‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת וארא. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת וארא. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 22 בינואר 2020

מכת הדם/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מכת הדם

 שיר מאת: אהובה קליין ©


פרעה מלך מצרים

נרעש סוֹפֵק –כפיים

לישראל בגזרותיו  מיצר

בחכמת  חרטומיו מתהדר.



היאור בעיניו אלוה

חדרי ליבו רוע

נחוש להאדיר כוחו

אינו  מכיר בוראו.



מה נוראה המכה

עליו מאלוקים ניחתה

מי היאור לדם  הפכו -

לפתע הדגים  הובאשו



אז השתוממו המצרים

הצימאון הלך והעצים

חופרים סביב היאור

לצימאונם  יחפשו מזור.

 הערה: השיר בהשראת פרשת וארא/ חומש שמות.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 8 בינואר 2019

ציורי תנ"ך/ מכת הברד במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מכת הברד במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על  בד]

Biblical paintings by Ahuva Klien

The plague of Hailstone in Eygpt


"וַיְהִי בָרָד--וְאֵשׁ, מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד:  כָּבֵד מְאֹד--אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם.."    
[שמות ט, כ"ד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 1 בינואר 2019

פרשת וארא- מכת הברד- והקשר בין הלב לחכמה/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וארא - מכת הברד -  והקשר בין הלב לחכמה.

מאת: אהובה קליין.


 היצירות  שלי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ ארבע לשונות הגאולה/ ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ בני ישראל אינם שומעים למשה מקוצר רוח ועבודה קשה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ משה ואהרון לפני פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים לה'  במצרים/ציירה: אהובה קליין(c)

 [שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ משה  פוגש -את פרעה על שפת היאור/ ציירה: אהובה קליין (c)

 [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ למשה/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/  בני ישראל עבדים במצרים/ ציירה: אהובה קליין. (c)

העלאת תמונות



ציורי תנ"ך, עבדי פרעה באים לבקר וצופים אל עבר בני ישראל/ ציורי תנ"ך.(c)



העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ מכת הברד במצרים/ ציירה: מאהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה מתפלל לה'- להסרת הברד/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יוכבד וילדיה: משה, אהרון ומרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



אחת ממכות מצרים הייתה: מכת ברד - כפי שהכתוב מתאר: "הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר, בָּרָד כָּבֵד מְאֹד, אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמֹהוּ בְּמִצְרַיִם, לְמִן-הַיּוֹם הִוָּסְדָה וְעַד-עָתָּה וְעַתָּה, שְׁלַח הָעֵז אֶת-מִקְנְךָ, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר לְךָ, בַּשָּׂדֶה:  כָּל-הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר-יִמָּצֵא בַשָּׂדֶה, וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה--וְיָרַד עֲלֵהֶם הַבָּרָד, וָמֵתוּ.  הַיָּרֵא אֶת-דְּבַר יְהוָה, מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה--הֵנִיס אֶת-עֲבָדָיו וְאֶת-מִקְנֵהוּ, אֶל-הַבָּתִּים.  וַאֲשֶׁר לֹא-שָׂם לִבּוֹ, אֶל-דְּבַר יְהוָה--וַיַּעֲזֹב אֶת-עֲבָדָיו וְאֶת-מִקְנֵהוּ, בַּשָּׂדֶה.  {פ}

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, נְטֵה אֶת-יָדְךָ עַל-הַשָּׁמַיִם, וִיהִי בָרָד, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם:  עַל-הָאָדָם וְעַל-הַבְּהֵמָה, וְעַל כָּל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה--בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-מַטֵּהוּ, עַל-הַשָּׁמַיִם, וַיהוָה נָתַן קֹלֹת וּבָרָד, וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה; וַיַּמְטֵר יְהוָה בָּרָד, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיְהִי בָרָד--וְאֵשׁ, מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד:  כָּבֵד מְאֹד--אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי. וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, מֵאָדָם, וְעַד-בְּהֵמָה; וְאֵת כָּל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד, וְאֶת-כָּל-עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר.  רַק בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, אֲשֶׁר-שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--לֹא הָיָה, בָּרָד" [שמות ט, י"ח- כ"ז]

השאלות הן:

א] מה היה המיוחד במכת ברד?

ב] לאיזו מסקנה הגיע פרעה בתום מכה זו?

ג] מה הקשר בין לב לחכמה?



תשובות.

ייחודה של מכת ברד.

רבינו בחיי מסביר: כי מכת ברד - הייתה מכה מיוחדת, לא הייתה כדוגמתה  בכל העולם ולא במצרים והפלא הגדול היה - כי במצרים אין יורדים גשמים בכלל  ובוודאי לא ברד!

על המילים:" וַיהוָה נָתַן קֹלֹת וּבָרָד"-אומר רבינו בחיי: ידוע שבזמן הברד האוויר משתנה ואז מתרבות המחלות אצל בני האדם - המחלות באות על  המורכבים מארבעה יסודות ,סיבת החולי נוצרת בעקבות שינוי האוויר וקלקולו והתהפכות ארבעת היסודות, כי כל זמן  שהיסודות האלו- מאוזנים יחדיו באופן שווה  כולם בריאים, אבל ברגע  שארבעת היסודות מתהפכים נוצר החולי.

 ארבעת היסודות הם: רוח, מים, אש, עפר.  כעת כאשר ירד הברד התהפכו היסודות מלמעלה למטה- והאש שבדרך הטבע - היא למעלה והיא זכה מכל היסודות - בזמן המכה האש חזרה לטבע העפר שהוא יסוד הכבד והשפל מכולם וזו הכוונה למה שנאמר על הברד: "וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה"

 נאמר: "הַיָּרֵא אֶת-דְּבַר יְהוָה, מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה--הֵנִיס אֶת-עֲבָדָיו וְאֶת-מִקְנֵהוּ, אֶל-הַבָּתִּים.  וַאֲשֶׁר לֹא-שָׂם לִבּוֹ, אֶל-דְּבַר יְהוָה--וַיַּעֲזֹב אֶת-עֲבָדָיו וְאֶת-מִקְנֵהוּ, בַּשָּׂדֶה"

על כך שואל רבינו בחיי : הרי כבר במכת דֶּבֶר מתו מקנה מצרים? אם כן, מהיכן יש למצרים עוד מקנה?

רבינו בחיי  מציע שלוש תשובות :

א] אפשר שהמקנה הובא משאר הארצות והמצרים  קנו אותם, כעת משה ציווה את המצרים להכניס את המקנה – מפני מכת ברד- למקום מסתור.

ב] או, יתכן  שבמכת הדֶּבֶר - רוב המקנה  מת - "כי רובו ככולו"

ג] יתכן עוד, שהיה למצרים גם קבוצה של  מקנה המשותף להם ולישראל וקבוצה זו ניצלה ממכת הדֶּבֶר.

המלבי"ם סבור: שבעוד שבטבע נהוג שבשעת ברקים ורעמים, תחילה רואים את הברק ורק אחר כך שומעים את הרעמים ,למרות ששניהם מופיעים יחדיו, אלא שחוש הראייה  אצל האדם - הוא מהיר יותר מאשר חוש השמיעה ועד שאנו שומעים את הרעמים, כבר זכינו קודם לכן-לראות את הברקים. אך במצרים בזמן ירידת הברד, התהפכו הדברים: הכול נעשה בבת אחת: כאשר  נשמעו קולות הרעמים ,הרגישו בברד הניתך ארצה -יחד עם אש הברק -שהרי משה קבע תחילה את הזמן המדויק לירידת הברד והקולות.

ואילו הברד והרעם היו חוזרים זמן מה  אחרי הברק, היו המצרים יכולים לטעון- כי משה לא ידע את הזמן המדויק של המכה.

לכן  היה צורך לשנות את סדרי הטבע וקול הרעם נשמע יחד עם הופעת הברק!

רש"י מדגיש: כי היה פה נס בתוך נס, לפי שהאש והברד התערבבו זה בזה, שהרי הברד הוא יסוד המים וכדי למלא את רצון אלוקים- האש והמים עשו שלום ביניהם.

את דבריו אלה- מבסס רש"י  בהשראת דברי שמות רבה:

משל  למלך שהיו לו שני לגיונות,

הכוונה, שהאש והמים דומים לשני לגיונות קשים הנלחמים זה בזה. לימים הגיע זמן מלחמתו של מלך, ועשה המלך שלום ביניהם ושניהם עשו את שליחות המלך יחדיו .

בדרך כלל- אש ומים- כועסים זה כלפי זה ,כיון שהגיע העת להילחם נגד  מצרים השלים הקב"ה בין השניים - האש והמים - והם יחד הכו את המצרים.

רש"ר מסביר: הרי ה' דיבר על הברד, אך בפועל הגיעו רעמים , ברקים  וברד מכאן ההשערה: שהברד וכל מה שיורד  מלמעלה, מלווים בהתפרקות מטען חשמלי, או כסיבה, או כתוצאה.

בדומה לדברי דוד המלך בתהלים:

"מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה מוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו".[קל"ה,]

לא היה די בירידת הברד לבד, כי לא העיד השינוי במזג האוויר של הארץ. אלא הקב"ה גרם לברד להיווצר מעל אדמת מצרים בדומה לארצות אחרות. כדורי הברד  ירדו בכמות מרובה במיוחד בארץ שמעולם  לא ראו בה- ענן . דבר זה בישר לכולם על שינוי מוחלט באקלים הארץ ואשר לאש, היא נפלה באופן איטי ומתמשך. הברקים היו באופן רצוף  עד כי לא הרגישו ביניהם כל הפסק. הברד ירד במצרים והנס היה טמון בטבעיות היווצרותו והמטרתו.



מסקנת פרעה.

את מטרת המכה – אנחנו מגלים לא פחות ולא  יותר- מאשר בדברי פרעה  המודה:  "חָטָאתִי הַפָּעַם:  יְהוָה, הַצַּדִּיק, וַאֲנִי וְעַמִּי, הָרְשָׁעִים".

רש"ר מסביר: פרעה מודה: "מה שלמדתי עתה, הביא אותי לידי הכרה: שהצדק עם ה' ולא  איתי, עתה ראיתי שה' הוא אדון הארץ ולא אני ולכן אין לי כל זכות לנהוג בזרים כאילו אנחנו אדוני הארץ" כוח מכה זו  גרם לפרעה  סוף, סוף להרגיש את כוחו של אלוקים- אלוקי העברים.

הצדיק לוקח רק את המצב האובייקטיבי ואילו הרשע הולך בשרירות ליבו- עושה את רצונותיו בהתאם  לרצונו הסובייקטיבי.

פרעה מגיע לידי מסקנה: לא שקלנו את המצב כפי שהוא באמת, פעלנו בשרירות ליבנו, פרעה מודה שה' הוא הצדיק והוא אשר שולט בכוחות הטבע- דוגמת הרעם, הברד והברק !

הקשר בין לב לחכמה.

ראיתי בספרו של הרב  יוסף אליהו: "שיחות לספר שמות - משנת הרב נבנצל"- רעיון מעניין על לב טוב.

הוא מבסס את דבריו על  מסכת אבות [ ב, ח-ט] 

שם המשנה דנה בנושא: "אָמַר לָהֶם, צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם?.....

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, לֵב טוֹב".

מדוע? אדם בעל לב טוב- רואה תמיד את הטוב ורואה  גם את הנולד- היות והוא קורא נכון את המפה . בתורה שבאמצעותה מגיעים לאמונה בבורא עולם- הרי  באמצעות לב טוב - ניתן לראות את הנולד מתוך חכמה, על כך אומר שלמה המלך:" לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֶב אָיִן"? [משלי י"ז, ט"ז] כוונתו: אם אצל הכסיל יעמדו כל הכישורים, אך ליבו לא ירצה לרכוש חכמה ,שום אמצעי  אחר לא יועיל לו!

על פי התורה- לב רע  מפריע לשכל לבחון דברים באופן אמתי וכך מונע מעצמו לקנות חכמה ישרה.

ידוע שכאשר מכשירים כבד- לא די להמליחו- אלא הוא טעון צליה, לכן היו שסברו שלפרעה היה כבד במקום לב- ועל כן היה צורך   בעשרת המכות כדי להביאו למסקנה הנכונה.

מי שמספק לשכל את הנתונים הנכונים- זהו הלב הטוב של האדם.

 מכאן הקשר בין הלב לחכמה.

לסיכום, המסקנה שהגיע  אליה פרעה בסוף מכת ברד- עדיין לא שכנעה  אותו סופית לשחרר את עם ישראל לחופשי - כי עם לב רע כזה -  נסתמה ממנו החכמה ולא ראה את המציאות, לכן היה צורך בעשרת המכות- כדי לרכך את ליבו.

 יהי רצון שנזכה שיתקיים בנו הפסוק:

"לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי". [תהלים נ"א, י"ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 15 בינואר 2018

ציורי תנ"ך/הבטחת הארץ למשה/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ למשה/ ציירה: אהובה קליין (c)שמן על בד]


Biblical paintings

God promises the Holy Land to Moses


"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי יְהוָה.  וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יְהוָה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם.  וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן--אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם, אֲשֶׁר-גָּרוּ בָהּ".
[שמות ו',ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 8 בינואר 2018

פרשת וארא- מה בין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים? מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וארא  מה בין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים?

מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לפרשה:

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ בני ישראל אינם שומעים למשה מקוצר רוח ועבודה קשה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ משה ואהרון לפני פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ משה  פוגש -את פרעה על שפת היאור/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בדהעלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ארבע לשונות הגאולה/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ למשה/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)




העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עבדי פרעה רואים כי מכת הדבר אינה פוגעת  במקנה של ישראל/


ציירה: אהובה קליין(c)








העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך/ משה מתפלל להסרת הברד/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ יוכבד-אימם של משה,אהרון ומרים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד


Biblical painting




Israel pray to  God in Egypt



"וגם אני שמעתי את - נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אותם ואזכור את בריתי"[שמות ו,ה]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים לה'  במצרים/ציירה: אהובה קליין(c)


פרשת שמות מסיימת בדברי ה' אל משה: "וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, עַתָּה תִרְאֶה, אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה:  כִּי בְיָד חֲזָקָה, יְשַׁלְּחֵם, וּבְיָד חֲזָקָה, יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ. [פרק ו' פסוק א'] וממשיכה בפרשת וארא : וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי יְהוָה.  וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יְהוָה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם.  וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן--אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם, אֲשֶׁר-גָּרוּ בָהּ........ וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יְהוָה.,". [פרק ו' פסוקים ב'-ח']

כל מפרשי התורה סבורים: שפרשת וארא היא המשך פרשת שמות, לפי שהקב"ה  עונה למשה  על שאלתו המופיעה בפרשת שמות. "וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי"? [שמות ה' פסוק ח']

השאלות הן:

א] באיזה אופן פנה ה' אל משה?

ב] מה הייתה הבטחת ה' אל משה?

ג] במה שונה משה משאר הנביאים?

תשובות.

אופן פניית ה' אל משה.

על פי רש"י: ה' דיבר עם משה במשפט - מפני שמשה ערער אחר דברי ה' באומרו: "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי"?

בהמשך רש"י  מביא את דברי שמות רבה : "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק" הדא הוא דכתיב (קהלת ב, יב): "ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו"?

פסוק זה נאמר על שלמה המלך וגם על משה - לפי ששניהם ערערו אחרי דברי אלוקים.

שלמה המלך טען : מדוע נאסר על המלך "שלא ירבה לו נשים" בזמן  שהוא יכול להמשיך לקיים את התורה?

משה שאל: "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה"? למרות שה' הכין את משה לקראת מה הוא  הולך: שיחזק ה' את לב פרעה ומשה לא לקח לתשומת ליבו את הדברים.

על זה נאמר שאותה חכמה ודעת של משה , הוללות וסכלות היו: "כי מה האדם שיבא אחרי המלך" "וכי מה היה לו להרהר אחר מידותיו של הקדוש ברוך הוא את אשר כבר עשוהו מה שכבר גילה לו שהוא עתיד לחזק את לבו בעבור לעשות לו דין תחת אשר העבידם בעבודה קשה ועל דבר זה בקשה מדת הדין לפגוע במשה הדא הוא דכתיב "וידבר אלהים אל משה" ולפי שנסתכל הקדוש ברוך הוא שבשביל צער ישראל דבר כן ,חזר ונהג עמו במידת רחמים הדא הוא דכתיב "ויאמר אליו אני ה' "

 רש"י מדייק בדבריו: הקב"ה פונה אל משה בשתי צורות: "וידבר" ומיד: "ויאמר"  ויש הבדל בין שתי הלשונות. "וידבר" - לשון קשה , "ויאמר"- לשון רכה. תחילה ה' ענה למשה על דבריו הקשים בלשון קשה - במידת הדין, אבל היות וה' התחשב בצער עם ישראל- בהיותם שרויים במצב קשה של עבדות במצרים חזר ופנה  ה' אל משה במידת הרחמים.

הבטחת ה' אל משה:

ה' מבטיח למשה את הבטחת הארץ- כפי שכתוב: "וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן--אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם, אֲשֶׁר-גָּרוּ בָהּ".

רש"י מסביר: לפי שה' מבטיח כי הוא נאמן לשלם שכר טוב - לקיים את מה שהבטיח לאבות הראשונים.

חז"ל מסבירים: במסכת  ברכות [ה, א] "שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן, אלא על ידי ייסורים ; אלו הן: תורה, ארץ ישראל והעולם הבא"

כלומר שלושת הדברים: ארץ ישראל, התורה ועולם הבא- נקנים על ידי ייסורים.

"הנצי"ב מוולוז'ין  בפרושו לתורה, טוען: כי הבטחת הארץ ניתנה לא רק לדור יוצאי מצרים, אלא לכל הדורות העתידיים   שיגורו בארץ ישראל. לכן כתוב: "ונתתי לכם מורשה" ירושה מיועדת לעם ישראל ועליהם להמשיך להוריש אותה לבנים וכן הלאה.

"הכתב והקבלה" אומר דברים דומים: כשם שהתורה לא ניתנה רק לדור שעמד לרגלי הר סיני-אלא לכל הדורות הבאים- בדומה לכך ניתנה ארץ ישראל כמורשה עולמית לכל הדורות שיקומו  גם בעתיד- בארץ ישראל.

בעל הטורים מפרש: כי בכל התורה כולה מוצאים פעמיים את  המילה "מורשה"   בפרשתנו נאמר: "וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יְהוָה...... "

בפרשת וארא זה נאמר על ארץ ישראל ובפרשת "זאת הברכה" זה נאמר על התורה: "תּוֹרָה צִווָּה-לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב". מכאן ניתן ללמוד על הקשר בין עם ישראל לתורה - שבזכות שמירת התורה- יזכו  לרשת את ארץ ישראל. כמו שאומר דוד המלך: " וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;    וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ.בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו --  וְתוֹרֹתָיו  יִנְצֹרוּ; הַלְלוּ-יָהּ".[תהלים ק"ה, מ"ד- מ"ה]

רבינו בחיי  מבהיר: כתוב "מורשה" ולא כתוב: ירושה, כדי לרמוז שיוצאי מצרים לא ירשו את הארץ - לפי שעתידים למות במדבר, אבל יהיו מורישים את ארץ ישראל לבניהם ובניהם יכנסו לארץ.

בדומה לכך נאמר על התורה [דברים ל"ג] : "תּוֹרָה צִווָּה-לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב". ולא  נאמר: "ירושה"- היות והתורה לא תהיה ירושה כי אם לאותו הדור שקיבלו את התורה בלבד ולכן נאמר: "מוֹרָשָׁה"- כי תפקיד האבות ללמד את בניהם תורה ובאופן זה להוריש אותה הלאה, כפי שכתוב: "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ" [דברים ו, ז]

 היות וגם הדורות הבאים חייבים לקיים את התורה כאותו דור שקיבלוה.

וזאת מהטעם שכתוב: "וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה," עִמָּנוּ הַיּוֹם". [דברים  כ"ט, י"ג—י"ד]

 משה שונה  משאר הנביאים:

חז"ל במסכת יבמות  שואלים " מה בין נבואת משה רבנו לנבואת שאר הנביאים?

משה נסתכל באספקלריא המאירה [ראי], ושאר הנביאים לא נסתכלו באספקלריא המאירה"

רבינו בחיי מסביר: כי אספקלריא  המאירה- היא המידה, בה יעשו נסים מפורסמים ביצירה. השגת האבות הייתה באספקלריא שאינה מאירה,

היינו בא-ל שד-י, שהוא משדר מערכות, אבל בשמו המיוחד ,בו נהיה כל הוויה, לא נודעתי להם, לברוא להם חדשות ונצורות בנסים מפורסמים" ההסבר:

הקב"ה התגלה לאבות באמצעות חלומות, וזו המשמעות של המילה:"וארא"-אבל המילה "נודעתי"- היא התוודעות פנים אל פנים.

הרמב"ם [בספר מורה נבוכים חלק ב', פרק  ל"ה] וכן בספר המדע מסביר- ארבעה הבדלים בין משה לשאר הנביאים:

א] בעוד שאצל שאר הנביאים- ה' התגלה באמצעות חלום ,אצל משה התגלה כאשר הוא ער. כפי שכתוב: "בבוא משה"

ב] אצל יתר הנביאים המלאך היה מביא את הנבואה ואילו אצל משה- פנים אל פנים.

ג] בעוד שכל הנביאים בזמן הנבואה- נרעדו והתמוגגו, אצל משה הייתה הנבואה בדומה לנבואה הנמסרת על ידי איש לרעהו.

ד] בעוד שאצל שאר הנביאים הנבואות מגיעות אליהם בזמנים מסוימים אצל משה- בכל עת ובכל שעה כאשר רצונו של ה' היה לדבר עמו. שנאמר: "עמדו ואשמעה" מעלתו של משה הייתה מעלה גדולה מכולם כמו שנאמר: על צד ההגדה: "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ יְהוָה פָּנִים אֶל פָּנִים". [דברים ל"ד, י']

לסיכום לאור האמור לעיל: ניתן להסיק: כי משה  היה מנהיג מיוחד אשר נבחר על ידי ה' ושליחותו המיוחדת מתבטאת במסירות נפש לעם וגם כאשר מתרעם על ה' בשאלה : "למה הרעותה..." ? ה' אינו כועס- אומנם הוא פותח במידת הדין ,אבל ממשיך במידת הרחמים ,היות ורואה ומבין כי משה חס על עמו בצרתם.

הבטחת הארץ ניתנת למשה בהמשך להבטחה שניתנה לאבות ומכאן שזוהי הבטחה נצחית ועל פי הפרשנים משה הוא גדול הנביאים אשר זוכה לקבל מסרים ונבואות מפי ה' פנים אל פנים- בניגוד ליתר הנביאים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר