‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת ויחי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת ויחי. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 8 בינואר 2020

פרשת ויחי- מה האחים ביקשו מיוסף ומה קיבלו?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויחי - מה האחים ביקשו מיוסף ומה קיבלו?

מאת: אהובה קליין.

 היצירות שלי  לפרשה:


יעקב מברך את בניו  טרם מותו/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ שבט יהודה- בפי יעקב: "גור אריה יהודה"/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ שבט זבולון/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]


"זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אוניות וירכתו על- צידון"[בראשית מ"ט,י"ג]


ציורי תנ"ך/ יעקב  משתחווה לשכינה,לאחר שיוסף נשבע לו כי  יקברהו בארץ ישראל.
ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את אפרים ומנשה/ ציירה:  אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר"/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יוסף ואחיו שבים למצרים מהלוויית אביהם/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/  האחים  חוששים מנקמת יוסף אחרי מות אביהם/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יוסף אומר לאחיו: כי הכל מאת אלוקים/ ציירה: אהובה קליין (c)





Joseph succeeds and transcends and ages in Egypt



Biblical paintings by Ahuva Klein-


פרשת ויחי- היא הפרשה החותמת את חומש בראשית, ומתארת את הכבוד הרב שהעניקו  בני יעקב ובראשם יוסף - לאביהם  בדרכו האחרונה וקיימו את בקשתו:  להיקבר במערת המכפלה אשר רכש אברהם מעפרון החיתי.

עתה מששבו אל מצריים מהלוויית אביהם החלו לחשוש מנקמת יוסף כלפיהם עקב מה שעוללו לו בצעירותו ועקב כך ירד למצרים.

כך דיברו ביניהם:

"וַיִּרְאוּ אֲחֵי-יוֹסֵף, כִּי-מֵת אֲבִיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף; וְהָשֵׁב יָשִׁיב, לָנוּ, אֵת כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ.  וַיְצַוּוּ, אֶל-יוֹסֵף לֵאמֹר:  אָבִיךָ צִוָּה, לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר.  כֹּה-תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף, אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי-רָעָה גְמָלוּךָ, וְעַתָּה שָׂא נָא, לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ; וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף, בְּדַבְּרָם אֵלָיו.  וַיֵּלְכוּ, גַּם-אֶחָיו, וַיִּפְּלוּ, לְפָנָיו; וַיֹּאמְרוּ, הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים.  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף, אַל-תִּירָאוּ:  כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים, אָנִי.  וְאַתֶּם, חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה; אֱלֹהִים, חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה, לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה, לְהַחֲיֹת עַם-רָב.  וְעַתָּה, אַל-תִּירָאוּ--אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם, וְאֶת-טַפְּכֶם; וַיְנַחֵם אוֹתָם, וַיְדַבֵּר עַל-לִבָּם". [בראשית נ, ט"ו- כ"ב]

השאלות הן:

א]  מדוע אחי יוסף חששו אחרי מות אביהם?

ב]  מה בקשו מיוסף ומה הבטיח להם?

ג]  מדוע יוסף הציע לכלכל את אחיו?

תשובות.

אחי יוסף חוששים אחרי מות  יעקב אביהם.

האחים חששו לאחר מות אביהם יעקב: כי כעת יוסף  ישיב להם מידה כנגד מידה, רעה תחת רעה - על כל מה שעוללו לו בעבר.

האגדה מספרת:

ויהי כאשר שבו יוסף  ואחיו למצרים מלוויית יעקב אביהם, יוסף חדל לקרוא לאחיו להצטרף אליו לאכול לחם, מפני שחשב: בעוד אבינו, יעקב היה חי ביקש ממני תמיד לשבת בראש אחיי ואני לא סירבתי לצווי זה. כי דבריו היו מקודשים לי ואם עכשיו אמשיך בדרך זו, יווצר מצב שאחיי יפצירו בי לאמור: שב נא בראש השולחן כפי שהיית נוהג  בעוד אבינו היה חי, אך אני אינני מסוגל לשבת בראש השולחן ,הרי ראובן אחי הוא הבכור וגם יהודה חשוב- שהתברך על ידי אבי  במילים: "מלכים ממך יצאו".

כאשר הבחינו האחים כי יוסף אינו קורא להם לבוא לאכול לחם עמו, אמרו איש לרעהו: כעת יוסף ירצה להשיב לנו רעה על כל מה שעוללנו לו בעודו נער, מיד פנו אל בלהה ובקשו ממנה: לכי נא אל יוסף ודברי אליו בשם יעקב אבינו לאמור:

"שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי-רָעָה גְמָלוּךָ.." והרי הבטחת, בקחתך את  אחד מאחינו  לעבד, אמרת: עלו לשלום אל אביכם ועתה  נאמר: " וַיֵּלְכוּ, גַּם-אֶחָיו, וַיִּפְּלוּ, לְפָנָיו; וַיֹּאמְרוּ, הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים".

אכן ,בלהה  נגשה אל יוסף ואמרה לו את דברי האחים, ברגע שיוסף שמע כי אחיו חושדים בו חשד זה, החל לבכות בכי רב ואז ניגש אליהם וניחם אותם בדברים, אל תחשבו שישולם תחת טובה רעה ? הרי אתם עשיתם לי טובה שגרמתם לי לרדת מצריימה, הרי כאן במצרים הייתי עבד ,בן בלי שם, בבית האסורים   ומשם יצאתי  לדרגה של מלוכה[משנה למלך] והנה אחיי הטובים הגעתם והנה נודע לכל תושבי הארץ במצרים - כי בן יעקב העברי הצדיק והחסיד אני!

לכן, אחיי, אני מבקש מכם לחדול ממחשבות אלה ,הרי כולכם ראיתם - כי לא יכלו עשרה כוכבים להרע לכוכב אחד-איך יוכל כוכב אחד להרע לעשרה? שובו נא לגושן ותשבו במקום בשלום וזכרו את דברי אבינו האחרונים לעשותם ולשומרם ואלוקים יהיה אתכם, לא תיראו - כי מה יעשה לכם אדם? דברי יוסף הרגיעו את האחים וישבו מעתה לבטח בארצם.

רש"י מסביר: כעת האחים הרגישו בחסרונו של אביהם, לפי שבזמן שאביהם עדיין היה חי , יוסף היה מזמין אותם אל שולחנו לסעוד יחד עם אביהם ,הוא היה מקרב אותם ומכבד אותם למען כבוד אביו, אבל משנפטר האב  לא היה יוסף מרבה להזמין את אחיו לסעוד על שולחנו. מטעם זה עלה חשש בליבם של האחים כי יוסף שונאם.

רש"י מדייק , בלשון התורה, כתוב: "ויצוו אל יוסף" ולא נאמר: "ויצוו את יוסף" מכאן לומד רש"י כי: בדומה שציווה ה' למשה ואהרון להיות שלוחים אל בני – ישראל- כך האחים שלחו אל יוסף  שליח לומר את דבריהם: בקשה- שימחל להם על מכירתו,  ואת מי מינו  כשליחים לבצע את השליחות? את בני בלהה- שפחת רחל, מפני שהייתה  קירבה ביניהם ליוסף, כפי שהכתוב מתאר: "והוא נער את בני בלהה"-  ולכן יש להם את הכוח לפייסו.

בקשת האחים מיוסף

ה"כלי יקר" מתייחס למילותיהם של האחים:

"אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי-רָעָה גְמָלוּךָ" ושואל: הרי היה  לומר שא נא פשע וחטאת אחיך, ולמה הפרידו בין ה"פשע" ל"חטאת" והכניסו את  המילה "אחיך בין שני סוגי החטאים שלהם?

ומה הטעם באמירת: "כִּי-רָעָה גְמָלוּךָ" ?

התשובה לכך: נראה שהיה כאן פשע וחטאת:

הפשע- שרצו האחים להרוג את יוסף בידיים כשסיפר ,בעודו נער, את חלומותיו והרי הוא לא היה חייב מיתה בידי אדם ואפילו לפי דבריהם שהחשיבו אותו למוציא דיבה עליהם.

החטאת: שמכרוהו לעבד ועל זה יש להם עוד קצת התנצלות- היות שיוסף באותה  תקופה  הביא את דיבתם רעה-לאביהם ואמר לו  שהם קוראים לבני השפחות בשם: "עבדים" ,לכן גמלו לו מידה כנגד מידה ומכרוהו לעבד, על כן נאמר: "שא נא לפשע אחיך" היות ועל הפשע אין הם מתנצלים. לכן הם מבקשים מחילה ורחמים, אבל על  וחטאתם- דין הוא  שיוסף ימחל להם ועל כך מבקשים מחילה- כי גמלו לו רעה.

בכך רצו לומר שיש להם קצת  התנצלות שגמלו לו רעה על הדיבה הרעה.

בכך מיושב למה הקדימו הפשע לחטאת, כי   אין נהוג לבקש מחילה תחילה על הדבר הגדול ואחר כך על החטא הקטן, אלא בדיוק הפוך!

המלבי"ם מביא פירוש מעניין למילה: "אָנָּא....."

מאת הצדיק הגאון: שמשון מאסטרופלי:   " אָנָּא " -    ראשי תיבות= אריה, נשר, אדם , נחסר- שור, לפי שאם יוסף –שהוא בבחינת שור – יהרגם, לא יזכה להיות במרכבה, על כן עוד אמרו האחים: "ש"א  נ"א"- ראשי תיבות-  שור, אריה, נשר, אדם, זו המרכבה [של השכינה ] בשלמותה.

 בכך רמזו ליוסף: אביך ציווה לפני מותו:

".....אֵל שַדַּי נִרְאָה אֵלַי בְּלוּז" [בראשית מ"ח, ג] גם כאן ראשי תיבות: אריה, שור, נשר, אדם.

יש כאן אזהרה ליוסף שלא יפגע- חלילה ,באחיו מפני שהוא עלול להיות  נחסר ממרכבת השכינה.

החת"ם סופר מסביר:

", וְעַתָּה שָׂא נָא, לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ" -אם אביך מת, אלוקיך קיים –דברי רש"י.

אמרו חז"ל [מסכת סנהדרין]"אמר  רבי מאיר, בזמן שאדם מצטער[שפורענות באה עליו בעוונו [רש"]- מה אומרת השכינה באותו זמן? כמו שאדם שיגע ועייף אומר: ראשי כבד עלי וזרועי גם כבד עלי [רש"י] האחים היו סבורים שיוסף לא העניש אותם בזמן  חיי אביו – מהסיבה: שלא רצה לגרום צער לאביו, לכן אמרו לו: אם אביך מת - אלוקיו קיים! אם לא רצית לגרום צער לאביך הרי כל שכן אין לך אפשרות לגרום צער  לריבונו של עולם - המשתתף בצערו של כל אדם  מישראל.

יוסף מציע לכלכל את אחיו.

"וְעַתָּה, אַל-תִּירָאוּ--אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם, וְאֶת- טַפְּכֶם";

על כך ראיתי הסבר יפה בספר: "ללמדך" /הרב מרדכי פרוינדליך זצ"ל. הוא שואל בספרו:
הלא האחים כלל לא ביקשו מיוסף כי יכלכל אותם ואת טפם, אלא רק שיסלח על הרע שגמלוהו, אם כן ,מדוע הציע יוסף שיכלכל אותם?

על כך מביא הרב מקרה אמיתי שהתרחש לפני כמה שנים בעיר אחת בה שימש הרב ברוך בער כראש  ישיבה באחת הישיבות,  הייתה לו בעיה שהעיקה עליו מאד, בתו בוגרת והוא התקשה למצוא לה שידוך, השנים חלפו, והנה באחת הימים, לאחר תפילות מרובות נמצא שידוך טוב, בחור ירא שמים הלומד בישיבה -בה הרב עצמו שימש כראש ישיבה,  והתקיימו האירוסין, אלא שבאותה תקופה, נהוג היה שאין החתן והכלה מתראים   בתקופה בין האירוסין לחתונה, לכן הוצע לבחור לעבור לישיבה מרוחקת ולהמשיך ללמוד שם תורה, הם העניקו לו מתנה: מגבעת מהודרת, חליפה  ושעון, והנה אחרי זמן לא רב, הבחור שלח חזרה את המתנה שקיבל וביטל את האירוסין עם הכלה! כמובן שהכאב היה עצום במשפחה והם קיבלו את הגזרה בעצב רב.

כעבור זמן מה, הוצע לאותו חתן להתמנות לרב בקהילה מסוימת, אלא שהוא נדרש למכתב המלצה וכך פנה אל רבי יעקב בער בבקשה: להמציא לו אישור בו ימליץ עליו לתפקיד מכובד זה, הרב התקשה לעשות כן, אך הוא גמר בליבו לכתוב את ההמלצה  ולכך הזמין שלושה בחורים תלמידי חכמים שיעברו על המכתב- כדי לבדוק, אם לא כתב שם איזו מילה שעשויה לגלות את הכאב האישי שהרב בעצמו נפגע מאותו חתן,  תלמידי החכמים עברו על המסמך ולא מצאו בו כל פגם!

שאלו הבחורים לפשר העניין? והרב  הסביר להם, כי אומנם הוא מחל לאותו בחור על מעשהו, אך הכאב שנגרם לו היה מאד עמוק והוא הרגיש שהוא מקפיד עליו וקשה לו להשתחרר מזה. אבל כעת שנזדמן לו  לעשות חסד עם אותו בחור, הוא חש כי הצליח לעקור את  שרידי  הקפידא שבליבו ומכאן אנו לומדים: שאדם שנפגע ממשהו, יכול למחול לו מחילה גמורה, רק עם יעשה עבורו חסד. והנמשל: האחים לא בקשו מיוסף שיכלכל אותם, אלא רק שיסלח להם על מעשיהם.

אולם יוסף החליט להוציא מהם כל ספק על כך שהוא מחל להם באופן מושלם וזאת על ידי שיגמול להם טובה תחת הרעה שעוללו לו והבטיח לכלכל אותם ואת  משפחתם במצרים.

לסיכום , לאור האמור לעיל:  יוסף מתגלה כצדיק, אשר אינו  נוקם באחיו ,הם מבקשים מחילה  והוא מבטיח להם לגמול עמם חסדים וכי  כל  אשר התרחש מאת האלוקים הוא.

ההפטרה:


מלכים א פרק ב

קטע מתוך ההפטרה.

" וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-דָוִד, לָמוּת; וַיְצַו אֶת-שְׁלֹמֹה בְנוֹ, לֵאמֹר.   אָנֹכִי הֹלֵךְ, בְּדֶרֶךְ כָּל-הָאָרֶץ; וְחָזַקְתָּ, וְהָיִיתָ לְאִישׁ.   וְשָׁמַרְתָּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו מִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְוֺתָיו, כַּכָּתוּב, בְּתוֹרַת מֹשֶׁה--לְמַעַן תַּשְׂכִּיל, אֵת כָּל-אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר תִּפְנֶה, שָׁם.   לְמַעַן יָקִים יְהוָה אֶת-דְּבָרוֹ, אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלַי לֵאמֹר, אִם-יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת-דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת, בְּכָל-לְבָבָם וּבְכָל-נַפְשָׁם:  לֵאמֹר--לֹא-יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ, מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל"



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אחי יוסף ובקשתם/ שיר מאת: אהובה קליין (c

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אחי יוסף ובקשתם.

 שיר מאת: אהובה קליין ©

 עת שבו אחי יוסף למצרים

 מלוויית אביהם בעצלתיים

 חשש התגנב בליבם

 יוסף ישיב נקמתם!



נעמדים בפתח הארמון

חפצים לחיות בשלום

חלומותיו מחוללים במוחם

מרעננים נשכחות קנאתם.



עתה מטקסים עצה

כיצד יפייסהו  בחכמה

יסירו מעליו משטמה

דרך שליחות נבונה:



אביך טרם מותו

העלה מבאר נשמתו

ציווי  מחילה לאחיך

בחטאנו  לעבד מכרנוך!



יוסף מזיל דמעות כמים

מתמלא רחמים שבעתיים

פוסק: מה' היה הדבר

אכלכל אתכם עד בלי די!

 הערה: השיר בהשראת פרשת ויחי [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 24 בדצמבר 2018

ציורי תנ"ך/ יוסף ופמלייתו שבים למצרים בתום הלוויית אביהם/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings

Joseph and his brothers return to Egypt from the  funeral of their father Jacob

"וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו, וְכָל-הָעֹלִים אִתּוֹ לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו, אַחֲרֵי, קָבְרוֹ אֶת-אָבִיו".   

 [בראשית נ, י"ד]




ציורי תנ"ך/ יוסף ופמלייתו שבים למצרים בתום  הלוויית אביהם- יעקב בכנען/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 18 בדצמבר 2018

פרשת ויחי- הקשר הפלאי בין לווית יעקב למשכן./ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויחי- הקשר הפלאי בין לווית יעקב למשכן.

 מאת: אהובה קליין.

 הציורים שלי לפרשה:

ציורי תנ"ך/בני יעקב מתאספים ליד מיטתו בימיו האחרונים/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "בן פורת יוסף בן פורת עלי- עין בנות צעדה - עלי- שור"/ציירה: אהובה קליין.(c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יוסף מרגיע את אחיו  ומסביר, הכל  מאת ה'/ ציירה: אהובה  קליין 

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יוסף נשבע  לאביו לקוברו בכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/  גור אריה יהודה[שבט יהודה] ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ שבט זבולון/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יעקב  בימיו האחרונים מברך את אפרים ומנשה/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך יוסף בימיו האחרונים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/  יוסף ואחיו שבים למצרים לאחר לוויית יעקב-- אביהם./ ציירה: אהובה קליין(c)


Joseph succeeds and transcends and ages in Egypt

Biblical paintings by Ahuva Klein-


ציורי תנ"ך, יוסף מצליח, מתעלה  במצרים וזוכה למות שבע ימים/ ציירה: אהובה קליין (C)



פרשה זו נקראת בשם "ויחי"- זאת למרות שהתורה  מתארת לנו את ימיו האחרונים של יעקב אבינו ,כיצד יוסף מקיים את שבועתו לאביו - קבורתו  במערת המכפלה, את ההספד והלוויה המכובדת לה זכה יעקב בעת פטירתו ואת הסכמתו של פרעה לקבורת יעקב בארץ כנען- חברון- מערת המכפלה.

"וַיֹּאמֶר, פַּרְעֹה:  עֲלֵה וּקְבֹר אֶת-אָבִיךָ, כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ.  וַיַּעַל יוֹסֵף, לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו; וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל-עַבְדֵי פַרְעֹה, זִקְנֵי בֵיתוֹ, וְכֹל, זִקְנֵי אֶרֶץ-מִצְרָיִם.  וְכֹל בֵּית יוֹסֵף, וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו:  רַק, טַפָּם וְצֹאנָם וּבְקָרָם--עָזְבוּ, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן.  וַיַּעַל עִמּוֹ, גַּם-רֶכֶב גַּם-פָּרָשִׁים; וַיְהִי הַמַּחֲנֶה, כָּבֵד מְאֹד.  וַיָּבֹאוּ עַד-גֹּרֶן הָאָטָד, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסְפְּדוּ-שָׁם, מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד; וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל, שִׁבְעַת יָמִים.  יוַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת-הָאֵבֶל, בְּגֹרֶן הָאָטָד, וַיֹּאמְרוּ, אֵבֶל-כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם; עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, אָבֵל מִצְרַיִם, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן.  וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו, לוֹ--כֵּן, כַּאֲשֶׁר צִוָּם.   וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו, אַרְצָה כְּנַעַן, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה:  אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר, מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי--עַל-פְּנֵי מַמְרֵא.  וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו, וְכָל-הָעֹלִים אִתּוֹ לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו, אַחֲרֵי, קָבְרוֹ אֶת-אָבִיו".   [בראשית  נ, ו- ט"ו]

השאלות הן:

א] מדוע התיר פרעה ליוסף ואחיו לצאת ממצרים לקבור את אביהם?

ב] באיזה אופן נערכה הלוויית יעקב?

ג] כיצד מתוארת חזרת יוסף ואחיו למצרים?

תשובות.

פרעה נענה לבקשת יוסף לקבורת יעקב בכנען.

רש"י מסביר: פרעה אישר ליוסף לצאת את גבולות מצרים- במטרה לקבור את יוסף בכנען- מערת המכפלה.

א] מהטעם שיוסף נשבע לאביו לקברו בכנען- חברון - מערת המכפלה.

ב] ירא  היה  פרעה לומר ליוסף: "עבור על השבועה" זאת כדי שלא יאמר לו יוסף:  אם כן אעבור גם אני על השבועה שנשבעתי  לך: שלא אגלה למצרים על לשון הקודש שאני מכיר בנוסף לשבעים השפות של שבעים אומות העולם. ואילו  אתה אינך יודע את השפה הזו, [מסכת סוטה דף ל"ד]

רש"ר [הרב  שמשון רפאל הירש] אומר על  הפסוק: וַיְדַבֵּר יוֹסֵף, אֶל-בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר:  אִם-נָא מָצָאתִי חֵן, בְּעֵינֵיכֶם--דַּבְּרוּ-נָא, בְּאָזְנֵי פַרְעֹה לֵאמֹר. אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר, הִנֵּה אָנֹכִי מֵת--בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי; וְעַתָּה, אֶעֱלֶה-נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת-אָבִי—וְאָשׁוּבָה"

תמוה שיוסף במעמדו הרם במצרים, אינו ניגש באופן ישיר אל פרעה לבקש את רשותו לצאת ממצרים אל ארץ כנען כדי לקבור את אביו? כנראה שיוסף לא היה בטוח לגמרי שבקשתו תתקבל ולכן פנה באופן עקיף, קל יותר לשני הצדדים להתעלם מסירוב שניתן באמצעות  צד שלישי, הדבר נבע מהשנאה של המצרים כלפי  זרים ,הם לא אהבו את העובדה שאיש עברי  עומד בראש המדינה וקבורת יעקב הזכירה להם את מקום מוצאו של יוסף.

הלוויית יעקב.

רש"י מסביר:  מהו מקום המספד שכולם ספדו ליעקב, כפי שנאמר: "וַיָּבֹאוּ עַד-גֹּרֶן הָאָטָד, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסְפְּדוּ-שָׁם"  ונשאלת השאלה מה משמעות שם המקום הזה?  רבותינו דרשו [מסכת  סוטה] שהמקום נקרא כך על שם המאורע שאירע באותה השעה - לפי שבאו כל מלכי כנען ונשיאי ישמעאל למלחמה כנגד בני יעקב, אך היות וראו את כתרו של יוסף תלוי בארונו של יעקב, מתור כך הבינו  את גדולתו וכבודו של המת, עמדו כולם ותלו בארון גם את כתריהם לכבודו והקיפוהו בכתרים - עד שהיה נדמה הארון כגורן המוקף קוצים.

מי שנשא את ארונו של יעקב- היו אלה בניו ולא בני בניו, היות וכך ציווה אותם יעקב בחייו: שלא יישאו את ארונו - לא איש מצרי ולא בני בניו ,אלא הבנים לבדם וקבע להם לכל אחד מהם מקום מיוחד לנשיאת מיטתו: שלושה לצד מזרח וכן הלאה, שלושה בנים מכל צד של ארבע רוחות השמים.

הדבר היה כמו סידרם של השבטים במסע המשכן בעת שהייתם במדבר- במחנה  הדגלים שהיו חונים סביב המשכן – שלושה שבטים מכל צד ,באופן זה עמדו גם כאן ואילו יוסף ולוי שלא חנו סביב המשכן לא נשאו את מיטתו של יעקב ,כי כך הורה יעקב: לוי לא יישא את ארונו - כי הוא עתיד לשאת את הארון במדבר ואין ראוי שיישא את מיטת המת ואילו יוסף לא יישא את מיטת אביו -מהטעם שהוא במעמד  של מלוכה ואחיו  חייבים  לכבדו. מנשה ואפרים יהיו תחתיהם של יוסף ולוי לשאת את המיטה במקומם.

לכן נאמר בציווי חניית המשכן: "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ". [במדבר ,ב, ב] מכאן, שבאות  ובסימן שמסר להם אביהם- יעקב, לשאת את מיטתו באותו אופן יהיו בעתיד חונים סביב המשכן במדבר.

רבינו בחיי מבהיר: כי ט' כיתות עלו  לקבור את  יעקב:

א] יוסף בעצמו.

ב] כל עבדי פרעה- אלו השרים.

ג]  זקני ביתו,

ד] כל זקני ארץ מצרים,

ה] כל בית יוסף, אשתו שפחותיו בניו ועבדיו.

ו] אחיו כולם.

ז] בית אביו הגדולים חוץ מהטף.

ח] "ויעל אתו גם רכב.".

ט]  "גם  פרשים".

ומדוע עלו איתם גם הרכב וגם הפרשים? התשובה לכך: כדי להישמר בדרך מעשו ובניו שלא יעכבו  את הקבורה , היות ויוסף  הכיר את לב הזדון שלהם.

כמו שכתוב בספר: "יוסף בן גוריון"- כי בנו של אליפז בן עשיו- ארב להם בדרך והתקוטט איתם עד שערכו מלחמה ויד  יוסף גברה עליהם ותפס אותו עם  מבחר מהגיבורים שלו והביאוהו למצרים ועמד שם כל ימיו - בבית האסורים עד מותו של יוסף, ורק במות יוסף ברח משם והלך לארץ כנפי"א ומלך על  הכותים ברומי - בסוף מלך על ארץ יון ואיטליה והוא היה המלך הראשון ברומי, ובנה את ההיכל הראשון ברומי. מלבד הרכב והפרשים שליוו את יעקב עלו גם אנשי מלחמה, כגון חיילים ושומרים להילחם כנגדם.

רבינו בחיי אומר על: "וַיְהִי הַמַּחֲנֶה, כָּבֵד מְאֹד"- יתכן שהצטרפו ללוויה גם מחנה עליונים, היינו – מלאכים שבאו לשמור על יעקב במותו- כפי ששמרו עליו בחייו.

יוסף ואחיו שבים למצרים.

רש"י שם לב להבדל בסדר המלווים את יעקב בדרך לכנען ובין התיאור שלהם כאשר הם שבים למצרים.

כאשר חזרו למצרים הקדים הכתוב את יוסף ואחיו  קודם המלווים המצרים שהלכו איתם ואילו כאשר הלכו ממצרים לכיוון כנען הקדים הכתוב ומנה תחילה את המלווים המצריים העולים איתם לפני אחיו "וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל-עַבְדֵי פַרְעֹה, זִקְנֵי בֵיתוֹ, וְכֹל, זִקְנֵי אֶרֶץ-מִצְרָיִם".  ורק אחר כך נאמר: " וְכֹל בֵּית יוֹסֵף", ומה הסיבה לשינוי הזה? התשובה: שבהליכתם לכנען לא נהגו המצרים כבוד בבני יעקב  להקדימם לפניהם, והלכו המצרים בראשונה ,אבל כאשר שבו למצרים מהלוויה של יעקב היות וראו המצרים את הכבוד שחילקו מלכי כנען - לאביהם בגורן האטד ששם  תלו את הכתרים שלהם על ארון אביהם-יעקב,, לכן עכשיו כאשר שבו למצרים  נהגו ביוסף ואחיו כבוד להקדימם לפניהם.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ישנו קשר מדהים בין לווייתו של יעקב לבין סדר חניית בני ישראל במדבר.

יעקב ראה ברוח הקודש  כיצד ובאיזה אופן יחנו הצאצאים - במדבר ולכן  נתן  לבניו הוראות  מדויקות כיצד   ילוו  אותו    משפחתו בדרכו האחרונה .
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר