‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת וזאת הברכה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת וזאת הברכה. הצג את כל הרשומות

יום שני, 27 בספטמבר 2021

פרשת וזאת הברכה- מהו הכלי באדם- לקבלת הברכה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וזאת הברכה- מהו הכלי באדם לקבלת הברכה?

 מאמר מאת: אהובה קליין

יצירותיי לפרשה ולשמחת תורה:



ציורי  תנ"ך/ משה מברך את עם ישראל, טרם מותו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ "ויהי בישורון מלך"/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני//ציירה: אהובה קליין/(c) [שמן על בד]


ציורי  תנ"ך/ משה מוסר את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "תורה ציווה לנו משה.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ ושמחת בחגך..," /ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ שמחת תורה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)



"כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ".[דברים, ל', י"ד]

ציורי תנ"ך/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ דוד המלך והתורה/ ציירה: אהובה קליין (c)


"מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי".

[תהלים קי"ט צ"ז]



ציורי  תנ"ך/ "והיה כעץ שתול על פלגי מים..." [תהלים ]/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי  תנ"ך/ דוד המלך עורג אל ה'  כאייל העורג למים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/  סופר סת"ם כותב ספר תורה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך / עץ חיים היא למחזיקים בה"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה כותב שירה/ ציירה: אהובה קליין (c)


פרשת : וזאת הברכה - נקראת בחג שמחת תורה - יחד עם תחילת פרשת בראשית.

זהו חג המחבר את עם ישראל מכל גווני הקשת לתורה הקדושה - פרשת "וזאת הברכה" מתחילה במילים: "וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים--אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  לִפְנֵי, מוֹתוֹ" [דברים ל"ג, א]

הפרשה מסתיימת בפסוקים:

"וְלֹא-קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמֹשֶׁה, אֲשֶׁר יְדָעוֹ יְהוָה, פָּנִים אֶל-פָּנִים.  לְכָל-הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים, אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם--לְפַרְעֹה וּלְכָל-עֲבָדָיו, וּלְכָל-אַרְצוֹ.  וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה, וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה, לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל".

ואילו פרשת בראשית בחומש הראשון מתחילה במילים:

"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ". [בראשית א, א]

השאלות הן:

א] מה המילה המקשרת בין שתי הפרשיות? [וזאת הברכה ופרשת בראשית]

ב] מהו מקור הברכה והשמחה?

תשובות.

המילה המקשרת את שתי הפרשיות - וזאת הברכה ובראשית.

"נתיבות שלום" מתייחס לשלושת המילים האחרונות בפרשת: וזאת הברכה:

"לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל".

בפסוק האחרון של התורה- טמונים -במיוחד- סודות התורה לעין סוף.

בתורת אבות נאמר על הפסוק : "לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל". ראשי תיבות- כלי והאות האחרונה בפסוק היא: ל' ואילו האות הראשונה בספר בראשית היא: ב'-ְּרֵאשִׁית" - שתי האותיות הנ"ל יוצרות את המילה: לב !

מכאן, שהכלי לקבל דרכו את הקדושה: זה הלב.

במסכת אבות נאמר:

"צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה

שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:

עַיִן טוֹבָה.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:

חָבֵר טוֹב.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:

שָׁכֵן טוֹב.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד.

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר:

לֵב טוֹב.

אָמַר לָהֶם:

רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם,

שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם".

מכאן כשם שבהנהגה הגשמית - הלב מקור החיות של האדם - ובלעדיו אין חיים.

חז"ל  מדברים גם על חשיבות העין של האדם-כי עיוור נחשב למת [מסכת נדרים ס"ד]

כך מבחינה רוחנית אצל האדם: עין טובה ולב טוב - הם המפתח העיקרי לחיים הרוחניים:

העין יכולה גם, חלילה – להרע - כדברי חז"ל: עין רואה והלב חומד- בסופו של דבר התוצאות השליליות באות לידי ביטוי במעשים.

אך מנגד- העין הטובה יכולה לראות את החסרונות בעצמו ואילו אצל חברו-רק תמיד יראה את הטוב- כך גם בהנהגת הבורא  רואה את כל הטוב והחסד שה' מטיב עמו.

אדם כזה תמיד יהיה שמח בחלקו.

לכן תחילת השלמות היא: העין הטובה ועל ידי זה גם הלב נעשה טוב. כי בכולם הוא רואה רק את הטוב - שזה המפתח הראוי לכל אדם.

מרן הס"ק מסלונים סובר: [בליקוטי שושנים [סוף באר אברהם]: המידה הזו של האדם-שהוא תמיד שמח בחלקו - נחשבת למידה כללית והיא גורמת לנפלאות בלב האדם -עד כדי כך שמשפיעה עליו הן בעולם הזה והן בעולם הבא ובמידה זו מסתיימת התורה הקדושה:– "...לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל"- ראשי תיבות- כלי לפי שעין טובה ולב טוב -  משמשים כלי לקבל את התורה והם מהווים את היסודות אצל היהודי.

מקור הברכה

בספר התמצית למאיר ינאי: כתוב כי:  האלוקים הוא מקור הברכות שאינן נפסקות לעולם ופרשה זו: "וזאת הברכה" נוהגים לקוראה בשמחת תורה, בסיומה תיכף מתחילים את  פרשת בראשית – שהיא גם רומזת לברכה - לפי שמתחילה באות ב'.

מה שמעניין , כי בשמחת  תורה - התורה בכבודה ובעצמה מברכת את עם ישראל בשמחה, כפי שנאמר: "יברכך ה' אלוקיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך" [ דברים ט"ו, י ] מכאן שברוכים אלה הבאים ואלה הנמצאים בעולם התורה.

 

הרמב"ן מביא , בבראשית רבה [ק, י"ג] : מסופר שיעקב בירך את בניו  טרם מותו שנאמר:" וזאת אשר דיבר אביהם" [בראשית מ"ט, כ"ח] והתכוון להגיד להם : כי עתיד אדם היוצא מיעקב לברך את עם ישראל וממקום שברכתו של יעקב נפסקה - תימשך על ידי משה ואמר להם: אימתי מגיעות הברכות לעם ישראל ? התשובה: משעה שיקבלו את התורה שנאמר בה: "וזאת התורה" כי המילה: "זאת" תרמוז לברכה שהיא התורה והיא הברית

וכתוב [בראשית י"ז, י]:"זאת בריתי "

ה"נתיבות שלום"  מסביר: משה הרים את העיניים והלב של ישראל - שיהיו כלי לקבל את הטוב בלבד ונטע את הכוח הזה בכל כלל עם ישראל כמו שנאמר:

"אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה, לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל".  דבר חשוב זה - אין הגויים יכולים להגיע ולממש.

הרבי מלובביץ  סבור: כי דווקא חג סוכות הנקרא גם בשם: חג האסיף ,הרי מתוך חג זה מסוגל היהודי לשאוב כוח בעבודת ה' וכוח כנגד יצר הרע.

מדוע דווקא חג האסיף הוא כה עוצמתי? התשובה לכך: החג הזה- הוא זמן שמחתנו - היהודי שטרח בשדהו רואה את גדולת הבורא שסייע לו בתוצאות- היבול הרב שצמח בשדהו.-כך מגיע לשמחה גדולה.

הרמב"ם אומר: אומנם בכל החגים היהודי מצווה לשמוח , אך בחג סוכות ישנה שמחה יתרה - שישראל שמחים בחג הקדוש הזה ובמיוחד בשמחת תורה ושמחה זו משפיעה עליו – על הלב- מכאן ייקח היהודי את השמחה לכל השנה- זהו מפתח ליהודי הן בענייניו הרוחניים והן בגשמיים - הן בעולם הזה ובעולם הבא.

לסיכום,    לאור האמור לעיל: הכלי של האדם לקבל את הברכות בגשמיות  וברוחניות הוא: הלב  אשר מושפע מהעין הטובה של האדם- ויפים דברי דוד המלך:

 לֵ֣ב טָ֭הוֹר בְּרָא־לִ֣י אֱלֹהִ֑ים  וְר֥וּחַ נָ֝כ֗וֹן חַדֵּ֥שׁ בְּקִרְבִּֽי"  [תהלים נ"א, י"ב]    


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 6 באוקטובר 2020

דוד המלך והתורה / שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

דוד המלך והתורה

 שיר מאת אהובה קליין. ©

אנעים זמירות ישראל

קירבת אלוקים שואל

אוחז בספר תורה

מקור ברכה ואורה.

 

עולה במעלות קדושה

עליו שכינה שורה

מואס בכסף וזהב

חמדת ההבל בז. 

 

נושא עיניו למרום

מבקש ממלך עליון

לשבת בבית אלוקים

לבקר בהיכל קדושים.

 

חש אושר ואהבה

מרווה צימאונו בחדווה

ממצוותיה שואב חכמה

עץ חיים היא למחזיקים בה.

הערה: בהשראת פרשת וזאת הברכה ושמחת תורה.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 23 באוקטובר 2019

ציורי תנ"ך/ "ויהי בישורון מלך"/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- There is a

King in Israel

" וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל". 
 [דברים  פרק ל"ג, ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 20 באוקטובר 2019

פרשת וזאת הברכה- *ויהי בישורון מלך"/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וזאת הברכה - "ויהי בישורון מלך"

מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי  לפרשה:


העלאת תמונות
ציורי  תנ"ך/ משה מברך את עם ישראל, טרם מותו/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות
ציורי  תנ"ך/ "ויהי בישורון מלך"/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ ושמחת בחגך..,"/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ "תורה ציווה לנו משה.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שמחת תורה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)




ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני//ציירה: אהובה קליין/(c) [שמן על בד]

 "ה'  מסיני בא וזרח משעיר למו, הופיע מהר  פארן.." [דברים  ל"ג, ב]

ציורי  תנ"ך/  התורה הקדושה / ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך/ משה מוסר את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך/ "והיה כעץ שתול על פלגי מים..." / ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך/ דוד המלך עורג אל ה'  כאייל העורג למים/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך/  סופר סת"ם כותב ספר תורה/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך / עץ חיים היא למחזיקים בה"/ ציירה: אהובה קליין (c)


פרשה זו , האחרונה בחומש דברים - "וזאת הברכה"  שונה מכל פרשיות התורה בכך- שהיא נאמרת בחג שמחת תורה ולא בשבת.

בפרשה כמה נושאים חשובים:

א] ברכתו של משה לעם ישראל טרם מותו.

ב] עלייתו של משה לפסגת הר נבו כדי לראות את ארץ ישראל שאליה לא יזכה        להיכנס.

ג] מות משה והעברת המנהיגות לידי יהושע.

בסיום הפרשה ישנם דברי שבח בעלי משמעות רבה על משה.

הפרשה פותחת במילים:

"וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים -- אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  לִפְנֵי, מוֹתוֹ.  וַיֹּאמַר, יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ--הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן, וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ; מִימִינוֹ, אשדת (אֵשׁ דָּת) לָמוֹ.  אַף חֹבֵב עַמִּים, כָּל-קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ; וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ, יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ.  תּוֹרָה צִווָּה-לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב.  וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" [דברים ל"ג, א-ו]

בחג זה- עולים כל המתפללים לתורה ,כולל הילדים, גם אלה שלא הגיעו לגיל מצוות- קוראים את הפרשה - במטרה לזכות כל אחד ואחד מתוך עם ישראל בברכות התורה - היות וחג שמחת תורה מסמל את ייחודו של עם ישראל כעם יחיד ומיוחד הנבחר על ידי הקב"ה- לקבל את התורה.

השאלות הן:

א] "תּוֹרָה צִוָּה- לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב"- מה  המשמעות?

ב] למה התכוון  משה במילים: "וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ"?

תשובות.

"תּוֹרָה צִוָּה- לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב"

הגאון רבי יהושע ליב דיסקין  מסביר: בדרך כלל ,  אצל אומות העולם נהוג שהשליטים מחוקקים חוקים שונים לפי ראות עיניהם וכאשר מתחלף השלטון  ההנהגה החדשה מחוקקת חוקים חדשים, או משנה את החוקים הישנים.

אך בניגוד לכך, התורה הכוללת מצוות וחוקים- הם לא משתנים לעולם!  אלא נשארים לאורך כל הדורות , ירושה נצחית באותה מתכונת של מתן  תורה בסיני.

וחז"ל מציינים: ישנו הבדל בין המילה: "ירושה" למילה: "מורשה"   בירושה - היורש רשאי לפעול באופן חופשי כרצונו ואין הוא חייב לדווח לאיש על ירושתו.

מנגד: "מורשה" מחייבת את היורש להיות מחובר אליה כל חייו ולהורישה לבניו אחריו.

בכל התורה ישנם רק שניים הקרויים: "מורשה" :

א] ארץ ישראל: "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב; וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יְהוָה". [שמות ו,ח]

ב] תורת משה: כפי שכתוב כאן בפרשתנו: "תּוֹרָה צִוָּוה- לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב"

הרמב"ם כותב בהלכות יסוד תורה , ראש פרק ט': "דבר ברור ומפורש בתורה- שהיא מצווה עומדת לכולם ולעולמי עולמים, אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא  תוספת שנאמר:

"אֵת כָּל-הַדָּבָר, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם--אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ, לַעֲשׂוֹת:  לֹא-תֹסֵף עָלָיו, וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ". [דברים  י"ג, א]

ועוד נאמר: "הַנִּסְתָּרֹת--לַיהוָה, אֱלֹהֵינוּ; וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ, עַד-עוֹלָם--לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת".

הא למדת, שכל דברי – תורה מצווין אנו  לעשותם עד עולם"

רבינו בחיי אומר על המשפט: "תּוֹרָה צִוָּוה- לָנוּ, מֹשֶׁה": 

א] על דרך הפשט: את המשפט הזה יגיד כל אחד  מבני לוי לישראל. ויאמר  קיבלנו מאת משה וזו ירושה לנו , לפי שאנחנו קהילת יעקב. והיא  ירושה רק לזרע יעקב  בלבד – שהרי אומות העולם סרבו לקבל את התורה.

והתורה היא אחד מארבע מתנות שנתנו לישראל בלבד.

יש קשר הדוק בין התורה לארץ ישראל- שאם אנו מקיימים את התורה אנו זוכים לרשת את ארץ ישראל ואם חלילה איננו מקיימים את התורה ומצוותיה אנו גולים ממנה ולא זוכים בה וזו הכוונה: "מורשה" מלשון- מוריש ומעשיר.

ב] על פי המדרש:

"תּוֹרָה צִוָּה- לָנוּ, מֹשֶׁה" מצוות כמניין תור"ה.

"מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב"-  הכוונה – לכל המתקהל עם יעקב והם גרי הצדק,

חז"ל דורשים: שלושה כתרים הם: כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות.

כתר כהונה: היא  ניתנה לזרעו של אהרון, כתר מלכות - לזרע  דוד, וכתר תורה  מונח בקרן זווית וכל מי  שחפץ בה- יבוא וייטול אותה.

עוד דרשו רז"ל:

"מוֹרָשָׁה"- אל תקרא: "מוֹרָשָׁה"- אלא "מאורשה"

ג] על דרך הקבלה, היו צריכים לדרוש: כי זאת התורה מאורשה ליעקב- והיא נקראת: "רחל" אך בשעת הכעס מסתלקת השכינה מהאדם ואז מופיע רחל:

"כֹּה אָמַר יְהוָה, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים--רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ". [ירמיהו ל"א, י"ד]

אך בשעת רצון- רחל אשת יעקב.

"וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ"

רבינו בחיי מביא שני  פירושים:

א] "וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ"-  כל אחד מבני לוי יאמר עוד: שהיה בישראל מלך והוא הקב"ה. ועצם העניין ששרתה השכינה בעם ישראל- לכך נאמר: " ישֻׁרוּן "         מלשון- ראייה- על שם שראו בסיני את כבוד השכינה- עין בעין. ושם התאספו כולם ,כולל ראשי השבטים יחד עם שבטיהם לקבל את אלוקותו ומלכותו של ה'.

ב] על דרך המדרש: "וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ"- המלך הוא משה לפי שמפיו שמעו בני ישראל את התורה המפורשת. והוא היה  ממש כמלך כשהתאספו אליו ראשי השבטים,

ג] על דרך הקבלה: "ויְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ" ,  זו מידת המלכות הכלולה מכל המעלות - ועל כך דרשו במדרש רבה [עמוס ע'] "הבונה את מעלותיו בשמים  ואגודתו על ארץ יסדה, למה הדבר דומה? לפלטין [לארמון] הבנוי על גבי ספינות, כל זמן שהספינות מחוברות לפלטין [לארמון] שעל גביהם עומד, כך הבונה בשמים מעלותיו, אימתי? כשישראל אגודה אחת, אבל כשאינן אגודה אחת, כביכול כסאו מבוסס למעלה"

במילים אחרות – כאשר עם ישראל הולך בדרך התורה ונעשה אגודה אחת- בונה את מעלותיו בשמים, הדבר דומה לספינות שהארמונות על  גביהן מחוברים והשכינה  מתחברת אליהם, לא כן בזמן מחלוקת.

רש"י מבאר: ה' ישגיח על עם ישראל לטובה, כאשר התאחדו לטובה באחווה ורעות, אז ה' הוא מלכם! אולם הדבר לא קורה בזמן מחלוקת בעם.

"אור החיים" מציין: מלכות ישראל תתקיים כשעם ישראל מתאספים  ראשיהם יחד ואז נכונה להם הצלחה רבה, והמחלוקת והפירוד- תוצאתם הוא- הפירוד ואילו כלי המחזיק ברכה- הוא השלום ואיחוד הלבבות.

יש המפרשים: כי "ישורון" הוא כינוי מליצי לעם ישראל כפי שנאמר בדברי נבואת ישעיהו: "כֹּה-אָמַר יְהוָה עֹשֶׂךָ וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן, יַעְזְרֶךָּ:  אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ" [ישעיהו מ"ד, ב]

כינוי זה נמצא בתנ"ך סך הכול- ארבע פעמים.

פעם אחת בשירת האזינו: "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" ופעמיים בברכת משה לעם ישראל, טרם מותו

"וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם" [דברים ל"ג ה' ,כ"ד]

ופעם אחת ויחידה  בספר הנביאים [ישעיהו מ"ד,ב]

  "אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ".

"ישורון"- מלשון – ישר והכוונה : שעם ישראל הוא עם ישר.

 על פי הספר: "הכתב והקבלה" [שכתב: רבי יעקב צבי מקלנבורג]

שלושה פירושים:

א] ישראל- נקרא בשם: "ישורון" שהוא לשון- ראייה והבטה על שם שזכו לראות את השכינה בהר סיני , עין בעין.

 ב] הגר"א [הגאון רבי אליהו מווילנא] מבאר: ישראל נקראו בשם "ישורון"- על שם השירה ששרו לה' כשיצאו  ממצרים. ובסוף השירה נאמר: "יְהוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד". [שמות ט"ו, י"ח]

ג]  לפי שהתורה נקראת: "ישר" ככתוב:

"וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים". [יהושע י', י"ג] והמצוות כולן נקראו: "ישרים" כפי שנאמר בדברי דוד המלך:

"פִּקּוּדֵי יְהוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב מִצְוַת יְהוָה בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם". [תהלים י"ט, ט]

לכן ראויים ישראל  שומרי התורה ומצוותיה בשם :"ישורון".

לסיכום, לאור האמור לעיל התורה  מעבירה לנו מסר נצחי לכל הדורות- היא משמשת ""מורשה" לעם ישראל- אין היא משתנה, או מוחלפת לעד, אינה  פוסקת לאורך כל הימים וההוכחה: בשמחת תורה אנו מסיימים את פרשת: וזאת הברכה" במילים: "לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל" ומיד מתחילים לקרוא את תחילת     חומש  בראשית, "בראשית בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ" : נוצרת  המילה: "לב"- התורה היא  לב האומה היהודית לדורותיה - ובלעדיה, חלילה, אין קיום! כאשר עם ישראל מתאחדים לאגודה אחת –בלב אחד אלוקים  מולך  ומשרה- שכינתו עליהם.

ההפטרה:

 יהושע פרק א'.
 קטע מתוך ההפטרה:

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יהושע ועם ישראל חוצים את הַיַּרְדֵּן/ ציירה: אהובה קליין.(c)

"וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה--עֶבֶד יְהוָה; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר.   מֹשֶׁה עַבְדִּי, מֵת; וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל-הָעָם הַזֶּה, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  כָּל-מָקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ--לָכֶם נְתַתִּיו:  כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, אֶל-מֹשֶׁה.  מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד-הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל, מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ--יִהְיֶה, גְּבוּלְכֶם.   לֹא-יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:  כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם-מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ, לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ.   חֲזַק, וֶאֱמָץ:  כִּי אַתָּה, תַּנְחִיל אֶת-הָעָם הַזֶּה, אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם.  רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל-הַתּוֹרָה--אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי, אַל-תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול:  לְמַעַן תַּשְׂכִּיל, בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ.  לֹא-יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת, כְּכָל-הַכָּתוּב בּוֹ:  כִּי-אָז תַּצְלִיחַ אֶת-דְּרָכֶךָ, וְאָז תַּשְׂכִּיל.   הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל-תַּעֲרֹץ וְאַל-תֵּחָת:  כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ......"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר