‏הצגת רשומות עם תוויות ניצחון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ניצחון. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 11 באוקטובר 2023

פרשת בראשית- הגנוז בפרשה - ובתורה כולה-מדהים!/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת בראשית- הגנוז  בפרשה - ובתורה כולה-מדהים!

מאמר מאת: אהובה קליין .

 יצירותיי לפרשה ולהפטרה:



ציורי תנ"ך/  וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ בריאת האור/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך// ה' מבדיל בין מים למים- ביום השני/ ציירה: אהובה קליין(c




ציורי תנ"ך/ מלאכת המים ביום השני/ ציירה: אהובה קליין (c)

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם.   וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת-הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; וַיְהִי-כֵן.   וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ, שָׁמָיִם; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי"[בראשית א, ו-ח]


ציורי תנ"ך/ בריאת היום השלישי/  ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הבריאה ביום החמישי/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ היום השביעי- שבת-מנוחה/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ אלוקים מברך ומקדש את השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

'וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ":





ציורי תנ"ך/ הכרובים בפתח גן עדן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ האדם קורא בשמות לבעלי החיים  והעופות/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ הנחש וחוה בגן עדן/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ אדם וחוה מגורשים מגן עדן/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ בזיעת אפך תאכל לחם/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/ הבל רועה צאן וקין עובד  אדמה/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ קין והבל  וקורבנותיהם/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ "וַיֹּאמֶר, מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹועֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה"

/ ציירה: אהובה קליין (c) 





ציור מההפטרה: [ישעיהו מ"ב] שירו לה' שיר חדש חדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת בראשית  הראשונה בחומש בראשית - הראשון  בסדרת - חמישה חומשי תורה. חומש זה נקרא גם בשם: "ספר הישר" ופותח במילים:

"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ.  וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם.  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר.  וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד". [בראשית פרק א, א- ה]

השאלות הן:

א] מה הקשר בין התורה לבריאת העולם ומהו  "ספר הישר"?

ב]  מה גנוז  בחמישה חומשי תורה?

ג] הקשר  להפטרה בספר ישעיהו?

תשובות.

בראשית-ספר הישר – הקשר לבריאת העולם.

מדרש מעניין מתאר: כי התורה אומרת: אני הייתי כלי אומנותו של הקב"ה ,בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם בונה ארמון, אינו בונה אותו מדעת עצמו, אלא  מסתמך על האומן - והאומן [האדריכל] – מסתמך על שרטוטים מתוך פנקסו- ומתכנן כיצד יקים את החדרים ושאר חלקי הארמון- באופן זה היה הקב"ה מביט בתורה ובורא את העולם - והתורה אמרה: "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים"- אין ראשית - אלא תורה - כפי שנאמר: "יְהוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז".[משלי ח, כ"ב]

חומש בראשית נקרא בפי הנביאים: בשם "ספר הישר", כפי שצוין במסכת: ע"ז כה, א,[ ביהושע י- י"ג] כתוב: "הלא היא כתובה על ספר הישר"

בשמואל – ב ,א, י"ח כתוב : "ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר" . לר' יוחנן הספר נקרא על שם אבותינו: אברהם יצחק ויעקב שנקראו: ישרים כמו שכתוב: "תמות נפשי מות ישרים" ומדוע אפילו בלעם קרא לאבותינו בשם "ישרים" כפי שמתבטא בשירת "האזינו"- "הצור תמים  פועלו... צדיק וישר הוא" ?

התשובה לכך: כי התורה באה לתת צידוק הדין של ה' על חורבן בית שני, לפי שבאותה  תקופה היו הרבה צדיקים וגדולי תורה, אך לא היו ישרים, הם  פעלו מתוך שנאת חינם ודבר זה אינו נסבל אצל הקב"ה- השואף לאהבת חינם בין הבריות , לכן נחרב המקדש  השני.

לעומתם, אבותינו: אברהם, יצחק ויעקב היו ישרים . בנוסף על היותם אוהבי ה' וצדיקים, הם היו אוהבי בריות והתייחסו אליהם בכבוד כולל אל עובדי אלילים , גויים ואומות העולם, דוגמת: אברהם אבינו שהתפלל על אנשי סדום ועמורה למרות שלא אהב את התנהגותם ומעשיהם, לכן נקרא  ספר בראשית שהוא ספר הבריאה – "ספר הישר"- משום מעשה אבותינו. [על פי העמק דבר]

הגנוז בתורה כולה.

הגאון מווילנא [רבינו אליהו מווילנא] סובר: "והכלל, כי כל מה שהיה והווה ויהיה עד עולם- הכול כלול בתורה, מבראשית עד "לעיני כל ישראל"[מילים המסיימות את  ספר "דברים"] ולא הכללים בלבד, אלא אפילו פרטיו של כל מין ומין ושל כל אדם בפרט, וכל מה שאירע לו מיום היוולדו עד סופו, וכל גלגוליו וכל פרטיו ופרטי פרטיו.

וכן של כל מין בהמה, חיה וכל בעל חי שבעולם, כל עשב וצומח ודומם, וכל פרטיהם ופרטי פרטיהם בכל מין ומין ואישי המינים עד עולם - ומה  שיארע להם ושורשם.

וכן כל מה שכתוב באבות-משה וישראל, כולם הם בכול דור ודור, שכולם מתגלגלים ניצוצותיהם בכל דור ודור כידוע, וכן כך מעשיהם - מאדם הראשון עד סוף התורה, הוא בכל דור ודור כידוע, למבין, וכן הוא בכל אדם ואדם לבד, כמו שהתחיל לבאר במדרש הנעלם ברמז.

וכל זה נכלל כולו בפרשת בראשית- עד פרשת נח, וכללו נכלל בפרשה הראשונה עד "ברא אלוקים לעשות" וכלל כללי הכללים נרמז בפסוק ראשון  ב:7 תיבות, 7 אלפי שנה.

בספרי הקבלה נאמר: שכל מצוות התורה רמוזים בפרשת בראשית.

באחד הימים במסיבת: פדיון הבן שנערך בסביבתו- שאל אחד המסובים את הגאון: היכן מצאנו בפרשה זו רמז למצוות פדיון הבן?

ענה רבינו לאיש: "בראשית"- ראשי תיבות:

בן ראשון אחר שלושים יום תפדה. עוד רמז מדהים בחמישה חומשי תורה – על פי   הגר"א: הוא מבאר: כי הפסוקים הראשונים בכל אחד מחמשת חומשי התורה- רומזים - על המנורה במקדש .

פסוק ראשון בספר בראשית: "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ" .מכיל: שבע מילים כנגד שבע  קנים של המנורה.

פסוק ראשון בספר שמות פרק א': "וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה:  אֵת יַעֲקֹב, אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ"-  11 מילים כנגד י"א כפתורים במנורה.

פסוק ראשון בספר  ויקרא: ""וַיִּקְרָא, אֶל - מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלָיו, מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹור"- 9 מילים כנגד ט' פרחים במנורה.

פסוק ראשון בספר במדבר: "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד:  בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם—לֵאמֹר".17 מילים, ואם הכולל- היינו י"ח- כנגד י"ח טפחים –גובה המנורה.

פסוק ראשון בספר דברים:" אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן:  בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל, וְלָבָן וַחֲצֵרֹת--וְדִי זָהָב".

22 מילים- כנגד כ"ב  הגביעים במנורה.

הקשר להפטרה: [ישעיהו מ"ב- מ"ג]

כבר בתחילת ההפטרה – ניכר שישנו קשר לפרשת בראשית בנושא הבריאה ושליחות עם ישראל - להיות אור לגויים:

"כֹּה-אָמַר הָאֵל יְהוָה, בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, רֹקַע הָאָרֶץ, וְצֶאֱצָאֶיהָ; נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ, וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ. אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק, וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ; וְאֶצָּרְךָ, וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם--לְאוֹר גּוֹיִם".

יש כאן רמז  מדהים גם למה שמתרחש כעת בארצנו: על היהודים שנלקחו לשבי –בדרום- באכזריות נוראה- בשמחת תורה:

"לִפְקֹחַ, עֵינַיִים עִוְרוֹת; לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ" [ [ישעיהו מ"ב, ח']

אפשר שיש גם רמז לתוצאה הסופית של המלחמה- שתסתיים ,בע"ה-בניצחון גדול - וכל יושבי תבל יצאו בשיר חדש לכבוד גדולתו של ה'. ככתוב:

"שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ; יוֹרְדֵי הַיָּם וּמְלֹאוֹ, אִיִּים וְיֹשְׁבֵיהֶם.  יִשְׂאוּ מִדְבָּר וְעָרָיו, חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר; יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע, מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ.  י יָשִׂימוּ לַיהוָה, כָּבוֹד; וּתְהִלָּתוֹ, בָּאִיִּים יַגִּידוּ יְהוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה; יָרִיעַ, אַף-יַצְרִיחַ--עַל-אֹיְבָיו, יִתְגַּבָּר"

[ישעיהו  מ"ב, י'- י"ד]

לסיכום : לאור האמור לעיל- התורה מתגלה  כספר החכם ביותר בתבל הכולל את ההווה, עבר והעתיד ואף את המלחמה הנוכחית- ותוצאותיה המתרחשת ממש כעת בימים אלה.

כמה מרגיעים דברי אלוקים:

"וְעַתָּה כֹּה-אָמַר יְהוָה, בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב, וְיֹצֶרְךָ, יִשְׂרָאֵל:  אַל -תִּירָא כִּי גְאַלְתִּיךָ, קָרָאתִי בְשִׁמְךָ לִי-אָתָּה. כִּי - תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ-אָנִי, וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ:  כִּי-תֵלֵךְ בְּמוֹ-אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה, וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר-בָּךְ.  כִּי, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעֶךָ" [ישעיהו מ"ג, א-ד]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 7 בספטמבר 2022

פרשת כי תצא- המתכון לניצחון במלחמה והקשר להפטרה/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת כי תצא- המתכון לניצחון במלחמה והקשר להפטרה..

 מאמר מאת: אהובה קליין

יצירותיי לפרשה ולהפטרה:



"כי תצא למלחמה על- אויבך ונתנו ה' אלוקיך בידך.."  [דברים כ"א, י]

 ציורי תנ"ך/ עם ישראל יוצא למלחמה נגד אויביו/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ עזרה לבעלי חיים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
"לא תראה את- חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עימו"[דברים כ"ב, ד]



ציורי תנ"ך/ לא להתעלם משור נידח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

Biblical  paintings by Ahuva Klein-

Seeing a lost bull will not ignore it

 "לֹא-תִרְאֶה אֶת-שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת-שֵׂיוֹ, נִדָּחִים, וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם:...."

[דברים  כ"ב, א]

 


ציורי תנ"ך/ אכילת  גפן בכֶרֶם רֵעֶךָ / ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ השארת עוללות לגר היתום והאלמנה/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ


ציורי תנ"ך/ הדאגה לגר ,יתום ואלמנה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"כי תחבוט זיתך לא  תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה" [דברים  כ"ד, כ]


ציורי תנ"ך/ השארת עומר לגר, ליתום ולאלמנה/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "לא תתעב מצרי/ ציירה: אהובה קליין(c)


 ציורי תנ"ך/ מצוות שילוח הקן/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/  מצוות מחיית  עמלק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ "תמחה את זכר עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "ימין ושמאל תפרצי" / ציירה: אהובה קליין (c) [ציור מתוך ההפטרה בספר ישעיהו נ"ב]


"כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ" אמן ואמן.


ציורי תנ"ך/ שמחת בת ציון ביום הגאולה/ ציירה: אהובה קליין (c)

"רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי "




"רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי "

 [מתוך ההפטרה, ישעיהו נ"ד, א]

ציורי תנ"ך/ ציון פוצחת ברינה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הבטחת ברית השלום לישראל [מתוך ההפטרה בספר ישעיהו] ציירה: אהובה קליין (c)


פרשה זו  הגדושה נושאים פותחת בנושא המלחמה:

"כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל- אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ--וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ.  וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר; וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה". [דברים כ"א, י'- י"ב]

הפרשה מסיימת בנושא המלחמה - מלחמת  עמלק.

"זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.  אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים.  וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל- אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה -אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ--תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח". [פרק  כ"ה, י"ז- י"ט]

ההפטרה היא: בספר ישעיהו נ"ד:

להלן קטע מההפטרה: "רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא-חָלָה, כִּי-רַבִּים בְּנֵי-שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר יְהוָה.  הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ--אַל-תַּחְשֹׂכִי; הַאֲרִיכִי, מֵיתָרַיִךְ, וִיתֵדֹתַיִךְ, חַזֵּקִי.  כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ.  אַל-תִּירְאִי כִּי-לֹא תֵבוֹשִׁי, וְאַל -תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי:  כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי, וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי-עוֹד".[ישעיהו  נ"ד , א- ה]

השאלות הן:

א] במה תלוי ניצחון ישראל במלחמה?

ב] מה הקשר בין ההפטרה – לפרשה?

תשובות.

ניצחון במלחמה

"נתיבות שלום"  שואל שאלה מעניינת: הרי נאמר בספר במדבר: "וְכִי-תָבֹואוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם, עַל-הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם--וַהֲרֵעֹתֶם, בַּחֲצֹצְרֹת; וְנִזְכַּרְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְנוֹשַׁעְתֶּם, מֵאֹיְבֵיכֶם". [במדבר  י', ט]

מתפלא: ה "נתיבות שלום" על השינוי בניסוח עניין המלחמה בין מה שנאמר כאן  לבין מה שנאמר שם [חומש במדבר ]:

א]  כאן בפרשה נאמר: "ִּכי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה.."  ואילו שם נאמר:" וְכִי- תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם",

ב] בספר במדבר נאמר: "עַל-הַצַּר הַצֹּורֵר אֶתְכֶם"  ואילו כאן נאמר: "עַל- אֹויְביךָ.."

ג]  שם נאמר: "וַהֲרֵעֹתֶם, בַּחֲצֹוצְרֹת"  וכאן נאמר: "וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ"—

 מיישב ה"נתיבות שלום" את ההבדלים בלשון בשני המקורות:

"כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה"- המשמעות: שאתה היוזם ויוצא בתנופה  ביוזמתך להילחם  נגד האויב במטרה להכריעו.

ואילו  לגבי המילים: "וְכִי-תָבֹואוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם"-  זוהי מלחמת הגנה - באויב  אשר נכנס כבר לארצכם – הוא מתקיף ואתה מתגונן כנגדו  וזה האויב הַצֹּורֵר אֶתְכֶם 

ההבדל בין שני המקרים:

כאשר אתה יוזם את המלחמה ויוצא נגד האויב במלוא החוזק - אז: "וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ"- זה מתכון  לניצחון - הוא בידך!

מה שאין כן - כאשר  מדובר באויב שנכנס כבר לארץ , זוהי מלחמה מתוך הגנה במצב זה נאמר: "וַהֲרֵעֹתֶם, בַּחֲצֹוצְרֹת" שאין ההבטחה שהאויב ייפול בידך ,אלא רק "וְנוֹשַׁעְתֶּם, מֵאֹויְבֵיכֶם"- אתם תנצלו מידו.

כאן  ה"נתיבות שלום "מזכיר את רש"י: הטוען כי בפרשתנו   מדובר במלחמת רשות.

מדובר במי שהולך להילחם כנגד  שורש הרע ואינו מאפשר ליצר הרע  שום דריסת רגל - אצלו כלל.

ולכן לא מופיעות המילים:" רק  על אויבך" ולא "הצר הצורר אתכם" כי יצר הרע אינו שולט עליו. לכן נאמר: "וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ"

 אבל יש מלחמה מסוג אחר כאשר יצר הרע בא להסית את האדם בעניינים אסורים והמלחמה "בארצכם"- היינו - שיצר הרע כבר הצליח לכבוש אותו בענייני היתר כבר יש לו דריסת רגל בארצכם ועכשיו הוא גם "הַצֹּורֵר אֶתְכֶם"- כעת הוא זומם להפיל את האדם בענייני איסור. על כך כבר לא  נאמר:" וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ"—כי כבר יצר הרע הצליח להתיישב אצלו -והשתלט אצלו בענייני  היתר, לגבי זה נאמר: "וַהֲרֵעֹתֶם, בַּחֲצֹצְרֹת.. וְנוֹשַׁעְתֶּם, מֵאֹיְבֵיכֶם".

במצב כזה היהודי  צועק אל ה' וה' עוזר לו!

ה"נתיבות שלום" מביא הסבר רוחני גבוה יותר - בדרך של רמז:

נאמר: "כי תצא למלחמה" ולא - "כי תלחם על אויבך"- שאתה יוצא – מתכונת הנפש שלך- מכל המציאות שלך ומתנער מהעולם הזה וזאת על פי שיטתו של הרמב"ם -  שהיוצא למלחמה שם את נפשו בכפו ולא יחשוב כלל על משפחתו- שהוא יוצא  כנגד האויב ומתנער מכל העניינים האחרים במלחמת רשות - כדי לקדש כל ענייני  הרשות ואז  מובטח לו: "ּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ"

הדבר זהה למה שקרה לאברהם שה' הוציא אותו החוצה ,

על פי המדרש: העלה אותו למעלה מכיפת הרקיע ושם נאמר: "...הַבֶּט ־נָ֣א הַשָּׁמַ֗יְמָה וּסְפֹר֙ הַכּ֣וֹכָבִ֔ים" - היינו שה' הגביה את אברהם מעל כל המציאות של העולם הזה ומדוע? כי בדרך הטבע לא התאפשר שלאברהם יהיו בנים!

ובדומה לכך קרה ליוסף עם אשת פוטיפר שנאמר: "וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ בְּיָדָ֔הּ וַיָּ֖נׇס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה"

במדרש [ב"ר פ"ז, ח] נאמר: בזכות אברהם שנאמר בו: "ויוצא אותו החוצה" כך גם יוסף היה בבחינת זו שנתעלה מעל כיפת השמים לפי שבתוך העולם הזה לא היה מסוגל להתגבר על הניסיון - לפי שיצר הרע של כל העולם התלבש בו באותה שעה הצליח להתנער מכל ענייני העולם הזה והתעלה מעל העולם  הזה. ועל ידי זה עמד בניסיון.

הרב בן ציון מוצפי מסביר: ניצחון ישראל מול האויבים אינו בזכות הכוח הגשמי, אלא  בזכות לימוד התורה.

הגאון חיד"א מביא על כך הוכחה מן הפסוק שלפנינו"

"כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל- אֹיְבֶיךָ"- סופי  תיבות - "אהלך"- רמז לדברי חכמים -   בגמרא [מסכת  מכות [י', ע"א]

"אמר רבי  יהושע בו לוי: מאי דכתיב [מה שכתוב] [תהלים קכ"ב, כ]:

"עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָ‍ִים"

השאלה היא: מה גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה?

תשובה: שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה" כלומר דוד המלך שניצח  תמיד במלחמות  אמר: בזכות מה עומדות רגלינו במלחמה? בזכות שערי ירושלים- "שערים המצוינים בהלכה" שבהם  ישבו ולמדו תורה- לפי שכל מקום שנאמר בו: "שער" פירושו: מקום מושב של תלמידי חכמים.

כדוגמת הפסוקים: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן -לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ",

" וּבֹעַז עָלָה הַשַּׁעַר...... וַיִּקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, מִזִּקְנֵי הָעִיר"[ מגילת רות א-ב]

הקשר להפטרה בספר ישעיהו.

נאמר בהפטרה: "כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ". 

נשאלת השאלה מדוע הגאולה מתעכבת?

נאמר: "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם, בִּצְבָאוֹת, אוֹ, בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה:  אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ".

במדרש  [שיר השירים רבה  ב. ז] נאמר: "מה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ"?

תשובה: "מלכות של מעלה, לכשתחפוץ מידת הדין מאליה אני הוא מביאה בקולי קולות ולא אתעכב"

ההסבר: שבכל יום עומדת מידת הדין ומקטרגת  ואומרת שעדיין לא הגיע זמן הגאולה של ישראל היות ואין להם די זכויות ומנגד יש להם עוונות שלא עשו עליהם תשובה ועדיין לא מלאה סאת הייסורים שלהם.

עד שיגיע הזמן שבו תימלא  סאת הייסורים.  תסתתם  מידת הדין ולא תהיה לה סיבה לקטרג על ישראל וגם היא תחפוץ  בבוא הגאולה ועל אותה שעה - שמידת הדין עצמה תחפוץ בגאולה, אומר ה' שהוא עתיד להביא את הגאולה בקולי קולות. ועל זה אומר הנביא ישעיהו:" כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי"

"ימין" זו מידת החסד. "שמאל"- היא מידת הדין.

 כך גם מידת החסד וגם מידת הדין  חפצים בגאולת ישראל.

לכן נאמר : "עוֹרְרָה אֶת-גְּבוּרָתֶךָ; וּלְכָה לִישֻׁעָתָה    לָּנוּ"

הכוונה: תבוא  תקופה שגם מידת הדין. "גְּבוּרָתֶךָ" תתעורר ותחפץ ותסכים לגאולה.

עלינו לדעת שיש לכך מעלה גדולה - כאשר  הגאולה תופיע - מתוך דין וגבורה ולא מתוך מידת החסד - כי במצב זה הגאולה תגיע במלוא עוצמתה אל עם ישראל.

לעניות דעתי: המשותף בין הפרשה להפטרה - הפרשה מדברת על יציאה למלחמה - מובן שעל מנת להצליח במלחמה יש  לזכור כי רק על ידי הדבקות בה' ובאמצעות לימוד התורה וקיום המצוות- הלכה למעשה- וריבוי תפילות ניתן להצליח במלחמה כמו שנאמר:

"אִם-בְּחֻוקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְווֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם..... וּרְדַפְתֶּם, אֶת-אֹויְבכֶם; וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב". [ויקרא  כ"ו, ג-ז']

מיעקב אבינו למדנו כיצד  נשא תפילה לה' טרם נפגש עם עשיו שיצא לקראתו בליווי צבא.

"הַצִּילֵ֥נִי נָ֛א מִיַּ֥ד אָחִ֖י מִיַּ֣ד עֵשָׂ֑ו כִּֽי ־יָרֵ֤א אָנֹכִי֙ אֹת֔וֹ .."

בהפטרה, מזכיר הנביא ישעיהו את ציון- כאישה עקרה: "רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי.." ומדוע ,דווקא, עקרה? התשובה לכך: גם נשים דוגמת שרה ורבקה- היו תחילה עקרות אך משהרבו תפילתן- זכו ללדת.

לפי שהקב"ה מתהווה לתפילתם של  צדיקים וצדיקות.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק- כי על ידי תשובה, תפילה ,לימוד תורה וקיום המצוות - ניתן להינצל ממלחמות ומנגד לזכות בגאולה

בימים אלה -החל מחודש אלול עד שמיני עצרת -  נוהגים להגיד את תפילת

"לְדָוִד:    יְהוָה, אוֹרִי וְיִשְׁעִי" . במיוחד כדאי לשים לב לבקשת דוד המלך:

"לְךָ, אָמַר לִבִּי--בַּקְּשׁוּ פָנָי;    אֶת-פָּנֶיךָ יְהוָה אֲבַקֵּשׁ. אַל -תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ, מִמֶּנִּי--    אַל תַּט -בְּאַף, עַבְדֶּךָ: עֶזְרָתִי הָיִיתָ;    אַל- תִּטְּשֵׁנִי וְאַל-תַּעַזְבֵנִי, אֱלֹהֵי יִשְׁעִי".

יהי רצון שנזכה להתקרב אל ה' ביתר שאת - ובע"ה נזכה לגאולה כהרף עין כדברי הנביא ישעיהו: "כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ" אמן ואמן.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר