‏הצגת רשומות עם תוויות מנהיג. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מנהיג. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 17 ביולי 2019

פרשת פינחס- מדוע לא נבחרו בני משה למנהיגים?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת פנחס -מדוע לא נבחרו בני משה למנהיגים?

מאת: אהובה קליין.


הציורים שלי לפרשה:


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ משה מצווה לעלות על הר העברים/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ משה משקיף מהר העברים על ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין[שמן  על בד](c)




ציורי תנ"ך/ בנות צלופחד/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה מתפלל לה' להשגת מנהיג לעם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)


"יִפְקֹד יְהוָה, אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר, אִישׁ, עַל-הָעֵדָה.  אֲשֶׁר-יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם, וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם; וְלֹא תִהְיֶה, עֲדַת יְהוָה, כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה".
[במדבר כ"ז, ט"ו- י"ח]

* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה (c)




ציורי תנ"ך/ משה סומך את ידיו על יהושע/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יהושע ואנשי גבעון/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ פנחס זוכה לברית שלום וכהונה/ ציירה: אהובה קליין(c) 

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יוכבד וילדיה:משה, אהרון ומרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


"ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר  ילדה אותה ללוי במצרים -

ותלד לעמרם את- אהרון ואת משה ואת מרים אחותם"


[במדבר כ"ו,נ"ט]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בראש השנה/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות
 ציורי תנ"ך/   "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ....  "יוֹם תְּרוּעָה" / ציירה: אהובה קליין (c)


בפרשה זו: משה דורש מאלוקים- מנהיג לעם ישראל וזאת לאחר שהשלים עם העונש שלא יוכל להיכנס לארץ ישראל.

 וכך פונה משה אל אלוקים: "יִפְקֹד יְהוָה, אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר, אִישׁ, עַל-הָעֵדָה.  אֲשֶׁר-יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם, וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם; וְלֹא תִהְיֶה, עֲדַת יְהוָה, כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה". [במדבר כ"ז, ט"ו- י"ח]

תשובת אלוקים אל משה: "קַח-לְךָ אֶת-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן--אִישׁ, אֲשֶׁר-רוּחַ בּוֹ; וְסָמַכְתָּ אֶת-יָדְךָ, עָלָיו.  וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ, לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְלִפְנֵי, כָּל-הָעֵדָה; וְצִוִּיתָה אֹתוֹ, לְעֵינֵיהֶם. וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ, עָלָיו--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ, כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד, וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי יְהוָה:  עַל-פִּיו יֵצְאוּ וְעַל-פִּיו יָבֹאוּ, הוּא וְכָל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ--וְכָל-הָעֵדָה". [שם כ"ז, י"ח- כ"ב]

משה ממלא את ציווי ה':

"וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ; וַיִּקַּח אֶת-יְהוֹשֻׁעַ, וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְלִפְנֵי, כָּל-הָעֵדָה.  וַיִּסְמֹךְ אֶת-יָדָיו עָלָיו, וַיְצַוֵּהוּ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, בְּיַד-מֹשֶׁה". [שם, כ"ז, כ"ב-כ"ג]

השאלות הן:

א] איזה מנהיג - ביקש משה  מאלוקים?

ב] מדוע לא נבחרו בני משה למנהיגים?

תשובות.

מנהיג על פי דרישת משה.

 רש"י סובר: ראוי היה שכאן תוזכר תפילתו של משה - בדבר רצונו להיכנס לארץ ישראל - להנחיל אותה לעם ,כפי שתפילתו  מוזכרת בחומש דברים

[ ג, כ"ג- כ"ח]

היות ששמע מפי ה' להעניק  נחלה בארץ לבנות צלפחד, אמר משה: הגיע הזמן שאבקש גם אני את זכויותיי על הארץ ושבניי ירשו את גדולתי, אמר לו אלוקים: לא כך אני חושב, אלא מי שיירש את מנהיגותך: הוא יהושע לפי שהיה משמש אותך ולא מש מהאוהל שלך ועל כך אמר החכם באדם - שלמה המלך:

"נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד". [משלי ,כ"ז, י"ח]

הכוונה לפי דברי הרלב"ג: כמו אדם השומר את התאנה –זוכה  לאכול את הפרי בעצמו ולא אחרים, כך זה השומר על אדוניו -יאכל הוא ממנו את הפרי הראוי לו  וסובר הרלב"ג- כי יש  כאן רמז לאדם המשליט את שיכלו על גופו ולא מאפשר לשאר כוחות הנפש לשלוט עליו -  במצב זה - יזכה לכבוד ולחכמה.

כוונתו של משה במילים: "אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר": להגיד לה': ריבונו של עולם כמו שאתה מכיר ויודע- דעתו של כל פרט ופרט, ואין דומים האנשים זה לזה, מנה  להם מנהיג  שיגלה סבלנות לכל אדם ואדם ודעותיו.

המנהיג חייב להיות פעיל ולא אחד שיושב בבית ושולח את הלוחמים לבדם למלחמה! ואכן כך נהג משה שנלחם כנגד סיחון ועוג מלך הבשן וכך נהג  גם יהושע כפי שמסופר- שבמהלך המלחמה בא אליו מלאך , כנאמר:

"וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ". [יהושע ,ד, י"ג]. וכן נאמר גם על דוד המלך שלא ישב בעת מלחמה בביתו.

"וְכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת דָּוִד כִּי הוּא יוֹצֵא וָבָא לִפְנֵיהֶם". [שמואל-א' ,י"ז, ט"ז]- כלומר יוצא בראש העם ונכנס בראש העם לשטח האויב.

פירוש נוסף: אומר משה לאלוקים: אני מבקש, שלא תעשה לך-כדרך שאתה עושה לי שאיני זוכה להכניס את העם לארץ.

הרב אביגדור הלוי נבנצל  מסביר: "אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר"   - משה מבקש מנהיג שיוכל ללכת כנגד הרוחות המגוונות בעם ישראל, שיהיה לו היכולת למצוא שפה משותפת עם לומדי התורה, בעלי מלאכה חיילים  וכדומה ואחד שהוא גם מפקד ויצא בראש העם ואומר בעת מלחמה לחייליו: "אחריי!  במצב זה המנהיג נקרא בשם: "נגיד" על העם- הכוונה שמושך אחריו את העם. הוא חייב להיות גם בעל  מעלה רוחנית, יוכל להוציא את העם בעת הצורך למלחמה  לא רק על ידי כישוריו בתכסיסי מלחמה, אלא בכוח זכויותיו הרוחניות. ואם קורה חלילה שהצבא נקלע למארב קשה,  אזי יהיה המנהיג מסוגל לחלצו בזכות מצוותיו ותורתו , המצב צריך להיות כה טוב שלא  תיווצר אווירה בה:

"וְלֹא תִהְיֶה, עֲדַת יְהוָה, כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה".

 שואל כאן הרב אביגדור נבנצל: מדוע  לא נאמר: כצאן ללא רֹעֶה"?  זאת משום שאומנם יתכן  מצב שלעם  יש רועה , אך בפועל בכל זאת אין להם רועה! היות והוא חושב על עצמו ועל טובתו!

 דעת מקרא מסביר: משה מזכיר את התכונה:

"אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר"   הזכיר משה את התכונה הזו של אלוקים היות ומדובר כאן במינוי מנהיג על עם ישראל והוא צריך להיות בעל שאר רוח כפי שנאמר על יהושע: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ"- הקב"ה היודע רוחם של בני אדם –שהם בשר ודם- יבחר איש אשר רוח בו.

מדוע בני משה לא נבחרו למנהיגים.

הרב אביגדור נבנצל [בספרו – "שיחות לספר במדבר"  שואל: וכי משה שידע לבקש מהקב"ה מנהיג מתאים לעם ישראל עם תכונות מתאימות וחשב שבניו –יורשיו יוכלו להתאים לתפקיד מכובד זה- טעה? ויבקש מנהיג שאין לו את הסגולות שהזכיר? אלא ניתן לשער שמשה ראה ברוח הנבואה וברוח החכמה  שבניו ראויים לתפקיד, ואם לא שניהם, לפחות אחד מהם. ומלבד זאת בניו היו ראויים למנהיגות- שהרי כל התפקידים לרוב- עוברים מאב לבן.

דין זה חל על הכוהן הגדול וכן על המלך ועל משרת שר.- או הממונה על שואבי המים.

הרמב"ם פוסק: "כל השררות וכל המינויים  שבישראל -ירושה  לבנו ולבן- בנו עד עולם, והוא שיהיה הבן ממלא  מקום אבותיו בחכמה וביראה" [מלבד כוהן משוח - מלחמה, שדינו יוצא מן הכלל- הלכות מלכים א', ז]

למרות הבחנתו של משה-כי בניו ראויים לרשת את מנהיגותו- בקשתו נדחתה על ידי אלוקים. הייתכן שמשה –גדול הנביאים טעה באבחנתו?

האמת היא: משה צדק, בניו בהחלט היו ברמה גבוהה והתאימו להנהיג את עם ישראל, אלא, למעשה, נמצא, מישהו מתאים יותר, אלוקים אומנם ראה שבניו של משה  בעלי כישורים של מנהיגות ,אך ישנו מישהו עולה עליהם בכישוריו והוא יהושע- הוא מסוגל להצליח יותר בתפקיד כה תובעני – יש לו כישורים מעולים במיוחד..

מלכות- אדם יכול לרשת מדוד המלך, מהטעם: "שבשעה  שפוסקים גדולה לאדם-פוסקים לו ולזרעו עד סוף הדורות" [זבחים קב.]

כהונה- האדם יכול לרשת מאהרון, פינחס,

נחלה וממון- אדם יורש מקרובו.

אך, תורה- לא ניתן  לרשת - אלא לעמול ולרכוש לבד! ומטעם זה נבחר יהושע, כנאמר במסכת אבות: "משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ,..."

רש"י מסביר: "שלא רצה למוסרה, אלא  למי שהיה ממית עצמו מנעוריו באוהלי חכמה".

לפיכך, יהושע נחשב למקבל התורה הגדול ביותר והיות ועם ישראל מונהג על פי התורה - אין זה הגיוני שבני משה, גרשום ואליעזר יבחרו למנהיגים- בזמן שישנו אדם שקיבל תורה יותר מהם.

יהושע היה: "אִישׁ, אֲשֶׁר-רוּחַ בּוֹ" אדם בעל הבנה ורגישות מיוחדת ,המצליח למצוא שפה משותפת עם  כל המגזרים. נאמר עליו: "וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל".[שמות ל"ג, י"א]- יהושע מוכן לבטל את כל עצמיותו -על מנת לקבל את התורה הקדושה וגם משמש כנער  משרת את משה- יהושע הוא נער התורה ולכן אדם בדרגתו ראוי להנהיג את עם ישראל!

הוא מתאים כמנהיג- הן בגלל תכונותיו הרוחניות והן בניהול המלחמה ,כי יודע להוביל את עצמו באוהלה של תורה- אחד כזה ידע ללכת גם בראש העם והם אחריו.

לסיכום, לאור האמור לעיל, משה המשמש דוגמא   כמנהיג הראוי לעם ישראל במדבר, מבקש  כעת מאלוקים מנהיג שילך בראש העם ,אומנם בני משה התאימו לשמש מנהיגים, אך אלוקים קבע כי יהושע  הוא ירש את משה וימשיך להנהיג את עם ישראל וינחיל להם את הארץ-  וכל זה  מפאת כישוריו המיוחדים - כדבר ה':

"קַח-לְךָ אֶת-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן--אִישׁ, אֲשֶׁר-רוּחַ בּוֹ"

ההפטרה:

מלכים-א,[י"ח- י"ט]

קטע מתוך ההפטרה:

"וְיַד-יְהוָה, הָיְתָה אֶל-אֵלִיָּהוּ, וַיְשַׁנֵּס, מָתְנָיו; וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב, עַד-בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה......

וַיִּשְׁכַּב, וַיִּישַׁן, תַּחַת, רֹתֶם אֶחָד; וְהִנֵּה-זֶה מַלְאָךְ נֹגֵעַ בּוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ קוּם אֱכוֹל.  וַיַּבֵּט, וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם; וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּשָׁב וַיִּשְׁכָּב.  וַיָּשָׁב מַלְאַךְ יְהוָה שֵׁנִית וַיִּגַּע-בּוֹ, וַיֹּאמֶר קוּם אֱכֹל:  כִּי רַב מִמְּךָ, הַדָּרֶךְ".


ציורי תנ"ך/ אליהו הנביא בצל עץ הרותם במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 16 בינואר 2017

פרשת שמות- משום מה זכה משה להנהיג את ישראל?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)


פרשת שמות - משום מה זכה משה להנהיג את ישראל?

מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לפרשה:




ציורי תנ"ך/ "ואלה שמות"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ בת פרעה מגלה את משה בתיבה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ פרעה מלך מצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד




ציורי תנ"ך/ בני ישראל מתרבים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה והסנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ בנות יתרו ליד הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ פרעה קורא  למיילדות/ ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ המיילדות העבריות/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת שמות - היא הפרשה הפותחת את חומש שמות.


בתחילתה , היא מתארת את  ירידתם של בני יעקב ומשפחותיהם  למצרים כשהם מונים סך הכול שבעים נפש .בהמשך את  נישואי משה לציפורה בת יתרו ואת תחילת צמיחתו של משה כמנהיג:

"וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל-הַבְּאֵר.  וּלְכֹהֵן מִדְיָן, שֶׁבַע בָּנוֹת; וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה, וַתְּמַלֶּאנָה אֶת-הָרְהָטִים, לְהַשְׁקוֹת, צֹאן אֲבִיהֶן.  וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים, וַיְגָרְשׁוּם; וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן, וַיַּשְׁקְ אֶת-צֹאנָם.  וַתָּבֹאנָה, אֶל-רְעוּאֵל אֲבִיהֶן; וַיֹּאמֶר, מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם.  וַתֹּאמַרְןָ--אִישׁ מִצְרִי, הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים; וְגַם-דָּלֹה דָלָה לָנוּ, וַיַּשְׁקְ אֶת-הַצֹּאן.  וַיֹּאמֶר אֶל-בְּנֹתָיו, וְאַיּוֹ; לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת-הָאִישׁ, קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם.  וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה, לָשֶׁבֶת אֶת-הָאִישׁ; וַיִּתֵּן אֶת-צִפֹּרָה בִתּוֹ, לְמֹשֶׁה.  וַתֵּלֶד בֵּן, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם:  כִּי אָמַר--גֵּר הָיִיתִי, בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה".         [שמות, ב, ט"ו-כ"ב]

השאלות הן:

א] מדוע ברח משה ממצרים למדין וכיצד ניצל ?

ב] מה ניתן ללמוד על אישיותו של  משה?

תשובות.

בריחתו של משה ממצרים.

משה ראה שני אנשים עבריים מתקוטטים ביניהם - כפי שהכתוב מתאר:              "וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי-אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים; וַיֹּאמֶר, לָרָשָׁע, לָמָּה תַכֶּה, רֵעֶךָ.  וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט, עָלֵינוּ--הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת-הַמִּצְרִי? וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר, אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר".[שם, ב, י"ג-ט"ו]

משה הבין, שפרעה רוצה להורגו בשל הריגתו את האיש המצרי.

רבינו  בחיי מסביר: כי דתן ואבירם הלשינו עליו ולכן פרעה ביקש להורגו  ומטעם  זה - נאלץ לברוח למדין.

ומדרש אגדה: פרעה מסר אותו  לסייף - כדי שיהרגהו- אך לא עלה בידו ולא שלטה בו החרב וההוכחה: שמשה בעצמו אמר: "ויצילני מחרב פרעה"              [ שמות י"ח]

עוד מוסיף רבינו בחיי: כי מכאן למד דוד המלך וברח, שנאמר: "ויברח וימלט" [שמואל- א ,י"ט]

כמו כן נאמר: "חבי כמעט רגע עד יעבור זעם" [ישעיהו כ"ו]

מדרש רבה מסביר: בזמן שברח משה מפני פרעה, על כך-"אמר ר' יהושע בן לוי נעשו כל הסנקליטין שהיו יושבין לפני פרעה מהם אלמין מהן חרשין מהן סומין, [נעשו כל אנשי מצרים  מהם אילמים, מהם חרשים, ומהם עיוורים] והיה אומר[פרעה]   לאילמים היכן משה? ולא היו מדברים, לחרשים ולא היו שומעין, לסומין ולא היו רואין, זה שאמר הקב"ה למשה מי שם פה לאדם, מי שם פה לפרעה שאמר בפיו הביאו את משה לבימה להרגו, או מי ישום אלם, מי שם הסגנים אילמים חרשים וסומין שלא הביאוך, ומי עשה עצמך פקח שתברח, הלא אנכי ה', שם הייתי עמך, והיום אני עומד לך. (שם ,שם לה ולו)

לפי הסבר זה: הקב"ה הגן על משה באופן שכל אנשי מצרים לא יכלו לגלות  את בריחתו לפרעה, לפי שחלקם היו עיוורים, חלקם - חרשים וגם אילמים.

רש"י מסביר את המילים:" אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר" [לפי מדרש תנחומא]- כאשר ראה משה שהאנשים העברים מספרים לו כי ידוע להם שהוא הרג את המצרי, התחיל משה להרהר מדוע דווקא עם ישראל נענש בשעבוד מבין כל האומות ? כנראה שיש ביניהם לשון הרע ועל כן איך יהיו ראויים לגאולה?

אישיותו של משה.

נאמר על משה:" וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל-אֶחָיו, וַיַּרְא, בְּסִבְלֹתָם"    [שם, ב, י"א]

רש"י אומר: כי משה בצעירותו היה נותן עיניו וליבו על עם ישראל המשועבדים והיה מרחם עליהם.

כאשר משה משתקע במדין - הוא מוצא שם מנוחה.

הרב  שמשון רפאל הירש מבהיר: כי משה ישב שם זמן רב ,שהרי בשובו אחר כך למצרים כבר לא היה צעיר, אלא בן  שמונים שנה ואז  נולד לו גם הבן השני.

הכתוב מתאר  את עזרתו של משה  לבנות מדיין: "וּלְכֹהֵן מִדְיָן, שֶׁבַע בָּנוֹת; וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה, וַתְּמַלֶּאנָה אֶת-הָרְהָטִים, לְהַשְׁקוֹת, צֹאן אֲבִיהֶן.  וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים, וַיְגָרְשׁוּם; וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן, וַיַּשְׁקְ אֶת-צֹאנָם". 

על כך אומר הרש"ר: כי משה הבחין שבנות יתרו  הן חסרות ישע, לפי שהרועים באו ודחפו אותן והתנהגותם הייתה  נוקשה כלפיהן - כאילו הן  באות מתוכם וזאת ,למרות שאף אדם גס שבאנשים- יודע כיצד לנהוג עם נשים ביתר רכות.

ומשה עזר להן משום שהיו  חסרות אונים, נשים חסרות ישע שניתן בנקל לפגוע בהן, מעשהו היה מעשה חסד, כאשר ראה שהנשים היו שרויות בפחד וחוסר אונים.

הרמב"ן אומר: כי רועי המקום היו באים תמיד לבאר ומשקים את צאנם לפני בוא בנות יתרו.

ורק אחר כך הנשים היו באות לשאוב את המים, אבל אותו יום באו בנות יתרו טרם אותם רועים ואז באו הרועים וגרשו אותן -היות ורצו הם קודם להשקות את צאנם.

למשה כאב הדבר ובא להצילן.

הספורנו מסביר: כי משה לא הטיף מוסר  לאותם רועים אלא :"קם להושיע את העשוקים מיד עושקיהן"

רבי אברהם סבע[ ממגורשי ספרד] בפירושו: "צרור המור" מסביר: כי המקרה שמשה הציל את בנות יתרו  מוכיח שהוא סיכן את  נפשו.

לפני כן הציל את  אחד מאחיו ממכהו המצרי, אחר כך התערב  בריב של שני אנשים עבריים והפעם הציל עשוק שלא מבני עמו- כך הוכיח שהוא ראוי להיות רועה ישראל.

רש"י מסביר : כי עצם העניין שמשה ישב על הבאר- לשון ישיבה שלמד מיעקב שמצא את זיווגו בבאר.

ועל פי שמות רבה: "קלט דרך אבות, שלושה נזדווגו להם זיווגיהם מן הבאר.

יצחק ,יעקב ומשה. ביצחק כתוב: "ויצחק בא מבוא באר.." [בראשית כ"ד, ס"ב.]

מעניין כי בנות יתרו סיפרו לאביהן: "אִישׁ מִצְרִי, הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים";

על כך ראיתי  הסבר יפה בספר: "מעיינה של תורה"

מסופר במדרש: "הוא עברי ולבושו מצרי" היות והיה משה לבוש כמצרי- לכן בנות יתרו אמרו לאביהן: כי איש מצרי סייע להן.

בזמן שממשלת הצאר ברוסיה יצאה  נגד היהדות בגזרה קשה לא ללבוש לבוש בסגנון יהודי, הצדיקים באותה תקופה ניסו להילחם נגד גזרה זו. שאל אחד מהיהודים המשכילים את הרבי הזקן מוורקי - הצדיק ר' יצחק ז"ל: מדוע צדיקי הדור נלחמים במלוא כוחם נגד גזירה זו על הלבוש, הרי משה רבינו בכבודו ובעצמו היה לבוש כמצרי? ענה לו הרבי מוורקי ז"ל: כשראה משה שיתרו רוצה להשיא את בתו רק לאיש עברי, אך חשש מפני אומות העולם , לבש מיד  לבוש מצרי וזאת על מנת שיוכל לתת לו את בתו לאישה, ללא חשש מן המדיינים  - דבר זה נעשה כדי שהמדיינים יחשבו שמדובר באיש מצרי.

זה מקרה חריג ונדרש לאותן הנסיבות בלבד, אבל שיהודי ילבש לבוש נוכרי באופן קבוע –הדבר הוא איסור מוחלט.

ועל פי "אבני אזל" אדם כמשה - שהיה מוכן לחרף את נפשו למען נרדפים ומעונים כדי להצילם ,אינו מצרי רגיל וזאת למרות מראהו -הלבוש כאיש מצרי. על מצרי כזה יש להתבונן בהתפעלות ובאופן של פליאה...

כשמוע יתרו על עזרתו של משה לבנותיו,: " וַיֹּאמֶר אֶל-בְּנֹתָיו, וְאַיּוֹ; לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת-הָאִישׁ, קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם"

רש"י מסיק מכאן: כי יתרו  הבין שמדובר לא סתם באיש מצרי, אלא  באחד שהוא מזרע יעקב לפי שכאשר דלה לבנותיו מים מן הבאר- המים עלו לקראתו.  והרי בזכות יעקב כאשר היה במצרים עלו מי הנילוס לפרעה.

עוד מוסיף רש"י ואומר על פי שמות רבה:  כי כוונת יתרו הייתה להזמין את משה לאכול לחם לא רק כדי שיאכל, אלה ע"מ  שיישא את אחת מבנותיו.

רבינו בחיי  מביא מדרש: בזכות יתרו שאמר לבנותיו לקרוא למשה לאכול לחם, זכה שבניו ישבו בלשכת הגזית .

על כך אמר שלמה המלך: "שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו".   [קוהלת י"א]

פירוש נוסף לדברי שלמה המלך : "שלח לחמך"- זהו יתרו שאמר לבנותיו שתקראנה למשה שיבוא לאכול לחם. "על פני המים"- זה משה, שנאמר: "כי מן המים משיתיהו". "כי ברוב הימים תמצאנו"  הכוונה לאהרון, שנאמר: "ויבוא אהרון וכל זקני ישראל לאכול לחם" [שמות י"ח]

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד על אישיותו  המיוחדת של  משה- וזאת על פי התנהגותו לאורך כל הדרך, מסירות נפש לזולת והגדיל לעשות כאשר טרח גם לעזור לבנות יתרו שלא השתייכו לעמו, ומעניין כי יתרו בעצמו שם לב כי משה הוא אדם מיוחד ועל כן לא ייפלא אפוא -  שהוא אמר לבנותיו להזמין אותו  אליהם - כדי שייתן לו לחם מתוך כוונה שמשה יישא  את אחת מבנותיו.

לכן כמה נכון משפט  זה: "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה "
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר