‏הצגת רשומות עם תוויות מקדש. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מקדש. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 22 באפריל 2020

פרשת תזריע- היולדת המייחלת להגיע למקדש לאחר טהרתה./ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  תזריע- האישה המייחלת  למלא טהרתה -

להגיע אל המקדש.


מאמר מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי לפרשה:


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ טקס ברית המילה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ שמחת טקס ברית המילה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי  תנ"ך/ היולדת בספירת ימי טהרתה/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי  תנ"ך/ היולדת והקורבן/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי  תנ"ך/ היולדת וקורבנותיה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את האיש המצורע/ ציירה: אהובה קליין (c)

''

ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את הבגד  הנגוע/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך, כיבוס הבגד הנגוע/ ציירה: אהובה קליין(c) - TheMarker Cafe

ציורי תנ"ך/ כיבוס הבגד הנגוע/ ציירה: אהובה קליין.


העלאת תמונות


ציורי  תנ"ך/ שריפת הבגד הנגוע/ ציירה: אהובה קליין (c)





העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ מרים המצורעת יושבת בדד מחות למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c)

אבי הראל: צרעת - עונש על אי ההכרה בסמכות - ייצור ידע
ציורי תנ"ך/ עונשו של המצורע- בדד ישב מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c)


הפרשה פותחת בתיאור הולדת בן – ובמלאות  לו שמונה ימים נכנס בבריתו של אברהם אבינו ונימול בהמשך ישנו תיאור  מפורט של ימי טהרת היולדת:

"וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים, תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה; בְּכָל-קֹדֶשׁ לֹא-תִגָּע, וְאֶל-הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא, עַד-מְלֹאת, יְמֵי טָהֳרָהּ" [ויקרא  י"ב, ג-ד].

השאלות הן:

א] משמעות ברית המילה ביום השמיני?

ב] ימי הטוהר – ואיסור הקרבה אל הקודש.

תשובות.

משמעות ברית המילה.

 נאמר: "וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ"

ניתן להסביר: כי אדם שנולד  וחי בקרב בעלי חיים - המחקרים מוכיחים - כי  היה מתנהג בדומה להם. בדומה לכך, אם היה חי בקרב גויים היה לומד ממעשיהם ומתנהג  כמותם. נשאלת השאלה מה עושה את האדם ליהודי אמיתי? על כך בגמרא- מסכת יבמות [ס"א, ב] נאמר: "אתם קרויים אדם ואין הגויים קרויים אדם" התורה ולימוד התורה - הופכים  את האדם מחיית אדם למצב של צלם אנוש.

התורה משנה את האדם בהתנהגותו ביחס לשאר . אצל האדם רק אחרי שמונה ימים מיום הולדתו -  רואים את השינוי  בינו לשאר היצורים. – כי התינוק בהיותו בן שמונה ימים- נכנס בבריתו של אברהם אבינו ומקיים את מצוות התורה: "וכרות עמו הברית"- מצווה זו שנעשית במסירות נפש ,מהווה חותם אות ברית קודש, בכך האדם שונה מכל בעלי החיים ועופות למיניהם.

הבהמה נשארת תמיד בהמה, אבל האדם  לאחר ברית המילה נהיה אדם ממש - כי רק התורה , קיום המצוות ולימוד התורה – הלכה למעשה -  גורמים לו להיות שונה מיתר עולם החי. לכן תורתו של האדם מופיעה רק לאחר נושא - הבהמה ,החיה ועוף.

מכאן ניתן להבין את האמרה  במדרש רבה  בפרשתנו: "זכה אומרים לו אתה קדמת למעשה בראשית, ואם לאו, אומרים לו : יתוש קדם לך"

"שפת אמת" מפרש את דברי חז"ל: "אין צור כאלוקינו- אין צייר כאלוקינו"

הקב"ה ברא את האדם , צורה בתוך צורה, האדם באמצעות כוח  עבודתו פושט ולובש צורה, ומביא לידי כך את צורתו הפנימית –ההוייתית של אדם  מישראל.

המספר שמונה: הוא  מעל הטבע ,כיוון שהעולם נברא בשבעה ימים  שזה הטבע ועל כן שמונה הוא מעל הטבע ,גנוז בו  כוח אין סופי  לשרוד באופן  נסי לאורך כל הדורות ובמהלך כל הגלויות.

מצוות  ברית המילה מופיעה לראשונה בחומש בראשית:

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, וְאַתָּה אֶת-בְּרִיתִי תִשְׁמֹר--אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לְדֹרֹתָם. זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ, אַחֲרֶיךָ:  הִמּוֹל לָכֶם, כָּל-זָכָר.  וּנְמַלְתֶּם, אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם; וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם.  וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר--לְדֹרֹתֵיכֶם:  יְלִיד בָּיִת--וּמִקְנַת-כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן-נֵכָר, אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא.  הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ, וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ; וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם, לִבְרִית עוֹלָם.  וְעָרֵל זָכָר, אֲשֶׁר לֹא-יִמּוֹל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתוֹ--וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ:  אֶת-בְּרִיתִי, הֵפַר......"



"וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת-יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, וְאֵת כָּל-יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל-מִקְנַת כַּסְפּוֹ--כָּל-זָכָר, בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם; וַיָּמָל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתָם, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ, אֱלֹהִים.  וְאַבְרָהָם--בֶּן-תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע, שָׁנָה:  בְּהִמֹּלוֹ, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.  וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, בֶּן-שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה:  בְּהִמֹּלוֹ--אֵת, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.  בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, נִמּוֹל אַבְרָהָם, וְיִשְׁמָעֵאל, בְּנוֹ. וְכָל-אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת, וּמִקְנַת-כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן-נֵכָר--נִמֹּלוּ, אִתּוֹ". [בראשית י"ז, ט'- כ"ז]

חז"ל שואלים לגבי אברהם אבינו: מדוע לא קיים לפני הציווי האלוקי את - מצוות מילה כשם שקיים את  שאר המצוות?

על כך תשובתם היא: בברית יש שני שותפים, לכן אברהם חיכה לצווי האלוקי  מהסיבה-מצוות המילה בלא כריתת ברית אינה מתקיימת בפועל.

לעומת זאת, ביתר המצוות נאמר: "זריזים מקדימים למצוות"  [פסחים ד', ע"א] מסיבה זו אברהם קיים אותן  טרם הציווי מהקב"ה.

כפי שהתורה מציינת : הטעם למצוות ברית המילה:  אות בין עם ישראל לקב"ה. הברית נערכת ביום השמיני להיוולדו של הילוד.

רבינו בחיי אומר: חינוך הכהונה היה ביום השמיני למילואים - הטקס של ההכנות להשלמת המשכן ועבודת הכוהנים ורוב ענייני המשכן והמקדש סובבים על מספר  זה. בגדי הכהן הגדול היו שמונה. הם כללו: ציץ, חושן, אפוד, מעיל, כותונת, תשבץ, מצנפת ואבנט ומכנסי בד.

הבשמים- מהם הורכב שמן המשחה- היו גם שמונה.

גם הבדים במשכן היו  שמונה: שני בדי הארון, ושניים לשולחן, ושניים למזבח הזהב, ושניים למזבח העולה,

 הקורבנות  הוכשרו להקריבם רק לאחר שמונה ימים. גם, השיר שהלווים היו אומרים על הקורבנות- היו  בו שמונה  מיני כלי זמר. ויום הקמת המשכן היה ביום השמיני- שהוא ר"ח ניסן. על כן אין זה פלא כי גם התינוק נכנס בבריתו של אברהם- ביום השמיני להולדתו.

חז"ל אומרים: כי מצוות ברית המילה -מיוחדת במינה - היות ובניגוד לשאר המצוות שלפעמים יש בהן נגיעה אישית להשגה חומרית , או רדיפה אחר כבוד, דבר שעשוי  לפגום בערך המצווה ,הרי כאן אין שום סיבה להשגת רווח מסוים - לכן  מצווה זו נמצאת במדרגה גבוהה מאד, כמו שנאמר: "גדולה מילה, ששקולה כנגד כל המצוות שבתורה" [נדרים ל"ב, ע"א]

חז"ל מגיעים למסקנה חשובה: "כל דבר שנתנו ישראל נפשם עליו, כגון שבת ,מילה ותלמוד תורה- הרי אלו נתקיימו בידם ואין ניטלים"

כלומר- מצוות אלו – מתקיימות  לנצח

ימי הטוהר  והאיסור להתקרב אל הקודש

ה"חיזקוני" מסביר: אישה  שילדה בן - תשב שְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים- מהטעם:  כי זהו מספר  הימים שהאישה תשלים צורת הזכר בבטן לעומת הנקבה שמשלימה צורתה כפליים מהזמן הזה.

אדם צריך לדעת כי – כי לא יתכן מגע עם הקדושה ואין הוא יכול להיות בבחינת מקדש - מקום להשראת שכינה ,כל עוד לא מילא ימי טהרה לא התאמץ במשך תקופה ארוכה מאד כדי להיטהר מעוונות ומעשים רעים. טרם טהרה - לא תבוא הקדושה ! [על פי נועם אלימלך]

מעניינים דבריו של רבי יצחק ברואייר ב "נחליאל" המסביר את נושא הקדושה והטומאה: כל  מי שחושב כי האדם הוא רק בהמה  יותר מפותחת ואחרי המוות אין שום זכר לאדם, עצם החשיבה הזו – היא טומאה! לעומת זאת, כל  מה שרחוק מן המוות  ומסוגל להעלות את האדם מעל הבהמה - נחשב לטהרה.

למרות זאת, גם הטהרה אינה שלב סופי, אלא  תחנת ביניים בדרך לקדושה, כי אלוקים דורש שאנחנו נידמה לו בקדושה, כמו שנאמר: "כי קדוש אני"- האלוקות היא הקדושה המהותית של האדם ולאדם ניתנה שאיפה  תמידית להתגעגע לקדושה זו. התורה מדריכה אותנו: כיצד  ניתן להשתחרר   מהשעבוד לעבירות ותאוות - ולשאוף לעלות בסולם הקדושה, אך לעולם האדם לא יצליח להגיע להגשים את מטרת הקדושה במלואה, כי אלוקים בעצמו קדוש ולקדושתו אין קץ לעולם [על פי מלוא העומר]

אברבנאל סובר: כי התורה חוזרת בפרשת "קדושים" על כל המצוות שנאמרו  לפני , כן כדי להדגיש –כמה חשוב לקיים את המצוות בתודעת קדושה. מסיבה זו נאמרה פרשת "קדושים" גם בהקהל- כדי לחייב בברית את כל עם ישראל, לקיים את כל המעשים והמצוות מתוך שאיפה ורוממות.

הרמב"ם בספר :"המורה.." חלק ג,, מ"ז] הפירוש לציווי: "קדושים תהיו- להתקדש בקיום המצוות. ומתוך כך שופעת קדושת ישראל"

ר' צדוק הכהן מלובלין מסביר: כאשר אנו מברכים,  "אשר קדשנו  במצוותיו ..." עצם קיום המצוות- הן יסוד הקדושה, ה' מהווה את יסוד הקדושה וכל מי שדבוק למידותיו של ה'-  כדברי חז"ל: כל המקדש עצמו מלמטה, מקדשים אותו למעלה. כל המתנהג בהתאם להנחיות התורה, הקדושה  נדבקת בו גם ללא יודעין.

אני מניחה: כי היולדת בזמן  שסופרת את הימים  עד לטהרתה המלא - וצפונה בביתה ,חשה געגועים למקדש, ודאי מצר  לה שאין ביכולתה לגשת אל הקודש באותה תקופה והיא מייחלת לכך בכיליון עיניים.

חכמי המדרש: משווים בין קדושת ה' לקדושת עם ישראל, כשם שהקב"ה  קדוש ונבדל מן העולם למרות זאת הוא מעורב בתוך הנעשה בעולם. כך על עם ישראל מוטל להיות  עם קדוש, אך לא להתנתק מחיי העולם הזה ,אלא להקרין קדושה על הסביבה ולהשפיע  עליה בכל אורח החיים. רעיון זה מקורו בספרי החסידות.

לסיכום ,לאור האמור לעיל, הקו המקשר בין היולדת לילוד שנימול- שניהם  מסמלים את  רוממות הקדושה של עם ישראל- העם הנבחר – כפי שמתחייב מן הכתובים:

"דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם".[ויקרא י"ט] 
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 12 בפברואר 2018

פרשת תרומה- הקמת המשכן- לשם מה?/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תרומה - הקמת המשכן - לשם מה?

מאת: אהובה קליין.


"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"


ציורים מתוך פרשת תרומה:

ציורי תנ"ך/"ועשו לי מקדש../ ציירה: אהובה קליין(c)
העלאת תמונות

העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ "וייקחו לי תרומה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים תרומה  אל משה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים שמן כתרומה למשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכרובים מעל  הארון במשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שולחן לחם הפנים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציור מתוך ההפטרה לפרשת תרומה/שלמה המלך בונה מקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

 [שמן על בד]



העלאת תמונות




ציורי תנ"ך/ שלמה המלך כורת ברית עם חירם מלך צור/ציירה: אהובה קליין (c)


פרשה זו פותחת בנושא המשכן וכליו והתורה מייחדת על כך חמש פרשיות: פרשתנו מתארת את ציווי התרומה והמטרה:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.  וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם:  זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת.  וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים.  שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים.  אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן.  וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.  כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ". [שמות כ"ה, א-י]

השאלות הן:

א] מדוע התורה האריכה רבות בנושא הקמת המשכן?

ב] "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"- מהי מטרת המקדש?

תשובות.

נושא המשכן  מפורט בתורה באריכות.

רבי חיים ליב שמואלביץ בספרו - "שיחות מוסר- שערי חיים" מסביר: כי התורה מפרטת את כל חלקי המשכן לפרטי פרטים - פרשיות שלמות מתארות את הציווי של ה' לבנותו ופרשיות שלמות מתארות את אופן העשייה בפועל. הוא מסתמך על דברי חז"ל [רש"י, בראשית כ"ד, מ"ב]:

"יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים, שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה, והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה" , מכאן שכוונת חז"ל היא: שב" שיחתן של עבדי אבות" - יש יותר תורה מ "תורתן של בנים", ואם באות אחת התורה מלמדת אותנו כמה גופי הלכות - הרי בכל אות ואות בשיחתן  של עבדי אבות - התורה מלמדת גופי הלכות רבים - בהלכות דעות, מידות ודרך ארץ, וא"כ בבניין המשכן שהתורה כל כך מאריכה בפרטים- ודאי שקיים קל וחומר- ישנם תילי תילים של הלכות ודינים- כאלה שגלויים לעיננו וגם כאלה שהם מוסתרים מעיננו.

ועל עניין זה מסבירים חז"ל  [שמו"ר פ' ל"ג, ד]:"אתה מוצא שכל מה שברא אלוקים למעלה- ברא למטה, למעלה זבול וערפל ושרפים וכרובים ואופנים, והיכל קדשו וכו', וכנגדן ברא למטה במשכן" ואמרו [שם א]:"אמר הקב"ה לישראל, מכרתי לכם תורתי, כביכול נמכרתי עמה וכו'- הכוונה : ה' נתן את התורה לעם ישראל ולכן אינו יכול להתנתק ממנה ,אבל גם לומר להם שלא יטלוה - אינו יכול, אלא  מבקש מהם: בכל מקום שאתם הולכים , בית אחד עשו לי כדי שאדור בתוכו, שנאמר:" וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם" והיות והמשכן הוא כביכול מקום מושבו ,לכן ניתן להבין שהוא נבנה  כמקדש  בעליונים ולכן ניתן ללמוד מכל הפרטים ודקדוקי המשכן – על מה שנמצא למעלה ואין להתפלא על הפירוט הארוך של כל תיאור המשכן, אם כי ישנם  בענייני המשכן גם  סודות ורזים שאינם גלויים לנו.

וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.

רבי יעקב יוסף מפולנאה מבהיר: תרי"ג המצוות שנתנו לנו מהתורה הן נצחיות שניתן לקיימן בכל עת ובכל שעה.

אם כן ,"וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם".  השאלה המתעוררת, היא: כיצד ניתן בימנו לבנות מקדש על יסוד הציווי: "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"?

אלא, שהקדמונים- חכמי הלב כוונתם הייתה: שהאדם הוא :"עולם קטן" ולכן כל אדם יעשה לו  מקדש בליבו- מקום להשראת השכינה ובאופן זה- כאשר  השכינה תשרה בליבו של האדם יקוים המשך הפסוק:" וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם". 

הספורנו מסביר את המשפט:" וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם":  כוונת ה'- שהוא ישכון בקרב עם ישראל-ויקבל את תפילתם ועבודתם- באותו אופן שה' מראה שכינתו מעל הכפורת למשה בין שני הכרובים שעל  הארון במשכן וכל כליו - והכרובים האלה- הם השרפים העומדים מעל הכפורת של ארון הברית והם נראים –בדרך כלל במראה הנבואה-לנביאים ומצויים בקודש הקודשים  בשני מחברות   מחוברים בקרסים כדי להיות מיועדים –לעבודת הבורא.

כך ראוי שיהיו בישראל כל הקדושים מחוברים אל ההמון כדי להבין ולהורות-את התורה והרי התורה נמצאת בקודש הקודשים , בתוך הארון המצופה מבפנים ומבחוץ בזהב - והנמשל הוא: כמו שאומרים חז"ל: "כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם" , על הארון  הכפורת כולה זהב –"מורה על צלם אלוקים שאינו מחובר עמו כלל - והכרובים- "פניהם איש אל אחיו" הם גורמים להתחבר אל האלוקים על ידי שמסמלים את פעולת המצאת המושכל וקבלתו, וזה כאשר המבט הוא אל התורה כמו שכתוב: "אל הכפורת יהיו פני הכרובים" ופורשים "כנפיים למעלה" כמו שאומר שלמה המלך:   " אֹרַח חַיִּים, לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל " [משלי ט"ו, כ"ד]-כלומר - החכם שואף תמיד לעלות ולהתעלות כלפי מעלה בדומה לכנפי השרפים שהם מכוונות כלפי מעלה.

לכן, על מנת שאלוקים ישכון בתוך בני ישראל- הם צריכים להתחבר לאלוקים דרך התורה הקדושה לעלות ולהתעלות. כך אלוקים יביט עליהם ויקבל את תפילתם.

הרמב"ן מסביר: כי מטרת המקדש  לקרב את לב ישראל אל הקב"ה המחזיר אותם למעלת אבותיהם  שזו הייתה גם תכליתה של יציאת מצרים. במילים אחרות, המטרה היא: להשיב את המחוג אחורנית למדרגה שעמדו בה לפני מצרים - כי אז היה קשר ישיר בין האדם לאלוקים, הרי ה' דיבר באופן ישיר עם אברהם, יצחק ויעקב. והמדרגה הזו מושגת עם בניית המשכן ויותר מאוחר עם המקדש.

רש"ר אומר: שה' אינו משרה את שכינתו עלינו בגלל הקמת המקדש, אלא רק על ידי שעם ישראל יקדש את כל חייו הלאומים והפרטיים  באמצעות -קיום המצוות ובזה תלויה השכנת השכינה על עם ישראל.

ה"מקדש" מסמל את  הקדשת חיינו בכל המישורים בהיותנו מקיימים את תורת ה'  ו"משכן" מציין את השראת השכינה המובטחת  המתגלית בפריחת חיינו בכלל ובפרט תחת שמירת ה' וברכתו.

"שפת אמת" משיב לשאלת  בני ישראל :כיצד יכולים ישראל לעשות משכן לה' ? זאת באמצעות שכל אחד מביא מנדבת ליבו  למשכן וכך ע"י התחברות הנדבות  של היחידים למשכן -  כלל  ישראל זוכים להשכנת השכינה!

חז"ל על פי תנחומא, סוברים: הצו של הקמת המשכן ניתן אחרי מעשה העגל - במטרה להראות לאומות העולם כי  התכפר לישראל חטא העגל  ומטרת הבטחת ה': ו"ְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם"- היא : כדי להוכיח לעמים את חיבת ה' לעמו באופן בולט לעיני כולם - על פי דעה זו – אין המקדש מהווה מטרה חינוכית לבני ישראל, אלא  סמל כלפי העולם - להוכיח  את הקשר האלוקי אל עמו ושכינתו בקרבם.

לסיכום, לאור האמור לעיל, מטרת בניית המשכן היא - כדי שעם ישראל יהיו מחוברים לאלוקים באמצעות קיום המצוות והתפילה -בדומה לכרובים הנושאים כנפיהם כלפי מעלה אל ה' וכן להוכיח לאומות העולם- כי ה' שוכן תמיד בקרבם- כדברי דוד  המלך: "כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹוב"!
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר