‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת וילך. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת וילך. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 10 באוקטובר 2019

ציורי תנ"ך/ התורה- עדות לעד/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- The Torah is   

poetry and testimory forever

וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם:  לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד--בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

 [דברים ל"א,י"ט]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 2 באוקטובר 2019

פרשת וילך- כתיבת השירה לשם מה?/ מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וילך -  כתיבת השירה לשם מה?

מאת: אהובה קליין.


היצירות שלי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ משה כותב את התורה- למען תשמש עדות לעד/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משה הולך להיפרד מהעם - טרם מותו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/משה  מברך את יהושע/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בר]


ציורי  תנ"ך/ משה ויהושע לפני העם/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ ה' נראה בעמוד הענן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"וירא ה' באוהל בעמוד ענן ויעמוד הענן על פתח  האוהל"[דברים ל"א,ט"ו]



ציורי  תנ"ך/ ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ ארץ זבת חלב ודבש"/ ציירה: אהובה קליין.(c)



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ משה כותב שירה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/ משה מוסר  את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה קליין (c)



פרשה זו פותחת במילים:

"וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל.  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, בֶּן-מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם--לֹא-אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא; וַיהוָה אָמַר אֵלַי, לֹא תַעֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה".[דברים ל"א, א-ג]

ובהמשך נאמר:

"וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה, אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וַיִּתְּנָהּ אֶל- הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי, הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה; וְאֶל-כָּל-זִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל". [דברים ל"א, ט]

ה' מודיע למשה את התחזית לעתיד עם ישראל ומוסיף ואומר: "עתה  כיתבו לכם את- השירה.." [ל"א, י"ט]      בהמשך נאמר : "ויכתוב משה את השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את בני ישראל.." [דברים ל"א, כ"ב]

בפעם נוספת כתוב: "ויהי ככלות משה לכתוב את דברי התורה הזאת על ספר עד תומם...."  [שם, ל"א, כ"ד]

 השאלות הן:

 א]  לאן הלך משה ומדוע?

 ב]  מה כתב משה?

 תשובות.

 משה ומטרת הליכתו.

רש"י שואל: האם יתכן שתש כוחו של משה? הרי נאמר בהמשך: שלא כהתה עינו ולא נס לחה? על כך מביא רש"י שני פירושים:

א] כוונת משה הייתה: לא אוכל- איני רשאי, לפי שניטלה ממני הרשות והועברה ליהושע.

ב] "לצאת ולבוא"- הכוונה לדברי תורה, מלמד שנסתמו ממנו מסורות ומעיינות חכמה.

רבי יעקב יוסף מפולנאה מעיר: בדרך כלל טיבם של צדיקים לעלות ממדרגה למדרגה בחוכמתם וכוונת הכתוב היא : כי ביום מותו של משה  ,עלייתו פסקה ואין באפשרותו להמשיך לעלות  עוד. לכן אמר לבני ישראל: "לא אוכל  לעלות הלאה ומכאן שיום מותי  קרב והסתיימה מנהיגותי.

על פי המדרש ניתן להסביר על הפסוק: "ואין שלטון ביום המוות".  אוהלו של משה היה מחוץ למחנה ומרוחק ממחנה ישראל, וכל אשר רצה לבקש את ה' הולך אל אוהל מועד אשר מחוץ למחנה, בזמן שמשה הוצרך לדבר אל עם ישראל היו מחצצרים בשתי חצוצרות עשויות כסף  כדי לקרוא לעם.

כפי שנאמר:

"וְתָקְעוּ, בָּהֵן--וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל-הָעֵדָה, אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד". [בספר במדבר י', ג]

ביום מיתתו של משה נלקח ממנו שלטונו והועבר ליהושע ולכן לא היה למשה רשות לצוות לבני אהרון לתקוע בחצוצרות למקרא העדה אליו - אל מחוץ למחנה.

היות ומטרת משה הייתה לדבר אל העם דברים אחרונים לברך ולהיפרד מהם, נאלץ ללכת מאוהל מועד שהיה מחוץ למחנה - ולבוא אל מחנה ישראל לדבר אליהם, אך ודאי אם בני ישראל היו יודעים כי משה מעוניין לדבר אליהם, היו הולכים אליו, אבל היות ולא חזו את הדבר, הוכרח משה  לגשת אליהם.  [על פי גדולי המפרשים על החומש]

משה אומר לעם:

"ַויאמֶר אֲלֵיהֶם, בֶּן-מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם--לֹא-אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא; וַיהוָה אָמַר אֵלַי, לֹא תַעֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.." [ ל"א, ב]

על פי פשוטו: משה מעורר את לבבות עם ישראל לפני הימים הנוראים- שלא יסמכו על תפילת הצדיק שהם חוסים בצלו - שיתפלל עליהם  ושלא יסמכו על איזו מצווה מסוימת שעשו בעבר, אלא  כל אחד  ידע שהדבר תלוי בו ויוכל לשוב בתשובה שלמה ולהרבות בתחנונים אל בורא עולם שהוא מוכן תמיד לפשוט יד ימינו לקראת אלה השבים אליו.

על כך משל מעניין [במדרש בראשית רבה ע"ח, ו]

מעשה באריה – מלך החיות שקצף על הבהמות והחיות, כולם פחדו ממנו ולא ידעו כיצד יבואו לפניו ויתחננו שיסיר את כעסו מעליהם.

השועל שנחשב פיקח בחיות נענה לעשות את המלאכה ,פנה אל החיות והבהמות ואמר: אני אלך לפייס את המלך בעד  כולכם. לפי  שאני יכול  לפייסו באמצעות שלוש מאות משלים שברשותי. הם סמכו עליו ובטחו בו.

 השועל הלך בראש והם בעקבותיו, כשהלך לפניהם פרסה, לפתע היפנה פניו אליהם ואמר: תדעו לכם ששכחתי מאה משלים.

אמרו לו: לא נורא, נסתפק גם במאתיים משלים. המשיך השועל בצעדיו קדימה ואז שוב סובב את ראשו אליהם ואמר: שכחתי עוד מאה משלים.

 השיבו לו החיות כי יסתפקו גם במאה משלים, היות והגיע כבר קרוב לחצר המלך, פנה אליהם ואמר: שכחתי את  כל המשלים שלי. לכן מעתה כל אחד יפנה באופן  עצמאי ויתחנן על נפשו לפני המלך. אולי ירחם על המבקשים.

הנמשל: כך משה רבינו שבמהלך כל חייו היה מתחנן ומתפלל על  העם לפני ה' בסוף אמר להם: שלא יבטחו עוד- בו שיתפלל בעדם ,אלא  כל אחד יתפלל בעד עצמו ויתחנן לפני בורא עולם שירחם עליו וזה הדבר שרצה לרמוז להם, שמעתה הוא עצמו לא יוכל "לָצֵאת וְלָבוֹא" אלא עליהם בעצמם לבקש רחמים  מה'.

כתיבתו של משה.

רש"ר סבור: שנאמר כבר בספר שמות [ כ"ד ,ו, ל"ד, כ"ו] שמשה כתב חלקים של תורת ה' אבל עכשיו לאחר  שכתב את כל אשר אירע מאז ועד עתה ובהנחה שכתיבת התורה הסתיימה- משה מסר  אותה לכוהנים והוסיף את המצווה הקשורה אליה לקרוא את התורה אחת לשבע שנים לפני העם הנאסף בחג הסוכות ,אך המצווה לכתוב את השירה, להוסיף אותה  לתורה   שבכתב ובכך לסיים את כתיבת התורה ניתנה למשה מאוחר  יותר.

בהקשר למילים: "ועתה כתבו לכם את השירה.."

זה היה רצון ה' שתהיה תמיד תשובה לכעסם של עם ישראל, כי בכל צרה  שתבוא עליהם, יתחילו מתרעמים כלפי ה', כאילו נטש אותם, באומרם: הלא על כי אין אלקים בקרבי מצאוני הרעות האלה" לכן צריכה להיות תשובה לעת בו יתלוננו עם ישראל ומטרת השירה לשמש עדות לעם ישראל- כי כל הצרות הבאות עליהם- בעקבות שלא הלכו בדרכי ה'.

 חז"ל מדייקים ומדגישים שמהות כתיבת השירה כוונתה לא רק בשירה שבסוף החומש- אלא כתיבת כל התורה כולה!

רבינו ניסים ביאר: אין הציווי של הכתיבה מתייחס בלבד לשירה החותמת את התורה, שהרי איזו עדות יש כאן? השירה  מבססת את ההכרה הכללית שעלייתנו, או לחילופין- ירידתנו תלויות במידת קיום המצוות הלכה ולמעשה. אך מה בדיוק כולל תפקיד זה? את זאת ניתן ללמוד רק על ידי ידיעת כל התורה כולה!

 חז"ל לומדים מהציווי :

"וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל".

"שאף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה, מצווה לכתוב ספר תורה משלו, לפי שנאמר:

"וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה.."

רבינו בחיי מסביר: כי לדעתו, מדובר  ב"שירת האזינו"  המופיעה בפרשה הבאה, והיא נקראת בשם: שירה: היות והיא נאמרת  תמיד בשירה וזימרה והיא גם כתובה- כפי שנוהגים לכתוב שירה ועל כך דרשו  רז"ל בספרי : גדולתה של השירה היא בכך- שיש בה, עבר, הווה ויש בה - העולם הזה והעולם הבא.

לסיכום, לאור האמור לעיל, משה מבין את  חשיבות כתיבת התורה- שתפקידה  להנחיל את התורה לדורות הבאים והיא גם שירת  החיים:

יפים דברי דוד המלך: "מִזְמוֹר, שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ--    כִּי-נִפְלָאוֹת עָשָׂה; הוֹשִׁיעָה-לּוֹ יְמִינוֹ,    וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ". [תהלים צ"ח, א]

ההפטרה: הושע י"ד]



הושע פרק יד


קטע מתוך ההפטרה:


"תֶּאְשַׁם, שֹׁמְרוֹן, כִּי מָרְתָה, בֵּאלֹהֶיהָ; בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ--עֹלְלֵיהֶם יְרֻטָּשׁוּ, וְהָרִיּוֹתָיו יְבֻקָּעוּ.
 שׁוּבָה, יִשְׂרָאֵל, עַד, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ:  כִּי כָשַׁלְתָּ, בַּעֲוֺנֶךָ.   קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים, וְשׁוּבוּ אֶל-יְהוָה; אִמְרוּ אֵלָיו, כָּל-תִּשָּׂא עָוֺן וְקַח-טוֹב, וּנְשַׁלְּמָה פָרִים, שְׂפָתֵינוּ.   אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ, עַל-סוּס לֹא נִרְכָּב, וְלֹא-נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ, לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ--אֲשֶׁר-בְּךָ, יְרֻחַם יָתוֹם.   אֶרְפָּא, מְשׁוּבָתָם--אֹהֲבֵם, נְדָבָה:  כִּי שָׁב אַפִּי, מִמֶּנּוּ.   אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל, יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה; וְיַךְ שָׁרָשָׁיו, כַּלְּבָנוֹן.   יֵלְכוּ, יֹנְקוֹתָיו, וִיהִי כַזַּיִת, הוֹדוֹ; וְרֵיחַ לוֹ, כַּלְּבָנוֹן.   יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ, יְחַיּוּ דָגָן וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן; זִכְרוֹ, כְּיֵין לְבָנוֹן.   אֶפְרַיִם, מַה-לִּי עוֹד לָעֲצַבִּים; אֲנִי עָנִיתִי וַאֲשׁוּרֶנּוּ, אֲנִי כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן--מִמֶּנִּי, פֶּרְיְךָ נִמְצָא.  מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה, נָבוֹן וְיֵדָעֵם:  כִּי-יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהוָה, וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם, וּפֹשְׁעִים, יִכָּשְׁלוּ בָם".


ציורי תנ"ך / אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל, יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה/ ציירה: אהובה קליין. (c)

ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בציון/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ יום הכיפורים- תפילה בבית הכנסת/ ציירה: אהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה כותב תורה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה כותב שירה

 שיר מאת אהובה קליין ©


משה כותב שירה

כתיבה  זכה טהורה

מילים חרוטות לעד

על קלף עתיק מיוחד.



שזורות עבר ועתיד

שליחותן לעורר  ולהגיד

כי התורה שירת חיים

מפי מלך מלכי המלכים.



עדות לעולמי עולמים

מענה לכל השואלים

לגבי צרות ואירועים

בעת הסתרת פנים.



משה בימיו האחרונים

חרד לדורות הבאים

מייחל ומתפלל בליבו

לבל תשכח התורה מזרעו.


 הערה: השיר  בהשראת פרשת  וילך [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 20 בספטמבר 2018

ציורי תנ"ך/ משה כותב תורה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings  

Moshe writes this Poetry

"וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה, אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וַיִּתְּנָהּ אֶל- הַכֹּוהֲנִים בְּנֵי לֵוִי, הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה; וְאֶל-כָּל-זִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל"

[דברים ל"א, ט]  ציירה: אהובה קליין (c)
העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 12 בספטמבר 2018

פרשת וילך- מהי שירת החיים של האדם?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וילך- מהי שירת החיים של האדם?

 מאמר מאת: אהובה קליין .


הציורים שלי לפרשה:


העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך: "וילך משה"/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי  תנ"ך/ משה מברך את יהושע/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ עמוד הענן/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "כי אבאינו אל האדמה,,זבץ חלב ודבש,,"/ ציירה: אהובה קליין (c( [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ מינוי יהושע למנהיג לפני עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה כותב את התורה/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה מגיש את התורה ללווים- נושאי ארון הברית,/ ציירה: אהובה קליין (c)




העלאת תמונות




ציורי תנ"ך/ "אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה.."


[מתוך ההפטרה: הושע י"ד] ציירה: אהובה קליין(c)




העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/תקיעת שופר בציון:[מתוך ההפטרה בהושע י"ד]


ציירה: אהובה קליין (c)



המתבונן  בפסוקי הפרשה – מבחין בפסוקים , כביכול -המנוגדים- זה לזה:    בתחילה נאמר:"וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה, אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וַיִּתְּנָהּ אֶל- הַכֹּוהֲנִים בְּנֵי לֵוִי, הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה; וְאֶל-כָּל-זִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל" [דברים ל"א, ט]


 ומנגד   נאמר:

וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם:  לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד--בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי-אֲבִיאֶנּוּ אֶל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו, זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, וְאָכַל וְשָׂבַע, וְדָשֵׁן; וּפָנָה אֶל-אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַעֲבָדוּם, וְנִאֲצוּנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי. וְהָיָה כִּי-תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד, כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ:  כִּי יָדַעְתִּי אֶת-יִצְרוֹ, אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם, בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי".[דברים  ל"א, י"ט-כ"ב]

בהמשך שוב נאמר:

"וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה, לִכְתֹּב אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת--עַל-סֵפֶר:  עַד, תֻּמָּם..."      [ שם ל"א, כ"ד]

 השאלות הן:

 א] מי כתב את השירה הזאת באמת?

 ב] מהי שירת החיים?

תשובות.

כותב השירה ומטרתה.

רש"י מסביר: כי   השירה היא – התורה כולה: משה כתב את כל התורה  כולה. מטרת השירה: שתהיה לעד ובעתיד כאשר עם ישראל יעבור תקופה של ייסורים ולא יבינו מדוע?- תבוא השירה ותענה להם - מה הטעם לייסורים : ומדוע שירה זו תוכל להעיד על עם ישראל? התשובה לכך: היות והיא נצחית.

הרמב"ן סבור: שעל דרך הפשט- נאמר למשה ויהושע שיכתבו את  התורה. כי המטרה הייתה לעשות את יהושע נביא בחיי משה.

אך למעשה, משה כתב ואילו יהושע עומד לידו  קורא ומראה לעם. כי משה הוא העיקר ולכן  ממנו שומעים ולומדים  ובכל זאת- גם יהושע היה מלמד עם משה- כמו שנאמר: 

"וַיָּבֹא מֹשֶׁה, וַיְדַבֵּר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה-הַזֹּאת--בְּאָזְנֵי הָעָם:  הוּא, וְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן". [דברים ל"ב, י"ט].

אומר רש"ר: כי  מדייקים מדברי חז"ל [מסכת נדרים] שמצוות: " כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת"   הכוונה:  לכתוב את כל התורה כולה אשר השירה חותמת את דבריה שהרי הר"ן ,שואל אם   הציווי מתייחס רק לשירה- איזו עדות יש בה? תפקיד השירה לוודא את הכרתנו  שכל העליות והמורדות שלנו -תלויים בתפקיד שה' הציב לנו, אך לדעת את התפקיד טוב- ניתן רק על ידי לימוד התורה כולה. ולכן הוא סבור שהשירה כוללת את כל התורה שבכתב  כפי שכתוב :"לקח את ספר התורה הזה... והיה שם לעד"

הרב סורוצקין בספרו: "אוזניים לתורה" אומר: השירה תשמש עדות בין הקב"ה לעם ישראל – ברית נצחית שלא תופר לעולם.

כמו שכתוב: "וענתה השירה הזאת לעד כי לא תשכח מפי זרעו" יש כאן הבטחה כי התורה לא תשכח לעולם ויהיו תמיד יהודים שיעבירו אותה  מדור לדור.

מצד אחד יש גם בשירה התראה על פורענות, במידה ולא יקיימו את התורה, אך מצד שני ישנה הבטחה- שהתורה לא תשכח וגם בסופו של דבר יהיה סוף לפורענות ותבוא הגאולה.

רבינו בחיי מסביר: כי לדעתו, מדובר  ב"שירת האזינו"  המופיעה בפרשה הבאה, והיא נקראת בשם: שירה: היות והיא נאמרת  תמיד בשירה וזימרה והיא גם כתובה- כפי שנוהגים לכתוב שירה ועל כך דרשו  רז"ל בספרי : גדולתה של השירה היא בכך- שיש בה, עבר, הווה ויש בה - העולם הזה והעולם הבא.

מדרש תנחומא שואל: מפני מה כתובה  כל השירה- המדברת על העבר -בלשון נקבה ואילו השירה לעתיד - נאמרת בלשון זכר?

התשובה היא : לומר לך: כשם שנקבה  מתעברת, חוזרת ומתעברת כך גם הגאולה שהייתה בעבר - נגאלים וחוזרים וגולים. אבל בעתיד כאשר נגאלים, שוב אינם שבים יותר לגלות לכן החלק העתידי בשירה- נאמר בלשון זכר. כמו שנאמר: "בַּיּוֹם הַהוּא, יוּשַׁר הַשִּׁיר-הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה; עִיר עָז-לָנוּ, יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת וָחֵל" [ישעיהו  כ"ו, א]

עוד  כתוב: "מִזְמוֹר, שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ--    כִּי-נִפְלָאוֹת עָשָׂה; הוֹשִׁיעָה-לּוֹ יְמִינוֹ,    וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ". [תהלים צ"ח, א]

שירת החיים.

נאמר בגמרא: "ואמר רב שמואל בר אוניא: גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין שנאמר: "אתה באתי" [ מסכת מגילה  ג] ומה הכוונה?

 לפי שכתוב:

"וַיְהִי, בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ, וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה-אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ; וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ, הֲלָנוּ אַתָּה אִם-לְצָרֵינו?ּ וַיֹּאמֶר לֹא, כִּי אֲנִי שַׂר-צְבָא-יְהוָה--עַתָּה בָאתִי; וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל-פָּנָיו אַרְצָה, וַיִּשְׁתָּחוּ, וַיֹּאמֶר לוֹ, מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל-עַבְדּוֹ" [יהושע ה, י"ג- י"ד]

ענה לו: אמש ביטלתם [קורבן] תמיד של בין הערביים ועכשיו ביטלתם תלמוד תורה, שאל אותו יהושע: ועל איזה מהם באת? ענה לו : עכשיו לילה הייתם צריכים לעסוק בתורה- לפי שאינכם נלחמים בלילה.[הסבר לפי רש"]

אמר הרב  [כהנמן זצ"ל] ישנן שתי בחינות בתורה:

א] "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב". [דברים ל"ג, ד]

ב] "וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת",

בעניין כתיבת התורה- הרי התורה היא שירת החיים של האדם  מישראל, הרגשות העמוקות של האדם נובעים מתוך העיסוק בתורה, לכן אדם יבטא בתורה את כל ליבו ונשמתו. התורה נוגעת במיתרים העדינים ביותר של נפש האדם וזה  מתבטא במילים:

"וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת.." לכן מה שמתואר בספר יהושע- התכוון המלאך שהוא הופיע  במטרה לומר: שמצד הבחינה: "תורה ציווה לנו משה"- מצד עניין מצוות תלמוד תורה כשלעצמה- היו יכולים בני ישראל- לפטור  את עצמם- כי היו עסוקים במהלך היום במלחמה- לכן לא על זה בא המלאך להוכיחם כאשר חרבו שלופה בידו, אבל בעניין השירה שבתורה- אין שום הגבלות ואין פטורים היות ושירת התורה- תפקידה למלא את כל ליבו של האדם ולכן כשיש מעט זמן פנוי יש לעסוק בתורה.

והאר"י מלמד  על הפסוק:

"וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא, בְּתוֹךְ הָעֵמֶק".[יהושע ח, י"ג] - שיהושע לן בעומקה של הלכה. – לא לימוד גרידא- אלא לינה בעומק ההלכה כי השירה של התורה נובעת מעומקה של ההלכה וזאת כאשר האדם משקיע את כל כולו בתורה הקדושה.[ על פי "לקח טוב"]

לאור האמור לעיל: המסקנה היא: כי התורה- היא שירת החיים, ואדם חייב לנצל כל זמן פנוי ללמוד- בליבו ונשמתו את  התורה הכוללת בתוכה את כל הזמנים, עבר,  הווה ועתיד  ויפה אמר דוד המלך:

                  "טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף". [תהלים קי"ט]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר