‏הצגת רשומות עם תוויות מצורע. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מצורע. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 16 באפריל 2019

ציורי תנ"ך/ הכהן יוצא לבדוק את המצורע מחוץ למחנות/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein

The Cohen goes out to check the Leper


"וְיָצָא, הַכֹּהֵן, אֶל-מִחוּץ, לַמַּחֲנֶה; וְרָאָה, הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע-הַצָּרַעַת, מִן-הַצָּרוּעַ".
[ויקרא י"ד ,ג]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 9 באפריל 2019

פרשת מצורע- הנזקים הגשמיים והרוחניים של המצורע?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מצורע - הנזקים הגשמיים והרוחניים - של המצורע?

מאת: אהובה קליין

הציורים שלי  לפרשה: 

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ נגע בכותלי הבית/ציירה: אהובה קלייו(c) [שמן על בד]




העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את הנגע בקירות הבית/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הצרוע יושב בדד מאחורי המחנה/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/הכהן ניגש אל  הצרוע מחוץ למחנות/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ הבאת הקורבן אל הכהן /ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

 פרשה זו  העוסקת במצורע היא המשך של הפרשה שלפניה - [פרשת תזריע].

כפי שהכתוב מתאר:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע, בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ:  וְהוּבָא, אֶל-הַכֹּהֵן.  וְיָצָא, הַכֹּהֵן, אֶל-מִחוּץ, לַמַּחֲנֶה; וְרָאָה, הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע-הַצָּרַעַת, מִן-הַצָּרוּעַ.  וְצִוָּה, הַכֹּהֵן, וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי-צִפֳּרִים חַיּוֹת, טְהֹרוֹת; וְעֵץ אֶרֶז, וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב. [ויקרא י"ד, א'-ה]

השאלות הן:

א]   במה ייחודה  של מחלת הצרעת?

ב]  מה המיוחד בכהן לאבחן  את הנגע?

תשובות

מחלת הצרעת וייחודה.

כידוע מחלה נוראה זו, הייתה באה על יהודי שלא נזהר בלשונו שהרי כבר אמר שלמה המלך:  "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ".[משלי י"ח, כ"א]

והיא נכללת באותה קטגוריה עם העבירות החמורות ביותר:

עבודה זרה,

גילוי עריות.

שפיכות דמים.

המדבר לשון הרע- מטמא את פיו וגם אם אומר דברי תורה—הם נטמאים ונופלים לתוך כוחות הטומאה.

דוד המלך מזהיר:

"נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע;    וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה.  סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב;    בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ".  [תהלים ל"ד,- י"ט-ט"ו]

מכאן: שאין ערך לעשיית מעשים טובים- אם בו בזמן עוסקים בלשון הרע באופן זה, אין הטוב מגיע למקום המתאים. אך מהרגע שהמצורע חוזר בתשובה ונטהר, רק אז דברי התורה, או המעשים הטובים שעשה בעבר- באים על תיקונם- נזקפים כעת לזכותו.

"אור החיים"  אומר על  בעל – לשון הרע: "מה תקנתו? יעסוק בתורה ויתרפא". המשמעות היא: רק  באותה עת- ביום טהרתו-  לימוד התורה שלו  יכול לגרום לרפואתו.

ב"חובת הלבבות" [לרבינו בחיי] כתוב: בזמן שאדם מדבר לשון הרע על חברו - ניטלות ממנו כל הזכויות שצבר על עשיית המצוות במשך חייו והדבר נזקף לטובת אותו אדם  שהוא מרכל עליו!

בספר החינוך נאמר:

"משרשי המצווה, לקבוע בנפשותינו –כי השגחת ה'  היא פרטית על כל אחד ואחד מבני האדם וכי עיניו [של הקב"ה] פקוחות על כל דרכיהם, כמו שכתוב:  "כִּי עֵינָיו עַל דַּרְכֵי אִישׁ וְכָל צְעָדָיו יִרְאֶה". [איוב ל"ד, כ"א] לכן עלינו לדעת שמחלה זו נגרמה  כתוצאה  מהחטא שחטאנו.

מעניין, כי הנגע בעור ,או בשיער מקבל  גוון לבן, הרי הלבן בדרך כלל מסמל טהרה, כמו שכתוב:

"אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינו -  אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיו"ּ.[ישעיהו א', ח']

וביום הכיפורים הכהן השתמש בלשון של זהורית:    שהיא- רצועת צמר מתמשכת הצבועה בצבע אדום המופק מתולעת .

הכהן היה קושר את לשון הזהורית על קרני השעיר וכולם היו מצפים ומייחלים ללשון הזאת- שתלבין ואז ישמש להם הדבר הוכחה שנמחלו החטאים.

אם כן מדוע הנגע בעור, או בשיער - דווקא לבן?

התשובה לשאלה זו: שגם אם אדם עושה מעשים טובים ומצוות והוא נחשב  בגדר של לבן- קדוש וטהור- והכל עושה בקדושה למען אלוקים, אבל באותו זמן הוא פוגע בזולת כגון: שמדבר דברים רעים על חברו- מכיוון שכך, הרי כל הלובן במעשיו חסרי ערך הם  והוא יקרא: טמא! ["באר הפרשה"- מאת: רבי אברהם אלימלך בידרמן שליט"א]

רבי שמעון בן יוחאי אומר:

"אילו הייתי עומד על הר סיני בשעה שניתנה תורה לישראל, הייתי מבקש לפני ה' שיברא לאדם  שני פיות, אחד שיהא עמל בתורה ואחד שיעשה לו בכל צרכיו, חזר ואמר רשב"י: ומה שיש לאדם פה אחד, אין העולם יכול לעמוד ממלשינות שלו, אילו היו שניים, על אחת כמה וכמה- שאין העולם יכול לעמוד בכך" [ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א]

כוחו  המיוחד של הכהן.

רבי ישראל מאיר מראדין  בעל "החפץ חיים" טוען: כי תמוה הדבר שמצורע אינו ניגש לרופא שיבחין את סוג הנגע.  אלא טהרתו תלויה בכהן !

מתברר כי טהרתו של המצורע  תלויה במוצא פיו של הכהן, כפי שכתוב במסכת נגעים[ג, א]:" הוא [הכהן]  אומר: "טמא" והוא אומר: "טהור" ומה הטעם לכך? על כך אומרים  חז"ל : כי  הנגעים באים על האדם בעבור שחטא בלשונו ברכילות- מסיבה זו גם הריפוי של הצרעת בא מכוח דיבורו של הכהן- וכל זה  מהטעם: של מידה כנגד  מידה.

 נאמר [ערכין ט"ו] כי הצרעת אינה באה על האדם במקרה, אלא  על פי רוב-בעבור עבירת לשון הרע. לכן  ישנו צורך לבוא אל הכהן שהוא העומד לכפרת החוטאים וברגע שהמצורע יתבונן במכפר -היינו בכהן- עשוי להגיע להרהורי תשובה ואף יפשפש במעשיו, אך יש וייסגר פעמים מחוץ למחנה- שמא  הרהר בתשובה, אלא שזו לא הייתה מטרה של עשיית  תשובה שלמה לגמרי.

על דרך משל, ניתן להסביר שאדם חשב להשיב מחצית מכסף שגזל מרעהו ואז אלוקים יחדש לו כמה סימנים ועקב כך - יוסגר בשנית למען ישלים  את תשובתו ויהיה טהור לגמרי.

מסופר על מנהג מעניין של בית הלוי:

היה ברשותו קופסת טבק ובכל עת היה מתבונן על קופסא זו, משנשאל לפשר העניין? הראה לשואלים- שחקוקות אותיות על המכסה: "שמו ,שמנ" , ר"ת   הכוונה למילים: "שומר פיו ולשונו- שומר מצרות נפשו" ,הוא כתב את הסימן הזה- על מנת שיזכור בכל רגע ורגע לנצור את  לשונו.

החפץ חיים כתב [שער הזכירה פ"ו]: שאומנם בימינו כבר לא קיימת מחלת הצרעת- אך במקומה קיימת עניות נוראה.

על פי "אהל יעקב": המצורע הנבדק אצל הכהן, נוכח לדעת כמה משקל יש למילים- שהרי מילה אחת בפי הכהן עשויה להכריע  את גורלו, כי כל עוד הכהן אינו אומר את המילה: "טמא"- הוא איננו טמא ולמרות שהנגע בולט לעין, כל עוד הכהן אינו אומר את המילה: "טהור" הוא  לא נחשב לטהור וזאת שלמראית עין - נרפא הנגע. מעוצמת מילותיו של הכהן ילמד בעל לשון הרע- כמה כוח יש לדיבור והדבר ישפיע עליו לא להגיד מילים  שאינן טובות.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי החיים והמוות בידי הלשון ובחכמה ינהג האדם אם יחשוב היטב- טרם יוציא מילה מפיו.

שבת הגדול.
השבת נקראת: שבת הגדול- מכמה טעמים:

בשבת זו הרב נושא  דרשה על הנס הגדול במצרים- בני ישראל לקחו את קורבן הפסח ללא הפרעה מצד המצרים, למרות  שהמצרים החשיבו את  הצאן לאליל שלהם.

בשבת זו מפטירים בספר תרי עשר- מלאכי: נאמר:

ציורי  תנ"ך/ אליהו הנביא/ ציירה: אהובה קליין (c)

"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם...."

 [מלאכי  ג,- כ"ג- כ"ד]


 ועוד סיבה:  הקרבת קורבן הפסח, הייתה הראשונה שנצטוו  הם נהפכו-ל "גדול" לעם המוחויב לקיים מצוות.השבת מציינת את יום גדילתם של ישראל.

וישנה עוד הבטחה  בהפטרה זו:

העלאת תמונות

 "וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת:  אִם-לֹא אֶפְתַּח לָכֶם, אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה, עַד-בְּלִי-דָי". [מלאכי, ג, י]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ אכילת קורבן הפסח והמצות בחיפזון- טרם היציאה  ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

יש שם הבטחה:

 "וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת:  אִם-לֹא אֶפְתַּח לָכֶם, אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה, עַד-בְּלִי-דָי.."

העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יציאת הכהן אל המצורע/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יציאת הכהן  אל המצורע


 שיר מאת: אהובה קליין ©


  הכהן ממלא  חובתו

  לצרוע בעת בדידותו

  מחיש  תנועתו כאייל

  עַל כָּל צַעַד ושַעַל.



 עטור בגדי כהונה

 מלווה ברוח  השכינה

 מחוץ למחנות פוסע

 דבק באחריותו כסלע.



 לפתע יבחין באיש

חמלה עליו ירגיש

מניח שהתרפא מהנגע

ממתין לחירותו הרגע.



נושא תפילה לאלוקים

מתוך עמקי מעמקים

 לבל יצליח בשליחותו

 וישיב האיש לביתו.


הערה: השיר בהשראת פרשת: מצורע חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 9 ביוני 2016

ציורי תנ"ך/ הטמא יושב מחוץ למחנה/ציירה: אהובה קליין (c) [ציור לפרשת נשוא]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וידבר ה' אל-- משה לאמור:צו את- בני ישראל וישלחו מן המחנה כל- צרוע...."

[במדבר  ה,ב]
 הטכניקה: שמן על בדהעלאת תמונות

* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

Biblical paintings by Ahuva Klein.

He sits alone outside the camp

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בדד ישב/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בדד  ישב/ שיר מאת: אהובה קליין©

 

עתה יושב בדד

בעבור  דיבורו החד

כזאב בודד בכלוב

החפץ למרעיו לשוב.

 

מתייסר בחשבון נפש

על מילותיו עתירי הרפש

 בנשמת חברו פגע

בתאווה וגאווה שגה.

 

שוהה מחוץ למחנה

 בלב דואב ונדכא

חולה במחלת הצרעת

בהעדר בינה ודעת.

 

משתוקק להסיר הטומאה

להיטיב דרכו הרעה

חיש לפתוח דף חדש

כי את עברו נטש.

 הערה: השיר בהשראת פרשת נשוא[חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 13 באפריל 2015

פרשת תזריע -מצורע:מדוע מובא הנגוע בנגעים לפני הכוהן?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תזריע – מצורע: מדוע מובא הנגוע בנגעים לפני הכוהן?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת תזריע ,בחלקה הראשון - דנה  בנושא לידת הילד , ברית מילה, הקורבנות שהיולדת מצווה להביא  אל הכהן.

ציורי תנ"ך/ היולדת והקורבן: ציירה: אהובה קליין( c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ טקס ברית המילה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


בהמשך הפרשה עוברת לנושא הנגעים והבדיקה על ידי הכהן כפי שהכתוב מתאר:

"וידבר ה' אל משה  ואל אהרון לאמור: אדם כי יהיה בעור- בשרו שאת או ספחת, או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל- אהרון הכהן או אל-אחד מבני הכוהנים : וראה הכהן את- הנגע בעור- הבשר ושיער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמוק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אותו. [ויקרא י"ג, א-ד]

השאלות הן:

א] על אילו נגעים מדברת התורה- ובעבור מה הם באים?

ב] מה הקשר בין מצוות מילה לנושא הנגעים?

ג] מהו תפקידו של הכהן בעניין הנגעים- ומדוע?

התשובות:

סוגי נגעים וסיבת הופעתם באדם.

התורה מבחינה בכמה סוגי נגעים:

רש"י  מביא כמה דעות -ביניהם את דעת חז"ל- הסבורים כי: הנגעים הם כתמים בגוון לבן בעור ושמות הנגעים והלכותיהם תלויים בחוזק הלובן של הכתם:

בהרת: היא הלבנה ביותר כפי שהפסוק מתאר: "ואם בהרת לבנה היא" והפירוש- שהיא בדרגת הלובן –הכי לבנה. ושמה מבטא זאת באופן ברור.

ספחת: על פי הסברו של אור החיים: סוג שדומה לשאת-כי שאת הוא לבן כצמר נקי ואילו  הספחת לבנה כסיד ההיכל.

הסיבה להופעתם:

על פי "ספרוני" : סוג הנגעים שהתורה מונה- אין להם כל קשר לצרעת, אלה הן מחלות שלא כדרך הטבע והן נשלחות מכוח עליון  כעונש וכפרה על חטאיו.

על פי ה"עקדה" ישנה הוכחה ברורה כי נגעים אלו אינם משהו טבעי- כאשר  נמצא הנגוע בהסגר במשך שבוע ,או שבועיים  ,למרבה הפלא, מתרפא לגמרי.

 בזמן שידוע שכל מחלה שתוקפת אדם, הרי  באופן טבעי אם הוא  נמצא במקום סגור ללא אור- המחלה רק מחמירה ואין שום הקלה וריפוי. אך כאן היות ונגעים אלה הם אותות משמים לעורר את האדם החוטא  לחזור בתשובה, על כן  שיטת הריפוי היא למעלה מן הטבע- משהו רוחני.

האלשיך מסביר את סיבת הופעת נגעים אלה דווקא בימים קדומים כך:

תופעה זו הייתה רק בדורות הקדומים-כאשר כוח הקדושה היה כה גדול ששרר גם אצל החוטאים והיה יכול לדחוק החוצה את הטומאה. אך כיום כוח קדושה בממדים כאלה אינו קיים בעם ועל כן הנגעים אינם מופעים בגוף האדם.

"הכלי יקר" מסביר: כי בעבור שלושה  סוגי חטאים- האדם נענש בנגעים :

א] לשון הרע- וההוכחה שאדם שחלה בצרעת והתרפא חייב להביא קורבן הכולל גם ציפורים- לפי שהן רומזות על פטפוטים [לדעת רש"י]

ב] גסות רוח: שנאמר: "ולקח למטהר עץ ארז ואזוב" על כך אומר רש"י : שאם אדם היה מגביה עצמו כארז, עכשיו יתקן מעשיו וישפיל עצמו כאזוב.

ג] צרות עין: שנאמר:" ובא אשר לו הבית " ותנא דבי רבי ישמעאל זה שייחד ביתו לו.. "[מסכת ערכין  ט"ז, ע"א] ודבר זה כולל: חמדת ממון. שלומדים מגיחזי, [מלכים- ב, ה, כ"ז] וגזל- שאם ישנו נגע בקירות הבית על הכוהן-לפנות את הבית ולפזר ממונו.

הקשר בין מילה לנגעים.

על פי ה"כלי יקר": נסמכה פרשת הנגעים לנושא מצוות המילה לומר לך- שהמילה דוחה נגעים. היות ובכל מקום המצווה המוקדמת דוחה את המאוחרת כמו הדוגמא: בפרשת וייקהל -שם התורה הקדימה את נושא השבת למשכן- להגיד לך שהשבת דוחה את מלאכת המשכן.

ועל צד הרמז נראה לפרש כפי שאמרו חז"ל[מסכת נדרים ל"א, ע"ב]

"גדולה מילה שדוחה את הנגעים, לפי שסתם מילה סיבה למילת ארבע עורלות ומכללם עורלת הפה, וכשהוא נימול מערלת הפה - לא יספר לשון הרע ואז לא יבוא לידי נגעים הבאים על לשון הרע[ערכין ט"ו, ע"ב]

תפקידו של הכהן בהקשר לנגעים.

 בדיקת הנגעים מתבצעת על ידי אהרון הכוהן, או בניו ונשאלת השאלה: מה הטעם לכך?

על כך עונים חז"ל: יש פעמים רבות שאדם מדבר לשון הרע על חברו מתוך אמונה שהוא מספר אך ורק את האמת ובכך אפילו מקיים מצווה בהבאת האמת לידיעת הציבור.

לכן התורה מצווה שהמצורע- יובא לפני אהרון הכוהן ,או בניו- לפי שאהרון  היה ידוע כאוהב שלום ורודף שלום.

ועל ידי בואו של  המצורע אליו ילמד- שדווקא למען השלום בין חברו ,רשאי אדם לסטות מהאמת.

אהרון היה דואג להשלים בין איש לרעהו, במידה והיה רואה שהם מסוכסכים, היה פונה אל כל אחד מהם בנפרד והיה אומר: אתה יודע שחברך מעוניין להשלים אתך.

המסקנה: למרות שהאמת היא חשובה מאד, הרי השלום  גדול ממנה. מכאן שהמטרה שהמצורע ילמד מאהרון מידה טובה זו ויחזור בתשובה מעיסוק בלשון הרע וכך יתרפא מהנגעים.

השל"ה הקדוש אומר: כי מטרתו של האדם היא להפוך: "כותנות עור לכותנות אור"[שהרי בחומש בראשית מסופר: "ויעש ה' אלוקים לאדם ולאשתו כותנות עור וילבישם"[בראשית ג, כ"א] –התכלית היא: לעדן ולקדש את כוחות הנפש והגוף , וכך  כותנות ה"עור" נעשים בגדי-יקר  בדומה לכוהנים שלבושם היה לכבוד ולתפארת- והיו מרוממים את עצמם  בנפש ובענייני הגוף-שהרי אכילתם הייתה בגדר עבודת קודש.  על ידי כך הפכו את כותנות ה"עור" לכותנות "אור" .

מטעם זה, היו מביאים את המצורע לפני הכוהן ,שהרי החוטא בחטאיו לא קידש את גופו ונפשו, אלא  השחית וטימא את "עורו"  הכוהן בכוחותיו היה מסוגל להפוך את "עורו" של אותו חוטא- ל"אור" וזאת כדי שידע וילמד את הלקח מחטאיו.[על פי- תורת משה]

לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי על האדם להימנע מלשון הרע ועליו להתחזק במידת השלום בין אדם לרעהו שהיא מצווה חשובה ויקרה. מי ייתן והשלום והאמת  ישררו בעם ישראל ובקרוב נזכה לבוא הגואל.

ציורי תנ"ך/ הכהן ניגש לבדוק נגעים בבית/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הכוהן שורף את הבגד הנגוע/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

המצורע/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

המצורע

שיר מאת: אהובה קליין©

הוא לא נצר את פיו

קיץ חורף סתיו ואביב

נטול מצפון ואחריות

הפיץ שקרים ורכילות.

 

לפתע מהנגעים  נדהם

חש בנפשו בוש ונכלם

בחיל ורעדה פוסע

בפני הכוהן מופיע.

 

הכוהן יאיר לו פנים

בזהירות יבחן הנגעים

יציב בפניו פתרון

נוסך  בנפשו ביטחון.

 

הערה: השיר בהשראת פרשת [תזריע –מצורע, חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר