‏הצגת רשומות עם תוויות מצוות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מצוות. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 29 באוגוסט 2023

הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן


שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

מַעֲשֶׂה בְּרוֹעֶה נֶאֱמָן

אִישׁ צָנוּעַ וְעַנְוְתָן

מְחֻבָּר לְמִצְווֹת הַתּוֹרָה

הוֹגֶה בָּם יוֹמָם וָלַיְלָה.

 

הִתְנַחֵל בְּנַחֲלַת אֲבוֹתָיו

מֵהֶם שׁוֹאֵב כּוֹחוֹתָיו

לְאוֹרָם יֵלֵךְ תָּמִיד

בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ יַתְמִיד.

 

חָשׁ  בְּרָכוֹת בַּעֲמָלוֹ

מַיִם בְּשֶׁפַע לְעֶדְרוֹ

זוֹכֶה לְרִיבּוּי צֹאנוֹ

מוֹדֶה בְּכָל יוֹם לְבוֹרְאוֹ.

 

הַשִּׂמְחָה מְחוֹלֶלֶת  פְּלָאִים

בְּהַשְׁרָאַת בִּרְכַּת אֱלוֹקִים

הַמִּרְעֶה שׁוֹקֵק חַיִּים

הַכְּבָשִׂים אוֹתוֹ סוֹבְבִים.

 

לְפֶתַע גִּלָּה שֶׂה חָדָשׁ

מִמֶּנּוּ  לֹא מָשׁ

נָשָׂא אוֹתוֹ  בִּזְרוֹעוֹתָיו

מִזְמוֹר שִׁיר –זִימֵּר לְאֶלּוֹקָיו.

הֶעָרָה:  הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת: כִּי תָּבוֹא, [ חֻמַּשׁ דְּבָרִים].

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 26 באפריל 2023

פרשת אחרי מות-קדושים - הקשר בין שתי הפרשיות והמסר/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת אחרי מות-קדושים - הקשר בין שתי הפרשיות והמסר.

מאת: אהובה קליין.

 יצירותיי לפרשיות:




ציורי תנ"ך/האיסור  לאהרון הכהן לגשת בכל עת לקודש הקודשים/ציור: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ אהרון מטיל גורלות על  שני  השעירים/ ציירה: אהובה קליין (c)

"ונתן אהרון על שני השעירים גורלות גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל" [ויקרא  ט"ז,ח] [הטכניקה: שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ השעיר הנועד על פי הגורל- להשליכו לעזאזל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הכהן  נוטל ידיו ורגליו טרם טבילתו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציור תנ"ך/ הכהן הגדול ןלןשן המשפט/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול על רקע קודש הקודשים/ ציירה: אהובה  קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול מקטיר קטורת מעל מזבח הזהב/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ צום יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין.(c)





ציורי תנ"ך/משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם, אֶת-חֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי, וְלֹא תַעֲשׂוּ, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה:  הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם".

ויקרא י"ח, כ"ו]



ציורי תנ"ך /קדושת ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת/ציירה: אהובה קליין (c)

מאי שושנה שיש לה הדר וריח טוב , כן היו ישראל בין אומות העולם; כמו שנאמר "והייתם לי סגולה מכל העמים" (שמ' י"ט , ה) , ונאמר "בני ציון היקרים המסולאים בפז"[איכה ד, ב]

 [ר' יוסף קמחי]




ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ קדושת השבת והמקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

"אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ:  אֲנִי, יְהוָה".




ציורי תנ"ך/ קדושים תהיו/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ "קדושים תהיו"/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ ערב שבת- תפילת אשת החיל/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ סעודת קורבן שלמים בירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ ירושת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]











ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ נטיעת עצים בכניסה לארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ השארת העוללות לעניים/ ציירה: אהובה קליין (c]

הפעם נקרא שתי פרשיות: פרשת 'אחרי מות' ופרשת: 'קדושים תהיו'.

פרשת: אחרי מות פותחת בפסוקים:  "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל- מֹשֶׁה, אַחֲרֵי מוֹת, שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן --בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי-יְהוָה, וַיָּמֻתוּ.  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל- מֹשֶׁה, דַּבֵּר אֶל- אַהֲרֹן אָחִיךָ, וְאַל -יָבֹוא בְכָל-עֵת אֶל- הַקֹּדֶשׁ, מִבֵּית לַפָּרֹכֶת-- אֶל- פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל- הָאָרֹן, וְלֹא יָמוּת, כִּי בֶּעָנָן, אֵרָאֶה עַל-הַכַּפֹּרֶת". [ויקרא ט"ז, א'-ג']

פרשת קדושים פותחת בפסוקים:  "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל -מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל- כָּל-עֲדַת בְּנֵי- יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם --קְדֹשִׁים תִּהְיוּ:  כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת- שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  אַל-תִּפְנוּ, אֶל- הָאֱלִילִם, וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה, לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. 

[ויקרא י"ט, א-ה]

השאלות הן:

א] מה הקשר בין פרשת : 'אחרי מות' לבין פרשת :'קדושים' ?

ב] מהי המשמעות להיות קדושים?

ג] כיצד ניתן להפיץ את הקדושה  בסביבה הקרובה והרחוקה - אל אחינו בית ישראל?

תשובות.

הקשר בין פרשת: אחרי מות - לבין פרשת: קדושים.

לעניות דעתי, - המכנה המשותף בין שתיהן -  זו הקדושה , התורה מלמדת  אותנו : מהי הדרך הנכונה להיות קדוש ! והמסר הזה - אכן מופיע בכתובים - כמו שנאמר:

"עַל־פִּ֨י הַתּוֹרָ֜ה אֲשֶׁ֣ר יוֹר֗וּךָ וְעַל ־הַמִּשְׁפָּ֛ט אֲשֶׁר ־יֹאמְר֥וּ לְךָ֖ תַּעֲשֶׂ֑ה לֹ֣א תָס֗וּר מִן ־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר ־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל" [דברים י"ז, י"א]

חז"ל: מסבירים באמצעות כמה מסרים  את סיבת מותם של שני בני  אהרון :

א] הם נכנסו  לאוהל מועד במשכן כשהם שתויי יין והרי ישנו איסור: כמו שכתוב: "יַיִן וְשֵׁכָר אַל -תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, בְּבֹאֲכֶם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד--וְלֹא תָמֻתוּ:  חֻקַּת עוֹלָם, לְדֹרֹתֵיכֶם.  וּלְהַבְדִּיל, בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל, וּבֵין הַטָּמֵא, וּבֵין הַטָּהוֹר". [ויקרא י' ,ט'-י']

שני בני אהרון: "נדב ואביהו"  נענשו כי היו צריכים להיות מודעים לכך - כי אין זה  מכובד - לשמש בקודש בשכרות!

ב] עיקר חטאם של בני אהרון הוא : הגאווה , ההתנשאות והגדולה שדבקה בהם כמו שכתוב:" בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי-יְהוָה" [ט"ז, א']  מכאן : שהם חשו עצמם מקורבים לשכינה בהשוואה ליתר עם ישראל - הדבר מהווה סכנה גדולה לעם כאשר המנהיגים משדרים - גאווה והתנשאות - אין לך  מידה מגונה מזו!

הרי רק  פעם אחת בשנה ביום הכיפורים - בשעה שהכהן הגדול חייב להתוודות על עוונותיו ועוונות כל בני העם - הוא רשאי להיכנס  לקודש הקודשים – רק אז הוא חש את הימצאותו בשיא השפל של האדם – לכן בזמן קדוש ומיוחד זה - הכהן הגדול רחוק במידה מספקת מתחושת היהירות והגאווה . מהטעם הזה: ביום הכיפורים - היום הקדוש ביותר בשנה -  ניתן לו היתר לבוא לפניי ולפנים כדי לכפר – כפי שכתוב: בעדו, משפחתו ועל עם ישראל. בלשון הכתוב: "וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ, וּבְעַד כָּל -קְהַל יִשְׂרָאֵל. [להלן  ט"ז, י"ז]

ג] הכוהנים אסורים בשתיית יין למרות שנאמר בתהילים : "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ" [תהלים ק"ד, ט"ו]

רבי שמחה  מבונים מסביר את הסיבה לכך: "אותה שמחה שיש לכוהנים המקיימים את דבר ה' שלא לשתות יין ושיכר, היא - שצריכה לשמח את לבם יותר- מכל מיני יינות שבעולם".

משמעות הקדושה.

רש"י אומר על פרשת  קדושים , על פי מדרש תורת כוהנים: מלמד, שנאמרה פרשה זו ב 'הקהל '- כשכולם מתכנסים יחדיו- האנשים, הנשים והטף ( דברים ל"א, י"ב] - מפני שרוב גופי תורה , תלויין בה"

ההסבר הוא : בפרשת קדושים כלולים מצוות רבות וחשובות.- המוטלות על כל אדם בחיי המעשה ,לכן אין התורה כותבת בנוסח רגיל: "דבר אל בני ישראל אלא בנוסח מיוחד: "דַּבֵּר אֶל -כָּל- עֲדַת בְּנֵי- יִשְׂרָאֵל", [להלן י"ט, ב']

רבי משה אלשייך מסביר את הטעם לכך שמשה מצווה להשמיע את פרשת קדושים-

"אֶל -כָּל -עֲדַת בְּנֵי -יִשְׂרָאֵל",זאת  במטרה ללמדנו: שכל אדם יכול לעלות למדרגה גבוהה של חיי קדושה - אם יהיה חפץ בכך בכל כוחו ומאודו ואין הדבר הזה נועד רק ליחידי סגולה בלבד .

רבי משה סופר בעל "חת"ם סופר" סבור: כי יש כאן הנחיה ברורה  שאין התורה דורשת מאתנו קדושה של התבדלות וחיי נזירות ופרישות, אלא  הצו של ה' הוא: "קדושים תהיו" בלשון רבים - כשאתם נמצאים בתוך קהל גדול ומעורבים עם הבריות.

"שפת אמת" מדגיש : כי פרשת קדושים נאמרה ב'הקהל' כדי להעביר מסר לימודי לכל עם ישראל: על ידי התאחדות והתלכדות של כל חלקי עם ישראל ניתן להגיע למדרגות הקדושה הרצויות - וזה הדבר שמבטיח הקב"ה לישראל. "כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ" [דברים כ"ג, ט"ו] הכוונה: השכינה שרויה בישראל- כשכל  חלקי העם מאוחדים למחנה אחד -  כולם שרויים זה עם זה - באהבה, אחווה ושלום!

ה"נתיבות שלום" מביא את דברי רש"י: שנהיה פרושים מן העריות.

הרמב"ן סובר: שהעיקר שהאדם יקדש את עצמו במותר - כדי שלא יהיה נבל ברשות התורה וזוהי מידת הקדושה במידת היסוד.

הפצת הקדושה בסביבה.

האדם צריך להתקדש בקדושה יתירה בענייני אמונה.

יש לשים דגש גם על צורת האכילה של האדם - אפילו מאכלות מותרים -יאכלם בקדושה.

יברך לפני האכילה ויברך בתום האכילה ובזמן סעודה - יעשו פסק זמן קצר גם לדבר דבר תורה כפי שכתוב במסכת אבות:

"רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר : שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים ,שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כ"ח, ח'):כִּי כָל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹואָה בְּלִי מָקוֹם .אֲבָל שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מ"א, כ"ב):וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁולְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' ".[מסכת אבות ג, ג]

ה"נתיבות שלום" מסביר: הקדושה צריכה להיות בענייני ליבו, הקדושה  תהיה גם במחשבות ודעות שבמוח.

קדושת האכילה - המשמעות: יקדש יהודי את קומתו מכף רגל ועד ראש ויהיה כולו קדוש.

לכן פרשת "קדושים"  נאמרת ב"הקהל" לפי שכל המצוות המוזכרות בה - הם מצוות  כדי להורות ליהודי – להיות דבוק בה'.

לסיכום : לאור האמור לעיל, בפרשת 'אחרי מות,' ופרשת ' קדושים'- ניתן לראות בבירור - כי המכנה המשוף בשתי הפרשיות הוא נושא הקדושה.

אלא שיש לקיים את חיי הקדושה בהתאם לציוויי התורה - ללא הוספות של פרטים שלא נאמרו כלל. על האדם לשמש דוגמא אישית :  בדיבור מכובד, בלבוש בגדים נאים וצנועים ואם ביכולתו להפיץ את דברי  התורה שלמד  -  לציבור בדברי נועם - יבורך. באופן זה ישפיע גם על הרחוקים להתחבר לתורה הקדושה כדברי שלמה המלך: "יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה בָּרְחֹבוֹת פַּלְגֵי מָיִם".

על כך אומר רש"י:

"יפוצו מעיינותיך חוצה" - סוף שתקנה תלמידים ותורה הוראות ברבים ויצא לך שם "ברחובות" – עיר - תפוצינה פלגי מימיך".  - כלומר , המטרה לא רק ללמוד תורה, אלא להיטיב עם הזולת - ללמד גם תלמידים , כך התורה המשולה למים תגיע לכל מקום , שהיא התנאי  להצלחה – לכולנו - לחיות בארץ ישראל בשקט ושלווה .

כדברי הפסוקים:

"אִם -בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת -מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.  וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.  וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת -בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.  וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד" [ויקרא  כ"ו, ט"ו]

יהי רצון  שנזכה לימים של תורה וקדושה כפי שנאמר: "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים". [ישעיהו י"א,ט]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר