‏הצגת רשומות עם תוויות משה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות משה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 29 ביולי 2020

ציורי תנ"ך

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה  מוסר מסרים לשופטי ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
Biblical paintings by Ahuva Klein

-Moshe asks the judges- a trail of juastice

העלאת תמונות


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 22 ביולי 2020

פרשת דברים- מהו המסר של משה לשופטים? / מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת דברים - מהו  המסר של משה לשופטים?
מאת: אהובה קליין


  היצירות שלי  לפרשה:



בראי התנ"ך: פרשת דברים/ מאמר מאת: אהובה קליין.

  ציורי תנ"ך/ משה נושא דברים לעם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך/ משה יורד עם הלוחות מהר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/"וכל דרכיו משפט"/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משפט אלוקי/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/  משה דורש מהשופטים- משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ משה מצווה את העם- לנטוש את המדבר ולנוע לעבר ארץ הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "ארץ זבת חלב ודבש"/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ ירושת ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "ארץ זבת חלב ודבש"/ ציירה: אהובה קליין(c)

 ציורי תנ"ך/ ארץ חמדה/  ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ עם ישראל דורש לרגל את הארץ/ צייאנ: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ בני ישראל דורשים לרגל את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ המרגלים הולכים אל הארץ הקדושה. /ציירה:אהובה קליין(c)

 ציורי תנ"ך/ משה שולח מרגלים/ לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ המרגלים בנחל אשכול/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עם ישראל דורש לרגל את הארץ/ צייאנ: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ המרגלים שבים מלתור את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משה ואהרון נופלים על פניהם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ המרגלים מוציאים את דיבת הארץ רעה/ ציירה: אהובה קליין (c)



בראי התנ"ך: פרשת דברים/ מאמר מאת: אהובה קליין.

 ציורי  תנ"ך/ בני ישראל חוצים את נחל זרד/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יהושע וכלב בן יפונה/ ציירה: אהובה קליין (c)
 ציורי תנ"ך/ יהושע וכלב בן יפונה -הזוכים  לרשת את הארץ/
 ציירה: אהובה קליין (c)


פרשת דברים - הפרשה הראשונה הפותחת את חומש דברים-  האחרון  מתוך חמישה חומשי תורה - הנקרא גם בשם:
 "משנה תורה" משום שנשנים בו נושאים שהופיעו בעיקר בחומש שמות ובמדבר.
על כך אומר הרמב"ן" [רבי משה בן נחמן]: בהקדמה לספר דברים :
"הספר הזה יבאר בו משה רבינו לדור הנכנס לארץ: רוב מצוות התורה הצריכות לישראל.... וכבר  נאמרו לו כולן [כל המצוות] בסיני, או באוהל מועד בשנה הראשונה קודם המרגלים... ועל כן לא נאמר בספר  הזה: "וידבר ה' אל משה: צו את בני ישראל", או "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם" מצווה מסוימת".
אחד הנושאים בפרשה: מינוי שופטים על ידי משה: "וָאֶקַּח אֶת-רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם, אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים, וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים, עֲלֵיכֶם:  שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת, וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת, וְשֹׁטְרִים, לְשִׁבְטֵיכֶם. וָאֲצַוֶּה , אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר:  שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ.  לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן--לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא; וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם, תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו". [דברים א,  י"ד - י"ח]
השאלות הן:
א] מהם  הנושאים העיקריים המופיעים בחומש דברים?
ב] מה ציווה משה את השופטים?
תשובות.
הנושאים המופיעים בחומש דברים.
דברי המגיד מדובנא:"שאלתי את פי מורי ורבי,  הוא רבינו הקדוש הגאון החסיד מו"ה אליהו מווילנא זצוק"ל, מה ההבדל בין התורה הקדושה ובין  "משנה תורה" ואמר לי: כי הארבעה ספרים ראשונים היו נשמעים מפי הקב"ה בעצמו - דרך  גרונו של משה, לא כן ספר דברים, היו ישראל שומעים את דברי הספר הזה כאשר שמעו דברי הנביאים אשר אחר משה, אשר הקב"ה אמר אל הנביא היום וליום המחר, הלך הנביא והשמיע החזון אל ישראל, ואם כן בעת אשר דיבר הנביא אל העם, כבר היה נעתק ממנו הדיבור האלוקי, כך היה ספר דברים נשמע אל ישראל מפי משה רבינו ע"ה בעצמו" [אהל יעקב, ריש פר' דברים']
הגאון רבי אליהו מווילנא: מחלק את חומש "דברים" באופן הבא:  חמשת הפסוקים הראשונים הם הקדמה לחומש והם כוללים - שלוש פעמים לשון דיבור של משה:
א] "אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל" [ דברים א', א]
ב] "וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ [הכוונה לחודש שבט] בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ; דִּבֶּר מֹשֶׁה, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" [שם א, ג]
ג] "ְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר" [ שם א, ה]
שלושת לשונות אלה - יש בהם רמזים לגבי שלושה חלקי ספרנו - שהם כנגד- חומש "שמות", "ויקרא", ובמדבר"- תוכנם העיקרי הוא: הוראות חוקים ומשפטים לעם ישראל [וזאת  בניגוד לחומש בראשית המתאר את ההיסטוריה של האנושות במשך עשרים הדורות הראשונים ותולדות אבותינו].
החלק הראשון של הספר- מתחילתו עד סוף פרק רביעי כולל בעיקר דברי מוסר ותוכחה לעם:
המילים: "ואֵלֶּה הַדְּבָרִים" [שם א, א]- מרמזות לפתיחת  חומש "שמות" כנגד- "וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
החלק השני מתחילת פרק ה' עד פרק כ"ז, ח- כולל את עיקר התוכן- מתן חוקים ומשפטים לישראל לשון  הפתיחה: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל- מרמז על פתיחת חומש ויקרא: "וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה";
החלק השלישי
כולל מפרק כ"ז, ט- עד סוף החומש ועיקרו- קללות ברכות ושירות החותמות את החומש – לשון הפתיחה:
"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה"- מרמז לתחילת חומש במדבר: "וידבר  ה' אל משה"

 משה   מצווה ציוויים על השופטים.
רש"י מסביר את הפסוק:    "וָאֲצַוֶּה, אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר:  שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק",
ומבסס את דבריו על  הספרי: משה מצווה את השופטים להיות מתונים בדין - ואם בא דין זה לפני השופט, פעם אחת, או פעם שנייה ואפילו פעם שלישית, אל תאמר: כבר הדין הזה מוכר לי, אלא יש לדון בכל דין - כלומר השופטים נצטוו לשמוע- לשאת ולדון בדין.
הסבר זה  מסביר: את הטעם-מדוע נצטוו השופטים "לשמוע"- שהרי אין אפשרות לשפוט טרם השמיעה -"שמוע"- - מובנו- הבנה , כמו: "דבר נא אל עבדך ארמית כי שומעים אנחנו" [מ"ב, י"ח, כ"ו]
"בָּעֵת הַהִוא"- מרגע שהתמנו  להיות שופטים הדבר מקבל את המשמעות: שאין המצב כמו בעבר-  שהם היו ברשות עצמם- אלא מעכשיו – הם  משועבדים לציבור.
גם בפרשת קדושים מדובר על משפט צדק:
"בְּצֶדֶק, תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" [ויקרא י"ט, ט"ו] אלא ששם מצווה זו נאמרה לכל עם ישראל ולאו דווקא אל השופטים. שהרי כתוב:
"דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל", [ויקרא י"ט, ב]
רש"י מסביר את המילים:
"וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ". 
באמצעות שני פירושים:
א] "גֵּרוֹ"- זה בעל דינו שאוגר עליו דברים.
ב] אף על ענייני דירה בין חלוקת אחים- אפילו בין תנור לכיריים.
בפירוש זה- רש"י מבסס את הסברו על [ מסכת סנהדרין ז] לפיו ישנה ירושה - בית עם עלייה ,לכן יש להעריך את הבית והעליה בכסף- ולבצע חלוקה שווה בין שני האחים היורשים.
וכך גם "גרו" מרמז על תנור וכיריים - לשון מגיר-  דברים השייכים לדירה-אם יש בירושה- תנור וכיריים, הרי –התנור  בעל ערך רב יותר מאשר הכיריים, לכן מעריכים יחד את שווים הכספי ומחלקים בין שני האחים את הסכום באופן שווה.
לגבי המילים-: "לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט "מסביר רש"י:  אותו אדם הממונה להושיב את הדיינים, אל יאמר: פלוני- הוא נאה, או גיבור- לכן אושיב אותו כדיין, איש פלוני הוא קרוב שלי- לכן אושיב אותו דיין בעיר ,למרות שאינו בקי בדינים- כתוצאה מזה- יכול להיווצר  מצב  שהדיין  נותן פסק דין שגוי- מחייב את הזכאי ומזכה את החייב.- וזו הכוונה שאותו אדם שמינה את הדיינים האלה בדרך זו- נחשב שעבר על האיסור:
"לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט"
 "כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן" – על כך רש"י מביא   שלושה פירושים:
א] בעיני הדיין צריך שיהיה חביב עליו דין פרוטה כדין מאה, שלא יסלק את ההוא עם  הסכום הקטן שבא ראשון לפניו - כדי  להיות אחרון.
ב] שלא יעשה הדיין חישובים- זה עני ואילו חברו עשיר ולכן  מצווה לפרנס את העני – לכן  יזכה את העני ונמצא שהוא מתפרנס בנקיות.
ג] או שאומר: איך אני פוגם בכבודו של העשיר –זה בשביל דינר אזכה אותו עכשיו וכשיצא החוצה- אגיד לו שייתן לעני את מה שחייב לו.
"לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ"
על כך שני הסברים: רש"י מסתמך על הספרי:
א] לא תראו - "שאם באים שניים לדין  לפניך- עד שלא תשמע את דבריהם אתה רשאי לשתוק, משתשמע את דבריהם אי אתה רשאי לשתוק " [מסכת סנהדרין ו]
ב] "לא תגורו מפני איש" שמא תאמר: מתיירא אני מפני פלוני שמא יהרוג את בני, או שמא ידליק את גדישי, או שמא יקצוץ את נטיעותיי- תלמוד לומר- לא תגורו מפני איש"
הכוונה שהדיין לא ישאיר את פסק הדין אצלו ואל ימנע לזכות את הזכאי ולחייב את החייב.
"כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא";
 הלמד של לאלוקים מובנה  כמו:
"לַיהוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ" [תהלים כ"ד, א]
אונקלוס תירגם: דין ה' הוא!
ההסבר הוא: כשהשופט אינו פוסק דין צדק ומטה משפט וגורם  לאדם שלא חייב באמת - שישלם סכום מסוים- דבר זה גורם שבסופו של דבר אלוקים ישלם  לאותו אדם!
"וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם, תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו".
 הסברו של רש"י : משה פונה לשופטים ואומר להם: כי דבר שהשופטים מתקשים בו - ייגשו  אליו.
הספרי מביא מדרש:
היות ומשה אמר לשופטים:
"תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו" ולא דייק בלשונו  -היינו- לא אמר: תקריבון אלי כדי שאפנה לה'?
 לכן בזמן שבאו בנות צלופחד אליו - לתבוע נחלה בארץ ישראל- נסתלקה ממשה  ההלכה והיה צריך לפנות אל ה' בשאלתן- כיצד לפסוק ?
כך היה גם עם שמואל הנביא שהלך למשפחת ישי לבחור מלך לישראל והוא היה בטוח- שאליאב ראוי להיבחר למלך- בגלל מראהו החיצוני , לכן אמר לו ה':
"אַל-תַּבֵּט אֶל-מַרְאֵהוּ וְאֶל-גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ--כִּי מְאַסְתִּיהוּ:  כִּי לֹא, אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם--כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב". [שמואל-א, ט"ז, ז]
הרמב"ם בהלכות סנהדרין [כ, ז] מונה שבעה דברים החייבים להופיע אצל השופטים והדיינים
א] חוכמה [בקיאות בתורה], ב] ענווה, ג] יראת שמים.  ד] שנאת ממון, ה] אהבת האמת. ו] אהבת הבריות. ז] בעלי שם טוב.
כל הנקודות האלה  מופיעים בפרשת יתרו [חומש שמות י"ח, כ"א]
משה אומר בהמשך דבריו:כי ציווה את השופטים לשפוט משפט  צדק. לא להכיר פנים , הכוונה שאינם רשאים לפסוק את הדין על פי הבעות הפנים של בעלי הדין ולא על פי המראה החיצוני, אלא להוציא פסק דין על פי עובדות בדוקות .[רבי ליבוש חריף]
 יהי רצון שתפילתנו –תתגשם במהרה : "הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה וּמְלוֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה ה' לְבַדְּךָ בְּרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 10 ביוני 2020

משה וזעקתו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה וזעקתו.


 שיר מאת: אהובה קליין ©


משה ניצב על הסלעים

מתפלל  זועק לאלוקים

נרעש נפחד מבקש רחמים

על עוון העם והמרגלים.



כואב כישלון שליחותם

כפויי טובה חטאו בלשונם

נתנו דרור לחזיונות  ותעתועים

חיש העם למצרים מתגעגעים.



 חסדי ה' שכחו

 נשאו קולם ובכו

 בכיים נשמע למרחקים

 זורע אש בשדה קוצים.



 משה מנגן על מיתרי הלב

 מבקש רחמים מאב אוהב

 מלך מלכי המלכים מקשיב

 מנהיג דגול אותו יחשיב.



אלוקים  מתרעם על העדה

 מכבד נבחרי ההנהגה

במדבר ימותו מוצאי הדיבה

ולישראל יעלו מוקירי הטובה.

 הערה: השיר בהשראת פרשת שלח [חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 21 באפריל 2020

ציורי תנ"ך/ משה מזהיר את אהרון ובניו הנותרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by  Ahuva Klein- Moshe warns Aaron the Cohen and HIS  remining sons


"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו    .....
וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ, פֶּן-תָּמֻתוּ    "

 [ויקרא י, ו-ז]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 4 בפברואר 2020

פרשת בשלח -פרעה ועבדיו מתחרטים על יציאת בני ישראל?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בשלח- מדוע פרעה ועבדיו מתחרטים על יציאת ישראל ממצרים?

מאת: אהובה קליין.


היצירות שלי לפרשה:

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/   קצין מצרי מבשר לפרעה על יצאת בני ישראל ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים- "לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת" /  ציירה: אהובה קליין (c)




ויוגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל- העם ...ויאסור את- רכבו ואת עמו לקח עימו"

[שמות י"ד,ו]



ציורי תנ"ך/ פרעה אוסר את  סוסו למרכבה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


 ציורי תנ"ך/ משה מרים את מטהו  בקריעת ים סוף/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל רואים את  יד  אלוקים[הנס]/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ יציאת מצרים ושירת הים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ עמוד האש  בלילה במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עמוד הענן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מלאך ה' הולך לפני מחנה ישראל / ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ משה ממתיק את המים במרה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/בני ישראל חונים באילים /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ איסוף המן  במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ איסוף השליו במדבר/ ציירה:אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מלחמת עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/" כי- מחה אמחה את זכר עמלק.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

בפרשה זו מתארת לנו  התורה- באיזה אופן יצאו בני ישראל ממצרים ומה אירע לפרעה כאשר  נודע לו הדבר:

"וְחִזַּקְתִּי אֶת-לֵב-פַּרְעֹה, וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם, וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל-חֵילוֹ, וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְהוָה; וַיַּעֲשׂוּ-כֵן.  וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, כִּי בָרַח הָעָם; וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו, אֶל-הָעָם, וַיֹּאמְרוּ מַה-זֹּאת עָשִׂינוּ, כִּי-שִׁלַּחְנוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ.  וַיֶּאְסֹר, אֶת-רִכְבּוֹ; וְאֶת-עַמּוֹ, לָקַח עִמּוֹ.  וַיִּקַּח, שֵׁשׁ-מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר, וְכֹל, רֶכֶב מִצְרָיִם; וְשָׁלִשִׁם, עַל-כֻּלּוֹ.  וַיְחַזֵּק יְהוָה, אֶת-לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיִּרְדֹּף, אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, יֹצְאִים בְּיָד רָמָה וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם, וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל-הַיָּם, כָּל-סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה, וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ--עַל-פִּי, הַחִירֹת, לִפְנֵי, בַּעַל צְפֹן...."  [שמות פרק י"ד, ד-י' ]

השאלות הן:

א] מי בא לבשר לפרעה שבני ישראל כבר יצאו לדרך?

ב] מדוע  פרעה ועבדיו התחרטו על  יציאת בני ישראל ממצרים?

תשובות.

פרעה מתבשר על יציאת  ישראל.

רש"י מסביר: פרעה שלח את הקצינים הממונים על העבדים  ללוות את בני ישראל -למשך שלושה ימים שבסופם היו צריכים לשוב חזרה  למצרים .כיוון שראו שבני ישראל אינם חוזרים ,באו מיד והודיעו לפרעה-ביום הרביעי ואז  ביום רביעי וחמישי המצרים ובראשם פרעה רדפו אחריהם.

 רש"י  מביא את דברי מכילתא   ובכך משיב על השאלה: וכי עד כה פרעה לא ידע שבני ישראל יצאו ממצרים? אלא  עתה נודע לו שהם הלכו - שלא על מנת לשוב בתום שלושה ימים.

מכילתא מביא כמה דעות בנוגע למבשרים:

א] הקצינים הממונים על העבדים בישרו זאת לפרעה.

ב] דורכיות הודיעו לו - שומרים.

ג]  עמלק בא לבשר לו.



הרמב"ן מסביר: כאשר הגיעו בני ישראל- ל- פי, הַחִירֹת, דבר זה נודע  לפרעה ואמר: הרי העם ברחו והם נבוכים במדבר ואינם הולכים כהבטחתם למקום ידוע לזבוח זבחים  ומה גם שיצאו בשירה ,בשמחה ובתופים וכינור - כיאה לאנשים הנגאלים מעבדות לחירות ולא כעבדים המתכוננים לשוב לעבודתם , כל זה הוגד לפרעה.

חרטתם של פרעה ועבדיו.

האגדה מספרת: בעוד המצרים היו עסוקים בקבורת  בכוריהם שמתו במכה העשירית, ויהי כעבור שלושה ימים -קמו אנשים רבים ממצרים לרדוף אחרי בני ישראל ולהשיבם מצרימה.

הם החלו מתחרטים ואומרים זה לזה:" מה זאת עשינו, כי שילחנו  את העברים אשר עבדו לנו את כל עבודותינו בבית ובשדה חינם אין כסף ! הבה נתאספה כולנו והשבנו אותם בחוזקה.

רש"י מתייחס בהמשך למילים: "וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה.."- נהפך פרעה ממה שהיה, שהרי אמר להם:

"קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת יְהוָה כְּדַבֶּרְכֶם".[שם י"ב, ל"א]

כעת גם נהפך לב עבדיו שבעבר  היו אומרים: "עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם"  [שם, י, ז] אך כעת נהפכו גם הם לרדוף אחרי בני ישראל כדי להחזיר את הממון שהשאילו להם, גם בדברים אלה מסתמך רש"י על מכילתא.

בדרך כלל במקרא "הפיכת הלב" מבטא שינוי מהותי בטבע האדם - כפי שנאמר על שאול [שמואל-א.י, ו]

"וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ יְהוָה וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר".

עוד נאמר:[שם, י, ט]

"וְהָיָה כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת מֵעִם שְׁמוּאֵל וַיַּהֲפָךְ לוֹ אֱלֹהִים לֵב אַחֵר"

וכן נאמר על המצרים אחרי מות יוסף:

"הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו". [תהלים  ק"ה, כ"ה] – לכן  הפיכת הלב-  משמעה- חרטה על מה שסוכם.

בעל  "חמדת שלמה" מסביר:  כי רק על עבדי פרעה  מפרש רש"י למה הפכו ליבם לרדוף אחרי בני ישראל? וזאת כדי להשיב לעצמם את ממונם שהשאילו להם טרם צאתם, אך על פרעה לא מוסבר מדוע התחרט והתשובה לכך היא: כפי שהכתוב מגלה לנו את הטעם:

"וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם.."  [שמות י"ד, ד] וזאת מפני שרק פרעה הרשיע הרבה ,לכן נענש בחיזוק הלב וזאת בניגוד לעבדיו שדווקא המליצו לשחרר את בני ישראל ממצרים.

מכאן ניתן להבין: מדוע ציווה הקב"ה לבני ישראל להשאיל מהם כסף וזהב.. ולא כפה על המצרים לתת  להם רכוש במתנה, אלא שמלך מלכי המלכים נתן למצרים עילה לרדוף אחרי ישראל בשביל הממון.

על פי שו"ת בית הלוי: האמת  היא, שמטרת  פרעה  להעביד את ישראל- לא הייתה לשם תועלת כי  "למען ענותו בסבלותם" ולהשכיח את תורת ה' ,זאת על מנת למנוע מהם שיתעלו על המצרים באמונתם הנעלה, ולא הסתפקו  ברווח הכספי שהיה להם מעבודתם ,אלא הטילו עליהם גם שרי מיסים לענותם, אך בסוף נשברו   ונכנעו לבקשת משה- מפני שראו  שעם ישראל מתחזק באמונתו- לכן הבינו שהם לא הצליחו לדכא את אמונתם, אך כשחלף לו הזמן המצרים החלו להבין כי מלבד קנאת הדת - בני ישראל היוו עבורם מקור פרנסה חשוב והצטערו באומרם:

"מַה-זֹּאת עָשִׂינוּ, כִּי-שִׁלַּחְנוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ". 

על פי  "שפתי כהן". פרעה ידע היטב ,אם היהודים לא יישארו במצרים- אזי עתיד הוא לאבד את כל ממשלתו - כי יכול היה לנצל את שלטונו רק לגבי בני ישראל שאותם אפשר לנגוש ולענות ללא כל הפרעה וכך הוא מאז ומתמיד: שונאי ישראל עולים לגדולה על ידי נגישת יהודים , היות וכלפי היהודים הם יכולים בנקל להפגין את שלטונם כפי שנאמר: כל המיצר  לישראל נעשה ראש.

ה"אור חיים" הקדוש שואל, וכי היה צורך להטעות את פרעה  ולבקש שבני ישראל ילכו רק לשלושה ימים לזבוח זבחים לה' ואחרי כן ישובו למצרים. ועוד ציווה את ישראל להשאיל כלים וממון מהמצרים, ואיך הקב"ה מצווה לעשות דברים מתוך עורמה?

ברור הדבר, שהקב"ה  מסוגל להשיג את מטרותיו בדרכים טבעיות, אלא הקב"ה רוצה ללמד את עם ישראל את דרך המלחמה לדורות- כיצד צריך עם נרדף  להתנהל מול אויבים המאיימים עליו:

התכלית: להרוג  את האויב ,כי כל עוד אויבי ישראל רודפים אחרינו, אין עם ישראל יכולים לשבת  במנוחה במקומם. תמיד יחושו מאוימים ויחיו בפחד מהעתיד הצופן להם מצב לא בטוח- הן מפני איומים והן מפני מלחמות שעלולות להפר את שלוותם.

לכן כדי לפתור את הבעיה הזו ולגרום לאויב  ליפול באופן מוחלט, בהחלט מותר ואף צריך להתנהג מולו בעורמה - ההתמודדות מול האויב מתנהלת עם השפה שלו, כפי שנאמר:

"עִם נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל". [תהלים י"ח, כ"ז] מול רשע  יש להשתמש בכל התחבולות ומצווה לחסלו באופן טוטלי כפי שנאמר:

"הַבָּא לְהֹרְגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ"- המקור: מהתלמוד הבבלי - בפירוש לשמות כ"ב, פסוק א:,

 לכן ברור הדבר: שיש להשתמש בתחבולות שונות, כולל עורמה ושקר על מנת להביסו.[מתוך ספר: שו"ת הפרשה/ הרב יחזקאל שינפלד]

לסיכום, לאור האמור לעיל, אומנם לאחר מכת בכורות- פרעה  ועבדיו התירו לצאת לישראל מארצם ואף השאילו להם כסף וזהב ועוד.

אלא, שהם הוטעו בכך שהובטח להם- כי יציאת ישראל- היא לזבוח זבחים לה' ולשוב בתום שלושה ימים.

מתברר, שאלוקים מסובב הסיבות ,בכוונה ,הפך את לב פרעה ועבדיו ופעל  כלפיהם בעורמה- על מנת להעניק לעם ישראל הוראות  גם לדורות הבאים כיצד להתנהל מול אויב אכזר   השואף להשמיד את ישראל כפי שהכתוב אומר: "הַבָּא לְהֹרְגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ"

ההפטרה:
 שופטים פרקים ד'- ה'.

 מתוך ההפטרה- קטע:
"וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה, אֵשֶׁת לַפִּידוֹת--הִיא שֹׁפְטָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, בָּעֵת הַהִיא. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת-תֹּמֶר דְּבוֹרָה, בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית-אֵל--בְּהַר אֶפְרָיִם; וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַמִּשְׁפָּט. וַתִּשְׁלַח, וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, מִקֶּדֶשׁ, נַפְתָּלִי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל, לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן.   וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל-נַחַל קִישׁוֹן, אֶת-סִיסְרָא שַׂר-צְבָא יָבִין, וְאֶת-רִכְבּוֹ, וְאֶת-הֲמוֹנוֹ; וּנְתַתִּיהוּ, בְּיָדֶךָ.   וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק, אִם-תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי; וְאִם-לֹא תֵלְכִי עִמִּי, לֹא אֵלֵךְ.   וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ, אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ--כִּי בְיַד-אִשָּׁה, יִמְכֹּר יְהוָה אֶת-סִיסְרָא; וַתָּקָם דְּבוֹרָה וַתֵּלֶךְ עִם-בָּרָק, קֶדְשָׁה......"


ציורי תנ"ך/ דבורה אשת לפידות משוחחת עם  ברק/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ דבורה השופטת- תחת עץ התומר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ט"ו בשבט חל  בע"ה בשבוע הבא:
 הנה כמה ציורים  בנושא: העצים"


ציורי  תנ"ך/  הכרובים בפתח גן עדן/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שלמה המלך בונה  מקדש מגזעי עצים ששלח לו- חירם מלך צור/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר