‏הצגת רשומות עם תוויות סוכות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סוכות. הצג את כל הרשומות

יום שני, 22 באוקטובר 2018

סוכות זמן שמחתנו- מאין כי מצווה לשמוח בחג זה?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

                    סוכות זמן שמחתנו - מאין כי מצווה לשמוח בחג זה ?

מאת: אהובה קליין.

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ חג סוכות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ שימחת  בית השואבה  במקדש/ציירה: אהובה קליין(c)

בתום ראש השנה ויום כיפור – נכנסים אנו לתוך שערי השמחה:

בחג סוכות- היהודי מגיע  למדרגה רוחנית גבוהה – זאת בעקבות הטיפוס בסולם הרוחני שהחל בחודש אלול- הן באמירת הסליחות והן בתקיעת שופר- ובקשת מחילה – איש מרעהו, ידוע שאין יום הדין – החל בראש השנה  וחתימת הדין -ביום כיפור –מכפרים  על חטאים שבין אדם לחברו- אלא עם כן - יבקש  ממנו סליחה, שמא פגע בכבודו בהלבנת פנים  ברבים ,או על ידי דיבור לשון הרע - חלילה ,וכדומה.

ביום כיפור- היהודי עולה  למעלה גבוהה  יותר בסולם הרוחני- על ידי שמקיים את חמשת האיסורים החלים עליו -ביום קדוש זה וביניהם הצום.

בכך מטהר את נפשו ונשמתו  וכאשר  מגיע חג הסוכות- הוא חש טהור וזך  לקבל את פני החג –במצוות השמחה-  ומקיים באהבה את מצוות הישיבה בסוכה- מצווה שנעשית  על ידי טבילת  כל גופו בסוכה- וזאת בדומה למצוות ישוב ארץ ישראל- בה היהודי מקיים את  הישיבה בארץ המובטחת- ברמ"ח איבריו.

חג סוכות – הוא אחד מבין שלושת הרגלים: פסח, סוכות ושבועות   החג מכונה  בכמה שמות: "חג האסיף", "חג הסוכות" ו"זמן שמחתנו":




ציורי תנ"ך/ חג האסיף[חג הסוכות] ציירה: אהובה קליין  (c) [שמן על בד.

בחג זה  מצווים אנו  במצוות השמחה! ככתוב: "ושמחת בחגך . . והיית אך שמח" (דברים ט"ז, י"ד), וכן נאמר לעניין מצוות הלולב: "ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים" (ויקרא כ"ג, מ). לפיכך נקרא החג גם "זמן שמחתנו", וכך שמו בתפילות החג.

אחת המצוות שהיו נהוגות בתקופת המקדש, היא: "מצוות הקהל " המקור  למצווה זו - בחומש דברים: "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה, אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וַיִּתְּנָהּ אֶל- הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי, הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה; וְאֶל-כָּל-זִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל.  וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר:  מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה--בְּחַג הַסֻּכּוֹת.  בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר:  תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל--בְּאָזְנֵיהֶם.  הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת." [ דברים ל"ב, ט-י"ג]

על פי הרמב"ם וספר החינוך: המטרה במצווה זו: להביא את עם ישראל לזירוז  בקיום המצוות – הלכה למעשה. ובכך לחזק אותם בקיום מצוות התורה מתוך אמונה בה' - התלהבות ושמחה.



בזמן מיוחד זה, הכוהנים היו תוקעים בחצוצרות ובעוד שכל העולים לרגל מתאספים בבית המקדש ועל גבי הבמה ניצב המלך-  שהיה מזרעו של דוד- והיה קורא לעם - פרקים נבחרים מתוך ספר דברים.

אברבנאל מסביר: המועד הוא: חג הסוכות אחרי ראש השנה ויום הכיפורים -לפי שעם ישראל כבר הכניע את יצרו וכעת משועבדים בעבודת בורא עולם. כאשר כל ישראל מתאספים במעמד חשוב זה - ודבקים בה' , הם מקשיבים להקראת התורה מתוך כוונה רצויה ויגיעו על ידי כך לידי יראה.

רד"צ הופמן טוען: כי אומנם מידי שנה, חג סוכות שנקרא גם בשם: חג  האסיף  מסמל את סיום עבודת השנה, אך כעת בתום שנת השמיטה שכללה שביתה ממלאכת העבודה באדמה, מזכירה את האווירה שהייתה במדבר וזה זמן ראוי לעם ישראל לקבל מחדש את התורה - מתוך אימה ויראה.

 לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד: כמה חשובה מידת השמחה- לא רק בחג הסוכות- אלא תמיד- במהלך  עבודת ה'-  היום יומית.

וכך התורה מתארת את חשיבות השמחה ובהעדרה, חלילה- את העונש:

"תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל - וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר יְשַׁלְּחֶנּוּ ה' בָּךְ בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל, וְנָתַן עֹל בַּרְזֶל עַל צַוָּארֶךָ עַד הִשְׁמִידוֹ אֹתָךְ" [דברים כ"ח- ל"ז- ל"ח]

 יהי רצון שנזכה תמיד לקיים את  התורה ככתבה ולשונה- כדברי דוד המלך:

              "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה"  [תהלים ק, ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר