‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת בראשית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת בראשית. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 30 באוקטובר 2019

ציורי תנ"ך/ הנחש וחוה בגן עדן/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

Biblical paintings by Ahuva Klein- -The Snake and Eve in Paradise


 "וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ, אֶל-הָאִשָּׁה:  לֹא-מוֹת, תְּמֻתוּן.   כִּי, יֹדֵעַ אֱלֹהִים, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ, וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם; וִהְיִיתֶם, כֵּאלֹהִים, יֹדְעֵי, טוֹב וָרָע".
 [בראשית ג, ד-ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 23 באוקטובר 2019

הנחש וחוה בגן עדן/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הנחש  וחוה בגן עדן.


 שיר מאת אהובה קליין ©


ויהי היום והנחש   הערמומי

זומם   מזימה במוחו הגאוני

להפיל אדם וחוה  הנעלים

לבור  ייסורים  פירות באושים.



לפתע הבחין בחוה הנאה

מתבונן ביופייה והדרה

ניגש אליה החמקמק

לשכנעה באופן מפוקפק.



מדבר דברי כיבושין

בין העצים המבושמים

מצליח להפילה ברשתו

מעתה ילך על גחונו.



עפר יאכל כל חייו

כהרף עין  איבד הנאותיו

נענש מידה כנגד מידה

כי יד ה' עליו הקפידה.


 הערה: השיר בהשראת: פרשת בראשית [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 8 באוקטובר 2018

ציורי תנ"ך/ האשמת קין בחטאו/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ האשמת קין בחטאו/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical paintings

    Cain is guilty of murdering Abel  

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ; וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי.   וַיֹּאמֶר, מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה". 

[בראשית ד, ט-י]



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 1 באוקטובר 2018

פרשת בראשית- מהו שורש חטאו של קין?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בראשית- מהו שורש חטאו של קין?

מאת: אהובה קליין.


הציורים שלי לפרשה:





ציורי תנ"ך/ בריאת האור/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך// ה' מבדיל בין מים למים- ביום השני/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ה' מבדיל בין המים העליונים לתחתונים/



ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הבריאה ביום השלישי/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ ארבעת נהרות גן עדן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ האדם קורא בשמות לעולם החי/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ הכרובים בפתח גן עדן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכרובים והחרב המתהפכת בפתח גן עדן/ציירה: אהובה קליין
(c)
העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עונשו של האדם הראשון/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הבל- רועה צאן וקין  עובד אדמה/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ קין והבל מביאים מנחה/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "וַיֹּאמֶר, מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה"

/ ציירה: אהובה קליין (c) 


פרשה זו הפותחת בתיאור בריאת העולם מתארת גם את הרצח הראשון בתולדות האנושות,

קין הורג את הבל וכך התורה מתארת את האירוע הטראגי: "וַיְהִי-הֶבֶל, רֹעֵה צֹאן, וְקַיִן, הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה. וַיְהִי, מִקֵּץ יָמִים; וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה, מִנְחָה--לַיהוָה.  וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ, וּמֵחֶלְבֵהֶן; וַיִּשַׁע יְהוָה, אֶל-הֶבֶל וְאֶל-מִנְחָתוֹ.  וְאֶל-קַיִן וְאֶל-מִנְחָתוֹ, לֹא שָׁעָה; וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד, וַיִּפְּלוּ פָּנָיו.  וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-קָיִן:  לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ.  הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ.  וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ.  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ; וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי.  וַיֹּאמֶר, מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה. וְעַתָּה, אָרוּר אָתָּה, מִן-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת-פִּיהָ, לָקַחַת אֶת-דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ.  כִּי תַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה, לֹא-תֹסֵף תֵּת-כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָנָד, תִּהְיֶה בָאָרֶץ... "  [בראשית ד, ב- י"ג]

השאלות הן:

 א] מה היה שורש חטאו של קין?

ב] במה האשים אלוקים את קין?

התשובות :

שורש חטאו של קין.

רש"י מסביר: כי קין הביא פירות מהסוג הגרוע כקורבן לה' ומדובר בזרע פשתן. על פי בראשית רבה: קין הביא מפרי האדמה -  היינו מן הפסולת שבהם, הוא היה לוקח לעצמו את הבכורות ואת השאריות היה מביא קרבן למלך = לה'.

מכאן - ניתן להבחין בגאוותו של קין וביחסו המזלזל אל ה'.

על פי  האגדה "קין ערך תחילה משתה לעצמו, מלא כרסו מן הסעודה, וממותר המאכל הביא קורבנו לה', שיירי שיבולים קלויים של זרע פשתן שהם פסולת"

בעל הטורים   מסביר את המילים: "וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ" על פי חז"ל- שהם מילותיו של הקב"ה אל קין:  וישנם שני סוגי  תשוקות:

א] תשוקתם של רשעים לעבירה.

ב] תשוקתו של אלוקים על ישראל, כפי שנאמר: "אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ". [שיר השירים ז', י"א]

רבי צדוק אומר:" נכנסה קנאה ושנאה גדולה בלב קין על שנירצת מנחתו של הבל [קין קינא בהבל על כך שה' קיבל את מנחתו.] בנוסף, אשתו  של הבל - הייתה יפה בנשים (לפי המדרש היא היית תאומתו) אמר קין, אהרוג את הבל אחי ואקח את אשתו" [מתוך ספר "קשת אהרון".]

רבינו בחיי מסביר: קין היה צריך להביא מביכורי פירות האילן - משבעת המינים אבל ,הכתוב  אומר את  פחיתותו וצרות עינו- לפי שהיה איש  רע  ולכן הביא מן הפחות שבכול, כפי שחז"ל טענו: זרע פשתן היה , לכן הכתוב קיצר בתיאור מנחתו והאריך במנחתו של הבל- לפי שהבל הביא מן המשובחים לה'. הבל הביא ביכורים מדבר שראוי לקורבן ואילו קין הביא פירות שאינם ראויים  לקורבן.

דרשו במדרש: משל לעבד שאוכל את הבכורות ושולח למלך את הסייפות – כלומר-  את הקטנות.,

רש"ר שואל :אימתי הביאו שני האחים את הקורבנות? והוא גם עונה: זה התרחש "מקץ הימים" לאחר שברכת ה'  שרתה בשדהו של קין ובצאנו של הבל והגיע השעה להקריב קורבן תודה לקב"ה.

קין הביא "מפרי האדמה"- מדובר בכמה פירות שהוא מצא ללא בחירה והשתדלות מיוחדת.

על התנהגות מעין זו  מוכיח הנביא מלאכי: "וְנִיבוֹ, נִבְזֶה אָכְלוֹ" [מלאכי א, י"ב] הכוונה שאת הדברים המאוסים למאכל נותנים כתרומה למזבח, אך הבל הביא מ"בכורות צאנו ומחלביהן".

 ה"כלי יקר" מסביר: כי כאשר קין והבל היו בשדה, התרברב קין באומרו להבל- שהוא עצמו הקריב קורבן ראשון ואילו הבל הקריב אחריו - לפי שלמד ממנו את הרעיון ובכך התפאר קין שהוא טוב יותר מהבל.

זוהי התנשאות שלילית!

על פי תרגום  יונתן בן עוזיאל [פסוק ח]: כאשר קין והבל היו בשדה, קין אמר להבל: אין עולם הבא, "אין מתן שכר טוב לצדיקים ולא עונש לרשעים" ועל כך ניסה הבל לענות לו: יש   דין ויש דיין ויש עולם הבא ויש שכר טוב לצדיקים וה' פורע את חשבונו מן הרשעים ועל זה היה הריב ביניהם ואז קם קין והרג את הבל.

המעניין בדברי קין שהוא מצד אחד, אינו מאמין באלוקים, טוען שאין דין ואין דיין ומנגד הוא מקנא  בהבל שאלוקים קיבל את מנחתו. קין פשוט מקנא בגדולתו בצדקותו ובעצם קיומו ושלוותו של הבל הצדיק . [על פי דברי הרב אליהו שלזינגר בספרו: "אלה הדברים"]

הרב שמואלביץ מסביר בספרו "שיחות מוסר":  מצד אחד, קין הבין בעצמו את חשיבות הקרבת הקורבן לה' והוא הביא ראשון את   פירות האדמה  ואילו הבל הביא מבכורות צאנו - רק אחרי שראה את קין מביא קורבן, כיצד  ניתן להבין את קין? שלמרות שהגיע להכרה עצמית – וזוהי  מדרגה נעלה מאד -ללא כל ציווי מה' - הביא קורבן, אך הפירות היו מטיב גרוע ויש בכך זלזול כלפי הבורא.

אלא שהחושך והאור  כיכבו בערבוביה אצל קין. היה מאבק בין הנשמה הטהורה לגוף הגשמי , זוהי מלחמת היצר.

האשמת קין.

נאמר: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ; וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי.  וַיֹּאמֶר, מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה".

רש"י מסביר: לא פירש הכתוב מה אמר ה' לקין ! כוונת הדברים שה' ניכנס עמו בדברי ריב וקטטה מתוך כוונה למצוא לו סיבה כלשהי להורגו.

למרות שה' ידע היכן נמצא קין באותו זמן –, שהרי הכול גלוי וידוע לפניו פנה אליו  בשאלה: "אֵי הֶבֶל אָחִיךָ"? וזאת כדי להיכנס עמו בדברי נחת שמא מתוך כך קין יתוודה על חטאו, אך קין נעשה כגונב דעת עליונה ניסה להסתיר את הדברים מבורא עולם.

לכן אמר: "לֹא יָדַעְתִּי, "הֲשֹׁומר אָחִי אָנֹכִי"?  וכי אני צריך לדעת היכן נמצא אחי בכל  רגע?

אך הקב"ה האשים את קין שבכך שהוא הרג את הבל- הוא  הרג גם את כל צאצאיו שהיו אמורים לצאת ממנו והם צועקים אל ה' מן האדמה.

ראיתי בספר "מטה שמעון"  הסבר מעניין: קין היה נוהג להראות להבל אחיו  שהוא כביכול-אוהבו ותמיד היה אומר לו שהוא אחיו ולא היה קורא לו  בשמו, אלא הדגיש שהוא אחיו ומאד אוהבו, ועל כך יצא הבל לשדה ולא חשש בו כלל שהוא מתכוון להורגו  , משום  שהראה כלפיו חיבה יתרה.

לכן כאשר ה' מוכיח את  קין , אומר לו:"

"אֵי הֶבֶל אָחִיךָ"? היכן "האחווה  והחיבה"- שהיית  מגלה  כלפי אחיך?

כאן ה' בא להוכיח את קין על  רמאותו – שכביכול מראה יחס אוהד כלפי אחיו- הבל.

על כך השיב קין: "הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי"?

לאור החיים  הסבר מעניין [על פי קהלת רבה, פ"א]

לארץ יש איברים כאיברי האדם- היינו- עיניים ידיים, רגליים, פה...

קין התקנא בהבל בחשבו שהוא הסיבה להשפלתו ,לכן רצה להישאר לבדו בעולם ,מתוך מחשבה  שה' ירצה רק בו, אלא שלא  חפץ שיאשימו אותו ברצח–בתור  איש עובד אדמה-הוא היה בקי בסודות האדמה ,לכן הביא את הבל לאזור  המסוכן באדמה והבל הלך  על פי רצונו לפי שהאמין באחווה ,שכביכול, קין גילה כלפיו בערמומיותו, קין רק קם ועמד עליו, לא הרג אותו, הבל נהרג והאדמה  בלעה אותו והדבר רמוז בדברי ה':

"וְעַתָּה, אָרוּר אָתָּה, מִן-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת-פִּיהָ"

 לכן כאשר ה' אומר לקין: "דְּמֵי אָחִיךָ, צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה"   מתברר שהבל  חשב שהאדמה בלעה אותו ולכן התלונן לפני ה' ממנה , משום כך ה' קילל את קין וגם את האדמה אשר הייתה שותפה להריגת  הבל בכך שפצתה את פיה.

לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי שורש  חטאו של  קין היה  נעוץ   במידותיו הרעות: דוגמת הגאווה, הקנאה .. הוא אומנם הביא את מנחתו לה' , אם כי-  מתוך זלזול והתנשאות, זאת למרות המעלה שעשה זאת על דעת עצמו.

הייתה בו קנאה כלפי אחיו - הבל, הוא לא חפץ בקיומו. הוא גם כפר בה' האור והחושך כיכבו אצלו בערבוביה,  ולכן מעשיו הרעים התגברו על הטובים. הוא התגלה כאדם ערמומי המתעלם מקיום הבורא.

אין פלא  - שמידות רעות אלו שהיו טבועות  בו - הכשילו את דרכו  והסיטו אותו לאפלה.

יפים ומחכימים הם  דברי בן עזאי האומר: "הֱוֵי רָץ לְמִצְוָוה קַלָּה כַּחֲמוּרָה וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה, שֶׁמִּצְווָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה" (מסכת אבות – פרק ד, משנה ב).
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קין וחטאו/ שייר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קין וחטאו.

 שיר מאת: אהובה קליין©

וַיְהִי, מִקֵּץ יָמִים

קין   מאושר ביבולים

בסלו פירות באושים

יביאם להודות לאלוקים.



אוי  לאותה גאווה

נובעת  מהעדר מורא

בפני מלך רם ונישא

המביט וצופה בנעשה.



קין נקלע לאכזבה

ה' אֶל-מִנְחָתוֹ, לֹא שָׁעָה

וַיִּחַר  לו, וַיִּפְּלוּ פָּנָיו

חיש בהבל נעץ עיניו.



נכנס עמו בדברים

הערים עליו מילים

קטל חייו ברגעים

דם שפך ללא רחמים.



 מֶה עָשִׂיתָ ?שאל אלוקים

דְּמֵי אָחִיךָ אלי  צֹעֲקִים!

קין  תר אחר תירוצים

אלוקים המטיר עליו עונשים.

הערה: השיר בהשראת פרשת בראשית [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 10 באוקטובר 2017

פרשת בראשית-היום השלישי-- מה המיוחד בו?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בראשית-היום השלישי - מה המיוחד בו?

מאת: אהובה קליין .

הציורים שלי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ בריאת האור/ ציירה: אהובה קליין  ,שמן על  בד (c).


ציורי תנ"ך// ה' מבדיל בין מים למים- ביום השני/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ה' מבדיל בין המים העליונים לתחתונים/

ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הבריאה ביום השלישי/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ האדם קורא בשמות לחיות והעופות/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכרובים בפתח גן עדן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ארבעת נהרות גן עדן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הכרובים והחרב המתהפכת בפתח גן עדן/

 ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עונשו של האדם/"בזיעת אפיך תאכל לחם"/

ציירה: אהובה קליין (c)

היום השלישי בבריאה-הוא יום מיוחד וכך נאמר בכתובים: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה; וַיְהִי-כֵן.  וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן.  וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.  וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שְׁלִישִׁי". [בראשית א, ט-י"ג]

השאלות הן:

א] "יקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה"- מה הכוונה ?

ב] "עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי"- מה המשמעות?

ג] מדוע נאמר:   פעמיים: " כִּי-טוֹב"?

תשובות :

"יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד"

רש"י מסביר: המים היו מפוזרים על כל הארץ- והקב"ה  ריכז את המים למקום אחד – לים הגדול.

על פי:"אמרי שפר": המילים "וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה"-מיותרות בפסוק, אך כאן ישנו רמז לדברי חז"ל: עוד בזמן הבריאה הקב"ה הציב תנאי עם הים שייקרע לפני  בני ישראל: "וישב הים  לאיתנו, לתנאו הראשון" וזו הכוונה למילים: יִקָּווּ הַמַּיִם.." כלומר- בעתיד  בזמן שבני ישראל יצאו ממצרים- למענם תתגלה היבשה אפילו במקום שמראש מיועד למים – לים.

אכן כך התרחשה קריעת ים סוף ובני ישראל הלכו ביבשה והמים היו מימינם ומשמאלם.

רבינו בחיי  מסביר: הוצרך לגרום לכך שהמים ירדו למטה שהם יקוו מתחת  השמים שהם גבוהים -אל מקום נמוך למטה והעפר יעלה למעלה וכך ניתן יהיה  לראות את היבשה ובני אדם יוכלו להקים עליה מקומות ישוב. אך למעשה שני המצבים האלה – הם בניגוד לטבע, הרי  במציאות, טבעם של המים לצוף למעלה ואילו האדמה שהיא כבדה באופן טבעי שוקעת למטה.

ועכשיו בורא עולם גזר  על המים-שהיו ממלאים את כל העולם- שירדו למטה- דבר שהוא דווקא  אופייני לעפר, כמו שכתוב:" כָּאֶבֶן, "מַיִם יִתְחַבָּאוּ"  [איוב  ל"ח, ל] ואילו על העפר ה' גזר שיעלה למעלה - דבר שאופייני למים, כמו שנאמר:"  לְרֹקַע הָאָרֶץ, עַל-הַמָּיִם: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ".    [תהלים קל"ו, ו] כי  זה החסד שה' עושה עם הנבראים ומאפשר להם לחיות על היבשה. ועל כך נאמר:" צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ יְהוָה".[תהלים ל"ז, ז]

עצם הנס  הוא: שאלוקים גרם לכך שהמים בניגוד לאופיים ירדו לתהום והעפר  עלה למעלה- כדי לאפשר לנבראים לחיות על גבי היבשה.

ועוד פירוש:  היבשה נקראת בשמה זה על סמך היובש שבה, כי כל זמן שהאדמה  נשארת לחה, אינה יכולה להוציא פירות.

וביום השלישי נגמרה מלאכת המים והיבשה נראתה ,אמר הקב"ה: "כי טוב" ולפי המדרש: עשה מידה למים- ה' נתן חצי מהמים ברקיע וחלק אחר באוקיינוס.

ועוד פירוש: ה' אמר:  יקוו לי המים שאני עתיד באמצעותם להביא מבול ולשטוף את העולם, משל למלך שבנה ארמון והושיב בתוכו, דיירים אילמים, דרשו בשלומו של המלך, אמר המלך לעצמו : אם דיירים אילמים דורשים בשלומי על ידי תנועות ידיים ומתעניינים בשלומי ברמיזה, אילו הושבתי דיירים חכמים שמדברים ,קל וחומר שידרשו בשלומי, וכך עשה, הושיב דיירים חכמים, עמדו בארמון ותפסו שליטה עליו וטענו: הארמון הזה אינו שייך למלך, אלא ,לנו!

מיד החזיר המלך את הארמון למצבו הקודם, כך בתחילתה של הבריאה, היו השבחים של ה' עולים מן המים, כפי שנאמר: "מקולות מים רבים" ,עמד דור אנוש ומרד בו ודור המבול ומרד בו. מיד סילק אותם והעמיד את המים במקומם, היינו, הביא מבול לעולם.

"עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי"

 על פי רש"י: הכתוב כפל במילים: עץ פרי", "עושה פרי" כוונת אלוקים הייתה: שטעם כל העץ יהיה כטעם הפרי עצמו, אך האדמה לא מילאה אחר ציווי זה, אלא הוציאה עצים שאין להם טעם  כמו הפרי, לכן נאמר: "עץ עושה פרי"- לפיכך כאשר האדם הראשון חטא באכילת הפרי ונענש על חטאו - באותו זמן נענשה גם האדמה על עוונה כפי שנאמר: "ארורה האדמה בעבורך"

ה"כלי יקר"  מביא כמה פירושים:

א] הוא שואל: מדוע לא נענשה האדמה מיד על שסירבה לקיים את ציווי ה', היינו שטעם העץ יהיה כטעם הפרי?

והתשובה: עיקר הקללה של האדמה הייתה: שתוציא יתושים ופרעושים שהם מזיקים לאדם, לכן כל עוד שהאדם לא חטא, גם הקללה של האדמה לא יצאה לפועל, ולכן רק כאשר האדם חטא, נענשו שניהם כי היו ראויים לקללה זו.

ב] כתוב: "וַתִּטְמָא הָאָרֶץ, וָאֶפְקֹד עֲו‍ֹנָהּ עָלֶיהָ".[ויקרא י"ח, כ"ה]

מכאן שרצונו של אלוקים היה: שהאדמה תעניק לנבראים חומר דק וזך, אך היא נתנה חומר גס ועב, אילו הייתה עושה את רצון הבורא, היה כל עץ  כטעם פריו, ואז גם האדם לא היה  נוטה יותר מידי לגשמיות וממילא לא היה בא לידי חטא. והיות והאדמה נתנה דווקא חומר גס - גרמה לכך שרק לפרי יש טעם, ולא לכל העץ והדבר הזה גרם לאדם  לדבוק בחומריות ומכוח זה חטא, לכן כאשר האדם חוטא גם האדמה נענשת על ידי ה'.

ג] הנחש ראה שהאדמה לא מילאה אחר ציווי ה', היינו, בניגוד להוראה להוציא עץ שטעמו כטעם הפרי, היא הוציאה עץ שהטעם מצוי רק בפרי ובכל זאת לא נענשה!

ניצל זאת הנחש בערמומיותו ואמר לאישה: אל תפחדי לאכול מהפרי למרות  האיסור של אלוקים, עובדה שהאדמה לא מילאה אחר רצון ה'  ולא נענשה!

אמר הנחש לאישה: למרות שאמר אלוקים: "לא תאכלו מכל עץ הגן" וכי ראוי העץ לאכילה? אז השתכנעה חווה ואמרה: מפרי עץ הגן נאכל. היא טענה שהאיסור  חל רק על העץ ולא על הפרי  והחליטה לאכול ממנו ובכך כמובן חטאה.

פעמיים: "כִּי-טוֹב". 

רש"י מסביר: ביום השני לבריאה, לא נאמר כלל: "כִּי-טוֹב".  והתשובה לכך: שהקב"ה התחיל במלאכת המים ביום השני לבריאה ,אך היא לא הסתיימה ביום שני, אלא רק ביום השלישי וזאת בנוסף לבריאת הצמחייה ביום השלישי –לכן נאמר ביום השלישי פעמיים "כִּי-טוֹב".   פעם אחת כנגד השלמת מלאכת המים ופעם שנייה כנגד  בריאת צמחיה.

רש"ר מוסיף ואומר: שהיום השני מסמל את המחלוקת, לפי שהופרדו המים העליונים שהם מעל הרקיע למים התחתונים שהם מתחת הרקיע, אך לא תמה המלאכה וזוהי מחלוקת ללא מטרה ידועה, אך מחלוקת שיש לה מטרה ותכליתה לקדם את הטוב - עליה נאמר ביום השלישי: "כִּי-טוֹב". 

במיוחד הוא מביע התפעלות  מתהליך מחזור המים בטבע שהוא דבר  שנעשה לתכלית של הטוב בבריאה.

 לעניות דעתי, היום השלישי הוא יום מיוחד גם מבחינת מספרית: שלוש. בתורה אנו מוצאים  אירועים  ומועדים הכרוכים במספר זה, הנה כמה דוגמאות:

שלושת האבות: אברהם, יצחק ויעקב.

 שלושת הרגלים: פסח, סוכות ושבועות.

החודש השלישי על פי התורה: חודש סיון -  שבו ניתנה התורה לעם ישראל.

ובברית בין הבתרים נאמר: "ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת" ואיל משלש ותר וגוזל"

לנח היו שלושה בנים: שם, חם ויפת.

אברהם מארח את שלושת המלאכים.

ובמשנה: "עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים"[ מסכת אבות. א, ב]

מכאן נראה: שמספר שלוש מסמל הרמוניה ושלמות.

לסיכום, לאור האמור לעיל, היום השלישי מצטיין כיום מיוחד –בו נאמר פעמיים: "כי טוב" –הן  על השלמת מלאכת המים מיום שני והן על בריאת הצמחייה , ולאור  הדוגמאות הנ"ל ,המסקנה: שיום זה מבורך כפליים ומייצג הרמוניה רוחנית ושלמות.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר