‏הצגת רשומות עם תוויות ניסיונות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ניסיונות. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 11 ביוני 2019

פרשת בהעלותך-שבט לוי- הקשר בין שררה לניסיונות/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  בהעלותך- שבט לוי- הקשר בין שררה לניסיונות.

 מאמר מאת: אהובה קליין 

היצירות שלי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הכוהנים תוקעים בחצוצרות/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עמוד הענן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ המתאוננים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ עונשם של המתאוננים ותפילת משה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ איסוף השלו במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ בני ישראל אוספים את המן   במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הסמיכה על ראש הלוויים- לשם הקדשתם  לעבודת הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ עבודת הלוויים באוהל מועד/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הלוויים בנשיאת כלי הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ עונשה של מרים יושבת מחוץ למחנה/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יתרו מסרב להצעת משה-  להישאר בארץ/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ פסח שני במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
אחד הנושאים בפרשה זו: הקדשת הלוויים לעבודתם במשכן ובהמשך עבודתם במקדש:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַח, אֶת-הַלְוִיִּם, מִתּוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְטִהַרְתָּ, אֹתָם.  וְכֹה-תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם, הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת; וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל-כָּל-בְּשָׂרָם, וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ.  וְלָקְחוּ, פַּר בֶּן-בָּקָר, וּמִנְחָתוֹ, סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן; וּפַר-שֵׁנִי בֶן-בָּקָר, תִּקַּח לְחַטָּאת.  וְהִקְרַבְתָּ, אֶת-הַלְוִיִּם, לִפְנֵי, אֹהֶל מוֹעֵד; וְהִקְהַלְתָּ--אֶת-כָּל-עֲדַת, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְהִקְרַבְתָּ אֶת-הַלְוִיִּם, לִפְנֵי יְהוָה; וְסָמְכוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-יְדֵיהֶם, עַל-הַלְוִיִּם.... ".

 [במדבר  ח, ה-י"ב]

 השאלות הן:

א] מי היו הלוויים- ומה  היה תפקידם?

ב] כיצד הוקדשו לתפקידם?

ג] מדוע שבט לוי היה במספרו מצומצם?

תשובות.

הלוויים ותפקידם.

אבי שבט הלויים - היה הבן השלישי של יעקב ולאה  - כפי שהכתוב מתאר זאת: "ותהר  עוד ותלד בן ותאמר עתה  הפעם ילווה אישי אליי כי ילדתי לו שלושה בנים על- כן קרא-שמו לוי" [בראשית  כ"ט, ל"ד]

שבט לוי כולל שלוש משפחות:

א] משפחת גרשון,

ב] משפחת קהת- שממנה יצאו משה ואהרון שהוא וצאצאיו הם כוהנים,

ג] משפחת מררי.

 מעניין לציין, כי שבט לוי לא שלח נציג לתור את הארץ יחד עם המרגלים ולכן לא נכלל בגזירת ה' על מיתת  דור המדבר. בניגוד לשאר השבטים שנמנו על ידי משה ואהרון מגיל עשרים שנה ומעלה כל יוצאי צבא, ה' ציווה את משה לפקוד  כל זכר משבט לוי החל מגיל חודש ומעלה-

על כך ראיתי  מדרש יפה: שאל משה את ה': אתה מצווה עלי למנות את שבט לוי מבן  חודש, האם זה אפשרי שאסתובב בחצרות הבתים ואמנה את שבט לוי מבן חודש ומעלה כפי הציווי "כל זכר מבן -חודש ומעלה תפקדם"?ענה לו ה': אתה עושה שלך, ואני עושה  שלי.

"אמר רבי יהודה הלוי ברבי שלום: היה משה הולך ועומד על פתח אוהליהם, והשכינה מקדמת ואומרת לו: חמישה תינוקות יש בבית זה, שמונה תינוקות יש באוהל  הזה, עשרה תינוקות יש באוהל הזה, הוא שנאמר: "ויפקוד אותם משה על פי ה'- כשם שעבודת המשכן - עברה מהבכורות תמורת הצלתם ממכת בכורות במצרים – אל שבט לוי. היות והבכורות היו שותפים  למעשה עגל הזהב. מעתה  הלוויים היו צריכים לעזור לאהרון ולבניו- בשמירת משמרת הקודש. לאחר הקמת המשכן תפקיד הלוויים יוצא לפועל: כל בית אב קיבל את הפירוט המדויק של תפקידו וגם את פירוט הכלים.

 לצורך כך. הייתה קבוצה שהיא אחראית על  טיפול כלי הקודש והחזרתם למקומם בסוף המסע. שכן נקבע מקומו של כל כלי קודש במשכן בזמן הקמת אוהל מועד בצל הענן. הייתה קבוצה שהייתה אחראית על השירה- שירת הלוויים. והיו לוויים שהיו אחראים על הכנת הקורבנות. ויש מהם שהיו אחראים על משא  המשכן וכליו.

 הקדשת הלוויים לתפקידם.

בספר "מטה שמעון" ראיתי הסבר מעניין:

 נאמר בספר תהלים:

"יְהוָה, צַדִּיק יִבְחָן:    וְרָשָׁע, וְאֹהֵב חָמָס--שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ". [תהלים י"א, ה']- אין הקב"ה מעלה  אדם לשררה, אלא אם כן בוחן ובודק אותו  לפני כן ורק כאשר אותו אדם עומד בניסיונותיו -רק  בסופם, אלוקים מעלה אותו לשררה,דוגמת אברהם אבינו- שהתנסה בעשרה ניסיונות ומשעמד בהם, בירך אותו ה' ובדומה לכך, ה' ניסה גם את יצחק ,בימיו של אבימלך- ועמד בניסיונות. אחרי כן זכה לברכה, לפי שנאמר:

"וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ יְהוָה".[בראשית כ"ו, י"ב]

גם יעקב אבינו התנסה בניסיונות קשים וייסורים  עם עשיו, רחל, דינה, יוסף -שנעדר מן הבית במשך 22 שנה, שמעון, בנימין.

יעקב אבינו מבטא זאת במילים:

"קָטֹ֜נְתִּי מִכֹּ֤ל הַחֲסָדִים֙ וּמִכׇּל־הָ֣אֱמֶ֔ת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֣י בְמַקְלִ֗י עָבַ֙רְתִּי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן" [בראשית  ל"ב, י"א]

ובהמשך ה' בירך את יעקב,  לפי שנאמר:

"וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ". [שם, ל"ה, ט']

בדומה לכך, התנסה גם יוסף בניסיונות קשים: אשת פוטיפר, ישיבה במאסר שתים עשרה שנה ולבסוף עלה והתעלה ושימש כמשנה למלך במצרים וכל זה- היות ועמד בכל הניסיונות .

גם שבט לוי  מסרו נפשם על קידוש ה'- כדי שלא תתבטל התורה, שבשעה שהיו ישראל במצרים- מאסו בתורה ובמצוות המילה ועסקו כולם בעבודה זרה.

 לפיכך הוכיח אותם  יחזקאל הנביא:

    "וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, בְּיוֹם בָּחֳרִי בְיִשְׂרָאֵל, וָאֶשָּׂא יָדִי לְזֶרַע בֵּית יַעֲקֹב וָאִוָּדַע לָהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא יָדִי לָהֶם לֵאמֹר, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם".

ובהמשך נאמר:

"ַיַּמְרוּ־בִ֗י וְלֹ֤א אָבוּ֙ לִשְׁמֹ֣עַ אֵלַ֔י אִ֣ישׁ אֶת־שִׁקּוּצֵ֤י עֵֽינֵיהֶם֙ לֹ֣א הִשְׁלִ֔יכוּ.."

 [יחזקאל כ, ח] מכוון שכך, הקב"ה הביא על מצרים מכת חושך במשך שלושה ימים והרג את הרשעים שבישראל- כפי שכתוב:

"וּבָרוֹתִ֣י מִכֶּ֗ם הַמֹּרְדִ֤ים וְהַפּֽוֹשְׁעִים֙ בִּ֔י" [יחזקאל כ', ל"ח]

ובשיר השירים ב': נאמר:

"הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ" אלו הרשעים בקרב עם ישראל.

"וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ" אלו מבני  ישראל שעשו  תשובה ונתקבלו.

"קוּמִי לכי (לָךְ) רַעְיָתִי יָפָתִי, וּלְכִי-לָךְ. " [שיר השירים ב, י"ג] – המשמעות שהגיע הקץ של הגאולה.

לעומתם שבט  לוי- כולם היו צדיקים ,היו מקיימים את התורה ככתבה ולשונה והראייה לכך שנאמר: "כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ, וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ."

"כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶך"ָ- הכוונה: ששמרו את מצוות התורה.

וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ"- הכוונה:  קיימו את מצוות ברית המילה [דברים ל"ג,]  

שבט לוי לא לקח חלק בחטא העגל ,לפי שכתוב:

"וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַיהוָה אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי". [שמות ל"ב, כ"ו] ולאחר שקיימו את הציווי להרוג את החוטאים בעגל-הרגו כשלושת אלפים  חוטאים-כפי שכתוב:

"וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי-לֵוִי, כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּפֹּל מִן-הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא, כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ.

[שם ל"ב, כ"ח]שבט לוי זוכים לאחר כל מילוי הצוויים שקיימו בברכת משה:

"וּלְלֵוִי אָמַר, תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ,.."[דברים ל"ג]

 ונתקיים בהם הכתוב:

"יְהוָה, צַדִּיק יִבְחָן:    וְרָשָׁע, וְאֹהֵב חָמָס--שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ". [תהלים י"א, ה']-

 בפרשתנו ,מתאר הכתוב שהיה ציווי לקרב את שבט לוי אל המשכן  לטהר אותם    באופן מיוחד על ידי הזאת אפר פרה אדומה  מפני  שהיו בקרבם טמאי מתים ,לפי שהם הרגו את חוטאי העגל,היה גם צורך להעביר תער על בשרם ולכבס בגדיהם ומשה הקהיל את כל עדת ישראל לפני המשכן וכל בני ישראל סמכו ידיהם על ראשם של הלוויים.

שבט לוי ומספרו המועט.

 נשאלת השאלה: כיצד יתכן ששבט לוי  היה מועט ביחס לשאר  השבטים?

 הרמב"ן מסתמך על [תנחומא וארא ו] ומבהיר: שבט לוי לא היו  בשעבוד עבדות מצרים ,לעומתם שאר  שבטי ישראל שהיו משועבדים במצרים ומררו את  חייהם – וכל זה כדי למעט אותם, עליהם נאמר:

"כַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ": [שמות  א', י"ב]- לעומתם שבט לוי היו מתרבים בדרך הטבע ,מכאן לומדים כי על ידי ייסורים וקשיים הכרוכים בשעבוד- זוכים לשפע בגשמיות.

 לסיכום, לאור האמור, ניתן להסיק:

אין הקב"ה מעלה  אדם לשררה, אלא אם כן בוחן ובודק- אותו  -  קודם  לכן, ואם אכן עמד האדם בכל הניסיונות שהיו  בדרכו –יזכה להגיע למעמד נכבד- דוגמת הלוויים.

ההפטרה: [זכריה פרק ב]

הנה קטע מההפטרה:

 "רָנִּי וְשִׂמְחִי, בַּת-צִיּוֹן--כִּי הִנְנִי-בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ, נְאֻם-יְהוָה.  וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל-יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא, וְהָיוּ לִי לְעָם; וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ--וְיָדַעַתְּ, כִּי-יְהוָה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֵלָיִךְ.   וְנָחַל יְהוָה אֶת-יְהוּדָה חֶלְקוֹ, עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ; וּבָחַר עוֹד, בִּירוּשָׁלִָם.  הַס כָּל-בָּשָׂר, מִפְּנֵי יְהוָה--כִּי נֵעוֹר, מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ". [זכריה פרק ב ,י"ד]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "רָנִּי וְשִׂמְחִי, בַּת-צִיּוֹן"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 27 באוקטובר 2014

פרשת לך-לך-מעשה אבות- סימן לבנים-כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת לך –לך- מעשה אבות- סימן לבנים-כיצד?
 
מאמר מאת: אהובה קליין.
[לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן-ציון]
 
הפרשה פותחת בניסיונות שנתנסה אברהם אבינו:
במסכת אבות נאמר "עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם להודיע כמה חיבתו של אברהם עליו השלום"
כבר בתחילת הפרשה -התורה מתארת את  שלושת הניסיונות הראשונים:



ציורי תנ"ך/ "לך-לך.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

הניסיון הראשון: באור כשדים ששם הפילו נמרוד לתוך כבשן האש וניצל, אין הדבר מפורש בתורה, אלה בקבלה, אך הדבר רמוז בסוף פרשת נח, שם נאמר פעמיים: "אור כשדים"[בראשית  י"א, כ"ח-ל"א] ובעבור אותו ניסיון שאברהם עמד בו- הבטיח לו ה'  להביאו אל הארץ: "..לך- לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך: ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה"[שם י"ב, א-ב]
הניסיון השני: הרעב בארץ: "ויהי רעב בארץ וירד אברהם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ: ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה-
ויאמר אל- שרי אשתו הנה- נא ידעתי כי אישה יפת מראה את: והיה כי- יראו אותך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אותי ואותך יחיו: אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך  וחייתה נפשי בגללך"[י"ב, י-י"ד]
הניסיון השלישי: פרעה כועס על אברהם לאחר שלקח אליו את שרי והתברר לו כי היא אשתו  ולא אחותו: "ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה—זאת עשית לי למה לא—הגדת לי כי אשתך היא: למה אמרת אחותי היא ואקח אותה לי לאישה ועתה הנה אשתך קח ולך:"[שם י"ב, י"ח-כ]
השאלות הן:
א] ניסיון הרעב בארץ- מה המיוחד בו?
ב] מה המשמעות של הירידה למצרים?
ג] מדוע פרעה נענש בנגעים?
 
ניסיון הרעב בארץ.
 
הרמב"ם[במסכת אבות ה, ג] אומר: כי ניסיון הרעב בארץ היה ניסיון גדול -לפי שהקב"ה הבטיח לאברהם כי היעוד שלו בארץ ישראל:"ואעשך לגוי גדול"
והנה דווקא  בארץ כנען נוצר מצב של רעב.
רש"י אומר: כי הרעב היה אך ורק בארץ כנען ולא בשאר חלקי העולם, לפי שהקב"ה  רצה לנסות את אברהם אם יהרהר אחרי דבר ה' ,בו בזמן-שהבטיח לו כי  בארץ כנען ייהנה  מטובה וברכה. ודווקא עכשיו הוא גורם לו לעזוב את המקום מפני הרעב.
משמעות הירידה למצרים:
רבינו בחיי  מסתמך על דברי חז"ל ואומר: כי המצב הזה שבו נתון אברהם, - יש בו דמיון מדהים לגבי זרעו בגלות מצרים שהרי המצרים לקחו את שרי אשתו, וכעונש הקב"ה  נקם נקמתו בנגעים אצל פרעה ולבסוף פרעה השיב את שרי לאברהם ואברהם יוצא ממצרים במקנה, בכסף וזהב. וגם ציווה עליו פרעה אנשים לשלחם. כל התרחשויות אלו אירעו גם לבניו.
בבראשית רבה דורשים רז"ל: "כל מה שתמצא באברהם תמצא בישראל, באברהם כתיב ויהי רעב בארץ. ובישראל כתיב[בראשית מ"ה, ו] כי זה שנתיים הרעב. באברהם כתיב ותוקח האישה בית פרעה, ובישראל לקחו בנותיהן, שנאמר וכל הבת  תחיון. באברהם כתיב[בראשית י"ב] וינגע ה' את פרעה, ובישראל כתיב[שמות י"א] עוד נגע  אחד אביא על פרעה. באברהם כתיב[בראשית י"ב] ויקרא פרעה לאברם וגו', הנה אשתך קח ולך. ובישראל כתיב[שמות י"ב] ויקרא למשה ולאהרון לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי.
ובאברהם כתיב [בראשית י"ב] ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו,
 ובישראל כתיב[שמות י"ב] למהר לשלחם מן הארץ, באברהם כתיב[בראשית י"ג] ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב, ובישראל כתיב[שמות י"ב] וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב, באברהם כתיב[בראשית י"ג] וילך למסעיו, ובישראל כתיב:[שמות י"ב] וייסעו בני ישראל מרעמסס  סוכותה"
גם הרמב"ן  מדגיש  את רעיון עניין האבות והבנים:
1]האבות מלמדים את הבנים   מהי דרך ההתנהגות-במצבים מסוימים מתוקף היותם אבות האומה.
2] הקב"ה קובע את עתיד הבנים על פי מה שהתרחש לאבות.
3] מעשיהם של אבותינו משפיעים על עתיד הדורות הבאים.
 
 
פרעה נענש בנגעים.
רבינו בחיי שואל : מה פשעו של פרעה, הרי הוא האמין ששריי היא אשת אברהם?
אלא ,בפני הציבור אמרה שרה כי היא אחותו של אברהם, אך לפרעה גילתה את האמת שאכן היא אשת אברהם, מתוך נקודת הנחה שמלך היושב על כיסא מלכותו לא יגרום עוול, אך פרעה אמר לה כי הוא מאמין רק לדברים הראשונים שאמרה, ולא לכך שהיא אשת אברהם. מטעם זה פרעה נענש בנגעים.
וכשהתלונן בפני אברהם: "למה לא- הגדת לי כי אשתך היא"? הרי הוא האמין רק לאברהם ולא  לשרה.
רש"י  המסתמך על בראשית רבה- מפרש: כי הקב"ה הביא על פרעה "ראתן" –שהוא אחד ממיני השחין -כדי שלא יתקרב לשרי, הנגעים באו גם על אנשי ביתו.
ולפי המדרש: ארמונו של פרעה לקה בנגעים לרבות כתליו ,עמודיו וכליו.
ועל פי דיבורה של שרי, שהייתה אומרת למלאך: "הך" והמלאך היה מכה את  מלך מצרים בנגעים.
ופרעה לא נהג כאבימלך שאמר לאברהם לאחר שהשיב לו את שרה: "הנה ארצי לפניך[בראשית כ, ט"ו] והסכים שיישאר לגור שם, אלא בניגוד לכך, פרעה אומר: "לך" ולא נתן לו אפשרות לשהות במקום, כדי למנוע שיכשלו בה בני אדם, לפי שידע  פרעה והכיר את המצרים שהם שטופי זימה ועליהם נאמר:[יחזקאל כ"ג, כ]"וזרמת סוסים זרמתם" הכוונה: להתנהגות של פריצות.
פרעה נהג כך כדי לשלחו בשלום.
ולפי אונקלוס: פרעה שילח את אברהם ואשתו בכבוד.
כאשר אברהם שב לארץ ישראל-הוא ופמלייתו  שבים עם רכוש רב, כפי שהכתוב מציין:
ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב"[שם י"ג, ב]
לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי אברהם בעל אמונה איתנה, הוא עומד בניסיונות ,אינו שואל שאלות את ה', אלא נוהג כפי שהתורה דורשת: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"[דברים  י"ח, י"ג]
ומעניינים במיוחד כל ההתרחשויות במצרים אשר עוברים עליו ואשתו, כפי שחז"ל אומרים- אכן הם סימן למה שעתיד להתרחש במצרים לזרעו,
כפי שנאמר בבראשית רבה: "אמר לו הקב"ה[לאברהם] שב, אתה סימן לבניך".
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר