‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת וישב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת וישב. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 6 בדצמבר 2023

פרשת וישב- הסוד להצלחה בניסיונות החיים/מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וישב- הסוד להצלחה בניסיונות החיים.

מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה ולחג חנוכה:



ציור לחנוכה/ חנוכיית המכבים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציור לחנוכה/ חנוכיית חנה ושבעת בניה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי לחנוכה / חנוכיית כסף/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יעקב מגיש את כותונת הפסים ליוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יעקב שולח את יוסף אל אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף מחפש את אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מבחינים בו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יעקב יושב בארץ מגורי אביו/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ יוסף רועה   צאן/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף מביא את דיבת אחיו רעה אל יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ חלום האלומות המשתחוות ליוסף/ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/יוסף חולם שצבא השמים משחווה לו/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ השלכת יוסף לבור על ידי  אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יוסף נזרק לבור ואחיו סועדים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף נמכר לישמעאלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ בניו וכלותיו באים לנחם  את יעקב באבלו/ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ חלומו של שר האופים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ חלומו של שר המשקים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף איש מצליח במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c]


הפרשה פותחת בפסוק: "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" [פרק  ל"ז, א'].

על כך אומר רש"י: "וישב"- לשון מנוחה ומרגוע .לאחר שיעקב שב מגלותו כדי להתיישב בארץ מגורי אביו - רצה לשבת בשלווה ,אך באותו זמן קפץ עליו רוגזו של יוסף - ענייו מכירתו של יוסף.

בשעה שצדיקים מבקשים לשבת בשלווה  אמר הקב"ה: הרי  מידת  הדין מקטרגת לפניי ואומרת : 'לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם - השכר הטוב המוכן בשבילם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלווה בעולם הזה': כלומר: לא די לצדיקים השכר הגבוה  שממתין להם בעולם הבא - הם רוצים לשבת בשלווה בעולם הזה.

יוסף היה  בן הזקונים ואהוב על יעקב אבינו, רועה צאן שהתחבר עם בני השפחות - בני בלהה ובני זילפה - נשי אביו,  והיה  מוציא דיבה – על אחיו –בני לאה בפני אביו.

השאלות הן:

א] מה היו הגורמים לשנאת האחים כלפי יוסף?

ב] כיצד הודיעו האחים ליעקב על "מות יוסף"?

תשובות.

שנאת האחים אל יוסף.

שנאת אחיו הלכה וגברה כאשר ראו אותו מגיע  אליהם בשליחות אביהם - ותגובתם:

"וַיִּרְאוּ אֹתוֹ, מֵרָחֹק; וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם, וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ. וַיֹּאמְרוּ, אִישׁ אֶל-אָחִיו:  הִנֵּה, בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה--בָּא.  וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ, וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת, וְאָמַרְנוּ, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ; וְנִרְאֶה, מַה-יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו. וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן, וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם; וַיֹּאמֶר, לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ.  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן, אַל-תִּשְׁפְּכוּ-דָם--הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל-הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר, וְיָד אַל-תִּשְׁלְחוּ-בוֹ:  לְמַעַן, הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם, לַהֲשִׁיבוֹ, אֶל-אָבִיו" [פרק ל"ז, י"ח-כ"ג]

שנאת האחים אל יוסף  נבעה מתוך אהבתו המיוחדת של יעקב אל יוסף ותפירת כותנת הפסים.

על פי מדרש אגדה: כותנת הפסים רמזה על  צרות שעתידים לקרות ליוסף בעתיד:

שנמכר לפוטיפר, לסוחרים ולישמעאלים.

לפי דעת רש"י: יעקב אהב מאד את יוסף היות והיה בן זקונים ונולד לו לעת זקנתו.

אונקלוס מפרש: כי היה בן חכם וכל מה שיעקב למד בבית מדרש של שם ועבר – לימד את יוסף.

לפי פירוש נוסף: היה "זיו איקונין שלו " -  אור פניו של יוסף - היה דומה לפני אביו.

כל היחס המועדף של יעקב ליוסף - גרם לקנאה מצד האחים-עד כי לא יכלו לדברו לשלום, וחלומותיו הגבירו את השנאה  כלפיו.

כאשר האחים ראו את יוסף מגיע אליהם לשדה, מיד- התנכלו להמיתו -  על פי רש"י: היו להם מחשבות ותחבולות להרע ליוסף.

רבינו בחיי אומר: כי האחים היו עסוקים במחשבות כיצד יביאו את המצב לכך שיוסף ימות ובלבד שהם עצמם לא ימיתוהו בידיהם.

חכמים דרשו: כי האחים תחילה רצו  לשסות בו את הכלבים, ויתכן שכך עשו לפני שהתקרב אליהם, אבל כאשר לא עלה בידיהם להוציא לפועל את תכניתם, החליטו להורגו.

אם כן ניתן להדגיש כי שלושה גורמים  העיקריים  גרמו לקנאה ושנאת אחי יוסף כלפיו:

א] אהבת אביהם יעקב - את יוסף בהיותו בן זקונים.

ב] כותונת  הפסים שיעקב עשה לו.

ג] חלומות יוסף שסיפר  ושיתף  את אחיו:

1] אחד עשר אלומות , {אחיו} - משתחוות לאלומתו.

2] אחד עשר כוכבים, הירח והשמש  המשתחווים  לו.

חשןב לציין: בעוד שרעיון האחים היה להרוג את יוסף כפי שנאמר: "ויאמרו איש  אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא: ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו  ונראה מה - יהיו  חלומותיו"?

עצת ראובן הייתה: לא להרוג את יוסף, אלא להצילו: "וישמע ראובן ויצילהו מידם...... ויד אל-תשלחו - בו למען הציל אותו מידם להשיבו אל- אביו" [שם ל"ז, כ"א-כ"ג]

רש"י אומר:  כי רוח הקודש מעידה על ראובן: כי הוא אמר את דבריו  -  אך ורק במטרה להציל את יוסף ממיתה - שהרי הוא יעלה אותו מן הבור ואם יקרה משהו רע ליוסף ,עלולים בסופו של דבר להאשים  בחטא - את ראובן לפי שהוא הבכור שבאחים.

רבינו בחיי טוען: ראובן הקפיד על אחיו שלא יחטאו בשפיכת  דם - ולכן מנע מהם להרוג את יוסף.

הודעת האחים ליעקב על מות יוסף

הדבר  הנורא ביותר- הוא: שליחת הכותנת לאביהם:

"וַיִּקְחוּ, אֶת -כְּתֹנֶת יוֹסֵף; וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים, וַיִּטְבְּלוּ אֶת -הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם וַיְשַׁלְּחוּ אֶת -כְּתֹנֶת הַפַּסִּים, וַיָּבִיאוּ אֶל-אֲבִיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, זֹאת מָצָאנוּ:  הַכֶּר-נָא, הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא--אִם-לֹא.  לג וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ; טָרֹף טֹרַף, יוֹסֵף וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו, וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו; וַיִּתְאַבֵּל עַל-בְּנוֹ, יָמִים רַבִּים וַיָּקֻמוּ כָל-בָּנָיו וְכָל -בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ, וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם, וַיֹּאמֶר, כִּי-אֵרֵד אֶל-בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה; וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ, אָבִיו"[ להלן ל"ז, ל"א -ל"ו]

יש להבין, מדוע טבלו האחים את הכותונת של יוסף דווקא  בדם של שעיר עיזים?

רש"י עונה: הם בחרו דווקא בשעיר עיזים- כי דמו דומה לדמו של אדם - ומתוך כך ישתכנע יעקב - כי אכן  נטרף יוסף.

תגובת יעקב הייתה - אכן זוהי כותונת בנו:

"וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ; טָרֹף טֹרַף, יוֹסֵף"

 רש"י עונה על  השאלה המתקשה בה : למה  הוצרך יעקב להקדים ולהגיד: "חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ"בזמן שבסוף מסיים במילים: "טָרֹף טֹרַף, יוֹסֵף "?

התשובה: אלא הופיע בו נצנוץ של רוח הקודש שבסופו של דבר – תתגרה בו אשת פוטיפר.

מדוע  לא גילה ה' ליעקב – כי יוסף חי? התשובה לכך:

מפני  שאחי יוסף - החרימו וקללו את כל מי שיגלה ליעקב אודות מכירתו ואף שיתפו לקב"ה להצטרף אליהם במעמד הטלת חרם ונידוי  ואכן רק ליעקב לא התגלה העניין ,אבל יצחק ידע שיוסף חי, אך לא גילה זאת ליעקב בנו מהסיבה: איך אגלה והקב"ה אינו רוצה לגלות לו'?

מתברר  עד שהתבשר  יעקב- שעוד יוסף חי  עברו כ"ב שנה וזה מיום שיוסף נפרד ממנו עד שירד למצרים לראותו שוב ומספר השנים האלה - הם כמספר השנים שיעקב לא קיים מצוות כיבוד אב ואם [מסכת מגילה י"ז] לפי שנעדר מביתו בציווי אמו באותם שנים.

מי בא לנחם את יעקב באבלו? על כך ישנה מחלוקת:

רבי יהודה סובר:

כי אחיות תאומות נולדו עם כל שבט ושבט, חוץ מדינה שנולדה לבדה. ולכן באו הבנים והבנות.

רבי נחמיה סובר: נשי בניו של יעקב היו כנעניות ולא נולדו תאומות עם הבנים – ובנותיו - הכוונה : כלותיו.

לסיכום, לאור האמור לעיל -  ניתן להסיק : כי גם יעקב וגם יוסף - עברו ייסורים וניסיונות לא קלים - אך בזכות לימוד התורה והאמונה בה' - שניהם זכו לעמוד בכל הקשיים והייסורים ושניהם ראויים לדברי זכריה הנביא:

לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת"

 [זכריה ד', ו]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 14 בדצמבר 2022

פרשת וישב- היבט על שיטת החינוך בבית יעקב./ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וישב - היבט על שיטת החינוך בבית יעקב.

 מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ יעקב יושב בארץ מגורי אביו/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ יוסף מביא את דיבת אחיו רעה אל יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יעקב מגיש את כותונת הפסים ליוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יוסף רועה   צאן/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ יעקב שולח את יוסף אל אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף מחפש את אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מבחינים בו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ חלום האלומות המשתחוות ליוסף/ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/יוסף חולם שצבא השמים משחווה לו/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ השלכת יוסף לבור על ידי  אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף נזרק לבור ואחיו סועדים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יוסף נמכר לישמעאלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ חלומו של שר האופים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ חלומו של שר המשקים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יוסף איש מצליח במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציור לחנוכה/ חנוכיית חנה ושבעת בניה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציור לחנוכה/ חנוכיית המכבים/ ציירה: אהובה קליין (c)



פרשה זו פותחת בתולדותיו של יעקב  כאשר סוף, סוף אחרי תקופה ארוכה בחרן- זוכה לשבת בארץ כנען כדברי הכתוב:

"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן.  אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף בֶּן-שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת-אֶחָיו בַּצֹּאן, וְהוּא נַעַר אֶת-בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת-בְּנֵי זִלְפָּה, נְשֵׁי אָבִיו; וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת -דִּבָּתָם רָעָה, אֶל-אֲבִיהֶם.  וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו--כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים. וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם.  וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם, וַיַּגֵּד לְאֶחָיו; וַיּוֹסִפוּ עוֹד, שְׂנֹא אֹתוֹ". [בראשית ל"ו א'-ו']

השאלות הן:

א] במה היה ייחודו של יוסף- ומדוע לא היה אהוב על אחיו?

ג]  מהו ההיבט החינוכי על דרכי החינוך בבית יעקב?

תשובות.

יוסף – ייחודו וסיבת שנאת אחיו אליו.

נאמר:"וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם.  וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם, וַיַּגֵּד לְאֶחָיו; וַיּוֹסִפוּ עוֹד, שְׂנֹא אֹתוֹ".

רש"י  מביא מדרש אגדה: נאמר:' אלה תולדות יעקב, יוסף'-לומר שעיקר תולדותיו של יעקב- הוא יוסף ומדוע הכתוב קושר את כל תולדות  יעקב ביוסף?  על כך -כמה סיבות:

א] כל עיקר-רצונו  של יעקב- שלא עבד אצל לבן, אלא במטרה לנישואין עם רחל וזאת כדי  להקים ממנה בן. ולכן נמצאו שאר התולדות בזכות יוסף.

ב] היה דומה יוסף לאביו מאד –כלומר- זיו איקונין-אור צורת פני יוסף ממש דומה לפני יעקב.

ג] כל מה שאירע ליעקב –אירע גם ליוסף. כמו שיעקב היה שנוא על עשיו- יוסף  היה שנוא על אחיו.

עשיו השתוקק להרוג את יעקב ואילו אחי יוסף, רצו להרוג את יוסף.....[ ועוד דברים משותפים המופיעים בבראשית- רבה].

רש"י מתייחס למילים :"וְהוּא נַעַר"-למרות שהכתוב מציין את גילו: "בֶּן- שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה ",יוסף היה עושה מעשה נערות מסלסל בשערו ומיפה ומקשט את עיניו- במטרה שיראה יפה.

יוסף היה רגיל  לשהות עם בני בלהה ובני זילפה.

הסיבה הייתה: מפני שאחי יוסף היו מבזים אחים אלו והיו ממעטים בכבודם היות והיו הם בני השפחות.

ויוסף מטעם זה - היה מתחבר אליהם ומקרב אותם אליו. נאמר:

"וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת-דִּבָּתָם רָעָה"-על כך אומר רש"י: כי יוסף לא המציא דברים מליבו על אחיו ,אלא כל מה שהיה נראה לו רע אצל אחיו בני לאה- היה מספר לאביו, כגון: שהם אוכלים אבר מן החי.[איסור אכילת בשר- כאשר הבהמה עדיין בחיים].

ועוד שבני לאה מזלזלים בבני השפחות וקוראים להם בשם: עבדים ועוד שהם חשודים על כך שעוברים על איסור עריות.

כנגד שלושת דברים אלה נענש יוסף: יוסף גם נמכר לעבד-כפי שכתוב: "שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ;    לְעֶבֶד, נִמְכַּר יוֹסֵף".[תהלים ק"ה, י"ז]

כנגד דברי יוסף על אחיו שהם חשודים על העריות-  נענש   באמצעות אשת פוטיפר:

"וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת-אֲדֹנָיו אֶת-עֵינֶיהָ, אֶל-יוֹסֵף; וַתֹּאמֶר, שִׁכְבָה עִמִּי". [להלן , ל"ט, ז]

ועל כך שחשד בהם שאוכלים אבר מן החי, נענש כדברי הכתוב:

"וַיִּקְחוּ, אֶת-כְּתֹנֶת יוֹסֵף; וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים, וַיִּטְבְּלוּ אֶת-הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם".

[להלן ל"ז,ל"א]

גם אם דברי יוסף היו נכונים על אחיו ,בכל זאת ,היו אלה דברים רעים שיצאו מפי יוסף אל אביו.

הרשב"ם מסביר :מה היו הסיבות לשנאת אחי יוסף כלפיו.

א] יוסף לא רצה להתיידד אם האחים האלה שאיתם עבד במרעה הצאן.

ב] הוא הביא את דיבתם רעה  על האחים שאיתם עבד בשדה.

ג] אביו זיכה את יוסף ביחס מיוחד- שלא זכו לו יתר אחיו- בני לאה..

הרי הוא זכה לכותנת פסים.

על פי  דברי הכתוב: האחים הגבירו את שנאתם אל יוסף בעבור סיפור חלומותיו.

הגר"א [ הגאון רבנו אליהו מווילנא] אומר על:

"וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם".  יש לבאר על פי מה שנאמר   במסכת ברכות [סד, א] "הנפטר מחברו אל יאמר לו: לך בשלום, אלא: לך לשלום, שהרי יתרו אמר למשה: לך לשלום - עלה והצליח, דוד שאמר לאבשלום: לך בשלום

[שמואל-ב, ט"ו, ט'] הלך ונתלה"  זהו שאמר הכתוב דהשבטים שהיו שונאים את יוסף". "וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם". 

היבט - על החינוך בבית יעקב.

רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] מדגיש את השוני בין יוסף לשאר אחיו:

יוסף הוא נער שהתבגר ללא אם ,או אח, כל האחרים גדלו בתוך חברת אחים תחת כנפי אם והשפעתה ואהבתה-  מנגד יוסף היה בודד, אמו- רחל נפטרה  כשהיה עדיין צעיר- הוא לא הרגיש נח להיות בחברת אחיו בני לאה ולכן נמשך להיות בחברתם של בני השפחות.

לעומת בני השפחות - ליוסף היו תכונות של מנהיג  לעתיד.

הוא התחבר לבני השפחות- שאולי היו נכנעים לפניו ויתכן שהיו מחניפים אליו.

הייתה לו קצת גאווה ותחושת התנשאות.

מבחינה חינוכית אין מקום לניגודים כאלה בבית יהודי!

אלא מה שחשוב- רגש החובה, ההשתעבדות המשותפת להידבק באלוקים והעבודה הרוחנית הזאת בתוך המשפחה יש בה להשוות את כל הניגודים.

"וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו—"למרות החסרונות שהיו לו ,היו ליוסף תכונות לא של אישיות רגילה - וישראל [לא יעקב] ראה בו את בחיר בניו-

"כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ"; הוא ראה את עצמו "ממשיך את חייו "ביוסף", הוא ראה את היורש לכל קנייניו הרוחניים- וכותונת הפסים היוותה אות הצטיינות שבאה לייחד את יוסף  כפי שנבחר למען שליחות מיוחדת.

רש"ר מגיע למסקנה: כי יעקב טעה בכל התנהלות הדברים שלא נעשו בחכמה.

יעקב היה חייב לדחות את הדיבה הרעה שיוסף הוציא מפיו על בני  לאה.

גם כאשר מעניקים יחס מיוחד לאחד מבני המשפחה הדבר גורם לכך השפעות מזיקות.

דווקא שיוסף לא היה אהוב על אחיו והביא  עליהם תוכחות מרובות- דווקא הוא היה הבן שאותו העדיף אביהם.

הניגוד של אהבת האב אל יוסף  - גרמה לשנאת האחים.

התוצאה הייתה שהאחים לא הצליחו לשאת את דיבורו הידידותי של יוסף, שהרי במקום שהכל מתנהל  באופן ידידותי- כל האווירה מתנהלת כראוי.

אך כאשר היחסים מתוחים בתוך המשפחה- אז מקפידים על הכל ועוד במיוחד

כאשר הצד השני מנסה לדבר באופן ידידותי.

ה"נתיבות שלום" שואל: כיצד יתכן שיעקב העניק יחס מיוחד ליוסף- הרי כל השתלשלות מכירת יוסף נבעה מאהבתו המיוחדת אליו והאם באה התורה לדבר בגנותו של יעקב? ועתה שואל ה"נתיבות שלום" מדוע היה צריך יוסף לספר את חלומותיו לאחיו- האם להגביר את השנאה אליו?

ותשובתו: שכל השפע לכלל ישראל נשפע באמצעות הצדיק יסוד עולם- יוסף. שעל ידי שמתחברים לצדיק יסוד עולם -עם ישראל  מקבל מה' שפע של ברכות הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית. כי באמצעותו יורד השפע הרוחני שיחושו את הקרבה לקב"ה והלב יהיה פתוח לתורה ועבודה. וזו הייתה כוונתו של יעקב שרצה ללמד את שאר אחיו  כי אליו יש להיות נכנעים ומחוברים כי בדרך זו יוכלו לקבל את שפע הברכה מה' לכן אהב ישראל  את יוסף מכל בניו.

הוא תיאר לעצמו שהם צדיקים קדושים ובוודאי יבינו את אהבתו אל יוסף, לכן עשה יעקב  ליוסף כותונת פסים- שהיה מסמל- לבוש גדלות כדי להורות להם שיוסף, הוא המנהיג  ואליו הכל צריכים  להיות קשורים על מנת שעל ידו ירד שפע רב מאלוקים על כלל ישראל.

חשוב להתייחס לדברי חז"ל:

חז"ל  במדרש תנחומא אומרים מסר חשוב מאד:

"לכו חזו מפעלות אלוקים, נורא עלילה על בני אדם, אמר ר' יודן היה הקב"ה מבקש לקיים גזירת "ידוע תדע"-

"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" [בראשית  ט"ו, י"ג]

" והביא עלילה לכל דברים אלה, כדי שיאהב יעקב את יוסף, וישנאוהו אחיו, וימכרו אותו לישמעאלים ויורידוהו מצריימה"

לסיכום לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד ראשית :כי יוסף היה  בעל אישיות ייחודית עם כישרון מנהיגות שזכה לצאת מאפלה לאורה וזאת למרות חסרונותיו- כדוגמת כל בן אנוש.

ומאופן החינוך של יעקב נלמד: כי אין להקדיש תשומת לב ייחודית לילד אחד במשפחה-אלא יש לאהוב ולחנך את כל בני המשפחה באופן שווה, להתחבר לקב"ה ולקיים את מצוותיו, אך הדבר הבולט בפרשה: לאלוקים שרביט בידו וכל העולם מתנהל-לפי  רצונו הבלעדית.,  ועל פיו יישק דבר:

"רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָקוּם." [משלי י"ט, כ"א]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר