‏הצגת רשומות עם תוויות עדת ישראל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עדת ישראל. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 1 ביולי 2020

ציורי תנ"ך/ כל עדת בני ישראל מגיעים להר ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

 Biblical paintings by Ahuva Klein-  The jewish 

                                                             

community at the foot of the mountain

 "וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה, הֹר הָהָר"

 [במדבר  כ', כ"ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 24 ביוני 2020

פרשת חוקת- הר ההר- המקום בו אהרון נקבר/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)




פרשת חוקת, הֹר הָהָר-המקום בו אהרון - נקבר.
מאת: אהובה קליין.

מיצירותיי לפרשה:




ציורי תנ"ך/ פרה אדומה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



 ציורי תנ"ך/ בני ישראל תובעים מים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)








ציורי תנ"ך/ משה מכה על הסלע/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/  מים ג בשפע לכולם/  ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות




ציורי תנ"ך/ מלך אדום מסרב לתת רשות לעבור דרך ארצו/ציירה: אהובה קליין (c)





העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ כל עדת ישראל מגיעים להר ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ משה, אלעזר ואהרון עולים אל הור ההר/ ציירה: אהובה קליין (c) 
[שמן על בד]




 ציורי תנ"ך/ מכת הנחשים במדבר/ ציירה: אהובה קליין  (c)





ציורי תנ"ך/ משה ונחש הנחושת/ ציירה אהובה קליין(c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ בני ישראל חוצים את נחל ארנון/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד



ציורי ת נ"ך/ שירת הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
פרשה זו גדושת אירועים : פרה אדומה ודיני הטהרה, מות מרים,  צימאון העם במדבר, תלונות העם, מי המריבה, שירת הבאר, מלחמת ישראל נגד סיחון - מלך האמורי וחייליו. הניצחון  על עוג מלך הבשן ותלונת העם  על עצם הוצאתם ממצרים - אל המדבר,
הגעת עם ישראל להר ההר, ומות אהרון שם.
כך התורה מתארת את בואם של העדה למקום קבורתו של אהרון הכהן: "וַיִּסְעוּ, מִקָּדֵשׁ; וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה, הֹר הָהָר.  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, בְּהֹר הָהָר, עַל-גְּבוּל אֶרֶץ-אֱדוֹם, לֵאמֹר.  יֵאָסֵף אַהֲרֹן, אֶל-עַמָּיו, כִּי לֹא יָבֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל--עַל אֲשֶׁר-מְרִיתֶם אֶת-פִּי, לְמֵי מְרִיבָה". [במדבר כ, כ"ב-כ"ה]
השאלות הן:
א] מה  היה טיבו של הֹר הָהָר- ומי הגיע לשם?
ב] מדוע לא זכה אהרון להיכנס לארץ ישראל?
תשובות
הֹר הָהָר והבאים אליו.
על פי רש"י:
אל הֹר הָהָר- הגיעו כל  עדת ישראל אשר ראויים היו להיכנס לתוך ארץ ישראל - לפי שאותו הדור שחטא בחטא המרגלים כבר מתו   ולגבי הֹר הָהָר- היה זה הר ועל גביו עוד הר- כתפוח קטן על תפוח גדול.
אע"פ שהענן היה מהלך לפני בני ישראל  והיה משפיל את ההר הגבוה ומגביה את ההר הנמוך  ועושה אותם שווים ,פרט לשלושה הרים: הר סיני- לתורה , הֹר הָהָר- לקבורת אהרון והר נבו- לקבורת משה.
כפי שמסביר תנחומא -  הענן שהיה הולך לפני בני ישראל היה משפיל את ההר הגבוה ומגביה את ההר השפל- והיה בכך משום נס גלוי ,שלא היו צריכים להתאמץ  בני ישראל- כל פעם לעלות ולרדת מההר.  אף על פי- שהענן היה מיישר להם את המדבר כמישור, למרות זאת, היה משאיר תמיד מקום גבוה  יותר-  עבור המשכן שיחנה שם. וכך  נשארו שלושה  הרים:
הר סיני- נועד לשכינה ולקבלת התורה.
הר נבו - לקבורת משה
הֹר הָהָר- לקבורת אהרון.
רבינו בחיי סבור: נאמר :"כל העדה"- לפי שאדום יצאו לקראתם כדי להילחם בהם וכאן הכתוב רוצה להודיע: שלא  היה חסר  מהם איש כאשר באו מארץ אדום להֹר הָהָר.
דעת מקרא מבאר: כי היו שני מקומות שידועים בשם:
"הֹר הָהָר" האחד נזכר כאן בפרשה- ההר בו נקבר אהרון הכהן,
 והשני מוזכר בציון גבולות הארץ:
"וְזֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל צָפוֹן:  מִן-הַיָּם, הַגָּדֹל, תְּתָאוּ לָכֶם, הֹר הָהָר.  מֵהֹר הָהָר, תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת"; [במדבר ל"ד, ח]
רש"ר [ הרב שמשון רפאל הירש] מבהיר: "כָּל-הָעֵדָה" :  נושא זה המופיע בפסוק לפני מות אהרון- בא ללמד: שלמרות שאהרון נפטר במדבר, לא בא מותו כתוצאה  מהגזרה הכללית שמנעה מדור המדבר להיכנס ארצה, שהרי שהגיעו ישראל - להר ההר- כבר גזרה זו התבטלה, לכן אהרון מת רק בגלל חטא מי המריבה.
אהרון לא זכה להיכנס לארץ.
חז"ל מתפלאים, מדוע לא זכה אהרון להיכנס לארץ ישראל הרי נאמר במפורש שמשה היכה על הסלע - ולא נאמר כך על אהרון?
על כך תשובתם : לא במקרה התורה מתארת את הכאת הסלע פעמיים על ידי משה:
"וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ, וַיַּךְ אֶת-הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ--פַּעֲמָיִם; וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים, וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם.[במדבר כ, י"א]
דווקא בפסוק זה טמון חטאו של אהרון בעניין הכאת הסלע, ולמה?
שאילו היה משה מכה על הסלע רק פעם אחת לא הייתה  סיבה להאשים גם את אהרון בדבר- שבוודאי  הופתע מן המעשה שלא התאים לדברי אלוקים  במילים:
"וְדִבַּרְתֶּם אֶל-הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם" [שם, כ' ,ח]
אך ברגע שמשה הרים את המטה להכות שנית בסלע, היה יכול אהרון לעצור אותו מהכאה זו, היות ולא עצר אהרון את משה בפעולה השנייה של ההכאה על הסלע- לכן נענש- בכך נעשה שותף לאחיו משה- בחטא מי המריבה ולכן נגזר על שניהם למות במדבר בשנת הארבעים ליציאתם  ממצרים.
ה"שפת אמת" –המבסס דבריו על רש"י- מביא פירוש מעניין לסיבת מותו של אהרון במדבר: לפי שישראל התחברו לעשיו הרשע ובכך גרמו  שיחסר להם אהרון. ועל כך היה אומר: רבי בונם מפשיסחה: "משפטי ה' אמת  צדקו יחדיו" מלך בשר ודם שמעניש אדם חוטא, אינו  צודק בדינו ,אלא כלפי הנדון החוטא בלבד, אבל לא כלפי קרוביו וידידיו של הנידון, אשר פסק הדין גורם להם צער- חינם בלתי  צודק, שכן במה אשמו הם! ואילו ה' יתברך בהענישו אדם חוטא, הרי גם צערם של הקרובים אינו לחינם, כי אם מגיע להם בעד חטאים אשר חטאו" כך הדין גם לגבי אהרון הכהן ,התורה מסבירה:
"יֵאָסֵ֤ף אַהֲרֹן֙ אֶל־עַמָּ֔יו כִּ֣י לֹ֤א יָבֹא֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַ֛ל אֲשֶׁר־מְרִיתֶ֥ם אֶת־פִּ֖י לְמֵ֥י מְרִיבָֽה"׃ [במדבר ,כ', כד].
אך רש"י מפרש את צערם של עם  ישראל- על מות אהרון שהיה מאד חביב עליהם ,לפי שהיה  אהרון צדיק וזה משום "שנתחברו כאן להתקרב לעשיו הרשע"
רש"י מסביר: ביום שנפטר אהרון כל עם ישראל בכו- גברים ונשים, לפי שהיה  ידוע כאוהב שלום ורודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו ועל כך אומר הלל:
"... הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה": [מסכת אבות א, י"ב]
"משך חכמה" [רבי מאיר שימחה מדווינסק] טוען: שבמשך כל ארבעים שנות הנדודים של עם ישראל במדבר, לא היה מצב- של רוצח נפש בשגגה שהוצרך לגלות למחנה לוויה- שאילו כן היו גולים כאלה בתקופה זו- היו זוכים לשוב לבתיהם במות הכהן הגדול [אהרון הכהן] כפי שמתואר בפרשת:  "מסעי":
"כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב, עַד-מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל; וְאַחֲרֵי מוֹת, הַכֹּהֵן הַגָּדֹל--יָשׁוּב הָרֹצֵחַ, אֶל-אֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ".
ולכן   במות אהרון היה עשוי להיות להם יום שמחה ולא יום בכי ומספד.
לסיכום, לאור האמור  לעיל, ניתן להסיק כי למרות שלמראית עין  לא נראה אהרון חוטא במי מריבה- הרי אלוקים נוהג  ומדקדק עמו כחוט השערה ,היות ולא עצר את משה בזמן הכאתו על הסלע במי המריבה בשנית.  לכן נענש ולא זכה  לעלות לארץ ישראל- אלא נקבר בהֹר הָהָר,
לפי שהקב"ה  מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה (יבמות קכ"א /ב)

ההפטרה


שופטים פרק יא

 וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי, הָיָה גִּבּוֹר חַיִל, וְהוּא, בֶּן-אִשָּׁה זוֹנָה; וַיּוֹלֶד גִּלְעָד, אֶת-יִפְתָּח.  ב וַתֵּלֶד אֵשֶׁת-גִּלְעָד לוֹ, בָּנִים; וַיִּגְדְּלוּ בְנֵי-הָאִשָּׁה וַיְגָרְשׁוּ אֶת-יִפְתָּח, וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא-תִנְחַל בְּבֵית-אָבִינוּ--כִּי בֶּן-אִשָּׁה אַחֶרֶת, אָתָּה.  ג וַיִּבְרַח יִפְתָּח מִפְּנֵי אֶחָיו, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב; וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל-יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים, וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ.  {פ}
ד וַיְהִי, מִיָּמִים; וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי-עַמּוֹן, עִם-יִשְׂרָאֵל.  ה וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר-נִלְחֲמוּ בְנֵי-עַמּוֹן עִם-יִשְׂרָאֵל; וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי גִלְעָד, לָקַחַת אֶת-יִפְתָּח מֵאֶרֶץ טוֹב.  ו וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח--לְכָה, וְהָיִיתָה לָּנוּ לְקָצִין; וְנִלָּחֲמָה, בִּבְנֵי עַמּוֹן.  ז וַיֹּאמֶר יִפְתָּח, לְזִקְנֵי גִלְעָד, הֲלֹא אַתֶּם שְׂנֵאתֶם אוֹתִי, וַתְּגָרְשׁוּנִי מִבֵּית אָבִי; וּמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי, עַתָּה, כַּאֲשֶׁר, צַר לָכֶם.  ח וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי גִלְעָד אֶל-יִפְתָּח, לָכֵן עַתָּה שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ, וְהָלַכְתָּ עִמָּנוּ, וְנִלְחַמְתָּ בִּבְנֵי עַמּוֹן; וְהָיִיתָ לָּנוּ לְרֹאשׁ, לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד.  ט וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֶל-זִקְנֵי גִלְעָד, אִם-מְשִׁיבִים אַתֶּם אוֹתִי לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן, וְנָתַן יְהוָה אוֹתָם, לְפָנָי--אָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לְרֹאשׁ.  י וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי-גִלְעָד, אֶל-יִפְתָּח:  יְהוָה, יִהְיֶה שֹׁמֵעַ בֵּינוֹתֵינוּ--אִם-לֹא כִדְבָרְךָ, כֵּן נַעֲשֶׂה.  יא וַיֵּלֶךְ יִפְתָּח עִם-זִקְנֵי גִלְעָד, וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין; וַיְדַבֵּר יִפְתָּח אֶת-כָּל-דְּבָרָיו לִפְנֵי יְהוָה, בַּמִּצְפָּה....."

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר