‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת ויחי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת ויחי. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 8 בינואר 2020

אחי יוסף ובקשתם/ שיר מאת: אהובה קליין (c

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אחי יוסף ובקשתם.

 שיר מאת: אהובה קליין ©

 עת שבו אחי יוסף למצרים

 מלוויית אביהם בעצלתיים

 חשש התגנב בליבם

 יוסף ישיב נקמתם!



נעמדים בפתח הארמון

חפצים לחיות בשלום

חלומותיו מחוללים במוחם

מרעננים נשכחות קנאתם.



עתה מטקסים עצה

כיצד יפייסהו  בחכמה

יסירו מעליו משטמה

דרך שליחות נבונה:



אביך טרם מותו

העלה מבאר נשמתו

ציווי  מחילה לאחיך

בחטאנו  לעבד מכרנוך!



יוסף מזיל דמעות כמים

מתמלא רחמים שבעתיים

פוסק: מה' היה הדבר

אכלכל אתכם עד בלי די!

 הערה: השיר בהשראת פרשת ויחי [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 25 בדצמבר 2018

ציורי תנ"ך/ יוסף ופמלייתו שבים למצרים בתום הלוויית אביהם/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings

Joseph and his brothers return to Egypt from the  funeral of their father Jacob

"וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו, וְכָל-הָעֹלִים אִתּוֹ לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו, אַחֲרֵי, קָבְרוֹ אֶת-אָבִיו".   

 [בראשית נ, י"ד]




ציורי תנ"ך/ יוסף ופמלייתו שבים למצרים בתום  הלוויית אביהם- יעקב בכנען/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 18 בדצמבר 2018

פרשת ויחי- הקשר הפלאי בין לווית יעקב למשכן./ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויחי- הקשר הפלאי בין לווית יעקב למשכן.

 מאת: אהובה קליין.

 הציורים שלי לפרשה:

ציורי תנ"ך/בני יעקב מתאספים ליד מיטתו בימיו האחרונים/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "בן פורת יוסף בן פורת עלי- עין בנות צעדה - עלי- שור"/ציירה: אהובה קליין.(c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יוסף מרגיע את אחיו  ומסביר, הכל  מאת ה'/ ציירה: אהובה  קליין 

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יוסף נשבע  לאביו לקוברו בכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/  גור אריה יהודה[שבט יהודה] ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ שבט זבולון/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יעקב  בימיו האחרונים מברך את אפרים ומנשה/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך יוסף בימיו האחרונים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/  יוסף ואחיו שבים למצרים לאחר לוויית יעקב-- אביהם./ ציירה: אהובה קליין(c)


Joseph succeeds and transcends and ages in Egypt

Biblical paintings by Ahuva Klein-


ציורי תנ"ך, יוסף מצליח, מתעלה  במצרים וזוכה למות שבע ימים/ ציירה: אהובה קליין (C)



פרשה זו נקראת בשם "ויחי"- זאת למרות שהתורה  מתארת לנו את ימיו האחרונים של יעקב אבינו ,כיצד יוסף מקיים את שבועתו לאביו - קבורתו  במערת המכפלה, את ההספד והלוויה המכובדת לה זכה יעקב בעת פטירתו ואת הסכמתו של פרעה לקבורת יעקב בארץ כנען- חברון- מערת המכפלה.

"וַיֹּאמֶר, פַּרְעֹה:  עֲלֵה וּקְבֹר אֶת-אָבִיךָ, כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ.  וַיַּעַל יוֹסֵף, לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו; וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל-עַבְדֵי פַרְעֹה, זִקְנֵי בֵיתוֹ, וְכֹל, זִקְנֵי אֶרֶץ-מִצְרָיִם.  וְכֹל בֵּית יוֹסֵף, וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו:  רַק, טַפָּם וְצֹאנָם וּבְקָרָם--עָזְבוּ, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן.  וַיַּעַל עִמּוֹ, גַּם-רֶכֶב גַּם-פָּרָשִׁים; וַיְהִי הַמַּחֲנֶה, כָּבֵד מְאֹד.  וַיָּבֹאוּ עַד-גֹּרֶן הָאָטָד, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסְפְּדוּ-שָׁם, מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד; וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל, שִׁבְעַת יָמִים.  יוַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת-הָאֵבֶל, בְּגֹרֶן הָאָטָד, וַיֹּאמְרוּ, אֵבֶל-כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם; עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, אָבֵל מִצְרַיִם, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן.  וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו, לוֹ--כֵּן, כַּאֲשֶׁר צִוָּם.   וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו, אַרְצָה כְּנַעַן, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה:  אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר, מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי--עַל-פְּנֵי מַמְרֵא.  וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו, וְכָל-הָעֹלִים אִתּוֹ לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו, אַחֲרֵי, קָבְרוֹ אֶת-אָבִיו".   [בראשית  נ, ו- ט"ו]

השאלות הן:

א] מדוע התיר פרעה ליוסף ואחיו לצאת ממצרים לקבור את אביהם?

ב] באיזה אופן נערכה הלוויית יעקב?

ג] כיצד מתוארת חזרת יוסף ואחיו למצרים?

תשובות.

פרעה נענה לבקשת יוסף לקבורת יעקב בכנען.

רש"י מסביר: פרעה אישר ליוסף לצאת את גבולות מצרים- במטרה לקבור את יוסף בכנען- מערת המכפלה.

א] מהטעם שיוסף נשבע לאביו לקברו בכנען- חברון - מערת המכפלה.

ב] ירא  היה  פרעה לומר ליוסף: "עבור על השבועה" זאת כדי שלא יאמר לו יוסף:  אם כן אעבור גם אני על השבועה שנשבעתי  לך: שלא אגלה למצרים על לשון הקודש שאני מכיר בנוסף לשבעים השפות של שבעים אומות העולם. ואילו  אתה אינך יודע את השפה הזו, [מסכת סוטה דף ל"ד]

רש"ר [הרב  שמשון רפאל הירש] אומר על  הפסוק: וַיְדַבֵּר יוֹסֵף, אֶל-בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר:  אִם-נָא מָצָאתִי חֵן, בְּעֵינֵיכֶם--דַּבְּרוּ-נָא, בְּאָזְנֵי פַרְעֹה לֵאמֹר. אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר, הִנֵּה אָנֹכִי מֵת--בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי; וְעַתָּה, אֶעֱלֶה-נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת-אָבִי—וְאָשׁוּבָה"

תמוה שיוסף במעמדו הרם במצרים, אינו ניגש באופן ישיר אל פרעה לבקש את רשותו לצאת ממצרים אל ארץ כנען כדי לקבור את אביו? כנראה שיוסף לא היה בטוח לגמרי שבקשתו תתקבל ולכן פנה באופן עקיף, קל יותר לשני הצדדים להתעלם מסירוב שניתן באמצעות  צד שלישי, הדבר נבע מהשנאה של המצרים כלפי  זרים ,הם לא אהבו את העובדה שאיש עברי  עומד בראש המדינה וקבורת יעקב הזכירה להם את מקום מוצאו של יוסף.

הלוויית יעקב.

רש"י מסביר:  מהו מקום המספד שכולם ספדו ליעקב, כפי שנאמר: "וַיָּבֹאוּ עַד-גֹּרֶן הָאָטָד, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסְפְּדוּ-שָׁם"  ונשאלת השאלה מה משמעות שם המקום הזה?  רבותינו דרשו [מסכת  סוטה] שהמקום נקרא כך על שם המאורע שאירע באותה השעה - לפי שבאו כל מלכי כנען ונשיאי ישמעאל למלחמה כנגד בני יעקב, אך היות וראו את כתרו של יוסף תלוי בארונו של יעקב, מתור כך הבינו  את גדולתו וכבודו של המת, עמדו כולם ותלו בארון גם את כתריהם לכבודו והקיפוהו בכתרים - עד שהיה נדמה הארון כגורן המוקף קוצים.

מי שנשא את ארונו של יעקב- היו אלה בניו ולא בני בניו, היות וכך ציווה אותם יעקב בחייו: שלא יישאו את ארונו - לא איש מצרי ולא בני בניו ,אלא הבנים לבדם וקבע להם לכל אחד מהם מקום מיוחד לנשיאת מיטתו: שלושה לצד מזרח וכן הלאה, שלושה בנים מכל צד של ארבע רוחות השמים.

הדבר היה כמו סידרם של השבטים במסע המשכן בעת שהייתם במדבר- במחנה  הדגלים שהיו חונים סביב המשכן – שלושה שבטים מכל צד ,באופן זה עמדו גם כאן ואילו יוסף ולוי שלא חנו סביב המשכן לא נשאו את מיטתו של יעקב ,כי כך הורה יעקב: לוי לא יישא את ארונו - כי הוא עתיד לשאת את הארון במדבר ואין ראוי שיישא את מיטת המת ואילו יוסף לא יישא את מיטת אביו -מהטעם שהוא במעמד  של מלוכה ואחיו  חייבים  לכבדו. מנשה ואפרים יהיו תחתיהם של יוסף ולוי לשאת את המיטה במקומם.

לכן נאמר בציווי חניית המשכן: "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ". [במדבר ,ב, ב] מכאן, שבאות  ובסימן שמסר להם אביהם- יעקב, לשאת את מיטתו באותו אופן יהיו בעתיד חונים סביב המשכן במדבר.

רבינו בחיי מבהיר: כי ט' כיתות עלו  לקבור את  יעקב:

א] יוסף בעצמו.

ב] כל עבדי פרעה- אלו השרים.

ג]  זקני ביתו,

ד] כל זקני ארץ מצרים,

ה] כל בית יוסף, אשתו שפחותיו בניו ועבדיו.

ו] אחיו כולם.

ז] בית אביו הגדולים חוץ מהטף.

ח] "ויעל אתו גם רכב.".

ט]  "גם  פרשים".

ומדוע עלו איתם גם הרכב וגם הפרשים? התשובה לכך: כדי להישמר בדרך מעשו ובניו שלא יעכבו  את הקבורה , היות ויוסף  הכיר את לב הזדון שלהם.

כמו שכתוב בספר: "יוסף בן גוריון"- כי בנו של אליפז בן עשיו- ארב להם בדרך והתקוטט איתם עד שערכו מלחמה ויד  יוסף גברה עליהם ותפס אותו עם  מבחר מהגיבורים שלו והביאוהו למצרים ועמד שם כל ימיו - בבית האסורים עד מותו של יוסף, ורק במות יוסף ברח משם והלך לארץ כנפי"א ומלך על  הכותים ברומי - בסוף מלך על ארץ יון ואיטליה והוא היה המלך הראשון ברומי, ובנה את ההיכל הראשון ברומי. מלבד הרכב והפרשים שליוו את יעקב עלו גם אנשי מלחמה, כגון חיילים ושומרים להילחם כנגדם.

רבינו בחיי אומר על: "וַיְהִי הַמַּחֲנֶה, כָּבֵד מְאֹד"- יתכן שהצטרפו ללוויה גם מחנה עליונים, היינו – מלאכים שבאו לשמור על יעקב במותו- כפי ששמרו עליו בחייו.

יוסף ואחיו שבים למצרים.

רש"י שם לב להבדל בסדר המלווים את יעקב בדרך לכנען ובין התיאור שלהם כאשר הם שבים למצרים.

כאשר חזרו למצרים הקדים הכתוב את יוסף ואחיו  קודם המלווים המצרים שהלכו איתם ואילו כאשר הלכו ממצרים לכיוון כנען הקדים הכתוב ומנה תחילה את המלווים המצריים העולים איתם לפני אחיו "וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל-עַבְדֵי פַרְעֹה, זִקְנֵי בֵיתוֹ, וְכֹל, זִקְנֵי אֶרֶץ-מִצְרָיִם".  ורק אחר כך נאמר: " וְכֹל בֵּית יוֹסֵף", ומה הסיבה לשינוי הזה? התשובה: שבהליכתם לכנען לא נהגו המצרים כבוד בבני יעקב  להקדימם לפניהם, והלכו המצרים בראשונה ,אבל כאשר שבו למצרים מהלוויה של יעקב היות וראו המצרים את הכבוד שחילקו מלכי כנען - לאביהם בגורן האטד ששם  תלו את הכתרים שלהם על ארון אביהם-יעקב,, לכן עכשיו כאשר שבו למצרים  נהגו ביוסף ואחיו כבוד להקדימם לפניהם.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ישנו קשר מדהים בין לווייתו של יעקב לבין סדר חניית בני ישראל במדבר.

יעקב ראה ברוח הקודש  כיצד ובאיזה אופן יחנו הצאצאים - במדבר ולכן  נתן  לבניו הוראות  מדויקות כיצד   ילוו  אותו    משפחתו בדרכו האחרונה .
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יוסף ופמלייתו שבים למצרים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 יוסף ופמלייתו שבים למצרים.

 שיר מאת: אהובה קליין.(c)



 רקיע  עטור ענני שכינה

עוטף יוסף  ושיירתו באהבה

שרעפים ממעל מלווים שובם

לארץ ניכר מקום מושבם.



שלמים  ברוחם  ונפשם

על  מימוש זכותם בקניין

מילוי בקשת אביהם הנאמן

בסיוע אלוקים היחיד והרחמן.



יעקב נקבר במערת המכפלה

שם הקדושה שורה ומתעלה

נרכש בכסף מלא מעפרון

קבוע לנצח באדמת חברון.



שם בכו הזילו דמעה

לאביהם התחננו ביקשו מחילה

חיצי כאב  - פילחו ליבם

געגוע לאב - המסור לחינוכם.

 הערה: השיר בהשראת  פרשת  ויחי[ חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 1 בינואר 2018

ציורי תנ"ך-[טריפטיכון]- יוסף מצליח במצרים,מתעלה וזוכה למות שבע ימים/ ציירה: אהובה קליין(C)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך, יוסף מצליח, מתעלה  במצרים וזוכה למות שבע ימים/ ציירה: אהובה קליין (C)


Biblical paintings by Ahuva Klein-

Joseph succeeds and transcends and ages in Egypt

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 26 בדצמבר 2017

פרשת ויחי- יוסף בימיו האחרונים - הישגיו ובקשתו./ אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויחי - יוסף בימיו האחרונים - הישגיו ובקשתו.

מאת: אהובה קליין .

הציורים שלי לפרשה:

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/יוסף לעת זקנתו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




יעקב מברך את בניו  טרם מותו/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ שבט יהודה- בפי יעקב: "גור אריה יהודה"/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ שבט זבולון/ ציירה: אהובה קליין (c)






העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ "בן פורת יוסף בן פורת עלי- עין בנות צעדה - עלי- שור"/ציירה: אהובה קליין.(c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך /יוסף מרגיע את אחיו:"ואתם חשבתם עלי רעה אלוקים חשבה לטובה.."

/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את אפרים ומנשה/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ יעקב מבקש מיוסף לא להיקבר במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)



פרשת ויחי מסיימת בתיאור ימיו האחרונים של יוסף בהגיעו לגיל מאה ועשר שנים, כפי שהכתוב מתאר: "וַיֵּשֶׁב יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם, הוּא וּבֵית אָבִיו; וַיְחִי יוֹסֵף, מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים.  וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם, בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים; גַּם, בְּנֵי מָכִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה--יֻלְּדוּ, עַל-בִּרְכֵּי יוֹסֵף. 

"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו, אָנֹכִי מֵת; וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם, וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן -הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.  וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:  פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה.  וַיָּמָת יוֹסֵף, בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים; וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ, וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם". [בראשית נ', כ"ב-כ"ו]

השאלות הן:

א] מה זכה יוסף - במצרים?

ב] את מי השביע יוסף להעלות את עצמותיו  לארץ ישראל?

תשובות.

זכייתו של יוסף.

הכתוב מציין כי יוסף זכה לחיים ארוכים:" מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים".  בחייו -זכה לראות גם את צאצאיו.

רבינו בחיי מסביר:  יוסף ראה  לאפרים בנים - מדור רביעי, ולמנשה ראה בנים מדור שלישי,

הכוונה: שראה מזרע אפרים בנים דור  רביעי, ועל כך קיבל יוסף רמז בברכת אביו: שיהיה אפרים לגוי גדול ועצום בהרבה יותר ממנשה, כפי  שיעקב אמר ליוסף: "וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי--גַּם-הוּא יִהְיֶה-לְּעָם, וְגַם-הוּא יִגְדָּל; וְאוּלָם, אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְזַרְעוֹ, יִהְיֶה מְלֹא- הַגּוֹיִים". [בראשית מ"ח, י"ט]

דברים אלה אומר יעקב ליוסף כתשובה בעת ששיכל את ידיו ושם את יד ימינו על אפרים הקטן ואת יד שמאלו על ראש מנשה, כפי שהכתוב  מתאר: "וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת-יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל-רֹאשׁ אֶפְרַיִם, וְהוּא הַצָּעִיר, וְאֶת-שְׂמֹאלוֹ, עַל-רֹאשׁ מְנַשֶּׁה:  שִׂכֵּל, אֶת-יָדָיו, כִּי מְנַשֶּׁה, הַבְּכוֹר.  וַיְבָרֶךְ אֶת-יוֹסֵף, וַיֹּאמַר:  הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו, אַבְרָהָם וְיִצְחָק--הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי, מֵעוֹדִי עַד-הַיּוֹם הַזֶּה.  הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע, יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק; וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.  וַיַּרְא יוֹסֵף, כִּי-יָשִׁית אָבִיו יַד-יְמִינוֹ עַל-רֹאשׁ אֶפְרַיִם--וַיֵּרַע בְּעֵינָיו; וַיִּתְמֹךְ יַד-אָבִיו, לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ-אֶפְרַיִם--עַל-רֹאשׁ מְנַשֶּׁה.  וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אָבִיו, לֹא-כֵן אָבִי:  כִּי-זֶה הַבְּכֹר, שִׂים יְמִינְךָ עַל-רֹאשׁוֹ.  וַיְמָאֵן אָבִיו..." [בראשית מ"ח י"ד-י"ט]



מהמילה: "גם" אנו לומדים: כי בני אפרים ובני מנשה – גדלו וחונכו  בבית יוסף. מעיר כאן רבינו בחיי הערה מעניינת לגבי הנאמר: "בְּנֵי מָכִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה" הכוונה לגלעד בן מכיר בן מנשה -  זקנן של בנות צלפחד- זאת להוכיח- כי יוסף הצדיק גידל בביתו צדיקים שמהם יצאו  בנות צלפחד  שהיו ידועות: כחכמות וצדקניות .

רש"ר מסביר: כי יוסף זכה לראות נינים מאפרים וממנשה ראה  נכדים. אפרים התפתח מהר יותר.

לעניות דעתי: המביט על דרכו של יוסף הנדחה על ידי אחיו , מתגלגל  למצרים ואף מגיע לשפל המדרגה בתקופת היותו בבית האסורים ובתום כל ייסורים אלה - הוא יוצא מבדידותו ונעשה אדם חשוב במצרים - זוכה לכבוד רב מפרעה מלך מצרים המתפעל מחכמתו: "וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי, כָּל-עֲבָדָיו.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-עֲבָדָיו: הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ". [בראשית  מ"א, ל"ז] על מצב  זה –שהוא בגדר נס ממש, אומר דוד המלך: "וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְהוָה מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָה".[תהלים ל"ז, ל"ט]

אדם דוגמת יוסף הצדיק ,אשר לא הפסיק לבטוח בה' לאורך כל הדרך ואף הדגיש זאת לפרעה:

" וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת-פַּרְעֹה לֵאמֹר, בִּלְעָדָי:  אֱלֹהִים, יַעֲנֶה אֶת-שְׁלוֹם פַּרְעֹה". [בראשית מ"ט, ט"ז]

בסופו של דבר, נעשה - משנה למלך- זכה לאריכות ימים וזכה גם להיות מוקף בנכדים ונינים לעת זקנתו - אין זכיה גדולה מזו.

יוסף משביע.

רש"ר  אומר על המילים: " וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר.."יוסף השביע אותם- לא כאחיו- אלא כ"בני ישראל" והכוונה: ששבועה זו תחייב את הדורות הבאים. אין זו עזות מצח לבקש את הדבר מאחיו- הרי הם הורידהו למצרים ולכן בהחלט היה רשאי יוסף להטיל על אחיו תפקיד זה ובנוסף לכך -חובה זו הייתה עשויה להוות בטחון מוחלט שבו יוכלו להמתין בסבלנות רבה לשובם אל ארץ כנען.

רבינו בחיי אומר: "וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" כי היה ראוי שהכתוב יציין שיוסף השביע את אחיו, אלא מלמד שיוסף השביע לכל מי שהוא  מבני ישראל וגם הדורות הבאים ולכן משה רבינו שידע זאת השתדל והעלה את עצמותיו- כי חשש לשבועתו של יוסף כפי שנאמר:

"וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם".[שמות י"ג, י"ט]

בעל הטורים סובר : שיוסף לא השביע את בניו, [נאמר במכילתא בשלח, י"ג, י"ט] ר' נתן אומר: מפני מה השביע את אחיו ולא את בניו?" לפי שאמר להם: בשכם לקחתם אותי ושמה  תחזירוני"

ולפי המדרש: יש אומרים שהשביעם שלא ידחקו את הקץ ,לפי שיוסף ידע את הקץ כי יעקב גילה לו.

לעניות דעתי, הרי יעקב- אבינו השביע את יוסף שיקברהו בארץ כנען, כפי שסיפר יוסף לפרעה: "אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר, הִנֵּה אָנֹכִי מֵת--בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי; וְעַתָּה, אֶעֱלֶה-נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת-אָבִי—וְאָשׁוּבָה.." [שם נ', ה] מכאן שליוסף הייתה דוגמא  אישית מאבותיו שנקברו בכנען - ועל כן  הדבר מתבקש שגם הוא ,בלכתו בדרך אבותיו - שאף להיקבר בכנען.

לסיכום, לאור האמור לעיל,  ניתן להסיק: כי יוסף  עלה והתעלה במצרים בזכות אמונתו בקב"ה לאורך כל הדרך וראויים ויפים דברי דוד המלך גם על יוסף:       "וְהַבּוֹטֵחַ בַּיהוָה--חֶסֶד, יְסוֹבְבֶנּוּ". [תהלים ל"ב, י]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יוסף בזקנתו/ שיר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יוסף בזקנתו.

שיר מאת: אהובה קליין©



יוסף ישב במצרים

התברך בברכת שמים

זכה לאריכות ימים

בן מאה ועשר שנים.



בעברו  שובל ייסורים

קנאה, מכירה לישמעאלים

לארץ נוכרייה הורד

 בדרכו לא אבד.



לעת היותו בא בימים

 רווה נחת מצאצאים

אפרים בני שלישים

וממנשה נכדים חכמים.

הערה: השיר בהשראת פרשת ויחי[ חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 21 בדצמבר 2015

פרשת ויחי- ממה חששו אחי יוסף לאחר מות אביהם?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויחי -  ממה חששו אחי יוסף לאחר מות אביהם?

מאמר  מאת: אהובה קליין.

ציורים מתוך פרשת השבוע:

ציורי תנ"ך/ יעקב מבקש מיוסף שישבע לו שידאג לו לאחר מותו- להיקבר בארץ ישראל/

ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את בניו טרם מותו/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ שבט יהודה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/שבט זבולון/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את אפרים ומנשה/ ציירה:  אהובה קליין(c) [שמן על בד]


פרשה זו מסיימת את חומש בראשית - והיא פרשה סתומה , הכוונה שאין רווח בין סוף פרשת ויגש  לפרשת ויחי, על כך מעיר רש"י : הכתוב מרמז שמכיוון שנפטר יעקב אבינו  "נסתמו עיניהם" של ישראל מצרת השעבוד במצרים, ומביא פירוש נוסף : רצה יעקב לגלות לבניו את  הקץ- להודיע להם את  זמן סוף הגלויות והדבר נסתם ממנו- כך מבואר בבראשית רבה.

ועוד פירוש של חז"ל: במצריים נסתמו צרותיו של יעקב - ומחיי מצוקה הגיע לחיי רווחה.

ה"שפת אמת" מעיר: ששעבוד הגוף עדיין לא היה בקרב השבטים, אלא החל השעבוד הרוחני - הכוונה שנסתרה האמת הפנימית עד כדי כך שהלב והעיניים 
היו חשים ורואים רק את החיצוניות וזהו עיקר הגלות.


מעניין להתבונן בהתנהגותם של אחי יוסף לאחר מות אביהם: כפי שהכתוב מתאר זאת : "ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו: ויצוו אל יוסף לאמור: אביך ציווה לפני מותו לאמור: כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלוקי אביך ויבך יוסף בדברם אליו: וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך עבדים: [בראשית נ, ט"ו-י"ח]

תגובת יוסף לאחיו: "ויאמר  אליהם יוסף אל תראו כי התחת אלוקים אני? ואתם חשבתם עלי רעה אלוקים חשבה לטובה למען עשה כיום הזה להחיות עם- רב: ועתה אל - תראו , אנוכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על ליבם".  [שם נ, י"ט-כ"ב]

השאלות הן:

א] מה הייתה תחושתם של האחים וכיצד ניסו לדבר על ליבו של יוסף?

ב] האם תשובתו של  יוסף הייתה משכנעת?

תשובות.

תחושת האחים לאחר מות יעקב.

האחים חששו לאחר מות אביהם יעקב, כי כעת יוסף  ישיב להם מידה כנגד מידה, רעה תחת רעה- על כל מה שעוללו לו בעבר.

רש"י מסביר: כעת האחים הרגישו בחסרונו של אביהם, לפי שבזמן שאביהם עדיין היה חי יוסף היה מזמין אותם אל שולחנו לסעוד יחד עם אביהם ,הוא היה מקרב אותם ומכבד אותם למען כבוד אביו, אבל משנפטר האב  לא היה יוסף מרבה להזמין את אחיו לסעוד על שולחנו. מטעם זה עלה חשש בליבם של האחים כי יוסף שונאם.

רש"י מדייק , בלשון התורה, כתוב: "ויצוו אל יוסף" ולא נאמר: "ויצוו את יוסף" מכאן לומד רש"י כי: בדומה שציווה ה' למשה ואהרון להיות שלוחים אל בני – ישראל- כך האחים שלחו אל יוסף  שליח לומר את דבריהם: בקשה- שימחל להם על מכירתו,  ואת מי מינו  כשליחים לבצע את השליחות? את בני בלהה- שפחת רחל, מפני שהייתה  קירבה ביניהם ליוסף, כפי שהכתוב מתאר: "והוא נער את בני בלהה"-  ולכן יש להם את הכוח לפייסו.

מוסיף רש"י בהסבר: כי האחים  אמרו: "אביך ציווה.. ".למרות שדבריהם אינם נכונים, הרי נאמרו  מפני השלום. יעקב לא ציווה את  יוסף בציווי  שלא יפגע  באחים  -מפני שידע והכיר את יוסף בנו שלא יפגע  לרעה באחיו. וכשהאחים ביקשו: "שא נא לפשע עבדי אלוקי אביך " לא אמרו: "לפשע עבדיך" אלא הדגישו את בקשת המחילה בהיותם עבדי אלוקי אביהם שהמשמעות היא: שאם האב כבר נפטר ואינו חושש עוד לכבודו ,הרי בכל זאת  אלוקי האב קיים  לנצח והם עבדיו ובגלל כבודו של אלוקים על יוסף למחול על פשעם. בהמשך לאחר שנשלחו השליחים אל יוסף למסור את דברי האחים אליו, כעת הם באו בכבודם ובעצמם והיו מוכנים להשפיל את עצמם להיות עבדים ליוסף.

ה"כלי יקר" שואל: מדוע  האחים אמרו: "שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך"  היה מן הראוי שיגידו:" שא נא פשע וחטאת אחיך" מדוע המילה :"אחיך" מפרידה בין  המילה פשע  בתחילה למילה "חטאתם" אחר כך,  מדוע אמרו: "כי רעה גמלוך"?

והתשובה היא: כנראה שהיו שני דברים: פשע וחטאת.

הפשע היה :שרצו להרוג את יוסף אולם הוא לא היה חייב מיתה בידי אדם ,למרות שהם חשבו שהוא מוציא דיבה עליהם בפני  אביהם.

חטאתם מתבטאת  בכך:  שמכרוהו לעבד ועל עניין זה יש להם מעט התנצלות -לפי שיוסף כאשר הוציא דיבתם רעה, כינה את בני השפחות בשם עבדים. לכן גמלו לו על מעשה זה ומכרוהו לעבד.  על כן אמרו לו: "שא נא לפשע אחיך" לפי שעל הפשע אין  להם התנצלות, ולכן  מבקשים  מחילה ורחמים. אבל על חטאתם דין הוא שתמחול - " כי רעה גמלוך" רצו לומר  שעל זה יש להם מעט התנצלות שעשו לו אותה הרעה בשל הדיבה הרעה שהוציא..לכן  הקדימו את המילה: "פשע"  למילה: "וחטאתם"- כדברי ה"כלי יקר :"כי אין זה דרך המבקשים לבקש  תחילה על הדבר הגדול ואחר כך על הקטן ,"איפכא מבעי ליה ולהנחתנו הוא מיושב"

תשובת יוסף לאחיו.

עוד טרם סיימו האחים להגיד את דבריהם, יוסף התרגש ופרץ בבכי, כפי שנאמר: "ועתה  שא נא לפשע אלוקי אביך ויבך יוסף" [שם נ, י"ז]

רש"י מסביר :כי האחים תלו את בקשת הסליחה בהיותם "עבדי אלוקי אביך"  כוונתם הייתה להגיד ליוסף שאם אינו חושש מאביו, היות שכבר אינו בחיים, מכל מקום, אלוקי אביך קיים ויש לך סיבה לחשוש מפניו ומשום כבודו עליך לסלוח על פשעם.,היות ויוסף היה ירא אלוקים, לשמע דברים אלה התרגש ובכה.

רבינו בחיי נותן הסבר לבכיו של יוסף:  לדבריו, כאשר יוסף שמע   שמזכירים את אביו בדבריהם, בכה-  מגודל אהבתו אל אביו ונכמרו רחמיו, והאחים מבקשים ממנו מחילה, אבל אין הכתוב מציין שיוסף מחל להם. ורז"ל הסבירו שכל מי שחטא לחברו ועשה תשובה אינו נמחל לעולם עד שירצה את חברו. לפיכך לא נראה שיוסף מחל להם, למרות שהכתוב מתאר שהוא התייחס אליהם יפה כנאמר: "וינחם אותם וידבר על ליבם: "בסופו של דבר הם מתו בעונשם  ללא מחילת יוסף אחרי תקופה ארוכה בעניין עשרה הרוגי מלכות.

יוסף אומר לאחיו תשובה שוודאי מפתיעה אותם: "..אל תראו כי התחת אלוקים אני.." 

 

רש"י מבאר את  התשובה: האם אתם חושבים שאני במקומו של אלוקים ואני  הולך להיפרע ממכם? גם אם הייתי רוצה לנקום בכם  וכי יש ביכולתי לעשות כן ?  הרי כשם שאתם תכננתם לעשות לי רעה כשמכרתם אותי לעבד, הרי הקב"ה חשב עניין זה דווקא  לטובה. והפך את הרעה להצלה וישועה, מכאן שכל מחשבה של אדם נתונה בידו-של ה'.  לפיכך כיצד אני יכול לבדי להרע לכם ללא  הסכמת ה' ?, יוסף דיבר אל ליבם – על כך שני הסברים של רשי":

א] רצה לשכנעם שלא זמם להרע להם. אמר להם: עד  שלא הגעתם למצרים היו מדברים עלי שאני עבד  ללא משפחה ואילו משבאתם נודע שאני בן חורין ובעל משפחה, אלא שנמכרתי לעבד ואם אני כן הורג אתכם כעת, מה יגידו האנשים? שכת של בחורים ראה יוסף- ונשתבח בהם באומרו: אחיי הם" במטרה להוכיח שאינו עבד ולבסוף הרג אותם, וכי זה הגיוני שאח יהרוג את אחיו?

ב] : אמר להם יוסף  במטרה להרגיעם: עשרה נרות לא היו מסוגלים לכבות נר אחד, וכי נר אחד יוכל לכבות עשרה נרות? והנמשל: אתם יחדיו  לא הצלחתם להרוג אותי האם יכול אני להורגכם?

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן לראות אצל יוסף, כי אמנותו הייתה חזקה בבורא עולם , ולאורך כל הדרך מאמין באלוקים ומרגיע את אחיו לבל  יפחדו. יוסף אינו נוקם ונוטר לאחיו, אלא  משכנעם  כי  מאת ה' הייתה זאת וישועת ה' כהרף עין.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר