‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת בא. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת בא. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 4 בפברואר 2020

ציורי תנ"ך/ פרעה מגרש את משה מארמונו/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- Pharaoh

banishes Moses  from his palace


"וַיֹּאמֶר-לוֹ פַרְעֹה, לֵךְ מֵעָלָי; הִשָּׁמֶר לְךָ, אַל-תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי--כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי, תָּמוּת".
 [שמות י, ע"ח]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 29 בינואר 2020

פרשת בא- מי היה פרעה ומדוע גירש את משה?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בא - מי היה פרעה ומדוע גירש את משה?

מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי לפרשה זו:


תוצאת תמונה עבור ציורי תנ"ך/ בא אל פרעה/ ציירה: אהובה קליין"

ציורי תנ"ך/ "בא אל פרעה"/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך / פרעה מגרש את משה מארמונו/  ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מכת החושך/ ציירה: אהובה  קליין (c)





ציורי תנ"ך/ פרעה נכנע  וקורא למשה ואהרון  לאות הסכמתו לשחרר את העם/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מכת החושך במצרים-אינה פוגעת בישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)


[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ ליל שימורים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
תוצאת תמונה עבור ציורי תנ"ך/ בא אל פרעה/ ציירה: אהובה קליין"


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ עבדי פרעה חולקים עליו/ ציירה: אהובה קליין (c)

וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם.


תוצאת תמונה עבור ציורי  תנ"ך מכת בכורות"
ציורי  תנ"ך/ מכת בכורות / ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ כניעתו של פרעה בחצי הלילה/ ציירה: אהובה קליין (c)

תוצאת תמונה עבור ציורי תנ"ך-   בא"
ציורי תנ"ך/ בני ישראל יוצאים ברכוש גדול ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בפרשת  זו  גאוותנותו של פרעה מגיעה לממדים הנוסקים  לשמים ,כפי שהכתוב מתאר:

"וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל-מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה--רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם, יֻצָּג:  גַּם-טַפְּכֶם, יֵלֵךְ עִמָּכֶם.  כה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, גַּם-אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלֹת; וְעָשִׂינוּ, לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ.  כו וְגַם-מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ, לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה--כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח, לַעֲבֹד אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וַאֲנַחְנוּ לֹא-נֵדַע, מַה-נַּעֲבֹד אֶת-יְהוָה, עַד-בֹּאֵנוּ, שָׁמָּה.  כז וַיְחַזֵּק יְהוָה, אֶת-לֵב פַּרְעֹה; וְלֹא אָבָה, לְשַׁלְּחָם.  כח וַיֹּאמֶר-לוֹ פַרְעֹה, לֵךְ מֵעָלָי; הִשָּׁמֶר לְךָ, אַל-תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי--כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי, תָּמוּת.  כט וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֵּן דִּבַּרְתָּ:  לֹא-אֹסִף עוֹד, רְאוֹת פָּנֶיךָ". [שמות י, כ"ד- כ"ט]

 השאלות הן:

 א] מי היה פרעה?

 ב] מדוע גירש פרעה את משה מארמונו?

תשובות.

פרעה

כבר בתחילת חומש שמות מפרש  רש"י -  מי היה פרעה?

וטוען כי נחלקו הפרשנים:

פירוש א] זה היה אותו פרעה מימי יוסף ואחיו, אלא  שהתחדשו גזרותיו.

פירוש ב] מלך חדש היה אשר לא הכיר את דור יוסף ופמלייתו.

רבינו בחיי מציין: כי התורה אינה מכנה את פרעה בשם: מלך, אלא רק בשמו הפרטי: פרעה.  הטעם הוא: היות ופרעה חלם על היאור והחלום  מרמז על תחילת מפלתו, ויש גם רמז שבסופו של דבר ילקה במים - בעת יציאת מצרים.  רק במקרה אחד פרעה מוזכר בשם: פרעה מלך מצרים - כאשר  הכתוב מזכיר  את הופעת יוסף  בפניו במטרה לפתור את חלומותיו:  "ויוסף בן שלושים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבור בכל- ארץ מצרים" [שם  מ"א, מ"ו]

הטעם לכך הוא: כי מעלת יוסף - היא סיבת מלכותו של פרעה, שהרי כל ארץ מצרים הייתה יכולה ללכת לאבדון לולא עצתו החכמה של יוסף.

על פי דברי הרב אביגדור הלוי נבנצל: היו שתי מטרות להכבדת לב פרעה -כדברי ה'.

א] "לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ". כפי שהרמב"ם מבהיר: הכבדת הלב של פרעה מופיעה כעונש לפרעה מפאת רשעותו כלפי בני ישראל והקשיית הלב שלו  תגרום שימשיך בדרך רשעותו ובעקבות זאת ייענש - הוא וגם העם המצרי, וסופם יהיה לאבדון. [הל' תשובה ו, ג, "שמונה פרקים" פ"ח]

ב] הכבדת לב פרעה כמטרה חינוכית: "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת- אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה".    חינוך עם ישראל  לדורות באמונה בקב"ה – שאין  עוד  מלבדו  בבריאה וכך גדולתו מתבטאת בכל המכות שהיכה את המצרים ,ובסופו של דבר הוציא את עם ישראל מעבדות לחירות. [רמב"ם, הל' חמץ ומצה, ז, א]

על פי  האגדה, ניתן ללמוד: כי פרעה היה אדם מאד גאוותן ובתחילת דרכו החשיב את עצמו למלך  יחיד בתבל. חומה גבוהה הקיפה את ארמונו ולארמון היו ארבע מאות פתחים וצמוד לכל פתח חיות אימתניות שומרות - לבל לא יכנסו זרים, היו אלה: נמרים, דובים ואריות.

בבוא אנשים קרואים למלך, החרטומים בציווי פרעה - הכניעו את החיות כדי לאפשר לאותם מבקרים להיכנס פנימה לארמון.

והנה כאשר הגיעו משה ואהרון אל שער חומת הארמון ,חיות אלה נגשו  והיו מלקקים את רגליהם וכאשר הגיעו משה ואהרון לשער הפנימי הבחינו בהם החרטומים ושילחו בהם שני כפרי אריות, משה הרים מיד את מטהו והכפירים נבהלו ומיד החלו גם הם ללקק את רגלי משה ואהרון, כתגובה על כך פרעה זימן את החרטומים אליו לשם בירור העניין, אך משנשבעו שלא הבחינו במשה ואהרון ואין הם יודעים כלל מי הביאם, מיד ציווה פרעה להמיתם.

כאשר נכנסו משה ואהרון  ובקשו מפרעה לשחרר את עם ישראל לחירות - מתוקף ציווי ה'- ענה להם:

מי זה בכלל ה' ? וכי שלח לי מנחה כפי שנוהגים לעשות יודעי שמי? ועוד שואל ממני לבצע את פקודתו? אינני מכיר את אלוקים וגם לא אשלח את ישראל! ובסיימו להגיד את דבריו, הבחין  במשה ואהרון - שקומתם כארז ועיניהם מאירות כחמה והבחין גם במטה הנפלא ביד משה. אמר להם: המתינו פה, אגש לעיין בספריי לדעת מיהו אלוקיכם?

כשחזר אמר להם: לא מצאתי את זיכרון אלוהיכם בין אלוהי כל הארצות, ענה לו משה: אתה חיפשת את אלוקי העברים בין האלוהים המתים, אבל אלוקינו הוא אלוקים חי ומולך על כל העולם! הוא הווה ,היה ויהיה לעד, נברא בטרם יציר כפיו והוא יצר את כל העולם וגם אותך! הוא נוטה שמים ויוסד ארץ קולו חוצב להבות אש, מפרק הרים משבר סלעים,...

ענה להם פרעה: דבריכם- דברי שקר!

אני הוא אדון העולם ייצרתי את עצמי ואת הנילוס יאורי! אז אסף אליו את כל חכמיו ושאלם : אם שמעו  על אלוהיהם של משה ואהרון? ענו לו חכמיו:

כן, בוודאי שמענו עליו:  בן חכמים הוא ובן מלכי קדם, אך פרעה אמר למשה: אינני מכיר את אלוהיכם וגם את ישראל לא אשלח! אמר אלוקים: היות ופרעה דיבר  באופן זה, יבוא יום והוא יודה כי יש מציאות אלוקית  ויאמר:  ה' הצדיק ואני חטאתי  לו, ואל משה ואל אהרון יאמר:

"קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת יְהוָה כְּדַבֶּרְכֶם".

בספר "התמצית" מאת: מאיר ינאי ראיתי: "פרעה- אותיות: פה- רע. או, פרע ה'- לכן ה' הכביד את ליבו פה.

פרעה מגרש את משה.

רש"ר [הרב שמשון  רפאל הירש ] אומר: על מילות משה אל פרעה: "גַּם-אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלֹת; וְעָשִׂינוּ, לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ".

בקשת משה מפרעה : שגם פרעה ייתן לו ולישראל זבחים ועולות, למעשה, משה מבקש מפרעה את הצאן  - כדי שעם ישראל יוכלו להקריב קורבנות לה' והרי הצאן מקודש למצרים הם מכבדים אותם מאד כאלים ואליו משתעבדים בעבודה. ואילו היהודים משעבדים על ידי קרבנותיהם ובכך עובדים את ה' .

מוסיף ואומר רש"ר:

"עובד האלילים  מתייחס אל כוחות הטבע שמסביבו ובתוכו כאלוה, ונכנע להם בחוסר ישע, אולם היהודי הורג בקרבנותיו את נציגי הכוחות האלה ובכך מביא את עצמו לידי הכרה ביכולתו לשלוט על כוחות הטבע אשר בתוכו"  באמצעות חירותו הוא שולט על כוחות שליליים אלה - היצר הרע ומתגבר עליהם ונכנע לאלוקים האחד והיחיד הכול- יכול.

מכאן ,לעניות דעתי, נראה שמשה נגע בציפור נפשו של פרעה שהכביד את ליבו עד כדי כך, שהייתה לו עזות המצח להגיד לו:

"..לֵךְ מֵעָלָי; הִשָּׁמֶר לְךָ, אַל-תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי--כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי, תָּמוּת". 

משה שידע על מכת בכורות מראש מדברי ה'  - והבין שהסיום של כל הסיוט עומד להסתיים בקרוב,  ענה לו:

"כֵּן דִּבַּרְתָּ:  לֹא-אֹסִף עוֹד, רְאוֹת פָּנֶיךָ".

לעניות דעתי, יש כאן מסר חשוב מאד לכל אדם: לשמור על לשונו ולחשוב, טרם דיבורו כנאמר:

"שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ".[ משלי, כ"א, כ"ג] והרי פרעה לא ידע  שמילותיו יתגשמו במהרה!

עוד נאמר:

אומרים חכמינו ז"ל: "ברית כרותה לשפתיים". כלומר שיש ברית וקשר ישיר בין המילים היוצאות מפינו, לבין  כוח עליון במרומים, והמציאות.

עוד הוסיפו חז"ל: "לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן", כאשר אדם מוציא מפיו דבר שלילי על עצמו ועל חייו, או כאשר הוא מדבר לשון הרע על אדם אחר,  מסביר הזוהר הקדוש: השטן משתמש במילים אלו בשעת סכנה ומקטרג על האדם במילים אלה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, מתברר כי פרעה היה בעל גאווה גדול, תחילה לא הכיר בגדולת ה'- אך המכות בסופו של דבר שברו את רוחו ולאחר מכת בכורות - הוא נכנע ואישר לישראל לצאת את ארצו, וגם אם נסוג מהחלטתו ורדף אחרי ישראל בים סוף - סופו וסוף מרעיו היה אבדון ובכך מתגלית גדולת ה'- הכול יכול,: "אין עוד מלבדו" כמו שנאמר:
"אַתָּה֙ הׇרְאֵ֣תָ לָדַ֔עַת כִּ֥י יְהֹוָ֖ה ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים אֵ֥ין ע֖וֹד מִלְּבַדּֽוֹ"

ההפטרה:
 ירמיהו מ"ו.
 הנה קטע מסוף הפרק:

 "וְאַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, וְאַל-תֵּחַת יִשְׂרָאֵל--כִּי הִנְנִי מוֹשִׁעֲךָ מֵרָחוֹק, וְאֶת-זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם; וְשָׁב יַעֲקוֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן, וְאֵין מַחֲרִיד.   אַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, נְאֻם-יְהוָה--כִּי אִתְּךָ, אָנִי:  כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָּׁמָּה, וְאֹתְךָ לֹא-אֶעֱשֶׂה כָלָה, וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט, וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ". 

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרעה נשבר,שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 פרעה נשבר.

 שיר מאת: אהובה קליין ©

 עת  הופיע משה בארמונו

 העלה פרעה  חרון אפו

 כאש  מבעירה שדות

 לפתע ירא - אובד עצות.



כשמוע  בקשת משה

לנדב לישראל כבש ושה

אלילי מצרים כאבן ועץ

גמר בליבו  לשים קץ!





נתמלא חימה וזעם

גירש משה הפעם :

הִשָּׁמֶר לְךָ - לֵךְ מֵעָלָי

אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי!

 הערה: השיר בהשראת: פרשת  בא [חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 15 בינואר 2019

ציורי תנ"ך/ פרעה מתעורר בחצות הלילה- במכת בכורות/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by- Ahuva Klein

Pharaoh awakes in the middle of the night


"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיהוָה הִכָּה כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה.   וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה, הוּא וְכָל-עֲבָדָיו וְכָל-מִצְרַיִם, וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה, בְּמִצְרָיִם"
 [שמות  י"ב, כ"ט- ל']

ציורי תנ"ך/ פרעה מתעורר באמצע הלילה/ ציירה: אהובה קליין (c)  [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 8 בינואר 2019

פרשת: בא/ -מכת בכורות- ובזיונו של פרעה/ מאמר מאת אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)




פרשת בא - מכת בכורות - ובזיונו של פרעה - כיצד?

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ה' מצווה את משה לבוא למצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ עבדי פרעה חולקים עליו/ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ מכת החושך במצרים./  ציירה: אהובה קליין (c)




העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ מכת בכורות/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




העלאת תמונות

יורי תנ"ך/  בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)






העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ כניעתו של פרעה בחצי הלילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ ליל שימורים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/פרעה אומר למשה ואהרון: "קומו צאו מתוך עמי"/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ בני ישראל יוצאים ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



Biblical paintings by Ahuva Klein- The people of 

Israel leave Egypt 






מאת: אהובה קליין.


בפרשה זו הכתוב מתאר את  המכה האחרונה על מצרים –האחרונה מבין עשרת המכות והתוצאה המשמעותית – לגבי גורל עם ישראל:


תחילה באה האזהרה לפרעה: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר יְהוָה:  כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה, אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם.  וּמֵת כָּל-בְּכוֹר, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם--מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה.  וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה, וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף.  וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יֶחֱרַץ-כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ, לְמֵאִישׁ, וְעַד-בְּהֵמָה--לְמַעַן, תֵּדְעוּן, אֲשֶׁר יַפְלֶה יְהוָה, בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל.  ח וְיָרְדוּ כָל-עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲווּ-לִי לֵאמֹר, צֵא אַתָּה וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-בְּרַגְלֶיךָ, וְאַחֲרֵי-כֵן, אֵצֵא; וַיֵּצֵא מֵעִם-פַּרְעֹה, בָּחֳרִי-אָף". [שמות  י"א, ד- ט]


בהמשך- התורה מתארת: כיצד אירעה  מכה קשה זו:

"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיהוָה הִכָּה כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה.  וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה, הוּא וְכָל-עֲבָדָיו וְכָל-מִצְרַיִם, וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה, בְּמִצְרָיִם:  כִּי-אֵין בַּיִת, אֲשֶׁר אֵין-שָׁם מֵת.  וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה, וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי--גַּם-אַתֶּם, גַּם-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה, כְּדַבֶּרְכֶם.  גַּם-צֹאנְכֶם גַּם-בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם, וָלֵכוּ; וּבֵרַכְתֶּם, גַּם-אֹתִי.  וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל-הָעָם, לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן-הָאָרֶץ:  כִּי אָמְרוּ, כֻּלָּנוּ מֵתִים".[שם י"ב, כ"ט- ל"ד]
השאלות הן:
א] מדוע אמר משה : "כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה" בעוד שהכתוב מציין: "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה"?
ב] כיצד התנהלה מכת בכורות למעשה?
תשובות.
זמן מכת בכורות.
רבינו בחיי מסביר: משה אמר: "כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה" בעוד שהקב"ה אמר לו: "בחצות כפי שהתורה מעידה בזמן המעשה:
"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה" ,אם כן , מדוע משה שינה את דברי הכתוב? על כך עונים רז"ל:  משה חשש שמא    האיצטגננים במצרים - היודעים לקרוא בכוכבים-  יטעו ויאמרו על משה שהוא  בַּדַּאי!
שואל רבינו בחיי על הסבר זה: ידוע כי איצטגנני פרעה וחרטומיו ,החל מן  המכה השלישית - הודו על כורחם ואמרו: "אצבע אלוקים היא" הרי  כל מה שאמר משה  לגבי תשע המכות עד כה - הוכחו  נכונים והם ראו בו שהשיב את חכמתם לאחור ולא באו לראות את פני משה.
כיצד יתכן שכעת יפקפקו בהבטחותיו ועוד שהם מבינים- כי משה  עשה את כל מה שה' אמר לו לעשות? ויאמרו שהוא בַּדַּאי!?
ואם בכל זאת יגידו שמשה טועה לגבי הזמן של המכה, הגיוני שמשה יפחד מהם וישנה  בגללם את דיבור ה' ויאמר להם:"כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה" במקום "חצות"?
אלא, נראה להגיד -כי עד המכה השלישית היו חושבים האיצטגננים- כי כל דברי משה ומעשיו הם תוצאה  של  דרך חכמה ותחבולה – לא  מאת אלוקים ,אלא שלו, החל מהמכה השלישית הם  היו מכחישים את חכמת עצמם ומודים בנבואת משה והודו שהכול  תוצאה של אצבע אלוקים  והיו רואים שכל המכות באו  כשהם תואמות  את דברי משה והיו מסתיימות  בד בבד - עם  תפילותיו. שם שמים היה מתקדש על ידו בעולם, אלא שמשה  חשש לפני מכת בכורות,  שהיא המכה האחרונה  החותמת את עשר המכות, שמא עכשיו לאחר   שהאיצטגננים היו בשפל המדרגה  בחוכמתם - ימצאו  טעות בדבריו מה שלא מצאו בין המכות הקודמות, וכתוצאה  מכך – יהיו מכחישים למפרע את כל המכות הקודמות והדבר היה גורם ששם  שמים יתחלל - לפי שכל המכות הקודמות תלויות במכה העשירית.
לכן הוצרך משה לשנות את דברי ה'  מהמילה "בחצות"  למילה: "כחצות".
לפי המדרש: מה שנאמר בתהלים: "חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ". [תהלים קי"ט, ס"ב]- הכוונה לליל מכת בכורות שנעשה משפט למצרים ומנגד צדקה להצלת ישראל.
"חיזקוני" מסביר: כי את האזהרה למכת  בכורות אמר משה בעצמו לפרעה ומדעתו את המילים: "כחצות..."  אלה היו דברי משה-  עבד ה', הקב"ה קיים את  הבטחת משה – עבדו שאמר : "כחצות הלילה"-   ה' בפועל קיים את המכה בחצי הלילה - בעוד  שמשה דיבר אל פרעה  על הזמן  "כחצות הלילה"- תבוא המכה, אבל בפועל – בשעת המעשה נאמר את הזמן המדויק: בחצות הלילה.
היות ופרעה אינו מקשיב לדברי משה - שליח ה', מחליט ה' לרדת בעצמו ולהנחית את המכה על פרעה ומצרים - בחצות הלילה .
ביצוע מכת בכורות.
רש"י  מסביר את המילים:" וַיָּקָם פַּרְעֹה"-  פרעה עובר  ממצב של  ישיבה, או שכיבה במיטתו- למצב של  עמידה.
פרעה קם באמצע הלילה שלא כדרך המלכים- כלומר קודם הוא קם ורק אחר כך עבדיו לפי שרץ לבתי עבדיו  לחזר אחריהם ולכל בתי מצרים ומעמיד אותם על רגליהם.
ע"פ  תנחומא: " ובית שלא היה בו בכור, הייתה צווחה גדולה כבבית שהיה בו בכור, שהיה בעל הבית בכור, שנאמר:
"אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי אָרֶץ". [תהלים פ"ט, כ"ח]-
מכילתא מסביר: כולם אמרו – הדבר לא כגזרת משה, שהרי  משה אמר: "ומת כל בכור בארץ מצרים" והיו סבורים: שכל מי  שיש לו ארבעה בנים, או חמישה,  בנים, אין מת, אלא הבכור שבהם ,והם  לא היו  יודעים שנשותיהן חשודות בעריות וכולם בכורים מרווקים אחרים" [פסחא פי"ג]
"אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ.." הכוונה לדוד... והוא היה קטן בבני ישי ופירוש המילים: "בכור אתנהו מכאן -  שאפשר לקרוא לגדול הבית - בכור.
רבינו בחיי אומר על הפסוק:
"וּמֵת כָּל-בְּכוֹר, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם--מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם"- המשמעות היא: כל הבכורות מתו בין שהוא בכור איש, בין שהוא בכור אישה, והתורה מזכירה את הגדול במעלה והשפל שבעבדות הריחיים- ונענשים גם הם כדי שלא יגידו שיראתם תקפה.
מתו גם בכורות הבהמה ומדוע נענשו בעלי חיים, לפי שהם היו קדושים למצרים וכאשר הקב"ה מעניש אומה, הוא קודם נפרע מאלוהיה ורז"ל דרשו: "כשם שנפרעים מן העובדים כך נפרעים מן הנעבדים"
לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי פרעה טרם עשרת המכות היה חושב עצמו אלוה ומילותיו  נבעו מתוך גאווה באומרו:
"מִי יְהוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ, לְשַׁלַּח אֶת-יִשְׂרָאֵל:  לֹא יָדַעְתִּי אֶת-יְהוָה, וְגַם אֶת-יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ". [שמות ה, ב]  אך בתום עשרת המכות- מכה שנעשתה ישירות על ידי בורא עולם, פרעה נכנע- אך עם זאת- הוא הגיע לביזיון כה רב, מרוב בהלה- רץ בעצמו להזעיק את עבדיו וכל גינוני המלכות נעלמו.
על כן ראוי לומר עליו :מֵאִיגְרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא!













*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר