‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת השבוע. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת השבוע. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 19 באפריל 2018

פרשת אחרי מות- קדושים, כיצד נבטיח את ישיבתינו על אדמתנו?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אחרי מות-קדושים - כיצד נבטיח את ישיבתנו על אדמתנו?

מאת: אהובה קליין



 ציורים שלי על פרשת השבוע:


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "ארץ זבת חלב ודבש"/ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ עבודת הכוהן ביום הכיפורים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ הכוהן מקטיר קטורת על מזבח הזהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ צום יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ מתנות לעניים ו מפירות האילן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/  תבואה- לעניים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ השארת העוללות לעניים/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ ירושת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד


ציורי תנ"ך/משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


"לא תעשו עוול  במשפט.."




אחד הנושאים בפרשת קדושים: הבטחת הארץ לעם ישראל- המובדל מהגויים כפי שכתוב : "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-כָּל-חֻקֹּתַי וְאֶת-כָּל-מִשְׁפָּטַי, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָקִיא אֶתְכֶם, הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לָשֶׁבֶת בָּהּ.  וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי, אֲשֶׁר-אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם:  כִּי אֶת-כָּל-אֵלֶּה עָשׂוּ, וָאָקֻץ בָּם.  וָאֹמַר לָכֶם, אַתֶּם תִּירְשׁוּ אֶת-אַדְמָתָם, וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם לָרֶשֶׁת אֹתָהּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:  אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר-הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים". [כ, כ"ב-כ"ה]

השאלות הן:

 א] ארץ ישראל נועדה רק לעם ישראל,האומנם?

 ב] מהו האוצר הגנוז בארץ הבחירה?

 תשובות.

ארץ ישראל נועדה לעם ישראל.

ארץ ישראל הובטחה לעם ישראל , לאברהם אבינו בברית בן הבתרים , שרה הבינה זאת היטב ולכן  ביקשה מאברהם בעלה - לגרש את  הגר וישמעאל, כפי שנאמר: "ותֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק.[בראשית כ"א, י]

אף כאן נאמר: "אַתֶּם תִּירְשׁוּ אֶת-אַדְמָתָם, וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם לָרֶשֶׁת אֹתָהּ, אֶרֶץ"

אך על מנת לזכות  בארץ ישראל - על עם ישראל לשמור את התורה ומצוותיה  הלכה למעשה ולהיזהר לא ללכת בדרכי הגויים - שהרי אלוקים מאס בהם.

על פי תורת כוהנים: ארץ ישראל שונה מכל הארצות, היא  איננה מקיימת  עוברי עבירות, למה הדבר דומה? לבן - מלך שהאכילוהו בדבר שאינו מתאים למעיו ואז הוא מקיאו., באותו אופן ארץ ישראל- היא אינה מקיימת עוברי עבירות ולכן נאמר: "וְלֹא-תָקִיא אֶתְכֶם"

משום כך, עם ישראל  נדרש לשמור את המצוות והחוקים  והתוצאה תהיה -הארץ לא תקיא אותם, אבל ,חס ושלום, אם הם ילכו  בחוקות הגויים הקב"ה יקוץ בהם- כלומר ימאס בהם, חלילה.

 רש"ר מבהיר: כי עם ישראל- ראוי לרשת את הארץ על ידי שישמרו תמיד על צניעות חיי המשפחה ,גם כאשר  נמצאים בסביבה שאינה טובה, דוגמת מצרים, על ידי כך הם מסוגלים לקיים את הייעוד המוסרי ובזה תלויה  ירושת הארץ הנצחית.

אור החיים סובר בדומה לכך ואומר: כי העובדה שנאמר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-כָּל חוקותי.." בפרשת: אחרי מות והפסוק מופיע שוב בפרשת קדושים -  הדבר מוכיח עד כמה חשוב שעם ישראל יקיימו את המצוות ולא יתבטלו מהם- כתנאי לכך שהארץ לא  תקיא אותם. מכאן אתה למד שאם לא ישמרו את המצוות תקיא אותם הארץ וגם את אלה ששמרו על המצוות , על כך שלא מיחו באלה שלא שמרו.

רבינו בחיי סבור: כי באמצעות המילים: "וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם": - ישנה הבטחה לייעד את ארץ ישראל לעם ישראל שהוא עם אחד ומיוחד כי הארץ הזאת ארצו של ה'  ,ישראל עם השייך לאלוקים ה' לא  המליך על עם ישראל שום כוכב ומזל גם לא מלאך ושרף ,כי- ישראל  הם בחלקו של ה' והקב"ה שייך להם ואינו שייך לעובדי אלילים כך פירש הרמב"ן למרות שאין זה לשונו- אבל זוהי כוונתו.

 אוצר ארץ הבחירה:

נאמר כאן בפרשת קדושים: "וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם לָרֶשֶׁת אֹתָהּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ"

אור החיים שואל: מדוע אחרי שנאמר: "אַתֶּם תִּירְשׁוּ" חוזר הכתוב ואומר: "וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה"? ומדוע סמך הכתוב את  שיבחה של הארץ לזיכרון הירושה?

תשובתו: כי מלבד שעם ישראל יורשים את הארץ ,אלוקים ייתן להם ארץ זבת חלב ודבש יותר מאשר כאשר לא היו בארץ ,שהרי ידוע שבזמן החורבן כאשר עם ישראל היו בגלות הארץ הייתה שוממה ואלוקים שמר אותה לעם ישראל כאשר ישובו לארצם.

ההבטחה לעם ישראל בדבר ייחודה של הארץ -מופיעה בכמה מקומות במקרא: להלן כמה  מקורות :

"וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן-הָאָרֶץ הַהִוא, אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.." [שמות ג, ח]

 ובאותו פרק נאמר  בהמשך:

"וָאֹמַר, אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם, אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי, וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי--אֶל-אֶרץ חָלָב, וּדְבָשׁ".[שם, ג', י"ז]

קורח ואנשיו מתלוננים  לפני משה ואהרון: "הַמְעַט, כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, לַהֲמִיתֵנוּ, בַּמִּדְבָּר.."  [במדבר ט"ז, י"ג]

אונקלוס מסביר את המשמעות של ארץ זבת חלב ודבש - זוהי ארץ עושה חלב ודבש - דברי פרשן זה זהים לפרשנותו של רבי עקיבא.

רבי עקיבא סבור: שהדבש הוא תוצרתה של הדבורה.

חז"ל לעומת זאת, סבורים: כי הדבש הוא פרי התמר  היות והוא נכלל עם הזית "ארץ זית שמן ודבש" (דברים ח', ח).

עוד הוכחה שהדבש הוא פרי מוצאים אנו בטענת המרגלים שהלכו לרגל את הארץ ושבו ודיברו בגנותה:

"וַיַּרְאוּם אֶת-פְּרִי הָאָרֶץ.   וַיְסַפְּרוּ-לוֹ, וַיֹּאמְרוּ, בָּאנוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא--וְזֶה-פִּרְיָהּ". [במדבר י"ג, כ"ו- כ"ז]

נראה שבתקופת המקרא,  עדיין גידול הדבורים לא היה נפוץ ולכן כנראה שהתורה – התכוונה במילה: "דבש"- לפירות התמרים.

רבי עקיבא סבור: לגבי החלב-  שמדובר בחלב הצאן והבהמה - כי בארץ ישראל בתקופת המקרא, היו להם צאן ובהמות ומכאן ניתן להבין שהיה חלב בשפע .

גם אונקלוס סבור: שמדובר בחלב מן החי.

לעומתו יש החולקים עליו וטוענים: כי הכוונה לחלב פירות.

לגבי הגפן,  כפי הנראה היו כרמים בארץ בתקופת המקרא והוא אמור לשאר היבולים.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי ארץ ישראל הובטחה לעם ישראל- לאברהם, יצחק ויעקב וכן למשה מנהיגם של ישראל.

מי ייתן, שנזכה לקיים את צווי ה': "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-  כָּל- חֻקֹּתַי וְאֶת-כָּל-מִשְׁפָּטַי" ובתמורה נזכה ליהנות מטוב הארץ תמיד-" אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" 
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 9 באפריל 2018

פרשת תזריע- מצורע- מה הקשר בין נגע הצרעת- לשבת ויום טוב?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  תזריע מצורע- מה הקשר בין נגע הצרעת –לשבת ויום טוב ?

מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ היולדת והקורבן: ציירה: אהובה קליין( c)[שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ טקס ברית המילה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ היולדת וקרבנותיה לפני הכהן/ ציירה: אהובה קליין(c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ טקס ברית מילה/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הכהן ניגש לבדוק נגעים בבית/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את הנגע בקירות הבית/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכהן שורף את הבגד הנגוע/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את הנגע/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עונשו של המצורע: "בדד ישב מחוץ למחנה"/ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ כיבוס הבגד הנגוע במים/ ציירה: אהובה קליין (c)

"צרעת" היא אחד הנושאים שבפרשה - כאשר היא יכולה להופיע בביתו של אדם, בבגדיו וגם בגופו.

לגבי הצרעת בבגדים נאמר: "וְהַבֶּגֶד, כִּי-יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת:  בְּבֶגֶד צֶמֶר, אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים.  אוֹ בִשְׁתִי אוֹ בְעֵרֶב, לַפִּשְׁתִּים וְלַצָּמֶר; אוֹ בְעוֹר, אוֹ בְּכָל-מְלֶאכֶת עוֹר.  וְהָיָה הַנֶּגַע יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדָּם, בַּבֶּגֶד אוֹ בָעוֹר אוֹ-בַשְּׁתִי אוֹ-בָעֵרֶב אוֹ בְכָל-כְּלִי-עוֹר--נֶגַע צָרַעַת, הוּא; וְהָרְאָה, אֶת-הַכֹּהֵן.  וְרָאָה הַכֹּהֵן, אֶת-הַנָּגַע; וְהִסְגִּיר אֶת-הַנֶּגַע, שִׁבְעַת יָמִים." [ויקרא י"ג, מ"ז-נ"א]

השאלות הן:

א] באילו  סוגי בגדים יתכן הנגע- ומה הסימן לכך?

ב] אימתי הבגד טעון כיבוס ואימתי שרפה?

ג] עבור מה באו נגעים אלה?

תשובות.

נגע הצרעת בבגדים.

רבינו בחיי מסביר: על פי דעת רבותינו - אין בגדי צמר מטמאים בנגעים, אלא מבהמה טהורה, אך לא בצמר בהמה טמאה. ואם היה הבגד מעורב מצמר בהמה טמאה וצמר בהמה טהורה , אז תלוי, אם רובו של הצמר מבהמה טהורה-  במצב זה- הוא מטמא בנגעים, אך אם רובו של הצמר מבהמה טמאה,  אינו מטמא בנגעים.

רש"ר מסביר: שצבע הנגע הוא: ירוק חזק ואדום כהה מאד.

כאשר בגד נגוע של נוכרי בא לרשות ישראל- צריך להראותו לכהן תחילה שיפסוק בדבר.

אין הכוונה רק לבגד של אדם כמלבוש, אלא גם לווילון, או מפרש של  ספינה וכדומה., או חוטי שתי וערב שנטוו ועדיין לא נארגו.

ספורנו  אומר: "וכבר באה הקבלה שלא ידונו בנגעי בגדים זולתי הלבנים בלתי צבועים כלל"

ועוד מוסיף: "וכן קיבלו ז"ל שאין בגדי גויים מטמאים בנגעים".

הטיפול בבגד.

בגד שנראה בו הנגע לאחר הכיבוס - ראוי לקרוע חלק זה מהבגד ואם יראה הנגע בהמשך - סימן שהוא ממשיך לפרוח ובגד זה טעון שרפה. אך אם הנגע יעלם על ידי כיבוס במים לאחר הכיבוס יש לטבול את הבגד במים וכך יהיה טהור.



הסיבה לנגעים.

ה"כלי יקר" מסביר: נגעים המופיעים על קירות הבית, או על הבגדים- אין זה דרך הטבע- כי אין בהם גורמים שעלולים להביא לנגעים, אין בהם לחות ולא דם וכיוצא בזה ומכאן שהמסקנה היא: כי כל הנגעים האלה באים בתור עונש והוא הדין גם לגבי נגעי הגוף, רז"ל אמרו שהנגעים בקירות הבית באים על צרות עין אך בנוגע לנגעים בבגדים  לא הביעו דעה.

אך  ה"כלי יקר" סבור: כי הנגעים בבגדים באים מפאת גסות רוח, כי האדם צריך לכבד את עצמו בלבוש מכובד ובמסכת שבת[ קיט, ע"א] אומרים רז"ל: הרי הקב"ה הוא מכובד לכן יש לכבדו בכסות נקייה. ועל כן דין הבגד בשרפה- היות וכל מי שמתגאה - נידון באש כמו שנאמר בפרשת צו: "הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה" כי כך דרך האש לעלות כלפי מעלה- כמו זה העולה במעלה. ויש בכך הוכחה כששורפים את החמץ טרם הפסח.

ואילו טהרת הבגד על ידי המים מסמל את גדר הענווה- לפי שתכונת המים לרדת ממקום גבוה למקום נמוך.

לכן הכתוב הזכיר בגד פשתים וצמר וכלי עור, אך לא הזכיר  בגדי  משי העשויים מתולעת שני. וזאת מהטעם: שהתולעת מרמזת על גדר הענווה וטהרת המצורע באזוב ותולעת שני , מכאן ההוכחה: שאין הנגע מצוי בבגדי תולעת שני.

בכל מיני נגעים אין טומאה אלא בפשיון- אם פשה הנגע [אם הנגע התפשט], רמז להרחקת הגסות בכל דרך שהיא.

ספורנו אומר רעיון דומה: שהנגעים בבגדים  ובבתים באים על עבירות שבידי   אותם בעלים כדי להעיר את אוזניהם- על עבירות שעשו – כמו שסיפרו ז"ל שיקרה בענייני שביעית- כאומרם: "בא  וראה כמה קשה אבקה של שביעית: אדם נושא ונותן בפירות שביעית- סוף מוכר את מטלטליו,לא הרגיש - סוף מוכר את שדהו" וכל זה מתוך רחמי ה' על עמו, במילים אחרות- הכוונה: שאם אדם חוטא, הוא נענש בהדרגה- מן הקל אל הכבד. אלא אם כן תפס את עצמו כבר בשלב ראשוני של העונש ומבין שעליו לפשפש במעשיו ולגלות במה חטא ולתקן, אך אם הוא מתעלם מהעונש בהתחלה ועובר לסדר היום- העונש  מבורא עולם- הולך ומחמיר.

עוד מוסיף ספורנו -  שבהיות האדם  נזר הבריאה -עליו להידמות בדרכיו לדרכי הבורא כפי שאלוקים העיד באומרו: "וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ" [בראשית א, כ"ו] האדם שנברא בצלם אלוקים – הוא בעל בחירה ועליו להידמות במידותיו למידות הבורא – העושה חסד ואמת ובהם עושה צדקה ומשפט, כי זו התכלית של בורא עולם, כפי שכתוב: "וצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם". [משלי י, כ"ה]

אך כאשר האדם מתפתה לתאוותיו הגשמיות ופועל לפיהן, אלוקים מענישו בעונש נצחי, או  בלתי נצחי -בהתאם למשפט האלוקי- כפי שנאמר: "כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע". [שמות כ"ג, ז]

אך אם האדם חוטא בשגגה, יבואו עליו ייסורים על ממונו, או גופו- על פי החכמה האלוקית- במטרה להעיר את אוזנו לתקן את מעשיו, כפי שנאמר:  "וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר וַיֹּאמֶר כִּי יְשֻׁבוּן מֵאָוֶן". [איוב ל"ו, י]

אך מי שמתעורר- בדרך כלל –הם יחידי סגולה.

מאחר והקב"ה בחר בעם ישראל כבניו- יש לו  מהם-ציפיות לקיים את התורה ככתבה ולשונה- מהכוח אל הפועל- כפי שנאמר: "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּךָ בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה".[ דברים ז', ו]

לכן ישנה אזהרה לעם ישראל בטרם ייענש על חטאיו: "אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְהוָה רֹפְאֶךָ. [שמות ט"ו, כ"ו]

על כן הקב"ה מעורר את היחידים בשלבים: תחילה שולח נגעים בבתיהם לא הבינו את המסר, אז הנגע מגיע לבגדיהם ואם לא יבינו את הרמז, הנגע יעבור לבסוף לגופם חלילה.

רש"ר-[הרב שמעון רפאל הירש] מסביר: כי הבגדים הם ביטוי העיקרי לאופיו החברתי של האדם ובמחשבה יהודית- "לבוש" מורה על אופי ו"התלבשות" מורה על אופי שאדם רוכש לעצמו- ואם הקב"ה שולח נגע בבגד  של האדם- הוכחה היא שהוא  כועס עליו בשל עוול חברתי.

מובא בספרים הקדושים: כי המילה: "נגע"- בהיפוכה "ענג"- זוהי מילה המזכירה את שבת קודש ["וקראת לשבת עונג"] והמילה: "צרעת" בהיפוך אותיות- פירושה- "עצרת" מילה הקשורה ליום טוב["עצרת תהיה לכם" ]מכאן : שהשבת ויום טוב הם ההפך לנגע וצרעת- בהיות השבת והחג גורמים לאדם לפקוח את עיניו ולחוש את גדולת הבורא וכך קורעים את "העור" המכסה את פנימיות האדם וחשים את האור הגנוז מתוך הטבע שבבריאה.

 מי ייתן ונשכיל למלא את התורה ככתבה ולשונה ונזכה לחוש את  מירב הטוב  והאור מבעד העור הגשמי.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר