‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת וישלח. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת וישלח. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 29 בנובמבר 2023

פרשת וישלח- שמחה מהולה בעצב- כיצד? /מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וישלח-  שמחה מהולה בעצב- הכיצד?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ מות רחל ולידת בנימין/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יעקב שולח מלאכים אל עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יעקב מתפלל: "הצילני נא מיד אחי מיד עשיו/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/יעקב ופמלייתו חוצים את מעבר  יבוק/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יעקב נאבק עם המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ יעקב מכין מנחה לעשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/  יעקב  צופה  בעשיו ואנשיו קרבים אל מחנהו/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ יעקב  ועשיו נפגשים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ עשיו שואל את יעקב- מי הם  כל הקהל?/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  יעקב הולך  לסוכות עם פמלייתו/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ שעיר מקום מושבו של עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יעקב רוכש חלקת שדה בשכם/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ דינה יוצאת לצפות בבנות הארץ בשכם/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ עשיו ונשותיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


בפרשה זו נולד בנימין הבן השני לרחל לאחר יוסף . כך התורה מתארת את לידתו:

"וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת-שֵׁם הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ שָׁם אֱלֹהִים--בֵּית-אֵל.  וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל, וַיְהִי-עוֹד כִּבְרַת-הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה; וַתֵּלֶד רָחֵל, וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ.  וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ, בְּלִדְתָּהּ; וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת אַל-תִּירְאִי, כִּי-גַם-זֶה לָךְ בֵּן. וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ, כִּי מֵתָה, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, בֶּן-אוֹנִי; וְאָבִיו, קָרָא-לוֹ בִנְיָמִין.  וַתָּמָת, רָחֵל; וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, הִוא בֵּית לָחֶם.  וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה, עַל -קְבֻרָתָהּ--הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל, עַד-הַיּוֹם. [בראשית ל"ה, ט"ו – כ"א]

השאלות הן:

א] היכן נקברה רחל ומדוע?

ב] בנימין - במה התברך?

תשובות.

מקום קבורתה של רחל אימנו.

נאמר: "וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל, וַיְהִי-עוֹד כִּבְרַת-הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה; וַתֵּלֶד רָחֵל, וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ. וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ, בְּלִדְתָּהּ; וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת אַל-תִּירְאִי, כִּי-גַם-זֶה לָךְ בֵּן.  וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ, כִּי מֵתָה, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, בֶּן-אוֹנִי; וְאָבִיו, קָרָא-לוֹ בִנְיָמִין".

בפרשת ויצא, כאשר פגש יעקב לראשונה את רחל ליד הבאר, נאמר: "וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב, לְרָחֵל; וַיִּשָּׂא אֶת-קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ" [שם ,כ"ט. י"א]

רש"י  עונה לשאלה : מדוע בכה יעקב כשפגש את רחל?

תשובתו: יעקב בכה בפגשו לראשונה את  רחל - לפי שצפה ברוח הקודש שאינה נכנסת אתו לקבורה  מהטעם : כי

עתידה  להיקבר לבדה בדרך אפרתה ולא  במערת המכפלה.

רש"י מביא שלושה פירושים למילים:  כִּבְרַת-הָאָרֶץ:

א] עניין ריבוי - כלומר: זה היה מרחק רב מאפרתה. בדומה ל: "מַיִם כַּבִּירִים שֹׁטְפִים,, [ישעיהו כ"ח, ב']

ב] [ב"ר [פ"ב ,ז'] אמר ר' אליעזר בן יעקב: בשעה שהארץ חלולה ככברה והבר מצוי, רבנן אמרי: כבר הבר מצוי ועונת הגשמים עברה ועדיין השרב לא בא"

כלומר: האדמה הייתה מנוקבת בגלל המחרשה.

לפי מדרש זה רצתה התורה להודיענו: שהתקופה בה מתה רחל הייתה נוחה להליכה ובכל זאת לא הביא יעקב את רחל לקבורה באפרתה ,ואין זה  פשוטו של מקרא...

ג]  שם מידת קרקע.

רבינו בחיי  מפרש את המילים: "וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה".

דרשו רז"ל: כבוד הנשים שתהא קבורתן במקום מיתתן, שהרי רחל מתה בבית לחם ונקברה בבית לחם וכך היה גם עם שרה נאמר עליה: "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן"   [בראשית כ"ג, ב'] היות והיא נפטרה בחברון נקברה בחברון, שנאמר: "וְאַחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ" [שם כ"ג, י"ט]

כך היה גם עם מרים כפי שנאמר:

"וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם". [במדבר כ', א']

"חיזקוני" סובר: בגלל שתוך כדי הקושי בלידה היא נפטרה ויעקב חשש פן תתלכלך בדמיה כשאר  נשים יולדות, לפיכך לא  לקח אותה עד המערה.

בספר הישר נאמר: "ורחל אשת יעקב הרה בימים ההם, וייסע יעקב וכל אשר לו בעת ההיא מבית אל, לבוא אל יצחק אביו חברונה. וילכו בדרך ויהי  עוד כברת ארץ לבוא אפרתה ותלד רחל בן , ותקש בלדתה ותמות".

ויקברה יעקב בדרך אפרת בבית לחם, ויצב מצבה על קבורתה עד היום, ויהי ימי רחל חמש שנים וארבעים שנה ותמות.

ויקרא יעקב את שם בנו הנולד לו - אשר ילדה רחל: בנימין, כי בארץ הימין נולד לו".

האגדה מספרת: "כשהיה יעקב בדרך אפרת. במרחק קטן  מאד מהעיר חברון, ילדה רחל את בנה השני , קשה מאד הייתה הלידה  ורחל נחלשה ומתה. לפני מותה קראה לבנה שנולד: "בן אוני - בן צערי ויעקב קרא לו בנימין.

רצה יעקב להביא את רחל למערת המכפלה ולקבור אותה שם, אבל ראה ברוח הקודש את מה שעתיד להיות עם בניו אחריו, ראה שכעבור שנים רבות, כשיחרב בית המקדש, יובילו הגויים את בני ישראל לגלות, לארצות זרות, ובדרכם יעברו במקום זה דרך אפרת, ליבם כואב ועיניהם זולגות דמעות, והגויים צועקים עליהם ומכים אותם, אמר יעקב: "אקבור את רחל אשתי הרחמנייה במקום זה, וכשיעברו כאן בניי האומללים תשמע היא את בכיים ותתפלל עליהם לפני ה'  שישוב וירחם עליהם וישיב אותם לארצם" לכן קבר יעקב את רחל בבית לחם בדרך אפרת, ושם מצבה על מקום קבורתה וזוהי מצבת רחל עד היום הזה"

הגר"א מתייחס  למצבה שהקים יעקב לזכרה של רחל- כפי שנאמר:" וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה, עַל -קְבֻרָתָהּ--הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל, עַד-הַיּוֹם".

יש להבין מהו כפל הלשון: " וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה,...." ורק את זה בלבד, ללא שום תארים ושבחים, היות שכולם כבר ידעו מי היא רחל ומה טיבה"

ועוד מדבריו של הגר"א: "בזמן שאין צדיקים בדור השכינה מוצאת מקום לנוח - על קברי הצדיקים - ישני עפר.

רחל יולדת את בנימין.

על כך נאמר: "וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ, בְּלִדְתָּהּ; וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת אַל-תִּירְאִי, כִּי-גַם-זֶה לָךְ בֵּן". 

רש"י מסביר: אמרה המיילדת: זה הבן הנולד כעת הוא נוסף על יוסף שנולד כבר . כלומר התקיימה  תפילתך:" "יֹסֵף יְהוָה לִי בֵּן אַחֵר" [שם  כ"ז, ל"ו]

רבותינו דרשו: שעם כל שבט נולדה תאומה, ועם בנימין נולדה תאומה יתירה לכן נאמרה המילה: "גם"- שהוא לשון ריבוי.

על פי רש"י: רחל קוראת לתינוק הנולד "בן אוני"- בן- צערי לפי שתוך כדי לידתו  הצטערה בייסורי מוות.

יעקב קרא לו: בנימין - כך נראה לרש"י - לפי שכל השבטים נולדו בארץ נהריים שהיא בצפון, ורק הוא  לבדו נולד בארץ כנען שהיא יושבת בנגב [בדרום] כשאדם בא מארם נהרים- לפי שארץ כנען היא דרומית לארם נהריים -וכל הבא מארם קורא לארץ כנען 'דרום' כמו שנאמר:

"וַיִּשְׁמַע, הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד, וְהוּא-יֹשֵׁב בַּנֶּגֶב, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן--בְּבֹא, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".[במדבר ל"ג ,מ']

וכן נאמר על אברהם: "וַיִּסַּע אַבְרָם, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה". [לעיל י"ב .ט] [שהלך לצד דרום כדי להגיע לארץ כנען ] ולכן קרא שמו 'בנימין'- בנימין לפי שצד דרום  נקרא: 'ימין' [משום שהעומד כשפניו למזרח, נמצא צד דרום לימינו] ומלשון הכתוב בתהלים פ"ט, י"ג] "צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם"

פירוש ב ] לשם "בנימין"- מלשון: 'בן ימים'- לפי שנולד לעת זקנתו –של יעקב- כשמלאו ימיו ונכתב באות נו"ן במקום האות מ"ם שהן אותיות המתחלפות לפעמים זו בזו, דוגמא: 'לקץ הימין' [דניאל י"ב, י"ג] שפרושו: לקץ הימים"

בהמשך נאמר: כי יעקב נטה אוהלו מנגד למגדל עדר ושם באותו מקום נשלמו  השבטים-כנאמר: "וַיִּסַּע, יִשְׂרָאֵל; וַיֵּט אָהֳלֹה, מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל-עֵדֶר".[להלן  ל"ה, כ"א]

רבינו בחיי סובר: כי בנימין הוא היה תשלום השבטים- כלומר השלים את  מספר השבטים ועל זה אמר הנביא מיכה:

"וְאַתָּ֣ה מִגְדַּל ־עֵ֗דֶר עֹ֛פֶל בַּת ־צִיּ֖וֹן" [ מיכה ד', ה]

מצודת ציון מסביר: הכוונה לעיר ציון - ירושלים ששם היו מתאספים בשלושת הרגלים כל שבטי ישראל - המכונים בהרבה מקומות בשם: "עדר" ומסתבר כי חלק מהמקדש נבנה בחלק מנחלת שבט בנימין.

כפי שנאמר: "לְבִנְיָמִין אָמַר--יְדִיד יְהוָה, יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו; חֹפֵף עָלָיו כָּל-הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן,. [דברים ל"ג, י"ב]

"חיזקוני" סובר: נַחֲלָתוֹ סְמוּכָה אֵצֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

לפי הגמרא, בית המקדש נבנה בדיוק על הגבול שבין הַחֵלֶק של שבט יהודה לַחֵלֶק של בנימין.

בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הָיוּ הַשְּׁבָטִים רָצִים וּמִדַּיְּנִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ – זֶה אוֹמֵר: בִּתְחוּמִי יִבָּנֶה, וְזֶה אוֹמֵר: בִּתְחוּמִי יִבָּנֶה אָמַר לָהֶם הקב"ה: שְׁבָטִים… כֻּלְּכֶם שְׁבָטִים, כֻּלְּכֶם צַדִּיקִים…אֲבָל בִּנְיָמִין שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתֵּף בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, (תהלים סח) "הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ" [בראשית רבה צ"ט, סימן א']

לסיכום, לאור האמור לעיל פרשה זו היא שמחה  מהולה בעצב, רחל אימנו נפטרה בזמן הולדת בנימין – אך בנימין זכה שבעתיד בחלק מנחלתו -  יבנה המזבח בבית המקדש .

ויפים וחשובים דברי הנבואה:

 "וְיָֽדְעוּ֙ הַגּוֹיִ֔ם כִּ֚י אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה מְקַדֵּ֖שׁ אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל בִּהְי֧וֹת מִקְדָּשִׁ֛י בְּתוֹכָ֖ם לְעוֹלָֽם"

[יחזקאל  ל"ז, כ"ח]



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 14 בדצמבר 2022

יעקב ויוסף/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב ויוסף

מאת : אהובה קליין(c)

יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו

 בִּקֵּשׁ שַׁלְוָה , הִבִּיט סָבִיב

בָּנָיו אֶת הַצֹּאן רוֹעִים

אֵי שָׁם שִׁירַת חֲלִילִים.

 

יוֹסֵף נַעַר מַחֲמַדִּים

אַהֲבַת חַיָּיו - בֶּן זְקוּנִים

רוֹעֶה מִתְרוֹעֵעַ עִם אֶחָיו

בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת מְקָרֵב אֵלָיו.

 

אָבִיו  מְלַמְּדוֹ פִּרְקֵי תּוֹרָה

תַּלְמִיד חָכָם מֵפִיץ אוֹרָה,

דִּיבַּת אֶחָיו מֵבִיא רָעָה

אוֹי לְאוֹתוֹ הֶרְגֵּל נוֹרָא.

 

יַעֲקֹב מַאֲזִין לוֹ בְּחִבָּה

מַרְעִיף עָלָיו גַּלַּי אַהֲבָה

כְּיָם תָּכֹול רְחַב יָדַייִם

מִמַּעֲמַקִּים,  עַד שָׁמַיִם.

 

לוֹ  הֵכִין  כְּתֹונֶת פַּסִּים

שְׁזוּרִים - סוֹדוֹת וְרָזִים

הָאַחִים בּוֹ מְקַנְּאִים

לְשָׁלוֹם אֵינָם מְדַבְּרִים.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת "וַיֵּשֶׁב" [חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית]     

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 7 בדצמבר 2022

פרשת וישלח - רכישת השדה בשכם ומעידת דינה./ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וישלח - רכישת השדה בשכם ומעידת דינה.

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה



ציורי תנ"ך/ יעקב שולח מלאכים אל עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c




ציורי תנ"ך/ יעקב מתפלל: "הצילני נא מיד אחי מיד עשיו" /ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/  יעקב  צופה  בעשיו ואנשיו קרבים אל מחנהו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/יעקב ופמלייתו חוצים את מעבר  יבוק/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ יעקב נאבק עם המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]




ציורי  תנ"ך/ יעקב מכין מנחה לעשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יעקב  ועשיו נפגשים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ עשיו שואל את יעקב- מי הם  כל הקהל?/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/  יעקב הולך  לסוכות עם פמלייתו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יעקב רוכש חלקת שדה בשכם/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ דינה יוצאת לצפות בבנות הארץ בשכם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שעיר מקום מושבו של עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ עשיו ונשותיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




אחד הנושאים בפרשה: יעקב רוכש בכסף מלא  את השדה בשכם.  כפי שהכתוב מתאר:

"וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּבֹאוֹ, מִפַּדַּן אֲרָם; וַיִּחַן, אֶת-פְּנֵי הָעִיר.  וַיִּקֶן אֶת-חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה-שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם--בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה.  וַיַּצֶּב-שָׁם, מִזְבֵּחַ; וַיִּקְרָא-לוֹ--אֵל, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל".  [בראשית  ל"ג, י"ח]

בתום תיאור קניית השדה על ידי יעקב מיד בני חמור - אבי שכם, מסופר על מעידתה של דינה שיצאה מביתה לפגוש את בנות הארץ:

"וַתֵּצֵא דִינָה בַּת-לֵאָה, אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב, לִרְאוֹת, בִּבְנוֹת הָאָרֶץ.  וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן-חֲמוֹר, הַחִוִּי--נְשִׂיא הָאָרֶץ; וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ, וַיְעַנֶּהָ.  וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ, בְּדִינָה בַּת-יַעֲקֹב; וַיֶּאֱהַב, אֶת-הַנַּעֲרָ, וַיְדַבֵּר, עַל-לֵב הַנַּעֲרָ.  וַיֹּאמֶר שְׁכֶם, אֶל-חֲמוֹר אָבִיו לֵאמֹר:  קַח-לִי אֶת-הַיַּלְדָּה הַזֹּאת, לְאִשָּׁה.  וְיַעֲקֹב שָׁמַע, כִּי טִמֵּא אֶת-דִּינָה בִתּוֹ, וּבָנָיו הָיוּ אֶת-מִקְנֵהוּ, בַּשָּׂדֶה; וְהֶחֱרִשׁ יַעֲקֹב, עַד-בֹּאָם.  וַיֵּצֵא חֲמוֹר אֲבִי-שְׁכֶם, אֶל-יַעֲקֹב, לְדַבֵּר, אִתּוֹ. ....."[ להלן  ל"ד, א'-ז]

 השאלות הן:

 א] "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם.."- מה המשמעות?

 ב] מדוע יעקב  רוכש את חלקת השדה בשכם?

 ג] מה היה הגורם למעידתה של דינה?

תשובות.

יעקב מגיע שָׁלֵם לעיר שכם.

על פי רש"י: יעקב מגיע שלם בכל ענייניו - הוא – בריא בגופו לפי שהתרפא מצליעתו  - שהיה צולע על ירכו .

היה שלם גם בממונו למרות ששלח לעשיו דורון.

היה שלם גם בתורתו לפי שלא שכח את תלמודו במשך עשרים שנה בשהותו בבית לבן.

בנוגע למילים: "בְּבֹאוֹ, מִפַּדַּן אֲרָם" שואל רש"י - הרי הדבר נאמר כבר  פעם אחת "וַיָּקָם, יַעֲקֹב; וַיִּשָּׂא אֶת-בָּנָיו וְאֶת-נָשָׁיו, עַל-הַגְּמַלִּים.  וַיִּנְהַג אֶת-כָּל-מִקְנֵהוּ, וְאֶת-כָּל-רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ--מִקְנֵה קִנְיָנוֹ, אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם:  לָבוֹא אֶל-יִצְחָק אָבִיו, אַרְצָה כְּנָעַן". [להלן:  ל"א, י"ח]

תשובת רש"י: זוהי תופעה הדומה לאדם האומר  לחברו בדרך פלא: יצא פלוני מבין שיני אריות ובא שלם ,כך גם כאן הכתוב מציין את הפלא שבדבר - כלומר , יעקב הגיע שלם בכל ענייניו , למרות שבא  מפדן ארם , לא נפגע מלבן   ולא מעשיו - ששניהם התחברו להזיק ליעקב.

רש"ר מסביר: יעקב היה שלם באופן מושלם הן מבחינה גופנית והן מבחינה רוחנית , היה לו יושר מוסרי וזאת בתחשב  בסכנות המוסריות שאדם נחשף אליהם במאבק - למען השגת עצמאות חומרית.

בנוסף, המילה "שלם" מציינת מיזוג מושלם והתאמה גמורה בין החיצוניות של הדברים לפנימיותם .

ה"כלי יקר" מוסיף משהו מעניין [רז"ל, בראשית רבה]: המילה: "שלם"- ראשי תיבות- שאר, לימוד, ממון. שאר- זה גופו

יעקב רוכש חלקת שדה בשכם.

יעקב מגיע אל שכם - ורוכש אדמה - כפי שהכתוב מציין: "וַיִּקֶן אֶת-חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה-שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם--בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה". 

על פי חז"ל: באה התורה ללמדנו דרך ארץ - כשיהיה אדם עולה לארץ ישראל מארץ אחרת במידה  והוא עשיר ירגיל עצמו לקנות מקום – אחוזה בארץ ישראל.

רש"י מסביר: יעקב רכש את חלקת השדה בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה.   

"קְשִׂיטָה"-    הוא שם מטבע של כסף.

ה"כלי היקר" מסביר: מטרת יעקב ברכישת חלקת השדה בשכם הייתה: כי רצה לבנות שם מזבח ולא רצה לעלות  עולות ה'  חינם.

בדומה למה שעשה דוד המלך:

"וַיִּקֶן דָּוִד אֶת-הַגֹּרֶן וְאֶת-הַבָּקָר, בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים".  [שמואל ב', כ"ד, כ"ד]

מדוע קנה  דוד את הגורן בכסף מלא - לעניות דעתי, ראה שלעתיד לבוא יבואו האויבים ויטענו כי שטח הר הבית שלהם. אך על ידי הקנייה בכסף מלא את המקום - יש יכולת לסתור את טענתם.

ה"כלי יקר" מוסיף ואומר - כי יעקב קנה  את חלקת השדה בשכם במאה קשיטה - כנגד המזבח שבבית העולמים שהיה גובהו  מאה אמה. וזאת על מנת לכפר על כל חטא שנמשך מחטאו של אדם הראשון שנברא מקצה השמים ועד קצהו, ונתמעט בחטאו והגיע למאה אמה - על כן  גובה המקדש – היה : מאה אמה - כי משם נוצר האדם – כמו שנאמר:

"מִזְבַּח אֲדָמָה, תַּעֲשֶׂה-לִּי", [שמות כ, כ] - מקום הארץ - היה  גם סיבה לחטא.

בספר הזוהר הקדוש נאמר: שיעקב זכה לנצח את יצר הרע - ויצר הרע הוא  שרו של עשיו.

גם בבראשית רבה נאמר:

"נתגוששת עם העליונים ויכולת להם" ולכן נקרא יעקב גם בשם "ישראל" כי כלול בשמו-  "א-ל"- כלומר: " שרית עם אלוהים ועם אנשים ותוכל כי "אל" – לשון של חוזק וגבורה,  ויעקב תיקן את חטאו של האדם הראשון – לפי שאדם הראשון נכנע ליצרו ואילו יעקב זכה לנצחו. כך זכה יעקב להתעלות על כל הבריאה.

מעידתה של דינה.

נאמר:  "וַתֵּצֵא דִינָה בַּת-לֵאָה, אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב, לִרְאוֹת, בִּבְנוֹת הָאָרֶץ"

רש"י מתפלא על תיאור דינה: "דִינָה בַּת-לֵאָה". הרי היא הייתה גם בת יעקב ובדרך כלל הכתוב מייחס את הבת לאבא ?

התשובה היא: על  שם יציאתה  מביתה לשוק היא נקראת: בת  לאה, לפי שהייתה  דומה לאימה שאף היא אישה היוצאת מביתה - כפי שהכתוב מתאר:

"וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן-הַשָּׂדֶה, בָּעֶרֶב, וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא,.." [להלן  ל', ט"ז]

על כך משל: הנאמר על ירושלים:

"הִנֵּה, כָּל-הַמֹּשֵׁל, עָלַיִךְ יִמְשֹׁל, לֵאמֹר:  כְּאִמָּה, בִּתָּהּ".[יחזקאל ט"ז, מ"ד]

כשם שהבת לומדת מדרכי אמה - כך בני ירושלים למדו מדרכם הרעה של הכנענים שישבו שם בתחילה.[ירושלמי, סנהדרין ב]

תוצאת  יציאתה מביתה הייתה - ששכם בן חמור בא עליה כדרכה - אבל הוסיף לענות אותה - שלא מדרכה.

הוא דיבר על לב דינה ואמר לה: דברי פיתוי המתיישבים על הלב - תראי כיצד  השקיע אביך בעד חלקת שדה  קטנה-כמה ממון רב בזבז [מאה קשיטה] אני אשא אותך לאישה וכך תקבלי את כל העיר וכל שדותיה.

"בעל הטורים" מסביר: היות ויעקב לא נתן את דינה לעשיו - לפי שהטמין אותה בתיבה מפניו - נענש שיצאה דינה בתו לראות בבנות הארץ ונבעלה על ידי שכם.

עוד נאמר במדרש - יעקב לא ביקש להשיאה למהול [לעשיו] – לכן היא נישאה לערל.

רבינו בחיי מוסיף : יעקב לא ביקש שדינה  תינשא  בהיתר לכן תינשא באיסור.

יעקב נענש  בעניין דינה מכמה סיבות:

א] יעקב אמר ללבן: "וְעָנְתָה-בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר"[בראשית ל', ל"ג]

ב] לפי שמנע את דינה מעשיו אחיו כנאמר לעיל.

ג] כי לקח לעצמו שררה [שליטה] לכן אמר לו ה':

"אַל-תִּתְהַלֵּל, בְּיוֹם מָחָר:    כִּי לֹא-תֵדַע, מַה-יֵּלֶד יוֹם". [משלי כ"ז, א']

אתה אמרת: "וְעָנְתָה-בִּי צִדְקָתִי"- מחר בתך יוצאת ומתענה.

על השאלה באיזה אופן יצאה דינה מביתה?

עונה רבינו בחיי: דינה יצאה מביתה מקושטת כשם שיצאה גם לאה לקראת יעקב.

כפי שכתוב: "וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ .."כלומר יצאנית בת יצאנית והכתוב  מגנה את האישה כשהיא יצאנית  כפי שנאמר:

"הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת;    בְּבֵיתָהּ, לֹא-יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ. פַּעַם, בַּחוּץ--פַּעַם בָּרְחֹבוֹת";

[ משלי ז'. י"א- י"ב]

אבל כאשר היא צנועה  הכתוב משבח אותה: "כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶךְ פְּנִימָה" [תהלים  מ"ה, י"ד]

המדרש מספר: כי שכם בן חמור נשיא הארץ, שמע על יעקב העשיר  והנכבד ועל בתו הצנועה והחסודה וחשב לקחת אותה לאישה, אך הוא ידע כי  מתוך צניעותה אינה יוצאת מביתה, על כן שכר להקת מחול מקומית בשם: "בנות הארץ" וציווה  עליהן לרקוד ולשיר בקרבת מגוריה - דינה שמעה את הרעש והצלילים ויצאה מביתה לראות את בנות הארץ וכך שכם יצא וחטף אותה.

[ על פי ספר "מעשי אבות"]

"ספר הישר"  גם מתאר את שמחת בנות אנשי העיר, אלא מתאר זאת קצת בצורה שונה: דינה לא יצאה לבדה, אלא עם רחל ולאה והשפחות ושם שכם בן חמור התעניין בדינה – שאל את אנשיו לזהותה  ואז חטף אותה.

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי יעקב קנה את חלקת השדה בשכם  באמצעות ממון שהיה ברשותו,

רצה בכך להשאיר הוכחות לדורות הבאים - כי המקום נרכש בכסף מלא ובכך  לסתור את טענות המקטרגים הטוענים – כי המקום הוא "כיבוש"

יעקב רצה להקים שם מזבח ולכן היה צורך לשלם עבור השטח.

ממעידתה של דינה - בת יעקב ניתן ללמוד על חשיבות הצניעות והזהירות – להימנע ללכת לסביבה שלילית - כי הדבר עלול להזיק לחייה של יהודייה – בת טובים.

כמאמר הפתגם הידוע  "אמור לי מי חברך ואומר לך – מי אתה"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר