‏הצגת רשומות עם תוויות מרגלים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מרגלים. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 14 ביוני 2022

פרשת שלח-המרגלים- והקשר להפטרה[ בספר יהושע ב]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת שלח -המרגלים- והקשר להפטרה.

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ המרגלים שבים  אל המדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי  תנ"ך/ עם ישראל דורש לרגל את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ המרגלים יוצאים לדרך/ציירה: אהובה קליין (c)


Biblical paintings

Spies picked grapes   in the Eshkol Stream

"ויבואו עד נחל אשכול ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשניים ומן הרימונים ומן התאנים"



ציורי תנ"ך/ בכיים של  המרגלים ועדת ישראל בליל תשעה באב/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי  תנ"ך/ המרגלים שבים למדבר בתום ריגול הארץ/ ציירה קליין (c)

ציורי  תנ"ך/ משה מתפלל לה' שיסלח למרגלים ולעם/ ציירה: אהובה קליין (c)




"דבר אל--בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצית על--כנפי בגדיהם לדורותם ונתנו על- ציצית הכנף פתיל תכלת"

[במדבר ט"ו,ל"ח]

ציירה: אהובה  קליין (c)





ציורי תנ"ך/ המקושש/ ציירה: אהובה קליין(c) 


ציורי תנ"ך/ המעפילים לראש ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)

יצירותיי להפטרה [יהושע ב']


 

ציורי תנ"ך/ יהושע שולח מרגלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] [מתוך ההפטרה]

"וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים, חֶרֶשׁ לֵאמֹר, לְכוּ רְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְאֶת-יְרִיחוֹ"

[יהושע  ב, א']


ציורי תנ"ך/  רחב משוחחת עם שליחי מלך יריחו/ ציירה: אהובה קליין (c)
 "...וַתֹּאמֶר כֵּן, בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים, וְלֹא יָדַעְתִּי, מֵאַיִן הֵמָּה"
[יהושע ב, ד]

פרשת שלח מתארת את רצון העם לרגל את ארץ ישראל וה' נותן על כך הסכמה  למשה - כפי שהכתוב מתאר:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:  אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו, תִּשְׁלָחוּ--כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם.  וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל-פִּי יְהוָה:  כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵמָּה". [במדבר  י"ג, א- ד]

בהפטרה אנו קוראים על שליחת שני מרגלים על ידי יהושע: לראות  את הארץ ואת יריחו כפי שהכתוב מתאר:

"וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים, חֶרֶשׁ לֵאמֹר, לְכוּ רְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְאֶת-יְרִיחוֹ; וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית- אִשָּׁה זוֹנָה, וּשְׁמָהּ רָחָב--וַיִּשְׁכְּבוּ-שָׁמָּה.  וַיֵּאָמַר, לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ לֵאמֹר:  הִנֵּה אֲנָשִׁים בָּאוּ הֵנָּה הַלַּיְלָה, מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל--לַחְפֹּר אֶת-הָאָרֶץ. וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יְרִיחוֹ, אֶל-רָחָב לֵאמֹר:  הוֹצִיאִי הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלַיִךְ, אֲשֶׁר-בָּאוּ לְבֵיתֵךְ--כִּי לַחְפֹּר אֶת-כָּל-הָאָרֶץ, בָּאוּ.  וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת-שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, וַתִּצְפְּנוֹ; וַתֹּאמֶר כֵּן, בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים, וְלֹא יָדַעְתִּי, מֵאַיִן הֵמָּה.  וַיְהִי הַשַּׁעַר לִסְגּוֹר, בַּחֹשֶׁךְ וְהָאֲנָשִׁים יָצָאוּ--לֹא יָדַעְתִּי, אָנָה הָלְכוּ הָאֲנָשִׁים; רִדְפוּ מַהֵר אַחֲרֵיהֶם, כִּי תַשִּׂיגוּם". [יהושע ב, א-ד]

השאלות הן:

א] מדוע נשלחו המרגלים ביד משה לתור את הארץ?

ב] מה הייתה מטרת יהושע בשליחת המרגלים  ליריחו?

תשובות.

משה שולח מרגלים  לתור את הארץ?

"נתיבות שלום" מסביר: הציווי של ה' אל משה: "שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים"   יש בכך כוונה - כי הדבר יהיה  כפי דעתו של משה - שהרי ,למשה הייתה מטרה שונה בשליחת המרגלים, לעומת  דעת המרגלים:

מטרת משה לא הייתה מטרה גשמית - לבדוק את טיב הארץ, אלא לבדוק את מצבה הרוחני , הרי קדושת ארץ ישראל היא  גבוהה ביותר, אך לעומת זה כוחות הסט"א = הטומאה היו גדולים ביותר ומרוכזים בארץ ישראל, כפי שמתואר:  עמלק היה יושב בארץ הנגב והחיתי היבוסי והאמורי  יושבים בהר והכנעני היה יושב על הים ועל יד הירדן.

כל אלה נחשבו לכוחות הקליפה הגדולים שהקיפו את ארץ ישראל-לכן  היה צורך לרגל- כדי לדעת מה כוח הקליפה הזה בבחינה רוחנית כדי לדעת ולהכירם. ומהי הדרך הנכונה להילחם נגדם.

זו הכוונה במילים:" וּרְאִיתֶם אֶת-הָאָרֶץ, מַה-הִוא; וְאֶת-הָעָם, הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ--הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה.." מהו כוח –היינו- הקליפה ומהי הדרך לשבור כוחות אלה.

כמו כן , לבדוק אם היא טובה ,או רעה. כי יש ארצות שטיבם לגדל אנשים טובים בעלי תכונות נפש טובה, אך מנגד יש ארצות שטבעם לגדל אנשים רעים שתכונת נפשם רעה- לכן שלח משה את המרגלים לבדוק מה מזגה הרוחני טרם יכנסו לארץ ישראל - כדי לדעת כיצד להתגבר על כוחות הטומאה ,מהטעם הזה היה צורך לשלוח דווקא את  ראשי העם שביכולתם להעריך מהו המצב הרוחני  בארץ.

הרב שמואל אליהו מביא את דעתם של רבי יוסף  קארו והמגיד: אדמת ארץ ישראל יש בה מעלה מיוחדת - שמכפרת על עם ישראל - יש בה משהו מטהר- ההולך בה ארבע אמות מכפר לעולם הבא -

"הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ". [דברים ל"ב, מ"ג] הקב"ה  שולח את המרגלים בעבור חטאיהם  לפי שחטאו בחטא העגל , גם במצרים היו ב - מ"ט שערי טומאה. חכמים היו מנשקים את אדמתה- אלא שגם בחומר של ארץ ישראל  יש קדושה. ארץ חמדה טובה.

אלו דברים של קודש הקודשים, ומה שהם לא תקנו - עלינו מוטל לתקן.

מנגד, מטרת המרגלים  הייתה שונה - מטרה גשמית: לפי שהיו סבורים כי ההנהגה הנסית של ה' הייתה רק עד הכניסה לארץ ,אך בארץ ישראל עם ישראל ישוב להיות אומה טבעית - בדומה לכל ארצות הגויים. ועל כן הם שאפו לדעת איך יכבשו את הארץ באופן  טבעי.

מטעם זה, אלוקים הסכים שמשה  ישלח מרגלים על פי  דעתו - כדי לבחון את המצב הרוחני בארץ וכיצד להתגבר על כוחות הסט"א משום כך  נגזרה מיתה על המרגלים שלא זכו להיכנס לארץ ישראל היות ולא הייתה להם אמונה בכוחה העל טבעי של הארץ !

מסיבה זו  אינם יכולים לרשת את הארץ. אלא רק הדורות הבאים שהאמינו בכוחה העל טבעי של הארץ -זכאים יהיו  לרשת אותה , מתוך כוח האמונה הפשוטה - יזכו לבוא ולרשת את הארץ.

דוד המלך אומר על המרגלים:

"וַיִּמְאֲסוּ, בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה;    לֹא-הֶאֱמִינוּ, לִדְבָרוֹ". [תהלים ק"ו, כ"ד] המשמעות: שהם לא האמינו בהנהגה העל טבעית של ה'  בארץ ישראל , זוהי כפירה בקדושת הארץ. היו סבורים שההנהגה בארץ היא כמו בשאר הארצות  והרי כאשר נכנסו הדורות הבאים לארץ ישראל נבקע להם הירדן לפי שבכניסתם לארץ חשו את ההנהגה הנסית של ה'. כפי שכתוב:

" אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". [ דברים י"א, י"ב]

מטרת יהושע בשליחת המרגלים.

תפקידו של יהושע להכניס את עם ישראל אל תוך ארץ ישראל- דבר  שלא זכה לו משה. לכן הוא שולח שני מרגלים שמטרתם נושאת אופי צבאי,  הם נשלחים מן השיטים - שהוא מקום קרוב לארץ ישראל- השליחות נועדה לבדוק מהיכן נוחה הארץ להיכבש ? כדרך ששולח שר צבא - חלק מחייליו לרגל את הארץ.

נאמר: "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים, חֶרֶשׁ לֵאמֹר.."

על המילה: "חֶרֶשׁ" כמה פירושים מעניינים:

א] המלבי"ם סבור: כי  יהושע שולח את שני המרגלים "חרש"- בשתיקה - כדי שהדבר לא יתפרסם בכל בני ישראל. אלא רק יהושע היה בסוד העניין - הוא מצווה אותם בעיקר לבדוק את יריחו לפי שמשם רצו להיכנס לתוך הארץ.

ב] שואלים חז"ל: מדוע נאמר: "חרש לאמור"?  כי המרגלים נוהגים ללכת חרש- בשקט ובהסתר ולא בגלוי שאם לא ינהגו כך, עד מהרה, חס ושלום, יתגלו לאויב ויתפשו.

ג] חז"ל מביאים  פירוש מעניין במדרש רבה: "אל תקרי חרש אלא חרש"- כלומר עשו את עצמם כקדרים המוכרים כלי חרס,  מתנהגים כאנשים פשוטים -ללא כל חשיבות מיוחדת.

ג]  על פי רש"י - יהושע ביקש מהמרגלים שיעשו עצמם חרשים וכך יוכלו להאזין לדברים שאנשי המקום לא יסתירו מהם שהרי יחשבו שהם אינם שומעים..

מרגלים אלה מגיעים לביתה של רחב.

מדרש אגדה תנחומא [ שלח א]: שני המרגלים היו: פנחס וכלב בן יפונה.

פנחס עמד לפני השליחים של מלך יריחו ולא ראוהו - לפי שהיה כמלאך.

מי הייתה רחב?

על פי תרגום יהונתן [שמביא רש"י]: היא הייתה אישה פונדקאית- מוכרת מיני מזונות.

לפי הסבר זה: מתאים ההסבר שהיא הייתה בעלת  פונדק אורחים הבאים  בשערי בעיר.

על פי פשוטו של מקרא לכאורה המקום מתאים ביותר למעשה זנות בהיותו בשערי העיר.

המלבי"ם מוסיף ששמה - "רחב" הייתה מפורסמת בשמה כי ידעה סודות רבים של אנשי  הארץ. ורבים שהיו עוברים שם נכנסים  ושכבו שם.

על פי פרשנים: ביתה היה צמוד  לחומה.

יש הסוברים שהיא אכן עסקה במקצוע העתיק בעולם ,לפי שתמוה הדבר שברגע שהמרגלים הגיעו - הדבר הראשון שעשו נכנסו  לביתה ונאמר ששכבו שם.

מלך יריחו שמע על מרגלים אלה וסבור היה: שבאו לרגל אחר  סודות הארץ לפיכך -  שלח שליחים אל רחב ודרש שהיא תוציא אותם החוצה, אך היא החביאה אותם ולשליחים אמרה: שהמרגלים כבר עזבו את המקום בחשכה בדיוק בזמן שעמדו לנעול את השער של העיר  – אך לא ידוע לה לאן הלכו?  אנשים אלה הלכו  לשער - עד מקום מעבר המים של הירדן וסגרו את השער אחריהם כי אולי המרגלים הם עדיין בתחום יריחו.

אך למעשה לאחר שרחב בחכמתה  סילקה את השליחים כעת החביאה את המרגלים בעליית הגג וטמנה אותם בצמר גפן.

טרם שנתם ,עלתה רחב אל המרגלים ובקשה מהם שישבעו לה בה': היות ועשתה עמם חסד ויודעת שהארץ תיכבש על ידי עם ישראל - מבקשת שבה ובמשפחתה לא  יפגעו בזמן הכיבוש. אכן הם הבטיחו לה שכך ינהגו.

היא הורידה אותם בעזרת חבל בעד החלון והאיצה בהם שיסתלקו מהר והציעה להם להימלט לכיוון ההר ושם להסתתר במשך שלושה ימים. עד חלוף הסכנה. הם  בקשו ממנה

א] לקשור את חוט השני בחלונה - כסימן היכר לביתה.

ב] שתאסוף את כל משפחתה המורחבת לתוך ביתה.

ג] עליה לשמור בסוד את קשירת החבל האדום בחלון.

היא הסכימה ולאחר שהורידה אותם, עשו כדבריה וברחו להסתתר בהר . כאשר חזרו אל יהושע אמרו לו: שלפי כל הנסים שקרו להם- הם יודעים- כי תושבי המקום חוששים מפני ישראל וה' יעזור להם לכבוש את יריחו.

לסיכום לאור האמור לעיל: לומדים אנו על הקשר להפטרה בספר יהושע: מדובר בשליחת מרגלים בפרשתנו וגם בספר יהושע - שם נשלחו המרגלים בידי יהושע- ביוזמתו למטרה צבאית לחשוף את נקודות התורפה בעיר יריחו שהייתה מבוצרת היטב והשליחות הסתיימה  באופן חיובי.

מנגד,  שליחת המרגלים בידי משה - הייתה בציווי ה'- אך הסתיימה באופן  רע - שנתן את  אותותיו עד ימינו אנו, יהי רצון שעם ישראל יקיים את מצוות התורה הן בין אדם למקום והן בין אדם לחברו ויתקיימו דברי דוד המלך:

"וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;  וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ. בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו     וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ; הַלְלוּ-יָהּ". אמן ואמן.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אִישָּׁה בְּפֻונְדַּק דְּרָכִים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

אִישָּׁה בְּפֻונְדַּק דְּרָכִים.

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְליַיְן ©


וַיְהִי הַיּוֹם נִשְׁלְחוּ מְרַגְּלִים

בִּידֵי יְהוֹשֻׁעַ מִן הַשִּׁטִּים

לָתוּר בְּאֶרֶץ סוֹדוֹת וְרָזִים

לְתוֹךְ יְרִיחוֹ בַּלַּאַט נִכְנָסִים.

 

לְפֶתַע , יְגַלּוּ פֻּונְדָּק דְּרָכִים

חִישׁ עַל הַדֶּלֶת נוֹקְשִׁים

אִשָּׁה נָאָה בִּפְנֵיהֶם נִצֶּבֶת

מְעִיפָה מַבָּט, לִרְצוֹנָם שׁוֹאֶלֶת.

 

זֹאת רָחָב  - לָהּ לֵב זָהָב

אוֹתָם טָמְנָה בַּעֲלִיַּת הַגַּג

 הַשְּׁמוּעָה עָשְׂתָה כְּנָפַיִם

 מֶלֶךְ יְרִיחוֹ חֲשָׁשׁ כִּפְלַיִם.

 

עַתָּה שָׁלַח אֵלֶיהָ שְׁלִיחִים

פָּקַד עָלֶיהָ לְהוֹצִיא הַזָּרִים

מִפֶּתַח בֵּיתָהּ יָצְאָה מְחַייֶּכֶת

הָאֱמֶת  לָהֶם אֵינָהּ מַגֶּדֶת.

 

אֵינָהּ יוֹדַעַת הֵיכָן נֶעֶלְמוּ

שֶׁמָּא מִשַּׁעַר הָעִיר נִמְלְטוּ

הַצָּעָתָהּ: לְמַהֵר בְּעִקְבוֹתָם

לְהַשִּׂיגָם בְּמִסְתּוֹר  מֵחֲבוּאָם.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת הַהַפְטָרָה [בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ פֶּרֶק ב] לְפָרָשַׁת  שְׁלַח [חֻמָּשׁ בַּמִּדְבָּר]  

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 17 ביוני 2020

ציורי תנ"ך- משה מבקש רחמים על המרגלים ועל העם/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

Biblical paintings by Ahuva Klein- Moses prays


for the spies and the people of Israel

"סְלַח-נָא, לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה--כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ; וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה, מִמִּצְרַיִם וְעַד-הֵנָּה".
 [במדבר  י"ד, י"ט]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 10 ביוני 2020

משה וזעקתו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה וזעקתו.


 שיר מאת: אהובה קליין ©


משה ניצב על הסלעים

מתפלל  זועק לאלוקים

נרעש נפחד מבקש רחמים

על עוון העם והמרגלים.



כואב כישלון שליחותם

כפויי טובה חטאו בלשונם

נתנו דרור לחזיונות  ותעתועים

חיש העם למצרים מתגעגעים.



 חסדי ה' שכחו

 נשאו קולם ובכו

 בכיים נשמע למרחקים

 זורע אש בשדה קוצים.



 משה מנגן על מיתרי הלב

 מבקש רחמים מאב אוהב

 מלך מלכי המלכים מקשיב

 מנהיג דגול אותו יחשיב.



אלוקים  מתרעם על העדה

 מכבד נבחרי ההנהגה

במדבר ימותו מוצאי הדיבה

ולישראל יעלו מוקירי הטובה.

 הערה: השיר בהשראת פרשת שלח [חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 13 באוגוסט 2019

ציורי תנ"ך/ העם דורש לרגל את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
העלאת תמונות

Biblical paintings by Ahuva Klein-The people of Israel want to spy on the land


" וַתִּקְרְבוּן אֵלַי, כֻּלְּכֶם, וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ, וְיַחְפְּרוּ-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ; וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ, דָּבָר"

[ דברים, א,כ"ב]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 7 באוגוסט 2019

פרשת דברים- באיזה אופן ביקש העם- לרגל את הארץ?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת דברים- באיזה אופן ביקש העם- לרגל את הארץ?

מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ משה נושא דברים לעם/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ עגל הזהב/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות




ציורי תנ"ך/ בני ישראל דורשים לרגל את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ משה שולח מרגלים לתור את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)


 המרגלים  בנחל אשכול/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ המרגלים  מוציאים את דיבת הארץ רעה/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בכיים של המרגלים- שנהפך בכי לדורות, ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/  משה שופט את העם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ משה מצווה לנטוש את המדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל נוחלים את  הארץ המובטחת/ 

 ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ עמוד הענן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ עמוד האש במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הר שעיר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חוצים את נחל ארנון/ ציירה: אהובה קליין(c)


פרשה זו פותחת את החומש החמישי – חומש דברים- הנקרא  גם בשם: "משנה תורה"- שם זה מופיע בספר זה בפרשת: שופטים -בנושא מצוות המלך:

"וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם". [דברים י"ז, י"ח]

 ומופיע  שנית בספר יהושע בהקשר למזבח שבנה יהושע בהר עיבל: "וַיִּכְתָּב-שָׁם, עַל-הָאֲבָנִים--אֵת, מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה, אֲשֶׁר כָּתַב, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".  [יהושע, ח,ל"ב]

גם בתלמוד במסכת מגילה [ל"א, ע"ב]  – מופיע  שם זה בשאלה: – האם מברכים ברכת התורה –על התוכחה?

 "ספר משנה תורה"  מופיע  בבראשית רבא [פרשה ב', ה]

כמו שכתוב: "ויקרא אלוקים לאור יום, כנגד ספר משנה תורה  שמלא הלכות רבות"

שם נוסף  ניתן לחומש זה :"אלה הדברים" על שם תחילתו ,אך  במשך הזמן קיצרו את השם: "דברים"- תוכן  זה נאמר על ידי משה עצמו-מפי ה' בצורת נאום אל עם ישראל.

הרמב"ן סבור: כי החומש החמישי   הוא שימושי לכובשים את הארץ ואינו מכיל חידוש על מה שנמסר על הר סיני- אלא לדור שה' מטיל עליו את המשימה של כיבוש הארץ וההתנחלות ,יש כאן בספר הדרכה רוחנית  למתנחלי ארץ הבחירה.

בפרשה זו:

משה מזכיר לעם ישראל את נושא ירושת הארץ ומאשים  את עם ישראל על כך שדרשו לרגל את הארץ טרם הכניסה  לשם.

כדברי הכתוב: "רְאֵה נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפָנֶיךָ--אֶת-הָאָרֶץ:  עֲלֵה רֵשׁ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ--אַל-תִּירָא, וְאַל-תֵּחָת.  וַתִּקְרְבוּן אֵלַי, כֻּלְּכֶם, וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ, וְיַחְפְּרוּ-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ; וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ, דָּבָר--אֶת-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה-בָּהּ, וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן.  וַיִּיטַב בְּעֵינַי, הַדָּבָר; וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט". [דברים א, כ"א-כ"ב]

השאלות הן:

א] באיזה אופן ירשו עם ישראל- את ארץ ישראל?

ב] כיצד  ביקש העם לרגל את הארץ?

 תשובות.

ירושת הארץ.

 דעת מקרא מזכיר: את הבטחת הארץ  מתוקף ההבטחה- לאבותינו: אברהם, יצחק ויעקב כפי שנאמר בפרשה: "רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, אֶת-הָאָרֶץ; בֹּאוּ, וּרְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם, וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם".  [במדבר  א, ח]

 ארץ ישראל היא ירושה לעם ישראל- אין היא נחלת זרים –אלא נחלת אבות שניתנה  להם בשבועה- ועם ישראל באים לקחתה מדין ירושה.

לאברהם נאמר:

"לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת". [בראשית ט"ו, י"ח]

ליצחק נאמר:

"כִּי-לְךָ וּלְזַרְעֲךָ, אֶתֵּן אֶת-כָּל- הָאֲרָצֹת הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת-הַשְּׁבֻעָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ.  וְהִרְבֵּיתִי אֶת-זַרְעֲךָ, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ, אֵת כָּל-הָאֲרָצֹת הָאֵל"[  שם כ"ו, ג-ד]

וליעקב:

"וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ". [ שם ,כ"ח, י"ג]

רש"י מסביר :כי  כוונת ה'  שישראל רואים בעיניהם את ארץ ישראל ואין הדבר נובע מתוך שמועה ואילו היו בוטחים בדברי ה' ולא שולחים מרגלים לא היו נזקקים לכלי נשק כדי להילחם נגד האויבים.

שלושת האבות מוזכרים- כדי להוכיח שכל אחד מהם ראוי בפני עצמו לרשת את הארץ.

בקשת העם לרגל את הארץ.

רש"י: עורך השוואה בין  הזמן בו התאספו עם ישראל – אל משה לאחר  מעמד הר סיני - ובין הזמן בו התאספו אליו בבקשתם לרגל את הארץ.

כשבני ישראל  ניגשו אליו לבקש לרגל את הארץ- הם  עשו זאת  בערבוביה, ילדים דוחפים את הזקנים והזקנים דוחפים את ראשי השבטים.

 ואילו לאחר מעמד הר סיני נאמר:

"וַתִּקְרְבוּן אֵלַי, כָּל-רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְזִקְנֵיכֶם.  וַתֹּאמְרוּ, הֵן הֶרְאָנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֶת-כְּבֹדוֹ..." [דברים ה, כ] שם הילדים היו מכבדים את הזקנים והזקנים מכבדים את ראשי השבטים שילכו לפניהם.

דעת מקרא מסביר: עניין הזכרת המרגלים על ידי משה- במטרה להוכיחם על חטא המרגלים.

הוא מביא את דברי הספרי הסובר : כי כל הדרישה לרגל את הארץ הייתה באופן של  מהומה והתקהלות.

הערבוביה הזו רמוזה בתחילת פרשת "שלח לך" שם נזכרו לפי הסדר רק השבטים הראשונים בלבד: ראובן, שמעון, יהודה, יששכר ואילו הנשיאים שאחריהם אינם מופיעים באופן מסודר.

נשאלת השאלה, אם בזמן מתן תורה התקרבו עם ישראל אל משה בצורה הוגנת ,מדוע  קירבה זו מוזכרת כעת מול החוטאים העושים מהומה בעת בקשתם לרגל את הארץ?

בעל חידושי  הרי"ם מסביר: משה הוכיח את עם ישראל גם על  אותה קירבה. בזמן    שמיעת דברי תורה, מן הראוי להידחף ולהידחק-  כדי לשמוע טוב ולקבל יותר.

אך עם ישראל נהג הפוך, במקום שראוי היה להידחף- כולם נהגו במתינות  ובהוגנות  וכיבדו איש את רעהו, לעומת זאת במעשה המרגלים כולם התקרבו אל  משה בערבוביה ,בדחיפה ובדחיקה, כלומר, להקשיב לדברי תורה- התקרבו במתינות- אך לחטוא – עשו בלהט ההתלהבות!

מסופר בספר: "שארית יוסף": פעם שר של גויים ראה - כיצד יהודים באים לקנות קורבן פסח- באופן שהיו  נדחפים זה בזה. והצעירים היו דוחפים זקנים, כאשר העיר להם על התנהגותם, ענו לו: "בפני הקב"ה אין מיוחסים- הכל שווים בעשיית מצווה"

" וַתִּקְרְבוּן אֵלַי, כֻּלְּכֶם"

ספורנו מתייחס למילה: "כֻּלְּכֶם",- למרות שהיו להם ראשי שבטים- הם באו כולם!

בעניין זה של המרגלים, ביקש משה להוכיחם, כי עצם העניין שבקשו לרגל את הארץ -מראה כי אמונתם בה' נחלשה וזאת למרות שהוליכם במדבר ועשה להם ניסים גדולים .

המלבי"ם טוען :בפרשת שלח הכול נכתב בעת ההתרחשות והכל ידעו איך השתלשלו העניינים ,אבל כעת משדור המדבר מתו וקם דור חדש - היו יכולים לחשוב: כי שליחת המרגלים הייתה מצוות ה' ולא נתינת רשות לשליחות. על כן, משה הוצרך לספר כיצד התרחשו  באמת.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: משה מוכיח  את עם ישראל על אופן בקשתם לרגל את הארץ- התנהגות בלתי הולמת  שורשה - חוסר אמונה בהבטחת הארץ הטובה לישראל ולעניות דעתי – הבקשה אשר התנהלה מתוך מהומה וחוסר כבוד איש אל אחיו - נבעה  מתוך שנאת חינם  שתוצאותיה נותנת את אותותיה  גם בימים אלה -בהם אנו מבכים את חורבן בתי המקדש- ראשון ושני ומתענים בתשעה באב.

ההפטרה:
 "חזון ישעיהו בן אמוץ"
 קטע מההפטרה:

"חֲזוֹן, יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ, אֲשֶׁר חָזָה, עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם--בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ, מַלְכֵי יְהוּדָה.   שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ, כִּי יְהוָה דִּבֵּר:  בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי, וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי.  יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ, וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו; יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.   הוֹי גּוֹי חֹטֵא, עַם כֶּבֶד עָוֺן--זֶרַע מְרֵעִים, בָּנִים מַשְׁחִיתִים; עָזְבוּ אֶת-יְהוָה, נִאֲצוּ אֶת-קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל--נָזֹרוּ אָחוֹר.  עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד, תּוֹסִיפוּ סָרָה; כָּל-רֹאשׁ לָחֳלִי, וְכָל-לֵבָב דַּוָּי.   מִכַּף-רֶגֶל וְעַד-רֹאשׁ אֵין-בּוֹ מְתֹם, פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה; לֹא-זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ, וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן".

 [ישעיהו  א,א-ז]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר