶר יִפְתָּח, לְזִקְנֵי גִלְעָד, הֲלֹא אַתֶּם שְׂנֵאתֶם אוֹתִי, וַתְּגָרְשׁוּנִי מִבֵּית אָבִי; וּמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי, עַתָּה, כַּאֲשֶׁר, צַר לָכֶם.  ח וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי גִלְעָד אֶל-יִפְתָּח, לָכֵן עַתָּה שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ, וְהָלַכְתָּ עִמָּנוּ, וְנִלְחַמְתָּ בִּבְנֵי עַמּוֹן; וְהָיִיתָ לָּנוּ לְרֹאשׁ, לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד.  ט וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֶל-זִקְנֵי גִלְעָד, אִם-מְשִׁיבִים אַתֶּם אוֹתִי לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן, וְנָתַן יְהוָה אוֹתָם, לְפָנָי--אָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לְרֹאשׁ.  י וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי-גִלְעָד, אֶל-יִפְתָּח:  יְהוָה, יִהְיֶה שֹׁמֵעַ בֵּינוֹתֵינוּ--אִם-לֹא כִדְבָרְךָ, כֵּן נַעֲשֶׂה.  יא וַיֵּלֶךְ יִפְתָּח עִם-זִקְנֵי גִלְעָד, וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין; וַיְדַבֵּר יִפְתָּח אֶת-כָּל-דְּבָרָיו לִפְנֵי יְהוָה, בַּמִּצְפָּה....."

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הֹר הָהָר ועדת ישראל / שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הֹר הָהָר ועדת ישראל
שיר מאת: אהובה קליין  ©

 ויהי  כל העדה מגיעה
 עדת מלאכים בה מביטה
 מנער ועד זקן במדבר
 למרגלות הֹר הָהָר. 

גבם – נושא שובל נסים
מים, מן, בשר שלווים
בעורקיהם זורמת אמונה
עליהם סוככת שכינה.

מביטים בהר המכופל
ענני כבוד מרחפים  מעל
כהרף עין ציווי  מגבהים
יילקח אהרון לגִּנְזֵי מְרוֹמִים.
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                              הערה: השיר בהשראת: פרשת חוקת  [חומש במדבר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 9 ביולי 2019

ציורי תנ"ך/ מי המריבה/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

Biblical paintings by Ahuva Klein- Lots of water for the people of Israel and their animals

 "...וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים, וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם"

[במדבר כ, י"א]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 2 ביולי 2019

פרשת חוקת- מאין כי אין ה' מקבל קטרוג על בניו?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת חוקת- מאין כי אין ה' מקבל קטרוג על בניו?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ פרה אדומה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ בני ישראל תובעים מים ממשה ואהרון/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ משה מכה על הסלע/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ מי המריבה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה, אלעזר ואהרון עולים אל הור ההר/ ציירה: אהובה קליין (c) 
[שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/  מכת הנחשים במדבר/ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ משה ונחש הנחושת/ ציירה אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ בני ישראל חוצים את נחל ארנון/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי ת נ"ך/ שירת הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ סרבנותו של מלך אדום לאשר לישראל לעבור דרכו/ ציירה: אהובה קליין (c)



בפרשה זו - עם מות מרים- אחות משה- העם נקלע למצב של העדר מים במדבר צין:

"וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה מִדְבַּר-צִן, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, וַיֵּשֶׁב הָעָם, בְּקָדֵשׁ; וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וַתִּקָּבֵר שָׁם.  וְלֹא-הָיָה מַיִם, לָעֵדָה; וַיִּקָּהֲלוּ, עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן.  וַיָּרֶב הָעָם, עִם-מֹשֶׁה; וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ לִפְנֵי יְהוָה.  וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת-קְהַל יְהוָה, אֶל-הַמִּדְבָּר הַזֶּה, לָמוּת שָׁם, אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ?,,,,,,,,,,

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  קַח אֶת-הַמַּטֶּה, וְהַקְהֵל אֶת-הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ, וְדִבַּרְתֶּם אֶל-הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם, וְנָתַן מֵימָיו; וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן-הַסֶּלַע, וְהִשְׁקִיתָ אֶת-הָעֵדָה וְאֶת-בְּעִירָם.  וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-הַמַּטֶּה, מִלִּפְנֵי יְהוָה, כַּאֲשֶׁר, צִוָּהוּ.  וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶת-הַקָּהָל--אֶל-פְּנֵי הַסָּלַע; וַיֹּאמֶר לָהֶם, שִׁמְעוּ-נָא הַמֹּרִים--הֲמִן-הַסֶּלַע הַזֶּה, נוֹצִיא לָכֶם מָיִם.  וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ, וַיַּךְ אֶת-הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ--פַּעֲמָיִם; וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים, וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם".[במדבר כ, א'-י"א]

השאלות הן:

א] כיצד מתייחס ה' אל אדם המקטרג על עם ישראל?

ב] מה הקשר בין מות מרים להעדר המים במדבר?

ג] מדוע ריחם ה' על ישראל וגרם להוצאת מים מן הסלע?

תשובות.

קטרוג על עם ישראל.

בספר "מטה שמעון"-הסבר מעניין:

על פי שיר השירים- נמשלו  עם ישראל לאגוז- כפי שכתוב: "אֶל-גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי.." [שיר השירים ו', י"א]- ומדוע ? כי : עץ האגוז הוא חלק ומי שאינו  אומן לעלות עליו במיומנות-מיד נופל , לפיכך חייב המטפס להישמר זהירות יתירה. לכן כל מי שמשרת את עם ישראל- ייקח לתשומת ליבו: לא לדבר עליהם דברי גנאי- דוגמת משה שחטא בלשונו כאשר אמר לעם ישראל:

"שִׁמְעוּ-נָא הַמֹּרִים" ,לכן נאמר לו כעונש - שלא  יזכה להכניס את בני ישראל לתוך ארץ ישראל.

ישעיהו הנביא  חטא בכך שאמר: "וּבְתוֹךְ עַם-טְמֵא שְׂפָתַיִם, אָנֹכִי יוֹשֵׁב" ומיד אחר כך כתוב: "וַיָּעָף אֵלַי, אֶחָד מִן-הַשְּׂרָפִים, וּבְיָדוֹ, רִצְפָּה" [שם, ו, ו]  רז"ל סבורים: שהוא דיבר על עם ישראל דברי גנאי.

אליהו הנביא חטא בלשונו: רז"ל אומרים: שכאן קטרג אליהו הנביא על עם ישראל באומרו: "כִּי-עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"- [מלכים א', י"ט] ולכן נאמר לו   "וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ". [שם- י"ט, ט"ז] [ילקוט שמעוני]

מעשה שהיה:

 "מעשה ברבי אבהו וריש לקיש שהיו נכנסין לעיר קיסרין, אמר לו רבי אבהו לר' שמעון בן לקיש: מה זה שנכנסנו לעיר של חירופין וגידופין? ירד רבי שמעון בן לקיש מעל חמורו ואסף חול ונתן לתוך פיו של רבי אבהו, אמר לו רבי אבהו: מה זה? למה זה? אמר לו רבי שמעון בן לקיש: לא רוצה הקב"ה במי שאומר דילטוריא על ישראל דכתיב: "אַל-תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת"       [שיר השירים רבה, פרק א, שם]

ההסבר: רבי אבהו וריש לקיש נכנסו לעיר קיסריה, התחיל לקטרג רבי אבהו ואמר לריש לקיש: אנחנו נכנסנו לעיר  מקוללת!  מיד ירד רבי שמעון בן לקיש מעל חמורו ונתן  חול לתוך פיו של רבי אבהו, תמה רבי אבהו על תגובה קשה זו ושאל אותו: למה נהג כך ? ענה לו רבי שמעון בן לקיש: אלוקים אינו חפץ באדם שמקטרג על עם ישראל!

משל:

 "אמר רבי יצחק מעשה בעירונת [גבירה] אחת שהייתה לה שפחה כושית שירדה למלאות מים היא וחברותיה, אמרה לחברתה: מחר אדוני מגרש את אשתו ונטלני לאישה, אמרה לה: למה? אמרה: בשביל שראה ידיה מפוחמות [שחורות]. אמרה לה: שוטה שבעולם, ישמעו אוזנייך מה שפיך מדבר, מה אשתו שהיא חביבה עליו ביותר, את אומרת, מפני שראה ידיה מפוחמות שעה אחת ורוצה לגרשה ? את שכולך מפוחמת ושחורה ממעי אמך כל ימייך על אחת כמה וכמה"!

הנמשל: "לפי שאומות העולם מונין לישראל ואומרים: אומה זו  המירו כבודם שנאמר  :"וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב."   אומרים להם ישראל: ומה אם לשעה  כך התחייבנו - אתם  על אחת כמה וכמה"

כלומר: כאשר אומות העולם מאשימים את עם ישראל שחטאו בחטא העגל, הם עונים להם: אנחנו חטאנו רק במשך שעה- ואתם עובדים עבודה זרה כל הזמן- תהיו אשמים על אחת כמה וכמה.

"נתיבות שלום" מסביר: עיקר חטאו של משה היה שאמר: "שִׁמְעוּ-נָא הַמֹּרִים" בעבור עוון זה לא זכה משה להיכנס לארץ ישראל [סנהדרין ק"א]

יש לומר על פי מדרש אגדה: המנהיג הוא לפי הדור והקשר בין המנהיג לדור: כגוף ונשמה וחייב שיהיה אמון ביניהם- העם חייב להאמין כי בכוחו של המנהיג להוציאם  אפילו מהמצב החשוך ביותר והכוח הזה של העם המקבל את מנהיגו- נותן למנהיג כוח להשפיע על העדה ,הוא עצמו צריך להאמין שכל יהודי - יש בו חלק  אלוקי ולכן אין לו בשורשים שום פגם , משום כך- המנהיג חייב להאמין כי הוא יכול להשיב את העם הן בכלל והן בפרט אל שורשיו, אך אם חסרה למנהיג אמונה זו, אין בכוחו להשפיע עליהם טובה.

כך אומר גם הבעש"ט: מעולם לא ראתה החמה את   פגמיה של הלבנה שהרי החמה – היא כינוי- להשפיע והלבנה- היא כינוי לקבל. אסור למשפיע לראות פגם אצל המקבל וגם אם רואה שיש אצל המקבל חטאים- זה עדיין לא נחשב לפגמים ויש בכוחו של המנהיג לעזור לו לשוב למוטב, ובעניין זה חטא משה ולכן נענש קשות!



הקשר בין מות מרים להעדר המים.

"כלי יקר" [רבי שלמה אפרים מלונציץ]  מסביר: עם ישראל נענשו על העדר המים במדבר, לפי שעם מותה של מרים הם לא הספידו כראוי את הצדקת מנגד כאשר אהרון נפטר הכתוב  מציין:

"וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַוע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל".[במדבר כ, כ"ט]

לגבי מות משה נאמר:

"וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם" [דברים ל"ד, ח]

לעומת זאת לגבי מות מרים, לא הוזכר שום בכי , או מספד, אלא נאמר: "וַיֵּשֶׁב הָעָם, בְּקָדֵשׁ; וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וַתִּקָּבֵר שָׁם".   [במדבר כ, א']

בכך בני ישראל היו כפויי טובה לגבי מרים - שבזכותה הייתה באר מים וסיפקה להם ארבעים שנה- מים. למרות זאת הם לא כיבדו אותה כיאה לצדקת כה נאמנה -שדאגה להם למים במשך ארבעים שנה, לכן הסתלקה  הבאר עם מותה של  מרים- במטרה שכולם ידעו שהיותם במדבר היה להם מים בזכותה, מן הראוי היה שיבכו ויתאבלו במותה של מרים.

אומרים חז"ל: בספר שולחן ערוך[יורה דעה של"ט, ה]  נמצא רמז למנהג שבזמן שהיה  מצוי מת בשכונה, שופכים השכנים שלו  מים משני צידי ביתו- מימין ומשמאל- מים שנשאבו קודם לכן בכליהם – אל תוך ביתו.

על פי דברי הש"ך: [רבי שבתאי בן מאיר הכוהן] בעל "שפתי כוהן" [ליורה דיעה ולחושן משפט]- הטעם לשפיכת המים מימין ומשמאל:

לשמש אות וסימן לרבים על הדבר העצוב שהתרחש בשכונה -כדי שמעתה ידעו כי יש כאן "מקרה מוות" ולא יצטרכו להודיע על כך בפיהם ולא יהיו  בבחינת מוציאים דיבה.

רבינו בחיי  סבור: עם מותה של מרים הסתלק מהעם גם באר המים שהיה בזכותה- ומדוע? לפי שהיה משה הקטן בתיבה- מרים השגיחה עליו מרחוק כפי שנאמר:"וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ, מֵרָחֹק, לְדֵעָה, מַה-יֵּעָשֶׂה לוֹ.[שמות ב, ד]

אלוקים מרחם על עם ישראל.

על פי ספר "כל אגדות ישראל"- באו ישראל לפני משה וראו אותו בוכה, שאלוהו: מדוע תבכה? ענה להם: כי הוא מבכה את מות מרים אחותו, אמרו לו: אתה בוכה על נפש אחת?  תבכה על כל העם הזה - שמי הבאר כלו ואין  להם מים! שלח אותם משה אל שרי האלפים ושרי המאות שיבקשו מהם מים, אך בני ישראל התעקשו ואמרו לו: לא נסור אליהם! אנחנו  דורשים ממך  כשם שהוצאת את עמך ממצרים, תדאג לנו ולבהמות שלנו, שמא נמות במדבר!

ברגע שהם הזכירו את הבהמות  והצימאון  שלהם למים- בכך הוכיחו שהם חשים צער ורחמים, לא רק על עצמם ומשפחותיהם, אלא גם על  בעלי החיים, לכן ה' גם ריחם על העם והוציא להם מים מן הסלע.

לסיכום, לאור האמור לעיל, המסקנה: כי אלוקים אוהב את בניו, אינו סובל דברי קטרוג עליהם ,מעריך את  טוב ליבם  ודאגתם גם לבהמותיהם ומשום כך מרחם עליהם בשעת צרה ויפים דברי דוד המלך:

"כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב". [תהלים צ"ד, י"ד]


ההפטרה:
שופטים פרק י"א.
 הנה קטע מההפטרה:
 "וַיְהִי, מִיָּמִים; וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי-עַמּוֹן, עִם-יִשְׂרָאֵל. וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר-נִלְחֲמוּ בְנֵי-עַמּוֹן עִם-יִשְׂרָאֵל; וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי גִלְעָד, לָקַחַת אֶת-יִפְתָּח מֵאֶרֶץ טוֹב. וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח--לְכָה, וְהָיִיתָה לָּנוּ לְקָצִין; וְנִלָּחֲמָה, בִּבְנֵי עַמּוֹן.  וַיֹּאמֶר יִפְתָּח, לְזִקְנֵי גִלְעָד, הֲלֹא אַתֶּם שְׂנֵאתֶם אוֹתִי, וַתְּגָרְשׁוּנִי מִבֵּית אָבִי; וּמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי, עַתָּה, כַּאֲשֶׁר, צַר לָכֶם.   וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי גִלְעָד אֶל-יִפְתָּח, לָכֵן עַתָּה שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ, וְהָלַכְתָּ עִמָּנוּ, וְנִלְחַמְתָּ בִּבְנֵי עַמּוֹן; וְהָיִיתָ לָּנוּ לְרֹאשׁ, לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד.   וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֶל-זִקְנֵי גִלְעָד, אִם-מְשִׁיבִים אַתֶּם אוֹתִי לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן, וְנָתַן יְהוָה אוֹתָם, לְפָנָי--אָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לְרֹאשׁוַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי-גִלְעָד, אֶל-יִפְתָּח:  יְהוָה, יִהְיֶה שֹׁמֵעַ בֵּינוֹתֵינוּ--אִם-לֹא כִדְבָרְךָ, כֵּן נַעֲשֶׂה.   וַיֵּלֶךְ יִפְתָּח עִם-זִקְנֵי גִלְעָד, וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין......"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר