‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת בחוקותיי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת בחוקותיי. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 13 במאי 2020

לחם לשובע/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

לחם לשובע

 שיר מאת: אהובה קליין ©

הם בני מלכים
פת לשובע סועדים
בארצם בבטחה יושבים
ארץ חלקת אלוקים.   

להנאתם בצל העצים
שמחים ,מתהלכים חוגגים
מחיק הטבע נהנים
על טוב וחסד מברכים.

דבש וחלב תחת לשונם
עץ החיים מנת חלקם
יומם וליל בוטחים
במלך מלכי המלכים.

גם אם פת בסלו
לא על הלחם יחיה האדם לבדו
כי על כל  מוצא פי השם
חוקים ומצוות יקיים.

הערה: השיר בהשראת: פרשת בחוקותיי [ חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 29 במאי 2019

ציורי תנ"ך/ "וגר זאב עם כבש"/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- The vision of peace


"וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ...." 
[ויקרא כ"ו]
ציורי תנ"ך/ חזון השלום בארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 21 במאי 2019

פרשת בחוקותי-השגת כוח הרתעה- כיצד?/ מאמר מאת:אהובה קליין..

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בחוקותיי- השגת כוח הרתעה-כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.


היצירות שלי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ אם בחוקותי תלכו.."/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ "וישבתם לבטח בארצכם.."/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/"ונתנה הארץ יבולה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הברכות שורות על פרי ארצנו/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "ונתנה הארץ פריה .."/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/  "והפרתי אתכם והרבתי אתכם והקימותי את בריתי אתכם"/ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "שאלו שלום ירושלים"/ ציירה: אהובה קליין(c)

" וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי, בְּתוֹכְכֶם"; [ויקרא  כ"ו, י"א]



ציורי תנ"ך/ "וְהִתְהַלַּכְתִּי, בְּתוֹכְכֶם.."/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/



מעשר בקר וצאן-"כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קודש לה' "/ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/  ברכת השלום- "וגר זאב עם כבש"


פרשה זו- היא הפרשה האחרונה בחומש ויקרא ,

והיא פותחת במילים:

"אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.  וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.  וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת-בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד; וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה, מִן-הָאָרֶץ, וְחֶרֶב, לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם.."

 [ויקרא  כ"ו, ג-ז]

השאלות הן:

א] בזכות מה  נזכה למטר?

ב] מהן הדרכים להשגת השלום וכוח הרתעה?

תשובות.

"וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם"

מעשה שהיה:

בימיו של רבי תנחומא  הייתה עצירת גשמים לכן  היה צורך לפתוח בתענית, באו ישראל לפניו ובקשו ממנו: "רבי, גזור תענית" מיד גזר עליהם תענית -במשך שלושה ימים ראשונים- לא ירדו כלל גשמים, מה עשה הרבי? נכנס לבית הכנסת ונשא דרשה בפני הציבור וביקש מהם: אתם תתמלאו רחמים- איש על רעהו וכך הקב"ה יתמלא  רחמים עליכם.

 מיד התחילו לחלק צדקה לעניים, אך שמו לב שיהודי אחד  נותן כספו לגרושתו, מיד באו אנשים אלה להתלונן בפני הרבי ואמרו לו: יש כאן אדם שעושה מעשה עבירה בכך שנותן מעות לגרושתו, התחיל חוקר אותם ושואל: מה ראיתם? ענו לו: ראינו אדם פלוני נותן ממון לגרושתו. ביקש מהם להביא את האיש לפניו וכשהגיע אליו, שאל אותו: מפני מה אתה מעניק מעות לגרושתך? ענה האיש לרבי:

 כשראיתי שגרושתי נמצאת בעניות כה גדולה- התמלאה ליבי ברחמים עליה ועל כן תרמתי לה ממון. מיד נשא לשמים הרב את עיניו ופנה אל ה' בתפילה: אלוקים ,תראה אדם שאינו חייב לפרנס את  האישה לאחר גירושיה וראה בצרתה ומתוך רחמים נתן לה מעות- אז אתה הקב"ה שנאמר עליך: "רַחּם וְחַנּוּן יְהוָה;    אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חָסֶד". [תהלים ק"ג, ח]- האם לא תתמלא רחמים עלינו? הרי אנחנו בניך – בני אברהם יצחק ויעקב ,כל שכן תתמלא עלינו רחמים! מיד התחילו לרדת גשמים ובכך באה רווחה לעולם.

[מתוך פרפראות לתורה].

מכאן אנו מסיקים: אם בקרבנו ישנם רחמים  איש על רעהו- ממילא קיימת מידה כנגד מידה  מצד בורא עולם  אשר מרעיף עלינו מרחמיו.

 הגר"א [הגאון הרבינו אליהו מווילנא]  מצטט:

"מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים"[הכוונה בתפילת- שמונה עשרה] [משנה ברכות ל"ג, א] ואמרו בגמרא [תענית ב, א] "לפי שאין יורדין בגבורה לכן נקראו גבורה.

 נשאלת השאלה: מדוע השתמשו במילה "גבורה" לגבי הגשמים ,דווקא- יותר משאר הלשונות שבהם נברא העולם? שהרי לגבי שאר פעולות הבריאה נאמר: "בעשרה דברים נברא העולם"? [מסכת חגיגה י"ב, א', ובמסכת אבות ה', א] כנראה  קיים הבדל בין המילה: "גבורה" לבין המילה- "גדולה"

וההבדל הוא: "גדולה"- זה משהו תמידי, שחוזר על עצמו כל פעם מחדש-דוגמת השמש- שעולה במזרח ושוקעת במערב- יום, יום. אנשים רואים את זה כמשהו רגיל ואין רואים בזה גבורת ה'.

מנגד המילה: "גבורה" זה משהו שמתרחש לפרקים - שבכך מבחינים בגבורת אלוקים,

דוגמא: כאשר במצב של עצירת גשמים , מופיע הצדיק ומתפלל לירידת הגשמים- ואז כתוצאה מתפילתו – לפתע יורדים גשמים, אבל יש גם מצב שהגשמים, למרות זאת לא ירדו כלל.

לכן נקראו: "גבורת גשמים"- וקבעוהו ב"תחיית המתים".[קטע בתוך  תפילת שמונה עשרה]

וכן לגבי-"רופא חולים וסומך  נופלים"

"וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ"

 מתברר שהשגת כל הברכות- כגון: הגשמים, שלום וכו' תלוי בהיותנו  הולכים בדרך המצוות ועשייתן.

על כך כמה דעות  של פרשנים:

על פי תורת כוהנים לא די לשמור את המצוות ,אלא עלינו להיות עמלים בתורה.

במסכת אבות נאמר: "בתורה אתה עמל"- אדם חייב לשאוף כי כל עמלו במהלך חייו  יתנהלו  על פי התורה  הקדושה.

רבי משה אליקים מקוז'ניץ סובר :  אין הכוונה רק ללמוד תורה, אלא לנהל את כל החיים ברוח התורה, לדוגמא: אדם העוסק במסחר, נזהר מלהונות בני אדם- גם בדרך זו עמל  בתורה- כי מקיים את  המצוות בפועל.

דוד המלך אומר:

"לוּ--עַמִּי, שֹׁמֵעַ לִי;    יִשְׂרָאֵל, בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ.  כִּמְעַט, אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ;    וְעַל צָרֵיהֶם, אָשִׁיב יָדִי".[תהלים פ"א, י"ד]

וישעיהו הנביא אומר:

"לוּא הִקְשַׁבְתָּ, לְמִצְוֺתָי; וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ,.." [ישעיהו  מ"ח, י"ח]כמו כן נאמר:

"מִי ייִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְו‍ֹתַי כָּל הַיָּמִים לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם".[דברים ה', כ"ה]

ה"כלי יקר" מפרש: כי על ידי שמירת מצוות לא תעשה- התוצאה תהיה- שלום, כפי שאומרים חז"ל [ בדברים רבה ד, ד] "שמור נרי שבידך ואני אשמור נרך שבידי" יש כאן מעין מידה כנגד מידה-אם  תקפיד להימנע מעשיית דברים מזיקים לך- גם אני אשמור עליך מפני כל מיני דברים מזיקים.

התוצאה תהיה: "יהי שלום בחילך"

רבינו בחיי בדבריו: מדגיש את השפעת לומדי התורה כפי שנאמר על ידי חז"ל: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם"[מסכת ברכות].רעיון זה נמצא גם בפסוק הבא: "וכל בנייך לימודי ה' שלום בניך"[ישעיהו נ"ד]

החתם סופר אומר: כי כל הרעיון של שלום בארץ- הוא במובן שאדם מסתפק במה שיש לו והוא מאושר ואין הכוונה לאחד שיש לו מאה יחפוץ במאתיים..

"בעל הפלאה"- מפרש רעיון דומה: האנשים יהיו  מרוצים במה שיש ברשותם וזוהי מתנה מיוחדת מאת ה', הם יגיעו לשלוות נפשית  אמיתית.

לפי דברי ר' שמעון : השלום הוא גם השלום המובטח: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ.."

[ישעיהו י"א, ו]

על פי דעת  מקרא: הזאב יגור במחיצה אחת עם הכבש ולא יזיק לה, אומנם הדברים נאמרים בלשון יחיד, אבל הכוונה שהזאבים יגורו עם הכבשים.

מכאן - שהשלום שורה גם  על  החיות והבהמות.

ובתהלים נאמר: "שאלו שלום ירושלים"- הקב"ה נתן את השלום לירושלים. ברגע שהשלום ישרור על  עיר הקודש, בוודאי יתפשט על כל שטחי ישראל.

רעיון נוסף: הקב"ה מבשר  לירושלים שיהיו נגאלים בעזרת השלום, כנאמר: "מה נאוו על ההרים רגלי  מבשר, משמיע שלום, מבשר טוב, משמיע ישועה"[ישעיהו נ"ב, ז]

בעל הטורים   מסביר  את  משמעות המילים:"ווְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ" –"שלום"- אותיות של ה' – כי שמו  של הקב"ה – הוא: ה"שלום".

ועל המילים:

ו"ְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה": בגימטריא אלו הם ארבע מלכויות: בבל, מדי ,יון, אדום.

 מצאנו שהמלכויות משולות לחיות כפי שנאמר: "וַתִּהְיֶינָה צֹאנִי לְאָכְלָה לְכָל-חַיַּת הַשָּׂדֶה.." [יחזקאל ל"ד, ח']

רש"ר מסביר: כי מדובר בשלום  בתוך הארץ כתוצאה משביעות רצון בין איש לרעהו -הדבר מאפשר  לפרוח  עם קיום התורה והמצוות - הגורם לאור וברכת ה' על  כלל ישראל.

ולשלום החברתי בתוך הארץ יתווסף שלום מדיני שמשמעותו: זוועות מלחמה שיתרחשו מחוץ לגבולות ישראל- לא תפגענה בעם ישראל.

 לסיכום, לאור האמור לעיל, בעקבות קיום המצוות ,הלכה למעשה- יחולו כל הברכות המוזכרות בפרשה זו באופן  שיעורר השתאות בכל העמים-כדברי הרמב"ן.

 ובאופן זה יסיקו עמי הארצות:

"וְרָאוּ כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ, כִּי שֵׁם יְהוָה נִקְרָא עָלֶיךָ; וְיָרְאוּ, מִמֶּךָּ" [דברים כ"ח, י]

כלומר- עם ישראל ירכוש באופן זה את כוח ההרתעה- כלפי האויבים.

ההפטרה :

רמיהו ט"ז- י"ז]:
 הנה קטע מתוך ההפטרה:

 "יְהוָה עֻזִּי וּמָעֻזִּי, וּמְנוּסִי--בְּיוֹם צָרָה; אֵלֶיךָ, גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי-אָרֶץ, וְיֹאמְרוּ אַךְ-שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ, הֶבֶל וְאֵין-בָּם מוֹעִיל.   הֲיַעֲשֶׂה-לּוֹ אָדָם, אֱלֹהִים; וְהֵמָּה, לֹא אֱלֹהִים.   לָכֵן, הִנְנִי מוֹדִיעָם, בַּפַּעַם הַזֹּאת, אוֹדִיעֵם אֶת-יָדִי וְאֶת-גְּבוּרָתִי; וְיָדְעוּ, כִּי-שְׁמִי יְהוָה. ..."
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 14 במאי 2018

ציורי תנ"ך/ הבטחת השלום לישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)



Biblical paintings 

God promises peace to Israel

".....אֲנִי יְהוָה, אֱלֹהֵיכֶם.   אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ:  אֲנִי, יְהוָה.  
 אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.  וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.   וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת-בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.   וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד; וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה, מִן-הָאָרֶץ, וְחֶרֶב, לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם".

[ ויקרא כ"ו, ב-ו]

ציורי תנ"ך/ ברכת השלום לישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 7 במאי 2018

פרשת בחוקותיי- המתכון האמיתי להשגת שלום!/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בחקותי המתכון האמתי להשגת  שלום !

מאת: אהובה קליין.


ציורים לפרשה:
העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ש אם בחוקותיי תלכו"/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן עלבד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/"ונתנה הארץ יבולה"/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "ועץ השדה ייתן פריו"/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "וישבתם לבטח בארצכם"/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן  על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "שאלו שלום ירושלים"/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/


מעשר בקר וצאן-"כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קודש לה' "/ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/  "והפרתי אתכם והרבתי אתכם והקימותי את בריתי אתכם"/ציירה: אהובה קליין(c)




בפרשה זו מגלה לנו התורה: מהו המתכון האמתי להשגת שלום: "אִם- בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת- מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"  ..........וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד; וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה, מִן-הָאָרֶץ, וְחֶרֶב, לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. וּרְדַפְתֶּם, אֶת - אֹיְבֵיכֶם; וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב.  וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה, וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ; וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב". [ויקרא כ"ו, ג-ט]

השאלות הן:

א] המתכון להשגת שלום- מהו ?

ב] ברכת שלום , מהי ?

תשובות

המתכון להשגת השלום .

רש"י מסביר: "אִם- בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ"- שתהיו עמלים בתורה , לשמור ולקיים את מצוותיה - הלכה למעשה, כפי שנאמר: "..,. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת- הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם; וּלְמַדְתֶּם אֹתָם, וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם".  [דברים כ"ו, ג]

רש"ר  מבהיר: למעשה ישנם שני מישורים: "החוקות נצרכות לטהרתו המוסרית של האדם, "והמצוות" קובעות: לאדם את תפקידיו"

הוא  חייב לקיים תפקידים אלה מתוך שמירת  הציווי שהופקד בידיו מאת ה', וחייב ללמוד אותם בשכלו ולעמוד על המשמר במצפונו- שניהם  קרויים: "שמירה" ולקיימן בעשייה נאמנה".

רש"ר מסביר: אם נלך  בחוקות ה' ונקפיד לשמור את המצוות, הרי בכך אנו מקיימים את כל הנדרש מאתנו על ידי ה' -במטרה לכונן את ההישגים הגשמיים החברתיים והמדיניים – כל היתר יגיע מהקב"ה.

אם נהיה טהורים מבחינה מוסרית ומתוך שנשכיל נקיים  ונדקדק בקיום המצוות נקיימם הלכה למעשה וכן את הצדק והחסד בעולם- בזכות דרכינו, זו הטובה -ה' ישחרר מעלינו את כל  המערכת המדינית של העולם - כך- הקב"ה ישרה שלום- בין השמים לארץ. שום מכשול לא יעמוד בדרכינו והקב"ה ידאג להצלחתנו. ואם ההצלחה תשרה בארצנו הדבר ישפיע על כל העולם סביבנו.

על פי פירוש "מלא עומר": אם עם ישראל יהיו עמלים בתורה ,קל יהיה להם להתרחק ממצוות  לא  תעשה –כי עצם העיסוק בתורה- מציל את האדם מן היצר הרע  כפי שאומרים חז"ל:

"בעידנא דעסיק בה אגוני ומצלא" [כשעוסק בתורה היא מגינה ומצילה אותו]

 ר' משה- ליב מססוב מבהיר  באמצעות משל: אדם הנכנס לארמונו של מלך ומתייצב לפניו כדי לבקש בקשה - הוא  חש יראה ופחד. לא כן, כאשר מגיע  בעל מלאכה אל הארמון ועליו לבצע פעולה מסוימת בהתאם לדרישת המלך, אילו היה עושה זאת מתוך יראה ואימה- הדבר היה מפריע לו לבצע את מלאכתו כראוי.

הנמשל: כאשר אדם מקדיש את כל פעולותיו למטרת התורה הוא חש חירות כדברי חז"ל: "אין לך בן חורין, אלא מי שעוסק בתורה"

אך, אם אדם עוסק בעניינים גשמיים- גם אם עושה תפקידיו לשם שמים, עליו לאורך כל הדרך לנקוט בזהירות מתוך מורא מתמיד- כדי שלא יעשה עיסוקיו למען  תועלתו בלבד, זוהי דרך הדורשת עמל רב- כדי לא להיכשל בדרך האמת והיושר. לכן משמעות המילים: "שתהיו עמלים בתורה" - לעמול רבות כדי שכל הפעולות יותאמו לתורה הקדושה.

בעל "חידושי- הרים"- מביא הסבר יפה: כל אדם נועד לשם מילוי שליחות ספציפית לתקן דבר שאין בכוחם של אחרים לבצע. ולכן הוא חייב לבטל את עבודתו שלו בפני כל ישראל- בלי ביטול בפני הכלל אין אפשרות  לקיים את שליחותו המיוחדת, כפי שנאמר: "אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני" [מסכת אבות ו, י"ד] הכוונה: את השליחות שלי מישהו אחר לא יוכל למלא, אך מנגד כשאני לבדי בלי הכלל- לא אוכל לפעול מאומה.

וזהו  הסבר המדרש:" בכל יום ויום הייתי מחשב למקום  פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך" הייתי מחשב איך אבצע את שליחותי הבלעדית-"והיו רגליי מוליכות אותי לבתי כנסיות"- אך רגליי הוליכו אותי לכלל ישראל שאם לא כך ודאי לא הייתה בי היכולת למלא את תפקידי.

 בעל הטורים מסביר: "אִם- בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ"-הכוונה ללכת בדך האבות .

ברכת שלום

רש"י מבסס את הסברו על  תורת כוהנים: "שמא תאמרו: הרי מאכל והרי משתה, אם אין שלום אין כלום, תלמוד לומר: "ונתתי שלום בארץ- מכאן שהשלום שקול כנגד הכול. משום כך נאמרה ברכת השלום אחר ברכת השובע, מפני שהשלום הוא שקובע את ברכת השובע וללא שלום ודאי שאין משמעות לשובע. מכאן שברכת השלום משלימה את ברכת השובע.

רש"ר מסביר: כי מדובר בשלום פנימי והמשמעות – שרק על ידי  קיום התורה בארץ תהיה שביעות רצון בקרב יושביה ושלום בין איש לרעהו כך יתברכו כל עם ישראל בשלווה ושמחה - מתוך  ברכת ה'.

אור החיים הקדוש ומפרשים נוספים אומרים: הכוונה לשלום בתוך העם- בין הפלגים השונים, ,אם יהיה שובע ואושר בארץ - השלום בתוך העם יהיה יציב יותר. ואם אין שלום בעולם- אין שלום בארץ, התורה מבטיחה: כי למען השלווה בארץ ישמר גם השלום העולמי.

"מלאכת מחשבת" לר' משה חפץ מגביל את השטח, שלום יהיה בין הגויים מסביב -  הם לא יסתכסכו בינם לבין עצמם, ועל ידי כך לא יהיה פחד ואימה בארץ. והשלום  של  עם ישראל ייתן השפעתו גם על האויבים סביב.

"החת"ם סופר" מבהיר: "ונתתי שלום בארץ"- הכוונה שאנשים יסתפקו במה שיש  להם  ולא תהיה להם שאיפה אחר הישג נוסף של דברים גשמיים.

"בעל ליקוטי כתר": - "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ"- הכוונה להבטחת השלום בקרב היסודות  הטבעיים  של אדמת הארץ- והמשמעות: שלא תתרחש רעידת אדמה והארץ  תקבל את  שלוותה.

והשלום הזה -  מבטא גם את הרעיון: "וגר זאב עם כבש" – כלומר גם בין החיות ישרור שלום.

ה"כלי חמדה" מביא רעיון מעניין: חז"ל מספרים: שדוד המלך מעולם לא ראה חלום טוב מהטעם שכל ימיו ידע מלחמות -  והן גזלו את מנוחתו גם בלילות מכאן  למדים: שהאדם בזמן שלום נם את שנתו בשלווה ואינו חולם חלומות רעים - הגורמים  לו לחוסר מנוחה בשנתו.

לפי דברי ר' שמעון : השלום הוא גם השלום המובטח: "וגר זאב עם כבש" השלום גם שורה על  החיות והבהמות.

ובתהלים נאמר: "שאלו שלום ירושלים"- הקב"ה נתן את השלום לירושלים. ברגע שהשלום ישרור על  עיר הקודש, בוודאי יתפשט על כל שטחי ישראל.

רעיון נוסף: הקב"ה מבשר  לירושלים שיהיו נגאלים בעזרת השלום, כנאמר: "מה נאוו על ההרים רגלי  מבשר, משמיע שלום, מבשר טוב, משמיע ישועה" [ישעיהו נ"ב, ז]

לסיכום לאור האמור לעיל: ישנה הבטחה לעם ישראל – שאם ילך  בדרך התורה- הלכה למעשה- יזכו לכל הברכות – כולל ברכת השלום המובטחת: ויפים דברי  דוד המלך: "שַׁ֭אֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרוּשָׁלָ֑‍ִם יִ֝שְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִךְ" [תהלים קג"ב, י]

יהי רצון שיתקיימו במהרה - ובא לציון גואל.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר