‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת בהעלותך. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת בהעלותך. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 29 במאי 2018

חטא המתאוננים ועונשם/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 חטא המתאוננים ועונשם.

שיר מאת: אהובה קליין©

 עת רפו ידי העם

ימים כלילות לכתם

טובלים בחולות רגלם

 שִׁכְחָה אחזה בליבם.



כאש בשדה קוצים

תרו אחר תירוצים

לגלות מיני עלילות

לפריקת עול המצוות.



כאש לוחשת גחלים

חיש היו כמתאוננים

באוזני מלך המלכים

המאזין גם ללחשושים.



הד קולם נשמע במדבר

לָכֵן שָׁמַע יְהוָה וַיִּתְעַבָּר

מיד כילה בהם חמתו

בעוז תבערת חרון אפו.

 הערה: השיר בהשראת פרשת  בהעלותך [חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 5 ביוני 2017

פרשת בהעלותך- פסח שני מהו?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בהעלותך - פסח שני מהו ?



מאת: אהובה קליין.

ציורים שלי לפרשה:




ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ תקיעה בחצוצרות//ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ "ואחרי כן יבואו הלוויים לעבוד את אוהל מועד"/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הלווים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ עמוד הענן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יתרו מסרב -לבקשת משה- להיכנס לארץ/ציירה: אהובה קליין

c


 ציורי תנ"ך/ בני ישראל אוספים את המן/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ בני ישראל אוספים את המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ המתאוננים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ פסח שני במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עונשה של מרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


אחד הנושאים בפרשת בהעלותך הוא: פסח שני  כפי שהכתוב מתאר: " וַיְהִי אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, וְלֹא-יָכְלוּ לַעֲשֹׂת-הַפֶּסַח, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וְלִפְנֵי אַהֲרֹן--בַּיּוֹם הַהוּא.   וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה, אֵלָיו, אֲנַחְנוּ טְמֵאִים, לְנֶפֶשׁ אָדָם; לָמָּה נִגָּרַע, לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת-קָרְבַּן יְהוָה בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.   וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, מֹשֶׁה:  עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה, מַה – יְצַווֶּה יְהוָה לָכֶם.  וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  אִישׁ אִישׁ כִּי-יִהְיֶה-טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם, אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם, וְעָשָׂה פֶסַח, לַיהוָה.   בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, בֵּין הָעַרְבַּיִם--יַעֲשׂוּ אֹתוֹ:  עַל-מַצּוֹת וּמְרֹרִים, יֹאכְלֻהוּ.   לֹא-יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר, וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ-בוֹ; כְּכָל-חֻקַּת הַפֶּסַח, יַעֲשׂוּ אֹתוֹ.   וְהָאִישׁ אֲשֶׁר-הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא-הָיָה, וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח--וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ:  כִּי קָרְבַּן יְהוָה, לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ--חֶטְאוֹ יִשָּׂא, הָאִישׁ הַהוּא.  וְכִי-יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר, וְעָשָׂה פֶסַח לַיהוָה--כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ, כֵּן יַעֲשֶׂה:  חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם, וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ".  [במדבר  ט,ו—ט"ו]

 השאלות הן:

 א] מה המשמעות של פסח שני?

 ב] מדוע במצוות  הפסח, ישנה אפשרות להשלימה במועד אחר?

 תשובות

 פסח שני.

פסח שני נועד לאנשים שמסיבה מסוימת לא היה ביכולתם להקריב את קורבן הפסח במועד הראשון-היינו-  בארבעה עשר לחודש הראשון ולכן לאנשים אלה התורה קבעה מועד שני בארבעה עשר לחודש השני. ויום זה נקרא בפי חז"ל: פסח שני.

על פי דעת מקרא: אותם אנשים שנטמאו, יתכן בגלל  טומאת מת כמו שנאמר: "כָּל-הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר-יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא, אֶת-מִשְׁכַּן יְהוָה טִמֵּא--וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מִיִּשְׂרָאֵל": [במדבר  י"ט, י"ג]

או כמו שנאמר במקור נוסף : "וְנֶפֶשׁ כִּי-תִגַּע בְּכָל-טָמֵא, בְּטֻומְאַת אָדָם אוֹ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה אוֹ בְּכָל-שֶׁקֶץ טָמֵא, וְאָכַל מִבְּשַׂר-זֶבַח הַשְּׁלָמִים, אֲשֶׁר לַיהוָה--וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ".[ ויקרא  ז', כ"א] ביום ההוא לא היה באפשרותם לקיים את הפסח- מפני שחסר היה להם זמן שקיעת השמש –כי רק אז ניתן להיטהר.

חז"ל  ראו באותם אנשים כחשובים  המשתוקקים מאד לעשות  את הפסח ,אך הם חששו מעונש  בכלל אי קיום מצוות הפסח , יתכן שכבר היה ידוע להם באותו זמן שמי שאינו מקיים את מצוות הפסח – צפוי לו עונש כרת.

הייתה להם בעיה, להבחין בין מזיד לשוגג ואנוס בעניין זה .  ואז באה התורה והבהירה להם את כל הדינים בעניין הזה.

יתכן גם לומר שאותם אנשים לא רצו להרגיש עצמם פחותים – לעומת שאר עם ישראל.

הם לא דרשו שישתנו למענם דיני הטומאה והטהרה. ,אלא מטרתם הייתה: להשתתף במצוות קורבן פסח ולאכול מבשרו בערב כאשר יהיו טהורים באופן מוחלט.

לכן בקשתם הייתה: "לָמָּה נִגָּרַע, לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת-קָרְבַּן יְהוָה בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"?

רש"י מסביר את תשובת משה לאותם האנשים  באומרו להם: "עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה, מַה-יְצַוֶּוה יְהוָה לָכֶם".

משה אומר להם: שיחכו לתשובה מפיו-כתלמיד המובטח לו  מפי רבו ועל כך מאושר אותו ילוד אישה שבכל פעם שהוא  מעוניין להתייעץ עם בורא עולם -זוכה לדבר עם השכינה. וכל עניין זה היה ראוי שיאמר על ידי משה בעצמו כשאר התורה כולה, אך אותם אנשים שהשתוקקו כל כך לקיים את  הפסח- זכו שדברים אלה יאמרו על ידיהם- לפי שמגלגלים זכות על ידי זכאי.

דעת מקרא מדגיש: למרות שמדובר באנשים יחידים המקיימים פסח שני ולא הציבור, השאלה היא: מה כוונת הכתוב בלשון רבים: "ַעֲשׂוּ אֹתוֹ"?

והוא מביא את דעת חז"ל- הרואים בכך הידור מצווה שגם פסח שני  יעשה ברוב עם.

כמו שכתוב: "אין שוחטין את הפסח על היחיד" ובהמשך נאמר שמהדרים בכך עד כמה שאפשר. [ מסכת פסחים ח, ז]

ההבדל בין פסח ראשון לפסח שני:

"הראשון אסור בבל יראה ובל ימצא, והשני חמץ ומצה עמו בבית"  [משנה , מסכת [פסחים ט, ג]

הקרבת קורבן פסח  -  ניתן להשלים  במועד מאוחר יותר.

בעל "תפארת שלמה" מסביר: כי בכל התורה כולה לא ניתן למצוא מצווה שניתן להשלימה במועד מאוחר יותר, אלא רק בעניין הקרבת קורבן פסח . מי שנטמא קרוב לחג הפסח, או  נמצא  - בדרך רחוקה מירושלים – התורה נתנה לו  מועד ב'  להקרבת הפסח והוא: י"ד באייר.

לכן נשאלת השאלה: מה המיוחד במצוות פסח לעומת שאר המצוות שלא   אפשרה להם התורה  באופן דומה לאחר את המצווה?

תשובתו : כאשר הגיע  מועד הקרבת קורבן הפסח בשנה השנייה ליציאתם ממצרים, התגלו אנשים בעלי מסירות נפש שרצו מאד לקיים את המצווה, אולם לא יכלו , על כן הם זכו לעזרה משמים ,הקב"ה נעתר לבקשתם וקבע להם ולכל הדורות את המועד השני להקרבת הפסח וגם לעתיד לבוא בזמן הגאולה כאשר בני ישראל יתאמצו בכל ליבם ונפשם לקרב את "קץ הימין" תופיע לפתע  ישועת ה' כהרף עין- טרם זמנה.

לסיכום, פסח שני ניתן לאנשים שלא יכלו לקיים פסח ראשון, או בשל טומאתם, או משום שהיו רחוקים מירושלים ולא היה באפשרותם להקריב במועד הראשון: י"ד ניסן, אותם אנשים שהוכיחו מסירות נפש בהשתוקקות זו - אלוקים הורה למשה לאפשר להם לקיים פסח שני במועד ב' : י"ד אייר.

והמסקנה היא : שכל דבר שעם ישראל עושה במסירות הקב"ה מסייע בידו .
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פסח שני/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פסח שני

שיר מאת: אהובה קליין©

ויהי היום   וילכו אנשים

למשה גדול המנהיגים

לשטוח  בפניו דין ודברים

כי לנפש אדם טמאים.



בליבם כאב נוצרים

מדוע  מפסח ראשון נמנעים

כשאר אחיהם הישראלים

החוגגים ברמ"ח  איברים?



משה  חש צער השואלים

חיש  ידרוש מענה אלוקים

כהרף עין  מלך המלכים

משיב פתרון לשואלים.



בחודש השני חוגגים

על מצות ומרורים

בהידור מצווה אוכלים

 פסח שני מקיימים.



 הערה: השיר בהשראת: פרשת בהעלותך [חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 14 ביוני 2016

פרשת בהעלותך, מדוע נענשה מרים ללא רחמים?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בהעלותך, מדוע נענשה מרים ללא רחמים?

 מאמר מאת: אהובה קליין.




ציורים מתוך הפרשה



ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך / בני ישראל חונים במדבר/ ציירה: אהובה קליי ן(c) שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ איסוף השלו במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד.

ציורי תנ"ך/ בני ישראל אוספים את המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עמוד הענן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עונשה של מרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ תקיעה בחצוצרות הכסף והעם מתאסף/ציירה: אהובה קליין(c) ][שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ המתאוננים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יתרו מסרב -לבקשת משה- להיכנס לארץ/ציירה: אהובה קליין(c)

עצם שם הפרשה בא ללמדנו: כי על האדם לשאוף לעלות ולהתעלות מבחינה רוחנית- דוגמת העלאת הנרות  במנורה, אך לקראת סוף הפרשה קורה דווקא משהו בניגוד גמור לכך:  חטאה של מרים שהייתה בדרגה רוחנית כה גבוהה ואחת המנהיגות של ישראל ובזכותה היה להם מים במדבר- דווקא היא מועדת וחוטאת בלשון הרע:

 וכך הכתוב מתאר את חטאה:

"ותדבר מרים ואהרון במשה על אודות האישה הכושית אשר לקח כי אישה כושית לקח: ויאמרו הרק- אך...במשה דיבר ה' הלא גם בנו דיבר וישמע ה' " [במדבר י"ב, א-ב]    ובהמשך  הכתוב מציין: "והאיש משה ענו מאד מכל  האדם אשר  על פני  האדמה"

תגובת ה' :"ויאמר ה' פתאום אל משה ואל אהרון ואל מרים צאו שלושתכם אל—אוהל מועד ויצאו שלושתם: וירד ה' בעמוד ענן ויעמוד פתח האוהל ויקרא אהרון ומרים ויצאו שניהם: ויאמר שמעו- נא דבריי אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתוודע בחלום אדבר בו לא כן  עבדי משה בכל- ביתי נאמן הוא: פה אל—פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ותמונת ה' יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי משה?[שם י"ב, ד-י]

התוצאה: מרים נענשת בצרעת ונשלחת מחוץ לשלושת המחנות-  מחנה שכינה, לוויה וישראל ומשה מתפלל עליה אל ה'. " אל נא רפא נא לה " [שם י"ב פסוק י"ג ]

השאלות הן:

א] מהו  עוון לשון הרע?

ב]  כיצד  חטאה מרים בעוון לשון הרע ומדוע נענשה ללא רחמים?

תשובות.

עוון לשון הרע.

רבינו ישראל מאיר הכהן מראדין  הנקרא בכינוי: "החפץ חיים" מונה שלושים ואחת מצוות מן התורה, שגם המדבר לשון הרע  וגם המאזין לו - עלולים להיכשל בעבירות אלה מהן :מצוות עשה ומצוות לא תעשה- ועל כן  חובה על כל אדם להתרחק מעוון זה – כי על ידי רכילות גורמים לשנאת  חינם והרס בחיי הפרט והכלל.

נאמר: "לא  תלך רכיל בעמיך"[ויקרא י"ט, ט"ז] אדם המדבר לשון הרע על זולתו  דומה לרוכל המוכר את סחורתו בשוק, או מפיץ את סחורתו בבתים- בדומה לכך אדם העוסק ברכילות -הולך ממקום למקום מלקט שמועות רעות ומפיץ זאת בקרב החברה- בכך הוא גורם נזק עצום לזולת.

על עוון זה ישנה אזהרה בתורה: "הישמר  בנגע- הצרעת לשמור מאד ולעשות" [דברים כ"ד, ח] מכאן הסיקו חז"ל: כי בעבור רכילות נענשים בנגע הצרעת.

ועוד נאמר: "ולפני  עיוור לא תיתן מכשול"[ויקרא י"ט, י"ד]

הכוונה לאדם שמכשיל את חבריו במכשול רוחני וכך אותו חוטא בדיבור לשון הרע  בנוסף  לחטאו-  גורם לשומע לחטוא.

כמו כן כתוב: "הישמר לך פן תשכח את ה' אלוקיך" [דברים ח', י "א]זוהי אזהרה לבעלי גאווה ולגסי רוח, אשר נוהגים ללעוג לזולת, אנשים אלה מחשיבים עצמם למושלמים ומחפשים את החסרונות אצל האחרים . חכמים קובעים [במסכת סוטה ה].חטא הגאווה כה חזק שהוא נחשב לעבודה זרה ומי שחטא בעוון כבד זה- אינו זוכה לקום בתחיית המתים.

והחומרה של חטא זה גדל יותר כאשר אדם מנסה להגדיל את כבודו- על ידי שמוריד מערכו של הזולת, על כך נאמר  בירושלמי[חגיגה פ"ב, ה"א] : "המתכבד בקלון חברו אין לו חלק  לעולם הבא"

 מתוך האמור לעיל – אנו לומדים כמה עוון לשון הרע הוא גדול ובהתאם לכך העונש על עבירה זו.

 חטאה של מרים ועונשה המהיר.

רש"י מסביר: כי עצם המילה: "ותדבר"- מרמז לנו על לשון קשה והוא מבסס את דבריו על ספרי המביא דוגמאות לכך  ממקורות אחרים במקרא, כגון : "דיבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות"[בראשית מ"ב, ל]   או: "וידבר העם באלוקים ובמשה" [להלן כ"א, ה]

כוונת מרים הייתה להגיד : כי משה גירש את אשתו- ציפורה ומאין ידעה את הדבר ? רבי נתן אומר: כי מרים הייתה ליד  ציפורה כאשר נאמר למשה שאלדד ומידד מתנבאים במחנה וכאשר שמעה זאת  ציפורה אמרה:  אוי לנשותיהם של אלו אם הם נזקקים לנבואה -הרי הם חיים בנפרד מנשותיהם ממש באופן שמשה פרש ממני.

כאשר שמעה זאת מרים - היא סיפרה זאת לאהרון וכאן לומדים קל וחומר: למרות שמרים לא התכוונה לגנות את משה נענשה, קל וחומר לאדם שמדבר בגנות זולתו.

על פי ספרי: שניהם גם אהרון וגם מרים דברו על משה, אלא מרים הראשונה שפתחה בדבר והיא לא הייתה רגילה לדבר אתו, אלא מפני צורך השעה, כאשר ראתה מרים שציפורה- אשת משה אינה מקשטת עצמה  בתכשיטים, שאלה אותה: מדוע אינה מתקשטת בתכשיטיה, ענתה  לה: שמשה פרש ממנה, וכך מרים סיפרה זאת לאהרון ושניהם דיברו על משה. ומכאן לומדים קל וחומר: מה מרים שלא התכוונה לדבר בגנות משה, אלא לשבח- שהוא מנהיג כה מסור לעמו עד כי התרחק מאשתו.  ועל כך נענשה, ברור שאדם המתכוון לדבר על חברו גנאי ולא לשבח בוודאי שנענש.

הנקודה השנייה שחטאו מרים ואהרון בלשון הרע: לפי שאמרו  שדיבור ה' עם אדם אינו סיבה שיתרחק מאשתו. הרי גם ה' דיבר  איתם והם לא פרשו מחיי המשפחה שלהם.

על פי  ספורנו: כאן הם מנסים לומר ,כביכול, כי הקב"ה אינו מבחין ברמת הנביאים שלפניו.

לכן אחר כך ה' בתגובתו אומר: כי משה שונה משאר הנביאים ברמתו ועל ידי דיבור ישיר עם  הקב"ה.

הכינוי לציפורה: "האישה הכושית" – על פי רש"י- התכוונה מרים להגיד: כי הכול מודים ביופייה של ציפורה כשם שמודים בצבע עורו של הכושי.

על פי ספרי: ומדוע נאמר: פעמיים :"אישה כושית"? כי יש לך אישה שהיא יפה חיצונית אך לא כן במעשיה, ויש אישה שבמעשיה היא יפה, אך לא בחיצוניותה. כמו שנאמר: "נזם זהב באף חזיר אישה יפה וסרת טעם"[משלי י"א, כ"ב] וזו יפה גם במראיה וגם במעשיה .

אם כן מדוע נענשה מרים – באופן מידי ללא רחמים- על כך שני טעמים:

א] על מנת להזהיר את המרגלים שהלכו לתור את ארץ ישראל- כמה עליהם להיזהר מלדבר בגנות הארץ הקדושה, עליהם היה ללמוד זאת מעונשה הכבד של מרים שכלל לא התכוונה לדבר בגנות משה, אלא בשבחו. לכן פרשת המרגלים צמודה לפרשת בהעלותך.

ב] נאמר בפרשת זכור : "זכור את אשר עשה ה' אלוקיך למרים, בדרך בצאתכם ממצרים" [דברים כ"ד, ט] ועל כך אומר הרמב"ם:" התבוננו מה אירע למרים הנביאה שדברה באחיה, שהייתה גדולה ממנו בשנים , גידלתו על ברכיה וסיכנה עצמה להצילו מן הים , והיא לא דיברה בגנותו, אלא טעתה, שהשוותו לשאר הנביאים, והוא גם לא הקפיד על כל הדברים האלה, שנאמר: " והאיש משה ענו מאד " ואף על פי כן מיד נענשה בצרעת , קל וחומר לבני אדם הרשעים והטיפשים, שמרבים לדבר גדולות ונפלאות, לפיכך ראוי למי שרוצה לכוון אורחותיו להתרחק מישיבתן ולדבר עמהן, כדי שלא ייתפס אדם ברשת רשעים וסכלותם" [סוף הלכות טומאת  צרעת]

 לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד מה גודלו של עוון לשון הרע- כמה יכול לפגוע בזולת ואף להרוס לאנשים את חייהם, ולכן  העונש המידי היה: צרעת- שזו מידה כנגד מידה: אדם המרכל על חברו- גורם לו שיתרחקו ממנו אחרים וכך נשאר בודד בחברה.

כך גם עונשו של הרכלן: בעקבות הצרעת הוא נהפך טמא ומורחק מחוץ לכל המחנות.

מרים שהייתה מנהיגה  בישראל בצד משה ואהרון, הייתה חייבת להיזהר על שמירת לשונה- על מנת לשמש דוגמא אישית לעם, אך היא נכשלה בכך וגם אם לא בכוונה, אלא מצורך לשבח את משה, אך  עם זאת -מרים   על ידי עונשה קידשה שם שמים למען ידעו הדורות הבאים כמה יש להיזהר מעוון חמור זה.

 מי ייתן והדבר ישמש אות ואזהרה לנצח לעניין הקפדה על שמירת הלשון.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מרים -חטאה ועונשה/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מרים- חטאה ועונשה.

 שיר מאת: אהובה קליין©

 

מנהיגה ברמ"ח איבריה

מרובת חסדים במעשיה


שמרה  למשה אמונים

 מתקופת רכותו בשנים.

 

שותפה לגאולת מצרים

זכויותיה  כמרחבי שמים

 בתוף  ומחול חוללה

שירת מרים נקראה.

 

דאגותיה לאחיה המנהיג

כנהר אותה יציף

רגע חטאה בלשונה

על כך בצרעת שילמה.

 הערה:

 השיר בהשראת פרשת בהעלותך[חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר